9 משחקים הלילה ב-NBA, כשהפוקוס היה על המפגש בין ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן, שני מועמדים לתואר ה-MVP, שנגמר בניצחון של הארדן והרוקטס אחרי משחק מצויין. אטלנטה חזרה מפיגור 20 נקודות במהלך המחצית השנייה וניצחה את מילווקי, לברון עלה למקום התשיעי ברשימת קלעי כל הזמנים והיו עוד משחקים טובים הערב.
*
אוקלהומה סיטי ת'אנדר 99 (9-14)-יוסטון רוקטס 102 (7-16)
הרוקטס סיימו רצף 6 ניצחונות של OKC.
המחצית הראשונה הייתה יחסית צמודה ומרובת שינויי הובלה למרות פתיחה רעה מאוד של הארדן (3 מ-11 מהשדה), והרוקטס עלו במהלך הרבע השני ליתרון 9 נקודות. באוקלהומה האיש בפרק זמן זה היה סטיבן אדאמס שנתן משחק מצויין אבל גם הוא לא הצליח לעצור את הרוקטס, שעלו ליתרון דו ספרתי במהלך הרבע השלישי (86-73) ונראה שהם בדרך לניצחון קל.
בתחילת הרבע האחרון אותו סיפור והרוקטס עולים שוב ליתרון של 13 נק'. אז מאמן אוקלהומה, בילי דונובן, מחליט לנצח את יוסטון עם הנשק שלהם ולהעלות הרכב נמוך שכולל את ווסטברוק, ויקטור אולאדיפו, אנטוני מורו, אנדרה רוברסון וג'רמי גרנט. החמישייה הזאת עושה ריצת 18-6 בזמן שווסטברוק מאבד את זה בהתקפה (3 מ-12, אבל 11 נקודות ו-5 מ-6 מהעונשין) וההגנה מאפשרת לרוקטס 3 סלי שדה בלבד כל הרבע.
ההפרש יורד ל-3 נקודות (95-98) ואז ווסטברוק עושה סל ועבירה. הוא מחטיא מהקו ומאבד הזדמנות להשוות, אבל אנטוני מורו לוקח את הריבאונד ומוסר בחזרה לראס. הוא מחטיא פעם נוספת, והרוקטס מחטיאים מהצד השני (הארדן). ראיין אנדרסון מצליח להשיג את הריבאונד ולייצר סל, מה שמעלה את הטילים ל-97-100.
ווסטברוק קולע פעמיים מהקו והכדור של יוסטון. הארדן עם הכדור והוא מאבד אותו למי אם לא ווסטברוק, שמוסר לאולאדיפו. האחרון מחטיא אבל לת'אנדר עדיין יש הזדמנויות לנצח. ווסטברוק מחטיא מתחת לסל ומחמיץ שלשה לאחר מכן (פטריק בברלי ראוי לציון על שמירה מצויינת בדקות האחרונות) ו-5.8 שניות לסיום כדור של יוסטון. טרבור אריזה הולך לקו וקולע פעמיים. הת'אנדר עוד יכולים ללכת להארכה, אבל אנטוני מורו מחטיא על הבאזר ונגמר רצף ששת הניצחונות שלהם במשחק כדורסל מצויין.
ביוסטון, הארדן סבל מיום חלש (6 מ-23 מהשדה, 2 מ-11 מהשלוש, 8 איבודים) אבל סיים עם 21 נקודות, 12 אסיסטים ו-9 ריבאונדים. אריק גורדון קלע 17 מהספסל, אנדרסון 14 עם 8 ריב', קפלה 13, ננה 11 ובברלי לא פגע (1 מ-8 מהשדה) אבל סיים עם 12 אסיסטים, 5 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-3 נקודות.
באוקלהומה, ווסטברוק (8 מ-25 מהשדה, 0 מ-7 מהשלוש, 8 איבודים) לא היה במיטבו אבל קלע 27 נקודות עם 10 אסיסטים ו-10 ריבאונדים. בכך הוא השווה את רצף הטריפל-דאבלים השני באורכו בתולדות הליגה שהוחזק במשותף ע"י מייקל ג'ורדן ואוסקר רוברטסון. הרצף הארוך ביותר הוא 9 טריפל-דאבלים רצופים של וילט צ'מברליין מ-1968. מלבדו, סטיבן אדאמס היה טוב עם 24 נקודות (0 ברבע האחרון) ו-10 ריבאונדים, מורו ואולאדיפו (2 מ-7 מהשלוש) קלעו 12 כ"א וקנטר הוסיף 10 נקודות.
*
מילווקי באקס 110 (10-11)-אטלנטה הוקס 114 (12-12)
מחצית שנייה של 70-46 עזרה לאטלנטה לנצח באחד הקאמבקים הגדולים של השנה.
מילווקי פתחו את המשחק נהדר התקפית. ברבע הראשון אטלנטה עוד יחסית עמדה בקצב ופיגרה רק ב-7 נקודות עם סיומו, כשהבאקס קולעים 30 נקודות ב-53.6% מהשדה. ברבע השני לעומת זאת זה היה סיפור אחר, כשההוקס לא מצליחים מצד אחד להתמודד עם ההגנה האפקטיבית של המארחים שעצרו אותם על 1 מ-9 מהשלוש ו-8 מ-22 מהשדה, ומצד שני לא מסוגלים לתת להם תשובה הולמת בהתקפה. זה הוביל לפיגור "קטנטן" של 44-64 במחצית.
בנקודה הזאת, הצופה הממוצע חוזר לישון (אם הוא גר בישראל) או מתחיל לנסוע הביתה במידה והוא באולם. כל מי שעשה זאת, אם בכלל, עשה טעות גדולה. ב-NBA זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, וההוקס עיכבו אותה עם רבע שלישי נהדר של 40 נקודות ו-11 אסיסטים ל-14 סלי שדה. כשהארדוואי ג'וניור, שרודר ומילסאפ קולעים כמו כל הבאקס (28 נקודות) הצביים מתקשים לעמוד בקצב וההפרש לאט לאט נעלם.
גם ברבע האחרון, עם קייל קורבר במקום הארדוואי ג'וניור לצד החמישייה של ההוקס שעשתה את הקאמבק (שרודר, ספלושה, מילסאפ והווארד), ההתקפה זרמה כמו שצריך, אבל עם שינוי מאוד מעניין: אחרי 8 מ-13 מהשלוש ברבע השלישי הם הפסיקו לזרוק משם וסיימו את האחרון עם 1 מ-4, דבר מפתיע בהתחשב בשילוב של קייל קורבר, מומחה שלשות, על המגרש.
בכל אופן זה עבד והם עלו ל-105-103 3:15 דקות לסיום בזמן שהם מציגים הגנה טובה מאוד לאורך כל הרבע (עצרו את מילווקי על 18 נקודות, אחרי 64 נקודות במחצית). שלשה של ג'בארי פארקר העירה את הבאקס חזרה לחיים, אבל אז שרודר, ספלושה והארדוואי ג'וניור עשו עבודה נהדרת ב-2 צדדי המגרש עם חטיפה ושמירה טובה בהגנה ו-6 נקודות בהתקפה, מה שהעלה אותם ל-112-106, 28.7 שניות לסיום. מכאן מילווקי כבר לא חזרה.
באטלנטה, דניס שרודר קלע שיא קריירה של 33 נקודות (4 מ-7 מהשלוש, 12 מ-19 מהשדה) עם 7 איבודים ו-4 עבירות. מילסאפ קלע 23 נקודות עם 14 ריבאונדים, 3 חסימות ו-6 אסיסטים, הארדוואי ג'וניור קלע 18 נקודות, מוסקלה 11 והווארד 10 עם 7 ריב' ו-2 חס'.
במילווקי, פארקר קלע 27 נקודות. הגריק פריק, מייקל ביזלי וגרג מונרו (5 אס') סיימו עם 14 נקודות ו-6 ריבאונדים כל אחד, מלקולם ברוגדון הרוקי קלע 12 ומת'יו דוולדובה הוסיף 11 נקודות משלו.
*
בוסטון סלטיקס 94 (10-13)-טורונטו ראפטורס 101 (7-16)
ריצת 21-3 ברבע השלישי ניצחה לטורונטו את המשחק.
המחצית הראשונה הייתה צבועה בירוק ואחרי התחלה צמודה בוסטון עלו ליתרון של 14 נקודות. הספסל של הסלטיקס, בעיקר ג'יילן בראון וג'ונאס ג'רבקו, עשה עבודה טובה מאוד בהגנה והקשה על הראפטורס בפרק זמן זה. במחצית השנייה הספסל של טורונטו נתן את הטון בהגנה. לוקאס נוגירה ופטריק פטרסון עלו על חשבון פסקל סיאקאם (הפאוור פורוורד הפותח של הראפטורס) וג'ונאס ואלניוצ'אס והקבוצה עצרה את משחק ההתקפה של בוסטון.
18 נקודות בלבד הקלטים קלעו באותו רבע, בפחות מ-30% מהשדה. בזמן הזה טורונטו ניצלה את כושר הקליעה של הקו האחורי שלה והלכה כל הדרך ל-33 נקודות ב-12 דקות, מה שהפך לחלוטין את הקערה. 52-62 הפך מהר ל-73-65 (ריצת 21-3) הודות לתרומה של נוגירה ופטרסון בהגנה ובריבאונד וליום מוצלח מהעונשין (8 מ-8 ברבע הזה לעומת 5 מ-10 של בוסטון). ברבע האחרון ההגנה האפקטיבית ממשיכה, בוסטון לא מצליחה לצמצם למרחק של פחות מ-4 נקודות והראפטורס מנצחים.
בטורונטו, קייל לאורי היה אדיר עם 34 נקודות (4 מ-8 מהשלוש, 12 מ-13 מהעונשין) ו-7 ריבאונדים. דרוזן קלע 24 נקודות ונורמן פאוול, שפתח בחמישייה בהעדר דמארה קארול, קלע 20 נקודות עם 5 חטיפות שהיו משמעותיות. הראפטורס קלעו 38 נקודות בצבע לעומת 22 של הסלטיקס.
בבוסטון, הורפורד (7 ריב', 6 אס') ובראדלי קלעו 19 נקודות כל אחד. רוזייר וסמארט (5 אס', 4 ריב') קלעו 12 כ"א ואיזייאה תומאס הפצוע לא שותף.
*
סקרמנטו קינגס 100 (13-8)-ניו יורק ניקס 103 (10-12)
17 שינויים בהובלה באחד המשחקים הטובים ביותר של הערב.
הקבוצות נלחמו ונאבקו על כל פוזישן החל מהרגע הראשון, וגם יתרונות גדולים שלהן (9 נקודות של הקינגס במהלך הרבע השני, למשל) נמחקו כלא היו. הקבוצות שיחקו 36 דקות שקולות של כדורסל ונכנסו לרבע האחרון ביתרון קטנטן לסקרמנטו, 77-78.
סל רדף סל גם ברבע זה, כשבסקרמנטו המחליפים (כספי, טמפל ולאוסון) נתנו את הטון ובניקס פורזינגיס הוביל יחד עם תרומה משמעותית של קייל או'קווין. הם עלו ל-89-84 אבל המארחים חזרו ל-92-92, 4:53 דקות לסוף הרבע. קאזינס וקוליסון החזיקו את סקרמנטו על הכתפיים במהלך כל הקאמבק של הקינגס, וכל פעם לאחר סל שלהם היה סל של ג'נינגס או אנטוני. בסופו של דבר הם עלו ל-101-98 אחרי שיוויון 98-98, וכשנשארות 20 שניות לסיום יש לסקרמנטו הזדמנות להשוות. קאזינס הולך על ליי-אפ מהיר שנכנס והניקס קולעים פעמיים מהקו, 103-100.
כדור של סקרמנטו והולכים על שלשה של רודי גיי. הוא זורק ומחטיא. בזמן שנותר עושים פאול על אנטוני שהפעם מחטיא פעמיים, ולקינגס יש הזדמנות נוספת להשוות. הם לא מספיקים לייצר מהלך וזריקה נואשת של סופרסטאר נואש (קאזינס) לא נכנסת. המשחק נגמר בהפסד נוסף, וכואב במיוחד, לקינגס.
בניו יורק, אנטוני (שהפך במהלך המשחק לאחד מ-29 השחקנים היחידים שקלעו יותר מ-23 אלף נקודות) קלע 33 נקודות עם 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, פורזינגיס קלע 17 נקודות עם 10 ריב' וג'נינגס קלע 13 עם 7 אסיסטים. או'קווין הוסיף 8 נקודות עם 11 ריבאונדים מהספסל.
בסקרמנטו, קאזינס קלע 28 נקודות עם 12 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-6 אסיסטים. קוליסון קלע 14 נקודות, גיי 13, כספי 12 (ב-20:14 דקות, כולל כמעט כל הרבע האחרון), טוליבר ומקלמור תרמו 10 נוספות כ"א.
*
שרלוט הורנטס 109 (9-14)-אורלנדו מג'יק 88 (14-10)
5 שחקנים שקולעים בין 12 ל-16 נקודות נתנו לשרלוט ניצחון ביתי.
המשחק עוד היה צמוד בהתחלה, כשההורנטס עולים מוקדם ליתרון בן 9 נקודות אבל המג'יק סוגרים אותו ועולים ליתרון משלהם בסיום רבע ראשון שלא התעלה לרמה גבוהה במיוחד. ברבע השני השילוב של מרקו בלינלי, ג'רמי לאמב, פרנק קמינסקי ורוי היברט ליד קמבה ווקר מציג חמישייה עם הגנה טובה ויכולת קליעה מבחוץ, מה שמעלה את ההורנטס בחזרה ליתרון דו ספרתי ול-46-52 בסיום המחצית.
זה נראה כהפרש שניתן לחזור ממנו, ולכן שרלוט נתנו רבע שלישי מהסרטים. לא משנה מי היה על המגרש, הם הציגו התקפה נהדרת שקלעה ב-13 מ-20 מהשדה ו-7 מ-9 מהשלוש וסיימה עם 9 אסיסטים ברבע. הנוכחות של ניקולס באטום על הפרקט לאורך הזמן הזה (שיחק את כל 12 הדקות) הייתה חשובה מאוד מבחינת הזרימה ההתקפית וסייעה לקבוצה לקלוע 39 נקודות. ההפרש במהלך הרבע עלה ל-21, ולאורך כל הרבע האחרון, גארבג' טיים פר אקסלנס, אורלנדו לא חזרה.
בשרלוט, באטום (9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים) וקיד-גילטריסט (7 ריב') קלעו 16 כל אחד. קמבה קלע 15 עם 5 אסיסטים, סשנס ולאמב (8 ריב') תרמו 12 כ"א מהספסל.
באורלנדו, פורניה קלע 14 נקודות ואיבאקה 12 עם 7 ריבאונדים. הם היו היחידים בדאבל פיגרס, וכל הקבוצה קלעה ב-37.4% מהשדה ו-26.5% מהשלוש.
*
דאלאס מאבריקס 111 (17-5)-אינדיאנה פייסרס 103 (12-11)
ניצחון מרשים של דאלאס שהושג ללא דירק נוביצקי ואנדרו בוגוט.
אחרי רבע ראשון מאוד צמוד שכלל יכולת טובה של פול ג'ורג' (13 נקודות ברבע), דאלאס השתלטו על המשחק עם התקפה חכמה שקלעה 60 נקודות ברבעים השני והשלישי ביחד. האריסון בארנס, ששיחק כפאוור פורוורד הערב, היה מצויין בפרק הזמן הזה והיה אחד מכלי הנשק הבולטים בקבוצה. החמישייה של הפייסרס התקשתה לעצור אותם בזמן שנייט מקמילן לא מצליח למצוא את ההרכב שיבלום את המארחים, שמצליחים לשמור על היתרון לאורך כל הרבע האחרון בדרך לניצחון חמישי בלבד העונה.
בדאלאס, ווסלי מת'יוס קלע 26 נקודות, בארנס קלע 25 עם 8 ריב', וויליאמס קלע 16 עם 6 אסיסטים, פאוול 14 ודוריאן פינלי-סמית' נתן משחקו הטוב ביותר השנה עם 12 נקודות ו-5 ריבאונדים, שניהם שיאי קריירה.
באינדיאנה, ג'ורג' קלע 22 נקודות עם 7 ריבאונדים ו-2 חטיפות. טרנר ומיילס קלעו 18 כ"א, ג'פרסון וטיג (6 אס' לאחרון) הוסיפו 10 כל אחד. הקבוצה הייתה עם 25 מ-26 מרשים במיוחד מהעונשין, כשההחטאה הבודדת שייכת לטיג.
*
קליבלנד קאבלירס 114 (5-16)-מיאמי היט (16-7) 84
מיאמי הציגו רבע ראשון טוב ופיגרו רק ב-4 נקודות בסיומו, אבל הסגל הקצר שלהם לא יכל לרוץ לאורך יותר מדי זמן. קליבלנד עלו ליתרון 11 נקודות במחצית והגדילו את ההובלה עד לסיום, בזמן שסגל 8 השחקנים של מיאמי לא מצליח לצמצם את ההפרש מול האלופה. אין יותר מדי מה לפרט על המשחק הזה, מלבד על ההישג הנוסף של לברון ג'יימס.
MVP הגמר האחרון עבר את אלווין הייז הגדול ברשימת קלעי כל הזמנים והיום הוא במקום התשיעי עם 27,315 נקודות. כרגע הוא מרחק 94 נקודות ממוזס מלון והמקום השמיני, וקיים סיכוי שיעבור את שאקיל אוניל (28,596 נקודות) ויסיים את העונה במקום השביעי ברשימה המכובדת. כרגע מלך הנקודות של ה-NBA בכל הזמנים הוא קארים עבדול ג'באר כשקארל מלון במקום השני וקובי בראיינט בשלישי. את שחקני ה-NBA הפעילים מוביל דירק נוביצקי שנמצא במקום השישי.
בקליבלנד, לאב קלע 28 נקודות עם 13 ריבאונדים. לברון קלע 27 עם 8 ריב' ו-8 אס', אירווינג קלע 23 ואימאן שאמפרט הוסיף 10 נקודות מהספסל.
במיאמי, דריק וויליאמס קלע 17 נקודות מהספסל. דראגיץ' קלע 14, ג'ונסון 12, אלינגטון וריד (11 ריב' לאחרון) 10 כ"א. וויטסייד היה חלש עם 8 נקודות, 12 ריבאונדים ו-0 חסימות.
*
מינסוטה טימברוולבס 90 (17-6)-דטרויט פיסטונס 117 (12-13)
המחצית הראשונה הייתה יחסית צמודה, כללה 8 שינויים בהובלה ונגמרה ב-49-43 לפיסטונס. באותה נקודה הגיעה ההתפרקות המסורתית של מינסוטה ברבע השלישי, והקבוצה ספגה בו 33 נקודות (אחרי שספגה 49 במחצית שלמה). ההפרש עלה ל-14 לטובת דטרויט והוולבס המותשים לא הצליחו לחזור לאורך כל הזמן שנשאר.
הנתון המשמעותי ביותר מהמשחק הוא ה-+/- הממוצע של שחקני הספסל של מינסוטה ודטרויט, אלו ששיחקו יותר מ-5 דקות בכל קבוצה. בדטרויט מדובר ב-18.25+ ואילו במינסוטה הוא עומד על 20.2-. זה כל הסיפור של הערב הזה, ובמובן מסויים של העונה הזאת מבחינת הוולבס.
בדטרויט, אנדרה דרומונד סיים עם משחק ה-20-20 השלישי שלו העונה: 22 נקודות ו-22 ריבאונדים (שיא עונה). ג'ון לוייר האנדרייטד קלע 17 נקודות מהספסל, רג'י ג'קסון 16, האריס ומוריס 15 כל אחד וקלדוול-פופ הוסיף 10 עם 7 אסיסטים.
במינסוטה, וויגינס קלע 16, טאונס (12 ריב') ולווין 14 כל אחד, ג'נג 13 ורוביו 10 עם 6 אסיסטים.
*
לוס אנג'לס לייקרס 115 (15-10)-פניקס סאנס 119 (16-7)
הפסד נוסף ללייקרס הפצועים.
אריק בלדסו פתח את המשחק הזה מצויין וקלע 15 נקודות כבר ברבע הראשון. הוא סייע לסאנס לעלות ל-32-26 בשלב מוקדם, ולשמור על ההובלה ברבע השני האיכותי יחד עם שאר הגארדים של פניקס (בעיקר דווין בוקר ולאונרדו ברבוסה). ברבע השלישי ההפרש לטובתם ממשיך לטפס ומגיע ל-18 נקודות, אבל הגאנרים של הלייקרס לא מוותרים ומורידים את ההפרש ל-105-100, 5 דקות לסיום.
הסאנס עולים ל-113-104, אבל יכולת נפלאה של ברנדון אינגרם בקלאץ' מורידה ל-115-110. שלשה נוספת שלו הופכת את זה ל-115-113, 17.3 שניות לסיום. נייט קולע פעמיים מהקו וקלארקסון מוריד בחזרה למרחק 2 נקודות. צמד זריקות עונשין של בלדסו מעלות את פניקס ל-119-115, 4 שניות לבאזר. מכאן כבר אי אפשר לחזור.
בפניקס, בלדסו, ביום הולדתו ה-27, היה נהדר עם 30 נקודות ו-9 אסיסטים. ברבוסה (5 מ-7 מהשלוש) הוסיף 21 מהספסל, בוקר קלע 15, נייט ולן (13 ריב', 5 חס') קלעו 10 כל אחד.
בלייקרס, לו וויליאמס השתולל וקלע 35 נקודות כמחליף. קלארקסון ורנדל (9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) קלעו 14 כל אחד, הורטאס קלע 12 מהספסל, נאנס ג'וניור ומוזגוב התחלקו שווה בשווה ב-20 נקודות.
מיאמי היו צריכים לפרסם שריד פצוע.
ואז, היו נותנים לו לעלות צולע בחמישיה….
זה היה נותן דחיפה מוראלית עצומה והם היו גונבים את הנצחון 🙂
הוא עוד חיי?
לא, אבל אני חושב ש-berch התכוון לוילי ריד, הסנטר המחליף של מיאמי
אני מסכים איתך לגבי הכוונה של berch אבל מה עשה לך וויליס שאתה קובר אותו באדמה?
🙂
🙂
שאלות בעקבות המשחקים:
1.למה ג'נג ורוביו לא על הספסל? הם יכולים להוסיף הגנה ומשחק קבוצתי לחמישייה השנייה המזעזעת של הוולבס, אולי ככה לא יקרסו בכל מחצית שנייה.
2.למה ריילי לא ביקש חריגת פצוע? יש למיאמי 8 שחקנים פנויים ואפשרות להביא עוד 2 שחקנים כרגע (מקום פנוי בסגל+חריגת פצוע). עדיף.
3.למה לברון משחק 38 דקות במשחק שבו הקאבס מנצחים ב-30?
4.למה נייט מקמילן לא פוטר עדיין?
שאלת בונוס:
5.למה נורמן פאוול משחק רק כשקארול בחוץ?
דרך אגב, בהימורים אני עם 5 מ-9. היו ימים טובים יותר.
3 –
זה לא רק שלברון שיחק 38 דקות, זה ערב לפני בק2בק עם שרלוט. ועוד בבלואו אאוט על מיאמי. מאוד מאוד מוזר, אפילו רשלנות של מאמן. גם קיירי ולאב נתנו יותר מ-30 דקות כל אחד. מאוד לא מובן.
לו עשה בשכל שנתן לליגינס לפתוח ולא לשאמפרט (מרוויח עוד שחקן רוטציה), אבל אני מסכים איתך.
היום, למשל, פלדר יכל לשחק 10 דקות ואירווינג 27. לברון יכל לשחק 30, מקריי 10 דקות וג'ונס 7. במשחקים כאלה באמת אין סיבה לתת לאף אחד יותר מחצי שעה.
כמה שאתה צודק, וכמה שחררי בירד הגדול טעה שהביא את מקמילן, פשוט בזבוז של קבוצה.
*לארי
המספרים של דטרויט הם כמו שירה, איזו הרמוניה:
22-22, 15-15-16-17, 8-10. יש לנו קבוצה.
מה שאי אפשר להגיד על המשחק המבדר והדי-נורא יש לומר, של שני האקדוחנים. זאת אומרת – למה כבר היה אפשר לצפות. למשחקים הבאים כדאי להציב לא התראת טריפל דאבל זוגי, אלא קוודרופל, עם איבודים. הערב נגמר תיקו 8-8. way to go lads. אולי היה צריך הארכה רק כדי לראות מי מאבד יותר!
מילווקי – אטלנטה וסקרמנטו-ניקס, בידור חו"ל במיטבו. שלשת נצחון של עמרי היתה באה טוב, במקום זה הקינגס נענשו על האק-אה, שתי דקות לסוף, כשהם ביתרון נקודה. נואה קלע כמו גדול והמומנטום אבד.
קבוצות חלשות לא יכולות גם לחטוף פציעות. מיאמי והלייקרס לא יכולות לקנות נצחון עכשיו. בכלל. למרות שפיניקס עשתה הכל כדי לעזור.
1-2 למזרח הערב (אינדיאנה הלא ברורה שוב הצליחה להפתיע לרעה).
וכמו בשנה שעברה, המערב מתחיל להיסגר ובמזרח בלגן:
כבר 3 משחקים הבדל בין 8 הבכירות של המערב למקום הבא, וזה המון.
במזרח – 3 משחקים הבדל בין 8 קבוצות, ממקום שלישי עד עשירי. וגם אורלנדו וושינגטון עוד בהחלט בתמונה.
+ הרגע של הערב:
בהפרש 3, מלו הולך לסגור מהקו. מחטיא פעמיים! לסקרמנטו אין טיים אאוט, קאזינס משלושת רבעי מגרש, contested – וזה הולך לטבעת וכמעט.
תודה רבה על הסיקור!
רבע אחרון מזוויע של יוסטון, ושל הארדן בפרט. מזל שההגנה לפחות עבדה, בברלי עם שמירה מצויינת על ראס ברגעים המכריעים.
בכלל טוב לדעת שגם ביום קליעות מזעזע, הקבוצה מצליחה לנצח. אבל מפריע לי שבמשחקים צמודים יוסטון חוזרים לשחק הירו-בול של הארדן. למשך 3 הרבעים הראשונים הארדן כן יודע לשחק רכז ולמצוא את המסירות, אבל ברגעים המכריעים של משחקים צמודים הוא חוזר להיות עם הראש בקיר. בניצחון מול גולדן סטייט, בהארכות, הוא דווקא כן חיפש פה ושם מסירות, כשהבולטת הייתה המסירה לליי-אפ חשוב של דקר על דוראנט. אבל הלילה הוא לא מספיק חיפש מסירות בסוף.
המזל כמובן היה שגם ראס שיחק עם הראש בקיר. אם כי לדעתי הוא קצת יותר חיפש את החברים לעומת הארדן.
+1
מסכים עם הכל. משחק שבכל יום אחר אחר היינו מפסידים. בברלי עם 3 נק' והשחקן הכי טוב במגרש היום.
מסכים לגמרי.
בברלי גם חילק 5 אסיסטים ולקח 12 כ"ח, לא רע
סיקור נפלא, תענוג לשבת בבוקר.
הסיקור עצמו משולב בתקצירים זה כל כך כיף !
תודה רועי, ראיתי מחצית שנייה באוק', היה משחק נוראי.
שתי קבוצות מבחילות וחסרות חשיבות שלא יעשו דבר השנה, מובלות בידי כוכביהן אשר מתהדרים בנוצות הסטטיסטיקה, ולמעשה מדובר בשתי מכונות איבודים שכשהשעון מתקתק או בסיומי משחקים מורידים את הראש למטה וכולם יודעים לאן זה הולך – אחד על 5 והירו בול מטומטם.
ושאר הניצבים בסרט צריכים פשוט לעמוד ולהסתכל על שהשופט צועק "קאט".
קשה להחליט מי יותר מגעיל מבין השניים, הזקן האפאטי עם הטיק בצוואר, או הקמיקזה חולת הכלבת שעוברת התקף פסיכוטי מדי ערב.
כנראה שהקמיקזה, בכל זאת.
יוסטון יובלו כצאן לטבח מול כל קבוצה אשר יפגשו בפלייאוף, הסגנון שלהם מתאים רק לעונה הרגילה.
קראתי בקול את תיאורי הכוכבים שלך לבת זוגי, צחוק גדול.
כואב על הלייקרס
כנראה שהפציעהשל ראסל משפיעה יותר מהרגיל,צריך להכניס לכלא את מי שהביא את לואל דנג לקבוצה
ראסל ווסטברוק פסיכופט אם במשחק בינוני מינוס הוא דופק TD
יילך על השיא של צ'מברלין ללא ספק והוא רחוק רק 3 …. ברמת האינדיוידואל מדובר בהישג בלתי נתפס
מדברים הרבה עם ביג O אבל הוא בדרך להיות מלך הסלים והאסיסטים הראשון מאז טייני ארצ'יבלד זה גם חתיכת היסטוריה
ממוצע מטורף של טריפל דאבל ברמת הכדורסל של היום
מדהים! הוא באמת פסיכופט
תודה רועי אחלה סיקור.
באטלנטה הבעיה היא שהווארד יכול להיות מעולה לקבוצה אם הוא יתרכז בהגנה וריבאונדים אבל הוא מתעקש להיות מעורב בהתקפה מה שתוקע את הקבוצה לא פעם. אם יקבל את התפקיד שלו, כולם ירוויחו.
שרודר נתן משחק נהדר, לא יודע למה כל כך הרבה אנשים חכמים (עידו גילרי אני מדבר אליך) לא רואים את הפוטנציאל שלו
אתה מתאר את הווארד כמין ביסמק ביומבו כזה, נשמע קצת משפיל בשביל סופרמן, לא? 🙂
מצחיק אבל מה חסר ליוסטון? אולי שחקן הגנה גבוה שיגן על הטבעת וישחק פיק-אן-רול עם הארדן וייצב את ההגנה לקראת הפלייאוף. בדיוק מה שהווארד היה צריך להיות כשהגיעו אותו. אבל הוא פשוט לא רוצה להתאים את עצמו לצרכי הוקצה בה הוא נמצא.
לפני העונה הייתי בטוח שההוקס יפלו בגלל העזיבה של טיג והורפורד ובגלל שאני שבאמת לא חושב ששרודר מתאים להוביל את הקבוצה. הם התחילו טוב ואז נפלו. נצטרך לחכות עוד כדי לראות מה הם באמת שווים. אני עדיין לא שיניתי דעה על שרודר אבל הוא עוד מספיק צעיר כדי לגרום לי להתחרט.
תודה רועי. המעבר לבוקס סקור ה"חדש" מאפשרת לראות באותו מבט גם את הדקות וגם את הנקודות של שחקן בלי צורך לגלול ימינה.
היתה מחצית שניה מזעזעת במילווקי. נגיסה מתמשכת ביתרון המקומי שהולך ונשחק מ 20 עד ל מינוס 4. כשכל הצופים יודעים שזה מה שהולך לקרות. גם שמילווקי מובילים עדיין ב 8 כולם מבינים שזה לא יעזור להם.
אולי זה עונש למדינת וויסקונסין על זה שבחרה בטראמפ.
מאין הגיע מר ליגינס? שחקן בן 28 שלא ידעתי על קיומו עד לפני 4 דקות,והוא בחמישיה הפותחת של הקוולירס המהוללים, ומשחק 26 דקות.
לתשומת הקורא רועי ווינברג, לסקור של המשחק יוסטון אוקלהומה. 201 נק' בלבד. קצת פחות מה 250 ומעלה שצפית.
כן, טעיתי בתחזית של המשחק עם הת'אנדר (אבל בממוצע לפני המשחק הן קלעו ביחד באזור ה-220, לא 200).
ליגינס היה בקנטקי עם בלדסו, קאזינס, ופטרסון
וכמובן ג'ון וול.
האם נכון שבדאלאס עלה בחמישיה שחקן שזה משחקו הראשון בנבא, שיחק 33 דקות וקלע 12 נק', ששמו פינלי סמית?
סליחה. אני מבטל את התמיהה לגבי פינלי. ראיתי את ה קומפליט קארד שלו ומסתבר שהוא כבר 21 משחקים ברוסטר.
הפציעות גרמו לקסם באל איי לפוג טיפה… ההגנה פשוט גרועה! לפי דעתי כשראסל ויאנג (ששומר מצוין העונה) יחזרו אז הקבוצה תחזור לעצמה.
גם מקום 9-10 יהיה בסדר השנה.רק צריך בשנים הבאות להיפטר מהמוזגובים הדנגים והקלדרונים.לקחת את השלד של ראסל אינגראם קלארקסון נאנס ורנדל פלוס לו וויליאמס ויאנג[תלוי בכושרם בשנים הבאות] עליו להוסיף כל שנה בקיץ שחקן שניים נורמלים מה free agents ויש לך קבוצה שתהיה עוד 4-5 שנים קנדידטית אחרי תקופת גולדן סטייט
ההגנה הייתה גרועה גם קודם. ההתקפה קרסה ברגע שנשחקה הרוטציה.
כמו שכתבו בפוסט בלילה.הארדן ווסטברוק לא יגיעו לשום מקום עם הניפוח סטטיסטיקות הללו.את המשחק הלילה לא ראיתי אבל יצא לי לראות את 2 המשחקים לפני זה של ווסטברוק ואין ספק שהוא דואג לטריפל דאבל.בחצי הראשון הוא מסתער על הריבאונדים וזורק פחות לסל ומתמקד באסיסטים.ברגע שהוא משיג את הריבאונדים והאסיסטים הנדרשים הוא מתחיל לזרוק בלי הכרה באחוזים גרועים.שני שחקנים עם אחלה יכולות אינדיבידואליות שכנראה יפסידו כבר בסיבוב הראשון בפלייאוף.[אוקלהומה בטוח.יוסטון תלוי נגד איזה קבוצה תתמודד אבל סיבוב שני זה גולדן ופה זה נגמר].עם כל הרעש על המעבר של דוראנט בקיץ הוא עשה את ההחלטה הכי נכונה שיכולה להיות.סוף סוף הוא גם נהנה מהמשחק ומחייך בלי ההפסקה [באוקלהומה לא ראיתי אותו אף פעם מחייך].הוא משחק בקבוצה קבוצתית ולא אוסף של אינדיבידואלים.יש לו את האחוזים הכי טובים בליגה מהשדה[55 אחוז].מקום שני לברון עם 50.4 והגריק פריק מקום שלישי עם 50.1 אחוזים.כל שאר השחקנים בטופ 40 של הקלעים מתחת ל 50 אחוזים. עם קארי הוא יכול לזכות בכמה אליפויות ועם ווסטברוק הוא לא היה לוקח גם עוד 1000 שנה אליפות
100+
אני אכן מבין את המעבר של דוראנט. עשה בשכל.
עצוב כמה שזה נכון. מצד שני דוראנט אחראי בדיוק כמו ווסטברוק לצורת המשחק ולמצב של אוקלהומה בשנים האחרונות.
גם 100+
מסכים.
תוך שנה לדעתי ישתנה הנרטיב של קיץ 2016. במקום דוראנט תקע סכין בגב לאוקלהומה והשאיר את ראסל לבד, אנשים יבינו שראסל היה הסיבה לכך שדוראנט עזב למרות הנאמנות לעיר ולאנשים.
זה פשוט לא הגיוני כמה שווסטברוק לא השתנה כשחקן, למרות רמיזות שחקנים (איבקה על כך שהוא לא נוגע בכדור 6-7 דקות, דוראנט על כך שצריך יותר מסירות) ונסיונות נואשים של המאמן.
אגב, אני עדיין חושב שווסטברוק שחקן גדול ושהנוכחות של דוראנט איזנה אותו. לדעתי הלא מקצועית, אם דוראנט היה נשאר, הרעמים היו מובילים את הליגה והלוחמים היו יורדים מגדולתם ההיסטורית.
הזוי. כל כך הרבה שטויות, אבל אני אתן לסטסטיקה לדבר.
הנתונים של ראסל מתחילת העונה:
250 זריקות בחצי הראשון.
264 בחצי השני (כולל הארכות).
והאחוזים שלו משתפרים בהרבה בחצי השני..
זה בסך הכל מתקבל על הדעת, בהתחשב בכך שבשלב מוקדם הוא ירצה לתת למשחק לזרום ולהכניס את השחקנים האחרים. ובשלב מאוחר יותר המשחק נכנס לקצב של בידודים. אני בטוח שאם תבדוק בססטיסטיקה של סופרסטארים במצב דומה תמצא בדיוק את אותו הנתון.
להסתער על ריבאונדים זה דבר רע, לדאוג להכניס את החברים שלך לקבוצה למשחק בשלב מוקדם זה אנוכי, ולקחת את המשחק על הכתפיים שלך חרף העובדה שזה יוריד לך את האחוזים זה אגואיסטי. (אז מי יעשה את זה? אולדיפו? רוברסון?)
אם לברון היה מגיע למספרים כאלה, היו אומרים שהוא יותר טוב מג'ורדן ובטח שלא היה מדברים בסגנון כזה.
לגמרי מסכים איתך.
מגוחך שעברנו לברך כוכבים שעוברים לשחק ליד סופרסטארים כדי ש'לא יצטרכו לשחק אנוכי'. בולשיט.
ווסטברוק עושה כל מה שאפשר בשביל שהקבוצה שלו לנצח.
דוראנט בחיים לא ישכנע אותי שמה שהוא עשה היה ספורטיבי או קשור לרצון שלו 'ליהנות' מכדורסל. ממשיך להחזיק בדיעה שזה היה המהלך הפחדני בהיסטוריה של הכדורסל. מצד שני עדיין לא מוריד מהגדולה של דוראנט כשחקן.
אני בטוח שווסטברוק משוכנע לחלוטין שהוא עושה כל מה שצריך כדי לנצח.
הבעיה היא שזו השיטה הכי טובה לנצח רק אם אתה בטוח שהקבוצה מלאה בשחקנים שבקרית גת היו מוותרים עליהם.
אם לא תסמוך ברבעים הראשונים על אולדיפו, איך נגיע למצב שהוא יוכל לקחת על עצמו את המשחק בדקות האחרונות?
תחליטו. אבל אמרנו שקודם הוא מתרכז באסיסטים כי זה יותר משתלם מבחינת הטריפל-דאבלים מה לא????
יש שלבים של לסמוך. אולדיפו זורק 15 זריקות למשחק. זה די הרבה לכל הדעות. אבל בדקות האחרונות מן הסתם שהכדורים צריכים ללכת בעיקר לראסל..
אין ניגוד. אני בטוח שהוא רודף אחרי הטריפל דאבל וגם אחרי הניצחון. אני גם בטוח שהוא חושב שדרך המשחק שלו, שמביאה לטריפל דאבל, היא זו שמביאה לניצחון בדרך הכי טובה, אבל כמו שהוא זורק את עצמו כל רגע על המגרש בלי לחשוב שהוא יכול להיפצע, הוא לא רואה את הטווח הארוך. וכאן אני ממש לא מסכים איתו.
יופי שאולדיפו מצליח לזרוק. כמה הוא מחזיק בכדור במשחק? כמה פעמים הוא מחליט מה הולך להיות בהתקפה? ואיך רוברסון ישתפר ויהפוך לשחקן שגם עוזר בהתקפה אם הוא לא יקבל קצת הזדמנות והחלטות?
מייקל וקובי אמרו שהוא הכי מזכיר אותם. מישהו צריך להזכיר להם שהם הגיעו לשיא כאשר הם נתנו לסקוטי פיפן, שאק וגאסול אפשרות לשחק איתם, ולא לשחק עבורם.
הנתונים שלך לא מדויקים.
בחצי הראשון הוא לקח 254 זריקות בקצב של זריקה כל 1.62 דקות בדיוק אפקטיבי של 43.3%
בחצי השני +הארכה הוא לקח 302 זריקות בקצב של זריקה כל 1.35 בדיוק אפקטיבי של 48.2%.
צודק. כנראה נתקלתי בנתונים מוקדמים יותר.
אבל הטענה שלי נשארת צודקת.
לא מתווכח עם הטענה שלך למעט זה שבדקות הסיום הוא לוקח יותר מדי על עצמו (הוא ממש לא היחיד).
תודה, רועי.
אני, בעווני, צפיתי בסאנס ובלייקרס משחקות מחניים (כדורסל, זה לא היה. בכדורסל יש הגנות).
לא היה הרבה ללמוד מהמשחק.
למדתי שהלייקרס לא יגיעו השנה לפלייאוף, ושאולי הפציעה של ראסל לא כל כך רעה עבורם (מרחיקה אותם מהלימבו שהוא המקום ה-9).
ולמדתי שגם נגד הלייקרס נטולי הגנה, ונטולי הרכז הפותח, הסאנס מצליחים לפשל ברבע הרביעי.
תגיד, בנדר זה השם שלו או כינוי?
חשבתי שאולי זה בכלל כינוי בגלל שהוא נוהג לעקם את הטבעת עם הזריקות שלו.
אני דווקא חשבתי על הרובוט מפיוצ'רמה
לא בטוח שסקרמנטו וכספי הולכים לקראת פרידה. הם נראים טוב ביחד בשבועיים האחרונים
כן, כמו שזיו אמר, זו עונה ארוכה ובארנס ברור שיפיל את עצמו בשלב כלשהו. כספי קיבל את ההזדמנות ולקח אותה בשתי ידיים. כמעט באופן קבוע הוא עושה דברים חיוביים בשביל הקבוצה שלו. יופי של שחקן שיעלה מהספסל בכל קבוצה
עומרי חזר למקום שלו לפני ייגר שחקן 6-7 ברוטציה.
ימשיך לשחק כמו ששיחק היום גם יגיע למספר הדקות שקיבל שנה שעברה מקארל.
כספי "מצטיין" רק במשחקים בהם סקרמנטו מפסידים.
לרוטציה מצטרפים אחרי נצחונות.
זה פשוט לא נכון מוטי.
החמישייה השנייה רואה יותר דקות כשהראשונה לא מצליחה להתמודד, אולי בגלל זה זה נראה לך ככה.
כספי באופן קבוע מחזיק במדד +/- מהטובים בקבוצה.
אני הייתי שמח לקבל אותו בקבוצה שלי בכל יום בשבוע
*סקירת משחקיים מצויינת.
*כמעט כל הדברים השליליים שאומרים על ווסטברוק נאמרים ע"י רפי ונטולי הבנה.
*שימו לב כיצד בארנס התחיל לקלוע 25 נק' כל משחק.
*האם לו ויליאמס הופך לאחד הקלעים המסוכנים בליגה?
*בחלום הכי וורוד שלי לא הייתי מאמין ששרודר מסוגל לקלוע 33. האם זוהי חדשה משמחת מאד עבור אטלנטה?
*לייקרס הפסידו בבית. אז מה אם ראסל פצוע? לכל קבוצה ישנם פצועים.
*האם מיאמי כפי שהיא היום היא הקבוצה החלשה ביותר בליגה?
*אולי עכשיו כולם מבינים למה הקאבס נתנו ללאב את החוזה שנתנו לו. הוא הפך לסופר-סטאר שתמיד ידעתי שהוא.
*מינסוטה היא המאכזבת ביותר מכולם. מה ת'יבודו עושה שם?
תודה על המחמאה דוקטור. אני מסכים בקשר ללו וויליאמס שכרגע צריך לזכות בשחקן השישי של העונה (קרב צמוד בינו ובין אריק גורדון, אבל הייתי מצביע ללו).
מבחינת שרודר – אם הוא יתן משחקים כאלו כל הזמן זה יהיה מעולה. כשההתקפה של ההוקס זורמת הוא פורח, וזה מעולה. רק בן 23 אם אני לא טועה והרכז שלהם לשנים הבאות.
מבחינת מיאמי, התשובה לצערי היא כן. ריילי צריך להביא עוד 2 שחקנים כדי שלפחות יהיו 10 ולא 8 בכל משחק.
עם כל הסימפטיה לראס הוא מחטיא המון, ברמה של חוסר אחריות. לקלוע 8 מתוך 26 זריקות זה יום עבודה סטנדרטי מבחינתו. למרות רצף הנצחונות המרשים אני בספק אם okc יעברו סיבוב בפלייאוף.
ביום שאנשים יתחילו לרדת על דייויס שלא מביא את הקבוצה שלו לשום מקום אני אתחיל לזלזל בווסטברוק שלוקח את הקבוצה שלו למקום החמישי במערב.
הכי קל לקחת קבוצה של 4 אולסטארים ולהגיד 'וואו תראו כמה יפה הם משחקים'. בינתיים ווסטברוק (והארדן לצורך העניין) מביאים את הקבוצות שלהם רחוק הרבה יותר מכל הקבוצות ה'קבוצתיות' כמו יוטה שאתם כל כך אוהבים לאהוב. צריך לדעת גם להעריך הופעות סולו כשהן מביאות תוצאות.
1+
לא מעריכים אותו מספיק. ו-8 מ-26 זה לא יום עבודה רגיל שלו, יותר בכיוון של 11 מ-26 (הממוצע הוא 10 מ-24). וזה עובד, הם ניצחו 6 משחקים רצופים עד שהפסידו לאחת הקבוצות הטובות בליגה ביום רע שלו ושל רוב הקבוצה.
מה הכוונה בזה עובד? ההתקפה של הת'אנדר היא בחלק התחתון של הליגה. יש שם מספיק כישרון לטופ 10 התקפי.
הם בקצב של 50 ניצחונות. אני לא חושב שהמועדון הזה שווה יותר. וניצחונות הם הדבר החשוב בליגה הזאת.
זה לא כל כך משנה כמה הם מנצחים לדיון הזה. או זה שהדעה שלך או שלי חשבה שהם צריכים לנצח 50 או 45 ניצחונות. הדיון מתמקד כל הזמן במה המשחק של ווסטברוק עושה להתקפה של הת'אנדר, וזה מה לעשות לא עובד. נכון הם איבדו את אחד מ-3 השחקנים ההתקפים הטובים ביותר בליגה אבל זה עדיין לא מצדיק התרסקות התקפית שכזו.
+10000
+ 1
תודה על הסיקור המעולה.
מה שיצא שהטבלה לא משקרת ויוסטון קצת יותר טובה לאוקלהומה. מצד שני זה הפסד אחרי רצף של 6 נצחונות. אי אפשר לבוא בטענות. זה אפשרי. אני בהחלט חושב שראס טיפה מגזים בכמות הזריקות ושיש לו בקבוצה נספיק שחרנים טובים שיכולים לקבל יותר זריקות ולהחזיר תוצרת, מצד שני ברור שראס ימשיך לנהל את ההצגה וככה ראוי. אני חושב שצאיך לתת לו עוד זמן. יש עדיים ותר משני שליש עונה לשפר אלמנטים במשחק של אוקלהומה והם יעשו זאת.
תגובה מתונה ונכונה. אוק' סיטי וראס מחפשים את עצמם ועל הדרך שורדים יפה במערב החזק, עם פזילה מתמדת לכיוון הארבע הראשונות. יש שם כישרון ואתלטיות וצריך סבלנות כדי לראות לאן זה יילך.
לפוסט-סיזן יש חוקים משלו, שם צריך להתפוצץ ארבע פעמים וליציבות או לאחוזים יש משקל נמוך יותר, אם בכלל. אוק' צעירה ונפיצה וזה הופך אותה לקבוצת פלייאוף מצויינת. בדיוק כמו שהיכולת להשתגע מהשלוש הופכת את יוסטון למסוכנת (תשאלו את הקליפרס). שימו לב להפסדים של אוק' סיטי השנה – מלבד תבוסה ל-ג"ס (דוראנט השתגע) והפרשים גדולים מול סקרמנטו (?!), טורונטו ואולי עוד משחק או שניים (דטרויט) – כל המשחקים הלכו לקלאץ'. בינתיים, כמו שכתב צביקה, אי אפשר לבוא בטענות.