
ערב צנוע, עם כמות מצומצמת של משחקים וללא הפתעות עבר עלינו הלילה במסגרתו ממפיס המשיכה להפסיד בביקוריה המזרח, ווסטברוק המשיך לצבור טריפל-דאבלים, ג'יימס הארדן לא התקשה בדרבי של דאלאס והמותחן בעיר המלאכים הסתיים בשלשת ניצחון של ג'ו אינגלס ויוטה 21 שניות לסיום.
מיאמי היט 94 (22-10) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 106 (12-20)
כשרואים שחקן מוביל של קבוצה משקיע המון אנרגיה בדקות האחרונות, משתטח על כדורים אבודים, מוסר לחבריו לקבוצה ונלחם בריבאונד ההגנה, יש שני הסברים הגיוניים לתופעה. הראשון הוא שהמשחק צמוד והשחקן עושה הכל בשביל שקבוצתו תנצח. השני הוא שהוא עושה מאמץ להגיע לעוד טריפל דאבל.
ובכן, במשחק הלילה בפלורידה ראסל ווסטברוק עשה כל מאמת על הפרקט בדקות האחרונות בשביל להשיג את השלוש על שתיים ה-15 שלו העונה. וכמו כל דבר שווסטברוק רוצה – גם את זה הוא השיג (המבצע לא כולל אליפויות). "הוא נלחם כמעט עד הרגע האחרון. כל פוזישון בשבילו הוא הפוזישון הכי חשוב. התחרותיות שלו היא שיעור מאוד חשוב", ציין שלא נאמר התמרמר, מאמן מיאמי אריק ספולסטרה בסוף המשחק. ולומר את האמת? אכן מיאמי שלו הייתה זקוקה לכזו רמה של תחרותיות שכן מהרגע הראשון של המשחק היא לא הייתה בעניינים.
אוקלהומה השתלטה על המשחק סמוך לסיום הרבע הראשון וסיימה אותו ביתרון 14 נקודות (19-33), עד המחצית הפער גדל ל-19 (40-59) ומכאן המשחק איבד עניין מלבד ההישג הכמעט קבוע של ווסטברוק שהגיע בשלהי הרבע השלישי, מה שלא הפריע לו להמשיך לדחוף קדימה בכדי לשפר מספרים. מיאמי עלתה למשחק ללא גוראן דראגיץ' וסטיבן אדאמס דאג לכך שגם חסן וויטסייד, יהיה מחוץ לעניינים עם שמירה מצוינת על הגבוה של מיאמי. הת'אנדר שלטו ללא עוררין בריבאונד שכשקטפו 26 קרשים יותר מיריבתם (32-58) ולמיאמי באמת שלא היה מה למכור מולם.
ווסטברוק עם 27 נקודות, 17 חיצים ו-11 סייענים הוביל את קבוצתו, קנטר הוסיף 19 עם 8 כדורים חוזרים, אדאמס הוסיף 15 ו-8 משלו ואילו אלכס אברינאס הפציע עם 14 נקודות בת'אנדר, שעדיין חסרה את אולדיפו. במיאמי ג'וש ריצ'רדסון היה טוב עם 22 נקודות ו'האחים' ג'ונסון היו יעילים מהספסל כשג'יימס קולע 16 וטיילר קולע 15. וויטסייד סיים משחק עגמומי עם 12 נק' ו-8 ריבאונדים בלבד.
https://youtu.be/mYGJFm98-rg
בוסטון סלטיקס 113 (13-19) – ממפיס גריזליס 103 (14-20)
שאומרים 'ממפיס גריזליס' הדימוי שעולה בראש הוא בדרך כלל חבורה אפורה של שחקנים קשוחים שעושים הכל בשביל לנצח ומגיעים לתקרה הרבה יותר גבוהה ממה שהם אמורים להיות שווים. ובכן, את אותו משפט אפשר להגיד על אייברי ברדאלי. הלילה, הקשיחות שלו הובילה את בוסטון סלטיקס לניצחון ביתי על הגריזליס העייפים.
בוסטון רשמה הלילה ניצחון שישי בשבעה משחקים ומתחילה להרים את עצמה מעל לבינוניות של המזרח בדרך למקום השלישי אותו היא רוצה לרשום בטאבו. היא הובילה רוב המשחק בהפרשים קטנים אך משמעותיים ולא הסכימה לוותר על הניצחון גם כשלשה של מארק גאסול הבלתי נגמר, צמצמה את הפיגור של ממפיס ל- 97-100, 5 דקות לסיום. איזיאה תומאס שלא רצה שהקבוצה שלו תלך להארכה כמו במפגש בשבוע שעבר מול ממפיס קלע שלשה, ג'רלד גרין הוסיף שתיים מהעונשין והסלטיקס ברחו ליתרון 8 אותו לא שמטו עד הסיום, למרות רבע אחרון טוב של זאק רנדולף שקלע בו 10 נקודות.
מעל לכולם הצטיין בבוסטון אייברי בראדלי עם 23 נק', 7 ריב' ו-4 אס'. שותפו לקו האחורי, איזיאה תומאס הוסיף 21 משלו וג'רלד גרין הצטיין מהספסל עם שיא עונתי של 19 נקודות. קראודר הוסיף 17 וגם מרכוס סמארט היה יעיל עם 13 נק' ו-6 אס' בתור רכז מחליף.
ממפיס שהפסידה אמש באורלנדו רשמה במשחק הלילה את הפסדה הראשון העונה בחלק השני של בק-טו-בק (החזיקה מאזן של 0-8 עד המשחק הערב. קשוחים כבר אמרנו?!). כהרגלם שיחקו הדובים בהרכב חסר כשמייק קונלי נעדר בעקבות חבלה בבוהן. בהיעדרו מארק גאסול לקח פיקוד עם 26 נקודות ואפילו 9 אסיסטים, טוני אלן היה מצוין מול האקסית עם 17 נקודות וזיבו תרם 16 מהספסל. 16 של האריסון ו11 של אניס השלימו חמישיית דובים עם מספרים דו-ספרתיים בגזרת הנקודות.
https://youtu.be/6i0Oq3daJ8E
דאלאס מאבריקס 107 (23-9) – יוסטון רוקטס 123 (9-24)
זוכרים שפעם הדרבי הטקסני בין דאלאס ליוסטון היה אחד הדברים החמים שיש למדינת הכוכב הבודד להציע בגזרת הכדורסל? ובכן, זה לא הסיפור השנה. המאבריקס אמנם שמרו את יוסטון בעניינים ברבע הראשון אבל כוחם תש כשהפסידו את הרבע השני ב-19 נקודות ובסופו של עניין יוסטון וג'יימס הארדן רושמים סוויפ עונתי על חברתם לבית.
יוסטון, שצריכה עוד שני ניצחונות במשחקים הנותרים שלה החודש בכדי להפוך את דצמבר הנוכחי לחודש הטוב בתולדותיה (יחד עם נובמבר 1996), סגרה עניין עם 16-35 ברבע מספר שתיים ועוד 5 נקודות פער ברבע השלישי. הרבע האחרון כבר היה לפרוטוקול ולדאלאס לא נותר אלא לצמצם פערים כשהארדן זוכה לדקות מנוחה.
אולי הדבר הכי מעניין במשחק היה ומה שהצדיק את הכינוי של המשחק כ'דרבי' היה כמות העבירות הטכניות הבלתי רגילה בו. לא פחות מ-8 עבירות טכניות נשרקו במהלך המשחק לחובת שחקני שתי הקבוצות כשברבע השלישי לבדו נשרקו חמש כאלה. טרבור ארייזה הוביל בקטגוריה הזו עם שתיים משלו, מה שגרם להרחקתו. רוב הטכניות נשרקו בסיטואציות של מאבק על כדור מה שמלמד אותנו על מידה מסוימת של תחרותיות ודם רע שנשאר בין שתי הקבוצות כמו גם על כך שדאלאס, לפחות ברמת ההכרזה, עוד לא ויתרה על העונה.
מעבר לזה אין לנו יותר מדי מה לספר על המשחק ולכן אולי כדאי לקפוץ ישר למספרים. ג'יימס הארדן, הוא ולא אחר…, הוביל את הרוקטס עם 34 נקודות ו11 מסירות לסל. ריאן אנדרסון הוסיף 22 משלו ואריק גורדון הסתפק ב-13. ננה היה טוב ממקומו בחמישייה עם 12 נק' ו-8 ריב' משלו ומלבדם יש לציין את סם דקאר שהוסיף 8 חיצים, 11 קרשים והרבה לחימה מהספסל.
בדאלאס היה זה האריסון ברנס עם 21 נק' שהוליך את הקבוצה כשווסלי מת'יוס עוזר לו עם 19 משלו. פאוול ואנדרסון תרמו 13 כ"א מהספסל וקארי הצעיר רשם 11 משלו. נוביצקי עם 7 נק' ובוגוט עם 6 נק' נשארו בחדר ההלבשה במחצית השנייה בשל אי רצונו של מאמנם לשחוק אותם במשחק חסר ערך ספורטיבי (או סתם החשש שהם יסתבכו באווירה החמה במשחק…).
https://youtu.be/GzzdzuIeCd8
לוס אנג'לס לייקרס 100 (22-12) – יוטה ג'אז 102 (13-18)
המותחן של הערב הגיע מעיר המלאכים שם נכנעה הקבוצה הביתית לאורחים מסולט לייק סיטי. המשחק היה צמוד כמעט לכל אורכו, היתרון עבר מצד לצד אבל בסופו של דבר יוטה הראתה לנו למה השנה היא קבוצת פליאוף והלייקרס הראתה לנו בדיוק למה היא לא.
יוטה הובילה בסוף הרבע הראשון 25-28, הלייקרס הפכה עד המחצית וירדה אליה ביתרון ארבע (48-52). הרבע השלישי היה רובו ביתרון קל של הלייקרס אבל יוטה התחילה להיכנס לעניינים בזכות ספסל איכותי, לקחה את היתרון אך ירדה בסיום הרבע בפיגור מינימאלי בן שתי נקודות (72-74). הרבע האחרון כבר היה רכבת הרים כשהיתרון מחליף צד לא פחות מ-8 פעמים. יוטה פתחה את הרבע טוב ובזכות ג'ו גו'נסון קשישא ביססה לעצמה יתרון בן 6 נקודות אבל הלייקרס לא התכוונו לוותר. 1.08 לסיום סל של דיאנג'לו ראסל העלה את הלייקרס ליתרון 97-99. גורדון היוורד המצוין החטיא מהצד השני ורודי גובר סגר היטב לריבאונד וקלע ליי-אפ קל שהשווה את התוצאה.
בהתקפה הבאה הלייקרס לא הצליחה לייצר איום לסל והכדור חזר ליוטה עם 32 שניות לסיום. הג'אז יצאו להתקפה ושלווין מאק מצא את ג'ו אינגלס, יקירו של סגן העורך, לשלשה. אינגלס, בעל האחוזים הגבוהים מחוץ לקשת תפר אותה כמו גדול והעלה את הג'אז ל99-102. הלייקרס ניסו לחזור למשחק, ג'וליוס רנדל נעצר בעבירה של רודי גובר וקלע אחת מהקו. גובר קטף את הריבאונד ולואל דנג עשה לו האק-א-גובר ושלח את הסנטר של יוטה להחטיא שתיים בצד השני. הלייקרס קיבלה הזדמנות אחרונה לנצח אבל הכדור של דינאג'לו ראסל לא פגע בשום דבר והלייקרס נותרו שבורי לב. כרגיל.
היוורד הוביל את יוטה עם 31 נק' ו9 ריב', אינגלס תרם 13 מהספסל, גובר הוסיף 12 נק' ו-11 ריב' ואילו ג'ו ג'ונסון ובוריס דיאו תרמו הרבה ניסיון מהספסל כמו גם 10 נקודות פר קפיטה. רודני הוד שעלה בחמישייה בפעם השנייה מאז התאושש מהשפעת שפקדה אותה ובגינה איבד חמישה קילו כמעט, היה חלש עם 2 נקודות בלבד (1/7 מהשדה). אצל הלייקרס בלט ג'וליוס רנדל עם 25 נקודות ו12 ריבאונדים כשלו וויליאמס עם 22, קלרקסון עם 12 ותומאס רובינסון עם 10 תורמים בספרות כפולות מהספסל של האגמים. דיאנג'לו ראסל היה איום ונורא עם 4 נק' בלבד (2/11 מהשדה) והתעקשות מיותרת בדקות המאני טיים וגם ניק יאנג (4 נק', 2/8 מהשדה) וברנדון אינגרם (5 נק') היו חלשים. ללייקרס יש עוד דרך ארוכה עד שהם יהיו קבוצה שצריך לקחת אותה ברצינות.
https://youtu.be/Ik5Bjov94KA

היי, המשחק הכי מרתק עדיין בעיצומו!
סוף המשחק של הלייקרס הותיר אותי מתלבט –
האם ד'אנג'לו ראסל הוא מורון, אימבציל או אידיוט?
אוויל משריש
הוא בן 20…
זה נראה שיש סיכוי טוב שהוא יהיה פלופ או לפחות שחקן אגואיסט. וויליאמס היה חם היום ודפק כמה שלשות חלקם עם יד על הפנים אבל ראסל היה צריך לומר את המילה האחרונה.
הכל ביחד, לאחד שאמור להיות התקווה הגדולה
ועוד שלוש הערות זריזות:
ראסל ווסטברוק סגר טריפל-דאבל כבר בסוף הרבע השלישי. נדמה לי שזה ה-30 שלו בשנה קלנדרית, כמו ביג או.
כך שבדקות האחרונות הוא אולי עיבה את הנתונים שלו להמשך. אבל בטח לא נלחם להשיג td.
במזרח יש תחרות. לכן יש מה שרבים קוראים לו "בינוניות", היינו קבוצות קרובות זו לזו עם מאזנים דומים. לטעמי זו לא בינוניות, ובכל מקרה אני מעדיף אותה על היעדר העניין של חצי מהקונפרנס המערבי.
במזרח יש 12 קבוצות במאבק על הפלייאוף (מיקום ובכלל להיכנס). ועליהם בתור בונוס, מיאמי שלא יורדת בלי פייט, ברוקלין שבאה ליהנות, לחרב לאחרים ולהשחיל באזר ביטר כשאפשר, ופילי שכל נצחון שם הוא קרנבל.
אל תלכלכך על המערב
6 קבוצות איומות ונוראיות עוד עלול להגיע באופן מיקרי לפלייאוף ולהרוויח טיול לסן פרנססיקו
וגם כל ניצחון של הלייקרס הוא קרנבל בפילדלפיה
צודק
עזבו אתכם ווסטברוק או הארדן, ה-mvp האמיתי מגיע אלינו מיוטה, ואני בטוח שרועי יסכים 😉
לא רק הקלעי הכי טוב בליגה , עכשיו גם מלך הקלאץ'
רנדי פוי הוא לא פחות מלך הקלאץ'
GOAT
יקיר האתר וה-GOAT של קהילת הופס ושלוחת שגרירות אוסטרליה בישראל
זה אותו האינגלס ששיחק עבור בלאט במכבי?
בכל הכבוד לאינגלס, זה הרבה יותר הפסד של ד'אנג'לו ראסל.
ערב טוב יחסית של הלייקרס, ראסל היה חושך מצרים.
כולל 2 פוזשנים אחרונים שהיו מביאים לנצחון. באחד, המשיך לתקוע את השעון.
בשני – להשוות או לנצח בבאזר ביטר – חיכה וחיכה, ובסוף לקח זריקה מ-10 מטר. איירבול. סוף משחק.
בדיוק כמו קובי. כלומר, הדברים הרעים של קובי.
אחריות גם על וולטון, שהמשיך לתת לו את המפתחות בקלאצ', במקום לקלרקסון, ובמקום ללת כדור אחרון לניק יאנג או לו וויליאמס התותח.
אני חושב שוולטון עשה בשכל למרות ההפסד. הלייקרס לא באמת בונים על הצלחה כלשהי העונה, אלא על הפיתוח של השחקנים. לפשל בקלאץ', עם כל הכאב והעצבים, זה חלק חשוב מהפיתוח. לכן היום די-לו הפסיד, אבל בעוד שנתיים-שלוש כשהוא יקח על עצמו משחקים וינצח אותם זה יהיה בזכות ערבים כאלו.
זה נכון, אבל כשבאמת אין תחרות ואנחנו במשחקי הגרבאג'.
איכשהו יצא שהלייקרס עדיין בזנב של אפשרות פלייאוף העונה. ונצחון הערב היה נותן להם בוסט גדול למשחקים הבאים, לכל הכנופיה. זה גם שיקול, אפילו מכריע.
חוץ מזה, חלק מגידול של שחקן צעיר הוא גם חינוך שלו. בפירוש הייתי מושיב אותו בדקות האחרונות. פשוט היה נורא. ויש להם קלרקסון.
אני חושב שקלארקסון די הגיע לתקרה שלו, ראסל עדיין לא (וכבר עכשיו עדיף עליו). אמצע המערב כרגע כזה חלש שבערך לכל הקונפרנס יש אפשרות לפלייאוף – המרחק בין מקום 8 ל-13 יותר קטן מזה בין 7 ל-8, ואף קבוצה לדעתי לא תכבוש את המקום השמיני.
לוק וולטון חושב על נצחונות, בדיוק כמו כל מאמן אחר בליגה
היינו כחולמים.
כל כמה שאני מעריך את השחקן הזה בNBA בסוף כל פעם שאראה אותו יעלה לי לראש תמונה של גביע אירופה מחייך.
השחקן הכי אנדרייטד בעונת הטרבל שצריך להעביר הרצאות על איך מנהלים קריירה.
שכחתם הגנה אישית מצויינת שלו על לו וויליאמס 30 שניות לסיום, שהביאה לסוף שעון ואיירבול בנפילה מהפינה.
נכון מאד
מסקנות מהלילה:
1.אינגלס אדיר, וכבר נגמרו לי שמות התואר לשחקן הענק הזה. מאוד אהבתי את המהלך האחרון של הג'אז – החסימה של גובר שפינתה את הנתיב למאק וזאת של ג'ו ג'ו שסידרה לאינגלס מצב פתוח מהפינה. מראה כמה הקבוצה מאומנת.
2.אני חושב שגם במזרח וגם במערב לא נראה יותר מדי תחרות על שלושת המקומות הראשונים, כשבכל קונפרנס יש קבוצת על אחת, עוד קבוצה טובה מאוד ועוד קבוצה טובה יותר מכל האחרות במקומות האלו. בוסטון ספציפית בכושר מעולה מן הסתם ונראה שהבינה איך לשחק ביחד. השילוב של ג'רלד גרין וג'ונאס ג'רבקו מהספסל פנטסטי.
3.מיאמי סיפור עצוב. פשוט לא טובה מספיק. לפחות ריצ'רדסון וטיילר ג'ונסון נראים כמו שחקנים, במידה מסויימת גם וינסלו (5 אס', 2 חט').
4.יוסטון הלכו על קורי ברואר בחמישייה במקום בברלי הפצוע ולא על אריק גורדון. מראה שיש שם גם חשיבה על ההגנה, למרות שלברואר אין את הפליי-מייקינג או הריבאונד של בברלי. מהלך חכם.
אני חושב שהסיבה שגורדון עולה מהספסל היא שהוא יותר אפקטיבי ככה. זה לא שהוא לא מתאים לחמישייה, זה שהוא מסוגל לסחוב את העגלה בדקות בהן הארדן בחוץ. מבחינת יכולת, הוא שני בקבוצה רק להארדן.
סביר מאוד שאתה צודק. כרגע הוא השחקן השישי של העונה.
ד'אנטוני הועיד אותו להיות 'שחקן 6', ועם הצלחה לא מתערבים יותר מדי
אני חושב שלאינגלס מגיע כבר כינוי… אני אישית אוהב את הכינוי קינג ג'ו. אבל כל אחד יכול להמציא כינוי משלו
הבייבלייד* מאדלייד?
יש מצב שפשוט ג'ו. כמו טימי, קארים, מוזס ולארי. הגדולים באמת לא צריכים כינויים.
* סדרת אנימה יפנית ששודרה בשנות ה-2000, פחות טובה מדרגון בול ויוגי הו לדעתי אבל עדיין אחלה.
אני זוכר את בייבלייד 🙂
בערך אותה איכות כמו דרגון בול, יוגי הו זו כבר רמה אחרת
אני יודע, כתבתיעל הסדרה בשביל היותר מבוגרים בפורום 🙂
מסכים שיוגי-הו זאת רמה אחרת. הרבה יותר מסתם סדרת מכות.
מעולה יאיר, תודה רבה על הסיקור.
תודה על הסיקור.
אנטי-קליימקס, המחזורים שאחרי חג המולד.
המשחק שבאמת עניין הלילה, הראה שהסלטיקס כנראה ישריינו לעצמם את המקום ה- 3 במזרח (זה לא רק שהם כרגע במקום השלישי, גם ביכולת, הם נופלים רק מהקאבס ומטורונטו).
מקומות 4 – 10 ? זו תגרה המונית.
ואם מדברים על הסלטיקס, אז אל הורפורד. תעלומה.
כשרואים אותו משחק הוא לא נראה כמו סופרסטאר שמצדיק את החוזה שלו, גם הסטטיסטיקה היבשה לא מדהימה.
אבל כשבודקים לעומק, ובעיקר שכמתבוננים בסלטיקס כשהם בלעדיו, מגלים שהוא סוג של "דבק". אתו, ההקפה זורמת יותר, ההגנה אפקטיבית יותר.
הייתי מרחיב את זה אפילו עד המקום ה-12 , חוץ מההיט,ברוקלין ופילי כל האחרות יכולות ביום נתון להכנס לשמיניה כולל אורלנדו אפילו
לא "אפילו". אורלנדו תהיה מצויינת בחלק השני של הליגה
תודה על הסיקור… חיכיתי למשחק האחרון ולא אכזבת 🙂
תענוג על הבוקר
דאלאס ניסו לפצוע היום שחקנים כשהם בפיגור של 20 הפרש. לא ברור מה קרלייל ניסה לעשות, אבל הוא בהחלט הוביל את המתקפה. ד'אנתוני עשה בשכל שהוריד את כל החמישייה ברבע האחרון
מוזר ולא מתאים לקרלייל
ותודה על הסיקור
אני חושב שיוסטון כבר הובילה במעל 30
האם זה האינגלס ששיחק במכבי?
הוא ולא אחר.
🐐🐐🐐