יומניקס היקר #2 – תמונת מצב/ דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪knicks‬‏

שלום לכם רבותיי המלומדים. אני שמח ונרגש לפתוח את סבב ב' של יומני הקבוצות, ללא הקדמות וללא איחולים מיוחדים הפעם, אלא כניסה מהירה ומיידית לעבודה.

אנחנו, כלומר אתם הקוראים ואני אוהד הניקס מלא הציפיות אך למוד האכזבות ולכן צופה השחורות, נפרדנו כך לפני כחודש ומאז למדנו דבר או שניים על הניקס, ובעיקר על התלות המטרידה בדרק רוז. נגיע לכך בהמשך. לפני כן קצת נתונים.

מאז אמצע נובמבר ועד היום שיחקו הניקס שבעה עשר משחקים. מתוך 14 הראשונים ניצחו עשרה, ואחריהם שלושה הפסדים רצופים, בסיומו של מסע מערבי מפרך. אגב, אם אתם מחפשים מתי לנצח את הניקס, בואו בבק טו בק. שם אנחנו 5-0.

ביו קרבנותינו החודש ניתן למנות את פורטלנד, אטלנטה, שארלוט, דטרויט, סקרמנטו, מינסוטה (פעמיים) והלייקרס. נכון, לא כולן מתגוררות בחצר האריות העצלים של הספארי, אבל הבא לא נהיה קטנוניים.

היום הקצר ביותר בשנה מוצא אותנו במקום השישי במזרח הצפוף מאוד, מקום שיכול בהינף ניצחון או הפסד להפוך בקלות לתשיעי או שלישי. אלה הניקס כמובן. שימו כסף איפה נסיים.

בדירוג ההתקפי אנחנו ממוקמים במקום נוח באמצע, לעומת ההגנתי, שם אנחנו מגרדים את התחתית מהמקום ה25. יכולנו להתעודד מהמקום השלישי בליגה בריבאונד התקפה, אלמלא היינו חולקים אותו עם מינסוטה. אף אחד לא רוצה להיות באותו שולחן עם הילד הכי גרוע בכיתה.

תוצאת תמונה עבור ‪knicks minnesota‬‏
העתיד של הליגה. כרגע אתם רואים למה שווים הwolves

בכל מקרה אי אפשר לקחת מהניקס את היותה קבוצת ריבאונד משובחת, במקום החמישי בליגה. זאת בעיקר בזכות מאמץ קבוצתי, בלי אף שחקן עם יותר מ- 8 למשחק, אבל שישה מעל חמישה קרשים לערב.

לסיכום חלק זה, הניקס בשולי הצמרת של המזרח, עם קריצות למקום השלישי והתשיעי כאחד, לא מצטיינים בשום דבר, אבל בהחלט יכולים להיות מרוצים מבינוניות משובחת לא רעה.

נקודות האור החודש:

ראשית, כמובן, הפורזינגיס. העילוי המאורך  שלנו הבין, לדבריו, שבעצם אי אפשר לחסום אותו כשהוא נכנס לסל. זה סוג של וואלה…? מצד אחד, כלומר מה אתה אומר יא אינעל דינאק טוב ששמת לב, אבל מהצד השני מחייב שהילד יידע לשים כדור בטבעת משבעה מטר, לשים כדור על הרצפה בצורה כזאת שיחזור לכף היד, ואז כמה פעמים ברצף, דורש זריזות ידיים, זריזות רגליים, קואורדינציה עילאית ובפשטות – להזיז את גוף הפידו דידו שלו בצורה מספיק מתואמת שלא כל כניסה לסל תיגמר בערימה סבוכה של אטריות לטביות על הפרקט אלא, סתם דוגמא, בדאנק או ג'אמפ רך כמו משי מחצי מרחק. וזה בדיוק מה שקורה. הדאנק, לא האטריות. במספרים זה נראה כמו 34 נקודות נגד פיניקס, למשל, או 26 עם 13 ריבאונד על הלייקרס, ובסיכום אלה 20.1 נקודות עם 7.7 ריבאונד ואפילו 1.8 חסימות נאות למשחק. בעונתו השנייה הפורזינגיס פורע שטרות ונראה יותר ויותר כמו העתיד שלנו, הוורוד. ומאחר שזו לא הפעם הראשונה שיוצא לי להגיד את המשפט האחרון, נראה שיש כאן כבר מגמה.

חוץ מהלטבי שמחנו לראות שיש גם ספרדי מתפקד בדמותו של ווילי הרנאנגומז שנותן מדי ערב מלחמה, מהלכים נאים ואפילו 7 נקודות ו5 ריבאונד, ליטאי מעניין בשם #@%$*&^^, הידוע בכינויו קוזמינסקאס שמבליח פה ושם מהלכים של שחקן, חזרה לחיים של יקיר המערכת לאנס תומאס שיצא מהפריזר של הורנאסק לקטעים הרגילים של מלחמה, קצת נקודות וקרשים והגנה על עמדות 3-4, והתרומה הצפויה של קורטני לי האפור והחביב וקייל אוקווין המרביץ והמזיע.

תוצאת תמונה עבור ‪knicks hernangomez‬‏
זה ווילי הרנאנגומז, והוא שחקן

כרמלו, לשאלתכם, מגיע לעבודה כל ערב עם 22 נקודות וחמישה ריבאונד, ומדי פעם משחק 30 נקודות כדי להזכיר מי כאן המלך.

אלה החלקים הטובים. מצד שני, יש את עמדת הרכז, ואנחנו מטומטמים.

נתחיל ברוז. הרכז המעצבן שלנו לא שיחק בארבעת ההפסדים האחרונים, למעט עשר דקות מול פיניקס, עד שנפצע בגב. בלעדיו אנחנו נשארים עם ברנדון ג'נינגס כרכז ראשון ויחיד. עכשיו, דרק רוז הוא לא ממש רכז. אלא אם כן 4.4 אסיסטים למשחק מלמדים מישהו בקהל משהו אחר, ואשמח כמובן להארה. כשרוז מוביל התקפה ברור לחלוטין שהכדור ייצא לו מהיד שלוש שניות מרגע מעבר חצי המגרש, או שיקפוץ לו הפיוז ונקבל חדירה לסל. ניהול משחק, סידור תרגילים, מנהיגות ושאר זוטות הצפויות מרכז ממש לא בתכנית המשחק של השושן שלנו. הוא עדיין שחקן מצוין שיכול לנצח משחקים לבד, כמו שתראו בווידאו, אבל בתפקיד "עדיין שחקן מצוין שיכול לנצח משחקים לבד" יש לנו את כרמלו, ודי לנו באחד כזה. מדרק רוז נדרש גם להיות רכז.

ככה זה נראה כשהעסק דופק:

הבעיה מתעצמת מאחר והמחליף של רוז, היחיד, הוא ברנדון ג'נינגס. היתרון היחיד של ג'נינגס הוא שהבחור קצת פחות מלא בעצמו מרוז (מטופל לימד אותי לפני כמה שבועות שהביטוי המעודכן הוא "חש את עצמו". אם אני באייטיז הייתי אומר למישהו שהוא חש את עצמו הייתי מוצא את עצמי מטר באדמה, הפוך, עם השלייקעס קשורות לי מתחת לסנטר והתחתונים עמוק בחריץ של התחת. איך העולם משתנה שזה משהו).

אוקיי, ברור שג'נינגס פחות "חש את עצמו" מרוז. לא רק שג'נינגס הוא בסך הכל רוז רזה ופחות מוכשר, גם דרק רוז הוא האדם החש עצמו ביותר מאז שיוסף בא לאחים עם חלום האלומות המשתחוות. ותאמינו לי שלא הייתי מתנגד למכור אותו לשיירת בדואים.

בכל מקרה, ג'נינגס הוא המחליף היחיד של רוז. יחיד במובן של מ מ ש  יחיד. כשהשחיף יורד לנוח מחליף אותו רון בייקר, שעם אייר ג'ורדן אפשר לחשוב שהוא שחקן, עד הרגע שהוא מקבל כדור. בשורה התחתונה, כמו שכבר כתבתי, רוז לא שיחק ארבעה משחקים, והפסדנו את ארבעתם. אתם מבינים למה.

ואז יש את העניין של מטומטמים. מקור המקורב לליגה אמר השבוע בעילום שם שהופתע לראות עד כמה הכדורסל שהניקס משחקים הוא מטומטם. בידודים, כניסות לסל וכמה תרגילים בסיסיים. זה כל מה שהוא ראה אצלנו. מצד אחד מצער, כי הרי כולם רוצים לשחק כדורסל יפה, קולח, קבוצתי ומלא אסיסטים, מצד שני זה לא משולש. ולא משולש זה טוב.

אז האם הורנאסק מגלה סימני עצמאות וזונח את הגיאומטריה של הזן מאסטר לטובת חשיבה עצמאית? את זאת, ידידיי, נגלה בפרק הבא.

קבלו לסיום את הניצחון המהמם שלנו על שארלוט. דייייילייט!

https://www.youtube.com/watch?v=rySIM4CQGz0

ולסיום סיומת את פרינס. כי פרינס הלך לעולמו השנה ואני כבר מתגעגע. כי כשהוא נתן במוזיקה ידעת שהוא פרינס. בדרך כלל זה היה הקול, אבל גם על המיתרים הוא היה אחד הענקים. תריצו מבחינתי שלוש וחצי דקות של טום פטי, סטיבי ווינווד וג'ף לין, עד שמגיע הכוכב האמיתי בכובע אדום ומטפחת בדש ועושה לגיטרה לבכות באמת.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. ביומנים הניקס מס' 1
    משעשע ביותר 🙂

    אני חלוק עליך לגבי ג'נינגס, הוא רכז מוסר נהדר ומכניס יופי של אנרגיות לקבוצה. הוא דוחף את כולם לפירגון ויש לו קשר מיוחד על המגרש עם האיטריה הלטבית.
    ולפעמים הוא גם דופק שלשות וכניסות.
    אחלה רכז לדעתי!

    1. ג'נינגס הוא רכז גיבוי נהדר. מוסר יותר אסיסטים מרכז בפחות דקות, מריץ תרגילים, מתואם מצוין עם פורזינגיס כמו שאמרת ובכלל מציג איכויות של ניהול משחק. מצד שני, הוא לא יכול לבד והוא מתקשה להחליף את רוז כבעל בית יחיד.

    2. 1+ על ג׳נינגס, אני חושב שיציבות בקליעה זה מה שחסר לו, משהו שהוא החל לפתח לפני הפציעה באכילס. מאוד אוהב שהוא ורוז משחקים ביחד, זה סותם את החור על עמדת הרכז שלא מוסר ועל הסיקור הנוסף למלו והלטבי. הגנתית זה אולי מיס מאץ׳ אבל יש בזה הרבה יתרונות לדעתי.

  2. ענק דובי, יומן מעולה, תודה! אני שואל את עצמי מתחילת העונה אם אני היחיד שרואה את רוז כתוספת טובה אפילו שהוא לא מוסר כמו שהיית מצפה מרכז? אולי זה כי הוא מזכיר פה ושם את רוז של פעם וקשה היה שלא לאהוב את רוז של לפני הפציעה.
    בעיניי הדבר שהכי חסר להם זה סקורר אמין מהספסל, ג׳נינגס נותן אסיסטים וכל השאר שחקנים משלימים סבירים, שחקן סטייל וויל בארטון, מונטה אליס מהספסל היה יכול להיות נחמד ומועיל.

    1. מונטה אליס ? עוד מצליח לשחק כדורסל ? טוב – לניקס מהספסל הוא יכול להספיק . איזה טרייד אלוהי זה היה כששלחנו אותו לפני 4 שנים לבאקס בעסקת חבילה שבה קיבלנו את הקנגורו . כולנו יודעים מי נכנס במקומו לחמישיה הפותחת כ- PG . והשאר היסטוריה .

    2. רוז מביא נצחונות, אבל לא מנהל את המשחק. לשם שינוי יש בניקס מספיק איכות כדי להרכיב קבוצה אמיתית. הכניסות שלו לסל הן התוספת המשמעותית שלו למשחק, וחבל. הייתי מעדיף רכז שימצה את האיכות של השחקנים שסביבו ולא יחריב את המשחק הקבוצתי, גם על חשבון נצחונות.
      בכל מקרה, רכז שלישי זה מאסט, דחוף.

      1. מעניין איך זה היה נראה עם שחקן שמנהל את המשחק אבל הבעיה שצריך מישהו שגם ישים נקודות על הלוח ואת זה עד עכשיו הוא עושה טוב. קורטני לי לא סקורר גדול וגם נואה כבר את ימיו העליזים של ה-12 נק׳ למשחק אז כל עוד כריס פול או רכז אחר שיודע לעשות הכל טוב, דרק רוז זו ברירת מחדל לא כזו רעה לדעתי.

      2. מסכים דובי עם כל מילה שלך ביומן, בשורה התחתונה אחת ההפתעות הנעימות של העונה מבחינתי אלו הניקס, יציבות יחסית עד כה ומקום בפלייאוף ובעיקר חודשיים בתוך העונה ועוד לא הכריזו על "הליכה לים".
        נראה לי שיפור רציני ביחס לשנים האחרונות, אשרי ההורנסק שינטוש את המשולש הארור.

  3. יומן מצויין וכיף לקריאה. הפלא של הניקס הוא הריבאונד. זה מה שיכניס אותם לפלייאוף וייתן להם צ'אנס לט=א רע כל זמן שרוז ונואה יישארו בריאים

    1. דווקא הריבאונד של הניקס בהגנה הוא אחת מנקודות התורפה של הקבוצה (שניים הכי גרועים בליגה). המזל שלהם שבצד ההתקפי הגבוהים שלהם עושים עבודה טובה בלאסוף את ההחטאות ולחפות על אחוזי קליעה חלשים.

        1. להסתכל על כמה ריבאונד לוקחים סך הכל מאד מטעה כי זה מאד תלוי בקצב משחק, מספר איבודים, זריקות עונשין וכו. מה שבאמת מעיד על יכולת הריבאונד הוא איזה חלק מהזריקות שנלקחו מול הניקס נגמרות בידיים שלהם ולא כריבאונד התקפה. כאן אתם בריצפה של הליגה (לפני טורונטו בלבד).

          1. כן, אבל זה לא רלבנטי לנושא יכולת הריבאונד שלהם. גם הקאבס די נמוך שם וגם הווריורס עוד צריכים להשתפר.

  4. נהדר דובי,רק לא הבנתי מה אתה רוצה מרון בייקר גם ממה שראיתי שחקן לא רע בכלל וגם זורק אותנו לשנות ה70 בקטע טוב

  5. פורצינגיס הבין שלא ניתן לחסום אותו כשהוא נכנס לסל?
    חחח לא ניתן לחסום אותו גם כשהוא זורק מהשלוש.
    הניקס צריכים להיזהר כי המיקום שלהם נזיל מאוד במזרח בו כל הקבוצות שוות למעט קליבלנד.

  6. אין עליך דובי. תענוג של יומן.
    תכלס לא ראיתי מספיק ניקס מאז תחילת השנה, אולי נרביץ כמה משחקים שלהם החודש לראות מה נשתנה.

        1. לא לא… הוא כל כך מגוון עם הפנים לסל שזה בזבוז. הטווח האפקטיבי שלו מתחיל שמונה מטר מהסל ומכסה את כל הגזרה עד הטבעת

  7. כדורסלן ענק שמגלה פתאום שאי אפשר לחסום אותו? Duh Doy, זה כמו בן למשפחת בנאי שמגלה פתאום שהוא יכול להיות זמר, אם ירצה. מדי פעם יש אורנה, אבל בדרך כלל מקבלים לפחות משינה.

    1. תודה ידידי. מקווה שהקבוצה האהובה משום מה עלי תתן לי רק רגעי נחת ולך תסכול.
      מצד שני, אלה הניקס. התסכול מובנה באהבה אליהם.

  8. 'אוקיי, ברור שג'נינגס פחות "חש את עצמו" מרוז. לא רק שג'נינגס הוא בסך הכל רוז רזה ופחות מוכשר, גם דרק רוז הוא האדם החש עצמו ביותר מאז שיוסף בא לאחים עם חלום האלומות המשתחוות. ותאמינו לי שלא הייתי מתנגד למכור אותו לשיירת בדואים.'

    מונומנטלי

  9. פרינסססססס.

    מבחינת הניקס – הקבוצה יכולה להיות מאוד מרוצה. זינגר הוא כוכב, מלו נראה הכי טוב שנראה מאז 2012 בערך ויתרון ביתיות בפלייאוף בהחלט בהישג יד. מישהו ציפה ליותר?

  10. שמות חדשים ליומן המצוין, בהתאם לתפקוד הקבוצה:

    יומניx, אם העונה תמשיך כמו שהתחילה, והקבוצה תסיים בטופ 4 .

    יומניחס, אם הקובצה תנוחס מהיומן, ותסיים במקום ה-8 (ו- 0 – 4 בסיבוב הראשון).

    יומנאיכס, אם הקבוצה תסיים במקום הכי גרוע שיש (המקום ה-9).

    יומניקס, אם הניקס יחזרו להיות הניקס, ויתחילו לדמיין עתיד טוב יותר אחרי שיזכו בבחירה ה-4 בדראפט, אז יבחרו בטורג'קיסטני המצוין, שבול מתאים כשחקן קו קדמי לצד פורזינגיס…

  11. תענוג כרגיל, תודה.

    כמי שבחר בניקס ובבולס להיכנס לפלייאוף העונה, ואחד מהפטריוטים של המזרח, אין לי אלא לחייך בסיפוק.
    זה אמנם על חשבון הקבוצה שלי כרגע, כן. אבל כשמגיע מגיע.
    הליגה חייבת ניקס, המשחקים בגארדן הם תמיד טופ צפיה, הילד – ענק, אבל ממש ענק, קוזי וגומזי (יש לספרדי כינוי כבר?) נטמעים יפה, וכל עוד מיסטר דישינג אנד סווישינג מבסוט בשידור, גם אני.

    אה כן. ודריק רוז, אהממ אהממ.

    מתעלם (איכשהו) מהאופי המחורבן שלו. אבל אם אתה רואה אנ.בי.איי כמה שנים, ונזכר מי הוא היה, ומה הוא כבר לא יהיה יותר – כל עונה חיובית שלו היא ברכה.
    הוא גם אמר את זה לאחרונה: "אני לא חושב על דריק רוז של פעם. הוא לא יחזור. אני דריק רוז של עכשיו". וזו באמת טרגדיה גדולה, אולי הטרגדיה הכי גדולה לשחקן בליגה בשנים האחרונות. פרט למה שעשה דוראנט לאוקלהומה, שזו טרגדיה מסוג אחר.

  12. פול יכול להמשיך לעשות פרצוף זועף במקום אחר – שלא ינחת בניקס. אם כבר קליפרס, אפילו רדיק יכול להתאים יותר.
    עכשיו, בלי להחליף רכז פותח (לדעתי רוז מתאקלם לסיטואציה ומשתפר ככל שהעונה נמשכת, אחרי שבתחילת העונה הפסידו כל משחק שהיה בו טוב) – משהו בסגנון סרחיו רודריגז יכול לתרום להם יופי.

    בקיצור – חסר קלעי טוב ויציב ותוספת של שפיות-יציבות-אחריות בעמדת הרכז.

  13. אדיר וענק דובי, חוש הומור מופלא תמידי אצלך.
    בטח ובטח שעם הכשרון האלוהי שבתוכך תוכל לכתוב ספר
    בכל נושא באמת.
    (אם אפשר לא על הניקס, למה לנו טרגדיה 🙂
    בתודה ובאהבה. ואיך שכחתי תבורך!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט