סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

יום רביעי בניחוח מזרחי היה לנו השבוע. מתוך 16 קבוצות שבאו לעבודה רק 4 מערביות שיחקו.

 

אורלנדו מג'יק 102 (46-26, מקום 14 במזרח) – שארלוט הורנטס 109 (39-32, מקום 11 במזרח)

שארלוט השלימה סוויפ עונתי על המג'יק. הצרעות כנראה יראו את הפלייאוף מהבית, אולם הם לא אמרו נואש והפכו את המשחק ברבע הרביעי לאחר שפיגרו במשחק ב-10 הפרש. הספסל עשה את ההבדל הפעם כאשר בנוסף למנה הרגילה של ווקר, קמינסקי קולע 13 מתוך 18 נקודותיו ברבע האחרון, כולל 3 שלשות. גם בלינלי לא ממש היה בשביתה איטלקית וסיים עם 20 נקודות שהחזיקו את שארלוט בחצי הראשון.

בשארלוט ווקר קלע 22 וחילק 7 אסיסטים, בלינלי 20, קמינסקי 18 ו-5 ריבאונדים, זלר 15, 6 ריבאונדים ו-3 חטיפות.

באורלנדו, שצריכה לצאת לחשבון נפש נוקב בקיץ, רוס הוביל עם 19 ו-2 חטיפות, פייטון (5 ריבאונדים ואסיסטים) ופורניה 15 כ"א, ווצ'ביץ' 14, 12 ריבאונדים, 8 ריבאונדים ו-3 גגות, מיקס 10.

מצטיין המשחק: פרנק קמינסקי השלישי.

 

בוסטון סלטיקס 109 (26-46 מקום 2 במזרח) – אינדיאנה פייסרס 100 (35-36, מקום 7 במזרח)

משחק די דומה בתוצאה לקודמו. החבר'ה מעיר השעועית (הירוקה) נהנו מהפסדה של קליבלנד וקצת שיפרו עמדות מול קליבלנד במאבק על המקום הראשון במזרח.

יתרון 7 של בוסטון במחצית גדל ל-14 אחרי רבע שלישי חזק של 39 נקודות (11 של תומאס ברבע) בו נדמה היה שהסל של בוסטון הפך לג'ורה. ההפרש הגיע ל-17 בתחילת הרבע הרביעי, אך הפייסרס בהובלת פול ג'ורג' במשחק מצוין רצו 2-13 וצמצמו ל-6 לאחר שלשה של טיג. זה לא היה מספיק ובוסטון יצאה עם ה-W.

בבוסטון, שמתחילה קצת להנות מהסגל הבריא והמגוון שלה, תומאס עם 25, 5 אסיסטים ואפילו בלוק אחד לתפארת מדינת הגמדים. אייברי בראדלי עם 18 ו-8 ריבאונדים, הורפורד (8 ריבאונדים ואסיסטים) וקראודר (6 ריבאונדים) עם 15 כ"א, אוליניק 11 ו-8 ריבאונדים.

באינדיאנה ג'ורג' הוביל עם 37 נקודות, 5 ריבאונדים ו-3 חטיפות, טיג 25 ו-6 אסיסטים. חוץ מהם אף אחד לא קלע בדאבל פיגרס.

מצטיין המשחק: איזיאה תומאס.

 

שיקגו בולס 117 (38-34, מקום 9 במזרח) – דטרויט פיסטונס 95 (38-34, מקום 10 במזרח)

התמודדות בין 2 קבוצות שחיות בעיקר על תהילת העבר (90's) וכנראה לא יזכו להיחבט בפלייאוף העונה. הבולס עמדו דקת דומיה לזכר הג'נרל מנג'ר שלהם ג'רי קראוס שנאסף אל עמיו מוקדם יותר השבוע. השוורים בהחלט כיבדו את זכרו של אחד מאדריכלי השושלת של שנות ה-90 והביסו בקלות את דטרויט, עוד קבוצה שזקוקה לניעור רציני בקיץ.

בשיקגו מירוטיץ' שיפר עמדות ואולי גם חוזה עם שיא עונתי של 28 נקודות (12 מ-15 מהשדה, 4 מ-6 מהשלוש), 5 ריבאונדים ו-3 חטיפות, לוברן 17 ו-7 ריבאונדים, באטלר השקיע יותר באחרים עם 16 נקודות, 5 ריבאונדים, 12 אסיסטים ו-2 חטיפות, פול זיפסר (מי??) 15, פורטיס המשתפר עם 12 ו-6 ריבאונדים. רובין לופז ריצה השעיה לאחר קרב אגרוף במשקל כבד עם איבקה המתאבק.

מצטיין המשחק: ניקולה מירוטיץ'.

 

אוקלהומה רעם 122 (30-41, מקום 6 במערב) – פילדלפיה סיקסרס 97 (45-26, מקום 13 במזרח)

טריפל דאבל נדיר של ווסטברוק הוביל לניצחון קל של אוקלהומה על פילי (16 רצוף נגדם). אתם בטח שואלים: "מה נדיר בטריפל דאבל של ווסטברוק? הרי זו הפעם ה-35 העונה בה הצ'יטה מקשט את הבוקס סקור בספרות כפולות!" טוב ששאלתם! העניין הוא שהפעם ווסטברוק סיים עם משחק מושלם מהשדה ומהעונשין כשהוא לוקח רק 6 זריקות מכל טווח (רבע מממוצע הזריקות שלו מהשדה) וזה בערך ההיי לייט מהמשחק הזה. אם ראס ישיג 6 טריפל דאבלים מתוך 11 המשחקים שנותרו – הוא ישחזר את ההישג הנדיר של ביג O ויירשם בדפי ההיסטוריה.

באוקלהומה קאנטר התעסק בלשבור את רוחם של צעירי פילי במקום לשבור אצבעות/כיסאות והוביל עם 24 נקודות ו-11 ריבאונדים ב-20 דקות. ווסטברוק (11 ריבאונדים, 14 אסיסטים ו-2 בלוקים) ואולדיפו תרמו פעמיים גיל גיוס, מקדרמוט 13.

בפילי סטאוסקאס לקח 2 קליקים ימינה בנשק וטיווח 5 מ-8 מהשלוש בדרך לטים היי של 20 נקודות, שון לונג בטח יגיד לנו סו לונג לפני שנספיק לתהות על קנקנו ובינתיים הפציע עם 13 ו-6 ריבאונדים, קובינגטון וסאריץ' (3 בלוקים) חגגו בת מצווש, הולמס סיים עם 11.

מצטיין המשחק: ראסל ווסטברוק.

 

וושינגטון וויזארדס 104 (28-43, מקום 3 במזרח) – אטלנטה הוקס 100 (34-37, מקום 5 במזרח)

זה הלך קשה אבל וושינגטון עמדה במשימה ושמרה על המקום השלישי מפני הלטאות שדולקות אחריה.

המכשפים התגברו על ערב קליעה גרוע (40%) ופיגור 6 במחצית בזכות שליטה בריבאונד (יאן מהימני עם 10) ומלחמה בהגנה.

אטלנטה, ששיחקה בפעם השישית העונה ללא מילסאפ (הפסידה בכל הפעמים ששיחקה בלעדיו) עלתה ליתרון המחייב 77-78, אולם מאותה נקודה וושינגטון רצה 2-14 בעזרת חצי שני מצוין של וול, שקלע 0 במחצית הראשונה ו-22 בשניה, ויכולת קליעה טובה של ביל. היתרון של וושינגטון עמד על 11 קצת פחות מ-5 דקות לסיום. אטלנטה הצליחה להתקרב אך לא השכילה להפוך את התוצאה.

בוושינגטון ביל שהעונה ממש לא דביל הוביל עם 28 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 חטיפות, וול 22 (6 מ-21 מהשדה), 10 אסיסטים, 4 חטיפות ו-2 בלוקים, מוריס 10 ו-7 ריבאונדים, פורטר 10 ו-8 ריבאונדים.

באטלנטה הארדווי הצעיר התעלה בהיעדרו של מילסאפ עם 29 נקודות ו-2 חסימות, שרודר 18 נקודות, 6 פינוקים לקבוצה שלו ו-10 פינוקים לקבוצה היריבה, הווארד 14 ו-16 ריבאונדים, ספלושה 10 ו-3 חטיפות.

מצטיין המשחק:  בראדלי ביל.

 

דנבר נאגטס 126 (37-34, מקום 8 במערב) – קליבלנד קאבלירס 113 (24-46, מקום 1 במזרח)

ניצחון חשוב מאוד לדנבר להבטחת המקום השמיני בפלייאוף המערב. לא בטוח שהניצחון הזה היה בתוכניות של פורטלנד ושות'.

30-70 ניצחו הנאגטס את הקאבס בנקודות מהצבע. נראה שקבוצות עם עומק בצבע יאכילו את הקאבס מרורים בחג הפסח, עת ישוחק הסיבוב הראשון בפלייאוף. הנאגטס רשמו 35 אסיסטים לעומת 6 איבודים בלבד (9 אסיסטים לעומת 0 איבודים של ג'אמיר נלסון) וככה קשה מאוד להפסיד, גם אם היריבה היא אלופת העולם.

7 מתוך 9 שחקנים ששותפו בדנבר (לא כולל ארתור ששיחק דקה) קלעו בדאבל פיגרס.

גארי האריס המצוין הוביל אותם עם 21, בארטון 20 ו-2 חטיפות, ווילסון צ'נדלר חזר מהעדרות בת 4 משחקים וסיים עם 18 ו-5 ריבאונדים, פאריד 17, 9 ריבאונדים ו-2 חטיפות, יוקיץ' המהמם 16, 10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, מוריי 15, פלאמלי 12, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

בקליבלנד 33 של קיירי אירווינג, 19 של דרון וויליאמס ו-18 של לברון (6 ריבאונדים, 5 אסיסטים) לא הספיקו מול הסוללה של דנבר, לא בערב בו קווין לאב מסיים עם 9 ו-7 ריבאונדים.

מצטיין המשחק: ניקולה יוקיץ'.

 

Sukcsramento Kings 98 (44-27, מקום 13 במערב) – מילווקי באקס 116 (35-36, מקום 6 במזרח)

רבע שני קטלני של מילווקי בו קלעה 44 נקודות, הריץ את הצבאים קדימה בדרך לשיוט קל נגד מה שנשאר מקבוצה העונה לשם סקרמנטו קינגס.

מילווקי בכושר מצוין לאחרונה. זה היה הניצחון ה-10 מתוך 12 המשחקים האחרונים שלהם והם חזק בתמונת הפלייאוף ובקצב הזה הם יכולים גם לסיים במקום החמישי.

במילווקי הגריק פריק סיים עם 32 נקודות, 13 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-2 חטיפות. מונרו 15 ו-5 ריבאונדים, מידלטון (2 חטיפות) וטלטוביץ' טלטלו את כסאו של ייגר עם 13 כ"א, ברוגדון 12, האווס 10 ו-2 בלוקים.

בסקרמנטו הילד 21, אוואנס 18, אפללו וטמפל 12 כ"א, קאולי-שטיין 10, 7 ריבאונדים ו-4 בלוקים.

מצטיין המשחק:  הגריק פריק.

 

יוטה ג'אז 108 (28-44, מקום 4 במערב) – ניו יורק ניקס 101 (44-27, מקום 12 במזרח)

התעלות ושיא קריירה של רודי גובר סידרה לג'אז ניצחון חשוב ולא קל (קטע 3 הפסדים רצופים של יוטה) על הניקס שמצדם זורקים עוד עונה לפח.

הניקס עוד הובילו 4 במחצית ואף הגיעו ליתרון 13 במהלך הרבע השני תוך שהם מנצלים אחוזים לא טובים של יוטה מהשדה (למעט גובר). הצרפתי היה בכל מקום בהגנה ובהתקפה והג'אז הצליחו לחזור לעניינים ולהשתלט על המשחק בעיקר בזכות רבע אחרון שהסתיים בתוצאה 26-36 לטובת יוטה.

ביוטה גובר היה עצום עם 35 נקודות (13 מ-14 מהשדה), 13 ריבאונדים (11 בהתקפה) ו-4 חסימות. הייוורד עזר לו עם 19 נקודות ו-8 ריבאונדים, היל 15, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, ג'ונסון 10, הברוטו של ראול היה שווה לנטו כאשר הוא סיים עם 10 נקודות ללא החטאה מהשדה ומהעונשין.

בניקס הלטבי היה ראש לשועלים עם 24 נקודות ו-7 ריבאונדים, רוז 17 ו-6 אסיסטים, כרמלו 16, קורטני לי 12, הרננגומז עם 10 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-9 נקודות.

מצטיין המשחק:  רודי גובר.

 

מצטיין המחזור: רודי גובר.

 

המלצת פנטזי: רודי גובר. סתם…

דנזל ולנטיין משיקגו. ווייד גמר את העונה והבולס משוועים לשוטינג גארד. הרוקי החביב קולע טוב מבחוץ, מה שבטוח לא מזיק לנגרי שיקגו. גם ג'ורדן קרופורד מניו אורלינס שווה איסוף לצרכני שלשות.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. תודה עמית.
    קצת לגבי ההפסד של קליבלנד.
    זה ברור שיותר חשוב להם עכשיו לתרגל את החמישייה הפותחת שלא שיחקה הרבה זמן וגם לא להעמיס (רק לברון שיחק מעל 30 והוא בטח ינוח באחד המשחקים ב-B2B שיש להם בסופ"ש), אפילו במחיר של אבדן המקום הראשון במזרח (לא מופרך לחשוב שהדרך ממקום שני תהיה קלה יותר, אם מיאמי מסיים 8 וטורונטו 4).
    עכשיו, אני לרגע לא טוען שהם עושים בכוונה, אבל בואו נאמר שאם כבר להפסיד זה מאד נוח שזה עוזר לקליפרס במאבק על המקום החמישי ולדנבר במאבק על המקום השמיני. שתי קבוצות שלכאורה אמור להיות להן מאצ'-אפ הרבה יותר טוב עם הלוחמים מאשר אוקלהומה ופורטלנד. תחת ההנחה הדי סבירה שג"ס יסיימו ראשונים במערב, ומבלי לטעון שהם עשו בכוונה, שכר ההפסדים הללו יכול לעלות על נזקם.
    בכל מקרה, אני מרוצה ומאמין שבוסטון יכולה ותסיים ראשונה במזרח.

    1. בוסטון, עכשיו באים?
      חוכמה היתה להגיד את זה כשהיו 4 משחקים הבדל (אייקון של פרצוף עם לשון כלשהו).
      אבל אתה בכיוון הנכון – עוד תעבור לכנסיה "הקאבס מפסידים את המזרח" בקרוב.

    2. הלכת שלב אחד רחוק מדי.א ני יכול להבין משחקים של קליבלנד בתוך הקונפרנס ומחשבה שאולי באמת עדיף לה לקבל את מקום 7 נניח ממקום 8 אבל להתחיל לחשב את הסיכויים במערב בשביל שללוחמים יהיה יותר קשה.זה אפילו אני שמייחס ללברון הרבה דברים לא מאמין.
      כל מה שהם עושים זה להוריד קצת רגל מהגז,לנוח לפני הפליאוף.הרי בניגוד לפורופוגנדה של סומסום הם הרי יודעים שבתכלס אין אף אחד שמאיים עליהם במזרח.מבחינתם יש 2 מטרות עיקריות עד הגמר.
      1.שאך אחד לא ייפצע בייחוד קיירי.
      2.לדאוג שלברון ינוח כמה שיותר בשביל שיהיה לו כוח לפיינלס

  2. בנוגע לsg הפותח בשיקגו – פול זיפסר איז דה גאי.
    בשני המשחקים האחרונים בהם הרוקי פתח הוא עם 27 נקודות ,9 ריבאונדים ו6 אסיסטים פלוס 2 חטיפות .
    לא משהו יוצא דופן אבל מספיק כדי להשאיר את אפודת החמישיה עליו .
    פלוס זיפסר משחק כsf בהרכב הנוכחי ומאפשר לבאטלר לחזור לsg אותה הוא מעדיף – ולנטיין לא .

    1. איך שכחתי ?
      ממוצע 35 דקות למשחק לעומת 20 של ולנטיין .
      בקיצור עדיף בפאנטזי
      דרך אגב תודה רבה על הסיקור המצוין !

  3. הקונספציה על קליבלנד שלא תפסיד את המזרח, בכל מקרה, ולא חשוב מה יהיה עד הפלייאוף – מזכירה את הקונספציה ההיא מ-73'.

    כאילו, כל הסימנים המעידים כבר כאן – נטחנים בצבע, מאזן לא טוב, פצועים שחוזרים לא בכושר, ספסל זקן, הגנה זוועה, הכל נשען על הדקות של לברון, המון דקות שלו, וקסמים של קיירי. זה, מול ההתחמשות של היריבות, מצפון ומדרום.

    אבל בקרייה ממשיכים עם אותו משפט, כל בוקר בהערכת המצב: סבירות נמוכה.

    1. ממש לא מסכים. מי תדיח אותם? בוסטון שמפסידה לפילי? טורונטו ששוב עושה כאילו? היחידים שיוכלו להקשות עליהם זה וול וביל, ואני לא חותם על הבריאות של הסגל שלהם בפלייאוף.
      הקאבס כל כך הרבה יותר טובים מהיריבות במזרח, שזה פשוט עצוב לראות.

      1. סיכוי להדיח ייש, גם אם לא גדול, וכתבתי את דעתי כבר כמה פעמים, אז בתמצית –
        טורונטו, עם איבקה-JV, לאורי-דרוזן – הכי מרשימה על הנייר. עוד לא ראינו אותה רצה ביחד. כולל טאקר וספסל עמוק. על החולשות של הקאבס.
        מיאמי, סוס שחור רציני ביותר, הקבוצה הכי חמה בליגה בחצי השני, ולא במקרה.
        וושינגטון, חמישיה מצוינת עם בק-קורט רצחני, ועכשיו גם ספסל.

        אלה ה-3 לטעמי, בסדר יורד של סיכוי. אח"כ, אלה בוסטון-אינדי, ומילווקי עם פאנצ'רס צ'אנס. באחוזים? מ-40 לכיוון 5. *הסיכוי קיים*. זה העיקר. וזה מבוסס על צפיה במשחקים, והרבה – שום דבר שקשור להנחות יסוד ואמונות, או חששות.

          1. התשובה בגוף תשובתך – הסלטיקס *מאוד* חלשים בעמדות הפנים.
            הורפורד נגד הקאבס, באטלנטה יספרו לך מה קרה שם, במיוחד בפלייאוף נגד הקאבס. ואמיר ג'ונסון הוא בכל מקרה החוליה החלשה בחמישיה של הסלטיקס.

            קבוצות צריכות באק-קורט קטלני, ללחוץ על האין-הגנה של קיי ודרון וויליאמס, ופרונט מסורתי. ואלה טורונטו וושינגטון, עם ה-1-2 אולי הכי טוב בליגה חוץ מהספלאש בראדרז, ומיאמי של דראגיץ'-ווייטסייד. לטעמי לפחות.

  4. מילה לגבי הפועל ירושלים, שהודחה אתמול מהמפעל האירופי בחצי הגמר:

    מצד אחד, חשוב להגיד באמת כל הכבוד לקבוצה שהתקדמה עד לנקודה בה נתקלה במשוכה הכי גבוהה האפשרית, וגם אותה משכה למשחק שלישי מכריע. בהחלט קמפיין מכובד ויפה.

    מצד שני, יש לי טעם רע, והוא נובע כמעט אך ורק מהטיפול התקשורתי במסע הזה, וממש לא מהקבוצה עצמה.
    יכול להיות שזה נובע מהעונה הדלה של מכבי ביורוליג והרצון לדווח על הצלחות. יכול להיות שזה נובע מרצון לפימפום והגברת ההקלקות באתרים. יכול להיות שזה נובע סתם מחוסר פרופורציה ורצון (נסתר או גלוי) לראות עוד נציגה ביורוליג.
    לא משנה ממה זה נובע, בימים האחרונים יותר מדי אתרים האדירו בצורה מוגזמת ולא מציאותית את הנציגים האדומים מהבירה, תוך השוואות לקבוצות עבר גדולות של המועדון ושחקנים הסטוריים שלבשו את הגופייה. אנשים שוכחים שאמנם היה פה חצי גמר, אבל הוא נעשה במפעל של 20 קבוצות כשרק חצי מהיבשת משתתפת (ללא צרפתיות, איטלקיות, יווניות, ואני גם לא זוכר יוגוסלביות מרשימות). צריך לזכור שהקבוצה הזו שיחקה הירו בול אנכרוניסטי של הגארדים המובילים, לא הניעה כדור בצורה מיוחדת, ובמקרים רבים לא הפעילה היטב את הנשק הכי גדול שלה מתחת לסל. שחקנים בקבוצה הושוו ללא כל בסיס לאגדות עבר עם קבלות מוצקות, כשקבוצה זו יכולה להתהדר בינתיים רק בגביע ווינר (גם זה אני לא בטוח כי אני לא זוכר, אבל נזרום ונניח שכן).
    בקיצור – כן, זה יפה ומכובד. לדעתי מקביל להגעה לרבע גמר אירופי בשנים כתיקונם (שזה באמת מכובד). אבל עונה היסטורית? שחקנים שהם אגדות? קבוצת על? רחוק מזה. רחוק מאוד.

    אני לא מאשים את השחקנים או את צוות האימון. הם באמת הגיעו כנראה למקסימום שיכלו השנה, ועמדו בכבוד בלא מעט מבחנים. אני בכל זאת יוצא עם טעם קצת מר בגלל מה שניסו לגרום לכולנו להאמין בו – סוג של עלבון להבנה ולאינטיליגנציה.

    1. +1
      ראיתי את המשחק אתמול וזה היה ממש עצוב. הירו בול ואילתורים על ימין ועל שמאל. כל הכבוד למה שהם עשו, באמת, אבל זו לא קבוצה היסטורית בכלל.
      חבל לי שלא ניצלו את סוטדמאייר כמו שצריך.
      נ.ב. ליאור אליהו באמת מדבר על פרישה?

    2. מילים כדורבנות (מילים כספארס?).

      אתמול הפסדתי את הרבע הראשון כי במקביל עוד רץ הרבע הרביעי והארכה בין הכוכב האדום לאולימפיאקוס.
      איזו אווירה, איזה משחק. על הכוכב האדום אין מה להכביר מילים, עונת הקסם שלהם עם סגל שברובו מורכב משחקני בית פשוט מדהימה. אבל גם אולימפיאקוס ברבע הרביעי שיחקה מספר דקות עם חמישייה של יוונים בלבד וניצחה מסל ניצחון של יווני.
      איפה הן ואיפה ירושלים.

  5. אחלה סיקור. מחשבות על הערב:

    1.אפשר להגיד ש-15 מ-16 העולות הראשונות לפלייאוף סגורות. שביעיית המערב, החמש הראשונות במזרח יחד עם אינדיאנה, מיאמי ומילווקי. דטרויט לא מסוגלת לדעתי.

    2.דנבר קבוצה מאוד מסוכנת. לא הייתי מזלזל בה ואני חושב שהם יגיעו לפלייאוף ויהיו הקבוצה ה-16. עומק מרשים והרבה מאוד נפיצות, הם יכולים להביא שחקן כנף סקורר בקיץ ואז הם בכלל יהיו קבוצה הרסנית. כיף להיות הם.

    3.ההתקדמות של רודי גובר משנה לשנה אדירה. הוא עשה השנה קפיצת מדרגה בהתקפה, גם בתנועה המדהימה שלו בלי כדור (חוסם מעולה שמייצר ככה הרבה נקודות) וגם מבחינת יצור סלים. 16.5 נקודות ב-72.5% מהשדה במרץ, כשהוא כל העונה עם 12.8 ריב' ו-2.6 חסימות במשחק. והוא רק בן 24.

    1. מה שקורה בדנבר הוא מרתק.
      אחרי שנים של סבלנות והפריצה של יוקיץ' אני מתקשה להאמין שלא ינסו להביא עוד כוכב לידו ולתת לקבוצה הזדמנות להתחרות בפסגת המערב. הקבוצה מורכבת ברובה משחקנים משלימים על חוזים מצוינים, חומר מדהים טריידים.
      כצופה מהצד יש שלושה שחקנים שאסור להם לזוז – יוקיץ' מורי ובארטון. כל השאר שיעלו בכבוד על שולחן המסע ומתן ויאללה עוד סטאר.

    2. יש להם גם את דנילו גלינארי וגם את וילסון צ׳נדלר, שניהם בעיקר סקוררים. יכול להיות שדנבר בנויה רוחבית מדי אבל בעיקרון יש לה כמעט כל מה שקבוצה צריכה

  6. בוקר טוב ותודה על הסיקור:
    1. לאור לוח המשחקים של 2 הקבוצות, + מפגש ראש בראש ביניהן, אני חושב שיש סיכוי לא רע בכלל שבוסטון יעקפו אותם לראשות המזרח.
    2.. ואם זה אכן יקרה, ועם כל הכבוד לראות לראסל והארדן, ה-mvp, צריך ללכת לאיזייה תומאס

  7. אינדי 500 (תודה לאוהד ס"א) הפסידה, כצפוי, ל-IT Crowder. שברה את שיא ה-Backcourt Violations לעונה עם 13, לא כצפוי. אבל צריכה להיזהר משיקגו שדולקת אחריה עם 12. אינדיאנה, יש לכם שיא ושם לשמור עליו. לא ייתכן ששיקגו תעקוף אתכם. לא עכשיו, כשאתם כל כך קרובים לסוף העונה.

    בקשר לראסל יש לי משהו אחד להגיד. אותו דבר ששירלי בנט אמרה על ניקולס קייג' פעם: "if I was in 70 films over 30 years, and spent each one talking at random volumes, I might accidentally win an Oscar."

      1. עזוב הוא סתם מנסה להתחכם ונראה לי קצת בלבל את עצמו.. אחת התגובות הכי לא קוהורנטיות שראיתי פה באתר…
        נו מילא

      2. שירלי בנט היא דמות מהסדרת קומיוניטי. התכוונתי, שכאשר בחירת הזריקות היא כל כך רנדומלית כמו של ווסטברוק (או המשחק של ניק קייג'), ועושים כל כך הרבה ממנה, מתישהו יגיע הרגע בו הוא יזכה באוסקר – משחק קליעה מושלם.

        שישקבב – אני אמשיך להסביר עבורך את שאר הפוסט, גם אם זה מרגיש לי קצת כמו Previously on. אינדי 500 הוא הכינוי שנתן אתמול המגיב אוהד ס"א לאינדיאנה, שב-15 המשחקים האחרונים שלה משיגה רצף של הפסד-ניצחון, והיום הגיע תור ההפסד.
        The IT Crowd היא סדרה בריטית על עובדי תמיכה טכנית. חשבתי שזה נחמד לשלב את השם, כי IT זה אייזאה תומאס ויש את קראודר בקבוצה.
        אינדיאנה אתמול שברה שיא עונתי לכמות הפעמים שקבוצה עוברת עבירת חצי. שיקגו צמודה אליה. בגלל שלשתי הקבוצות האלה לא נשאר הרבה לשחק עבורו, הצעתי שישחקו עבור השיא הזה. הייתי רוצה לראות את התחרות הזו עבור השיא הזה.

    1. הוא התכוון שכשאתה עושה עבודה גרועה המון פעמים מדי פעם מתפלק לך משהו טוב

  8. תודה אחלה סיקור.
    ווסטברוק בחודש מעולה. הוא אומר שהוא מנסה יותר לבחור את הזריקות שלו ואיפה לתקוף ואיפה להוריד מהגז. אם היה עושה את זה מתחילת השנה הקבוצה שלו באמת היתה מצויינת השנה, אבל לגיטימי שלוקח זמן לתפוס את הקטע.
    אוקלהומה הופכת מסוכנת יותר ויותר כשווסטברוק משתף את החברים. ביום ראשון משחק על ה-MVP ראש בראש, בשעה נוחה לישראלים, במה שיכול להיות הקדמה לסדרת פלייאוף אפית.. אסור לפספס.

    1. אני ממש לא בעד הסדרה יוסטון-אוקלהומה. אין מאצ'-אפ, קבוצה אחת נגד קבוצה יותר טובה שיכולה להכיל את ראסל (עד כמה שאפשר להכיל צ'יטה).
      אתה תחמן ומתחמק, בצדק, מהמפגש של הרוקטס עם הדובים. תזיעו קצת! קבוצות הפוכות, זה מה שצריך. בכל מקרה זו סדרה שתלך לכיוון יוסטון, שיהיה קצת עניין וסיכוי קטנטן להפתעה. לראסל אין, כלום.

      1. גם אוקלהומה יכולה להיות מסוכנת ליוסטון אם ווסטברוק יתחיל להפעיל את הגבוהים. קפלה עדיין רך מדי בהגנה ולננה יש מנוע 2 פעימות שנגמר מהר.
        ממפיס בהחלט מסוכנת, גם לספרס וגם לרוקטס, ובפלייאוף ברור שהייתי מעדיף לקבל את אוקלהומה. אני חושב שזו הקבוצה הכי פחות מסוכנת בסדרת פלייאוף, גם פחות מפורטלנד אם תגיע לשם.

  9. עמית תודה על סיקור מעניין ומושקע.
    קליבלנד – כל הסימנים כאן (73' סומסום אומר), החולשה בהגנה בעיקר בצבע, יכולת נמוכה של שחקני מפתח (מי אמר TT?) וכ"ו. הפסימיים יגידו שיש להם אוסף מחליפים חלשים ביותר ושחוץ מלברון וקיירי לא ניתן לסמוך על אף אחד. אבל אנחנו לא יודעים מה עובר להם בראש, האם הם באמת מתאמצים ופשוט זה כבר "לא זה", הקסם אבד שמו שקורה פתאום לקבוצות אליפות, או פשוט הם מןשכים את הזמן לפלייאוף, מנסים דברים חדשים, עושים חישובים מסובכים של כדאיות מול יריבות מסוימות, מסתלבטים באימונים ומבלים עם המשפחה במקום ללכת לחדר כושר. השאלה היא האם הקבוצה תדע לעשות סוויץ' בפלייאוף, להתעורר ולהתחיל לשחק הגנה. אין דרך לדעת את זה חוץ מלצפות בסיבוב הראשון.

  10. תודה רבה עמית.

    אורלנדו – פייטון לא ברמה של חמישייה ב NBA. המאמן הקודם עזב כי ידע את זה, ועוד שלחו את אולדיפו בשביל מה בעצם?

    קליבלנד – עלולים לגלות שקבוצת כדורסל זה לא פנטזי ליג שאתה מדביק שחקנים לסגל ומשתפר. כקבוצה, חסר להם בדיוק את מה שיש כרגע בשפע לוויזרדס (ולבוסטון), ולהגיע ככה לפלייאוף זה מסוכן מאוד.

    אנס קנטר הוא גבוה התקפי ברמה הכי גבוהה שיש בליגה, ויוכל להכריע משחקים בסדרה צמודה.

  11. עפר,
    בפעמיים האחרונות שבאתי לבקר אותך ברחוב דיזנגוף שלחת לקראתי גל של אבק ופועל אריטראי כי כנראה נוכחותי ב"זבל-של-שותף" לא הוערכה. עם זאת, היום שבו ניפגש אני ואתה בארבע עיניי–… סליחה, בשלוש עיניים, קרוב מאוד מאוד.
    בחייאת, אתה חייב להודות שקצת מדגדג לך…
    הרי במקום ליזום קרבות כביש, אתה יכול עוד היום להביא אותי לחדר חשוך ולהפליא בי מכות בעצמך ולא באמצעות אחד מהשפוטים שלך.

    יש לך את המילה שלי שלא משנה מה, אני לא אחזיר לך.

  12. בקשר להפסד הקאבס: אני אומר שוב ושוב: אין אף קבוצה טובה אחת בכל הליגה. הסלטיקס והלייקרס של שנות ה-80, הבד-בויז, הבולס של שנות ה-90, והספארס של שנות ה-2000 היו יותר 'שלמות' והרבה יותר טובות מהקאבס, או ג"ס או כל אחת אחרת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט