יומן מיאמי היט (3) – 5 ניצחונות ברצף! / רועי ויינברג

מי היה מאמין. מיאמי היט (30-15), אחת הקבוצות העגומות בליגה עד לפני שבועיים, עם חמישה ניצחונות רצופים, שניים מתוכם על יוסטון וגולדן סטייט. הקבוצה עדיין רחוקה מאוד מהפלייאוף וכנראה לא תגיע (6.5 משחקים), אבל היא מנצחת ומספקת הנאה לאוהדיה המדוכאים. איך?

השינוי מתחיל מההתקפה. מתחילת העונה ועד תחילת הרצף, מיאמי קלעה 98.3 נקודות למשחק באחוזים עלובים (43.9% מהשדה, 33.8% מהשלוש). ב-5 המשחקים האחרונים הקבוצה קולעת 106.2 נקודות ב-47.9% מהשדה ו-41.7% מהשלוש, האחוז הגבוה בליגה בתקופה הזאת (כשהם קולעים 11 שלשות במשחק, המקום התשיעי ב-NBA).

דיון וויטרס. משחק מצויין בשבועיים האחרונים.

השינוי בקליעות מהשלוש מספר חלק גדול מאוד מהסיפור. השילוב של דיון וויטרס וגוראן דראגיץ' בקו האחורי אחד ליד השני נראה נהדר, והמספרים של שניהם גדלו. וויטרס התחיל את העונה עם 1.8 שלשות ב-30.8% ובחמשת המשחקים האחרונים הוא עם 3 שלשות ב-60%, כשהיכולת הגבוהה שלו בקאץ'-אנד-שוט (62.6% אפקטיבי בכל העונה, ו-86.1% בחמשת המשחקים האחרונים, הנתון הגבוה בתקופה הזאת בליגה אחרי רודי גיי, ששיחק במשחק 1 מה-5, וג'ון לוייר שביצע זריקות כאלו ב-2 מתוכם) באה לידי ביטוי. תיאום משמעותי זה יכול וצריך לשחק תפקיד בהמשך העונה של ההיט, ואולי גם בעתיד הרחוק יותר. הם אולי הקו האחורי הכי פחות מדובר בליגה.

יחד עם ווין אלינגטון האדיר, לוק באביט ורודני מקגרוגר, קאץ'-אנד-שוטרים נוספים שזוכים לדקות, יש פה קבוצה שמרוויחה בגדול מדראגיץ'. הסלובני משמש כמנהיג הבלתי מעורער מהבחינה הזאת, כשהוא גם העלה הילוך מבחינת יצור הנקודות האישי שלו – קולע 4 נקודות יותר, ובאחוזים טובים בהרבה, מבתקופה המקבילה. הוא נראה טוב יותר עם החמישייה החדשה של מיאמי, שנכפתה עליה עקב הפציעות של מקרוברטס, ווינסלו, ריצ'רדסון, טיילר ג'ונסון והעדרותו של בוש (מיאמי תוכל לשחרר אותו מבלי שחוזהו יתפוס מקום בגג השכר החל מה-9 לפברואר. כנראה הקבוצה לא תעשה זאת, כדי שלא יוכל לשחק בפלייאוף הנוכחי במדי קבוצה אחרת, מה שיחזיר חלק מגודל חוזהו לגג השכר של ההיט).

עוד משהו חשוב בגרסה החדשה הזאת של מיאמי הוא חסן וויטסייד. וויטסייד הרבה פחות דומיננטי בחמשת המשחקים האחרונים עם פחות דקות (29.6 לעומת 33.8) וירידה בכל המדדים הסטטיסטיים, אבל הוא עדיין שחקן של 13 נקודות ו-11 ריבאונדים לערב. זה לא ה-17+14 מ-41 המשחקים הראשונים של העונה, אבל עכשיו הקבוצה מנצחת. בדקות שבהן הוא משחק הוא יותר אפקטיבי, וזה מראה לנו, שוב, שלפעמים פחות זה יותר.

וויטסייד עדיין משמש כעוגן ההגנתי אולי החשוב ביותר של ההיט בצבע ועושה בזה עבודה טובה, כשמיאמי מצליחה לתת יופי של משחקים הגנתיים (עצרה את יוסטון וגולדן סטייט, 2 ההתקפות הטובות בליגה, על 103 ו-102 נקודות בהתאמה). גם דיון וויטרס עושה עבודה טובה מהבחינה הזאת כשהוא עוצר את היריבים שלו על 38.5% ביותר מ-10 ניסיונות למשחק, מה שמראה את יכולותיו ההגנתיות הרבות. הגיבוי של וויטסייד בקו הקדמי, וילי ריד ואוקורו וויט, עושה גם הוא עבודה טובה בהגנה ביחד ובנפרד. השילוב ביניהם יכול לשנות משחקים, זה קרה מול הנטס, וספולסטרה יודע מתי להשתמש בהם ולקבל ריבאונד, תנועה טובה וחוכמת משחק.

אבל עם כל הכבוד לכל האנשים האלו, השומר הכי פחות מוערך במיאמי הוא ג'יימס ג'ונסון. ג'ונסון שחקן נהדר, ושומר מעולה מכל טווח. קולעים עליו ב-35.6% נמוכים במיוחד, וכשהוא מוסיף לזה 1.4 חטיפות במשחק, הוא משלים טוב מאוד את ההגנה של מיאמי כשחקן שמצטיין גם בהגנה אישית וגם אחרי חילופים, או כשהוא בא לעזור לשומר אחר. משחק האול-אורואונד שלו מרשים, כשהוא עם 4.6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים במשחק. Glue guy מעולה, שמאזן חמישיות טוב, אבל לא קלע ברמה של וויטרס או אלינגטון.

מבחינת החודש הבא, התקווה היא להמשיך ככה. הקבוצה נראית טוב פעם ראשונה מאז סוף העונה שעברה בזכות הקו האחורי של וויטרס ודראגיץ', ושוב נראית כמו קבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש. 6.5 משחקים זה המון, אבל עדיין יש חודשיים וחצי לפנינו. לכו תדעו מה יקרה. Let's go heat!

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. עבר כמה תחנות בקריירה, ג'ונסון.
    בסוף העונה הוא מסיים חוזה במיאמי, ויש לי תחושה שהוא הולך לגזור קופון (יחסי).
    17 המיליון שהרוויח ב-8 עונות בליגה ישודרגו משמעותית –
    פורוורדים עם 3&D הם מצרך מבוקש.

    1. מסכים. מקווה שישאר במיאמי – אול-אוראונד+הגנה ברמה מאוד גבוהה (יותר מכל שחקני ה-3 אנד די האחרים)+קליעה סבבה לגמרי מהשלוש ויכולת לשחק גם כפאוור פורוורד. מאוד אוהב אותו.

  2. יפה רועי. נחמד לראות את ההיט מתאוששים קצת, למרות שקשה לי להאמין שזה יכול להחזיק לטווח הארוך (נראה לי שבקרוב וויטרס יחזור לעצמו, כלומר ליכולת שהציג במשך כל הקריירה).

  3. אני אוהב לראות שינויי כיוון כאלה בקבוצות פח.
    גם פילדלפיה יקירתי ככה וגם דאלאס נתנו ריצה יפה כמה משחקים….

  4. באביט הוא השחקן שקלט את עיני. אני לא מאמין שהקבוצה תצליח לעשות את הפלייאוף, אבל אם היא תשכיל להביא שיחקן-על אחד, יכול להיות שזה שלד שניתן לבנות עליו קבוצה נחמדה.

  5. כשבלאט הגיע לפני תחילת ההשתוללות השנתית של לברון ומשחקי הטריידים וויטרס קלע נהדר .
    הוא בחור מופנם ושקט שתלוי בכימיה הקבוצתית הרגיש רע עם לברון ועוד גרוע מכך עם ראסל .
    כשהוא משחק עם רכז אמיתי וחוזר לו הביטחון הוא מוריד את מפלס הטעויות ומשפר את ההגנה .

    ההבדל במיאמי ילסית לניו יורק שהם אפינו נכון את הבעיה ונתנו לוויד לקחת את האיגו למקום אחר זה מה שהקבוצה היתה צריכה.

    אוקלהומה וני יורק לעומת זאת עובדות קשה כדי להשאיר את האגו בקבוצה ..
    אז יש לך ראסל בפנים
    הארדן דוראנט וויטרס ואיך קוראים לסנטר של דטרויט …?
    בחוץ…
    הכל ענין של סדרי עדיפויות.

  6. מעולה רועי, תודה. מקווה בשביל וויטרס שימשיך ביכולת הנוכחית וישמור על יציבות ויהפוך לשחקן שקבוצות רוצות .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט