מעורב הופס ליום רביעי / מנחם לס

1. סטן ואן גנדי חייב ללכת

אני מקווה שאף אחד לא לוקח ברצינות את ניצחון דטרויט על קליבלנד אתמול.

לפני הניצחון על הקאבס – ללא לברון – הם הפסידו שלושה רצופים והרקורד שלהם נפל ל-18-14.

טוביאס האריס ומרכוס מוריס פתאום לא מסוגלים לשחק ביחד,  ואנדרה דרמונד הוא כנראה לא מסוגל להיות כוכב מהסוג של למרכוס קאזינס המסוגל לתת לך 35 נקודות בכל יום בו ברגי ראשו מוברגים נכון.

הבעייה של דרמונד תמיד היתה שהוא לא טוב ביצירת נקודות לעצמו. הוא טוב כשהוא מקבל כדור בתנועה, ולאחרונה הוא לא נע, וכשהוא נע הכדורים לא מגיעים.

אלה הם רק הסימפטומים של המחלה. מה שמתחיל לעורר חששות בעיר המוטורים היא העובדה ששחקנים החלו להתלונן בעילום שם על כל תכנית ההתקפה של הקבוצה, ועל טיבו של סטן ואן גנדי כמאמן. כמה שחקני דטרויט פיסטונס אמרו ל'דטרויט פרס' שהם "מרגישים מבוזבזים" בשיטת המשחק של ואן-גנדי שהיא "שיטה שהיא לא שיטה" לדבריהם, והעתון שואל אם לא הגיע הזמן להתיר את הקשר עם ואן-גנדי, או להוריד ממנו את אחריות האימון, ושיישאר בהנהלה.

אני טוען כבר שנים שסטן ואן גנדי אינו מאמן שיכול לאמן ברמה הנדרשת ב-NBA. הוא יכול לצרוח ולשאוג כמה שהוא רוצה, אבל הוא אף פעם לא הצליח לאמן קבוצה ב-NBA ולהביא אותה מעל לבינוניות. הוא שיחק כדורסל בקולג' בדיביזיה השלישית, ורק במיאמי פט ריילי נתן לו דחיפה שלא הגיעה לו.

מאז הוא מאמן ראשי ב-NBA שהדברים הידועים עליו ביותר הן מריבותיו המתוקשרות עם דווייט האווארד (אני לא טוען לרגע שסטן הוא האשם, אבל היו מריבות ותאקלים בלתי פוסקים), תאקלים עם ברנדון ג'נינגס, ומה לא.

הוא תמיד נראה מתוח כקפיץ העומד להיקרע, ואני מסופק אם הוא היה רגוע לדקה אחת בעשרים השנים האחרונות. עצם נוכחותו מביאה איתה מתיחות, עצבנות, נברוזה, והיסטריה. כיצד יכולים שחקנים לשחק עם טיפוס מתוח ומרודד כמוהו?

העונה הזאת התחילה כמו העונה שעברה עם המון ציפיות, ומה שאוהדיה מקבלים זה לא יותר מ-MEDIOCRICY, פעם נוספת של בינוניות. כשהעונה התחילה כולם צהלו מהעשייה של הפלייאוף בעונה שעברה, לראשונה מאז 2008, אבל אז רג'י ג'קסון נפצע, ולהפתעתי הרבה סטנלי ג'ונסון הוא ICE COLD מאז תחילת העונה, בדיוק כמו קנטביוס קלדוול-פופ.

דטרויט לא סתם מפסידה. היא חוטפת על הראש בהפרשים בלתי יאומנו.  אני לא מדבר על הפסדים לווריורס של הליגה. אני מדבר על הפייסרס (שניצחה ב- 15), הבולס (שניצחה ב- 31) והוויזרדס (ניצחה ב- 14). הרשימה כולה נמשכת ונמשכת אבל אני לא עומד לכתוב אותה.

.מאומה לא ישתנה שם עד שיביאו מאמן אחר.

2. עוד טריפל דאבל של ווסטברוק (לפני 10 דק' נגד מיאמי)

ראסל ווסטברוק עם עוד טריפל דאבל הערב נגד מיאמי. הוא מסוגל לסיים את העונה עם טריפל דאבל ממוצע – דבר שחשבנו שלעולם לא יוכל לקרות יותר!

17 ריבאונדים (!!!), אם כי נראה היה שבכמה ריבאונדים הגנתיים חברי הקבוצה עזרו קצת…

*

*

3. האם וושינגטון וויזרדס עלתה על דרך המלך?

 

אמנם זה היה ניצחון אחד על מילווקי באקס 102-107 שלשום, אבל הניצחון הזה נתן הרגשה שמשהו טוב פתאום קורה בוויזרדס. הם השתמשו בריצת 4-20 ברבע הרביעי  לניצחון שהיה מין רבנ'ג על ההפסד לאותה מילווקי 96-123 בערב יום ששי, ועם הניצחון הזה הוויזרדס ניצחו 7 מ-10 משחקיהם האחרונים.

אני יודע שזה לא אומר עדיין הרבה אבל אם תתנו מבט בוידיאו תראו שיפור וודאי במשחק הקבוצה כשהכדור עובר מיד ליד עם תנועה מתמדת של כל חמשת השחקנים:

*.

אני יודע שהם עדיין עם רקורד שלילי של 16-14 אבל בקונפרנס המזרחי זה לא אומר שום דבר.

מאז הריצה האחרונה שנתנה להם רקורד בעשרת המשחקים האחרונים של 3-7 עם רייטינג של –plus-2.9   הם יותר טובים מכל 'מזרחית' מלבד הקאבס והרפטורס. תראו אותם בהגנה לוחמים, מנתרים, משתטחים, ומשחקים בטירוף שמאמנם סקוט ברוקס קיווה שישחקו..

*

ברוקס הכריח אותם לשבת ולא להוריד מבט  12 פעמים תמימות מהוידיאו הבא ואמר להם: "אם לא תתחילו להילחם על כל כדור אמצא שחקנים אחרים שיילחמו". את הוידיאו הזה הם ראו  כפי שהסברתי, 12 פעמים:

*

*

במשחק הבא היתה לברוקס קבוצה חדשה לחלוטין עם תגלית חדשה: אוטו פורטר.

הוא LATE BLOOMER, אוקיי? כולם צחקו כשהוא נבחר מס' 3 ב-2013, אבל אוטו הוא  כ-ו-ל-ו  בן 23 היום. כולם צחקו עלי כשטענתי שהוא בחירה טובה מג'ורג'טאון יוניברסיטי. ה-2.03 מ' הזה עדיין לא אמר את המילה האחרונה, והרקורד הגרוע של וושינגטון הוא בגלל 5 משחקים בתחילת העונה שהיא הפסידה על 3 נקודות או פחות.

 

AP .4: לברון ג'יימס "אתלט שנת 2016"

גם ה-אסושייטד-פרס בחר בלברון ג'יימס לאת[לט השנה. גם ESPN, ספורטינג ניוז, וספורטס אילוסטרייטד בחרו בו כאתלט השנה. אני עדיין מאמין שהתואר מגיע למייקל פלפס או ליוסיין בולט.

5. מיוזיקל חדש – "SMALL BALL", יצירתו של דרל מוריי!

(הנושא? FAKE MICHAEL JORDAN)

ה- GM של היוסטון רוקטס הוא גם מוסיקאי. הוא וה-PLAYWRIGHT מיקי מאהר החליטו להתחבר ליצירת מיוזיקל חדש. מוריי כותב את השירים (כולל המוסיקה).

הנה הסיפור: הכל מתרחש בארץ הגמדים ליליפוט. כדי להצליח בכדורסל הבינלאומי הם מחליטים לייבא אחד, מייקל ג'ורדן. הם חושבים שהם מקבלים את 'אלוהים', אבל הם טעו טעות מרה…

The premise: The people of Lilliput, a fictional island nation  that appears in the 1726 novel "Gulliver's Travels," want to join an international basketball league. But to be competitive enough for that, they import "Michael Jordan," a man who turns out not to be the NBA Hall-of-Famer but happens to have the same name.

"It's definitely happening," אמר מוריי לעתון 'יוסטון כרוניקל'. המיוזיקל יעלה על במת ה-ARTS PERFORMANCE של יוסטון עוד 18 חודשים.

6. למרכוס קאזינס: אמביד יהיה הביג-מן מס' 1 אחרי שאפרוש…!

 

 

7. מ-A עד Z עם סם אמיק וג'ף זליגיט מ-USA TODAY

https://itunes.apple.com/us/podcast/chris-wallace-memphis-grizzlies/id972191863?i=1000379358418&mt=2

מומלץ!!!

8. רנדי פוי עם אותו BUZZER-BEATER נגד ההורנטס כפי שעשה נגד הקליפרס:

רנדי פוי, בשנתו ה-11 בליגה, לא מפסיק לנצח קבוצות עם שלשות בשנייה האחרונה:

*
9

 

9. עשרת גדולי ה-"ONE YEAR WONDERS"

*

 

 

10. כמה מהפאולים ה'קשים' ביותר בתולדות ה-NBA

*

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  1. זיו

    28 דצמ 2016 05:49:59

    קייטי כריסטיאנסן לא הבינה את ההומור של קאזנס, לקח לה זמן…
    זה אחד המשחקים היחידים השנה שלא הצלחתי לראות.

    נראה לי שפוי צריך להכנס לדיון של כמה כוכבי רוברט הורי שווה כל באזר ביטר שלו :]

    1. אפלטון

      28 דצמ 2016 10:45:40

      זיו מה הסיפור שם בסקרמנטו?
      הם מצליחים ואשכרה במאבק על הפלייאוף אבל שוב נראה שחדר ההלבשה שם מפורק לחלוטין.
      אפללו מסרב לעלות לשחק, בקבוקי וויסקי בחדר ההלבשה, יציאות ליליות והסתבכויות עם החוק…נראה שהמשוגעים מנהלים את האסיילום שם.
      יש חדשות לגבי כל העניינים האלו? מישהו הולך לעשות משהו?

      1. זיו

        28 דצמ 2016 13:08:36

        אני מתרשם שבחדר הלבשה דווקא דברים מסתדרים:
        http://www.sactownroyalty.com/2016/12/27/14091276/demarcus-cousins-says-kings-on-right-path

        מצד שני לא מתרגש מרצף הנצחונות וחושב שהחזרה של גיי היא דווקא בעוכרי הקבוצה.

        הייתי שמח אם היו נותנים את גיי תמור עזרה עתידית ומשחקים יותר עם הרוקיז. לדעתי הקינגס לא מספיק טובים ולהיות מושפל בסיבוב הראשון של הפלייאוף זה גם לא כבוד גדול.

  2. ברוך רובין

    28 דצמ 2016 05:53:04

    2. הטריפל דאבל היה באחוזים מצויינים באחת הפעמים היחידות הוא כמעט ולא הכריח זריקות, למרות שהקבוצה עוזרת לו בלקחת ריבאונד הגנתי פשוט לא יאומן שבחור בגובה הזה לוקח 17, עם זאת הוא עדיין לא הM.V.P אצלי אחוזי האפקטיביות שלו בהתקפה פשוט לא טובים. אני חוזר ואומר שאם היה לו מאמן שמוציא לו את הכדור מהיד, שעובד איתו על בחירת זריקות ותנועה ללא כדור היינו רואים לא רק שחקן הרבה יותר טוב (הוא יהפוך לרכז טוב מקרי במקרה כזה) אלא קבוצה הרבה יותר טובה, אני לא זוכר שחקן שמשחק בכזאת אינטנסיביות.
    4. לברוןהביא אסון ספורטיבי לאליפות אחרי 52 שנים +נתינת הסדרות אחת הגדולות מאז ומעולם, אם הוא לא היה נבחר זה הייתה גזענות שנאה טהורה.
    6. גם קאזינס מבין שתוך שנה שנתיים אמביד טוב ממנו.

  5. מיקי

    28 דצמ 2016 08:27:53

    מה שמדהים בחברון זו הדומיננטיות שלו. תסתכלו על הmvp של סדרת הגמר:
    2016 – לברון
    2015 – השומר של לברון
    2014 – השומר של לברון
    2013 – לברון
    2012 – לא זוכר, אבל קרוב לוודאי שלברון
    חמש שנים, שתי קבוצות שונות, שלוש יריבות שונות בגמר ולברון אחד קבוע. זו דומיננטיות ברמות שאקליות פלוס פלוס. מדהים

  6. סומסום

    28 דצמ 2016 08:32:17

    כמה עובדות על דטרויט:
    יש לה ההגנה הכי טובה במזרח.
    ההגנה השניה הכי טובה בליגה, אחרי יוטה, ביחד עם ממפיס והספרז.
    יש לה הפרש נקודות כולל חיובי.
    היה לה הלו"ז הכי קשה בערך במזרח, עד עכשיו. היא עדיין בתמונת הפלייאוף הצפוף.
    סבלה מבאד-לאק, הפסידה את כל 3 המשחקים של הפרש 3 ומטה.
    היכולת שם – ניצחה למשל כבר את הקליפרס, אוקלהומה (גם את קליבלנד בלי לברון, ונוותר על זה). נתנה לגולדן סטייט מאבק עד הפוזשן האחרון בפול-כוח. ניצחה ברצף בחוץ את שרלוט-בוסטון-אטלנטה, האחרונה בפור 36 נקודות.
    פרט לגולדן סטייט הנ"ל ולאינדי – אף קבוצה לא הגיעה בדטרויט ל-100 נקודות.
    רג'י ג'קסון נעדר 20 ומשהו משחקים. רבע עונה.

    אז כן – יש הרבה בעיות: יכולת לא טובה במשחקי חוץ, דראמונד הרבה פעמים מנותק, סטנלי ג'ונסון נסוג ביכולת (למרות לא מעט דקות שהוא מקבל), רג'י עדיין לא ממש שם. אבל לא הייתי רץ למסקנות כאלה נחרצות כלפי סטן דה מאן כבר עכשיו.

    הפיסטונז צריכים לעשות פלייאוף העונה. זה המבחן, אין מה להתווכח בכלל. מאמין שיעשו את זה.

  7. שגיא נאור

    28 דצמ 2016 08:51:53

    1. קצת קשה להגיד על מאמן שעשה גמר עם אורלנדו "לא הביא קבוצה מעל לבינוניות".

    הבעיה הכי גדולה של הפיסטונס זהה שואן גנדי ניסה את שיטת אורלנדו על הפיסטונס. דראמונד על תקן האוורד ומסביבו 4 קלעי חוץ.
    העניין הוא שהאוורד בשיאו היה שחקן פוסט די אפקטיבי וכשבודדו אותו בצבע הוא הביא את הנקודות. דראמונד לא מספיק טוב לזה, אמנם יש לו קצת מהלכי פוסט (יותר מדיאנדרה או גובר) אבל לא ביעילות מספיק גבוהה. בנוסף יש את עניין קליעות העונשין שזו חולשה משמעותית.

    כל זה בהתקפה. בהגנה האוורד היה מפלצת שאטמה את הצבע, שחקן ההגנה של העונה וחוסם אדיר. גם פה, דראמונד לא כזה. הוא ריב מצוין אבל לא רים פרוטקטור מצטיין.

  8. שגיא נאור

    28 דצמ 2016 08:54:42

    ראיתי אתמול את וושינגטון מול מילווקי. היה אחלה משחק והנקודה שהכי בלטה לי היא שהדינמיקה בין וול לביל נראית סבבה לגמרי. כולנו דיברנו על זה שחייבים להפריד ביניהם וכמובן שזה בא בעקבות דברים שהם אמרו אחד על השני אבל לי מהצד זה נראה טוב. גם מקצועית וול מחפש את ביל המון ומעבר לזה נראה שהיחסים ביניהם עלו על דרך המלך.

  10. אסף

    28 דצמ 2016 09:16:31

    כתבתי את זה אתמול בסיכום משחקי היום אבל בהחלט נראה שמשהו בוושינגטון מתחיל להתחבר כמו שצריך…
    ובשביל לעורר עוד קצת עניין והדים הנה עוד כמה פנינים מתוך הספר שיוצא אוטוטו של ג'ורג' קארל והפעם על נושא השימוש בסמים ממריצים בליגה.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4899379,00.html
    (אומנם אין הוכחות אבל ממישהו שהסתובב ברחבי הליגה והכי קרוב לשחקנים שאפשר אי אלו שנים שווה התייחסות גם אם הוא מאוד ממורמר וכועס בשלב זה של חייו)

  11. רועי ויינברג

    28 דצמ 2016 09:37:25

    תודה על המעורב. באמת קשה לדעת בקשר לדטרויט – הייתה להם תקופה רעה ואחריה הם כמעט ניצחו את הווריורס בהרכב מלא וניצחו עכשיו את קליבלנד נטולת-לברון. השילוב של טוביאס האריס כשחקן שישי ושל ג'ון לוייר ליד אנדרה דרומונד מוסיף הרבה. עוד כמה משחקים ונדע איך הם נראים עם ההרכב החדש ובחזרה עם רג'י ג'קסון.

    ולברון אתלט השנה? בולט ופלפס אכן לפניו. יש מצב שגם כריסטיאנו רונלדו. אם כוללים נשים (הוא זכה באתלט הזכר אם אני לא טועה) גם ביילס, לדקי ואולי קטינקה הוסו.

    1. סומסום

      28 דצמ 2016 09:44:26

      רונלדו זו בדיחה. נבחרת פורטוגל זכתה בגמר רק בזכות העובדה שהוא נפצע. ושמישהו יוכיח אחרת.

      לגבי האחרים, יש קייס. אבל ללברון יש קייס לא פחות טוב:

      אליפות היסטורית, שבירת קללה של 50 ומשהו שנה, ופעם ראשונה לחזור מ-3:1 נגד קבוצת הכדורסל הטובה בעולם, תוך הפגנת הסדרה – לא רק בגמר, בכלל – הטובה אי פעם. עם שליטה בכל 5 הקטגוריות הסטטיסטיות. שזה דבר שלא היה ולא נברא, וגם לא יהיה יותר אי פעם. שחקן אחד מעל כולם במפגן השיא העולמי.

      זו התעלות על פני מה שלברון חילץ מעצמו קודם (כי ביילס למשל, לדקי, בולט – כולם חזרו על שיאיהם מקודם. שום דבר שמעל לזה. פלפס אפילו פחות). וכבר קודם הוא היה בטופ. אז עכשיו הוא הגיע לטופ שמעל הטופ. קייס טוב.

      1. Mbk

        28 דצמ 2016 09:46:54

        הזכיה של פורטוגל ממש לא בזכות רונלדו
        6 מ 7 משחקים הסתיימו בתיקו
        יכולת דלה ופושרת , אם אני לא טועה הוא הבקיע פעמיים בלבד ב 7 משחקים
        עם כל הצער שבדבר זו השנה של לברון

    2. רועי ויינברג

      28 דצמ 2016 15:45:01

      אוקיי, מקבל את זה למרות שהוא גם זכה בצ'מפיונס עם ריאל.

      למה לא לדקי או ביילס? במקרה של ביילס זאת אולימפיאדה ראשונה ולדקי עשתה 2 שיאי עולם (ו-2 שיאים אולימפיים במקצי חימום של כל אחד) ב-2 מ-3 המקצים בהם השתתפה באופן יחיד. במקרה של AP, שוב, זה לא רלוונטי כי הם דיברו על אתלט זכר, אבל סביר ששתיהן לפני לברון.

  12. אסף

    28 דצמ 2016 10:22:07

    קשה לטעון נגד לברון בשנה הזו אבל למען הפמיניזם ושוויון מגדרי אני חושב שלסימון ביילס ומה שעשתה באולימפיאדה מגיע יותר, זו הייתה תצוגת על מקצועית של ספורטאית שגרמה לי שלא מבין דבר וחצי דבר בהתעמלות קרקע/מכשירים להיות מרותק למסך בכל הופעה שלה.

  13. איתי קדם

    28 דצמ 2016 10:34:21

    אני מקווה שכבר ברורו לכולם שווסטברוק הוא הכוכב האמיתי מכל השלישיה ששיחקה באוקלהומה וזאת שלישיית על שמובילה את הליגה…

    ראסל היחיד שלא עבר קבוצה והיחיד שמשחק כמו מייקל
    ותספרו בכמה דק' ממוצע על המגרש הוא עושה זאת

    האיש מעל לליגה

    1. אפלטון

      28 דצמ 2016 10:49:05

      רק שבינתיים הוא לא מצליח לעשות את הקבוצה שלו טובה יותר מהארדן. אני מת על ווסטברוק, חוויה לצפייה, אבל הארדן מוביל קבוצה טוב ממנו.

        1. אפלטון

          28 דצמ 2016 13:51:07

          קודם כל זה נכון.
          אבל הארדן שולט בקצב של המשחק טוב יותר. מהעונה הראשונה שלו בקבוצה שהוא לקח חבורה של ילדים לפלייאוף, דרך העונה הנהדרת של 2014 שהוא לקח קבוצה של מיספיטס שבה הווארד שיחק פחות מחצי עונה למקום שני וגמר המערב ועד העונה הנוכחית.
          ווסטברוק נותן 150% בכל שנייה שהוא על המגרש ומשחק בפול טרוטל עד שלפעמים מזיק לקבוצה. הארדן יודע מתי לעצור, מתי להאט ומתי להגביר, והוא פשוט שולט במשחק. ווסטברוק מגיב, לא יוזם. והוא עושה את זה בצורה נפלאה.

          1. אפלטון

            28 דצמ 2016 13:54:17

            חבל שאי אפשר לערוך תגובות אז אני אמשיך ואחפור. פופ נתן שבוע שעבר את המחמאה הכי גדולה להארדן.
            הוא אמר שהוא בקושי צופה בווידאו של קבוצות אחרות. אבל אם הוא צופה,. הוא צופה ביוסטון. הארדן פשוט Ridiculous
            פופ יודע מה הוא מדבר

          2. מוש השור

            28 דצמ 2016 16:42:50

            מבחינתי השנה במרוץ ל mvp, הזקן ראשון, המלך שני והחייזר שלישי. שלושתם עומדים על סטטיסטיקות דומות אבל כשמשקללים יעילות ומיקום הקבוצה, לי זה נראה ברור

          3. מחפש שם מגניב

            28 דצמ 2016 19:42:55

            הארדן :
            27.8 , 7.4 , 11.9
            לברון :
            25.5 , 7.9 , 8.6
            ווסטברוק :
            31.7 , 10.6 , 10.9

            מבחינתי אם מסתכלים על הסטטיסטיקה לברון בכלל לא בתמונה והמאבק הוא בין ווסטברוק להארדן וגם שם ווססטברוק בפור גדול.
            הבדל של 3 נקודות ו3 ריבאונדים (כשלהארדן יש יתרון של אסיסט בודד).
            אם ווסטברוק ישמור על ממוצע הטריפל דאבל ואוקלהומה תצליח לשמור על מאזן דומה ולא תיפול במיקום אני לא רואה מצב שה MVP לא הולך אליו.עם כל הכבוד להארדן שבכל עונה אחרת היה מועמד מוביל לתואר

  14. אפלטון

    28 דצמ 2016 11:00:49

    לגבי דטרויט.
    אני נהנה להקשיב לפודקסט של ג'יילן רוז ודייויד ג'קובי. הם לא חופרים יותר מדי כמו נייט דנקן ועושים את זה קליל עד שלפעמים זה נשמע קצת רדוד. אבל לג'יילן רוז יש תובנות על המשחק שלמעט מאוד חברי מדיה יש.
    מה שרוז אמר לגבי דטרויט נראה לי מתאר יפה את המצב שיש שם כרגע וזה לא קשור למאמן.
    דטרויט שיחקו כדורסל מאוד קבוצתי בהיעדרו של ג'קסון. כל שחקן נגע שם בכדור והיתה אנרגיה טובה. השילוב של שחקן כמו ג'קסון יוצר בעייה מסויימת. סגנון המשחק של ג'קסון הוא מאוד צנטרי. הוא צריך את הכדור 15 שניות מההתקפה עד שהוא יוצר תרגיל. הוא גם בדרך כלל היה מאוד יעיל, במיוחד בפיקנרול הגבוה. מה הבעיה?
    ג'קסון הוא לא סופרסטאר ברמה של ווסטברוק או הארדן. אין לו את ההילה המסויימת הזו שתגרום לשחקנים האחרים לקבל את המצב שבו הם לא נוגעים בכדור בהתקפה. פתאום שחקנים שהיו רגילים להיות חלק בהתקפה מוצאים עצמם עומדים בפינות והמרמור מתחיל לעלות. לכן הפגישת שחקנים הזו שהיתה. החזרה לסגנון המשחק שג'קסון מנהל את העניינים הוא תהליך שבו שחקנים יצטרכו להוריד מהאגו שלהם לטובת הקבוצה, וזה לוקח זמן, בגלל הסטטוס של ג'קסון שהוא שחקן מצוין, אבל לא סופרסטאר. המאמן מנסה לקחת שליטה על המצב, אבל הוא עוד לא איבד את חדר ההלבשה (מה שנראה שקורה בסקרמנטו). זה פשוט תהליך כואב של הכנסת חוליה חשובה בקבוצה.

    1. Ljos

      28 דצמ 2016 15:58:35

      נשמע הגיוני. באוקלהומה כבר היו לו תאקלים עם איבקה ופרקינס שבמשחק אחד החליטו להקפיא אותו ולהוביל התקפות בעצמם כי נמאס להם מהריכוזיות שלו.
      עכשיו בחיפושים, גיליתי שהייתה פגישת שחקנים לפני כשבוע בנוגע לרג'י ג'קסון. מסתבר שהם אהבו לשחק עם איש ושמו סמית', והם אמרו לרג'י שיקח להם זמן להתרגל בחזרה אליו. מסתבר שרג'י יצא מהפגישה במצב רוח לא כל כך חיובי.

      2. גיא

        28 דצמ 2016 16:11:43

        שאקיל הגיע לקבוצה לוזרית, וכרוקי היה הגורם הדומיננטי ששיפר את מאזנה ב-20 ניצחונות (סיימו את העונה עם 41 – 41 , והחמיצו את הפלייאוף), בעונתו השנייה הביא אותם לפלייאוף (52 ניצחונות באותה עונה), ובעונתו השלישית העפיל עמם לפיינלס (59 ניצחונות + הדחה של הבולס וג'ורדן בפלייאוף).

        דמרכוס קאזינס חצה את רף 30 הניצחונות, לראשונה בשנה שעברה, עונתו השישית בליגה (33 ניצחונות). העונה זו עונתו ה-7 בליגה, והוא לא שיחק משחק פלייאוף אחד בקריירה שלו. הוא אפילו לא הצליח להוביל את קבוצתו למצב בו הם קרובים למקום ה-8 .

        אני לא חושב שיש כיום שחקן שמתקרב לרמתו של שאקיל,
        אבל אם הייתי מחפש סנטר להשוואה, האחים גאסול הרבה לפני קאזינס. הם לפחות מעפילים לפלייאוף.

        1. רועי ויינברג

          28 דצמ 2016 16:33:16

          מבחינת סגנון המשחק והדומיננטיות ההתקפית קאזינס שם.

          קאזינס בגיל 26 (30 משחקים, עונה בעיצומה): 29.1 נק' (45.8% מהשדה), 1.8 שלשות למשחק ב-38.3%, 10.5 ריב', 3.5 אס', 1.3 חט' ו-1.5 חס' ב-34.7 דקות.

          שאק בגיל 26 (30 המשחקים הראשונים של העונה): 26.7 נק' (57.9% מהשדה, אבל כשכנראה רוב הזריקות שלו באות מהצבע ופחות מגוון מקאזינס בהיבט הזה), 10.9 ריב', 2.6 אס', 0.7 חט' ו-1.9 חס' ב-35.5 דקות.

          יש מקום להשוואה.

          ההבדל, כמו שאמרת:

          שאק עם 20 ניצחונות באותו פרק זמן, קצב שהספיק למקום הרביעי במערב בעונת השביתה. קאזינס עם 14 ניצחונות, קצב שמספיק למקום השמיני במערב באותה עונה.

          או בקיצור – סטטיסטית הם יחסית דומים, אבל שאק לא עשה את המספרים החולניים שלו על חשבון הקבוצה. קאזינס, לעומת זאת, אולי כן.

          1. עידו גילרי

            28 דצמ 2016 17:04:44

            רועי אתה מפספס פה בענק בנקודה המרכזית שקשורה לדומיננטיות.
            קאזינס אולי "מגוון" אבל בסך הכללי הוא קולע ב-50% אפקטיבי לעומת שאקיל שקלע ב-58% אפקטיבי. יותר מכך צריך לשים את הנתונים בקונטקסט. שאקיל עשה את שלו בתקופה בה הממוצע בליגה היה 47% בעוד שקאזינס עושה את זה טיפה מתחת לממוצע של 51%. זה הבדל עצום בין השניים שמדגיש עד כמה שאקיל היה דומיננטי וקאזינס הוא טוב אבל לא באמת דומיננטי.

          2. גיא

            28 דצמ 2016 17:15:40

            99' הייתה העונה הבודדת ב-13 עונותיו הראשונות של שאקיל בליגה עם פחות מ-2 חסימות למשחק.

            קאזינס לא עבר באף אחת מ-6 וקצת השנים שלו בליגה את רף 1.7 החסימות.

            ב-9 שנותיו הראשונות של שאק, הוא ירד מה-11 רב' למשחק פעמיים.
            דמרקוס ב-6 וקצת שנים עבר את ה-11 רב' 3 פעמים.

            ב-11 שנותיו הראשונות של שאק הוא חצה את רף ה-27 נק' 7 פעמים,
            קאזינס חצה את הרף בפעם הראשונה בקריירה, העונה, עונתו ה-7 .

            לשאק היה TS% גבוה מ-55% בכל אחת מ-19 עונותיו בליגה,
            לקאזינס היה TS% גבוה מ-55% ב-2 עונות מ-6 וקצת עונותיו.

            גם בסטטיסטיקה היבשה, קאזינס לא קרוב.

          3. האווי לאסוף

            28 דצמ 2016 20:03:21

            אני לא מבין גדול, אבל חוויתי את התקופה של שאק, ואת הדומיננטיות והאימפקט העצומים שהיו לו על הליגה. זה בדיוק המקרה בו הסטטיסטיקה לא יכולה לצייר את התמונה המלאה

  18. מבזק מיוחד:

    28 דצמ 2016 19:50:41

    הזמר וכוכב הפופ ג'ורג' מייקל נפטר במפתיע!
    מנהלו האישי והצמוד (מאוד) שיחרר הודעה לתקשורת שמייקל נפטר בנסיבות טבעיות ובשלווה בשנתו

      1. עדכון מיוחד:

        28 דצמ 2016 19:54:58

        הותר לפרסום:
        כוכב הפופ ג'ורג' מייקל שהלך זה מכבר לעולמו בנסיבות טבעיות ומשיבה טובה, מת מאי ספיקת כליות, או מדום לב, או מאיידס או משבץ מוחי, או מכל האפשרויות הנ"ל!

        1. עוד מבזק מיוחד בעקבות עוד התפתחות דרמטית:

          28 דצמ 2016 20:02:22

          הזמר וכוכב הפופ ג'ורג' מייקל הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך בטרשת נפוצה או טרשת נדירה. אחד מן השניים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט