מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

1. "אני אוהב אותו כמו בן"

(נאום גרג פופוביץ' על טים דנקן, שגופייתו  הועלתה הערב למרומי התיקרה)

נאומו של טוני פרקר הערב:

2. BEST PLAYS OF THE YEAR


2. דריימונד גרין הצטרף לרביעייה עם 15 טריפלים לפחות

הטריפל דאבל של דריימונד גרין במשחק הנצחון נגד הפליקנס 109-113 (12 נק', 12 ריב', 10 אס') הכניסו לקלוב מכובד בן 3 אנשים בליגה שעכשיו הצטרף אליו רביעי של כאלה עם לפחות 15 טריפל דאבלים. השלושה הם ראסל ווסטברוק עם 49, לברון עם 45, וראז'ון רונדו עם 29. ג'יימס הארדן יתקבל בקרוב לקלוב אחרי הטריפל האחרון שלו שנתן לו 14 טריפלים.

3. קווין דוראנט הגיע ל-79 משחקים של לפחות 30 נק' ו-10 ריב' !

הוא עשה מאז הגיע לליגה ב-2007-8. לברון אחריו עם 61, אבל כמובן שהיו לו 4 שנים נוספות לעשות זאת (הגיע לליגה ב-2003).

4. מה קורה בשיקגו?

 

 

אני מתבייש להודות שרק לפני שלושה שבועות בחרתי בשיקגו להיות אלופת המזרח, ואז – בחוסר זהירות ובטיפשות, וכמובן WISHFUL THINKING – כתבתי שהם ינצחו בגמר את הווריורס..

אחרי התחלה בינונית הם תפשו תקופה מצויינת כשהכל דפק, ואני נדלקתי עליהם BIG TIME, במיוחד כשהם גברו – די בקלות עלי לציין – על הקאבס.

בשלושה-ארבעה משחקים רצופים הכל דפק כשעון: ג'ימי באטלר התעופף וקלע; דוויין ווייד הפך לצלף שלשות, וראז'ון רונדו נתן זאג על כל זיג של  אירוינג.  נראה היה שכל השאלות ששאלנו לפני פתיחת העונה בקשר לכמה כדורים הבולס יצטרכו כדי לספק את באטלר/ווייד/רונדו היו מיותרות: הבולס משחקים כקבוצה משומנת, השחקנים נראים מאושרים, ולא נראים כל קונפליקטים בקבוצה.

ההפסדים החלו לחלחל פה ושם, והשיא היה שני הפסדי הבק-טו-בק לבאקס ממילווקי.

מילא ההפסד הראשון בחוץ. ניתן להסבירו בחוסר הכנה, חוסר לקיחת היריב ברצינות, או לך תדע מה. כל קבוצת NBA ולא חשוב כמה טובה היא, מפסידה פה ושם משחק שהיתה צריכה לנצח.

אבל אחרי הפסד חוץ 97-108 הבולס חזרו הביתה והוכו בהפסד השנה כשהבאקס השפילו אותם 95-69. לי ההפסד היה בלתי מובן. אבל אחרי זה הוא הובן לי יותר ויותר: ג'ימי באטלר נשאר השחקן היחיד בבולס המשחק ברמה לא רעה, אפילו שגם הוא היה 3 מ-14 ל-7 נק' נגד הבאקס. דוויין ווייד – שהחלו לדבר עליו כקלעי שלשות חדש כי היו לו כמה משחקי ראשית עונה בו הוא קבר שלשות עם יכולת מרשימה – נפל במשחקים האחרונים ל-5 מ-22 מדאונטאון, ל-22.7%, בדיוק האחוז שהיה לו בשנה שעברה. ראז'ון רונדו?  "האחוז האמיתי" (TRUE %) שלו ירד ל-47%, וקבוצות הפסיקו להפריע לו לזרוק מחצי מרחק וממרחק. להיפך: מעודדים אותו לזרוק.

ישנן עוד בעיות שגיליתי לאחרונה:

*טאז' גיבסון מראה לי יותר ויותר שהוא אינו טוב מספיק (וגדול מספיק) להיות פואר פורוורד בליגה הזאת.

*ניקולה מירוטיץ' נפצע יותר מדי, והוא נראה לי שחקן חסר נשמה ולב לרצות לנצח ולהכריח את רצונו. הוא הפך ל'חיוור אירופאי' טיפוסי.

*רובין לופז , מסתבר, אינו מתקרב ברמתו לאחיו וכנראה שהוא סנטר פחות מבינוני בליגה. איתו הבולס לא תנצח את המזרח, שלא להזכיר אליפות.

*בובי פורטיס שהופיע ככוכב לכת כבה כמעט לחלוטין.  אני לא מבין בדיוק מה קרה איתו ולמה הוא לא מקבל יותר דקות.

ישנן שלוש נקודות אור:

*אני מאמין שמייקל קרטר-ויליאמס יחזור תוך שבועיים ויביא עמו טונות של אנרגיה, מהירות, ונקודות שרונדו לא מביא.

*דאג מקדרמוט כבר מראה את יכולת הקליעה שלו ואני מקווה שהוא יהפוך בקרוב שחקן חמישייה במקום טאז' גיבסון. הוא אחד מקלעי השלשות הטובים בליגה. הוא צריך רק לקבל צאנס ושמאמנו יתן לו אור ירוק לזרוק כל אימת שהוא רואה אור יום.

*אני מחזיק מדנזל וולנטיין כאחד מהרוקי'ס בעלי הפוטנציאל האמיתי להפוך לשחקני ליגה טובים מאד. הוא עדיין לא קיבל את הצ'אנס שלו.

אבל נכון להיום האכזבה מדוויין ווייד וראז'ון רונדו גדולה מכל תקווה.

5. אארון גורדון 'רברס דאנק' בהלי-הופ מביומבו

6. בובי ג'ונס בן 65

בובי ג'ונס הוא אחד השחקנים האלמוניים ובלתי ידועים מכל כוכבי ה-NBA של העבר. שחקן הפילדלפיה סיקסרס הזה היה אחד מהמגינים הטובים ביותר ששיחקו כדורסל. לכבוד יום הולדתו הנה וידיאו קצר לאלה שלא ראו אותו או לא יודעים מי הוא:

*

*

7. הפלייז הטובים ביותר של אתמול

 

 8. דמיאן לילארד מאשים את חברי קבוצתו (ואת עצמו)

"זה לא סוף העולם להפסיד ב-45 נקודות; מה שלא יכול להיות זה כששחקנים משחקים ללא לב", זה מה שאמר דמיאן לילארד, אולי בפעם הראשונה שהוא מאשים את חברי קבוצתו במשהו כזה חריף.
הוא מאשים גם את עצמו, ולא חוסך דבר מאף אחד. "זה מבייש ומגוחך לשחק בצורה כזאת. שיחקנו כמו SHIT. יש לנו את הכשרון אבל לפעמים אין לנו את הלב".

הקבוצה מאכזבת מאד העונה, והעובדה כואבת עוד יותר אחרי כל התקוות שהיו לכולם רק לפני כמה חודשים. אם אתם זוכרים הם סיימו במקום חמישי מכובד מאד וניצחו את הקליפרס בסיבוב הראשון של הפלייאוף. כשהם היו בשיא של ה-HIGH הבעלים ניכנסו לחינגת קניות וחוזים מופרכים עם חתימות מחדש שכללו העלאות משכורות רציניות לאלן קרבי, מו הארקס, וסיג'יי מקלולום, ושילמו כסף גדול עבור אבן טרנר ופסטוס אזלי בשוק החופשי.

הבלייזרס – בצ'יק אחד – עלו מהקבוצה מס' 27 בגובה משכורות ($66,562,366) לקבוצה במקום שלישי העונה עם ה-$113,269,408 שהם משלמים במשכורות בלבד! במילים אחרות, הם כמעט הכפילו את סך המשכורות שהם משלמים, ומה יש להם? מקום שמיני עם רקורד שלילי של 16-13 כששלוש קבוצות נמצאות מיד מאחוריהם עם סיכוי גדול להעיפם מ-8 הראשונות.

החוזה למקללום על 106 מיליון ל-4 שנים הוא מטורף איך שלא תסתכל עליו, וכשהזהרתי שחוזה כזה יכול לחבל ביחסים הנורמליים בין השחקנים בקבוצה, כנראה שצדקתי.

אני לא אתפלא אם המסר של דמיאן לילארד היה מכוון ישירות אל מקלולום.

הבעייה העיקרית של פורטלנד היא בפרונט קורט. אתמול כתבתי על כל הביג-מן שיהיו חופשיים הקיץ. פורטלנד חייבת לעשות צעד נוסף – או לוותר על גארד או סמול פורוורד טוב, ולהביא את אחד הסנטרים שכתבתי עליהם. ניקולה ווצ'צ'יק נראה לי בול עבורם. כמובן שדמרכוס קאזינס, או גרג מונרו.

9. גרג פופוביץ' , מלא רגשות מפטירתו של סייגר, מסרב לשאלות

 

 

10. הקמבק הלא יאומן של יוסטון

עם 2:20 לבאזר ברבע הרביעי מינסוטה הובילה 81-93 נגד יוסטון. היה ברור שזה הסוף לווינגנג סטריק של יוסטון.

אבל כמו שקורה בכל סיפור כדורסל גדול, משהו תמיד קורה. הפעם זה היה הטיים-אאוט שלקח מייק ד'אנטוני ע 1:37 דק' לסיום כשהוא אומר לשחקניו: "רק BARRAGE של שלשות יתן לנו סכוי". אז אחרי החמצה של טרבור אריזה מדאונטאון הרוקטס פתחו בבראז' שהוא ביקש.

הם קלעו סל ופאול, ושלוש שלשות ב-38 השניות האחרונות להכריח הארכה. לג'יימס הארדן לא היה ערב קליעה טוב אבל הוא סיים עם כמעט טריפל דאבל של 28 נק', 9 ריב', ו-13 אסיסטים.  היה זה ריאן אנדרסון שהלחים את מינסוטה עם 7 שלשות כשהוא מסיים עם 29 נק'.

קרל אנטוני טאונס היה BRILLIANT עם 41 חיצים (ב-15 מ-28) ו-15 ריב') וזאק לוויין הוסיף 24, והם יודעים שהם נתנו מתנה גדולה ליוסטון למרות משחקם המצויין.

 

11. החסימה של פסקל סיאקם עפה עד שורה 9

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. תודה על המעורב.
    שיקגו לדעתי מיישרים סטיסטיקה. הם ברמת המזרח הכללי למעט טורנטו וכמובן הקאבס. עדייין לדעתי קבוצה שיכולה לעשות צרות רבות לכל קבוצה בפלייאוף, כולל קליבלנד – במידה והיא תגיע אליו.

  2. תודה, מעורב מעולה.
    הנאומים אצל דנקן – משהו. משווה בראש את הפרידה הבלתי נגמרת מקובי לעומת "חברים (על כסאות מתקפלים) מספרים על טימי".
    שני הגדולים של הדור האחרון מייצגים באופן כל כך ברור שתי תפיסות שונות לגמרי לחיים ולכדורסל.

  3. תודה מנחם.
    שיקגו ניצחו את קאבס במשחק צמוד, בבית, כשקאבס בחלק הבעייתי של B2B וכשבשבילם מדובר על משחק בפרופיל גבוה ובשביל קאבס על עוד משחק ליגה שלא נורא אם מפסידים. להגיע למסקנות חותכות עם רמת הקונטנדרית רק על סמך המשחק הזה, זה יפה לצורך כותרת ותו לאו.

    הטעות הכי גדולה של פורטלנד (ויתקנו אותי דדי או עומר אם אני טועה) היא שאם מעל התקרה עוד לפני השיא של שחקני הליבה שלהם, מה שיגרום לזה שכשהם יגיעו לשיא וירצו באמת לייצר סביבם קבוצה טובה, המסים יהיו עוד יותר גבוהים (בשל המס על שנות חריגה מצטברות). בעצם, הם סינדלו את עצמם למתי שזה באמת יהיה חשוב.

    1. עומר כתב על ההחתמות של פורטלנד את אחד הפוסטים הכי טובים שלו, שעכשיו ממש הופך נבואי. הסיפא מאיר עיניים:
      http://www.hoops.co.il/?p=77112

      ומעבר למספרים, ברמת הצופה ההדיוט – הבעייה היא לא מקאלום aka מקלולום. להיפך, לילארד-מקאלום זה בק-קורט לשנים, לב של קבוצה קונטנדרית. הבעיה היא כל היתר, מעבר לחוזים המופרכים והמסנדלים – כנראה הפרונט-קורט הכי חלש בליגה.
      לא פחות מ-9 שחקנים על 3 עמדות, ואין עם מה להביא לחם: הארקלס, אמינו, פלאמלי, טרנר, ליאונרד, דיוויס, וונלה, אזילי, ליימן. שני שליש רוסטר קבוצת nba. זילצ'.

  4. הבעיה הכי גדולה של הבולס היא שהם מזכירים את הקבוצה של שנה שעברה.

    לגבי פורטלנד, חכו כמה חודשים. אתם כולכם תאכלו את הכובע

  5. אחלה מעורב. לא ברור מה פורטלנד חשבו לעצמם אחרי העונה שעברה שהייתה מצוינת. אני דווקא חושב שמקולום הוא החתמה טובה, בטח יותר מקראב וטרנר. הוא אחד ממספרי 2 הכי טובים בליגה ואין הרבה כאלה. הבעיה היא הקו הקדמי. חייבים להיפטר שם מכמה פורוורדים וסנטרים ולהביא שחקנים בקליבר רציני יותר.

  6. אני ממשיך לחשוב שהבעיה של הבולס היא בעמדת המאמן. הויברג הראה שיפור מהעונה שעברה אבל הוא לא היה וכנראה גם לא יהיה מוטיבטור בשום רמה. הוא מתנהג כמו שחקן ספסל – נדלק כשהקבוצה מצליחה וכבה כשהקבוצה לא מתפקדת. אני לא זוכר משחק אחד שהבולס הסתבכו בו העונה שהוא עשה מהלך והוציא אותם מהבוץ. לבנות כמה תרגילים שמבוססים על יכולת המסירה של רונדו והחדירה של וויד ובאטלר גם אני יכול – למצוא פתרונות כשהיריבות מצליחות לסגור את הנ"ל זה כבר יותר קשה.

  7. כל יומיים מדברים על ירידה בכושר של קבוצה מזרחית מסוימת, ואחרי יומיים מהללים אחרת.

    זה נובע מסיבה מאוד פשוטה:
    רוב המזרח שקול. מאוד. מאוד-מאוד-מאוד.

    רק 2 משחקים מפרידים בין 9 קבוצות (!), במקומות 3-11 – ותוסיפו גם את אורלנדו.
    אחוז הנצחונות של בוסטון במקום השלישי: 55.6. או בעברית, מאזן 4:5 לכל משחקי העונה.
    אחוז הנצחונות של וושינגטון במקום האחד עשר: 46.2. או בעברית, מאזן 5:4 לכל משחקי העונה.

    אחרי שליש עונה, זה כנראה כבר כאן כדי להישאר. מילווקי (לצורך הדוגמא) תרשום 2-3 הפסדים ואז נדבר על "משבר" בזמן שדטרויט תנצח 2-3 במקביל ואז נתפעל, ומה קורה עם חוסר היציבות של אינדיאנה, של שרלוט, של אטלנטה, של הבולס –

    בד"כ זו לא חוסר יציבות. אלא, זו המשמעות של קבוצות ברמה כמעט אחידה. ווין סאם, לוז סאם. לפעמים זו ממש הטלת מטבע, ותנסו לנחש מראש תוצאות משחקים בין קבוצות במקומות האלה. קשה מאוד. אטלנטה-שרלוט! שום מושג. ניקס-מילווקי! שום מושג. הכל אפשרי.

        1. והיא אכן מעניינת. רק חבל שהיא לא תחרות בין קבוצות טובות שיוכלו אחר כך להתמודד מול הקאבס והראפטורס.

          1. בכלל לא בטוח. יש הפרש כמובן, אבל יש גם סיכוי להפתעה. ולטעמי, הפער בין הקאבס לכל קבוצת פלייאוף במזרח, קטן משמעותית מהפער בין גולדן סטייט לכל קבוצה בליגה כולה.

          2. לכל הקבוצות האלו יש את הרגעים שלהן אבל בגדול לכל אחת יש מגבלות מאד ברורות והן משחקות כדורסל לא טוב כרגע.
            הווריורס משחקים כדורסל טוב אבל גם הקאבס. הפער כרגע בין צמרת המערב, הקאבס והראפטורס לווריורס הוא לא גדול במיוחד.

          3. סומסום שוב אני כאן כדי לנסות להרגיע אותך.
            הלו'ז של ג"ס היה יחסית קל מבחינת רמת הקבוצות ששיחקו מולן.
            במשחקים מול הקבוצות שמתחרות על מקומות 5-1 במערב הם למעשה עם 3-2 לרעתם ( הפסדים לסן אנטוניו, יוסטון, ממפיס. ניצחונות מול יוטה וקליפרס).
            לא הכל אבוד.

    1. סומסום אני חייב הסבר ממך.
      מצד אחד אתה נותן תחזית מאוד מאוד פסימית שגולדן סטייט הולכים להרוס את הליגה ואת התחרותיות ולא יהיה טעם לשחק ומצד שני אתה כולך מלא התפעלות למתח ולתחרות המטורפת של המזרח כאשר אתה מתעלם מעובדה אחת קטנה שהמזרח כבר 6 שנים והיד עוד נטויה) סגור נעול וחתום .אז שאלתי מה ההבדל יהיה אם בכל הליעגה תהיה תחרות כמו במזרח ובסוף כמו שהמזרח סגור גם האלפוה תהיה ידועה מראש?

      1. התשובה בגוף השאלה – אני משתדל וגם מצליח ליהנות מהתחרות עכשיו, ולהדחיק את הסוף הידוע מראש.
        כמו החיים. לחיות את היום ולהדחיק את הסוף.
        קווין דוראנט הוא מלאך המוות!

        1. אם אתה נכנס לקטנות אז שים לב שלא כתבתי שהייתה אותה אלופה אלא כתבתי שהמזרח היה נעול וחתום.בוא נגיד ככה קשה לי לראות מישהו כולל אתה שהיה מעיז להמר שהקבוצה של לברון לא תנצח את המזרח כולל השנה וכולל שנה הבאה.
          עכשיו אם מבחינתך זה שהוא החליף קבוצות מראה על מזרח פתוח אז סבבה אין לי דרך להתווכח.ואני גם לא נכנס למהות האם המזרח חלש או לא,אני כולה אומר שהתחרות היא למראית עין ולא באמת,זה שהמזרח תחרותי אז זה כמו שעידו אמר כי יש מלא קבוצות בינוניות ואולי אולי אחת שתיתן פייט ללברון(פייט אני מתכוון תפסיד 4-2)

  8. 1 הספרס נפרדו אתמול מהשחקן הגדול בתולדות המועדון, גם לאחר 20 שנה הוא שמר על אופיו מדהים, עם זאת יש הייפ לא מוצדק סביב דאנקן וחייבים להודות שהוא אוברייטד.
    2. מנחם לכל הקבוצות במזרח פרט לקליבלנד (טורנטו עם התקפה היסטורית אך השיטה הזאת לא תעבוד בפלייאוף) הם בינוניות מאוד עם חולשות ברורות המזרח סגור.
    3. דוראנט מדהים העונה אין בכלל ספק הדבר המעניין אותי האם הם יעברו לבידודים במשחקים צמודים (כמו שקרה נגד יוסטון), המשחק של הלוחמים קרוב היום לשלמות אני באמת מאמין שאם הם ישמרו על הסגנון משחק הזה פלייאוף 2000 יחזור.
    4. פורטלנד הקבוצה הכי פחות מאוזנת בליגה, כמה שיבחתי את אלן קראב והוא פשוט לא מצדיק את החוזה, חייבים טרייד, ההגנה של הקבוצה פשוט מביכה העונה.

  9. האסיסט של ווסטברוק במס' 1 אדיר ווירטואוזי.
    מעניין שכולם מדברים על פורטלנד ואף אחד לא זוכר את טורונטו המצוינת השנה.

  10. כמו בהרבה מקרים, כשהכסף נכנס הולכת הנשמה. אחרי פיטום במשכורות עתק אין להם מה לתת את הנשמה, סטייל הרבה שחקנים בNBA
    ותודה כמובן על המעורב, תענוג כרגיל

    1. טים דאנקן שיחק בתקופה בא נכחדו השחקני פנים המשמעותים היחיד שהוא שיחק הגדו בשיאו כתש אותו כולל סוויפ מביך במיוחד. דאנקן לעולם לא היה 10 הוא והספרס ניצלו שנים שבהם שחקני העל ךא היו בעמדות כדי לקחת אליפות אך כל פעם שנתקל בגדולה נכשל. זהו שהואהגדול ביותר בעמדה שלו מטעה המון אנשים בגלל חולשתה כסנטר צריך לרדת עד למקומות 7-8 כדי למצוא לו מקום.

  11. הי מנחם. תודה רבה על המעורב היפה:

    1. הספרס הם לא כוס התה שלי אבל מדובר על אירגון מדהים שהוא גדול מסך חלקיו. טים דאנקן ופופ הם תוצר ויוצרים בתהליך הסיביוזי הזה.

    2. מדובר על best performances ואני די מסכים עם הרשימה של NBA TV

    3. דוראנט עבר כמה משחקים שקטים אבל השנה יש לי הערכה רבה אליו כי הוא לא רק עבר קבוצה אלא הגיע כתלמיד ללמוד וגם כמורה ללמד. הסיפור של הווריורס השנה זה אחוז הסלים מאסיסטים. 72% זה הגבוה בהיסטוריה וזה כששחקן ה-ISO הטוב בליגה יושב אצלם

    4. שיקגו מבזבים שנים חשובות של פיתוח שחקנים. אין לי ספק שפורטיס בקבוצה אחרת הוא שחקן של 15-8 באחוזים נהדרים. מקדרמוט סובל מגזענות אמריקאית טיפוסית ב-NBA שסוברת שאם אתה לבן אמריקאי תעוף לפינות ותיידה שלשות. למקדרמוט יש ורטיקל של 36.5 אינץ' כמו לווסברוק. הוא מהיר וחכם עם הכדור ואילו מאמנו היה בונה את ההתקפה סביבו היה מגלה שהוא מוסר מצויין. השנים עוברות ומקדרמוט נמוג כעוד לבן שמטייל על קשת השלוש. ג'ריאן גראנט יכול להתפתח לרכז סביר בטח טוב יותר מרונדו כיום. אבל שחקנים בגיל הזה צריכים דקות והבולס מונעים זאת כדי להציג שאריות מחוממות. יהיו משחקים שהסגל המוכשר שלהם יתחבר והם יראו נהדר (במיוחד כשהשלושות נכנסות והרחבות נפתחות) ויהיו משחקים שהם ייצרו פקק איום בהתקפה

    5. ארון גורדון – כמה פוטנציאל. שיפרוץ כבר!

    6. בובי ג'ונס – תודה על ההיסטוריה. מכיר אותו אבל הייתי צעיר מידי לראות אותו בזמן אמת

    7. ה-shamgod של ווסטברוק וכל השאר

    8. האם פורטלנד הופכת לסוג של דנבר מלפני 3 שנים כשלא הבינו שההצלחה הייתה היוצא דופן ולא הבינוניות. לילארד ענק ומקולם מעולה. אבל שניהם מגנים גרועים שגורמים לשחקני הפנים להיראות רע מכפי שהם. עם הגנה סבירה זו קבוצת פלייאוף ברורה במערב.

    9. פופ יודע לרגש.

    10. לא אחזור על סאגת מיניסוטה. מסכים עם כל מילה

    11. נחמד!

  12. לשמוע את פופ מדבר על דאנקן וגילוי הלב בקשר להערכה שלו אליו והרגשות שיוצאות ממנו פשוט מדהים (וגם ההתייחסות לסיגר שנפטר)
    לא זוכר הרבה מערכות יחסים והערכה כזו לאורך פרק זמן כה ארוך בין כוכב של קבוצה למאמנו, שני עשורים שלמים להזכיר לכולנו זה מדהים בפני עצמו. יכול להתקיים כנראה רק עם שני טיפוסים כה שונים בנוף של הליגה כמו טימי ופופ.

  13. הנאומים של פופ, טימי, מאנו וטוני היו אחד הדברים המרגשים שיצא לי לראות. מדהים לראות חיבור כזה בין אנשים.

    מבחינת הבולס, כמו שכתבו מעליי – הויברג הוא הבעיה. במשחקים מול הקבוצות הגדולות באמת ברור ששחקנים כמו רונדו ו-וויד יתנו 110% מעצמם, הם עושים את זה כל הקריירה. אבל מול הוושינגטוניות והדנבריות של הליגה צריך מאמן שיפקס אותם או שחקנים שיתנו אנרגיה. ואת זה הויברג לא עושה, מה שיכול להשאיר אותו מחוץ לפלייאוף.

    מבחינת פורטלנד יש בעיות אבל גם שנה שעברה הם פתחו רע ואז העלו הילוך בשליש השני והשלישי של העונה. מה שכן, לילארד ומקולום משחקים יותר מדי. לכן הרבה פעמים נראה שאין להם אנרגיה ברבע האחרון. איפה הדקות של שבאז נאפייר?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט