גוארדיולה כאן בישראל? / תומר שוסטר

גוארדיולה כאן בישראל ?

פפ גוארדיולה הוא ללא ספק השם החם ביותר בכדורגל העולמי (אחרי מסי כמובן). אין קבוצה באירופה שלא חיזרה אחריו מאז שהחליט לעזוב את כסא המאמן בברצלונה, פרגוסון ראה בו כיורש, אברמוביץ' היה מוכן להשקיע כל סכום כסף שיידרש, האיטלקיות ניסו לפתות אותו עם ארמונות, הצרפתים גם השתוקקו, אך לבסוף החליט פפ לשבור לקבוצות רבות את הלב ובחר לנחות דווקא במועדון הפאר מבוואריה – באיירן מינכן.

אז גוארדיולה לישראל כבר לא יגיע (אולי לביקורים קצרים אצל הנשיא ואחינועם ניני), אבל האם ממש כאן מתחת לאף מסתתר לו ההעתק?

שניהם מחזקים בכדור כבר מגיל 0, שניהם באו ממשפחות כדורגל, שניהם עלו מהקבוצות הנוער לבוגרים, שניהם הפכו לשחקני דגל במועדון, שניהם היו שחקני הגנה, שניהם שימשו כקפטנים בקבוצתם, שניהם זכו בעשרות תארים בתור שחקנים, שניהם היו שחקני נבחרת, שניהם עשו קצת חאלטורות בקבוצות אחרות וחזרו מהר הביתה, שניהם היוו דוגמא למופת בתור שחקנים, שניהם שיחקו עם המספר 4 על החולצה, שניהם לאחר הפרישה קיבלו לאמן את אחת מקבוצות המשנה של המועדון, שניהם נקראו לדגל בתור המאמנים הראשיים של הקבוצה, שניהם מאמנים צעירים, שניהם מתלבשים בסטייל, שניהם הביאו רוח חדשה לקבוצה, שניהם סיפור הצלחה! במילים אחרות, לאור כל העובדות, האם אריק באנדו הוא הפפ גוארדיולה הישראלי?

אז למרות הפתיחה האופטימית, אפשר לרדת מהר לאדמה, המרחק בין פפ לאריק עוד רחוק מאוד. למרות שהפרש הגילאים בניהם הינו שנתיים ושניהם נוף מרענן וצעיר על הקווים, כנראה שבנאדו לא יספיק בשנתיים הקרובות לצבור את כל התארים שגוארדיולה צבר עד עכשיו, שבמקרה כוללים כל תואר אפשרי שקבוצה יכולה לזכות בה באירופה (בנוסף גם לאליפות העולם לקבוצות). בעוד שפפ גוארדיולה חתם על חוזה שמן ומרוויח מיליוני אירו לעונה, בנאדו מסתפק ביינתים בהארכת חוזהו בתור המאמן הראשי בקבוצה הבוגרת של מועדון נעוריו.

רק נושק לגיל ה-40, רק לפני מספר חודשים תמו ימיו כשחקן פעיל בהודעת פרישה דרמטית וכואבת, רק התחיל את דרכו כמאמן בקבוצת הנוער של מכבי חיפה לאחר ששימש עוזר מאמן בקבוצה הבוגרת, רק החל בדרך חדשה ובין רגע הפך אריק בנאדו למאמן המצליח ביותר בליגה, כשהוא סוגר סיבוב שלם עם 0 הפסדים ו-9 נצחונות. ספק עם בנאדו עצמו האמין שכך תראה הקבוצה המרוסקת ושבורה שהוא קיבל רק לפני חודשיים. ממאמן זמני שרק עומד על הקווים כממלא מקום הוא הפך להצלחה המפתיעה ביותר של הכדורגל הישראלי השנה. אולי כאיתות לקבוצות אחרות, בנאדו מוכיח שאין צורך לחפש מעבר לים או במעגל המאמנים הממוחזר, אלא לתת צ'אנס לבחור הצעיר.

השחקנים מספרים על רוח חדשה בחדר ההלבשה, על ביחד, על אחדות מטרה. רבים מהשחקנים עוד שיתפו פעולה איתו בתור שחקן ואולי מהחברות הזו נוצרה מחויבות עמוקה של השחקנים לא רק כלפי המועדון והאוהדים, אלא גם כלפי באנדו. אף אחד לא יוצא בהצהרות יומרניות, בנאדו עצמו כפי שהתנהג כשחקן כך כמאמן – שומר על קור רוח, לא רץ לתקשורת, לא מבושם מהצלחה, אלא ממשיך לעבוד.

בדמיון קצת פרוע והשוואה מפורזת כמעט כמו בעת כניסת גוארדיולה לתפקיד בברצלונה, גם כך בחיפה ללא כל שינוי בסגל השחקנים, מאז שנכנס בנאדו לתפקיד – מכבי חיפה לבשה חג והחלה לשחק כדורגל יפה, על בסיס השחקנים שהיא גידלה וטיפחה כבר שנים (חלקם עוד מימי ילדות), מלאת תשוקה והקרבה על המגרש. אז אומנם לפפ היה את מסי, צ'אבי, אינייסטה ופויול, בעוד בנאדו מסתפק בקינן, משומר, קטן ובוקולי אך אריק בהחלט עושה עבודה ראויה להערכה.

אם המודל הזה עבד בברצלונה, אין סיבה שזה לא יעבוד כאן בכרמל. קווי הדימיון קיימים, אם קצת סבלנות ושקט אולי גם ההעתק שלנו יהיה מוצלח כמעט כמו המקור.

לסיום, אם בנאדו בדרך להפוך את חיפה להיות ברצלונה הישראלית או לא (כנראה שעוד רחוק היום), בצל העסקנות, השחיטות ובמיוחד האלימות והגזענות הנוראית שפקדה את הכדורגל הישראלי, מכבי חיפה של בנאדו היא מודל לחיקוי ופינה של חסד בהתנהלות מועדון, סגנון משחק והתנהגות אוהדים. 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. פפ לא היה בדיוק שחקן הגנה
    על הנייר הוא היה "קשר אחורי" אבל הוא היה יותר צ'אבי מאשר בוסקטקס.

    אני זוכר את חצי גמר ליגת האלופות של בשנת 2000 נגד ולנסיה שהוא סיים עם 100 מסירות.

  2. ההצלחה של פפ כמטאן נבעה במידה רבה מהעובדה שהשיטה בברסה לא השתנתה מאז ימיו כשחקן. שחקנים מגיל הנוער משחקים בדיוק באותה שיטה כמו הקבוצה הבוגרת, וכך ההשתלבות שלהם בבוגרים היא חלקה וטבעית. פפ השתדל בעיקר לא להפריע לכישרון העצום שטמון ברגלי השחקנים. נכון שהוא קיבל את הקבוצה אחרי עונת נפל של רייקארד שאיבד את אמון השחקנים, אבל היה לו את צ'אבי ומסי ברגע הפריצה שלו. האם פפ הוא באמת כזה מאמן גדול ? נראה מה הוא יעשה בבאיירן. העונה הוכח שהמערכת שם חזקה מכל מאמן, ווילאנובהה מאמן אלמוני עד העונה עלה מדרגה לתפקיד הבמנצח הראשי, ועד עתה אחוזי ההצלחה שלו עולים על אלו של פפ, כך שצריך לבחון מאמנים שם בקבוצות אחרות, וכפי שרייקרד התגלה כמאמן בינוני לכל היותר, כך חובת ההוכחה גם על גוורדיולה. בכל מקרה חיפה מזכירה את ברסה בניהול המסודר והתכנון ארוך הטווח, למרות שנראה שבשנים האחרונות התקבלו שם גם החלטות תחת לחץ ולא תמיד מתוך שיקול דעת מעמיק. באנדו בהחלט ייצב את הקבוצה אבל הוא יבחן בטווח הארוך. אם יצליח לקחת אליפות זה יהיה הישג פנטסטי

  3. רגע רגע, אל תמהרו להלל את בנאדו. אמנם מצליח מאוד אבל הדרך היתה קצרה עד כה ויש עוד המון מכשולים בדרך. עכשיו כשהוא עתיד להכנס ראש בראש במאבק אליפות אני בספק שלאוהדים יהיה אכפת איך הוא קיבל את הקבוצה. שלא תבינו אותי לא נכון, שאפו על העבודה שלו עד עכשיו, אבל מפה עד לפפ?! (עם כמה שאני מתעב את החיה הקטלונית)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט