נקמת היורמים- יומן יוטה ג'אז מאת הגולש יאיר חממי

לכל קבוצה טובה בNBA  יש את המוטציה שלה- ה"גריק פריק", לברון, ווסטברוק, הארדן, קאזינס (טוב סקרמנטו לא ממש קבוצה ובטח לא טובה אבל הוא שייך לאופי השחקנים) או לפחות שחקן אחד שמסוגל להמטיר עליך 40 נק' ביום נתון דרוזן, לאורי, ליליארד, אייזאה תומאס, וול,  קוואי לאונרד ויש קבוצה שיש לה כמה שחקנים כאלה…תנחשו לבד!

בואו נגיד את זה בעדינות- יוטה לא ממש ברשימה. ביוטה מדברים על שיפור, התקדמות, עיקשות, התמדה לא על התפוצצות של שחקנים. הפעם אני רוצה להקדיש את היומן לשחקנים שנמצאים כבר שנים בצל והשנה, הרבה בעקבות פציעות של שחקני מפתח, יוצאים ממנו בגדול.

אך לפני שנפתח את הנקודה הזו, נחזור על תקציר הפרקים הקודמים.

מה היה בעונה שעברה?- יוטה התחילה את השנה כקבוצה הגנתית מוכחת עם צורך ורצון להתקדם לכיוון הפלייאוף. פציעות הרחיקו אותם מהפליאוף. רצף נצחונות בסוף העונה החזיר אתם למקומות 6-8. חוסר ניסיון השאיר אתם בחוץ.

מה עשו בפגרה?- הביאו שחקנים עם נסיון. ג'ו ג'ונסון, דיאו וג'ורג' היל.

מטרת הקבוצה- פלייאוף!!!

מטרה השנייה- שמירה על הסגל הקיים. ג'ורג' היל מסיים חוזה של 8 מיליון בסוף עונה, רודי גובר כבר קיבל חוזה תואם הסטטוס החדש, פייבורס, הייוורד, דיאו, ג'ו ג'ונסון, אקסום והוד מסיימים חוזה בסוף העונה או בעונה שאחריה. מה זה אומר? שצריך לתת להם סיבה להשאר ועדיף שזו תהיה סיבה מספיק טובה בכדי שהם יעשו את זה בחוזה לא מקסימאלי.

מה עשו החודש- בסוף הסקירה הקודמת הערכתי שיוטה יכולה לסיים את החודש האחרון במאזן  11-5. אפשר לומר שצדקתי. כלומר צדקתי, רק שבפועל עבר יותר מחודש ובשני המשחקים, שמעבר ללו"ז הנ"ל, הם הפסידו פעמיים בבית. אם ההפסד לטורונטו עוד מתקבל על הדעת אז, הפסד לסקרמנטו בנקודה אחרי שהובילו כבר ב20 כבר הרבה פחות.

איפה זה ביחס למטרה –המאזן המצטבר (18-13) מצויין, בטח ביחס למערב השנה. הם נמצאים בדבוקה של אוקלוהומה וממפיס כאשר גם מי שמעליהם וגם מי שמתחתם לא נראה באופק. אמנם בתקופה הזו לא היה להם מסע משחקים במזרח אבל הם כבר זכו להפגש פעמיים החודש עם גולדן סטייט ולהבין שלא כדאי להם לפגוש אתם בפלייאוף.

אחרי שיצאנו ידי חובת הסקירה היבשה, נתכנס לנקודה שביקשתי לעמוד עליה בהקדמה. כמו שציינתי ליוטה אין כוכב אמיתי. יש להם את היווארד, שהשנה לקח בלעדיות על תפקיד כוכב הקבוצה ולמרות, שכבר היה נראה שהוא הגיע לתקרה שלו, הוא הוסיף יציבות אסרטיביות ומנהיגות. על הדרך, הוא השווה את רצף המשחקים של 20 נקודות ומעלה של קארל מלון (10 משחקים). עדיין, אם משווים את זה לרצף הטריפל דאבל של ווסטברוק מקבלים פרופורציות. רודי גובר, הפך למכונת דאבל- דאבל כאשר בחסימות הוא התמקם באחת משתי המקומות הראשונים ומוביל את הליגה באחוזים מהשדה. מצד שני, הוא עדיין לא שחקן יוצר, לא מסוגל לשים כדור על הרצפה ותלוי מאוד בריבאונד התקפה ובהכנסת כדורים אליו. שאר "כוכבי הקבוצה" לא ממש מתקרבים. הוד מתקדם אבל בקצב שלו למרות שהוא שחקן מאוד חיובי. פייבורס חזר מפציעה ארוכה ולוקח לו זמן לחזור לכושר משחק ולאינטנסיביות. היל, שממש חסר לקבוצה, נעדר עקב פציעה את כל התקופה הזו וג'ו ג'ונסון לא מקבל לטעמי מספיק קרדיט.

לגבי אקסום, כבר אמרתי ביומן הקודם שהוא אכזבה וזה לא ממש השתנה. עדיין, מדובר על שחקן בוסרי שלא פיתח שום נשק יעיל ברמת שחקן חמישיה בNBA. דיאו, שמקבל המון קרדיט, מחזיר משהו בניהול המשחק מהעמדה שלו אבל הוא לא חד בהתקפה כבעבר וגם בהגנה אין לו ערך מוסף. לדעתי, הוא העלה במשקל ברמה כזו שהוא לא נייד מספיק.

ע"פ זה, לא ברורה ההצלחה היחסית של יוטה. האמת, שצריך לזקוף אותה קודם כל להחלשות המערב. אוקלוהומה, דאלאס ופורטלנד נחלשו, סקרמנטו, ניו אורלינס, דנבר ומיניסוטה לא התקדמו כפי שציפו מהם ושאר הקבוצות לא התקדמו, כפי שציפו מהם. עדיין, שרשרת הפציעות היתה צריכה למקם אתם לפחות מקום או שתים למטה, בטח בהעדר כוכב אמיתי.

אני חושב, שפה אפשר לזקוף הרבה לזכות המאמן, סניידר. במהלך הזמן שהוא בקבוצה הוא הצליח לסדר לקבוצה שיטת הגנה והשנה גם ניתן לראות התקפות הרבה יותר מסודרות מאשר שנה שעברה. המשחק של יוטה, בשנה שעברה, היה תלוי מאוד בשחקנים יוצרים. המסקנה של מי שראה אתם היתה שחסר להם כוכב. באמת, מתי שהיווארד או פייבורס לא היו יחד על הפרקט או שהוד לא היה ביום קליעה טוב, משחק ההתקפה של יוטה נראה תקוע. בהעדר שחקנים יוצרים, לא היה ניתן גם לעשות את מה שרוב ה NBA עושה, לתת את הכדור לשחקן הזה והוא כבר יפתח מזה התקפה שתסתיים בנקודות/ אסיסט/ איבוד שלו.

השנה, יוטה מצליחה לייצר נקודות, לפעמים בצורה יותר טובה גם עם המחליפים. ראשית, נזכיר, שהיל כבר החסיר 20 משחקים מתחילת העונה, פייבורס חצי מהזמן הזה, אלק בורקס (זוכרים?) את כל הזמן הזה וגם שאר שחקני המפתח החסירו פה ושם משחקים. למעשה, יוטה שחקה חלק מהמשחקים רק עם רודי מתוך כל החמישיה.

במקום לקרוס, התקופה הזו הציפה את המציאות החדשה, ליוטה יש משחק שלא תלוי בשחקן ספציפי. אז נכון, יהיה טוב שתהיה מטריה הגנתית כמו רודי בצבע וכדאי שמשהו יקלע את הזריקות הפנויות אבל, עדיין במשחק השנה, יותר ויותר שחקנים באים לידי ביטוי.

אז נציין את הבולטים שבהם. הראשון, טריי ליילס. נכון, מצופה משחקן שבעונה השנייה הוא ישתפר אבל, מכיוון שגם בשנה שעברה הוא נתן עונה טובה סך הכל, טוב לראות שיש המשכיות. השנה הוא משחק 4 דקות יותר ונותן פי 1.5 נקודות, פי שניים אסיסטים ומשפר כמעט את כל שאר הנתונים שלו. מעבר לנתונים היבשים כיף לראות איך הוא משיג את הנקודות. התנועה ללא כדור, ההתמקמות על קשת ה-3, החדירות פנימה והשחרור המהיר של הזריקה או המסירה הפכו אותו לשחקן מאוד חשוב במערך של יוטה. בעיקר אפשר לציין את הקליעה מרחוק. ליילס זורק כמעט 4 פעמים במשחק מחוץ לקשת וקולע ב32%. בהתחשב בעובדה ששנה שעברה הוא היה קרוב ל40% אני מאמין שהנתון הזה ישתפר. צריך גם לזכור שמדובר על שחקן גבוה והוא עשוי להתפתח לשחקן חמישיה מצויין, אולי אפילו במקום פייבורס, אם הוא ימשיך להתגלות כשחקן פציע.

למי שעוקב אחר היומנים שלי הפיסקה הבאה הולכת להיות מפתיעה. במשך מספר יומנים אני מציין את השחקן הזה לרעה, כשחקן לא מספיק טוב שסותם חורים ונותן מנוחה לחמישיה, לא יותר מזה. הפעם, אני רוצה לציין נתון אחר, נגמר לו החוזה בסוף השנה… חכו, זה עוד לא השחקן שאתם חושבים עליו אלא, שלווין מאק. הוא קולע פחות משנה שעברה, באחוזים יותר נמוכים משנה שעברה,מוסר פחות אסיסטים ומשותף פחות אבל, מדובר על שחקן אחר. משחקן שעושה הרבה תנועה אבל בלי הרבה שכל, מכדרר למוות כל התקפה בלי מטרה ובלי בטחון, הוא הפך לשחקן שמגיע מהספסל, מוסיף מרץ למשחק, יודע להניע את ההתקפה ומשתלב בה באופן מצוין. הוא עדיין שחקן מוגבל עם קליעה סבירה מ-3 ולא יותר (32%) אבל נראה שהוא יודע איך להשתלב במשחק מתי לחדור, מתי לזרוק ומתי למסור. אל תצטטו אותי אבל, אני הייתי מחתים אותו ל3 שנים קדימה.

הגענו עכשיו לדובדבן שבקצפת. אם הפיסקה הקודמת הפתיעה ברמה פרטנית פה מדובר על הפתעה ברמת כל עוקבי האתר. צחקנו עליו, לעגנו לו, אמרנו שהוא שחקן יורוליג, יש לו זריקה מכוערת, הוא לא אתלט ובכל זאת, אני מתכבד להציג את השחקן המוביל את הNBA  באחוזים מ-3 עם 47.7% – ג'ו אינגלס!!! יקיר המערכת ומהעונה גם שחקן רוטציה משמעותי בNBA. מדובר על שחקן שנותן תרומה לקבוצה בצורה מאוד דומה לכספי, הרבה קליעה מ3, אנרגיות והקרבה. גם אצלו הסטטיסטיקה היבשה לא מראה את כל התמונה. אמנם היא מראה שהוא שיפר את כל הפרמטרים פרט לאחוז ל2 נקודות אבל עדיין זה לא בצורה כל כך בולטת. השנה, המאמן מכניס אותו לא רק כי צריך לתת מנוחה אלא גם כי ההתקפה תקועה או צריך עזרה בשמירה. גם בזכותו, יוטה נמצאת במקום השמיני באחוזים לשלוש. רק לשם השוואה,  למרות שרודי גובר נמצא בחמשת השחקנים שלוקחים הכי הרבה כדורים חוזרים יוטה ממוקמת, בתחום הזה, בתחתית הליגה.

הפריחה של ליילס, מאק ואינגלבס משמחת ומעידה על בריאות של הקבוצה וצוות אימון שעושה את עבודתו. עדיין, עם כל השמחה בתרומה המשמעותית שנותנים השחקנים האלו, בלי חזרה של פייבורס לכושר משחק ושל היל מפציעה יוטה לא תוכל לאיים על הקבוצות המובילות בNBA  ותהיה מועדת לנפילות כמו במשחק מול סקרמנטו.

מבט לחודש הבא: סך הכל חודש סביר, נפגשים עם קליבלנד, בוסטון וטורונטו אבל שאר המשחקים הם מול קבוצות המערב ולא מול הצמרת של המערב. נראה שאפילו אפשר לשפר את המאזן, בהצלחה לקבוצה וגם לג'ו, יקיר המערכת.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  2. Berch

    26 דצמ 2016 10:16:08

    היתה, עדיין, וכנראה תישאר לנצח "קבוצה חביבה".
    אם הם לא ימצאו את "ג'ורדן המורמוני" אני לא רואה אותם לוקחים אליפות….
    🙂

  3. גיא

    26 דצמ 2016 10:48:28

    אחלה יומן.
    יש סיבות לאופטימיות ביוטה. השחקן הכי טוב בקבוצה, פצוע. כאשר יחזור, יהיה קשה מאוד נגדם.
    (ג'ורג' היל. השחקן מס' 1 של יוטה, ובהפרש)

  4. חגי

    26 דצמ 2016 11:24:13

    אחלה יומן, אני אישית אוהב את הקבוצה הזאת ואת הקשיחות שלה. מאמין שכשפייבורס והיל יתייצבו מבחינה רפואית זו תהיה אחד הקבוצות הקשות בליגה, בטח עם הרכב שני של מאק אינגלס גונסון ליילס ודיאו. וכשברקס יחליט להיות כשיר, לא אופתע אם זה ייגמר בהפסד צמוד לקונטנדרית בסיבוב שני

  5. ולדי קוגן

    26 דצמ 2016 12:45:12

    יופי של יומן. יוטה היא אחת הקבוצות החביבות עליי. אם הם בריאים הם בטוח טופ 4, במיוחד עם כל הפציעות של הקליפרס, יוסטון וגם של ממפיס שעוד יבואו.

  7. אפלטון

    26 דצמ 2016 15:09:29

    תודה, אחלה יומן.
    קבוצה טובה ומאומנת מצוין. יודעת מה היא רוצה וסניידר הצליח לבנות שם זהות.
    אני עדיין חושב שזו ליגה שבסוף הכישרון קובע, עם כמה שהאימון יהיה מעולה. הכישרון של יוטה כרגע מגביל אותה למקום 6-8 ולעשות למישהו חיים קשים בסיבוב הראשון. זה לאו דווקא כישלון, לא כולן חייבות להתמודד על אליפות, אבל בהסתכלות קדימה רואים שיוטה בבעיה, במיוחד אם אקסום לא יהפך לסופרסטאר. הם משלמים הרבה מאוד כסף לשחקנים בינוניים והולכים לנעול עצמם בבינוניות לשנים הקרובות. הייוורד, עם כל הכבוד הוא לא בירד. יותר קרוב לפרסונס. ויכול להיות אחלה כצלע שלישית אבל לא כמוביל קבוצה.

  8. עגל

    26 דצמ 2016 15:25:59

    יומן מצוין על קבוצה חביבה שכולם רוצים את הצלחתה. האם תיכנס סוף סוף לפלייאוף על חשבון דאלאס? לא בטוח. כשכולם בריאים יש לה סגל טוב אבל מי יודע מה יהיה בשנה הבאה. שינסו להביא כוכב, מישהו סטייל קיירי איירוינג אם אפשר . . .

  9. רועי ויינברג

    26 דצמ 2016 15:31:24

    רואים שהם עבדו על כמעט כל החולשות שלהם בקיץ. השילוב של דיאו בחמישייה אחלה, ג'ו ג'ונסון מוסיף הרבה קלאץ' וחוכמה מהספסל וכל השאר אחלה. אני מאוד אוהב את החמישייה השנייה שלהם – ליילס צריך לקבל יותר דקות, אינגלס מכוון את כל החמישייה השנייה וכל השאר אחלה מאוד. ככה מתמודדים עם מכת הפציעות, לצד שינוי בצוות הרפואי.

    כשהיל חוזר אני יכול לראות אותם אפילו מתחרים ברוקטס, בקליפרס ובגריזליס. במיוחד בכושר הנוכחי של 2 האחרונות.

    1. יאיר

      26 דצמ 2016 20:47:12

      מסכים. אגב, המחמאה הכי גדולה היא הקלות בא אנחנו לוקחים את ממפיס עוד שנה לטופ של המערב. קבוצה שלא תאמן.

  10. גרשון רוקח

    26 דצמ 2016 16:30:42

    אחלה יומן ואחלה קבוצה.. אם ג'ורג' היל יחזור כפי שהוא פתח את העונה (אחוזי קווין דוראנט) יוטה יכולה וצריכה לסיים במקומות 4-6 עם יוסטון וממפיס. בתחילת העונה הימרתי על יוטה בתור קבוצה שתסיים יחד עם ממפיס רק אחרי שלוש הגדולות במערב ותיפגשנה בסיבוב הראשון. הלוואי שזה יקרה (ולו בשביל שיוסטון והקליפרס תיפגשנה שוב).

    נ.ב לא בדקתי, אבל אני לא מאמין שיש סיכוי בעולם שהשיא של קארל מאלון למשחקים רצופים מעל 20 נקודות הוא עשרה. זה נשמע לי חסר היגיון בהתחשב ביציבות ובממוצעי הקריירה שלו. אשמח לראות את המקור לנתון.

    2. גיא

      26 דצמ 2016 19:21:38

      הטעות היא במספר.
      לקרל מלון רצף המשחקים עם 30+ נק' הארוך ביותר.
      רצף של 10 משחקים (8 המשחקים האחרונים של עונת 87/8, ו-2 המשחקים הראשונים של עונת 88/9)

      1. יאיר

        26 דצמ 2016 20:46:01

        סליחה נכון. היווארד השווה את רצף 30 המשחקים של מלון. המקור מהציון של ההקודה הזו תוך כדי משחק. הוא לא הצליח לשבור את השיר רק להשוות. עדיין זה לא שיא ברמת ווסטברוק/ לברון/ קובי/ קרי

      2. Ljos

        26 דצמ 2016 21:24:03

        לא ברור לי אם מדובר רק במשחקי עונה רגילה (כלומר – 8 משחקים בסיום העונה הסדירה, ואז עוד 2 כמה חודשים אחר כך) או שזה כולל פלייאוף.

        1. גיא

          27 דצמ 2016 08:31:47

          לא כולל פלייאוף.
          יש להם קטע מוזר, לאמריקאים. הם סופרים בנפרד פלייאוף ועונה רגילה.
          כמו שעדיין יגידו בלי שום בושה שגולדן סטייט לא הפסידו 2 רצוף כבר מיליון שנה, אחרי שהם הפסידו 3 לא ממזמן בפיינלס…

  13. צביקה

    26 דצמ 2016 21:29:53

    פייבורס שחקן מאוד אהוב עלי. כשהוא משחק בכושר מלא, 35 דקות, הוא שחקן של 18 נקודות ו10 ריבאונדים, 2 בלוקים וגניבה. משחק חכם.

  14. Ljos

    26 דצמ 2016 21:33:38

    עם כל הכבוד ל"נקמת החנונים", מה שצריכים שם בארץ המורמונים זה דווקא את בלוטו מ"בית החיות". יצור מגעיל ונוראי שילמד אותם לירוק על יתושים וכש- The going gets tough, the tough gets going.
    הבעיה היא שביוטה קיבלו כסופרסטאר דווקא את הג'ים בלושי של הסופרסטארים, גורדון הייווארד.

  15. עידן עופר

    26 דצמ 2016 22:28:03

    אחלה יומו, תודה. קבוצה טובה שמשתפרת מדי שנה ומרשימה במיוחד השנה בצד ההגנתי על אף הפציעות וההיעדרות הממושכת של פייבורס שלא באמת משחק תפקיד העונה. היא אמנם תמיד מתקדמת אבל ללא טרייד משמעותי ושחקן משמעותי יותר מהיוורד שישחק לידו אני לא רואה אותם עושים יותר מסיבוב שני.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט