הו ג'ימבו, מאמר המוקדש לג'ים בוטרייט שחקנה של מכבי ת"א שהלך לעולמו השבוע
מאת עידן איצקוביץ
בשבועיים האחרונים הלכו לעולמם שני שחקני עבר של מכבי ת"א, האווי לאסוף וג'ים בוטרייט, יהי זכרם ברוך.
אני נמנה על דור של אוהדים שגדל לתוך אימפריה קיימת, לקבוצה שהיא וינרית, לקבוצה אירופית ששייכת לטופ לכל דבר ועניין. דור השחקנים שאנחנו מכירים מגוון וכולל בתוכו שחקנים שונים ומגוונים כגון לבאן מרסר, גיא גודס, עודד קטש, דורון שפר, דרק שארפ האגדי, אנתוני פארקר, שאראס, וויציץ ועוד רבים אחרים. כל אלו שחקנים שהגיעו למועדון בעל מסורת. לפניהם היו קבוצה של שחקנים שהם האחראיים על כך שמועדון מכבי ת"א מהווה ראש חץ בכדורסל האירופי. הם אלו שהובילו את המועדון להשגים כאשר עוד לא הייתה מסורת. לכן, ראוי וחשוב לתת מקום של כבוד לאותם שחקנים שהיוו את הבסיס למכביזם, ליצר הניצחון, הראשונים שהראו לאירופה מאיזו חומר עשוייה הקבוצה. ג'ים בוטרייט היה אחד מאותם שחקנים. מעולם לא יצא לי לראות אותו משחק כדורסל ולמרות זאת החלטתי לנסות ולכתוב עליו מנקודת המבט שלי כאוהד הקבוצה זאת בעיקר בשביל לתת לו מקום של כבוד בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי.
אז מי אתה ומאין הגעת?
אני דווקא אתחיל מעונת 76/77. זוהי עונה הזכורה כעונה בה קבוצה קטנה, ממדינה עוד יותר קטנה עשתה היסטוריה גדולה. מכבי ת"א זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע הנכסף מה שהתחיל דרך ארוכה של קבוצה קטנה מישראל בדרך להיות אחת מאריות אירופה. באותן עונות כיכבו במכבי שמות רבים ביניהם טל ברודי, מיקי ברקוביץ, לו סילבר, אולסי פרי ועוד רבים אחרים. בין אותם שחקנים שיחק שחקן נוסף, צנוע שלו וקלעי בחסד, גים בוטרייט, הידוע בכינויו ג'ימבו. כשניסיתי לאתר איזשהו רגע אלמותי שמתקשר לג'ימבו לא ממש הצלחתי, ולאחר בירורים מעמיקים פשוט הבנתי כי הבחור פשוט לא ממש ביקש לעצמו רגעי מצלמה מיותרים. הוא בא לעבודה, לרוב כשתשאל את דור ההורים שלנו את מי הם זוכרים מאותה תקופה השמות שבאופן אוטומטי יעלו יהיו מיקי, מוטי, לו סילבר, ברודי וכמובן אולסי פרי. ג'ים בוטרייט לא היה הטיפוס הזה, הבחור רצה רק לבוא לשחק כדורסל ובזה בהחלט מגיע לו מקום ששמור לגדולים באמת.
ג'ים בוטרייט, יליד 1953, גדל בעיירה קטנטונת בשם רופרט שבמדינת איידהו. ג'ימבו שיחק בעמדת הפורוורד, גובהו היה 2.01 מ' והוא נחשב לאחד מן השוטרים הטובים ביותר שכף רגלם דרכה במכבי ת"א. את הקריירה שלו בכדורסל הוא החל בתיכון מיניקו במדינת מולדתו, איידהו. בוטרייט סיים את לימודיו בתיכון ב-1970 כאשר עד היום הוא נחשב לקלע מספר 2 בתיכון בכל הזמנים (בעונתו האחרונה בתיכון קלע 37 נקודות בממוצע למשחק) והוביל את הקבוצה לשתי אליפויות מדינה רצופות. משם הדרך לליגת המכללות הייתה קצרה ובוטרייט זכה למלגת לימודים באוניברסיטת יוטה (USU). הוא שיחק עבור USU במשך כל תקופת לימודיו (72-74, תואר במדעי המדינה) ונכון להיום מדורג במקום ה-17 בין קלעי האוניברסיטה בכל הזמנים (1238 נקודות, 15.9 נקודות למשחק) ו-22 בין הריבאונדרים (537 ריבאונדים).
אז מה עשית בקריירה המקצוענית שלך?
ג'ימבו הגיע לישראל לראשונה בקיץ 1974, כשהגיע לא ממש נראה כמו כוכב כדורסל, צנום, חייכן וביישן. ממש לא עשה רושם על מי שראה אותו שהנה עומד לפניו אחד הקלעים הטובים ביותר שכף רגלם תדרוך בארץ הקודש. מי שהביא אותו לישראל יהושוע רוזין שהתרשם מאד מיכולת הקליעה האבסולוטית שלו והחליט להביאו לקבוצה. ג'ימבו שיחק בישראל במשך שבע עונות כאשר במהלך תקופתו במכבי הוא זכה ב-7 אליפויות, 6 גביעי מדינה ו-2 אליפויות אירופה היסטוריות (77, 81). במשך 93 משחקים בגביעי אירופה הוא קלע 1481 נקודות ובליגה הוסיף 2373 נקודות. בהמשך דרכו הוא התאזרח ונתן את שירותיו גם לנבחרת, בה קלע במשך 25 משחקים כ-14 נקודות בממוצע.
מהם שני רגעי השיא של ג'ימבו בקריירה?
- · 7/4/1977, גמר גביע אירופה, בלגרד, יגוסלביה. מכבי ת"א עולה לשחק מול יריבתה המרה, וארזה האיטלקית, אלופת איטליה אשר ניצחה את מכבי כבר פעמים באותה עונה וגם לקחה לה את הגביע ב-1967. ממול, עומד האיש שכנראה נועד למעמדים הללו, ג'ים בוטרייט. הבחור ממטיר על היריבה האיטלקית 26 נקודות, כאשר כל 8 הנקודות האחרונות של מכבי שייכות לו. התוצאה בסיום מראה על 78-77 למכבי, מדהים, גביע אירופה עושה דרכו לראשונה לישראל.
לינק לגמר:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=u8_r-P1VSdA
- · עונת 80/81 מכבי ת"א מראה שהיא השליטה הבלתי מעורערת באירופה, היא זוכה בטרבל באותה עונה – אליפות, גביע, גביע אירופה והגביע הביניבשתי. באותה עונה משמש ג'ימבו כקפטן הקבוצה וגם מצטיין בגמר הגביע האירופי עם 12 נקודות במשחק הניצחון על קבוצה איטלקית נוספת, סינודינה בולוניה, הגביע חוזר לישראל. בוטרייט הוא זה שגם הבטיח לקבוצה את הגביע כאשר 9 שניות לסיום דאג לסחוט עבירת תוקף מאחד משחקני בולוניה. אגב, באותו ערב מתרחש דבר עגום, בוטרייט שהיה קפטן הקבוצה, לא זוכה להניף את הגביע עקב פריצת קהל למגרש ומי שמניף את הגביע הוא שמוליק זיסמן. בראיון שהתקיים עימו מאוחר יותר הוא מספר שאמנם התאכזב מכך שלא הניף את הגביע אך ברור לו שאין זה העיקר מכיוון שמדובר בדבר סימלי בלבד, זוהי הייתה עוד עדות קטנה לאופיו המרשים.
לינק לגמר: http://www.youtube.com/watch?v=cfI6bW_RaAw
אז איך מסכמים קריירה של כדורסלן כה מרשים?
לדברי חבריו לקבוצה, מדובר באחד מן הקלעים הגדולים בהיסטוריה, רק תן לו את הכדור, וכל מה שנותר לך הוא לרדת להגנה כי הסיכוי שהכדור לא נכנס לטבעת לא ממש ראלי. בוטרייט מעולם לא נחשב לשחקן הגנתי או ריבאונדר דגול אבל הזריזות שלו, האלגנטיות שלו ויכולת הקליעה האבסולוטית שלו הביאו למגרש משהו שכמעט לא נראה בעבר וכאן הייחודיות הגדולה שלו. מחוץ למגרש כאמור בוטרייט היה שתקן וקנאי לחייו הפרטיים וגם לאחר פרישתו ב-1982 חזר למחוז ילדותו ושימש כמאמן ספורט (אימן בUSU כעוזר מאמן ב89-91) ובשנים האחרונות התרכז בהוראה. אין ספק שמדובר באישיות גדולה ובשחקן כדורסל נהדר שחבל לא יצא לי לראות משחק על המגרש. בשבוע שעבר כאמור הוא נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן, יהי זכרו ברוך.
gogo
16 פבר 2013 06:39:41ג'ימבו זכור לטובה. פורוורד עם קליעה אבסולוטית מחצי מרחק (עוד לא היה קו שלוש ).
נדמה לי שהגעתו של ארל וויליאמס למכבי (שהפך לריבאונדר הטוב באירופה בתקופה ההיא) הפרא אדם, סימנה לג'ימבו (שלא סבל את וויליאמס עד יום מותו) הצנוע את דרכו החוצה.
ג'ימבו פרש יחסית בגיל צעיר (28-29) ובשיא הקריירה. הגיע לשיאו במכבי ובנבחרת ולא המשיך לשחק כדורסל
דר' רזי הופמן
16 פבר 2013 07:04:19יהי זכרו ברוך
צביקה
16 פבר 2013 18:54:52כמי שגדל בדור שראה את העליה לטופ, אני מודיע לך שכולם זוכרים את ג'ימבו שהיה קלעי בחסד ושחקן קר רוח ותמיד אפשר לסמוך על הקליעה שלו. גביע אירופה הראשון רשום לגמרי ובאופן בלעדי על השם שלו וכולם יודעים זאת היטב. הוא היה אהוב על כולם, הקהל והקולגות והמאמנים , לא סתם הוא נהיה לקפטן הקבוצה. באמת אגדת כדורסל.
מנחם לס
16 פבר 2013 19:13:37ג'ימבו היה אחד השחקנים האהובים עלי ביותר במכבי, וזה היה בתקופה שהייתי המון בישראל, כולל שתי שנות שבתון. הוא היה השחקן היחיד בזמנו שהיה יכול לעבור ל-NBA ללא כל בעייה ולהיות מין סטויקוביץ' או קייל קורבר.
עידן
16 פבר 2013 21:26:45גם טל ברודי בדומה לג'ימבו היה שחקן שהחליט להקדיש את החלק הארי של הקריירה שלו בישראל.
אם ניקח את המצב הנתון היום, אני לא ממש רואה מצב שזה חוזר על עצמו (ראה ערך ג'ורדן פארמר). זה היה דור אחר של שחקנים שהיה חשוב להם לעשות משהו מעבר לכסף וזה כשלעצמו ראוי להערכה.
אלעד אייל
16 פבר 2013 19:24:41עידן גם אני שייך לדור שאחרי ג'ימבו, מהשנים השחונות שאחרי הזכיה בגביעים. לצערי גם אני לא זכיתי לראותו משחק, והטור הזה לימד אותי קצת על האיש מעבר להיותו שחקן מכבי.
הפרישה שלו כנראה סימלה את תחילת המעבר מהעידן הרומנטי למקצועני. אין ספק שמכבי של אותם ימים שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים היום, ואפילו מזו של סוף שנות ה80
לא נותר אלא להצטער על לכתם בטרם עת של שני שחקני העבר.
עידן
16 פבר 2013 21:29:12אני ממש מסכים עם הדברים שלך בנוגע למעבר מהעידן הרומנטי למקצועני. אין ספק שזו דרכו של עולם וכל מה שנותר לנו לעשות הוא לזרום על השינויים החולפים ולהסתגל אליהם במהירות.
אהרון שדה
16 פבר 2013 21:58:40תודה רבה מאמר בהחלט מוסיף.מעניין מאד.תודה מיוחדת על הקישורים.
יהי זכרו ברוך