יותר מידי משחקים יותר מידי עומס האשים דיוויד בלאט את הלו"ז של החורף הנוכחי. יותר מידי זמן באוויר, הוא אמר ובלי ידיעתו אפשר לנו לשאול שאלה טובה ערב פתיחת המחזור השני – כעת, שסיבוב שני בפתח ועוד חמישה עשר משחקים לפתחנו עד להצלבה האם השיטה החדשה תחזיק? האם המתח יגדל ככל שיעבור הזמן ויעניק לנו חודשיים שלוש של מעקב צמוד או שמא ייווצרו פערים, קבוצות יעלו עייפות ופצועות ואנחנו נמצמץ ונפהק ונשאל האם כבר הגענו וכמה זמן לוקחת הנסיעה הזו. כדי להתחיל לענות סידרה לנו ההגרלה מחזור נפלא הכולל דרבי ביוון, חזרה של דיוויד לארץ, מפגש בין מקום ראשון לשני וכמה מפגשי אמצע אכזריים עם השלכות חשובות המשך. האם נקבל תמורה במגרשים? בואו נתחיל עם הטבלה:

5 בינואר

אפס אנדולו איסטנבול (8-7) – גלאטאסריי אובדנק איסטנבול (11-4)

דרבי החלשות בטורקיה כשאפס עדיין לא מצליחה לעשות את הצעד הנוסף מביצת הבינוניות שלה. אחרי שהתחילה רע מאוד תיקנה בהמשך  וג'יעג'עה לקראת הסוף אפס מגיעה לסיבוב השני במאזן שלילי כשהיא יודעת שהמאבק על ההצלבה הולך להיות אכזרי. האם יש לאס את כלים להתעלות מאזור הדמדומים של המקום התשיעי עשירי אל הדבוקה העליונה?

כדי לעזור להורטל בראון וחבריהם לענות על השאלה מגיע גלאטאסריי לביקור. ממעמקי המקום האחרון במפעל ועם הגנה מבישה והתקפה בינונית ולא יותר גלא צריכה להוות שק אגרוף לכל מי שרוצה להוציא עצבים. אפס טובה יותר, קולעת באחוזים טובים בהרבה מובלת על ידי מספר שחקנים שקולעים בדו ספרתי ובאופן כללי עושה המול דברים שגלא לא יכלה לומר על עצמה. לנצח, למשל.

מכיוון שכך ומכיוון שאני באמת מחבב את אפס נעניק להם את הניצחון הראשון בסיבוב השני. גלא כבר רגילים למקום האחרון, לא ניראלי שהם ירגישו בהבדל.

בורוזה במברג (9-6) – FC ברצלונה לאסה (8-7)

מישהו הספיד את במברג וברצלונה? במברג במסע היחלצות מרשים מאוד בשבועות האחרונים מגיעה למשחק במומנטום מצוין בעוד ברצלונה עצרה את הסחף עם ניצחון מרשים על דרושאפקה בשבוע שעבר. מפגש משמעותי מאוד שיכול לשנות סדרי עולם בשבועות הקרובים, להביא את במברג לסף הטופ אייט ולסבך את ברצלונה המסובבת גם כך במאבקים על המקום השמיני .

בבמרברג ניקולו מלי סוף סוף מתעלה על ממוצעיו הטובים אך הלא 'מנהיגיים' ונותן תפוקה יוצאת מן הכלל בשבועות האחרונים (15.6 נקודות, שמונה ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 1.2 חטיפות, חסימה) כזו שהעניקה לו את פרס שחקן החודש של המפעל. בברצלונה נזכרים שיש עד שחקנים חוץ מטייריס רייס ושאמנם איזה צ'יטה באמריקה מוביל קבוצה לבד לפלייאוף אבל כנראה שהגאוגרפיה צודקת – אירופה זה לא אמריקה.

מה יהיה במשחק הזה? זו שאלה טובה. במברג יכולה לשחק בשלל קצבים בעוד ברצלונה מתקשה בקצב מהיר. לברצלונה יש השנה הגנה טובה, אי אפשר לקחת את זה ממנה, ואם היא תצליח להאט את צעדי הגרמנים ייתכן ונראה קרב בולדוגים עד הסוף המר שם תבחן המנטליות של הקבוצות הכל כך לא יציבות הללו. אבל, אם במברג תצליח לרוץ אני מתקשה לראות את ברצלונה רצה אחריה. ולגבי הימור, במברג עושה קולות משכנעים בו ניתן לה צ'אנס ונהמר עליה.

מכבי פוקס תל אביב (5-10) דרושאפקה דואוש איסטנבול (7-8)

מסיבות שונות לא נכתב סכום לשבוע שעבר, וחבל שכך. כי אז יכולתי לחפור לכם על מכבי ועל כך שהיא פגשה קבוצת פיינל פור אמתית שחשפה את כל הבעיות של הקבוצה בצהוב. נניח לזה ונשאל, עכשיו שכל הבעיות על השולחן מישהו מוכן לטפל בהם? כדי לבדוק האם בגצקיס יכול לעשות משהו בנידון הובא אחד שיודע דבר או שניים על משברים בצהוב כדי לתקוע את הסכין. מאז שעזב דיוויד אין גאולה למכבי, אבל האמת שיש לו מספיק צרות מבית.

נכון, דרושאפקה קבוצה טובה יותר ממכבי וקבוצת טופ אייט לגיטימית אבל חוסר היציבות שהם מגלים הוא נורא ואיום ואם אני בלאט אני חושב טוב טוב מה אני עושה כי לפגוש בהצלבה את צסק"א או ריאל זה לא בדיוק הפנטזיה של מאמן כדורסל ממוצע. בקיץ דרושפאקה ניצחה את מכבי בהיכל והערב, שמכבי החבולה המבולבלת חסרת ההיררכיה והפן הקבוצתי ניצבת מולם יש לה בהחלט סיכוי לעשות זאת שוב. בטח ובטח לאור מנהגם של מכבי להפקיר את קשת השלוש ולפצוח בתחרויות קליעה מזדמנות. רק תשאלו את באסקוניה, תענוג.

באסקוניה וויטוריה (5-10) – יוניקס קאזאן (9-6)

אח איזו קבוצה באסקוניה. המשחק שבוע שעבר היה תענוג לעיניים. קבוצה רצה לוחמת קולעת בנויה כל כך נכון שגם חיסרון של איזה בחירה מספר אחת בדראפט לא הזיז לה יותר מידי. לארקין הוא המועמד שלי לMVP ברגע זה של העונה ויעידו הגארדים שלארקין הכניס אותם לקרוסלה הותיר אותם על הרצפה והלך לעשות ליי אפ קליל.

מצד שני קאזאן תמיד תמיד יכולה להתפוצץ. אבל באופן כללי קשה לה יותר בחוץ, מצד שלישי היא ניצלה כבר קבוצות כמו פנר בחוץ. לא יודע לא מבין את הקבוצה הזו. אני לא רואה אותם מצליחים לאיים על הבאסקים יותר מידי בעיקר בגלל שלבאסקים יש כל כל הרבה כוח אש שאם קאזאן ינסו לעשות תחרות אני לא בטוח שהם מנצחים ובנוסף, ההגנה הספרדים היא חזקה מאוד. בטח ברגעים קריטיים כמו רבע שלישי או דקות מכריעות ברבע הרביעי. ובקיצור, אני לא רואה את קית' לנגפורד מדהים בספרד.

6 בינואר

פנרבחצ'א אולקר (6-9) – EA7 ארמאני מילאנו (11-4) 

מכירי את התחושה הזו בה נמאסלך לחלוטין מהמשחק אבל אין לך בררה אלא לשחק כי אחרת המשחק יתפרק וכולם יכעסו אז אתה משחק בחוסר חשק מופגן וגרוע רק כדי להפסיד ולצאת? או במילים אחרות: מילאנו הפכה לחתיכת חורבה וכמי שמציגה את עצמה כ'עיר האופנה' ציפיתי לקצת יותר אלגנטיות. באמת, אני לא מבין, שחררתם את ג'נטילה ועכשיו אתם מביאים את, מייק צירבס? מה לעזאזל? ארמאני נהיה אומן פוליטי שכל מטרתו היא לעורר התנגדות וביקורת? הסיבה היחידה לצפות בקבוצה הזו היא ראקים סנדרס, וגם זה רק אם אתה סקאוט.

מול ארמאני נמצאת פנר שהפסידה בשבוע שעבר על אף החזרה של בוגדנוביץ' ואיזו הזדמנות טובה ממילאנו תהיה לה להכניס אותו לעניינים? פנר צריכה לחזור לרוץ בהתקפה עכשיו שיש לה את בויאן שיסדר את העסק. עם דיקסון סלוקאס וווסלי לא צריכה להיות בעיה לרוץ בהתקפה לצד הגנה חזקה וזה מה שפנר צריכה לייצר. כי אם הגנה בלבד לא מנצחים קבוצות בדרג הגבוהה, וזה מה שקרה באולימפיאקוס שבוע שעבר. מול האין הגנה של מילאנו לפנר אמור להיות קל מאוד ליצור שטף התקפי, ונראלי שזה מה שנראה.

ז'לגיריס קובנה (9-6) – הכוכב האדום בלגראד (8-7)

האמת? אילולא תי המשחקים הבאים בתור, הייתי מגדיר את המשחק הזה למשחק המעניין של המחזור. כן, הוא לא מושך מבחוץ, בכלל לא, אבל איזה פוטנציאל יש לו. ז'לגריס והכוכב הם שתיים מהקבוצות שסיימו בצורה המרשימה ביותר את הסיבוב הראשון ושיפרו עמדות לקראת הסיבוב השני. הכוכב מראה מנטליות לש קבוצת טופ אייט, וכרגע היא גם נמצאת שם. וז'לגיריס מתמקמת באבע הטבלה מרחק משחק מהמקום השמיני וגם בלעדיו נמצאת במקום גבוהה בהרבה מהצפוי.

מה מצפה לנו? תענוג. שתי קבוצות ממושמעות עם הגנה מצויינת ששירו מאוד את ההתקפה שלהם. זלגיריס מציגה רוטציה רחבה בהנהגת פאוליוס יונקאס ומוטום ברוק גששמונה חשקנים קולעים סביב העשר נקודות. הכוכב מגיעה, שימו לב, אחרי ניצחונות על מכבי ריאל וצסק"א ומונהגת בידי מרקו סימווביץ' וחבורה לוחמת שהוסיפה לארסנל את מיודענו דיון תומפסון. התקפית, ז'לגיריס טובה יותר וקולעת 81 לעומת 74 אך הגנתית הסרבים טובים יותר. מי ינצח? אני נוטה לומר שהכוכב בעיקר בזכות מנטליות טובה יותר אבל מצד שני הכוכב יציבים הרבה פחות בחוץ אז לכו תדעו.

שכנעתי אתכם?

אולימפיאקוס פיראוס (5-10) – פנאתינייקוס אתונה (6-9)

מןרי ורבותי חלק 1:

דרבי אתונאי. שתי קבוצות טופ פייב במפעל, קבוצות בכושר מעולה בשני צידי המגרש, מפגש לוהט בין שניים מהרכזים הטובים ביותר השנה ספאנוליס וקלאת'ס, מפגש בין סגלים תומכים מצוינים אך עדיין לא ממוצים שלפי תחושתי רק מחכים להתפוצץ.

הדרבי היווני בשלב הזה של העונה הוא אולי המשחק המרתק ביותר שניתן למצוא כשרק המשחק הבא אחריו מאפיל עליו. בוא נדבר קצת נתונים: במפגש שעבר במחזור השמיני האדומים ניצחו עם הופעה של ספאנוליס כך גם במפגש ביניהם במסגרת הליגה. הם קולעות כמעט אותו דבר פר משחק (74 אדום 75 ירוק). ספאנוליס קולע עד עתה 13.3 נקודות למשחק לעומתו ניק קלאתס, וברשותכם סטטיסטיקה מלאה, נותן 14.2 נקודות 6.8 אסיסטים 5 ריבאונדים ו1.9 חטיפות. ניק עדיין לא הוכיח את עצמו מול רכזי העל של היבשת וזו הזדמנות מצוינת להוכיח מה הוא שווה לאחר שנכשל במשימה במפגשים העונה בין הקבוצות. בנוסף מצ' אפ מסקרן בין אריק גרין לקיסי ריברס, שניהם זרים מובילים בקבוצותיהם וקולעים מספר דו ספרתי של נקודות. מה עוד? מפגש בין הגנות מצויינות בין הקהל המטורף של האואקה לנמסיס שלו, בין הקבוצה שלא ראתה פיינל פור שנים  לבין זו שזכתה פעמיים בחמש השנים האחרונות.

מוזמנים חלק 1.

 ריאל מדריד (10-5) – צסק"א מוסקבה (12-3)

מורי ורבותי חלק 2 צור ישראל וגואלו:

המפגש האירופאי האולטימטיבי בין מקום ראשון לשני בין שתי הקבוצות הטובות במפעל. הפסד של ריאל עלול לסבך אותה מאוד בצמרת המסובכת ממילא לעומת זאת הפסד של צסק"א עשוי למחוק את הפער הבטוח שפתחה בפסגה. ריאל ניצחה בקושי שבוע שעבר בזכות הצגה של הילד של כולנו הלא הוא לוקה דונציץ'. צסק"א לעומת זאת הובסה בבושת פנים על ידי הכוכב האדום. צסק"א מציגה את ההפקה הטובה במפעל על 88 נקודות, אחריה? ריאל עם 86? דה קולו את תאודוסיץ' קולעים ביחד 36 נקודות וצסק"א תלויה בהם מאוד לעומת ריאל שמקבלת תפוקה טובה משלל שחקנים כגון אנתוני ראנדולף שמתייצב כשחקן משלים מצוין, הערב מול סוללת הקו הקדמי הקשוחה הוא ייבדק לעומק.

לשמחתנו כנראה כל השחקנים המובילים יראו מגרש הערב ואנחנו נקווה לשחזור ה90-91 מהמחזור הקודם. אם מדריד מעודדת מהחולשה של צסק"א בזמן האחרון נזכיר להם ללמוד מצבא גרמניה הנאצית שלמד על בשרו, שגם כאשר פורצים את הקו הראשון, עדיין ארוכה הדרך למוסקבה.

מוזמנים חלק 2