הלילה ב-NBA: גולדן סטייט הובילה ב-24 נקודות. בבית. זה לא הספיק. נוסף על כך הניקס חזרו לנצח והיו עוד 6 משחקים אחרים.
*
גולדן סטייט ווריורס 119 (6-31)-ממפיס גריזליס 128 (16-23) (הארכה)
המשחק של הערב. בה' הידיעה.
גולדן סטייט פתחו את המשחק כמו, ובכן, גולדן סטייט. קרי היה מעולה עם 17 נקודות ברבע הראשון והם עלו ליתרון 15 נקודות במחצית כשהגריזליס לא פקטור והיו בדרך לניצחון קל, כשקרי, דוראנט ותומפסון קולעים ביחד 5 נקודות פחות מכל הקבוצה השנייה. התפרצות כישרון נוספת של ה-MVP ברבע השלישי העלתה את סגנית האלופה ל-64-88, 5:16 לסיום הרבע. רנדולף וקונלי ניסו לצמצם בהדרגה ללא הצלחה מרובה, עד לרבע האחרון.
בפרק הזמן הזה דיוויד פיזדייל מעלה למגרש את טרוי דניאלס וזאק רנדולף לצד מייק קונלי, טוני אלן ומארק גאסול. החמישייה המאוזנת הזאת עושה חיים קשים בהגנה ועוצרת את גולדן סטייט על 13 ניסיונות זריקה ברבע (אחרי 61 בשלושת הרבעים הקודמים), מהם 2 בלבד נכנסים והם עם 0 מ-7 מהשלוש. קליעות עונשין (9 מ-16 ברבע) העלו את ג"ס ליתרון 18 נקודות, אבל אז ממפיס התחילה לרוץ. 16-0 מדהים באורקל ארינה הוריד ל-102-104, 5:01 לסיום, ופתח את המשחק לחלוטין.
פצ'וליה קולע פעמיים מהקו, גרין עושה פאול על מארק גאסול וגם הספרדי מדייק פעמיים. דוראנט (ברבע אחרון של 0 מ-3 מהשדה ו-5 מ-8 מהעונשין) מחטיא פעמיים מהעונשין, מוסיף לזה החטאת שלשה וקולע לאחר מכן מהקו. 109-107, 1:57 לסיום. מסירה רעה של טוני אלן הופכת לסל של קרי, וטרוי דניאלס מנסה להציל את היום עם שלשה. זה לא הולך. אלן לוקח את הריבאונד ושם את הכדור בסל.
התקפה של הווריורס. קרי זורק שלשה, מחטיא והכדור הולך לדוראנט. הקבוצה שורפת שעון והוא זורק שלשה משלו, שגם לא נכנסת. פסק זמן של ממפיס. בחזרה ממנו סטפ-בק של קונלי משווה, 8.9 שניות לסיום. קרי מחטיא שלשה על הבאזר ויש לנו הארכה. באותה הארכה רק קבוצה אחת הופיעה למשחק, כשגולדן סטייט עדיין בשוק מהרבע האחרון. רנדולף וגאסול עלו ל-115-111, היתרון הראשון של ממפיס, ותומפסון צמצם ל-2 נקודות. סל ועבירה של גרין הורידו ל-3 נקודות, אבל השליטה במשחק עברה לידי ממפיס. הם לא נתנו לגולדן סטייט אפשרות לצמצם עם ההגנה הרצחנית שלהם והמשחק נגמר בניצחון סנסציוני של הדובים.
בממפיס, קונלי קלע 27 נקודות עם 12 אסיסטים. רנדולף הוסיף 27 משלו עם 11 ריב' ו-6 אס', גאסול קלע 23, אלן 11 עם 12 ריבאונדים ו-6 חטיפות, דניאלס 12 וצ'נדלר פרסונס קלע 10 נקודות ב-16 דקות.
בגולדן סטייט, קרי קלע 40 נק' (15 מ-27 מהשדה) כש-34 מתוכן באות ברבעים הראשון והשלישי. דוראנט (0 מ-5 מהשלוש, 4 איבודים) קלע 27 עם 13 ריבאונדים, תומפסון קלע 17, גרין 11 עם 8 ריב', 3 חט' ו-4 אס' ופצ'וליה הוסיף 10 נקודות.
*
מילווקי באקס 111 (17-18)-ניו יורק ניקס 116 (19-17)
26 נקודות ו-10 אסיסטים(!) של כרמלו אנטוני סיימו את רצף ההפסדים של הניקס בסטייל.
הניקס פתחו מעולה את המשחק ורצו 9-0 מהג'אמפ בול. הגריק פריק ופארקר שיחקו לבד וריצת 4-19 שלהם החזירה את היתרון למילווקי, אבל דקות טובות של כרמלו ורוז הורידו את ההפרש לנקודה בלבד. ברבע השני הסיפור היה שונה, כשהחמישייה השנייה של ניו יורק לא מצליחה להתמודד עם מקבילתה המארחת ונכנסת לפיגור 18 נקודות עקב משחק מצויין של מירזה טלטוביץ' וגרג מונרו. שחקני החמישייה חוזרים למזער נזקים והקבוצות יורדות לחדרי ההלבשה בפיגור 12 נקודות בלבד.
ברבע השלישי כרמלו אנטוני מוביל קאמבק ומצמצם ל-68-69, אבל פארקר והפריק מעלים מהר ל-68-78 בחזרה, וההפרש נשאר דו ספרתי עד לסיום הרבע. לכן, בתחילת הרבע האחרון, ג'ף הורנסק מעלה את רון בייקר וקייל או'קווין ליד קורטני לי, אנטוני ופורזינגיס. השילוב ביניהם עושה פלאים בהגנה ועוצר את הבאקס על 15 נקודות ב-26% מהשדה ו-6 איבודים לעומת 3 אסיסטים, כשגם בהתקפה הם נראים מעולה (8 אסיסטים ל-10 סלי שדה). החמישייה הזאת מצליחה לצמצם את היתרון בהדרגה עד שהיא נכנסת לדקה האחרונה בפיגור נקודה.
הגריק פריק זורק מרחוק, מחטיא, והריבאונד אצל הניקס. הכדור מגיע לאנטוני שקולע ו-111-112. בהתקפה הבאה יאניס מאבד ואסיסט של בייקר ללי הופך את ההפרש ל-111-114. מפה זה היה גמור, כש-2 קליעות עונשין של בייקר סיימו את המשחק ונתנו לניקס לגנוב ניצחון.
בניו יורק, כרמלו קלע 26 נקודות עם 10 אסיסטים ו-6 ריבאונדים. פורזינגיס קלע 24 עם 6 ריבאונדים, 3 חסימות ו-6 עבירות, רוז קלע 12 עם 8 אס', לי 11 ולאנס תומאס 10.
במילווקי, הגריק פריק (2 חטיפות, 5 חסימות) ופארקר קלעו 25 כל אחד. מונרו קלע 19 מהספסל, סנל 13, טלטוביץ' 11 וברוגדון 10 עם 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.
*
סקרמנטו קינגס 98 (20-15)-לוס אנג'לס קליפרס 106 (14-24)
כריס פול הפך לשחקן העשירי עם הכי הרבה אסיסטים בהיסטוריה בניצחון.
הרבע הראשון היה כולו סקרמנטו קינגס. הם הגיעו ליתרון 14 נקודות, 8-22, כשהחמישייה ההתקפית שלהם בשיאה (לאוסון, קוליסון, בארנס, גיי, קאזינס). ברבע השני ההרכב המהיר שלהם נענה בהרכב מהיר יותר של דוק ריברס – כריס פול, אוסטין ריברס, ג'יי ג'יי רדיק, ג'מאל קרופורד ודיאנדרה ג'ורדן. הם נתנו את אחת התצוגות ההגנתיות הטובות ב-NBA העונה כשעצרו את יריבתם על 3 מ-20 מהשדה (0 מ-6 מהשלוש) בזמן שהם קולעים 34 נקודות ומגיעים ליתרון 14 נקודות משלהם, כשלקינגס אין אפשרות להגיב כמו שצריך.
מפה זה היה המשחק של הקליפרס. ריברס זנח את הדת' ליינאפ שלו וסקרמנטו הצליחו לצמצם, אבל כל פעם שנראה שהם קרובים לקחת את ההובלה הופיע ג'יי ג'יי רדיק והחזיר לקליפרס את השליטה הבטוחה במשחק. זה נגמר בניצחון שלהם במשחק מרשים, שיזכרו ממנו את כניסת פול לטופ 10 מלכי האסיסטים של כל הזמנים. היום יש לחבר חמישיית ההגנה הראשונה 7,994 אסיסטים והוא עבר את רוד סטריקלנד. הוא השחקן הפעיל שמדורג במקום הגבוה ביותר ברשימה ויכול לעבור העונה גם את אנדרה מילר (8,524 אסיסטים), אבל הסיכוי נמוך. פול, גארי פייטון, ג'ייסון קיד וג'ון סטוקטון הם היחידים שנמצאים בטופ 10 של האסיסטים ובטופ 15 של החטיפות.
בקליפרס, ריברס (4 מ-7 מהשלוש) הוביל עם 24 נקודות. ג'ורדן קלע 20 עם 9 ריבאונדים, רדיק 19, פול 14 עם 12 אס'.
בסקרמנטו (כספי לא שותף), קאזינס קלע 25 עם 11 ריב' ו-7 אס' לצד 3 חטיפות ו-2 חסימות. קוליסון קלע 20, גיי 18 עם 7 ריבאונדים ולאוסון 17.
*
וושינגטון וויזארדס 112 (18-17)-מינסוטה טימברוולבס 105 (25-11)
וושינגטון ממשיכה להציג התקפה טובה וניצחה פעם נוספת.
החמצית הראשונה הייתה בשליטת וושינגטון, כשמרצ'ין גורטאט ובראדלי ביל היו מצויינים והעלו את הקבוצה ליתרון 48-56. ההפתעה הגיעה ברבע השלישי, שמינסוטה לא קרסה כהרגלה אלא התעלתה על רמת המשחק שלה וקלעה 37 נקודות, 16 מתוכן של אנדרו וויגינס הנהדר. בזכותו הם הצליחו לכבוש את ההובלה ולהגיע ל-80-85.
לצערם, הכרכרה ממיניאפוליס הפכה לדלעת כשהם נעצרו על 8 מ-23 ברבע האחרון. וושינגטון ניצלה את זה כדי לעלות ל-85-89, ולמרות ניסיונות קאמבק מעוררי כבוד של מינסוטה הם לא הצליחו לשמור על היתרון ליותר מפוזישן אחד. קשה מאוד לנצח ככה משחק, ולכן הם לא ניצחו. הפסד כואב ו-25 במספר העונה לחבורה הצעירה הזאת, בזמן שוושינגטון ממשיכה לסבך את תמונת הפלייאוף במזרח.
בוושינגטון, ביל קלע 22 נקודות, גורטאט 19 עם 10 ריב' ו-3 חסימות, פורטר ג'וניור 17, וול 18 עם 18 אסיסטים ומוריס 15. ג'ייסון סמית' הוסיף 10 נקודות מהספסל.
במינסוטה, וויגינס קלע 41 נקודות ב-16 מ-30 מהשדה. טאונס הוסיף 18 נק' עם 10 ריב' ו-5 אס', ג'נג 15 עם 11 ריב' וראש 10.
https://www.youtube.com/watch?v=j1i1_6BwkIo
*
אורלנדו מג'יק 93 (22-16)-יוסטון רוקטס 100 (9-29)
אורלנדו שיחקו טוב, אבל יוסטון ידעו לסגור את המשחק כמו שצריך ולנצח בפעם ה-18 ב-20 המשחקים האחרונים.
המג'יק פתחו את המחצית הראשונה בצוה נהדרת כשדי ג'יי אוגוסטין רותח עם 16 נקודות ומעלה את הקבוצה ליתרון של 44-52. ברבע השלישי ראיין אנדרסון עשה את שלו וקלע 17 נקודות ללא החטאה (6 מ-6 מהשדה, 5 מ-5 מהשלוש) והתקפה קטלנית באותו רבע מחקה את היתרון של אורלנדו וסייעה לרוקטס להציב יתרון של 4 נקודות משלהם. יחד עם עבודה הגנתית מרשימה על אוגוסטין, שזרק 3 פעמים בלבד במחצית השנייה, יוסטון פשוט היו יותר מדי בשביל היריבה, גם באחד המשחקים החלשים ביותר של ג'יימס הארדן העונה.
ביוסטון, אנדרסון הוביל עם 19 נקודות ו-5 מ-9 מהשלוש. גורדון (3 מ-16 מהשלוש) ובברלי (9 ריב', 3 חט') קלעו 17 כל אחד. הארדן (5 מ-15 מהשדה, 0 מ-8 מהשלוש, 6 איבודים, 4 עבירות) סיים עם 14 נקודות, 10 אסיסטים ו-7 ריבאונדים.
באורלנדו, אוגוסטין קלע 19 נקודות, גורדון 18 עם 7 ריב', איבקה 16 עם תריסר כדורים חוזרים, פייטון 12 ופורנייה 10.
https://www.youtube.com/watch?v=MAsoDZqIlB0
*
ברוקלין נטס 108 (27-8)-קליבלנד קאבלירס 116 (8-27)
ניצחון של קליבלנד סייע להם להקטין את ההפרש מגולדן סטייט בקרב על יתרון ביתיות לאורך כל הפלייאוף.
לברון ג'יימס, קווין לאב וקיירי אירווינג פתחו בחמישייה וקיבלו קרב ראוי מברוקלין ברבע וחצי הראשונים. אבל במהלך הרבע השני, כשקליבלנד העלתה את ריצ'רד ג'פרסון וצ'אנינג פריי לצד דיאנדרה ליגינס, לברון ולאב, זה היה יותר מדי. הם ברחו ועלו ליתרון של 14 נקודות עליו הקבוצה לא ויתרה לאורך כל המשחק. הם עלו ליתרון 24 נקודות ברבע השלישי והמשחק איבד מחשיבותו – ברוקלין צמצמו אבל לא איימו לנצח בשום שלב.
בקליבלנד, לברון קלע 36 נקודות ב-35 דקות עם 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. אירווינג קלע 32, לאב קלע 17 עם 13 ריב' ותומפסון 10 עם 9 ריבאונדים, 2 חסימות ו-3 חטיפות.
בברוקלין, בוגדנוביץ' הוביל את רשימת הקלעים עם 23 נקודות. לברט קלע 19, לופז 17, בוקר 13 עם 12 ריבאונדים ו-וויטהד 10 עם 10 כדורים חוזרים.
*
לוס אנג'לס לייקרס 127 (26-14)-מיאמי היט 100 (27-11)
באחד ממשחקיהם הטובים העונה הלייקרס פתחו טוב והתמודדו עם רבע שני חזק של מיאמי כל הדרך למחצית שנייה מרשימה וניצחון ביתי טוב (או שלא, תלוי אם אתם אוהדים את פילדלפיה שעלולה לקבל את בחירת הלייקרס אם היא לא תהיה ב-3 הראשונות השנה).
אצל הלייקרס, וויליאמס קלע 24 נקודות, דנג (14 ריב' מול קבוצתו לשעבר) וראסל (6 ריבאונדים, 5 אסיסטים) קלעו 19 כל אחד, אינגרם 17, רנדל 15 עם 6 ריב' וטאריק בלאק נתן דאבל דאבל של 11 נקודות ו-10 ריבאונדים מהספסל.
במיאמי, וילי ריד קלע 22 נקודות עם 12 ריבאונדים. ג'יימס ג'ונסון קלע 20, גוראן דראגיץ' (שהושעה במהלך המשחק) קלע 16 וטיילר ג'ונסון הוסיף 11 נקודות. וויטסייד לא שיחק.
https://www.youtube.com/watch?v=8dSuASxmVrg
*
בוסטון סלטיקס 110 (14-22)-פילדלפיה 76' 106 (25-9)
בוסטון הובילה רוב המשחק והצליחה לחזור מרבע שני מעולה של פילדלפיה במחצית השנייה הודות להורפורד, תומאס ובראדלי המעולים.
בבוסטון, בראדלי קלע 26 נקודות עם 9 ריבאונדים. תומאס קלע 24, הורפורד 19 עם 12 ריב', סמארט 14 עם 8 אסיסטים וג'ונסון 13.
בפילדלפיה, אמביד קלע 23 נקודות עם 8 ריבאונדים ואליאסובה קלע 20 משלו. הנדרסון קלע 18 מהספסל, נואל 13 עם 8 ריב' ו-3 חסימות וטי ג'יי מקונל סיים עם 17 אסיסטים ו-9 נקודות.
https://www.youtube.com/watch?v=TZ6DHj5hz6U
אם יש לך את קליי תומפסון בקבוצה ברבע האחרון, ואין לך את לברון ג'יימס או קיירי אירווינג, אתה הולך לקליי. לא משנה מה המצב. הווריורס הלכו שוב על דוראנט (ובמידה פחותה על קרי) והפסידו. זה לא יעבוד בהמשך העונה.
+1
ואם מדברים על ממש דקות אחרונות של משחק מאוד חשוב, אז ל GS יש את קליי, ולקאבס יש את קיירי ועכשיו גם את קייל קארבר, תוספת שיכולה להתברר כמכרעת ברגע האמת.
אה, ותודה על הסיקור 🙂
מסכים. שלושה קילרים, וכשעל אחד מהם בטוח שומר קרי לא יהיה להם קשה לנצח אם המשחק צמוד בדקות האחרונות.
לתחושתי הלא מבוססת סטטיסטיקה גם גרין שחקן הכרעה. התקפית והגנתית.
תודה רועי
תודה על הסיקור.
רק לעשות קצת צדק, ופור דה רקורד – פילי שיחקה פשוט מצוין, נגד בוסטון בגארדן, ועוד בערב שהסלטיקס קבעו שיא שלשות של המועדון (19 מ-40).
ועדיין זה היה בידיים של פילי לנצח. או להפסיד. משחק שהתוצאה הסופית שלו קצת משקרת, היה מאוד קרוב לסנסציה.
10+
צודק לחלוטין. המחמאות מגיעות לפילי. אבל אין מה לעשות, קבוצות שרוצות להיות טובות יצטרכו להשיג נצחון גם כשיש יום לא טוב בעבודה (ואני מדבר על ההגנה יותר).
תודה רועי אחלה סיקור.
אני אגיד גם פה, סיפור המשחק בין ג"ס לממפיס לא היתה ההשתנקות הקבועה בדקות הסיום.
הוא היה ב:53-16 של ספסל ממפיס מול זה של הלוחמים.
אחד מנקודות החוזק שנה שעברה אצל הלוחמים הפך השנה לנק' התורפה שלהם. כסך הכישרון הם טובים יותר השנה אבל כקבוצה יש להם הרבה יותר נקודות תורפה
גם וגם . גם הרבע האחרון החלש והידיים הרועדות , במיוחד של KD .
וגם , באופן עמוק יותר . אי שיתוף מספיק של הספסל מצד קר . כתבתי על כך בבלוג המשחקים הלילה.
מסכים בהחלט.
מעבר לאיגי וליווינגסטון שהזדקנו בעוד שנה, וג׳אבייל שפה ושם נותן איזה הבלחה, פשוט אין להם ספסל.
קלארק, מקאדו, מקאו ולוני הצעירים עדיין בוסריים. אני מניח שקיוו שלפחות חלקם יפרצו מהר כפי שגרין ובארנס יחסית פרצו מהר. בפועל זה עוד לא קורה, וכך נוצר מצב שאין שחקנים משלימים איכותיים מהספסל, כפי שהיו בשנה שעברה חבר׳ה כמו ברבוסה, ספייטס, אזילי וראש.
מסכים .
וחושב שמבחינה מנטלית ובכלל מבחינת התרומההקבוצתית נקבוצה מאד נחלשה .
כשכתבנו בתחילת העונה על המסר דל המוסר הכפול והבגעדה באמון השחקנים בגס בעיסקת דוראנט ציפינו שמתי שהו הקבוצה תתפרק מנטלית.
עכשיו חמישה שחקנים בשם אזילי ספייטס בוגוט ברבוסה והאריסון בארנס מחייכים חיוך מריר ואומרים מה הם חשבו לעצמם ההנהלה הסנובית הבוגדנית הזו…בבקשה !
אני חושב שזי-בו ומרק גאסול הם הצמד 4-5 האהוב עליי בליגה.
כנ"ל
השורה של אמביד, ב-26 דקות בלבד:
23 נקודות (בתוכן שלשה ו-10 מ-10 מהקו), 8 ריבאונד, 3 אסיסט, 2 חסימות, וגם 4 איבודים ו-6 עבירות.
אינטנסיבי זה לא מילה. מי עוד היו סנטרים כ"כ דומיננטיים בעונתם הראשונה, בכ"כ מעט זמן משחק, ובקבוצה כ"כ כושלת?
לא היה מעולם ROY ששיחק פחות מ-29 דקות (הכי מעט זה מייק מילר, 29.1). הוא יזכה עם 25 בערב. גם לא היה רוקי שזכה בפרס ושיחק פחות מ-50 משחקים בעונה (הכי מעט זה יואינג וקרטר, אבל וינס עשה את זה בעונה של 50 משחקים ושיחק את כולם). אמביד בקצב של 55 לעונה, אבל עוד משהו ששווה לעקוב אחריו.
הסיפור הוא שממפיס כבר פעם שנייה מכה בלוחמים העונה, זו קבוצה שמנצלת היטב את היתרונות שלה על בלוחמים. שחקני הפנים הפיזיים שלה והגארדים האגרסיביים שלה בהגנה, אלן/קונלי ואפילו דניאלס והיירסטון . הספסל של הדובים עמוק ונהדר, וכרגיל כל עוד הם בריאים הם סוס שחור רציני במערב
הפער בין הנתונים, לבין איך שאנחנו, אוהדי הכדורסל, תופסים את המציאות, משעשע.
(נתוני הקלאץ' של העונה. קלאץ' = 5 הדקות האחרונות במשחק בו ההפרש קטן מ-5 נק')
שחקן הקלאץ' הכי טוב בגולדן סטייט –
סטפן קרי:
4.3 נק' (ראשון בקבוצה. שני דוראנט עם 2.2 נק'), 47.1% מהשדה (ראשון מבין השחקנים אם יותר מ-20 דקות קלאץ' מצטברות. שני – תומפסון עם 37.5%), 33.3% מהשלוש (ראשון בקבוצה. שני קליי עם 27.3%).
שחקן הקלאץ' הכי טוב בקליבלנד –
לברון ג'יימס:
3.3 נק' (שני קיירי עם 2.3 נק'), 58.3% מהשדה (ראשון מבין השחקנים עם יותר מ-20 דקות קלאץ' מצטברות. שני ת'ומפסון עם 50% מהשדה. לקיירי 38.5% מהשדה), 55.6% מהשלוש (ראשון מבין השחקנים עם יותר מ-20 דקות קלאץ' מצטברות. שני שמפארט עם 33% מהשלוש. לקיירי 25% מהשלוש.)
חובה לציין את ג'יי אר ואת פריי שקרובים ל-20 דקות קלאץ', ומחזיקים באחוזים מטורפים מהשדה, ומהשלוש –
7 מ-12 מהשלוש לצמד.
ההשיענות על נתונים של סטיסטיקה יבשה לא בהכרח מספרים את הסיפור המלא
במקרה של הסטסיטקה הזו הבעיה המרכזית היא הגדרה של קלאץ
5 הפרש , 5 דקות לסוף זה קלאץ ?
למה לא 3 דקות לסוף , 3 הפרש
אתה יותר ממוזמן לבדוק. יש את האפשרות באתר של ה-NBA.
מתלוננים על התפוקה של שחקנים מסוימים ברגעי ההכרעה. רגעי ההכרעה הם לא רק הזריקה האחרונה.
אתה לא מצליח להבין שסטטיסקה יבשה לא מספרת את כל הסיפור
מדגם של מעל 5 בתוך 5 דקות יכול לשקר ביג טיים
לפי הנתון הזה כל הארכה היא קלאץ ?!
זה טמטום למה שהארכה או פעולה שתחשב בהארכה צריכה להחשב כפעולת קלאץ ?
ככה לא מודדים ביצועים בקלאץ
אף אחד לא מונע ממך לחשוב אחרת, או לבדוק את הנתונים לפי הקריטריון שאתה מוצא כמתאים.
לדעתי, 5 דקות אחרונות של משחק עם הפרש קטן מ-5 נשמע טווח הגיוני, בעיקר לאור העובדה שבדיקה עבור 2 דקות אחרונות, והפרש של 2 נק', לא תאפשר גודל מדגם מספק.
לדוגמה –
העובדה שקליי קולע 4 – 4 בדקה האחרונה של משחקים צמודים קשורה יותר למזל, מאשר ליכולת קלאץ'.
להבדיל – העובדה שאחוזיו יורדים לפחות מ-40 בחמש הדקות האחרונות של משחקים צמודים, לדעתי, בהחלט מלמדת על יכולתו בקלאץ'.
אתה מצחיק אותי
אתה נשען על סטיסטקה כל מנת לחזק את הטיעונים שלך
4 מ 4 של קליי זה מדגם רע אבל הגעת למסקנה שכריס פול ה-שחקן במאני טיים בפלייאוף על סמך נתון של 3 מ 5 שלו
אז כדאי שתחליט לשיטתך למה במקרה של קליי זה מזל ובמקרה של פול זו יכולת ?!
אם אתה חושב ש 5 דקות של הארכה צריכה להחשב כרגעי קלאץ ?
אם שחקן זורק סל מהחצי בפיגור 3 זה מעיד על יכולת הקלאץ שלו ?
כשאתה בפיגור 3 ויש לך 2 זריקות עונשין ואתה חייב לפספס את הקליעה השניה ?? זה מעיד על האחוזים שלו מהקו ברגעי הכרעה ?
כנל שחקן שזורק בפלוס 2 ומפספס את השניה בכוונה לגמור שעון
אתה כותב על למה סטטיסטיקה זו או אחרת לא מתאימות/נכונות/טיפשיות/מצחיקות, אבל לא מביא אחת משלך.
כך שאין לי מושג מה הטיעון שלך.
אחזור שוב על הטיעון שלי – אי אפשר להשען על סטיסטקה ״יבשה״ כי היא לא בהכרח רלוונטית
אי אפשר למדוד או לספר ביצועים בקלאץ לפי מספר זה או אחר
בטח שלא לפי מדד שבוחן ביצועים 5 דקות לסוף משחק
על מנת להשיג טיעון שמבוסס על סטיסטקה עליי לעבור מקרה ומקרה ולבחון אותו לגופו , אם יש נסיבה כלשהיא שאינה רלוונטית צריך להוציא אותה מהמשוואה
כמו כן יש לבדוק מה ההשפעה על המשחק ( ניצחון / הפסד )
להציג חתך גס שמבוסס על 5 דקות אחרונות לא רלוונטי ועשוי להטעות בטח ובטח שיש לא מעט דוגמאות לפעולות שיחשבו לשליליות למרות שפועל הן חיוביות
בהצלחה עם לבדוק לפי קנה המידה שלך.
בגלל שכרגע, אתה בוחר להתעלם מהנתונים ולהישען על קביעות לא מגובות.
אני אשאר עם נתונים לא מסובכים, כאלו שמראים את אחוזי הקליעה של שחקנים ב-5 הדקות האחרונות של משחקים צמודים (5 הפרש או פחות)
נראה לי שהסטטיסטיקה שמראה שקרי הוא השחקן של גולדן סטייט עם האחוזים הגבוהים ביותר בקלאץ', לא חוטאת לאמת.
תודה על הנתונים, יש עדיין אנשים שאוהבים לרדת על לברון שהוא לא מופיע במאני טיים, ומאז הפייאוף האחרון, כל סל חשוב של קיירי= בריחה של לברון. יש לו נתונים מצוינים במאני טיים זכור לי שבמשך כמה עונות בנרמול ל36 דקות היה לו במאני טיים טריפל דאבל עם 30+ נקודות באחוזים מצוינים.
והכי חשוב –
תודה על הסיקור הזריז. יום שבת בבוקר, אין יום קשה יותר להוציא ככה סיקור ממצא. שאפו!
קליי תומפסון צריך לרדת לספסל – זה יהיה לטובת הקבוצה אבל אני בספק אם קר יעז. הספסל של ג״ס באמת חלש. לגבי דוראנט – הוא ינצח להם משחקים. אל תקבלו החלטות של ווינר או לוזר לפי משחק אחד, שניים או ארבעה. עכשיו זה לא המאני-טיים, עכשיו זה החצי הראשון (!) של העונה.
אני לא חושב שקליי צריך לרדת. הוא לא שחקן יוצר אלא יותר כזה שמתבסס על המשחק הקבוצתי ולכן הרבה יותר מתאים ליד דריימונד, קרי וזאזא. מי שצריך לשחק עם המחליפים זה שחקן שמסוגל ליצור נקודות לעצמו – מישהו אמר דוראנט?
מסכים – בעולם אידיאלי דוראנט צריך לעלות עם המחליפים . כמובן שהסיכוי שזה יקרה נמוך יותר מזה שביבי יהפוך סגפן .
אתם בטח צוחקים…
דוראנט השחקן הכי טוב בליגה (עם או אחרי לברון). כמה החטאות בקליבלנד ומול ממפיס ויוסטון והורדתם אותו לספסל ?
קליי יכול וצריך להוביל את הספסל של ג"ס, כמו שגורדון עושה את זה ביוסטון ומאנו עשה את זה שנים ב-ס"א. גורדון טוב מבברלי ומאנו טוב מגרין.
בקשר לקלאץ' של ג"ס – הם חסרי ניסיון כי אין להם הרבה כאלה. גם לברון נחנק ב-2010 ו-2011, אז הוא לא קלאץ' ?
ג"ס שלטו במשחק בקליבלנד, הורידו רגל מהגז ונכנעו למומנטום. הם שחטו את ממפיס היום, הורידו רגל ושוב נכנעו למומנטום (מטורף). שיפיקו לקחים. בשנה שעברה הם ניצחו כל משחק בו הובילו ב-15.
אני מסכים איתך לגבי המסקנה המתבקשת.
הספרס וגולדן סטייט הן הקבוצות שהביאו את בשורת חשיבות הספסל. הן היו מנצחות בעזרת הספסל ובמיוחד בעזרת שחקן שישי דומיננטי שהיה ברמת אולסטאר ולקח את המושכות כשצריך (איגוודלה וג'ינובילי).
גולדן סטייט חייבת למצוא פיתרון לספסל שלהם ותומפסון כשחקן שישי יהיה אידיאלי. השאלה איך מוכרים לו את זה.
סטיב קר אומר לו "קליי, אתה מתחיל היום על הספסל…"
🙂
גולדן סטייט עמדה על רצף של משהו כמו 130 משחקים בהם לא הפסידה לאחר שהובילה ב 15 ( הרצף נקטע בעונה שעברה )
זה בלתי נתפס שהיא איבדה 24 הפרש ועוד בבית ( כבר הפסד שלישי העונה לעומת 2 בעונה שעברה ורצף של 55 )
אני תחת הרושם שהקבוצה מצויינת בים רגוע , כשהמים סוערים העסק מתחיל לבעבע
מסכים. לכן, אם זה לא ישתנה, אני לא חושב שהם יקחו אליפות. יש להם 6 חודשים לעבוד על זה.
חסר לי מהלך מתוכנן בדקות בסיום , תרגיל ? משהו ?
משום מה כל משחק צמוד של גודלן סטייט מרגיש לי כמו ה 89-89 במשחק 7 בפיינל
קפאון מוחלט
זה על סטיב קר
בשביל זה ההנהלה שמה לו את KD . חחחחחחחחחח
ג"ס היא קבוצה מוזרה מאוד בזה שיש בה את KD ואת סטף, 2 שחקנים ברמה היסטורית, שבשונה מרוב השחקנים ברמה הזאת – הם לא "אלפא".
דריימונד גרין היה המנהיג של הקבוצה, ונשאר כזה גם אחרי שדוראנט הגיע. גרין לא ותיק או מנוסה יותר מהאחרים, והוא אמנם שחקן טוב אבל לא טוב כמו שהיית מצפה מהמנהיג של קבוצה שעושה עונות של 70+ ומגיעה לגמר ברציפות. אז למה הוא המנהיג? כי יש ואקום שקארי ודוראנט לא מעונינים/מסוגלים למלא. לדעתי דריימונד מביא גם סוג של מנהיגות שלילית, שסטיב קר מנסה לאזן, לא תמיד בהצלחה.
מסכים. למשל, במשחק 7, גרין היה היחיד שתפקד. לכן במאני טיים האפשרויות הטובות ביותר הן או להמשיך עם משחק קבוצתי (ואז קליי תומפסון הוא האיש) או דריימונד נגד העולם.
אתה חושב שיקחו את המערב ?
אני בספק .
לדעתי כן. הם בכל זאת קבוצה עם דוראנט, קרי וקליי. יהיה להם קשה אבל עדיין 90% שיקחו
רק אני התבאסתי מהקרחות ביציעים כבר ברבע הרביעי?
אם לא היה לידי אוהד שרוף ועצבני בן שמונה של הלוחמים כבר הייתי ממציא קללות חדשות.
אבל כשהניקס נותנים בראש במילווקי.. העולם ורוד.
!that's the spirit
המתכון לחיים מאושרים – רף צפיות נמוך…
(סמיילי של אוהד סאנס. אצלנו, גם כאשר הרף בגובה הדשא, אתה הולכים הביתה מאוכזבים…)
ידידי, זה רק נראה לך דשא.
האמת היא שאלה נבטי פורזינגיס בני יומם. תן לנו שנתיים ונעשה צל על כל הליגה.
בכנות מאחל לכם להפוך לקבוצה שאתה מקווה שתהפוך,
זה יעשה טוב ל-NBA.
שמעת ששמנו עין על טאקר?
פורזינגיס היה אדיר אתמול! שני בלוקים רצופים ואז שלשה מדאון טאון. מה שכיף אצלו זה שלפעמים נראה שהוא לא מפחד.
מקווה שימשיך להשתפר, הוא יכול להיות העתיד של הניקס, ועתיד ורוד 🙂
100 +
תגובה מעניינת כשהיא באה דווקא ממך, דווקא הבוקר.
שרף ציפיות נמוך בריא יותר לאוהדי כדורסל ? ברור כשמש .
נצחון חשוב, היינו זקוקים לו אחרי תקופה לא קלה.
רק שישארו בריאים !
חחחחחח
ערב שמוכיח שנצחונות מגיעים מההגנה….
תודה על סיקור נהדר
מידן צודק לגמרי לגבי המים רגועים/מים סוערים וכאן בדיוק זה משתלב לי עם האמירה של בארקלי שהם משחקים כמו בחורות או רכיכות או משהו כזה והאמירה שג'אמפ-שוט טים לא יכולה לקחת אליפות.
כשהקליעות מפסיקות להיכנס אז צריך לדעת להיכנס לצבע ולחצוב את הנקודות מהסלע. לגולדנים אין את היכולת הזאת כרגע. הם פשוט לא עושים את זה.
מה יוצא? הזריקות ממשיכות לא להיכנס, הבטחון צולל בקצב שיא והם נשארים מרוקנים. זה קרה היום וזה קרה בפיינלס של השנה שעברה. עם דוראנט שפשוט שובק טוטאלית במאני של המאני טיים זה פשוט יהיה משפיל.
ללוחמים יש עוד זמן לשפר ואשכרה לנסות להוסיף משחק פנים אבל ההימור שלי זה שהם לא יקחו אליפות.
אם הפיינלס היה מתחיל עכשיו הייתי שם את כ-ל מה שיש לי על הקאבס!
ג"ס הובילו 13 ברבע הרביעי, בהליכה, לפני שבועיים באוהיו, כשגרין משחק דקה ברבע הראשון וסטף ביום של גל מקל. הייתי מציע לך לא לשים ה-כ-ל על הקאבס. תשאיר קצת בצד, אולי הכדורים ייכנסו ?
באשר לבארקלי – הוא מקפיד כל הזמן לרדת על הליגה ועל סמליה. יודע למה ? כי הוא הממורמר היחידי בפאנל. שאק לקח הכל מהכל, סמית' הגיע מעל ומעבר למה שציפה מעצמו שכשהתחיל לזרוק את הכדור הכתום, ו-"סיר" צ'ארלס (ממש לא "סיר") הגיע פעם אחת לגמר הכללי שם ניגף בפני ידידו הטוב חרף יתרון הביתיות. הוא היה שחקן גדול – אבל מעמדו גדול מהישגיו.
אבל זה בדיוק הקטע. לקאבס יש עוצמה וכל עוד הם במשחק הם יכולים להאמין שהלוחמים יתחילו להחטיא מתישהוא ושברגע שזה יקרה המשחק יהיה שלהם.
הבעיה הגדולה זה שגם הלוחמים יודעים את זה
מידן היה שקט מאד בתחילת העונה כשזעפרני ואני כבר ציפינו עם העיסקה להתמוטטות הגס.
האמפריה הזו מתחילה בקו הירידה מהשיא הירידה רק מתחילה ולא הגענו לנק השבירה עדין ברגע הנכון הנפילה תואץ.
אנשים ברגע האמת כשמתחיל להיות קשה מרימים ידיים מי שחושב שהמסר הבוגדני של הנהלת. מכבי ….אופס גולדן סטייט לא עבר לשחקנים ….ומשם לצופים בזו הלשון אותנו מענין רק נצחונות ולא משנה מה תרמתם לקבוצה ברגע שתיחלשו נזרוק אתכם לפח …
אחלה מסר ואתם מתפלאים ?
אם כן אז אולי אתם אוהדי מכבי ?
חייבים לתת את הדעת על המאזן של הווריירס במשחקים צמודים שכותרתו כרגע "לא מספיק!"., תודה על סיקור מקיף ונפלא
בוקר טוב. תודה על סיקור ענייני ואיכותי. מי שרוצה לצחוק קצת הבוקר שיקרא מה אייזאה תומאס ענה לאמביד כשהסנטר טען שהוא ישמח לשמור על אייזאה תומאס. התגובה של תומאס היא, ללא ספק, ציטוט הערב.
At shootaround he said he was going to guard me on a switch. I just said, 'Nobody can stop me on a switch, especially not your big ass'
תודה רועי.
צריך לדבר על האין הגנה של קא"ט. ועוד תחת טיבודו.
ממפיס נהדרים. ממש דוב שכול.
KAT זה הסימפטום למחלה. הוירוס זה ריקי רובי.
ברור שללוחמים יש אישיו רציני לפתור.
אבל כשהם יקחו אליפות ביוני, אני מבקש מהמגיבים כאן (ובעוד אתרים בעולם) להיות הוגנים ולתת קרדיט לקבוצה ולדוראנט. ולא להתייחס בזלזול "ארבעה אולסטארים". שימו לב שנכון לעכשיו, הרב מהמרים שהם לא יקחו אליפות.
ברור, שאם לברון ייקח או הארדן/ווסט/ממפיס/דורבנות/קליפרס יקחו את המערב גם אני אהיה הגון ואבין שההתייחסות שלי לדוראנט כאחד מהגדולים הייתה מוקדמת מידי.
נראה לי שהם עדיין פיבוריטיים ובהפרש.
אבל אני לא בהרכח חושב שאליפות שלהם תמתג את דוראנט כאחד הגדולים לאור הנסיבות.
בכל מקרה, הוא טופ 4 לעמדתו וזה גם הישג אדיר לבחור בגילו.
ערב "בינוני" שהפך לענק!
גולדן סטייט הביאו על עצמם קצת מהצרה הזו.
קבוצה מרהיבה עם השחקנים הכי מדהימים שעוד לא ראינו כמותם. ששוברת שיאים מכל כיוון ומתחילה ב-quest לעבר ה-73. ועושה אותו.
ומאז – ועד עכשיו – כל קבוצה מגיעה אליהם בהרגשה חגיגית, וכל הפסד של הדאבס – אירוע.
ממש, כל הפסד (ובד"כ אלה גם משחקים אדירים).
ואובדן האליפות כולה? רעידת אדמה. לא הזיק גם שזה נעשה בדרך הכי דרמטית שיש, כן.
ואת מי זה מזכיר לי?
קבוצה שכל הפסד שלה היה אירוע וכותרת ראשית?
והפעם היחידה שהיא הפסידה אליפות היתה רעידת אדמה, והגשמת חלום חיים להרבה מאוד אוהדים?
נכון.
ואם ההקבלה הזו נכונה – ה"א והממזר יכולים להיות רגועים לגבי ההמשך.
מה יקרה עם ממפיס יקבלו את OKC בראשון ג"ס בשני. ויוסטון בשלישי. זה יכולה להיות תפנית בלתי צפםויה בכלל בעלילה.
כי כל הקבוצות הללו במץ' אפ שלילי מולם.
זה על הנייר בלבד . לא עובד בפועל . לא רק בהגרלה – גם ביחסי הכוחות .
העונש הכי גדול לממפיס, ולנו, יהיה אם יסיימו במקום 7, וזה לגמרי אפשרי, להערכתי זה או הם או אוקלהומה (4-5 יילכו לקליפרס וליוטה).
ואז נקבל שוב את סן אנטוניו-ממפיס סיבוב ראשון. הסדרה הכי מוכרת, משעממת עם תוצאה צפויה בעולם.
לממפיס יש פוטנציאל דטרויט 2004, אם הם בריאים. לא משנה המיקום בפלייאוף, כל עוד יש מומנטום, וההגנה שלהם, יש להם מאצ'אפ, כמו שכתבו למעלה, שבנוי לנצל את החולשות של קבוצות כמו גולדן סטייט ויוסטון (ולא מול סן אנטוניו לדוגמא) ואפשרות לטוני אלן על לברון מול הקאבס.
בעזרת השם וינס קארטר פורש עם אליפות השנה 🙂
רק שלא יפגשו את ממפיס בפלייאוף, זה עוד יגמר בהדחה. תודה על סיקור מעולה רועי.
רני חושש שחיבה יתרה (ומוצדקת) ומשאלת לב קצת מבלבלות כאן חלק מהמגיבים. הכדורסל האיטי מבוסס-הגבוהים של הדובים כבר מזמן יצא מהאופנה. גריט-נ-גריין זה אולד סקול שלא מחזיק בסדרה ארוכה של 7 משחקים. ממפיס היא קבוצת סיבוב שני טיפוסית והפעם היחידה שבה הגיעה מעבר לכך (2013) הייתה בגלל פציעה של ווסטברוק. היא לא התאימה למעמד וכולנו זוכרים איך זה נגמר.
השנה, עם כל הסימפטיה לקבוצה הזו שמוציאה מעצמה מעל ומעבר, היא צפויה לשחק בסיבוב הראשון ללא ביתיות. דטרויט 2004 ? קשה לי לראות את זה קורה…
תתעדכן חביבי. הם יכולים להוריד עליך גשם של שלשות ולשחק עם גאסול סטראץ 5.
הם אוהבים כדורסל איטי ובטוח. אבל יודעים גן לרוץ ולשים 120 נקודות אם צריך
כן, פתאום גבוהים נהיו לי שלשנים : לופז, גאסול, מילסאפ. לא מת על זה, לא הייתי בונה על זה. מה שכן, סדרה בין הקליפרס לדובים תהיה טעם של פעם בגוון מזרחי מחוספס.
במקרה של גאסול זה ממש שינוי באסטרטגיה של הקבוצה.
ב-8 העונות הקודמות של גאסול בליגה, הוא זרק 66 פעמים מה-3 (569 משחקים),
העונה הוא זרק 126 פעמים מה-3 (40.5%) ב-37 משחקים.
זה לא במקרה, שממפיס במקום ה-15 בליגה בניסיונות קליעה מה-3
(25.9 ניסיונות, בעונה שעברה הם זרקו 18.5 פעמים מה-3, מקום 25 בליגה. לפני שנתיים הם זרקו 15.2 פעמים מה-3 , מקום 29 בליגה).
+ 1
אני מניח שג"ס לא הפסידה במשחק בו הובילה ב 19 נק אחרי רבע שלישי, כבר שנים רבות.
הניקס הפסידו למילווקי השבוע, (לא אתמול) לאחר ששמטו יתרון 16 בתחילת הרבע האחרון, מה שקרה להם פעם אחרונה ב 1960, ואתמול הם נצחו אחרי פיגור 13 בתחילת הרביעי לאותה מילווקי, כשגם תופעה כזאת לא קורית הרבה.
צודק!
https://streamable.com/9nufv
רואים כאן את המאבק על כדור מכריע. תראו את התגובה של דריימונד גרין שקרי מעביר לדוראנט את הכדור
זאת בעייה של קבוצה חדשה, שהייתה מאוד טובה שנה שעברה, ומכניסה שחקן מצויין. הם צריכים להתרגל אחד לשני, ולא היו להם עוד הרבה משחקים עם לחץ. מה שכן זה יכול או להפתר, או לקבור את הקבוצה. כרגע אני לא יודע לאן זה ילך.
וואו.
כזה בוטה לא ראינו מאז, I scratched it של לברון.
מסכים אתך!
אכן מאוד מעניין לראות את התגובה. ומה שמשגע שאין שום תרגיל. 30 שניות לסיום, אתה ביתרון 2, תעשה תרגיל שיבטיח לך או 3 ממש פנויה או לייאפ קל שיכול להיגמר בסל או בקליעות עונשין.
גדול!
אבל זה מראה כמה לקרי חשוב שדוראנט ירגיש טוב בקבוצה. גם זו נקודה חשובה
דוראנט צריך להשתלט על הקבוצה כמו שלברון היה צריך ב-2011 רק שמדובר בקבוצה של 73:9 ולא קבוצת כוכבים שהורכבה זה עתה. אחרי כמה סלי קלאץ' גרין יתנהג אחרת – בדיוק כמו ש-ווייד הבין את מקומו וזז טיפה הצידה. חכו ותראו.
[Bontemps] Golden State is 0-5 against Cleveland, San Antonio, Memphis and Houston so far this season
וקליבלנד במאזן 0-4 מול שיקגו, הקליפרס ואינדיאנה. זה לא באמת משנה כל עוד לא יהיה מצב של טיי-ברייקר, שרלוונטי אולי רק מול סן אנטוניו שמשחק וחצי מאחורי גולדן ועם 2 משחקים חסרים.
* 4-0
טיעון חלש רועי…
המשחקים הללו, עבור קליבלנד, היו משחקי עונה רגילה ואם אני לא טועה לברון כלל לא שיחק. לעומת זאת, במקרה של גולדן סטייט, הייתה אווירה של פלייאוף..
ובניגוד לשיקגו ואינדיאנה, שלא באמת יכולות לאיים על קליבלנד בפלייאוף (אם הם בכלל יגיעו לשם) – יוסטון, ממפיס, וסן אנטוניו הם בהחלט איום ללוחמים. והמאזן הזה בהחלט צריך להדליק נורה אדומה.
אני חזיתי בווריורס – ממפיס עד ההפסקה והלכתי לישון. אם מישהו היה מציע לי התערבות 100 ל-1 שממפיס מנצחת הייתי לוקח אותה ללא היסוס. כשהתעוררתי הבוקר ואני רואה את הכותרת של רועי לא האמנתי למראה עיני!!
אני חושב שגולדן סטייט התחזקה על הנייר, אבל בפועל היא נחלשה לעומת הקבוצה של 2015.
אם ב2015 לא הייתי שם אגורה נגד גולדן סטייט, הרי שכבר יש לפחות 2 קבוצות שיכולות לפחות למתוח אותה, אם לא יותר וזה בניגוד גמור למה שחשבתי בתחילת העונה.
הסגל התקצר. דייויד ווסט כבר מהעונה שעברה התאים את המשחק שלו משחקן של 11 מיליון דולר לשחקן של 1.5 מיליון דולר, למרות שיש לו פה ושם משחקים טובים.
הוא לא יכול לשחק 5, כשבעמדה 4 לווריורס יש גם ככה מספיק אופציות.
איגי נראה כמו שחקן שאיבד את כל הכשרון שלו, בהמשך ישיר לגג של לברון במשחק 7.
משהו לא עובד בקבוצה הזו.
צר לי להשבית לבערך כל אוהדי הנבא בעולם את המסיבה, אבל ביכולת הנוכחית של טוני פארקר וגרין (שקולע שלשות ב45 אחוז מדהימים) יחד עם העונה המאוד סולידית של גאסול ואולדריג' וכמובן השיפור הלינארי של לנארד: אני לא רואה את גולדן סטייט כרגע עוברת את הספארס.
עם פרונט קורט של גאסול, אולדריג', דייויד לי, דדמון ואפילו קייל-slow mo אנדרסון, בהעדרו של בוגוט אני מתקשה לראות את גולדן סטייט שומרת עליהם.