חמישה משחקים יש לנו הערב, כשמאבקי הפלייאוף ומאבקי המיקום מגלמים שחקן מרכזי בהצגה של הערב כמעט בכל משחק. מתחילים עם דטרויט שמגיעים לאוהיו, אח"כ ברוקלין יארחו את ראסל ווסטברוק. באותו הזמן בדיוק הפייסרס מגיעים ל-MSG והמשחק הבא מפגיש בין הפליקאנס ומסיימים את הלילה עם פילדלפיה שתגיע לאקולנד להיפגש עם סגנית האלופה. בואו נתחיל.

1:00 קליבלנד קאבלירס (22-43) – דטרויט פיסטונס (33-33)

בלי ששמנו לב (אולי זה רק אני…) המאבקים בשני צידי המזרח נפתחו: מצד אחד, בין אינדיאנה שבמקום ה-6 למיאמי שבמקום ה-10 מפרידים שני משחקים וחצי (דטרויט שביעית) ומהצד השני, הקאבס, כרגע, ביתרון מינימאלי ביותר של שניים וחצי משחקים על וושינגטון השלישית ושני משחקים בלבד על בוסטון השנייה.

אם אגיד שההפרשים הללו לא משנים כלל, אשקר לכם. ההפרשים הללו טובים ויכולים לעזור לקבוצות המחזיקות בהן. אך עם כל הכבוד להפרשי המשחקים הנ"ל, יש שני דברים חשובים יותר שכנראה יקבעו את מיקומי הקבוצות לפני הפוסט סיזן. ראשית, לוח המשחקים שבהן הן מחזיקות, ושנית, כמובן, המומנטום שלהן. אז בואו נסתכל על הדברים הנ"ל לגבי האורחים ולאחר מכן גם לגבי המארחים:

הפיסטונס משחקים היטב, ונמצאים בכושר טוב מאוד, עם 4 ניצ' ב-5 המשחקים האחרונים, כולל ניצחון על היריבה אותה הם פוגשים הלילה. על הלוח של הפיסטונס הייתי אומר שהוא קל יחסית במרץ ונהפך לקשה יותר באפריל (יוסטון, וושינגטון, טורונטו וממפיס), אך זה דבר טוב – באפריל לקבוצות פחות אכפת.

מצדה של קליבלנד, גם הקאבס מגיעים עם 4 מ-5, רק שאלו ארבעה הפסדים. לי נראה כאילו המקום הראשון במזרח היה נראה מובטח והמקום הראשון בליגה היה רחוק מידי, אז הקאבס החלו להוריד את הרגל מהגז מוקדם מידי. מבחינת קליבלנד, משחקי המפתח בהמשך הם מול וושינגטון, בוסטון וס"א, שאת שלושתן היא תפגוש בהמשך. ניצחון במשחקים כמו זה של היום הוא חובה, מיותר לציין.

1:30 ברוקלין נטס (53-12) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (29-37)

אותה, תפגוש היום אוקלהומה סיטי וכמובן ראסל ווסטברוק. קודם כל, ספירת העומר: ווסטברוק עומד על 9 אסיסטים יותר ממוצע של 10 אסיסטים בדיוק, סך הכל על 32 טריפל דאבלים, מה שאומר שהוא צריך 10 מתוך 15 משחקים עם טריפל דאבל בכדי לשבור את השיא של אוסקאר רוברטסון. אפשרי? כן. בלי לפגוע בקבוצה? גם כן.

אני לא אכנס יותר לקונספירציה: פוגע בקבוצה, לא פוגע, אכפת לו, לא אכפת לו. גיא יודע מה אמר הרמב"ם: "דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם". גם לי יש. אז מה?

בכל מקרה, מבחינת הת'אנדר, המטרה המרכזית היא לנצל את הקריסה הקולוסלית של ממפיס ולחטוף את הכרטיס למקום ה-6, שהוא שמיים וארץ מהמקום ה-7.

נראה לי שמה שהכמות שכתבתי על הנטס מרמזת על הקושי של הת'אנדר לאסוף את ה-W ה-38 שלהם העונה.

1:30 ניו יורק ניקס (41-26) – אינדיאנה פייסרס (32-34)

אחד מהמפגשים הקלאסים של העבר מגיע אלינו בפעם הרביעית השנה כשפול ג'ורג' יגיע להתארח בגארדן במטרה להשוות את הסדרה העונתית ובעיקר במטרה לתפוס קצת מרחב נשימה במאבקי הפלייאוף החנוקים.

הפייסרס נמצאת בתקופה שבה כמעט כל המשחקים שהיא שיחקה היו "משחקים על 6 נק'" – משחקים מול היריבות שלה על כרטיסי הפלייאוף. בהתחשב בעובדה שהם במקום ה-6 עם ניצחונות על מיאמי, דטרויט ואטלנטה (מקום 5), אפשר להגיד שהם עברו את התקופה הזו באופן מוצלח יחסית.

ראוי לציין את פול ג'ורג' שקולע 26.5 נק' ומוריד 8.5 ריב' באחוזים מצוינים (49/41/97) ב-6 המשחקים האחרונים.

הלילה הם יפגשו קבוצה שוויתרה על מאבקי הפלייאוף (סורי דובי) אם לא יקרה משהו יוצא מגדר הרגיל.

הניקס ממוקמים 12 במזרח, עם שלושה הפסדים רצופים והם מחכים לעוד קיץ עם הרבה דיבורים.

רוצים תקווה למשחק? המאזן של הניקס כמעט חצוי בבית (17-15) לעומת העליבות בחוץ (24-11), אז אולי, בשילוב עם ההיסטוריה, הניקס יוכלו לחולל כאן הפתעה.

2:00 ניו אורלינס פליקאנס (40-26) – פורטלנד טרייל בלייזרס (36-29)

ופה, העניינים מתחילים (ספויילר: ומסתיימים) להתלהט באמת בלילה הזה. שתי קבוצות שלא מאמינות שדנבר עומדת לתפוס להן את המקום בפלייאוף נפגשות הלילה בסמות'י קינג סנטר, או ניו אורלינס ארינה אם תרצו.

ראשית כל, אני חושב שנתנו מספיק זמן לצמד של דיוויס&קאזינס כדי לעשות בדיקות ראשוניות ולהסיק מסקנות, לפחות לעונה הזו.

אז ככה: 6 הפסדים ו-2 ניצחונות בלבד. זה המאזן שעליו עומד הצמד ביחד. לא בדיוק מצדיק את ההייפ, אך אם אתם מאוד מופתעים מכך, כנראה שאתם חדשים פה. ברור שלוקח לדבר כזה זמן להתחבר ובכלל כשמדובר בבן-הדוד, הדבר הצפוי הוא הבלתי צפוי. מה יקרה בשנה הבאה? אין לדעת.

מגמה מעניינת היא, שמספריו של דיוויס מאז ההגעה של קאזינס עלו מאוד בהתקפה וירדו בריבאונד וההגנה ואילו דמרקוס הראה מגמה הפוכה (לפחות בריבאונד ובהתקפה). מאוד, מאוד מעניין. יכולה להיות סתם סטיית תקן, אך זה עוד דבר שרק הזמן יוכל ללחוש לנו.

מהצד השני עומדים הבלייזרס, אלו שמחזיקים בסיכוי ממשי להגיע לארץ המובטחת. הם ניצלו עד תום את לוח המשחקים הקל שהיה להם, והוסיפו ניצחון כפול על אוקלהומה והפסד מתסכל (מאוד) נגד הוויזארדס, אך בסך הכל אם הם ימשיכו בקצב הזה סיכוייהם יהפכו לממשיים יותר ויותר.

יותר מכך, לולא ההפסד לוויזארדס, לילארד וקבוצתו היו תלויים – באופו תאורטי כמובן, ברור ששתי הקבוצות יפסידו עוד – אך ורק בעצמם, בהינתן שובר השיוויון מול דנבר עומד על 1-2 להם, עם משחק אחרון מול יריבתם הישירה על הכרטיס לפלייאוף שיבוא בסוף (ה-28) מרץ.

שוב, יהיה מעניין אם אתם שואלים אותי.

4:30 גולדן סטייט ווריורס (14-52) – פילדלפיה 76' (42-24) – משודר בערוץ הספורט

והמשחק שסוגר לנו את הלילה הוא מפגש הקצוות הקלאסי של העונה שעברה. מישהו מופתע שזה המשחק אותו משדר ערוץ הספורט?

אני חושב שאנצל את ההזדמנות לקצת יצירתיות ואסקר את המשחק כאילו שוחק בשנה שעברה. אני יודע שהמשחק לא כל כך סגור מבחינה ספורטיבית, ויכול להיות שגשר הזהב לא יציב כל כך בתקופה הזו של השנה, אך לטעמי העונה של פילדלפיה איבדה (פעם נוספת) ערך ספורטיבי עם פציעתו של ג'ואל אמביד (7 מ-9 המשחקים האחרונים הסתיימו בהפסד, כשניצחון אחד הוא על הלייקרס) ובכל מקרה אני רוצה לנצל את ההזדמנות להזכיר לנו שיש לנו (אוהדי הספורט) זכרון של דגי זהב.

*כל הנתונים מומצאים לחלוטין.

גולדן סטייט מגיעים אחרי הנצחון ה-8 ברציפות, כשסטף קארי הפציץ 38 נק' על ראשם של הרעמים המסכנים וקווין דוראנט, כשמטרתם המרכזית היא לנוח. סביר מאוד להניח שנראה את סטיב קר משחרר את קארי ותומפסון מהמשחק ונותן לאיגודלה, גרין ובוגוט לנהל את העיניינים. 

כרגע, הלוחמים עומדים על מאזן של 6-55, כשבאופן מעט אירוני הינו הפוך וישאר הפוך לזה של יריבתם הלילה, העומדת על 55-6, כמובן במידה והלוחמים יאספו את הניצחון הצפוי.

רק, מדד ה-MVP (היוצא והנכנס – זה אותו אחד) ברשותכם: 30.5 נק', ב-50% מהשדה, 44% מהשלוש, 91% מהעונשין עם 6.5 אס'. ואם זה לא מספיק, את כל זה הוא עושה בפחות מ-33 דק' משחק. מטורף.

למי שמתעניין, כרגע הווריורס בדרך לנפץ את השיא האגדי של הבולס של ג'ורדן, ואף על פי שלא אוהבים לדבר על זה ב"מדינה הזהובה", זה נראה די ברור שהם ילכו לשבור את השיא הזה ואז אין ספק שזו תהיה העונה הטובה ביותר לקבוצה אי פעם (בהנחה שיקחו אליפות כמובן!). 

מהצד השני אנחנו רואים את התופעה העצובה שפילדלפיה כבר עונה שלישית ברציפות צוחקת צחוק ציני על אוהדיה ואף מגיעה לשפלים חדשים. בכנות, אין לי כוח לדבר על קבוצה שרוברט קובינגטון (עם כל הכבוד, כן?) הוא שחקן הקלאץ' הבולט שלה. 

איני יודע מה עובר לסם הינקי בראש, ואיני יודע אם יש תוכנית אמיתית להוציא את הקבוצה הזו מהבוץ, אך בכל מקרה, אני חושב שזו לא הדרך ושהוא מוציא את הערך הספורטיבי ממשחק כדורסל.

בקיצור, הסיכוי להפתעה במשחק הזה שווה פחות או יותר לסיכוי שאזכה בלוטו בלי שאמלא כרטיס. בקיצור, גולדן סטייט ב-25+. 

אה, ואם כבר בדברים צפויים עסקינן: מישהו מופתע שערוץ הספורט משדר את המשחק הזה ולא את קליבלנד-ס"א? 

רק מזכיר.