NBA – סיכום ביניים עונת 2016/2017 / מתן גילור

תוצאת תמונה עבור 2017 תמונות

כמו ישראלים טובים, גם אנחנו, לא זו בלבד שלא נחכה לכביש, אלא שאפילו לא נצא למדרגות, ונספור את הכסף כבר ליד הדלת. להלן בחירות החצי הראשון של העונה:

*

הקבוצה: גולדן סטייט לוחמים – קבוצת הסמסטר לא בהכרח צריכה להיות זו עם המאזן הטוב ביותר, אבל GS באמת היו רמה מעל השאר. הכי הרבה נקודות למשחק, הכי הרבה אסיסטים למשחק, הכי הרבה חטיפות למשחק, הכי הרבה חסימות למשחק ומקום 5 בכדורים החוזרים. זאת כשהיא קולעת בשיעור הכי גבוה מהשדה, עם הדירוג ההתקפי השני בליגה והדירוג ההגנתי הראשון בליגה. קבוצת כוכבים שספק אם היתה כזו ביחס לליגה בה שיחקה.

 

הקבוצה המפתיעה: ממפיס דובים – הם זקנים, הם גמורים, הם מוגבלים, הם משעממים, הם חד גוניים. אפשר להמשיך עם הכינויים שניתנו לממפיס ב(עוד)קיץ. והם בשלהם – פקקים באזניים ומלחמה על הפרקט.

 

הקבוצה המאכזבת: מינסוטה זאבים – כשריכוז כישרון כזה מתחבר עם מאמן מוכח ויכולת התקפיות כאלו מתחברות עם מאמן הגנה, הצפי היה לפלייאוף. במקום זה הקבוצה הפסידה כפול מאשר ניצחה, ולמרות שיש מספר שחקנים שנראים לא רע בכלל, לפרקים ארוכים זה נראה כמו אוסף אקלקטי של שחקנים, ולא כמו קבוצה.

 

המאמן: מייק ד'אנטוני – לקח קבוצה במצב לא טוב, שינה את התפקיד של הכוכב ובנה שיטה שתמקסם את יכולות הכוכב למען הקבוצה ואת יכולת הקבוצה כתוצאה מכך.

 

המאמן המאכזב: טום ת'יבודו – ניצחון על כל שני הפסדים עם כמות הכישרון שיש במינסוטה זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. הקבוצה שבירה מנטלית ו(העדר)הרוטציה מביאה את הקבוצה לקריסה בסופי משחקים, לא פעם.

 

MVP: ג'יימס הארדן – 28.7 נקודות, 8.3 כ"ח ו-11.7 אסיסטים. אך יותר מזה, לוקח את יוסטון, לה רבים ניבאו מאבק על פלייאוף, למקום השלישי בצמרת המערב הקשה. כשמסתכלים על ההשוואה בינו לבין המועמד השני בקונצנזוס, ראסל ווסטברוק, המאזן הקבוצתי משפיע מאד. זאת כשערב פתיחת העונה בודדים היו טוענים לעדיפות בצוות המסייע של הארדן, וזאת עוד לפני הפציעה של קלינט קאפלה. כשבוחנים את תפקיד הרכז צריך לבחון, בין היתר, את יכולות ניהול המשחק והמסירה שלו, וגם בזה הארדן עדיף. הוא מוסר יותר אסיסטים וביחס אס'-אב' טוב יותר, וזאת למרות שרבות מהמסירות לשלשות, מה שמוריד את הכמות, על חשבון נקודות פר אסיסט, וכן למרות שזוהי עונתו הראשונה בתפקיד הרכז. בנוסף, הארדן יעיל יותר בייצור הנקודות. לפי ההרגשה שלי, יוסטון מנצלים את היתרונות של הארדן בעוד שאוקלהומה מנסים לחפות על החסרונות של ווסטברוק. אז עם כל הכבוד להישג המאד מרשים של ווסטבוק, שנהנה מהשיטה העשרונית, ג'יימס הארדן הוא השחקן בעל הערך הרב ביותר במחצית הראשונה של העונה.

 

החמישייה:

ג'יימס הארדן – ע"ע MVP לעיל.

ראסל ווסטברוק – 30.7 נקודות (ראשון בליגה), 10.5 כ"ח ו-10.3 אס'. מפלצת. גם ה-PER הגבוה בליגה שייך לו. עושה הכל מהכל, משחק על טורבו ומהנה לצפייה. למרות שלדעתי הארדן ראוי יותר, גם ווסטברוק ראוי, ואם יבחר ל-MVP, לא תרעדנה אמות הסיפים.

לברון ג'יימס – 25.6 נק' ב-51.2%/37.5%/70.3%, 7.8 כ"ח ו-8.1 אס'. מוביל את קליבלנד למקום הראשון במזרח, ותחת ההנחה הסבירה של ניצחון ביתי על פיניקס הלילה, גם לקצב של 60 ניצחונות בעונה. לברון קצת פחות טוב בכל עונה שחולפת, אבל הוא עדיין שווה מקום בחמישיית העונה. כמו כן, שיפר את חולשתו מהעונה שעברה, הקליעה מבחוץ, והחזיר אותה להיות נשק מאיים.

קווין דוראנט – השחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר. קולע 25.8 נק' ב-53.7%/39.4%/86.2% עם 8.6 כ"ח, 4.7 אס' ו-1.7 חסימות. זה לא שהוא היה שחקן הגנה רע, אבל העונה השתפר, עד לרמה ששווה דיון על חמישיית ההגנה השניה.

מארק גאסול – 19.4 נק', 6.1 כ"ח ו-4.2 אס' אינם מספרים גבוהים לשחק ציר, אבל במקרה של גאסול הם רק מתחילים לספר את הסיפור. המנהיג של קבוצה הגנתית אדירה שמוציאה מעצמה הרבה יותר מסך הכישרון הטמון בה. הקבוצה משחקת בצלמו ובדמותו, הקשוחה והבלתי מתפרשת. כל שאר הקבוצות שמבוססות על שחקן ציר כשחקן המרכזי, נאבקות על כניסה לפלייאוף, במקרה הטוב. ממפיס היא היחידה שכבר עכשיו ניתן לומר ברמת וודאות גבוה ביותר שתהיה שם. אין זה דמיוני כלל ועיקר שאף תזכה לביתיות בסיבוב הראשון.

 

החמישייה השניה:

סטפן קרי – 24.6 נק' ב-46.5%/39.8%,92.5%, 4.2 כ"ח ו-6 אס' לקלעי השלשות הטוב בהיסטוריה. קרי בעוד עונה מעולה, גם אם פחות טובה מהשתיים הקודמות.

דמאר דרוזן – 28.2 נק', הקלעי שמוביל את טורונטו למקום השני במזרח זו העונה השניה ברציפות, בלי סופרסטאר אחד לרפואה. להן הוא מוסיף 5.5 כ"ח ו-3.8 אס'.

קוואי לאונרד – 24.8 נק' ב-48.8%/41.5%/90.7%, 5.7 כ"ח, 3.1 אס' ו-1.9 חטיפות. מוביל את הקבוצה עם המאזן השני בטיבו בליגה. הלב של הקבוצה התקפית והגנתית.

יאניס אנדטוקומבו – 23.4 נק' ב-53.5% מהשדה, 8.6 כ"ח, 5.6 אס', 1.9 חט' ו-2.1 חס', ליווני המצוין שעושה הכל מהכל, והעונה גם נמצא בתמונת הפלייאוף.

אנתוני דייויס – 29 נק' ב-50% מהשדה, 12 כ"ח ו-2.5 חס'. מוביל סגל מאד מוגבל למאבק על כניסה לפלייאוף (מרחק 2 משחקים, נכון לכתיבת שורות אלה). שני בנקודות למשחק ובמדד PER רק לווסטברוק.

 

החמישייה השלישית:

אייזיאה תומאס – 28.4 נק' ב-45.9%/38.3%/90.7% ו-6.1 אס', לשחקן הכי רותח בליגה. להוביל את בוסטון הנוכחית למקום בשלישי במזרח אינו דבר של מה בכך.

כריס פול – 17.5 נק' ב-47.1%/39.5%/87.6%, 5.3 כ"ח ו-9.7 אס' על 2.4 אב'! הרכז הקלאסי (עדיין) הכי טוב בליגה. מוביל את המפרשיות למקום הרביעי במערב עם מאזן מעולה ו(שוב)בלי בלייק גריפין.

ג'ימי באטלר – 24.8 נק', 6.8 כ"ח ו-4.8 אס' לשחקן שסוחב על גבו את שיקגו המוגבלת.  נכון שהמאזן השלילי מאכזב, אבל צריך לזכור שבניגוד לשחקנים כמו הארדן או לברון, באטלר צריך לחיות בלי קלעי שלשות שירווחו עבורו את המשחק.

דריימונד גרין – 10.7 נק', 8.6 כ"ח, 7.7 אס', 2 חט' ו-1.3 חס'. מנהל המשחק ושר ההגנה של הקבוצה הטובה בליגה. שחקן רווי חוכמת משחק וקשיחות, אם כי לא פעם חורג מגבולות הטעם הטוב.

דמרקוס קאזינס – 28.1 נק' ב-45.2%/37.2%/78%, 10 כ"ח ו-4.2 אס'. מוביל את סקרמנטו הבעייתית מרחק משחק בודד ממקום בפלייאוף.

 

שחקן ההגנה: רודי גובר – מרכז ההגנה הטובה בליגה (ביחד עם זו של הלוחמים). מסוגל להסתדר על כל שחקן פנים ולא קוטל קנים גם כשמקבל שחקני חוץ אחרי חילוף. היכולת שלו למנוע מההגנה להתכווץ היא תמצית ההגנה המופתית של הג'אז.

 

חמישיית ההגנה: כריס פול, אייברי ברדלי, קוואי לאונרד, דריימונד גרין, רודי גובר.

חמישיית ההגנה השניה: פטריק בברלי, טוני אלן, יאניס אנדטוקומבו, פול מיסלאפ, אנתוני דייויס.

 

השחקן המשתפר: יאניס אנדטוקומבו – היה מאבק קשה עם חברו לקבוצה ג'ברי פארקר, אבל השיפור הכולל של הגריק פריק, בהגנה לא פחות מבהתקפה, הכריעו את הכף. שיפור של 6.5 נק' (כולל שיפור ניכר באחוזים מכל הטווחים), 0.9 כ"ח, 1.3 אס', 0.6 חט' ו-0.7 חס'.

 

הרוקי: ג'ואל אמביד – 19.7 נק' ב-46.1%/34.5%/78.6%, 7.7 כ"ח ו-2.4 חס' יש לסנטר האדיר של פילדלפיה, וזאת ב-25.3 דקות בלבד. נכון שתהיה לו בעיה להיות סופרסטאר עם מגבלת דקות שכזו, אבל דיה לצרה בשעתה.

 

חמישיית הרוקיס: מלקום בורגדון, באדי הילד, ברנדון אינגרם, דריו סאריץ', ג'ואל אמביד.

חמישיית רוקיס שניה: ג'אמל מורי, מלקולם דילייני, גיליאן בראון, דומאטס סאבוניס, ג'יזרמו הרננגומס.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. יניב

    18 ינו 2017 15:20:44

    תודה מתן.
    מסכים עם כמעט הכל.מבחינתי הקבוצה המפתיעה היא לא ממפיס שאמנם מצד אחד זה מפתיע ומצד שני כל שנה זה מפתיע(קצת כמו ס.א).אז אני נותן את הקול שלי ליוסטון שלא מעט אנשים בכלל חשבו שהם לא ייכנסו לפליאוף.לגבי הMVP אז טחנו פה באתר לא מעט מים אז אני החלטתי אחרי מלא התלבטיות עם עצמי ועד כמה שזה היה לי קשה(לא מת עליו) לתת להארדן ולו מסיבה אחת שעוד לא קראתי באתר.ווסטברוק בסהכ עונה על הציפיות,כולם כולל כולם ידעו שברגע שדוראנט עוזב ווסטברוק הולך להתפוצץ וכבר עוד לפני תחילת השנה דיברו על כך שהוא לפחות יפלרטט עם ממוצע עונתי של טריפל דאבל וכולם כולל כולם העריכו שאוקלהומה יסיימו כנראה בין 6-8.לעומת זאת מהארדן אף אחד לא ציפה לעונה כזאת טובה(למעט אפלטון) ואף אחד לא חשב שהשינוי בעמדה יהפוך אותו לעוד יותר טוב ולכן רק מחמת זה שיש פה הפתעה לטובה אני נותן לו את קולי

  3. גיא

    18 ינו 2017 15:27:31

    במילה אחת –
    בדיוק.

    הפער בין הבחירות שלך, לבין הבחירות של יואב, מראה מצוין עד כמה השנה "המירוץ" לתארים האישיים צמוד במיוחד.

  4. שגיא נאור

    18 ינו 2017 15:30:42

    מעולה, מתן. מסכים פחות או יותר עם הכל.

    הערות קטנות:
    אני חושב שלדבר באחוזים מהשדה ומשלוש זה סטט' של פעם, מה שיותר חשוב זה אחוז אפקטיבי או %ts.

    מדהים שמתוך 6 גארדים בשוש החמישיות הראשונות יש 5 פוינט גארדים ורק דרוזן שוטינג גארד. אם תשאל את אוהדי טורונטו אני בכלל לא בטוח שהם לא יבחרו את לאורי על דרוזן העונה. לאורי בעונת קריירה.

    השיפור של יאניס מהעונה שעברה גדול אם לדעתי השיפור שלו מאחרי האולסטאר שנה שעברה אינו מאוד משמעותי.
    אני הייתי הולך עם ג'בארי פרקר שהשיפור שלו אינו רק במספרים היבשים אלא בהוספת אלמנטים חדשים למשחק.

        1. אפלטון

          18 ינו 2017 17:47:11

          🙂
          פתגם השנה עד כה.
          אפשר להכניס אותו לכל משפט. אני נותן כאן אתגר למנהלים מבין הקוראים להחדיר את הפתגם לישיבה הקרובה.

  7. דה שוט

    18 ינו 2017 16:04:37

    מסכים עם הכל. ניתוח מדוייק. תחושה אישית שלי – יוסטון וממפיס לא בקצב הטבעי שלהן ואני צופה ירידה ביכולת ובמאזנים של שתיהן, בעיקר יוסטון. תקראו לכך ״התיישרות״.

  8. פינקי

    18 ינו 2017 16:09:09

    גם לדעתי כמו שכתב ערן הקבוצה המפתיעה היא יוסטון, אין אחד שבתחילת העונה חשב שהם יהיו במצב הזה לקראת פגרת האולסטאר, והשילוב של דאנתוני והארדן עובד בינתיים מעולה.

    לטעמי הקבוצה המאכזבת היא אינדיאנה.
    אחרי קיץ מעולה שכלל חיזוקים במקומות הנכונים, הציפייה שלי מהם הייתה להיות בטופ 3 של המזרח, נכון לעכשיו הם אפילו לא קרובים.
    הזמן של מינסוטה עוד יגיע, תן להם עוד שנה-שנתיים ביחד וKAT יקח אותם רחוק.

  10. אסף

    18 ינו 2017 17:16:25

    מסכים עם הרוב ,לדעתי הקבוצה היא יוסטון שלא רבים האמינו שהיא תהיה באזור 60 נצחונות לעונה במחצית העונה. תומאס לדעתי צריך להיות בחמישייה השנייה לפחות על חשבון קארי. סוף סוף מישהו סופר את גאסול לחמישיית העונה

  11. רועי ויינברג

    18 ינו 2017 17:24:47

    אחלה מאמר.

    לדעתי הקבוצה המפתיעה היא יוסטון, כי חשבתי שממפיס יהיו באזור מקומות 6-8 לפני שהעונה התחילה והם שם עכשיו. חשבתי שהרוקטס יסיימו מקום 10. טעיתי, לשמחתי. אולי גם הייתי מכניס את דילייני במקום אינגרם בחמישייה הראשונה, אבל לא יסכימו איתי על זה.

  13. מנחם לס

    18 ינו 2017 17:44:42

    מאמר נוסף – ומוסיף – למאמרו של יואב מודעי. מסכים עם רוב הבחירות. העונה יהיו הרבה פחות ויכוחים מאשר בעבר לגבי הבחירות השונות.

  15. אפלטון

    18 ינו 2017 17:50:35

    תודה רבה, מסכים עם הכל. כמעט.
    צורם וכואב להכניס את קאווי לחמישייה השנייה. גם לא כזה הוגן שלא יהיה ייצוג לסן אנטוניו, הקבוצה עם המאזן השני הטוב בליגה ועם ההגנה הטובה בליגה.
    לכן החמישייה שלי היא מוזרה אבל זה מה יש:
    הארדן, ווסטברוק, קאווי, לברון, דוראנט (למה מה קרה גם ככה הוא יותר גבוה מרוב הסנטרים בליגה).

  18. דדי

    18 ינו 2017 19:47:21

    המאמן שלי הוא פיזדייל.
    ד'אנטוני רק שני.

    "הקבוצה" – אם בוחרים משהו כזה, אני הולך עם טורונטו.

    חמישייה שלישית – גרין בחוץ, הייוורד או מילסאפ בפנים.

    חסר שחקן שישי –

    אריק גורדון
    לו וויליאמס

    1. מתן גילור

      18 ינו 2017 21:29:48

      ייתכן, אבל הבחירות אינדיבידואליות. לא מדובר על הרכבת החמישייה החזקה ביותר כחמישייה, אלא על 2 גארדים, 2 פרוורדים וסנטר, שהיו הטובים ביותר במהלך העונה.

      1. הייט-אשברי

        18 ינו 2017 21:48:03

        החמישיה השלישית מצויינת . הבעיה רק שאין לה קלע שלשות מצטיין , ובלי צליפות מהשלוש היא תפסיד לכ"א מ-2 הראשונות , שלהן אין בעיה כזאת .

  20. דורון האסטבן

    18 ינו 2017 22:01:29

    קולע מתן, יפה מאד,
    מסכים עם אפלטון על קוואי וגם עם מתן (לך תדע מי צודק? ה2)
    השחקן המוחבא של העונה? רמז כישוף של פופ השכיח אותו

    1. IDO

      19 ינו 2017 00:06:02

      אם בראשונה ראס מעלה כדור אז הם גמורים. ובכל מקרה אם לברון יעלה כדור ראס לא כזה קלעי מדהים, ואז יש להם פחות כח אש

      בשנייה אנקטומפו צריך להעלות כדור ואז הם בלתי עצירים

      השלישית יכלה לעשות STOP מעולה

  21. TheProcess

    18 ינו 2017 23:06:06

    אמביד שחקן הגנה יותר טוב ויותר אפקטיבי מכל השחקנים ששמת לפניו בחמישיות ההגנה,
    וזה לא רק לפי מה שרואים במשחק ,
    תבדוק את הסטטיסטיקה המתקדמת לגבי אחוזי קליעה כשהוא משחק ולא משחק , אחוזי קליעה בלייאפס , דיפנסיב רייטינג.

    1. מתן גילור

      19 ינו 2017 07:29:59

      שני דברים לגבי זה:
      1. זה שההגנה משתפרת מגרועה לבינונית זה לא מספיק. היא עדיין לא ברמה של גובר שאצלו ואצל קבוצתו היא מצוינת.
      2. מגבלת הדק' של אמביד משפיעה. כל נתון לגביו רלוונטי לחצי המשחק, בעוד שגובר נותן עוד 8 דק' הגנה במשחק. אז גם אם הייתי חושב שהציון ההגנתי של אמביד הוא 9 ושל גובר 8 (ואני לא, אני חושב ששל גובר עדיף), אז אני מעדיף 8 שמשחק 33 דק' על פני 9 שמשחק 25.

      1. TheProcess

        19 ינו 2017 09:58:46

        הקריטריון שלך הוא שלך , אני לא אתווכח עם זה.
        אני יודע לפי העיניים והמספרים שאמביד עולה על גובר בכל נתון שקשור לכדורסל(וגם מה שלא קשור לכדורסל)
        כשאמביד על המגרש ההגנה של פילדלפיה היא הכי טובה בליגה.
        עצרו את טורונטו ההתקפה השניה בטיבה בליגה על 89 נקודות.

  22. Reignman

    19 ינו 2017 01:53:26

    חד ומדויק מאד.
    מסכים עם כל הבחירות, למעט העובדה שקאווי חייב להיות בחמישיה הראשונה (כנראה ע"ח גאסול). אפשרי להחליף גם את יוסטון בממפיס.

    1. מתן גילור

      19 ינו 2017 07:31:13

      כפי שכתבתי בתגובה לאפלטון לעיל – הליגה מחייבת סנטר. כל עוד זה כך, מה הטעם לבחור חמישייה בלי אחד כזה? זה אמנם פשוט יותר ומפלט מאד נוח, אבל זו בריחה מהמציאות שה-NBA מכתיבה.

  24. I.P

    19 ינו 2017 14:46:55

    בעקבות הדיונים לגבי ה-mvp, רוצה להעלות שאלה קצת אחרת: במשחק 1 על 1 עד 20 נניח, במצב הנוכחי של הליגה – מי השחקן הכי טוב לדעתכם?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט