סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA / גיא רוזן

 

 

שארלוט הורנטס 109 (29 – 38) – שיקגו בולס 115 (32 – 35)
חצי משחק. זה כל מה שמפריד בין הבולס לבין המקום השמיני במזרח.
מסתבר שהתשובה לבעיות של הבולס היא שבאטלר ייקח השראה מפורים, ויעלה לפרקט בתחפושת.
הלילה הוא לבש את תחפושת ה-"לברון" שלו, והוביל את הבולס לניצחון.
וקצת יותר ברצינות –
באטלר הלילה הראה שהוא יכול להוביל את הקבוצה לניצחון גם בלילה בו הוא לא הקלע המוביל של קבוצתו. באטלר היה הלילה האול ארואנד פלייר שהוא מסוגל להיות –
23 נק' באחוזים טובים, 6 רב', 11 אס', 2 חטיפות, 2 חסימות.
וכאשר באטלר משחק סגנון כזה של כדורסל, אז יש מקום גם לשחקנים שלידו לפרוח –
ווייד סיים את המשחק עם 23 נקודות ו-5 אסיסטים, מירוטיץ' עם 24 נקודות ו-11 ריבאונדים.
3 שחקנים עם 20+ נקודות לא הספיקו הלילה לשארלוט בשביל באמת להיות במשחק –
לאמב עם 26 נק', גילקריסט עם 22 נק', וקמבה ווקר עם 21 נק', לא הצליחו להדביק את הפער שהבולס פתחו בסוף הרבע הראשון.
שארלוט עוד הוליכו לאורך רוב הרבע הפותח, אבל אז הבולס תפסו פיקוד על המשחק, ושוב שארלוט לא הצליחו לעלות ליתרון. ברבע השלישי ניסיון קמבאק שלהם הצליח רק להוביל לשוויון,
אבל הבולס שוב עלו ליתרון דו ספרתי, וברבע האחרון לא היה באמת ספק בקשר לזהות המנצחת, למרות פער הנקודות הקטן בסיימו של המשחק.

 

טורונטו ראפטורס 100 (39 – 28) – דאלאס מבריקס 78 (28 – 38)
סיפור המשחק הוא ההגנה של טורונטו.
המחצית הראשונה עוד הייתה צמודה, כאשר היתרון מחליף ידיים מספר פעמים לפני המחצית,
אבל במחצית השנייה זו הייתה ההגנה של טורונטו שהשתלטה על המשחק.
32 נק' בלבד קלעו שחקני דאלאס במחצית השנייה, 12 נק' ברבע האחרון.
טורונטו החזיקו את דאלאס על 36% מהשדה, וניצחו במאבק על הריבאונד עם נוק אאוט של 55 ריבאונדים לטורונטו מול 34 ריבאונדים לדאלאס.
בארנס (18 נק') ונוביצקי (17 נק') היו השחקנים היחידים בשורות דאלאס שקלעו במשחק יותר מ-10 נק'.
דרוזן (25 נק'), פאוול (19 נק') ויונאס וולנצ'יאונס (14 נק', 12 רב') הצטיינו בשורות טורונטו.
איבאקה סיים את המשחק עם 0 נק', אבל גם עם 9 רב', 2 חסימות וה-(+/-) הגבוה בקבוצה (18+).

 

ממפיס גריזליז 113 (37 – 30) – מילווקי באקס 93 (32 – 34)
לפני המשחק השוואתי את הגריזליס לאבן חצץ.
אז כנראה שזקן השבט בקבוצה לקח את הדברים ללב, והחליט להראות שלמות מה היא –
ווינס קארטר, כבר לא ילד, פתח הלילה בחמישייה וסיים את המשחק עם שיא עונתי בנקודות (24 נק'),
אבל זה לא היה סתם שיא עונתי, זה היה שיא שהגיע אחרי משחק מושלם:
8 מ -8 מהשדה, 6 מ-6 מה-3, 2 מ-2 מהעונשין.
מאז דני גרין בדצמבר 2013 לא היה משחק נוסף של 20+ נק', 5+ שלשות, ו-100% מהשדה ומהעונשין.
המשחק עצמו היה במעמד צד אחד.
מילווקי לא הובילו פעם אחת בכל המשחק, וזהות המנצחת לא ממש הייתה מוטלת בספק לאורך כל המחצית השנייה.
הנוסף לקארטר, קונלי הצטיין עם 20 נק' ו-10 אס'.
גיאניס אנטטוקונמפו היה הקלע המוביל של הבאקס עם 18 נק'.

 

סן אנטוניו ספרס 107 (52 – 14) – אטלנטה הוקס 99 (37 – 30)
קאוויי שיחק הלילה, וזה הספיק. בקושי.
הספרס שהוליכו לכל לאורך 40 הדקות האחרונות של המשחק, שכבר הובילו ב-15 הפרש ברבע השלישי, מצאו את עצמם ביתרון של נקודה אחת בלבד באמצע הרבע האחרון.
הישועה הגיעה בדרך ה-"ספרסית" ביותר שיש – דרך ההגנה. בדקות בהן הקבוצה לא הצליחה לקלוע, שורה של מהלכים הגנתיים (חסימות של דדמון, קאוויי, וגאסול) מנעו מאטלנטה להשלים קמבאק, ושמרו את הניצחון בידי הספרס.
קאוויי (31 נק') היה הקלע המצטיין של הספרס, כאשר גאסול (13 נק', 10 רב', 4 אס', 4 חס'), ודייויד לי (14 נק', 7 מ-8 מהשדה, 6 רב', 4 אס') ממלאים בהצלחה את חסרונו של אלדרידג'.
שרודר (22 נק', 10 אס') הצטיין בשורות ההוקס.

 

מינסוטה טימברוולבס 119 (28 – 38) – וושינגטון וויזרדס 104 (41 – 25)
4 דקות לסיום, וול על קו העונשין בניסיון להמשיך עוד קמבאק מוצלח עבור וושינגטון. הוא מצליח לקלוע רק בזריקה אחת מה-2, וההפרש יורד ל-5 נק' בלבד.
חצי דקה אחר כך, ההפרש צומח שוב לפער דו ספרתי, באדיבותו של ה-MVP של הליגה מאז האול סטאר –
קרל אנטוני טאונס.
שלשה, ריבאונד, ו2 קליעות עונשין מוצלחות, הקפיצו את ההפרש, הפרש אותו וושינגטון כבר לא הצליחו לצמצם.
טאונס נתן הלילה עוד משחק נפלא, הפעם הוא סיים את המשחק עם 39 נק', 65% מהשדה, 2 מ-4 מהשלוש, ו-13 ריבאונדים.
לצדו, ריקי רוביו ממשיך גם הוא להראות שיפור ניכר במשחקו, כאשר מאז האול סטאר הוא קולע 15 נק' ב-45.5% מהשדה, 39.1% מהשלוש, לצד 11.8 אס', ו-5.2 רב'.
אלו הנתונים הטובים בקריירה של רוביו ב-NBA, כאלו שיהפכו את הפגרה הקרובה למאוד מעניינת במינסוטה.
הלילה רוביו קבע שיא לקבוצה כאשר סיים את המשחק עם 19 אסיסטים לצד 22 נק' באחוזים טובים, 5 ריבאונדים ו-3 חטיפות.
במשחק עצמו, למעט ניסיון הקמבאק של וושינגטון ברבע האחרון, זה היה משחק במעמד צד אחד.
מינסוטה הובילה לאורך כל 48 הדקות, כאשר רוב הזמן הפער היה דו ספרתי.
המצטיין של וושינגטון במשחק היה ג'ון וול שסיים את המשחק עם 27 נק'.

 

יוטה ג'אז 114 (42 – 25) – לוס אנג'לס קליפרס 108 (40 – 27)
ניצחון חשוב של יוטה, כזה שמקרב אותם מאוד להבטחת הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
זה היה משחק צמוד מאוד לכל אורכו, כאשר יוטה הובילו בהפרש נמוך ברבע הראשון, הקליפרס הובילו בהפרש נמוך לאורך רוב הרבעים השני והשלישי,
עד שיוטה הצליחו לפתוח פער דו ספרתי באמצע הרבע האחרון, פער אותו הקליפרס הצליחו לצמצם, אבל לא לסגור.
סל של גריפין, 2 דקות לסיום צמצם את ההפרש ל-4 נק' בלבד, יוטה בפוזשין הבא לא הצליחו להגיע למצב זריקה, והכדור חזר לקליפרס.
1:20 לסיום, ריברס, הבן של המנהלת, מקבל את הכדור עם אפשרות לצמצם את ההפרש לנקודה אחת בלבד, אבל הוא החטיא את ניסיון השלשה, ובפוזשין הבא ג'ו ג'ונסון העלה את ההפרש ל-6, וסגר את המשחק.
הייוורד (27 נק') וג'ורג' היל (19 נק', 8 רב', 6 אס') הצטיינו בשורות יוטה.
כריס פול (33 נק', 6 רב', 7 אס') שיחק נהדר,
אבל במשחק חוץ נגד קבוצת פלייאוף בו גריפין מסיים 37 דקות עם 8 נק' בלבד –
לקליפרס בדרך כלל לא יהיה סיכוי לנצח.

 

סקרמנטו קינגס 120 (26 – 41) – אורלנדו מג'יק 115 (24 – 44)
הבטחתי משחק של 50/50 ,
משחק של 50/50 זה היה.
אלו היו 48 דקות צמודות בהן היתרון החליף צד מספר רב של פעמים, כאשר שום קבוצה לא מצליחה לפתוח יתרון של יותר מ-10 נק'.
2:38 לסיום, פורניר קלע 2 נק' שקבעו שוויון 109 .
זה היה השוויון האחרון במשחק.
סקרמנטו הצליחו לפתוח פער של 6 נק', וכל מה שאורלנדו הצליחו לעשות עד לסיום זה לנסות לצמצם, ללא הצלחה.
קוליסון (19 נק', 13 אס'), וטוליבר מהספסל (19 נק', 7 רב') הצטיינו בשורות סקרמנטו.
ווצ'ויץ' (23 נק', 9 רב') היה הקלע המוביל של אורלנדו.

 

דנבר נאגטס 129 (32 – 35) – לוס אנג'לס לייקרס 101 (20 – 47)
הבטחתי "לא כוחות" –
"לא כוחות" זה היה.
באמצע הרבע הראשון, הלייקרס הובילו 18 – 17. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה במשחק בו הם הובילו.
למעשה, את 32 הדקות האחרונות של המשחק הם "בילו" לצד פיגור דו ספרתי, כזה שצמח עד ל-32 הפרש ברבע השלישי, ולא הצטמצם בהרבה עS לסיום.
מוריי וברטון (22 נקודות כל אחד) הובילו 7 שחקנים שונים בדאבל פיגרס בשורות דנבר.
זובק (25 נק', 11 רב', 12 מ-15 מהשדה) היה קרן האור היחידה במשחק עבור אוהדי הלייקרס.

 

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  2. חגי

    14 מרץ 2017 07:26:05

    דמיינו את מינסוטה ככה, עם רוביו כמו בתקופה האחרונה, וויגינס וטאונס שמשתפרים מיום ליום, ועם כלים מהספסל כמו מוחמד בייליצה ולאבין (מינסוטה תצליח רק אם הוא יהיה השחקן השישי שלה, ברנדון ראש מביא המון איזון לחמישייה), שנה הבאה הם חייבים לטרוף את הפלייאוף!

  4. Mbk

    14 מרץ 2017 07:32:25

    מינסוטה ורוביו קיבלו עדנה לאחר הפציעה של זאק לאבין
    KAT , בחרתי אותו כסנטר הטוב בליגה בתחילת השנה והוא מעט אכזב

  5. ip

    14 מרץ 2017 07:33:05

    תודה גיא.
    היו פה מי שטענו לאחרונה שהעונה השנייה של טאונס מאכזבת. פשוט לא מבין איך אפשר לכתוב את זה על שחקן כל כך מרשים בשני צידי המגרש. בהתקפה הוא הסנטר המושלם למשחק של היום – גם חזק עם משחק פוסט מצויין, וגם קליעה טובה מכל הטווחים. מדובר בסופרסטאר.
    ורוביוֿ – מעמיד את מיניסוטה בפני התלבטות רצינית בקיץ. האם זה רכז שיכול להוביל קבוצה עם שאיפות? לך תדע איזה רוביו תקבל – זה מהלילה או זה שקולע באחוזים של קוטג' כבר שנים.

    1. Mbk

      14 מרץ 2017 07:37:02

      לדעתי הוא אכזב בעיקר בגלל היכולת של מינסוטה
      הצפייה שלי הייתה שהוא יוליך את מינסוטה לאזור ה 6-7 במערב
      בעקרון היכולת שלו בתחילת העונה לא הייתה שיפור לעומת העונה הקודמת
      אני מאמין שהוא הביג מן הטוב בליגה והפוקוס היה בכלל על קאזינס ואמביד

  6. סומסום

    14 מרץ 2017 07:38:30

    לפחות עד סוף העונה, מינסוטה היא המלצת צפיה חמה.
    מסכים עם מה שנאמר מעלי – ערב כזה של רוביו ממש מתסכל את מי שייאלץ לקבל שם החלטות. זה ה-רוביו שהבטיחו תמיד, ואיזה כלים יש לזאבים – הציר שלו עם KAT, וויגינס בתור האקס-פקטור שיכול לייצר לעצמו נקודות אם הכל מסתבך, ועד כל מיני מהספסל – אפילו ההזונייה הזה, ביאליצה, נזכר לשחק כדורסל.
    איפה יאיר?

  7. Mbk

    14 מרץ 2017 07:39:23

    תודה על הסיקור
    בקרב ההזדמנות האחרונה בין שארלוט לשיקגו נראה שהצרעות כבר לא יהיו בפלייאוף
    תחת הראדר הם בסלאמפ אדיר לעומת פתיחת העונה המצויינת

  8. zivooo

    14 מרץ 2017 07:59:11

    הינגס עלו לשחק עם הנוער שהיה טוב.
    הילד , סטין ולביסייר.
    לביסייר תותח.
    במשחק סולידי יחסית,הגנה טובה ונתונם יפים
    עשרים דקות 11 נקודות ב54 אחוזם מהשדה,7 ריבאונד, וארבע חסימות.

  9. ולדי קוגן

    14 מרץ 2017 08:19:05

    הלוואי שמינסוטה יעשו פלייאוף, הרבה יותר מרגשים ומבטיחים מבין כל הדנבר ופורטלנד האלה. כמה פוטנציאל יש שם.

    1. אוהד ס"א

      14 מרץ 2017 11:18:57

      ניצחון אחד לא מביא את האביב.
      למיני יש כוח אש של מקומות 2-4 במערב.
      יש לה את שחקן הפנים הטוב בליגה וקבוצת שחקני כדורסל מצוינים כמעט בכל העמדות.

      יש לה בעיה מקצועית מאד על הקווים ואולי גם למעלה בחדרי ההנהלה.
      עד שהבעיות הללו לא ייפתרו, מיני לא תצליח לממש את הפוטנציאל שלה וחבל נורא. קבוצה מרתקת.

      1. אפלטון

        14 מרץ 2017 15:40:03

        נראה לי שאתם ממש מגזימים בציפיות.
        ממתי חבורה של ילדים בני 22 עשתה משהו בליגה?
        תנו להם לגדול קצת ביחד, שנה הבאה להוסיף ווטרנים אחרי שקלטו מה ת'יבודו רוצה מהם בהגנה והם יהיו מצוינים.

          2. Ljos

            14 מרץ 2017 16:19:17

            ההתקפה שלהם זה שני שחקנים וחצי מעולים מחוברים על ידי מוח הכדורסל של ריקי. אין שום הכוונה מלמעלה או תוכנית משחק.

  12. Kd_35

    14 מרץ 2017 09:58:40

    ואף מילה על סן אנטוניו?
    בשקט בשקט הדיחו את גולדן סטייט מראשות המערב אחרי שנה וחצי של דומיננטיות מוחלטת

    2. אבי

      14 מרץ 2017 13:12:12

      זה ממש לא היה בשקט… אחרי המפגש האחרון בניהם ששחקני הספסל של 2 הקבוצות שיחקו וזה נגמר בנוק-אאוט מוחלט לס.אנטוניו.

      הם הפעילו צופר (כמו אמבולנס שעובר באדום)… שקט לא היה שם 🙂

  13. אפלטון

    14 מרץ 2017 10:43:10

    סיקור מעולה גיא.
    רוביו מיי מן!
    עכשיו דמיינו לכם את פול ג'ורג' ליד רוביו, וויגינס, בייליצה וטאונס.
    יאמי.

    1. מלובני

      14 מרץ 2017 11:02:40

      אני חושב שבאטלר יכול לעבוד שם יותר טוב ממנו ( אבל אני אוהד שיקאגו ומעדיף את באטלר אז כנראה שהדעה שלי כל מקרה לא נכונה)

  14. captain beefheart

    14 מרץ 2017 11:24:53

    אכן תחושה של בוקר היסטורי. המשחק של קרטר (הרצתי במהירות את כולו בבוקר המוקדם) זה משהו שלא להאמין מאדם בגילו. מאז שרוברט פריש שיחק במדי הבולס עם נכד ביציע לא התרגשתי כך 😉

    וכמובן הספרס. הקבוצה שכבר עשרים שנה אני מעריך ומעריץ (אבל לא מצליח לפתח כלפיהם רגשות של אוהד) שינו את כיוון ספינת הליגה באמת אחרי שנתיים של שליטה ג"ס מוחלטת.

    בקיצור – פופ ואייר קנדה ביצרו את מעמדם ב-HOF

    1. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

      14 מרץ 2017 13:43:36

      ומשהו שקראתי בוואלה – קארטר הוא בסה"כ השחקן החמישי או השישי שקולע יותר מ-20 נקודות כשהוא מעל גיל 40. השאר הם MJ, קארים, פאריש, סטוקטון, מאלון ואולי היה עוד מישהו. קצת מפתיע, חשבתי שיהיו יותר.
      חסרים לי קווין וויליס, דומיניק ווילקינס

  16. איציק קוברה

    14 מרץ 2017 15:21:22

    קאזינס שחקן של מספרים לא מעבר וגם זה היה בקבוצה גרועה שלא היה שם אף אחד שיכל לקלוע חוץ ממנו, 7 שנים בלי פליאוף עם הקינגס, כדי שיגיע לפלייאוף הוא צריך לשחק ליד סופרסטאר כמו דיוויס וכנראה שגם ז לא מספיק . בקיצור מגיע לו בגג חמישיה שלישית של השנה . אפילו לגורטאט מגיע יותר ממנו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט