סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA / גיא רוזן

 

 

פילדלפיה סיקסרס 98 (23 – 40) – מילווקי באקס 112 (29 – 33)

זה אפילו לא היה קרוב.
למעשה, התוצאה קצת מרמה, במהלך הרבע האחרון מילווקי כבר הובילו ב-20+ הפרש, אבל בדקות האחרונות הם הורידו את הרגל מהגז.
הסיקסרס, הם לא הצליחו להוביל אפילו פעם אחת במהלך המשחק, כאשר למעט 2 דקות באמצע הרבע הראשון, הם לא הצליחו בשום רגע במהלך המשחק להיות בפער נמוך מ-5 נק' (או נמוך מ-10 נק' במהלך המחצית השנייה).
ג'יאניס (24 נק', 8 רב') וסנל (21 נק', 7 רב') הצטיינו בשורות מילווקי.
ג'סטין אנדרסון (19 נק' מהספסל) היה הקלע המוביל בשורות הסיקסרס.

 

אורלנדו מג'יק 105 (23 – 41) – ניו יורק ניקס 113 (26 – 38)

אחד המשחקים שהתוצאה שלהם באמת לא השפיע כהוא זה על המתרחש ב-NBA.
אורלנדו הוליכו במשך רוב המחצית הראשונה והרבע השלישי (11 הפרש, 2 דקות לסיום הרבע השלישי),
אבל רבע אחרון חלש להחריד שלהם אפשר לניקס לתפוס את ההובלה בתחילת הרבע הרביעי, ולעלות ליתרון דו ספרתי 6 דקות לסיום, יתרון אותו לא התקרבו להשמיט עד לסיום המשחק.
מי שעשו את ההבדל עבור הניקס הין שחקני הספסל,
כאשר כולם מסיימים את המשחק עם (+/-) חיובי, והם קולעים יחדיו 50 נק' מול 32 נק' של ספסל אורלנדו.
לי (20 נק', היחיד בחמישייה עם (+/-) חיובי) והרננגומז (14 נק', 8 רב') הצטיינו בשורות הניקס.
פורניר (25 נק') ופייטון (טריפל דאבל של 16 נק', 11 רב', 10 אס') הצטיינו בשורות אורלנדו.

 

קליבלנד קאבלירס 98 (42 – 20) – מיאמי היט 106 (30 – 34)
הסיפור של המשחק הוא מי ששיחק דקה אחת בלבד –
אנדרו בוגוט.
בדקה הראשונה שלו על הפרקט במשחק הבכורה שלו במדי הקאבס,
אנדרו בוגוט הרגיש איך ברך של שחקן מיאמי פוגעת ברגלו. הוא נפל על הרצפה אוחז את רגלו,
וירד לחדר ההלבשה נעזר בשחקני קבוצתו, כאשר הוא לא מסוגל להשים משקל על רגלו.
צילום רנטגן גילה שבוגוט שבר את עצם השוקה, ושהוא למעשה גמר את העונה.
(ורק בשביל למנוע את תגבות ה-"שחקן שביר" – לא, אי אפשר להתכונן לפציעה שכזו, גם השחקן בעל הכושר הגופני המשולם, כאשר הוא סופג מכה חזקה לעצם השוקה – היא תשבר. יש 0 הגנה מסביב לעצם. פשוט מזל רע.)
היה גם משחק אותו ניתן לסכם ב-2 מילים –
"לא מספיק".
"לא מספיק" זה הציון שמגיע להגנת קליבלנד שאפשרה להיט לילה של 16 מ-35 מהשלוש,
ושאפשרה לדראגיץ' לטייל בצבע בחופשיות.
"לא מספיק" ניתן גם לומר על לברון, שבדקות שלו על הפרקט הקבוצה הייתה ב-(+/-) חיובי של 14+ ,
ובדקות שלו על הספסל הקבוצה הייתה ב-(+/-) שלילי של 22-
למעט דקות הפתיחה של המשחק, ההיט הובילו בבטחה בכל שלביו, כאשר ההפרש צמח עד ל-20 הפרש בתחילת הרבע הרביעי.
קליבלנד עוד הצליחו לצמצם עד ל-5 הפרש,
אבל החטאה של לברון מה-3 , ושלשה של מיאמי מהצד השני, חתמו את תוצאת המשחק.
ווייטרס (29 נק', 5 אס') ודראגיץ' (21 נק', 6 אס') הצטיינו בשורות ההיט.
לברון (30 נק', 17 רב', 6 אס') וקיירי (31 נק', 7 רב') היו הקלעים המובילים של הקאבס.

 

אטלנטה הוקס 111 (34 – 29) – גולדן סטייט ווריאורס 119 (52 – 11)

עוד לילה, עוד משחק בו גולדן סטייט לוחצים על הגז ברבע השלישי, ופותחים פער אותו היריבה כבר לא מצליחה לסגור.
המחצית הראשונה הייתה של ההוקס. ההתקפה שלהם הצליחה להביך את גולדן סטייט, והם עלו ליתרון מבטיח של 15 הפרש באמצע הרבע השני.
גולדן סטייט לא התרגשו, הורידו את ההפרש ל-5 נק' בלבד במחצית, והרבע השלישי, עלו ליתרון דו ספרתי, יתרון אותו הצליחו לשמור עד לסיומו של המשחק.
קרי (24 נק', 9 אס') ואיגודלה (24 נק', 5 רב') הצטיינו בשורות גולדן סטייט.
שרודר (23 נק') ודווייט האוורד (8 נק', 19 רב') הצטיינו בשורות אטלנטה.

 

דטרויט פיסטונס 109 (31 – 32) – שיקגו בולס 95 (31 – 32)
סיפור המשחק הוא רג'י ג'קסון והספסל של הפיסטונס.
במשך 3 רבעים רדפו הפיסטונס אחרי הבולס, במשך 3 רבעים, הבולס היו אלו שהובילו.
סיומת טובה של הפיסטונס בשלהי הרבע השלישי, שלחה את הקבוצות לרבע האחרון בתוצאה שיווין 79.
ברבע האחרון אלו היו ג'קסון ושחקני הספסל – האריס, ביינס, וג'ונסון,
שתקפו את הסל של שיקגו, והגנו היטב, כאשר 5 דקות לתוך הרבע הם כבר פותחים פער דו ספרתי, פער עליו שמרו עד לסיומו של המשחק.
הניצחון אפשר לדטריוט לעקוף את שיקגו בטבלת המזרח (למרות השוויון במאזן – בגלל שהפיסטונס מובילים 2 – 1 בסדרה העונתית).
רג'י ג'קסון (26 נק', 6 אס') הוביל את קלעי דטרויט,
באטלר (27 נק', 9 רב') הוביל את קלעי שיקגו שסיימה הלילה את המשחק עם 41% מהשדה בלבד.

 

ממפיס גריזליס 109 (36 – 28) – ברוקלין נטס 122 (11 – 25)

ב-3 מילים:
אין מילים בפי…
כל כמה זמן הנטס שולפים איזה שפן מהכובע,ף מזכירים לכולם שאולי הם הקבוצה הגרועה בליגה,
אבל אם מזלזלים בהם, הם מסוגלים לעבור ל-FU מוד, ולהפתיע.
ככממפיס הובילו ב-12 הפרש לקראת סוף הרבע השלישי, ניתן היה לחשוב שהמשחק גמור,
אבל ג'רמי לין חשב אחרת. 9 נקודות רצופות שלו ברבע הרביעי (מתוך 18 במשחק) הובילו את המהפך, והזכירו שלין הוא מסוג השחקנים שביום טוב מסוגל לתת אנרגיות וכדורסל מנצח.
לצד לין זה היה קיפטריק שעלה מהספסל ותרם 23 נק'.
קונלי היה הקלע המוביל של ממפיס עם 32 נק'.

 

מינסוטה טימברוולבס (25 – 37) – פורטלנד טריילבלייזרס (26 – 35)
המשחק נדחה עקב רטיבות על הפרקט.

 

שארלוט הורנטס 100 (28 – 35) – אינדיאנה פייסרס 88 (32 – 31)
הלילה ההורנטס הראו שהם עדיין לא וויתרו על המאבק למקום בפלייאוף,
בעוד שהפייסרס מוצאים עצמם קרובים מעוד למקומות 7 – 8.
ניתן היה לחשוב שגם אם שארלוט תנצח, זה יהיה אחרי מאבק צמוד.
אז זהו, שלא.
באמצע הרבע הראשון שארלוט עלו ליתרון, ומאז עד לסיומו של המשחק הם שוב לא נתנו לפייסרס לקחת את ההובלה (שארלוט הובילו בין 5 ל-15 הפרש במשך כל שאר 3 הרבעים).
ווקר (28 נק', 6 רב', 7 אס') הוביל את שארלוט.
36 נק', ו-10 רב', לא הספיקו לפול ג'ורג' בשביל הפייסרס
(אבל כן קרבו אותו צעד נוסף לאחת מחמישיות העונה, ולחוזה שמן במיוחד…)

 

סן אנטוניו ספרס 112 (49 – 13) – יוסטון רוקטס 110 (44 – 20)
המשחק של הלילה ב-"ה" הידיעה.
לילה נוסף בו הספרס מראים נחישות מהי, ומלמדים שאותם אסור אף פעם להספיד.
הרבע הראשון הסתיים בתוצאה 39 – 23 לרוקטס?
הספרס כבר ברבע השני מצמצמים ל-5 הפרש.
הרוקטס עולים ל-13 הפרש ברבע השלישי?
הספרס לא רק מצמצמים, אלא למצליחים לעלות ליתרון 2 נק' כבר באותו הרבע.
הרוקטס עולים ליתרון של 7 הפרש, 6 דקות לסיום המשחק?
טוב. הנקודה הובנה. הספרס, כרגיל, עם עוד קמבאק, שוב פעם בניצוחו של קאוויי, הן בהתקפה, והן בהגנה, מצליחים בשורה של מהלכים גדולים, לעלות ליתרון, ולעצור את הארדן, ובכך להבטיח את הניצחון.
הרגעים המשמעותים במשחק היו כאשר 25 שניות לסיום קאוויי מצליח להעלות את הספרס ליתרון 110 – 108, אחרי שלשה גדולה, ומספר שניות אחר כך, אותו קאוויי חוסם את הארדן, ולמעשה מבטיח את הניצחון היקר.
קאוויי נתן משחק ראוי ל-MVP , עם 39 נק', 6 רב', 5 אס', והרבה ווינריות.
מהצד השני גם הארדן נתן משחק ראוי ל-MVP, עם 39 נק', ו-12 אס'.
חובה לציין את תרומתו של דייויד לי מהספסל של הספרס –
הוא סיים את נמשחק עם 6 נק', 8 רב', 2 חט', חסימה, וה-(+/-) הכי גבוה במשחק (20+).

 

דנבר נאגטס 108 (29 – 34) – סקרמנטו קינגס 96 (25 – 38)
ב-2 מילים:
לא כוחות.
הנאגטס ללא יוקיץ' ניצלו שיא קריירה של צ'אנדלר (36 נק' הלילה, לצד 12 רב'),
בשביל לנצח משחק בו סקרמנטו לא הובילו אפילו פעם אחת.
קוליסון (17 נק') היה היחיד ששיחק קרוב לסביר במדי סקרמנטו.

 

יוטה ג'אז 88 (40 – 24) – ניו אורלינס פליקנס 83 (25 – 39)
המשחק הגרוע של הלילה ב-"ה" הידיעה.
יוטה ניצחו את הרבע הראשון 29 – 14 .
זה הספיק להם בשביל הניצחון, אחרי שלא ניצחו רבע נוסף במהלך המשחק.
הנתון של המשחק –
40.7% מהשדה למנצחת!
35.7% מהשדה לפליקנס.
19 איבודים למנצחת,
20 לפליקנס.
כאמור –
אחד מהמשחקים הגרועים ששוחקו לאחרונה.
גורדון הייוורד (23 נק', 50% מהשדה, 7 רב') היה המצטיין במשחק.
דייויס (20 נק', 7 מ-17 מהשדה, 12 רב') היה היחיד בפליקנס שמשחקו התקרב ל-"סביר".

 

לוס אנג'לס קליפרס 116 (38 – 25) – בוסטון סלטיקס 102 (40 – 24)
משחק הפכפך היה לנו הלילה בלוס אנג'לס.
הקליפרס הובילו ברבע הראשון, הסלטיקס הובילו לאורך רוב הרבעים השני והשלישי (13 הפרש לבוסטון, 4 דקות לסיום הרבע השלישי),
ואז דקה לסיום הרבע השלישי, סל של בלייק גריפין הכלה את הקליפרס ליתרון 72 – 71.
הרבע האחרון נפתח בשליטתם של הקליפרס, אשר בהדרגה העלו את היתרון עד ליתרון שיא במשחק (99 – 82 , 5 דקות לסיום).
בוסטון עוד ניסו לחזור למשחק, אבל הפער כבר היה גדול מדי בשביל קמבאק מוצלח.
כריס פול (23 נק', 5 רב'), בלייק גריפין (26 נק', 8 רב'), וקרואפורד (19 נק', 5 אס') הצטיינו בשורות הקליפרס.
תומאס (32 נק'), ומרכוס סמארט (21 נק') היו המצטיינים של הסלטיקס, ששוב מחמיצים הזדמנות לצמצם את הפער מהקאבס במירוץ לראשות המזרח.

 

לפוסט הזה יש 165 תגובות

  1. יניב

    7 מרץ 2017 08:34:32

    תודה רבה גיא על הסיקור המהיר.
    אתה לא יודע כמה כיף זה להגיע לעבודה וכבר באתר הבית יש את התוצאו של הלילה.
    מה שכן נראה לי שהתבלבלת בתוצאה בין ממפיס לברוקלין

  4. זיו

    7 מרץ 2017 08:40:59

    המשחק של הקינגס היה חלש אבל היה בו משהו לראות.
    קוראים לו סקל לביסייר.
    ב19 דקות הגנה נהדרת, 10 נקודות ב50 אחוז מהשדה וששה ריבאונדים.
    ב36 דקות זה סביב ה20 12.
    אני רואה אותו מגיע לממוצעים כאלה בעוד שנתיים שלוש.

  5. bobby

    7 מרץ 2017 08:59:00

    תודה רבה על הסיקור!

    המשחק של הספרס והרוקטס היה שחזור כמעט מושלם למפגש הקודם ביניהם – יוסטון מובילים, אבל שומטים את היתרון לקראת הסיום, ומפסידים ב-2 הפרש. פעם קודמת נגמר 102-100, הפעם 112-110.
    הנחמה היחידה מ-2 ההפסדים האלה, היא ששניהם היו משחקים במוד אינטנסיבי. זה לא שפופוביץ׳ נתן מנוחה לכוכבים שלו כמו שהוא אוהב. ואם במשחקים כאלה יוסטון מפסידים על חודו של סל אחרי שביצעו אין ספור טעויות מפגרים (+ הלילה היה גם שיפוט מעט ביתי), אז המצב לא נורא. זה לא בלתי אפשרי לנצח אותם בסדרה של הטוב מ-7.
    ועכשיו יהיו את אלו שיקפצו ויגידו ״אבל בפלייאוף ההגנות יחנקו את יוסטון״, אבל כאן אני חוזר לנקודה איתה פתחתי – המשחקים של העונה הסדירה בין הקבוצות היו ברמת אינטנסיביות גבוהה, לא רחוקה בהרבה מפלייאוף, זה לא שלספרס יש עוד שפן לשלוף כדיי לעצור את יוסטון מעבר למה שהיה עד כה.

    אבל כמובן שגם ליוסטון וגם לספרז אסור לזלזל ביריבות הפוטנציאליות בסיבוב הראשון. לכן אני מאמין שהספרס דווקא כן יעלו הילוך וינסו לקחת את ראשות המערב מהווריורס –
    גם כדיי להימנע מקבוצה כמו ממפיס או אוקלהומה בסיבוב הראשון, וגם כדיי להימנע מהרוקטס בחצי הגמר (כמובן במידה והרוקטס יעברו סיבוב ראשון).

    1. KawaiNot

      7 מרץ 2017 09:50:14

      דדמון שיחק רק 9 דקות, דג'ונטה ובארטנס לא שיחקו בכלל, מילס במשחק חלש מאוד.

      לספרס תמיד, אבל תמיד, יש עוד שפן לשלוף מהכובע.

      1. bobby

        7 מרץ 2017 10:18:01

        מילס במשחק חלש? תמיד יהיה מישהו עם משחק חלש. בתכליס חוץ מהארדן וקוואי, אפשר להגיד כמעט על כל שחקן מהלילה שנתן משחק חלש.

        דדמון שיחק רק 9 דקות? אם זה לא מפציעה, אז כנראה שפופוביץ׳ החליט שאין בו צורך.
        ואין לי מושג מי אלה 2 השחקנים האחרים שרשמת.

  6. יניב

    7 מרץ 2017 09:01:06

    לי יש הרגשה שהמירוץ הזה של סן אנטוניו לעבר המקום הראשון ייגבה מהם מחיר יקר ואמנם הם יהנו מסיבוב ראשון קל אבל לא משנה מי תחכה להם בחצי הם יעופו.

    1. אחד העם

      7 מרץ 2017 09:27:38

      בדיוק החששותודה שלי. משחק רביעי ברצף שהם רודפים אחרי היריבה עד הרגע האחרון (שלא לדבר על 2 הארכות בבק 2 בק)
      סחיטה פיזית ומנטלית (גם הלחץ וגם הספיקות שמתעוררים לשחקנים בנוגע ליכולת של הקבוצה)
      נראה לי שב4 המשחקים מאז הפגרה קוואי שיחק כמות דקות שהוא משחק בד"כ בחמישה משחקים, והוא משחק אינטנסיבי מאד.
      מקווה שהחברות יעבדו.

      2. KawaiNot

        7 מרץ 2017 10:03:41

        אליפות תושג רק עם יתרון ביתיות על ג"ס. וגם זה לא בטוח בכלל.
        לעוף בסיבוב ראשון או שלישי? לא חשוב –> לא סיכון.

        ספיקות שמתעוררים? קוואי שם 4/4 בקלאץ' במשחקים האחרונים ואני לא מדבר על עונשין שם הוא פוגע בעיניים עצומות. שווה יותר ביטחון מזה שאבד על משחקים צמודים בעיניי.

        מה שכן, מפחיד שבניגוד לשנים קודמות בתקופת ה-big three, היום לס"א אין מה להציע בלי קוואי. אולדריג' ופרקר לא משחקים כמו סופרסטארים anymore.

        1. אחד העם

          7 מרץ 2017 10:27:42

          מסכים. לא חושש מהיכולת במאני טיים, אבל חושש מעומס דקות והעובדה שגם מול קבוצות לא מאיימות הם נגררים לרדיפה עד הסוף.

  7. מתן גילור

    7 מרץ 2017 09:10:15

    תודה גיא.
    אם ס"א יסיימו במקום הראשון, יהיו לי הרהורי כפירה לגבי הארדן כ-MVP.
    זה יקפיץ את קוואי למקום הראשון (כרגע הוא 2-3 עם לברון).
    ג"ס בניצחון יפה B2B, אבל כפי שתיינתי בקדימון גם שחקני הליגה של אטלנטה הגיעו אחרי לא פחות דק' ב-B2B. בגלל זה חשבתי שהם ינצחו בכל זאת.
    קאבס עם מכה מורלית מהפציעה של בוגוט. עמדות 2-3 יש להם עודף של שחקן לגיטימי בכל עמדה, אבל ב-1 ובעיקר ב-5 הם חייבם על הקצה. אין להם סנטר אמיתי בסגל עכשיו וזה יכול לפגוע בהם (גם מקודם לא היה, אבל לרגע חשבו שיהיה). לא חושב שיש להם בעיה במאצ'-אפ עם היט. מזכיר לי קצת יותר מדי את צמד ההפסדים לבוסטון שסידר להם את אותה בוסטון לפני שתי עונות, בבחינת היריבה הנוחה ביותר על הנייר.
    לצערי הרב, אני חושב שבוסטון, גם בסגל מלא, תהיה נחותה מול טורונטו או וושינגטון בסדרת פלייאוף.

  8. bobby

    7 מרץ 2017 09:10:46

    הערה נוספת –
    עצוב על בוגוט, אבל אין מה לעשות – היה צריך להיות קורבן כלשהו לקארמה.
    מקווה שיחלים מהר (בעונה הבאה).
    אם היה סוגר בבוסטון או ביוסטון, ומוסיף תחרות באחד הקונפרנסים במקום להמשיך ולבסס טבעת נוספת לקליבלנד ולעצמו, אני בטוח שלא היה נפצע.

  9. עידו גילרי

    7 מרץ 2017 09:19:35

    קאווי וואי וואי.
    איך אפשר לא למות על השחקן הזה. רק לחשוב שהוא עדיין היה על הלוח כשאנחנו לקחנו את מרקיף מוריס. כואב הלב.

    1. יניב

      7 מרץ 2017 09:27:41

      העניין שנראה לי שרק במסגרת של סן אנטוניו ותחת חסותו של פופוביץ הוא נהפך לכזאת מפלצת.בכל קבוצה אחרת הוא היה פשוט הופך להיות רול פלייר טוב שמתמחה בהגנה וזהו.

      1. עידו גילרי

        7 מרץ 2017 09:30:59

        אני ממש לא מסכים עם זה.
        קאווי היה אמור להיות בחירת טופ 10. בחלק מהמקומות דיברו על טופ 5. השאלה היחידה לגביו הייתה הקליעה שלו מבחוץ.
        עכשיו להגיד שרק בסן אנטוניו היו מפתחים לו את הקליעה זה לתת יותר מדי קרדיט למערכת שלהם.
        דעתי הוא היה יוצא כוכב בגל מקום אליו היה הולך.

        1. יניב

          7 מרץ 2017 09:35:09

          אני מדבר יותר על האופי שלו ועל כך שהוא הכי אנטי כוכב שיש.בכל מערכת אחרת היו מצפים ממנו להנהיג ולהוביל(בעיקר ברעש ולא בשקט) והיה לו לדעתי קשה מאוד להתפתח למה שהוא נהפך.העניין זה במערכת שעוטפת אותו ולא בפיתוח יכולות כדורסלניות.
          לי זה נראה שבגלל האופי הוא היה מסתפק בלהיות שומר מעולה ורול פלייר .רק בסן אנטוניו הוא יכול להיות הכוכב הכי אנטי כוכב שיש(ביחוד שדאנקן פרש)

          1. אחד העם

            7 מרץ 2017 10:30:38

            קליעה, יכולת הגעה לטבעת, הגנה, אינטנסיביות, כל אלה ברמה הכי גבוהה אצלו (על אף שהקליעה לא הייתה כך מלכתחילה)
            די בטוח שהיה מוביל כמעט בכל קבוצה.

        2. john

          7 מרץ 2017 10:35:03

          טופ 5 ממש לא… היו כאלה שנתנו לו מקום תשיעי כמו דראפטנט ודראפט אקספרס נתנו לו 14. הנה הסקאוטינג עליו לפני דראפט 2011 בדראפטנט:

          NBA Comparison: Luc Richard Mbah a Moute/ Gerald Wallace

          Weaknesses: Does not have one aspect offensively that stands out or which allows him to consistently score the ball … With his size and frame, will almost certainly be a perimeter player at the next level, but he lacks the polish and skill necessary to consistently operate on the wing … He does not have break down ability off the dribble and he is especially shaky handling the ball with his left hand … His jumpshot (while definitely improved) is still very inconsistent … The release comes high off his head and it is somewhat of a sling motion, which results in a fairly flat shot that goes all over the place … At this level, he has a size advantage on almost a nightly basis, but he still chooses to take the majority of his shots from the outside … Takes a high number of off balance shots, but does not show the ability to convert them at a good percentage … He does not have a great touch around the basket, and unless he can get inside position on the defense, he struggles finishing when contested … Not very disciplined defensively, he gambles far too often and leaves his team susceptible to giving up easy baskets …

          בשנתו האחרונה במכללה קלע 15 נקודות עם 10 ריבאונדים ב-44% מהשדה עם 2.5 אסיסטים ונחשב מגן וריבאונדר שיכול להוביל כדור מעמדה 4

          http://www.draftexpress.com/article/Situational-Statistics-the-2011-Wing-Crop-3767/
          יכול לדלג על ההקדמה…לא ממש סקאוטינג של כוכב אמיתי…

          בספרס:
          שיפר כדרור וכניסה לסל
          שיפר שליטה בכדור וכניסות לסל מצד שמאל
          שינה את הזריקה שלו מהזריקה השטוחה לכזו עם קשת גבוהה יותר שיוצאת מעל הראש.
          שיפר את יכולות הפוסט אפ שהיו בסדר אבל לא אפקטיביות.
          שיפר את יכולות המסירה שלו
          עבר לשחק מ-PF לווינג.

          נכון שבסוף הוא זה שצריך לרצות את זה ולעבוד קשה אבל לי אין ספק שהתקרה שלו נמוכה בהרבה באירגונים אחרים.

          1. עידו גילרי

            7 מרץ 2017 10:48:43

            תראה ג'ון זו דוגמה אחת. אני בפירוש זוכר שלא מעט מוקים שמו אותו ב-7 בסקרמנטו ואפילו אחד שהוא הולך ב-4 לסקרמנטו.
            גם ראיתי חוות דעת הרבה יותר אופטימיות לגביו. אני גם זוכר אותו בקולג' והקונצנזוס בשידורים במשחקים של האצ'טקס בטורניר היה שיש לו פוטנציאל להיות כוכב אם רק יפתח זריקה מבחוץ.

          4. john

            7 מרץ 2017 11:23:01

            SB נתנו לו מקום 7 לסקרמנטו כי היו חייבים ווינג (זה היה במאי לפני הקומביין בו לא הרשים כלל שהוריד אותו עוד יותר) וזה גם בניגוד למאמרים שהגדירו אותו בשכבה השביעית של הדראפט. בנוסף במאמר אחר בו ניסו לנבאות מי יגיע לאולסטאר יום אחד הגיעו לרשימה הזו:

            קיירי, דרק ווילאמס, אלק ברק, אנס קנטר ויאן ווסלי.

            במציאות הדראפט הזה הוציא את:
            קיירי, קאווי, קליי תומפסון, קמבה ווקר וג'ימי באטלר

      2. דקסטר

        7 מרץ 2017 09:32:26

        תגיד לי יניב לא ישנת טוב היום?
        מה נראה לך שחקן כזה לא היה פורץ מתישהו?
        בריידי לא היה סופרסטאר גם בקבוצה אחרת? דאנקן?

        הכל שטויות
        מי שיש לו כשרון זה בסוף יוצא החוצה זה לא נשלט.

        במקרה של קוואי הוא כל כך מפוקס ששום דבר לא היה עוצר אותו.
        זה שהוא מתאים למערכת זה לא אומר שהוא שחקן רק של מערכת.

        אפילו להיפך הוא שחקן שסביבו בונים מערכת.

        1. יניב

          7 מרץ 2017 09:43:00

          דקסטר חסר שחקנים שבגלל הסיטואציה שהם נמצאו לא הפכו למה שציפו מהם?
          סביר להניח שמתישהו בכישרון היה גובר אבל יש מצב שזה היה לוקח הרבה יותר שנים,יש מצב שזה היה קורה אחרי שמעבירים אותו בטרייד ויש מצב שבגלל האופי הוא היה מעדיף להישאר בצל ולא לקחת את המושכות.
          סתם דוגמא שלא קרובה ביכולות אבל בהחלט מבוזבזת.קח את אנטוני פארקר,במידה שהוא הגיע לNBA הוא היה מגיע לקבוצה שמאמינה בו ונותנת לו לפתח את היכולות שלו אז הוא היה הופך להיות שחקן שיכול להגיע לדרג השני-שלישי בליגה.וזה לא קרה.

        2. אפלטון

          7 מרץ 2017 09:45:23

          אני מסכים עם יניב שכנראה קאווי לא היה מי שהוא בכל מערכת אחרת.
          אנשים לא מבינים כמה חשיבות יש למערכת ולסיטואציה שבה שחקן נמצא כדי להשפיע לאן יתפתח.
          תמיד יש את ה'מה אם' הזה בבחירות דראפט שאני חושב שהוא מיותר. ג'ורדן לא היה ג'ורדן אם היה משחק ליד או מאחורי דרקסלר, הארדן לא היה הארדן אם היה נשאר באוקלהומה והיה מתקבע כשחקן שישי, וקאווי לא היה קאווי אם היה מגיע נניח לאינדיאנה (שהספרס נתנו לה את היל תמורתו), ולכל הבלאגן החברתי שהיה שם. שחקן כזה מופנם היה נעלם שם לדעתי מאחורי הריבים בין ג'ורג' להיברט.
          כמעט כל מי שמגיע ל-nba יש לו את הכישרון והפוטנציאל להפוך לסופרסטאר, והרבה מזה (כמובן שלא הכל) תלוי במערכת, סיטואציה, וגם פשוט מזל.
          אווירת המשפחה והמחוייבות בספרס, יחד עם למידה מהמקצוענים כמו דנקן, פרקר, ג'ינובילי וכמובן פופ עשו את קאווי לשחקן הענק שהוא היום, לא פחות מהכישרון ומוסר העבודה העצום שלו.

          2. אפלטון

            7 מרץ 2017 10:11:15

            לדעתי האישית גם אצל הסופרסטארים זה עניין של מזל וסיטואציה, אבל מבין למה זה קשה לקבל. אני יכול לראות את קאווי מתפתח להיות שיין באטייה סטייל סופר רול פלייר באותה מידה שהוא מתפתח עכשיו להיות סופרסטאר.

          3. יניב

            7 מרץ 2017 10:21:45

            ממש לא קשור לסופרסטארים או רול פליירס.כל כך קשה לראות למשל שאם תומאס נשאר בסקרמנטו או בפיניקס הוא לעולם לא מציג יכולת שהוא מציג בשנתיים בבוסטון שיש לו שם מאמן שסומך עליו ונותן לו לשחק את המשחק שלו?

          4. עידו גילרי

            7 מרץ 2017 10:38:46

            שוב ממש לא מסכים לגבי תומאס.
            בשלוש שנים שלו בסקרמנטו הוא הראה שיפור כל שנה ואז בפיניקס הוא גם הראה יכולת מצוינת אבל נאלץ לעלות מהספסל וגם לחלוק את הבק-קורט עם עוד שני רכזים.

          5. יניב

            7 מרץ 2017 10:48:47

            לגבי תומאס אולי אתה צודק אבל בשורה תחתונה העובדה היא ששתי קבוצות ויתרו עליו ומן הסתם לא האמינו מספיק בפוטנציאל שלו

          6. עידו גילרי

            7 מרץ 2017 10:52:22

            שאני אעשה רשימה של כל השחקנים שההנהלות המטומטמות של הקבוצות האלה ויתרו עליהם?
            יש לך דלי מספיק גדול לכל הדמעות?

          7. יניב

            7 מרץ 2017 11:15:54

            נו עידו אז אתה עוד יותר מחזק את הטענה שלי להזכירך הכל התחיל ש"בכית" איך פיניקס ויתרו עליו ובחרו את מוריס.אז בהנחה שהם היו בוחרים בלנארד בדיוק כפי שכתבת לא חסר דוגמאות לשחקנים מצויינים שפיניקס ויתרו עליהם ואז בכל מקרה לנארד היה הופך לכוכב בקבוצה אחרת 🙂
            העניין עם לנארד מבחינתי זה האופי והדוגמא שניב נתן של בטייה מעולהףואני בהחלט רואה אותו בקבוצה אחרת שהיא לא החממה של הספרס הופך לבאטייה .
            אפרופו לגבי תומאס אז שוב זה הסיטואציה בהנחה שהוא היה נוחת בקבוצה או מאמן שמאמינים בו אז היינו מקבלים אותו סופרסטאר כבר לפני 4 שנים

          8. הסקרן שהרג את החתול

            7 מרץ 2017 13:09:28

            דיון מרתק.
            לדעתי עבור כל שחקן/אינדיבידואל יש את הנסיבות האידיאליות להפקת המקסימום ממנו. ואכן כמו שיניב אמר עבור לנארד אלה היו קרוב לוודאי הספרס שלא רק נתנו לו לפרוח אלה העניקו לו את הזכות לשחק עם האיש והאגדה טימי טימותי דאנקן.
            אסייג ואומר שאני גם חושב שכישרון אמיתי כמו שנאמר של סופרסטאר יתפרץ ברוב המצבים.
            לכן אדייק לנארד כנראה היה אחד שחקני ההגנה הטובים בכל קבוצה שאליה הוא היה מגיע, אבל ספק רב אם היינו בכלל מדברים עליו כמועמד רציני לmvp שלא לדבר על מועמד רציני עוד בעונה כזאת מטורפת.

          9. גיא הרשע

            7 מרץ 2017 13:18:00

            רק לדמיין, מה היה קורה אם בדראפט 97', לא הספרס היו זוכים בבחירה הראשונה, אלא טורונטו.

            ונגיד והספרס היו מנצלים את בחירת הדרפט שברשותם בשביל לבחור ב…
            טרייסי מקגריידי.
            בהחלט יכול להיות שהיום דנקן היה נחשב ל-"קווין גארנט לעניים",
            ולמקגרדי היו כמה טבעות אליפות.

            הסיטואציה משנה המון.

            יש מעט מאוד שחקנים שהצליחו לבנות לעצמם את הסיטואציה שלהם –
            קובי, לברון, ווייד.

            לרוב השחקנים יש שליטה מועטה סביבתם, והם נתונים לחסדי הגורל.

  11. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

    7 מרץ 2017 09:25:15

    חבל על בוגוט, פשוט בחור בלי מזל.
    כמו שמתן אמר לקליבלנד יש בעיה בעמדות 1+5.
    למרות שס"א ניצחה אני מעודד מיוסטון. בובי ציין נכון שבסדרה של 7 משחקים יהיה להם קשה מאוד נגד יוסטון. אני חושב על השנה כהרצה לקראת שנה הבאה, עם סיכוי להפתיע את כל אחת מהגדולות כבר השנה.
    יש גבול להסתמכות של ס"א על קוואי.
    הארדן עם 12 אסיסטים,בברלי עם 10 כ"ח !
    קוואי חיה רעה, אם רק היה יודע למסור יותר טוב וליצור לאחרים הוא היה לברון.
    ולברון עם 17 כ"ח, לא רע.

  12. אפלטון

    7 מרץ 2017 09:36:01

    היה ממש כואב לראות את בוגוט נכנס למשחק הראשון שלו בקאבס, כל הקהל באקסטזה, ואז 58 שניות אחרי הוא על הרצפה נאנק מכאבים.
    לגבי הספרס, וואו, איזו קשיחות מנטלית. יוסטון היו טובים מהם כמעט בכל פרמטר הערב אבל פרקר וכמובן קאווי נתנו תצוגות של ווינרים.
    לא חשבתי שפופ יסחוט מהם עוד משחק על הקשקש, הוא ממש רוצה את המקום הראשון.
    הארדן נתן משחק ענק אבל הספסל של הרוקטס לא תפקד הערב, וזה מה שעשה את ההבדל לספרס.

    1. דקסטר

      7 מרץ 2017 10:19:36

      קל לנו לחשוב שהמערכת היא שבונה את השחקנים. אבל כל מי שהיה ספורטאי ועבד ברמות גבוהות יודע ששום מערכת לא יכולה לעצור שחקן טוב מלהתפתח. אם לא התפתחת לא היית שחקן טוב.
      הדבר כן נכון לשחקנים בינוניים ומטה.
      גם אני הייתי ספורטאי וגם עכשיו עובד עם המון ספורטאים.
      מבטיח לך שספורטאי גדול לא נעצר בגלל "מערכת" אולי היא תורמת אולי אתה מתפתח מהר יותר אבל אתה מתפתח. כי זה מה שמניע אותם וזה מה שמביא אותם לשם. לא רק הכשרון אלא כל מה שמסביב.

      1. גיא הרשע

        7 מרץ 2017 09:48:29

        אני לרגע מתעלם בכוונה מהסמיילי –
        כשאני קורא תגובות שמבין השורות שלה ניתן להבין "מגיע לו" (ואני לא מתכוון לבובי), זה משהו שמטריף אותי.

    3. רביד אראל

      7 מרץ 2017 12:18:44

      אני לא מסכים איתך גיא, דווקא ברוס בואן הוא ההוכחה שיש קארמה…
      מצד אחד יש לו שלוש טבעות אליפות, מצד שני הוא ברוס בואן לתמיד…

  14. מאיר אריאל

    7 מרץ 2017 09:42:29

    עם כל הכבוד לווסטברוק הקבוצה שאותה הוא מוביל כבר עם 28 הפסדים בדרך לעונה של פחות מ50 נצחונות ומקום 6 או 7 במערב.
    וכן, הוא מדהים וממוצע של טריפל דאבל עונתי זה משהו היסטורי בכל קנה מידה אבל כמנהיג הבלתי מעוער של התאנדרס הוא אשם בהפסדים בדיוק כמו שהוא מהולל בניצחונות.
    הארדן גם הוא בעונה באמת יוצאת דופן והוא סוחב את הרוקטס למקום ה3 והמכובד במערב עם תצוגות הירואיות ויכולת עקבית לאורך כל העונה אבל גם במקרה שלו הרוקטס בנויים עליו לרע ובעיקר לטוב.
    הוא המנהיג, הרכז והמוציא לפועל וככזה הוא אחראי על 44 הנצחונות כמו שהוא אחראי על 20 ההפסדים של יוסטון העונה.

    לברון גם הוא נהדר אבל מבין המועמדים לmvp הוא מקבל את העזרה הגדולה ביותר מבחינת סייד קיק בדמותו של קיירי . וחוצמזה הקאבס כבר הפסידו 20 פעמים. במזרח.

    קוואי מוביל את הספרס עם תצוגות קלאצ' למאזן של 49-13 במרחק נגיעה מהמאזן הכי טוב בליגה.
    מעבר למאזן של הקבוצה שאותה הוא מוביל הוא גם מוסיף יכולת הגנתית שהארדן וראסל רחוקים ממנה שנות אור. במובן הזה לברון הוא רמה בפני עצמה ועדיין השחקן הכי טוב בעולם
    כאילו בחייאת, אתם לוקחים את שחקן ההגנה של השנתיים האחרונות ומוסיפים לו יכולות סקורר של 30 נקודות למשחק באחוזים מעולים מכל הטווחים ואתם עדיין מתלבטים מי הmvp ???

    1. מתן גילור

      7 מרץ 2017 09:46:50

      זה נכון שאולדריג' בעונה פחות טובה, אבל הוא הגיע לס"א כסופרסטאר מוכח עם תצוגות פלייאוף כבירות. גם גאסול, למרות הגיל, זה שחקן עם יכולות גבוהות מאד. מהבחינה הזו, להארדן יש הרבה פחות עזרה בקטע המנהיגותי ושל הובלת הקבוצה מאשר קוואי. אז למרות ששום דבר לא סגור וגו', אם ס"א יסיימו 2, אני הולך עם הארדן.

    4. אחד העם

      7 מרץ 2017 10:41:50

      כמה שאני רוצה שייקח, והלוואי גם פיינלס mvp (מעדיף את גינובלי אבל מוכן להתפשר 🙂 ) !!!!
      עונה של 26, 6 ו3.4
      יש השנה עונות אישיות שיכולות להתחרות בזה (והפער בהגנה מתקזז עם הפער בסטטיסטיקה ההתקפית)
      אנחנו מושפעים מהתצוגות האחרונות, המדהימות. אבל מזכיר שגם את אייזיה הריצו פה לmvp כשהיה לו רצף משחקים מדהימים לפני 3 שבועות.
      אם נמליך מלכים ע"ס תקופה קצרה נתחיל להיות כמו מנחם 🙂 …
      ושיהיה ברור שאני בעדו…

    6. הסקרן שהרג את החתול

      7 מרץ 2017 21:39:14

      מה שבאמת קונה אותי אצלו זאת היציבות המוחלטת שלו שמתבלטת בשקט שלו. כן כן יודע שזה לא מוסיף לקייס שלו אבל זה בהחלט עוזר לו לבסס את מעמדו כאחד האהובים עלי.

  15. john

    7 מרץ 2017 09:45:36

    תודה גיא. יום משחקים מעולה ופציעה לא נעימה של בוגוט. החזרה של גיי אר ולאב קריטית בהרבה.

    באדי הילד שיחק 6 משחקים בסקרמנטו. הפר 36 דקות שלו הם: 19.3 נקודות למשחק ב52.8% מהשדה ו48% מהשלוש.

    סקאל לבריסייר פר 36 דקות: 16.3 נק ב54% ו11.7 ריבאונדים (5 אופנסיב).

    מה זה אומר? שהם לא הנטס ושהם חייבים להתפלל לאלוהי הלוטו במאי

  16. גיא הרשע

    7 מרץ 2017 09:46:25

    ולמען הסר ספק:
    הפציעה של בוגוט – נטו מזל רע.
    בוגוט הוא עוד לא בן 60+ שסובל מצפיפות עצם נמוכה,
    כשסופגים מכה ישירה על עצם השוקה, זה כבר לא משנה עד כמה השחקן בכושר/בריא/מטפל בעצמו. היא עלולה להישבר.

    1. יניב

      7 מרץ 2017 09:49:54

      אתה צודק אבל משום מה זה מזכיר לי את המשפט של הסמל בכל מסע שעשינו.
      "למה האחרונים תמיד בסוף?"
      רוצה לומר בסופו של דבר תמיד השחקנים הפציעים נפצעים גם אם זה לא קשור לגוף שלהם או יכל לקרות לכל אחד בסוף זה תמיד קורה להם

    2. אפלטון

      7 מרץ 2017 10:24:05

      דווקא השנה הוא מגן מעט פחות טוב ביחס לשנים קודמות (עדיין הפחות טוב שלו זה מצויין כן?).
      הוא אמנם עשה כמה מהלכים גדולים במשחק אתמול אבל בסך הכל הוא לא נתן הגנה גדולה כמו שהוא רגיל, מה שמובן עם העומס שיש עליו. הארדן עבר אותו כמו קונוס בכל פעם. דווקא הגארדים הקטנים מקשים יותר על הארדן ופטי מילס עשה עבודה מצוינת בסיום.
      כמובן שהגג זה מה שיזכרו מהמשחק וזה סבבה, באמת מגיע לו.

    3. גיא הרשע

      7 מרץ 2017 10:24:55

      אני לא מסכים, לא השנה.
      מה שגרין עושה השנה זה מאסטר-פיס.
      הוא מוריד את אחוזי יריביו ב-5.5% , וזה למרות שהוא תמיד נוטל על עצמו את משימת השמירה הקשה ביותר.
      גרין הוא לב הגנת הצבע בגולדן סטייט (קאוויי, להבדיל, נהנה מעונה נהדרת של אלדרידג' בהגנה),
      והוא מצליח בו זמנית להוביל את הליגה בחטיפות למשחק.

      קאוויי השנה עדיין אחד השומרים הטובים בליגה,
      אבל גרין –
      לדעתי זה שלו (שחקן ההגנה של העונה), ובלי תחרות אמתית.

  19. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

    7 מרץ 2017 10:19:15

    קוואי שחקן ההגנה כי הוא תורם יותר מדריימונד גרין – נכון.
    ל-MVP – לדעתי לא כי הוא לא שחקן יוצר כמו שלושת האחרים.
    לברון, ווסטברוק והארדן הם הלב של ההתקפה שלהם והם כוח המשיכה שגורם לדברים לזוז.
    מתי היה MVP שלא היה שחקן יוצר (לא סקורר) מהשורה הראשונה בליגה?

      1. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

        7 מרץ 2017 10:42:32

        דאנקן זה יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל. שאקיל אפילו יותר. נוביצקי כן יוצר לכל הקבוצה בזכות הניידות שלו.
        בשביל שקוואי כנס לרשימה הזאת הוא צריך עוד להשתפר.

        1. גיא הרשע

          7 מרץ 2017 11:04:46

          את המשפט על נוביצקי אפשר לכתוב גם על קאוויי.
          בשורה התחתונה –
          העונה עם הכי הרבה אסיסטים:
          קאוויי – 3.4
          נוביצקי – 3.5

          1. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

            7 מרץ 2017 11:29:57

            גיא לא הבנתי מה זאת העונה עם הכי הרבה אסיסטים? האם הכי הרבה בקריירה של שניהם?
            בכל מקרה זה נמוך מאוד.
            האם היה אי פעם MVP של העונה הרגילה עם כל כך מעט אסיסטים?!
            אם כן זו רשלנות, להעמיד לדין את הבוחרים ואת מי שאימן אותם ושלח אותם.

          2. גיא הרשע

            7 מרץ 2017 11:55:55

            כן, אלו נתוני השיא לאסיסטים בעונה של 2 השחקנים.

            וכן, נוביצקי זכה ב-MVP עם 3.4 אס' למשחק,
            דנקן עם 3.7 ו-3.9 אס' למשחק,
            ושאקיל עם 3.8 אס' למשחק.

            לא כל שחקן צריך להיות רכז. העובדה שהכדור פחות בידיים של קאוויי מאפשרת לשאר הקבוצה לקחת חלק גדול יותר במשחק.

          4. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

            7 מרץ 2017 12:22:00

            שחקן כמו שאקיל, שהיה הדומיננטי ביותר אי פעם, אם הוא מוסר 3.8 אס' למשחק זה נסבל.
            לגבי כל השאר – קחו להם את תואר ה MVP מייד ובדיעבד!

          6. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

            7 מרץ 2017 14:01:53

            לא הלכתי לבדוק וחיכיתי שמישהו ירים את הכפפה.
            כשיש לך שחקן כל כך דומיננטי אתה נותן לו את הכדור שיעשה מה שהוא רוצה, כמו ששאקיל היה.
            אני מאמין שהיום היו לו הרבה יותר אסיסטים ובטח שיותר נקודות פר אסיסט (כי יש יותר שלשות).

      1. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

        7 מרץ 2017 10:43:19

        אבל בינתיים אני השתכנעתי שגובר עדיף (אני תמיד מעדיף ביג מן כשחקן ההגנה)

        1. גיא הרשע

          7 מרץ 2017 10:58:24

          אני האחרון שאפשר להאשים אותו כ-"אוהד גרין".
          אבל,
          הוא עושה עבודה גם של ביג מן, וגם של מגן פרמטר. אין עוד מגן כמוהו בליגה.

  20. לביא

    7 מרץ 2017 10:47:28

    המשחק אתמול שכנע אותי שהמירוץ לMVP צריך להיות בין קאווי לזקן. ווסטברוק חביבי הוא נפלא אבל לא מוביל את הקבוצה שלו להישגים כמו השתיים הללו. לברון ראוי כל כך אבל בניגוד לשניהם, הוא לא נותן את עונת השיא בקריירה שלו ומצחיק לומר אבל מה שהוא עושה נתון בגבולות ההיכרות שלנו אתו. קאווי והארדן בעונות שיא קריירה, מובילים את הקבוצות שלהם למאזן טוב משל לברון ועוד במערב. אני בעד ראש בראש.

  22. סומסום

    7 מרץ 2017 11:04:53

    בוסטון פספסה הזדמנות לצמצם את הפער בפסגה, אבל זה לא היה בתכנון. אני עדיין מאמין שהם יעשו את זה בהמשך הלו"ז.
    וכמובן, גם מסיבות אנוכיות לגמרי – הפיסטונז ייכנסו לפלייאוף (אם בכלל) מהמקום ה-8, בסבירות יותר גבוהה. עם הסלטיקס יש לנו מאצ'אפ בסדר גמור. עם הקאבס, לא השנה. ונדמה לי שגם בוסטון תעדיף אותנו, על פני מיאמי.
    (שיקגו, אינדי ומילווקי גם במשחק הזה, כמובן).

    1. גיא הרשע

      7 מרץ 2017 11:15:46

      אני לא מאמין שזה יקרה.
      אנחנו 36 ימים לפני שריקת הסיום של העונה –
      זה הזמן בו לברון דורך על דוושת הגז.

      ההימור המופרך והמופרע שלי לחודש ושבוע האחרונים, ולפלייאוף:

      לברון מסיים את 36 יום אלו עם ממוצעים של 31 נק', 9 רב', 10.5 אס',
      שומר על המקום הראשון במזרח, וזוכה ב-MVP מס' 5 בקריירה.

      הספרס עוקפים את גולדן סטייט, ומסיימים ראשונים במערב.

      ועכשיו לחלק הבאמת מופרך:

      יוסטון מדיחים את גולדן סטייט בחצי גמר המערב, ואת הספרס בגמר המערב.
      הם פוגשים את קליבלנד בפיינלס.
      מתברר שהמפגש בין יוסטון לקליבלנד ב-12 במרץ (מפגש בו הקאבס מנצחים) למעשה הכריע את הביתיות בפיינלס, היות ו-2 הקבוצות מסיימות את העונה עם מאזן זהה (שובר השוויון של הקאבס בזכות ניצחון כפול בסדרה העונתית).
      הקאבס מנצחים ב-6 משחקים.

      2. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

        7 מרץ 2017 11:33:23

        גיא אני הולך עם התחזית שלך, שמה שמדהים הוא שיש סיכוי שהיא תתרחש.
        כתבתי על גמר כזה לפני כשבועיים באחת התגובות (כמובן שלא לקחתי את זה יותר מדי ברצינות).
        ואז האם יש דילמה את מי לאהוד? כמובן שלא אבל מה יעשה אחד, אדון אשך טמיר מקורי? צפו התאבדות קולקטיבית שלו יחד עם ה-ללל.

        1. גיא הרשע

          7 מרץ 2017 11:58:01

          רשימת המשאלות שלי:
          (3 כאלו, כמו באגדות…)

          1. GM חדש לסאנס, אבל אחד מוצלח.
          2. מאמן חדש לסאנס, אבל אחד מוצלח.
          3. הבחירה הראשונה בדראפט, אבל אחד מוצלח…

      4. הייט אשברי

        7 מרץ 2017 11:59:28

        מאוד מקורי , אבל עם סיכויים נמוכים מאוד להתממש.
        1. לברון לא יהי MVP
        2. ס"א לא תעבור אותנו למקום 1 .
        3. הרוקטס לא ידיחו אותנו השנה אם יהיה מפגש כזה – לא בחצי ולא בגמר .
        4. על אחת כמה וכמה שהרוקטס לא יהיו בסדרת הגמר.

        1. גיא הרשע

          7 מרץ 2017 12:03:20

          שנה שעברה, חודש לפני העונה, כתבתי תחזית מופרכת נוספת.

          אז כתבתי ש –
          הת'אנדר מדיחים את הספרס בחצי גמר המערב,
          ואת גולדן סטייט בגמר המערב.
          ואז בפיינלס מפסידים לקאבס.

          יצא קרוב למדי.

      5. אפלטון

        7 מרץ 2017 12:05:01

        נראה באמת מופרך כל החלק השני של התגובה שלך, אבל גם כשהתעקשת שיוסטון תסיים במקום ה-4 במערב השנה אמרתי שזה קצת מופרך.
        בסך הכל אני אוהב את המצ' אפ של הרוקטס מול הספרס, למרות המאזן העונתי בין הקבוצות.
        מול גולדן סטייט זה יהיה קרב יריות ומי שיקלע יותר טוב ינצח. בלי דורנאט יש סיכוי, עם דוראנט זה באמת נראה מעל כל הגיון.

        1. גיא הרשע

          7 מרץ 2017 12:08:56

          למען הדיוק, התעקשתי על מקום 3:
          (פריוויו יוסטון לפני תחילת העונה)

          "לדעתי, יוסטון תלחם עם הקליפרס על המקום השלישי במערב,
          ואני לא רואה מצב (חוץ מפציעה להארדן, או גל פציעות לשחקנים המשלימים) שהם מסיימים מתחת למקום ה-4 במערב
          (ההימור שלי – מקום שלישי)"

      6. יניב

        7 מרץ 2017 12:08:01

        באמת אתה חושב שלברון הולך לתת גז?
        נראה לי דווקא שהוא הולך להוריד מהלך,לאגור כוחות בשביל הפליאוף..
        הרי זה ממש לא משנה אם הוא מסיים ראשון או שני במזרח ובכל מקרה הוא כנראה לא יתפוס את גולדן סטייט/ספרס.אז למה לו להתאבד? בשביל MVP?.
        דרך אגב לאור היכולת שמציגים הארדן ווסטברוק ולארחונה לנארד רק משהו במונחים ממש יוצאים דופן של לברון יעניקו לו את הMVP

        1. גיא הרשע

          7 מרץ 2017 12:13:45

          תבדוק את הממוצעים שלו לאורך הקריירה. אמצע מרץ, זה הרגע בו הוא שם גז.

          ואני חושב שחודש + עם ממוצעים של 31 נק', 9 רב', 10 אס', 57+ אחוז אפקטיבי, יקפיצו אותו לראש רשימת המעומדים.
          בנוסף, הנרטיב של "סוחב קבוצה למרות גל פציעות" + "מגיע לו בגלל הפלייאוף של השנה שעברה", לצד קיזוז קולות הארדן/ווסטברוק –
          יתנו לו את הזכייה.

          (מה שאתה צודק בו – וגם ירתיח את אפלטון, זה שהוא יחמיץ לפחות 2 משחקים נוספים בשביל מנוחה)

        2. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

          7 מרץ 2017 12:24:52

          גם לי לר ברור בשביל מה לו להתאמץ.
          אבל אם יתן את המספרים האלה אז יש סיכוי גבוה שהוא אכן יהיה ה MVP

        3. סומסום

          7 מרץ 2017 12:36:07

          מסכים עם הכל + יש מצב שקליבלנד תהיה במצב של "לבחור" את היריבה שלה בסיבוב הראשון, בדרך של טנקינג עדין, או מנוחת יתר לכוכבים, לקראת הסוף. ואני משוכנע שהם יעשו את זה, אם ההיט ייסגרו מהצד השני בבראקט. משוכנע.

  23. מלובני

    7 מרץ 2017 11:10:27

    ולא אומרים את זה מספיק אבל איגודלה פשוט מדהים , למרות הירידה ביכולת משנה שעברה זה פשוט עניין של בחירה, שצריך אותו הוא עושה הכל בצורה נפלאה , ושיש את דוראנט הוא לא צריך לקחת על עצמו יותר מידי והיום הוא היה פשוט נפלא

  24. צביקה

    7 מרץ 2017 12:02:21

    איגי היה ממש גדול הלילה. בכללי היה משחק מהנה מאוד באטלנטה. ופרקר היה וינטז' אמיתי. והמשחק היה אדיר לאוהדים בס"א. והמהפך של הקליפרס בסוף הרבע השלישי והבריחה ברביעי היו מאוד מרשימים. ועוד מלא תוצאות לא בדיוק צפויות ולא מובנות מאליהן. הליגה פשוט נפלאה!

    2. יניב

      7 מרץ 2017 12:11:17

      שאלה טובה.אני חושב שהשיטה שדאנטוני בנה ביוסטון והתאמה המושלמת של השחקנים לשיטה אז נראה לי שיוסטון יותר ייפגעו.
      מהמשחקים שראיתי של 2 הקבוצות ההבדל שנראה לעין בלתי מזוינת זה שהארדן משיג את המספרים שלו כחלק מהשיטה ולא כופה יותר מדיףלעומת ווסטברוק שאתה מיד מרגיש שמה שחשוב זה שקודם כל יהיה טריפל דאבל אחר כך שיהיה סיכוי לנצח והכל נראה מאוד לא טבעי לקבוצה לשחק ככה

    3. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

      7 מרץ 2017 12:26:10

      לדעתי אוקלהומה תרוויח יותר.
      שחקני המשנה ביוסטון יאלמו דום ולא ידעו מה לעשות

    4. אפלטון

      7 מרץ 2017 12:27:05

      אין לי שמץ של ספק שאוקלהומה ולא מהסס בשנייה.
      משהו שמתעלמים אצל הארדן זו ההשתפרות והאלמנטים שהוא מוסיף למשחק שלו בכל שנה.
      אצל ווסטברוק יש רק דרך אחת, הוא מי שהוא והוא לא הולך להשתנות בשביל אף אחד.

    5. דה שוט

      7 מרץ 2017 12:56:42

      לא שאלה כל כך פשוטה כמו שהיא נראית. ראסל מוקף בסוללת צלפים ? נשמע מפחיד. להזכירכם – אוק בתחתית הרשימה באחוזים לשלוש נקודות.

  26. גיא הרשע

    7 מרץ 2017 12:18:24

    אני לא זוכר מתי לאחרונה יצא לי לשחרר למרשתת רצף כזה ארוך של תגובות נרקיסיסטיות.
    אחרי שיתברר בהמשך הדרך עד כמה טמבל יצאתי,
    הייט אשברי, אתה יותר ממוזמן להעתיק את תגובותיי, ולנפנף בהם אל מול פני המבוישות…

  27. עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס

    7 מרץ 2017 12:33:17

    ואף אחד לא אומר כלום על הנפילה הלא מוסברת של ממפיס? זה לא רק ההפסד לברוקלין הלילה אלא מאזן של 2 נצחונת בלבד ב-7 המשחקים האחרונים

    2. מלובני

      7 מרץ 2017 12:39:13

      הם רוצים להגיע למקום 7/8 כדי לוודא שהם ישחקו סיבוב ראשון מול הספרס , אז הם כרגע מפסידים למקרה שאיכשהו ספרס יצליחו להקוף את גולדן

    3. Ljos

      7 מרץ 2017 12:40:35

      כי ממפיס היא משאית מסע משומשת מאוד ודפוקה קלות שאיכשהו תמיד סוחבת בעלייה, כשקונלי על ההגה וממלמל כל הזמן, עזבו רק אני יודע איך להתניע אותה. בסופו של דבר זו לא הפתעה שמתישהו המשאית תקרטע קצת בדרך ליעד.

        1. אחד העם

          7 מרץ 2017 16:29:21

          יש בזה משהו, מסמפט אותם מאד. בעיקר בגלל שהם תמיד, אבל תמיד, נלחמים . לא מאמין שבדור הנוכחי של הקבוצה מישהו יעיל ללחוש את המילה טאנקינג.
          והכל בלי פעמונים וצלצולים..

      3. הייט אשברי

        7 מרץ 2017 15:43:20

        אם הייתי יכול לעמוד בנהרות החצי קפואים באלסקה ולשלות סלמונים מקפצים ישר לפה – גם אני הייתי מוכן להיות דובי .

  28. ברוך רובין

    7 מרץ 2017 13:24:34

    לגבי MVP לברון הארדן וקוואי היחידים בדיון, הסטטיסטח1ה המתקדמת של ווסטברוק זוועתית, בפירוש שחקן שחושב על סטטיסטיקה במקום על טובת הקבוצה+ מקום 7.
    להארדן מגיע מעניין כמה התקשורת תחבל לו במאמצים העונה.

    1. john

      7 מרץ 2017 14:11:26

      תלוי במה אתה מגדיר סטטיסטיקה מתקדמת.

      במדדים מתקדמים אישיים (שלא נסמכים על שאר השחקנים במגרש אלא רק בניתוח מספריו האישיים) יש הרבה חורים ודברים מטרידים בנתוניו המפלצתיים. גם קשה להתעלם מכך שכבר כמה שנים מעריציו של ראס אומרים שהסיבה שדוראנט ואיבקה היו כה יעילים זה בגלל הזריקות שווסטברוק יצר להם ושהם נתנו לו ללכלך את הסטטיסטיקה של עצמו בכך שלא זרקו זריקות קשות או זריקות סוף שעון. כיום אנחנו יודעים שאיבקה מסתדר יופי בלעדיו ודוראנט לא נהיה פחות יעיל. גם אולדיפו עד שנפצע לא הראה איזו קפיצה סטטיסטית לידו.

      העניין הוא שיש מדדים אחרים שקשה להתעלם מהם שצובעים אותו בצבעים היסטוריים. כאלה שטוענים שהסגל של OKC בלעדיו היא הברוקלין נטס. דוגמא?

      בוקס פלוס/מינוס = 14.3 הגבוה בליגה (כמות הנקודות שהיה אחראי להם פר 100 החזקות כדור מעל לממוצע בליגה)

      VORP (הערך שלו בניצחונות מעל מחליף ממוצע בליגה) – 9.0 לדעתי בין הגבוהים שליגה

      PER – 29.81 – היסטורי ומעל לא מעט MVPים

      33.31 NBA Efficiency

      גם במדדים של הוליג'ר הוא מקום ראשון בערך לקבוצה ובניצחונות שהוא מוסיף.

          1. Ljos

            7 מרץ 2017 15:12:03

            זה כי הוא עדיין שחקן מצויין.
            רק שהרבה יותר קל להשיג נתוני השפעה על קבוצה, או יותר נכון – לגרום לאחרים להיראות כמו שחקני ברוקלין בטנקינג פילי לתפארת, כאשר אתה היחיד שמשחק.
            כלומר, אם אתה מנרמל לאחוזי החזקה, הנירמול לא לינארי, הוא משוואה מעולם החזקות (ראית מה עשיתי שם? אני אידיוט).

      4. ברוך רובין

        7 מרץ 2017 20:08:00

        אחוזי אפקטיביות מהשגה 46 %, אחוז יוסאג שלא זכור לי, per הגבוה עולה אוטמטית בגלל כמות הריבאונדים שהקבוצה שלו נותנת לו.
        אני לא יודע איך שחקן יכול לפרוח ליד ראסל, השחקנים מסתכלים עליו כל משחק 34 דקות כמעט בלי לגעת בכדור ולנסות ליצור לעצמם, השחקנים מאבדים את כל רגש המשחק ונוצרת אשליה שהסגל חלש בלעדי ווסטברוק בדמות ממוצע בוקס סקור/פלוס מינוס (הסגל שלהם לא נופל מזה של יוסטון).איו לי ספק בכלל שאם מחליפים את קרי בווסטברוק הם נלחמים על מקום 3 עם הסגל שלהם.

    1. Ish

      7 מרץ 2017 17:15:50

      קשה להתייחס ברצינות לאדם שמסוגל לבוא ולספר לנו שגירוד ביצים של לברון הוא מהלך הכדורסל הגדול בהיסטוריה.

      1. ברוך רובין

        7 מרץ 2017 20:09:36

        ללא ספק אחד המהלכים הגדולים ביותר בהיסטוריה, גמר משחק 7 חזרה מייתרון 3-1 במהלך הקריטי של המשחק בעוד 20 שנה אין לי ספק שזה והשלושה של ארווינג זה מה שתזכור מהסדרה.

        2. ברוך רובין

          8 מרץ 2017 00:06:17

          יש רגעים שנחקקים בראשו של אוהב ספורט גם אם אתה בבירור לא אובייקטיבי אין מצב שתשכח את הרגע הזה דקה לסיום בבמה הגדולה מכולם.

          1. Ish

            8 מרץ 2017 00:29:26

            1) כבר עכשיו אני צריך לחפש את הוידאו של הארוע כדי לזכור אותו
            2) אני אובייקטיבי לגמרי, ולכן זה לא יהיה הדבר שאזכור מהסדרה. בניגוד לרוב האנשים, מסתבר, כשחוסר ספורטיביות מעכיר על הספורט אני לא מסוגל לדמיין לעצמי שזה לא קרה.

          2. רנדי אורטון

            8 מרץ 2017 00:40:50

            כניראה שזה כואב לךך להכיר בגדולה של אגדה.

            יותר כיף ליראות את ווסטבריק מפסיד מישחק עם עוד טריפל.

          5. Ish

            8 מרץ 2017 02:13:01

            יש כאלה שרואים משחק שלם ויש כאלה שבוחרים לראות רק רגע אחד ממנו. הראשונים רואים דברים שהשניים מנסים להתכחש אליהם.

            תכלס, לא מפתיע שהכרעה לא ספורטיבית לא מפריעה לך בתור חובב wwe

          6. רנדי אורטון

            8 מרץ 2017 21:53:08

            שטויות במיץ של שטויות
            תיראה את הסירטון שוב פעם מכל הזוויות עד שתבין שאין שחקן בהיסטוריהה שעשה את זה.

            השינאה תעבור כשלברון יפרוש ותבין שראית את הגדול מכולם

  30. רנדי אורטון

    7 מרץ 2017 15:01:54

    למה אף אחד לא רושם כתבת תירוצים על הפציעות שהולכות בקליבלנד?

    שתיי שחקניי חמישיה לא משחקים ברוב העונה ועכשיו הסנטר המחליף גמר את העונה… רק לברון יכול להיתמודד עם מצב כזה.

    איך אפשר להשוות את זה לפציעה\מנוחה הזמנית של הקאפקייק?

      2. רנדי אורטון

        7 מרץ 2017 16:28:14

        אתה טועהה! מאז הפיתורים של דויד בלאט הרוב פה הפכו להיות שפוטים של קבוצה רכה כמו גולדן סטאטס.

        את מנחם אני לא שופט בגילו וביגלל העובדה שהוא היה אוהד של מיאמי.

  32. אפלטון

    7 מרץ 2017 16:26:48

    משהו שלא ממש דובר כאן זה הספסול של שרודר ברבע השלישי אחרי ריב עם האוורד. הוא לא חזר למשחק ויש שם עניינים בחדר ההלבשה.
    שרודר בעייתי אבל מוזר לי איך האוורד תמיד מוצא את עצמו בסיטואציה האלה שמובילי הכדור של הקבוצה לא מסתדרים איתו.

  33. יונתן .S.

    7 מרץ 2017 16:40:49

    תודה גיא. הסיקור מהנה לקריאה.

    כמה נק' על בוסטון:

    1) יש סיכוי סביר שנראה את הקבוצה במקום ה-4 לא יאוחר ממוצ"ש של השבוע. 2 ההפסדים האחרונים היו מתסכלים מאוד חמורה של הקבוצה היא שלום לא ייסגר, כי האמרה היום של תומאס על כך ש-"אין מקום לביצוע ניסויים במשחק ה-63 של העונה" היא רמז על התנהלות לקויה של סטיבנס, ע"פ דעתו של תומאס. חוסר המזל של הקבוצה הוא בכך שאפילו רבע מהעונה הם לא שיחקו בהרכב מלא של החמישיה ולטעמי הם לא חוו יותר מ-15 משחקים בהם אין פצועים מהרוטציה הקצרה. כמו שתמיד חשוב לציין – זה לא תירוץ, אך אין ספק שזה מתסכל מצד הירוקים, כיוון וזאת קבוצה שבנוייה בעיקר על סך התרומה של השחקנים ולא הכישרון האינדיבידואלי (מלבד תרומת תומאס שהיא היוצאת מהכלל הזה).

    2) מי שחשוב לו לנסות ולמצוא את הצד החיובי בתקופה האחרונה שהסלטיקס חווים יכול להתנחם בשיפור שבראון וסמארט מראים ככל שהעונה מתקדמת. כרגע מדובר בשני הכשרונות הצעירים החשובים במועדון ולפחות מבחינת התהליך הארוך בקבוצה, רבים יכולים להיות מרוצים כשהם רואים זאת.

    אגב, אני לא אחפש לצדד בצד של אותם שחקנים בירוק. אמרתי הרבה מה אני חושב עליהם, אבל בסופו של יום, חובת ההוכחה עליהם. אני מקווה שהזמן ייתן לנו את האינדיקציה הכי טובה לגביהם – האם הם יתגלו כבחירות טובות או לא. וכמו שרבים טענו פה רבות, הסיכויים הם לא לטובת בוסטון, ע"פ הרזומה הכללי של איינג' בבחירותיו בדראפטים (למרות שפגע פה ושם, הסך הכללי מאפיל על המקרים הללו). אך חרף המשפט האחרון, כרגע הם מראים פוטנציאל גדול.

    3) המשמעות של בראדלי לקבוצה. אין ספק שמדובר בשחקן מהקריטיים שקיימים בסלטיקס (לטעמי הוא 2 בחשיבותו), אך לפעמים אני תוהה עם עצמי עד כמה היכולת ההגנתית שלו העונה הושפעה מהשיפור בצד ההתקפי. בראדלי עלה המון התרומה שלו בהתקפה, אך ניכר לראות שהתרומה שלו בהגנה ירדה. לעומת שנה שעברה, נתונים מראים שהשמירה שלו על שחקנים הפכה לפחות אפקטיבית בכך שהאחוזים של ששחקנים קולעים כשהוא שומר עליהם השתפרו העונה בכ-℅3. יש גם לפציעות משמעות בנושא, אך קשה שלא לטעות האם אנחנו נחזה בירידה מתמדת מכיוון שהשחקן לא יציב מבחינה רפואית בקריירה שלו (למרות שהעונה הקודמת הייתה הטובה ביותר שלו מבחינה הזאת)? אני שוב אגיד – בראדלי, לטעמי, הוא שחקן מצויין ואחד האנדרייטד האמיתיים בליגה, אך קשה לי להאמין שהוא יישאר בסלטיקס במקרה וטרייד ייצא לפועל מצד הקבוצה. וזה לא רק מבחינת היכולת עצמה, אלא גם בבעייתיות הכלכלית שהשארתו תגרום. אני מאמין שהיכולת של הקבוצה למלא את החלל החסר בעזרת בראון וסמארט מוכיחה את עצמה והבאת סטאר נוסף לכנף (כמו למשל באטלר) תמלא את החסר לחלוטין ואף תעלה עליה.

    4) לקראת הפלייאוף. לרבים הקבוצה נראית כמי שעולה על הציפיות שיש ממנה העונה. יהיה קשה להתווכח עם הטענות הללו כאשר אפילו סטיבנס טען שמאזן הקבוצה לא משקף את היכולת שלה כמה וכמה פעמים כלפיי התקשורת. אני שוב אגיד שלטעמי בוסטון מאוד רוצה לתת פייט כשיגיע הפלייאוף, אבל אני חושב שהמחסור בלחץ הנוצר מהעובדה ש-"חלון ההזדמנויות ייסגר" ישפיע על יכולתה בפלייאוף. הריי מבחינת ההנהלה, החלון עוד לא נפתח אפילו. זה משהו שבסוף מחלחל גם למטה. ואני מאמין שאם יהיה Upset בסיבוב הראשון, הוא יהיה הכי צפוי על סדרה של בוסטון. זאת בלי שבגלל הכנסתי למשוואה חסרונות מקצועיים שקיימים בקבוצה. ומאידך, חשוב לזכור גם שאם הקבוצה תכנס ב-Mode טוב לפלייאוף ותצבור מומנטום בסדרה הראשונה, ייתכן שדווקא חוסר הלחץ יעזור להם לתפקד טוב יותר והם עוד יפתיעו ביכולת שיציגו.

    לי אישית יהיה הכי חשוב שבוסטון לא יסיימו במקום ה-4. הנפילה בסוף העונה הקודמת למדה את הקבוצה לקח מסויים שאני מניח שהם ינסו ליישם העונה והם ידחפו לכך שמקום 3 הוא הכי נמוך שהם מוכנים להתפשר עליו. האם זה יילך להם? כרגע המציאות אומרת שלא, אבל אני חושב שהם משחקים בשיטה שעובדת מצויין כשמיישמים אותה לאורך משחק שלם. אם הם ימשיכו להקפיד על השיטת משחק, ייתכן והם באמת ישמרו על מקום טוב בסוף. ולמה בעצם כזה חשוב הפלייאוף? כי מעבר לתחרותיות, הצורה בא הם יופיעו עשוייה לקבוע את עתיד המועדון. ריצה טובה הפלייאוף עשוייה למשוך כוכבים לקבוצה ולגרום לאחרים לרצות להגיע לשם. זה כמו שרבים טוענים שלמה להביא את הורפורד אם לא לרוץ לאליפות? אבל כרגע, הקבוצה מנסה לבצע את שניהם חיים לאף אחד יכולת לדעת מה ייצא מזה בסוף (לא אומר שהם יישארו עם מה שיש כרגע שם, אלא שאין לדעת מה יקרה ומה יקרה עם הרוטציה הקיימת).

    1. צביקה

      7 מרץ 2017 18:30:01

      הם חייבים להילחם על המקום השני, והם יכולים להיות שם. ואז נראה אותם. אני מאוד מקווה שיגיעו לגמר. אני חושב שהם מסוגלים. ואני חושב שנראה סדרות טובות כי גם היריבות האפשריות יתנו פייט, אם זה דטרויט בסיבוב הראשון, או וושינגטון/אינדיאנה בסיבוב השני (על סמך המיקומים היום).

  34. אסף

    7 מרץ 2017 21:18:04

    הההגדרה החדשה לשחקן קלאצ' צריכה להיות התצוגה של קוואי לאונרד בשתי הדק' האחרונות הלילה מול יוסטון. (כולל וידאו מצורף)

    1. אפלטון

      7 מרץ 2017 21:39:09

      קרמה זה מונח מהדתות המזרחיות (בודהיזם, הינדואיזם וכל האיזם).
      בגדול המשמעות כמו שאומרים בערבית- כל כלב יגיע יומו.
      למעשים שלך בהווה תהיה השלכה למה שיקרה לך בעתיד.
      תעשה מעשים טובים, תהיה לך קרמה טובה. והקרמה תדאג שיהיה לך טוב.
      תעשה מעשים רעים והקרמה תתנקם בך ויקרו לך דברים רעים.
      בניגוד ליהדות שם אומרים- 'רשע וטוב לו, צדיק ורע לו'. היהדות אומרת שאת הגמול תקבל אחרי החיים הגשמיים.
      בדתות המזרחיות הקרמה יכולה לפעול גם בגלגולים אחרים, אבל גם באותם חיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט