רק לפני שבועיים בחרתי בשיקגו בולס להיות הקבוצה שתנצח את הבולס, ותייצג את המזרח בסידרת הגמר נגד המערבית – הקליפרס – סידרה אותה שיקגו תנצח. האם אני משנה דעתי? כמובן שלא, אף על פי שאני מאד מתפלא על מה שקורה עם הבולס (וגם הקליפרס לא גורמים לי רצון לעלות על הבמה ולשיר את "בפרדס ליד השוקת" מרוב התלהבות).
את נבואתי שהם יגברו על הקאבס כתבתי כאן לפני שהבולס ניצחו את הקאבס. אבל אז בא הפסד לדאלאס מבריקס, אולי הקבוצה החלשה ביותר במערב. אחרי זה בא הפסד נגד פורטלנד, ואז הפסד נגד דטרויט. ואז בא הערב.
שלושה הפסדים רצופים? גם לווריורס זה קורה? גם לשיקגו של מייקל זה קרה?
אז מה קורה עם הבולס? קבוצה שמנצחת את הקאבס ואז מפסידה לקבוצה חלשה כמו דאלאס, ולעוד שתיים שהן בינוניות במקרה הטוב כמו פורטלנד ודטרויט? ואז, כשאני בטוח שעשיתי שגיאה שעוד יכפישו וישפילו אותי עבורה ובגללה, הם מתעוררים ומנצחים את הספארס ואת מיאמי. אמנם ניצחונות קשים, אבל שני ניצחונות שלא היה ספק בהם לחוזה במשחק כי היה ברור שהטובים יותר מנצחים. ואז – בתוך 11 ימים – הם מפסידים הערב לקבוצה עם הרקורד הגרוע ביותר בליגה, בדיוק מה שקרה כשהפסידו לדאלאס לפני 11 יום כשהיא היתה הגרועה בליגה ברקורד שלה.
מה קורה עם שיקגו? כיצד הם יכולים לנצח את הקבוצות החזקות בליגה ואז להפסיד לחלשות ביותר? כיצד קבוצה שאמורה להיות חזקה כל כך מצדיקה את האמונה שלי עם ניצחון על הקאבס, ואז נופלת לתחתית הבור עם שלושה הפסדים עצובים, ואז היא נולדת מחדש?
על המשחק הנהדר נגד הקאבס כתבתי ואין צורך לחזור על הפרטים הקטנים, רק להזכיר בגדול שהבולס עשתה זאת עם ג'ימי באטלר, ראז'ון רונדו, ודוויין ווייד שהפכו לשלישייה הגדולה החדשה של הבולס.
מה קרה נגד דאלאס?
המאמן פרד הויברג החליט להושיב את ווייד אחרי שהפך לבורג כזה חשוב בקבוצה, ובלעדיו הקבוצה חסרה איבר חשוב ביותר מאיבריה. לאיש לא היה מושג כמה חשוב דוויין למערכת העיכול המושלמת של השוורים. והשני ב'שלישייה' ראז'ון רונדו? הוא נפל למכתש של בוץ ונזלת כשאחרי משחק מזהיר נגד הקאבס הוא פתאום נפל ל-2-2-2 בשלושת הקטגוריות הגדולות. מה קרה לו? יומיים אח"כ הוא הושעה בגין "התנהגות לא הולמת", ולי ישנו רושם שקרה משהו כבר לפני המשחק שגרם לו לשחק כמו חנוט מצרי. ניקולה מירוטיץ' שהחליף את ווייד סיים באפסים לכל אורך השורה ההוריזונטלית לצד שמו, דבר בלתי רגיל בעליל.
ההפסד השני בא נגד פורטלנד, קבוצה ששיקגו ניצחה על 25 בתחילת העונה. דמיאן לילארד היה מצויין עם 30 נק', אבל 34 נקודות מדוויין ו-26 מג'ימי באטלר לא הספיקו להפוך הפסד של 110-112 לניצחון. מה היתה הסיבה כאן? כפי שכתבתי הקבוצה חייבת את ראז'ון רונדו, ובלעדיו היה קשה. הוא לא שיחק בגין עונש קבוצתי שהפרטים עליו נשמרים בסוד. זוהי אחת הבעיות של שיקגו שהיא תלוייה יותר מדי בראשו של ראז'ון, ובצורה שברגיו מחוברים בכל יום מסוים. ג'ריאן גראנט שעלה במקומו היה לא רע, אבל ראז'ון הוא עדיין לא, וזה ניכר במשחק. גם טאז' גיבסון ורובין לופז תפסו יום חלש.
נגד דטרויט הבולס הפסידו בלי תירוצים (ממני לפחות) כי דטרויט היתה טובה יותר, בעיקר תחת הסל. פשוטו כמשמעו. אין תרוצים: כל חמישיית הבולס תרמה, והיתה גם תרומת ספסל נכבדה, אבל באותו יום דטרויט שיחקה טוב יותר והגיע לה לנצח. כולם מפסידים פה ושם, מלבד יוסיין בולט באולימפיאדות.
הספארס הופיעו בהרכב מלא נגד הבולס ביום חמישי בערב, וגרג פופוביץ' היה במיטבו עם ה-ONE LINERS שלו, ואז הבולס ניצחו אותם ללא בעיות ומענות מיוחדות. איך? טאז' גיבסון ורובין לופז ניטרלו די בקלות את פאו גאסול ולמרכוס אולרידג', וכשזה קורה, ג'ימי באטלר, דוויין ווייד, וראז'ון רונדו, טובים היום ללא קושי מיוחד מקאווי לינארד, טוני פרקר, ודני גרין (ועוד יותר טובים כשמאנו ג'ינובלי ניכנס לשחק). והיתה עוד סיבה למסיבה: דאג מקדרמוט חזר לשחק!
נגד מיאמי שיקגו מצאה יריב שניסה אקסטרה הארד כדי לגרום לדוויין ווייד 'להצטער' על החלטתו. לרוע מזלה היא פגשה בדוויין ווייד שלא רצה אולי לגרום למיאמי 'לשלם' על השגיאות שעשתה, אבל בכל מקרה היתה לו אקסטרה אמביציה לשחק, וכן, הוא קלע 28 (בנוסף ל-31 של ג'ימי באטלר), וזה הספיק לניצחון ב-5 נקודות.
ואז בא הדבר ה-ז-ה נגד מינסוטה טימברוולבס.
אז זה המצב: שיקגו מנצחת את שתי הקבוצות שהן בין השלוש הטובות בליגה – קליבלנד וסן אנטוניו – ומפסידה לשתי הגרועות ביותר, דאלאס, ומינסוטה וולבס, שלהן היה הרקורד הגרוע ביותר בליגה בערב ההפסדים.
לא עבור הרקורד הגרוע ביותר בליגה הוולבס שכרו את טים ת'יבודו, ואני עדיין לא יודע מה בדיוק הולך שם. השבוע אבדוק, אני מבטיח. ת'יבודו התקבל בתשואות סוערות מה שאומר לי שהקהל בשיקגו לא מאשים אותו בשום דבר.
ואז המשחק התחיל ללא ראז'ון רונדו שנקע רגל באימון של יום שני. ג'ריאן גראנט שוב הוכיח שהוא עדיין לא מוכן להיות PG פותח של קבוצה המתעתדת להיות מובילה בליגה, ואולי החדשה הטובה היחידה מהמשחק היא שהמאמן פרד הויברג הודיע שמייקל קרטר-ויליאמס חוזר לשחק בשבוע הבא.
שלושה דברים, למעשה ארבעה, הם מעל הבנתי במשחק:
- כיצד שיקגו יכולה להוביל ב-21 נקודות במשחק ביתי נגד הקבוצה האחרונה בליגה, ונגד מאמנה לשעבר – עובדה שצריכה לתת להם אקסטרה INCENTIVE לנצח – ולהפסיד?
- כיצד קבוצה שהספסל שלה קולע 9 נק' מנצחת בחוץ קבוצה שהספסל שלה קולע 23?
- כיצד דוויין ווייד יכול להיות השחקן עם ה-"+" הגבוה בקבוצה (+14) כשיש לו יום קליעה של 4 מ-13?
- כיצד דוויין ווייד, שחקן סופר מנוסה, חוטף שני פאולים טכניים בשניות האחרונות כשהמשחק על הקו בגלל שהוא מאמין שנעשה עליו פאול בלייאפ?
"אני לא חושב", הוא אמר בסוף המשחק לעתונאים. "אני יודע!".
אז אלה מסקנותי בקשר ליו-יו של שיקגו:
- אני עדיין מחזיק בדעתי ששיקגו היא הקבוצה שתנצח את המזרח, ואז את הכל.
- ישנן קבוצות הסובלות ביותר כשחלק אחד בהן אינו פועל. שיקגו לא יכולה ללא ראז'ון רונדו, כי איתו גם ג'ימי באטלר וגם דוויין ווייד מעלים את רמת משחקם למדרגה חדשה. בזמן הקצר שהם יחד הם הפכו ל-'שלישייה' שאין להפרידה. כריס בוש-לברון ג'יימס -דוויין ווייד היו שלישייה כזאת. בעבר היותר רחוק היו שלישיות כ- לארי בירד – קווין מקהייל – רוברט פריש שחיסרון אחד לא הוריד מהם שליש, אלא הוריד חצי, אם לא שני שליש.
- שיקגו היא מסוג הקבוצות (בעיקר בגלל האופי של ראז'ון ודוויין, וזה משפיע על השאר) הזקוקות ליריב רציני כדי להתעלות. ראז'ון ודוויין מאמינים שהם טובים לפחות כמו כל אחד אחר בליגה, ובמפגש ראש-בראש הם מראים זאת. נגד נמושות הם וותיקים מדי ומנוסים מדי מכדי לקחת דברים ברצינות גדולה מדי, כפי שלוקחים אותה ינוקות כסטפן קרי, קליי ת'ומפסון, או דריימונד גרין (שאגב, הפכו גם הם ל'שלישייה').
- ג'ימי באטלר נדבק מהם ביכולת להתעלות במשחקים חשובים כי לו ישנה בעייה נוספת: כמה שהוא טוב הוא "לא נחשב" לכוכב גדול. הוא חייב משחקים נגד הטובות ביותר להראות שהוא טוב כמו כל סמול פורוורד בליגה. נגד מינסוטה, אפילו שיש לה את וויגינס הצעיר, הוא "לא נחשב" במוח של ג'ימי באטלר כאחד שנגדו הוא חייב להוכיח משהו כמו נגד לברון או קאווי לנארד.
- שיקגו היא אחת הקבוצות שלדעתי היא הרחוקה ביותר מהפוטנציאל שלה בגלל שתי סיבות: דאג מקדרמוט רק עתה מתחיל להיכנס לכושר משחק, ואני מנבא שעד סוף העונה הוא יהיה בין חמשת קלעי ה-3 הטובים בליגה; ומייקל קרטר-ויליאמס, כשיחזור, יתן דחיפה רצינית לקבוצה הזקוקה לו כמחליף כמו שצמא במדבר זקוק לאבטיח קר אדום ועסיסי, וללא גרעינים.
סומסום
14 דצמ 2016 07:23:11אני שותף להערכה שלך שהבולס הם האיום הכי גדול על הקאבס במזרח.
מצד אחד זה עלול להידרדר שם, בגלל האיזון העדין שנדרש בין השלישיה, רונדו-באטלר-ווייד. עד עכשיו זה עבד מצוין, במיוחד ווייד ובאטלר, זה 1-2 פאנצ' מהמם שקשה לעמוד מולו.
מדרמוט ומירוטיץ' חייבים לתת ספייס ולהתחיל לפגוע מרחוק. ניקו במיוחד הוא אכזבה, הוא היה פרוספקט של כוכב גדול, נאדה.
ומי שיכול להיות אקס-פקטור הוא mcw שיעלה מהספסל. זה לונג-שוט, אבל מייקל קרטר וויליאמס בכושר מעולה יכול להרוג כל הרכב מחליפים. ואני מתכוון לבחור שבמשחק הבכורה שלו בליגה, עשה 7-12-22, עם 9 חטיפות.
כמעט קוודרופל-דאבל – במשחק הראשון בליגה.
שיביא 50 אחוז מזה.
גיא א
14 דצמ 2016 07:37:35http://fivethirtyeight.com/features/why-the-bulls-beat-the-best-teams-and-then-lose-to-the-worst-ones/
מאמר מעניין שפורסם היום בבוקר בדיוק על אותו עניין. אולי אם יהיה לי קצת זמן מחר אני אנסה לתרגם אותו
גיא
14 דצמ 2016 07:53:25היסטורית, מאזנים – בעיקר בחצי הראשון של השנה,
הם מנבא גרוע להצלחה.
יש לא מעט דוגמאות לקבוצות עם מאזן דומה לזה של שיקגו,
שסיימו עונה חזק, וזכו באליפות, או לפחות הגיעו לפיינלס.
מה שכן משמש כנתון שיש לו קורלציה טובה להצלחה/חוסר הצלחה, זה הפרש סלים.
והפרש הסלים של שיקגו (2.8+) הוא לא מספק.
קבוצות עם הפרש נמוך מ-3.9 (מיאמי 2006) לא זוכות באליפות, וגם לא מגיעות לפיינלס.
שגיא
14 דצמ 2016 08:57:03תכלס
סיבה 4 לפי דעתי היא הכי חזקה. כי קבוצה שמפסידה לנמושות ומנצחת גדולות באופן קבוע זה עניין מנטלי נטו.
Mbk
14 דצמ 2016 09:27:02שיקגו לא רק שלא תיקח את המזרח היא עלולה למצוא את עצמה מחוץ לפלייאוף בדומה למה שקרה לה בשנה שעברה
ב 2015 הם היו רחוקים סל של לברון מלהוביל 1-3 על הקאבס
תמיד נראה שהם מסתדרים עם קליבלנד אבל בלי להסתדר עם יתר הקבוצות יהיה להם קשה
amitlahev
14 דצמ 2016 11:42:58ניתוח מצוין ומתבקש. הקבוצה הזו היא צל"ש או טר"ש. אין באמצע. אם הם יהיו בכיוון של צל"ש בתקופת הפלייאוף הם באמת יכולים למרר לקאבס את החיים בלי קשר למיקום בו הם יסיימו. מצד שני הם גם יכולים למצוא את עצמם מחוץ לפלייאוף. לופז וגיבסון מהווים יתרון מול קבוצות רבות
ברוך רובין
14 דצמ 2016 11:55:33טור מצויין, מילת המפתח ששיקגו חייבת להין היא יציבות, אני חושב שגיא כתב את זה עוד בטור לאחר הניצחון על קליבלנד. היא פשוט לא יכולה להפסיד משחקים כאלה על הנייר. עקבתי אחרי המשחק של הניקס הערב שני קבוצות שמתעקשות להפסיד אחת לשנייה.
אפלטון
14 דצמ 2016 12:36:12תודה מנחם.
שיקגו קבוצה קשוחה שיכולה לנצח כל קבוצה ביום נתון.
אין לה כלים ורגליים צעירות כדי להביא את זה בכל ערב לכן כל ה'יו–יו' הזה שאתה מדבר עליו.
אני נתתי להם מקום שישי בתחזית לעונה, נראה לי שהם בכיוון הזה.
בפלייאוף זה כבר משהו אחר, שם הם יתנו פייט לכל קבוצה, כולל הקאבס.
bobby
14 דצמ 2016 13:19:57״כל אחד מפסיד פה ושם, חוץ מיוסיין בולט באולימפיאדות״ משפט מעולה 😃
אם יש משהו שהבולס יכולים להתנחם בו בהפסד לבולס, זה התזכורת לכך שתיבודו כבר לא מאמן אותם. כאילו, פור פאק סייק, מבט זריז בבוקס סקור מראה שגם במינסוטה הבן אדם לא מאמין בספסל, אלא בכתישה דקה-דקה של החמישייה.
בלי שום קשר, ברור שהקבוצה הזאת צריכה למצוא את היציבות שלה. מקויה שימצאו. אני בהחלט מסכים בנוגע לרונדו והברגים בראש – בימים מסוימים הוא יכול להיות פשוט רעל לקבוצה..
שגיא נאור
14 דצמ 2016 14:15:51כשאתה כותב "כתישה דקה דקה" אתה מתכוון לכל אחת מ-34 הדקות של זאק לווין?! לא סתם תיבודו מכונה "הקצב".
שגיא נאור
14 דצמ 2016 14:35:29הכוונה היתה כמובן ל-43
bobby
14 דצמ 2016 15:47:45זה בהחלט מה שאני מתכוון. כאילו, חוץ ממשחק פלייאוף או משחק עונה גורלי שיכול להשפיע באופן ישיר על מיקום/העפלה לפלייאוף, אני לא רואה עוד סוג משחק שבו מוצדק לתת לשחקני חמישייה כל כך הרבה דקות.
שייקה
14 דצמ 2016 13:20:59ניתוח מעולה מנחם, אם כי אני לחלוטין לא מסכים איתך שהבולס ינצחו את המזרח, בטח ובטח את הכל.
הביג טרי הזה שאתה מדבר עליו רחוק מלהיות שלם ומאוזן. מעבר לזה שבאופן עקרוני, השילוב הזה עדיין לא הוכיח את עצמו ועל הניר אינו נראה כמו מציאה, גם אם נגד כל הסיכויים יתחברו סופית מהר הם עדיין לא שלישייה שמסוגלת בשנת ההתחברות הראשונה שלהם ללכת עד הסוף. אם ההיט לא עשו את זה והקאבס לא עשו את זה – לא רואה סיבה שדווקא השוורים יעשו את זה.
אני בדרך כלל זורם עם התחזיות הנועזות שלך אבל הפעם לדעתי אתה טועה.
מנחם לס
14 דצמ 2016 20:01:42כמו שעגל כתב למטה, ראז'ון הוא אניגמה אמיתית שאיתו ייפול או יקום דבר. זוהי באמת תחזית נועזת אבל יש בי מין אמונה בקבוצה הזאת.
עגל
14 דצמ 2016 13:59:40מה שהכי מעניין אותי הוא רונדו, אניגמה אמיתית.
שחקן כל כך כשרוני שאף אחד לא יודע מה באמת עובר לו בראש. אני מרחם על ווייד שצריך לשחק עם בחור כזה (ועוד אחרי שיש לשני אלה עבר של היתקלויות)
Berch
14 דצמ 2016 14:13:35מאניה דיפרסיה קלאסית
יום אסל יום בסל כמו בספר
קבוצא עם קלאסה. מדוייקת 🙂
שגיא נאור
14 דצמ 2016 14:21:35מעולה מנחם, תודה רבה.
למרות שאני ממש מסכים איתך על חלק גדול מהפוסט ועל עניין היו יו של הבולס אני חושב שאם ניקח כל קבוצה בליגה נראה שיש לך נצחונות גדולים מול הפסדים לנמושות.
רוצים דוגמאות?
ווריורס – מנצחים את כל הליגה, מובסים מול הלייקרס
ספרס. – נותנים לכולם בראש בחוץ כולל לווריורס, מפסידים בבית ליוסטון , יוטה ופאקינג אורלנדו.
קליבלנד -מנצחים פעמיים את טורונטו בחוץ ואת כל הליגה, מפסידים לאטלנטה בבית
קליפרס – מנצחים מנצחים מנצחים, מפסידים לברוקלין
טורונטו – נותנים עונה מעולה, מפסידים פעמיים לסקרמנטו.
סומסום
14 דצמ 2016 14:54:02איך אמר שאראס על התקופה הקצרה שלו שם:
"אתה כל הזמן לבד, מגיע לטיסה, נוחת במקום, צריך להיות הכי טוב למשחק, ומולך מגיע יריב מאוד מאוד טוב. ואין לך זמן להתאושש, כי מחר בערב אתה שוב פוגש יריב מאוד מאוד טוב. ואם אתה רגע לא מספיק מוכן – הוא לא ישאיר לך מקום לתקן".
זאת אומרת, הנמושות לא באמת כאלה נמושות. מצמצת, הפסדת. יקרה שקבוצה עדיפה תפסיד לחלשה, וזה יקרה לא מעט פעמים. מה – תסתכל על המזרח, ממקום 1, או בעצם 2, עד מקום 12 כולל –
טורונטו, ניקס, בוסטון, שרלוט, דטרויט, אינדיאנה, אטלנטה, וושינגטון, אורלנדו, שיקגו, מילווקי –
כל תוצאה אפשרית בכל עימות, בית או חוץ, ולא תופתע. אלה 11 מתוך 15 קבוצות הקונפרנס.
חוץ מזה יש גם עניין ספציפי של מאצ'-אפ. למשל אטלנטה, עד העונה לפחות, היא דוגמא קלאסית למאצ'-אפ נוראי מול הקאבס. נוראי. הקאבס מצידם מתכוננים כבר עונה שלמה, בעצם שתי עונות, לגולדן סטייט, ולטעמי יש להם מאצ'-אפ לא טוב ספציפית עם הבולס. מוקש אפשרי בדרך.
הייט אשברי
14 דצמ 2016 15:13:48הבולס יעברו את קליבלנד , אם לא יעופו קודם , בסיכוי קטן יותר , שגם הוא די עלוב , שהקליפרס יעברו את הדאבס .
רק שצריך לעורר עניין . הרי אם כולנו נסכים כבר היום על סדרת הגמר הצפויה , על מה נדסקס עוד 4 חודשים ?
Chicago bulls
14 דצמ 2016 15:32:34הויברג לא נותן לוויד לשחק בק טו בק וזאת הסיבה שהוא לא שיחק נגד דאלאס.
רונדו מתחילת העונה נתן שני משחקים טובים, נגד הקאבס והספרס בכל שאר המשחקים הוא היה בינוני מינוס. וויד ובאטלר תמיד נותנים עבודה, רונדו כנראה צריך סיבה בשביל לתת משחק גדול.
דיברת אז על הספסל שלנו ועל כמה שהוא טוב וכמה שהוא הולך להשתפר – טוב אז ככה, זה לא הולך לקרות. יש לנו יותר מידי זבל בספסל. מירוטיץ'(קלעי שלשות אמרתם? 28.4% מהשלשות. עדיף שוויד יזרוק יותר במקומו), קאנן, פאליסיו.. הספסל שלנו לא מספק מספיק נקודות.
תיבודו גרם לנו להאמין שאנחנו שווים יותר מזה, הויברג פתח לנו את העיניים. לנצח את הקאבס 4 פעמים? לא יקרה.
Chicago bulls
14 דצמ 2016 15:51:27הטעות השנייה הכי גדולה של הבולס בשנים האחרונות אחרי שהעיפו את תיבודו היא לא לבחור בדריימונד גרין בדראפט 2012.
שחקן שאגב תיבודו רצה.
מנחם לס
14 דצמ 2016 20:03:42הוא היה מתאים לבולס כמו כפפה ליד
רועי ויינברג
15 דצמ 2016 16:37:32רק אומר שהווריורס הפסידו 3 משחקים רצופים. ובטיימינג הכי כואב שיש.