מעורב הופס לשבת + אתגר / מנחם לס

1.SHAQTIN A FOOL אפיזודה מס' 6. חובה לראות את "האיש שלי" ג'באל מגי!!!

(הסתכלו עד הסוף. זה רק 2-3 דקות)

2. אילו האול סטאר היה  מחר…

אם האול סטאר היה נערך מחר, ואני מאמן המזרח, החמישייה שלי היתה:

קיירי אירוינג, דמאר דרוזן, ג'ימי באטלר, לברון ג'יימס, קווין לאב.

האיש הששי: ג'יאניס אנטטוקונמפו.

אין לי סנטר? אני יודע.

אם אני מאמן המערב החמישייה שלי היא:

ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן, קאווי לנארד, קווין דוראנט, אנטוני דייויס.

האיש הששי:סטפן קרי (או קאזינס? עדיין לא החלטתי).

3. אתגר משולש לשבת: אם בחירות הרוקיס נערכו מחר…

  1. מי היא חמישיית הרוקיס (לפי תפקיד).
  2. מי הוא 'רוקי העונה' נכון להיום.
  3. מי הם שלושת הרוקי'ס הטובים ביותר נכון להיום.

4 (א). זה נכתב שעתיים לפני תחילת המשחק נגד ג'יימס הארדן

הבוקר ראסל ווסטברוק נשאל בקשר לטריפל-דאבלים שלו.

"הנושא היחידי שאני שונא לדבר עליו יותר מה'טריפל-דאבלים' הוא העזיבה של קווין דוראנט לווריורס. הדבר היחידי שאני מוכן לדבר עליו הוא WINNING".

"-בסדר, אבל זה לא עושה אותך שונה מ-400 שחקנים אחרים ב-NBA. מה שעושה אותך שונה הם ה'טריפלים'"

"אני אוהב זאת ככה. אני לא שונה ברצונותיי ומאוויי מכל שחקן אחר בליגה. כולנו רוצים ראשית כל לנצח!"

כמובן שאילו אני שאלתי אותו את השאלה הייתי מזכיר לו שיותר מחצי מה-200 דואגים הרבה יותר למספר הדקות שהם מקבלים ואם יהיה להם ג'וב בסיום חוזם, אבל לא הייתי שם לשאול את השאלות.

מה שברור הוא שהדבר האחרון שראסל מעוניין בו זה להפוך פתאום ל-"מוגול סטטיסטי" שמה שמעניין אותו זה להיכנס להיסטוריה כ"ראשון אחרי 'ביג O'".

כל מי שמכיר את ראסל יודע שהוא אומר את האמת. המנטליות התחרותיות שלו מעוניינת רק בניצחונות, ואם כדי לנצח קבוצתו נהנית וזוכה  מהטריפל-דאבלים שלו, SO BE IT. אילו הוא השתכנע שקבוצתו נהנית יותר מ-40 נקודות שלו ו-2 אסיסטים וריבאונד אחד, זה מה שהוא היה מייצר. במילים אחרות, ווסטברוק עושה WHATEVER IT TAKES. אני לא הייתי מתפלא כלל אילו שאלו אותו על המספרים הממוצעים שלו, ולא היה לו מושג.

אבל אני בטוח שאפילו הוא יודע שהטריפל דאבל המטורף הזה הגיע רק בגלל סיבה אחת: העזיבה של קווין דוראנט. לא היינו זוכים לראות את אחת מסדרות המשחקים הגדולות בחיינו אילמלא דוראנט עזב

"-עכשיו כשנוכחותך גם באסיסטים וגם בריבאונדים היא גדולה הרבה יותר, האם אתה שמח בתוכי תוכך שהוא עזב?"

הוא תוקע בשואל מבט מלא תיאוב ועוזב בכעס נראה לעין את עמדתו כמרואיין.

סוף השיחה.

עכשיו כמה עובדות:

*לראסל יש יותר טריפל דאבלים (11) מלכל הליגה ביחד.

*נכון להיום, 22 משחקים אל תוך העונה, ממוצעיו גבוהים יותר משהיו ממוצעיו של 'ביג O' בעונת הטריפל-דאבל שלו. הוא יושב על 31 נק', 10.9 ריב', 11.3 אס'. לאוסקאר, אחרי 22 משחקים, היו 22.8 נק', 9.2 ריב', ו-10.9 אסיסטים.

*כל 11 הטריפל דאבלים  הושגו כבר ברבע השלישי.

חבר קבוצתו לשעבר ת'אבו ספולושה אומר:

"It is mind blowing. He’s a tremendous player who can do so many different things and play at such a high energy level. He’s carrying that team."

הוא, והטריפל דאבלים שלו, הם הסיבה העיקרית שהת'אנדר היא עדיין קבוצה עילית ללא דוראנט. המחשבה השלטת היתה שהקבוצה תתמוטט. בינתיים היא לא פחות טובה מאשר היתה, והכל תודות לראסל.

השאלה הגדולה? כמה זמן הוא יצליח להחזיק מעמד בקצב זה. בעיקר בריבאונדים. ראסל אינו גארד 'גדול' בגופו. הוא בחלק התחתון של האחוזון ה-50 בגודל גופו, וכמו כן הוא נמצא בהרבה חלקי המשחק בפרימטר ולא תחת הסל, הווה אומר שכדי לקחת ריבאונד הוא צריך גם להגיע מ-5-6 מטר מהחוץ, דבר שמקשה עליו עוד יותר.

אז כיצד הוא עושה זאת?

ישנה לו תשובה פשוטה: ".I JUST GO FOR THE BALL".

האם למישהו ישנה בעייה עם זה?

ובקשר לדוראנט, הוא לא צריך לדבר עליו. אחרי המשחק נגד מאמנו לשעבר סקוט ברוקס היו חיבוקים וטפיחות גב. אותו דבר אחרי המשחק נגד ההאוקס עם ספולושה.

במשחק נגד הווריורס? שום-כלום. אפילו לא לחיצת יד או מבט.

אבל אם ווסטברוק ייכנס להסטוריה כשני ל'ביג O' בטריפל דאבל ממוצע, LIKE HIM OR HATE HIM, הסיבה העיקרית תהיה העזיבה של הכוכב.

 

4 (ב): ראסל השיג עוד טריפל דאבל, בהפסד

 

הדבר ששיגע אותי יותר מכל דבר אחר במשחק ההפסד הערב נגד יוסטון היתה העובדה שראסל ווסטברוק שיחק את המשחק המסודר ביותר שלו עד שהוא השיג את הטריפל דאבל. דווקא אחרי הטריפל אבל הוא החל להגזים.

בסיום המשחק הוא נשאל בחדר הראיונות אם הוא מודע למספרי הסטטיסטיקה שלו במשך המשחק. למשל הערב היו לו דאבלים בנקודות ואסיסטים כבר ברבע השלישי, אבל רק 9 ריבאונדים. הוא לקח את העשירי כ-7 דקות לפני סיום המשחק.

-"האם ידעת שחסר לך ריבאונד אחד?"

"NEVER!" הוא ענה, "ואני גם לא מרשה שאף אחד יגיד לי".

אני משוכנע שהוא משחק ללא כל התחשבות בסטטיסטיקה שלו. אחרת למה דווקא אחרי שהטריפל דאבל הושג הוא החל קצת להתפרע?

התשובה היא שהוא לא משחק עבור הסטטיסטיקה אלא עבור מה שהוא מאמין תורם לנצחון.

הוא באמת קלע את רוב נקודותיו ברבע הרביעי, אבל פעמיים או שלוש הוא הגזים. הוא היה זה שקטע הפרש של 10 לשוויון, אבל הוא היה גם זה שבסוף הכריח שתי כניסות שאחת היתה גרועה מאד לקבוצתו.

אבל לשחקן שמחזיר אותך לבדו ממש מדפיציט של עשר לשוויון אתה לא יכול לבוא בטענות כשבפעם האחרונה הוא מפשל.

הוא עשה הערב את הטריפל דאבל השביעי הרצוף שלו, דבר שלא נעשה מאז MJ ב-1989. הוא קלע 27 ביום קליעות לא מדוייק, עם 10 קרשים ו-10 בונבונים. זהו הטריפל דאבל ה-12 שלו העונה וה-49 דקריירה שלו.

אבל הרגע הכיפי ביותר במשחק היה הרגע בו סם דקר השכיב את אנס קנטר בדאנק מהסרטים, דאנק שקנטר יראה בחלומות הזוועה שלו בשנים הבאות:

5. קולג' בסקטבול הוא עדיין הספורט האהוב מכולם!

הייתי השבוע בקלמסון לראות כדורסל מכללות. סתם משחק נגד קופין סטייט. לא משהו מיוחד, סתם משחק. 25 דקות נסיעה מהבית סתם להתאוורר ולקבל קצת אווירה.

היה ברור למפרע שקלמסון תנצח, אבל הלכתי סתם ככה לראות את המעודדות, לשמוע קצת טירוף, ולהכניס לנשמה קצת אווירה שונה מהאווירה של 'ההיכל' נגד פרנחבצ'ה שהחליאה אותי.

מה אגיד לכם? כאן זה עולם אחר. אווירה חמה אבל טובה. הטירוף של הסטודנטים של קלמסון הביתית הוא אמיתי, מלבב, תמים, ונחמד. אפילו שהוא רועש ומחריש אוזניים הוא איכשהו נעים. אין את השריקות הצורמות, התנועות המגונות, והקללות שאתה שומע בת"א, באיסטנבול ובברצלונה כל אימת שהקבוצה היריבה מחזיקה בכדור.  כאן ש עידודים וישנן פוזות קבוצתיות אדירות בהשתתפות 18,000 צופים הנעמדים כאחד ומרימים יד עם שלוש אצבעות מושטות אל-על בכל שלשה הנקלעת, וישנן מקהלות של סטודנטים במקומות שונים באולם עם הפוזות שלהם, הקפיצות שלהם, והמחיאות שלהם. הרעש אדיר משך כל המשחק – אפילו ב-30 הפרש – אבל הרעש הוא ספורטיבי ואינו צורם. הוא אינו הרעש 'הרע' שעושים איזה 400-500 אוהדים הנראים לי בגילאי 14-25 משני צידי האולם, שמשניאים עלי את כל המשחק.

לך תדע. אולי התעדנתי כאן משך השנים ואני כבר לא ישראלי טיפוסי. כאן, בקלמסון, הכדורסל הוא עולם אחר מישראל, מה-NBA, או כל אולם כדורסל אחר בעולם.

כשאתה הולך למשחק 'קולג' בסקבול' אתה יודע ומרגיש שאתה נמצא במקום בו הספורט הוא על רמה גבוהה, האתלטים נותנים נשמתם, והספורט הוא בשיאו עם מינימום אינטריגות. אני יודע טוב יותר מכל אחד מכם את הבעיות של COLLEGE ATHLETICS אז אנא תחסכו מעצמכם כל טירחה בניסיונות לספר לי. אני חייתי קולג' ספורט באופן אישי כמאמן. אני יודע כמעט הכל לחיוב ולשלילה, וזה עדיין הספורט הנקי והטהור יחסית מכל הספורטים שאני מכיר.

במקרה, בשנתיים האחרונות קולג' פוטבול הוא הכל אלבאמה. אונ' אלבאמה היא ליגה בפני עצמה והיא מזכירה קבוצת NFL הרבה יותר מאשר קבוצת מכללה. היא עלתה לפני שבוע לגמר אליפות המכללות ותשחק נגד אוניברסיטת וושינגטון. השנייה בדרוג המכללות –  קלמסון – תשחק נגד אוהיו סטייט, ושתי המנצחות תשחקנה על אליפות ה-NCAA. אלבאמה תהיה האלופה על בטוח. אבל אלבאמה היא בית חרושת, ומאמנה ניק סבאן נשבע שיום הבחירות עבר כאן והוא אפילו לא ידע עליו; עד כדי כך הוא שקוע רובו וכולו בקבוצתו.

בכדורסל ישנן העונה כ-12-15 מכללות עם סיכוי ריאלי לנצח את ה'ריקוד הגדול'. מי הראשונה בדרוג? וילנובה הפיצפונת ששלשום שיחקה נגד פן (אונ' פנסילבניה מהאייבי ליג) ב'פלסטרה' האגדית, שאינו אלא אולם כדורסל גדול (בערך 5,000 ושבים) של כנסיה בפילדלפיה, אבל אחד ממקדשי הכדורסל עם המסורת העשירה מכל האולמות. בחודש הראשון של כדורסל המכללות כוכביה מהשנה שעברה ג'לן ברונסןן, ג'אש הארט, וקריס ג'נקינס הזכירו לנו כמה גדולים הם. כשהם מנצחים ב'פלסטרה' הם מראים לך שלא חשוב היכן אתה משחק כל זמן שיש לך אולם עם סלים חוקיים, וקבוצה היודעת איך לשחק, ובינתיים הם יודעים טוב לפחות כמו דוק, קנזס, קנטקי, אינדיאנה, או צפון קרולינה.

אם כבר מדברים על מס' 9, ה'הוזיירס' של אינדיאנה, אז קרתה שם היסטוריה כשה'מסטודונס' של אונ' פורט וויין גברו בהארכה 78-81 על 'הגברת השמנה' – אינדיאנה – בעלת אחת ממסורות העשירות ביותר בכדורסל מכללות לראשונה ב-90 שנה. בישראל או באיטליה לא שמעו על כך ולאיש גם לא היה איכפת אילו שמע. אך מדינת אינדיאנה כולה היתה כמרקחה ומיליוני אקרים של שדות תירס החלו לקפץ מרוב התרגשות. נשיא האוניברסיטה הזמין את כל הקבוצה להמבורגרים ובירה בבאר מקומי. זה קרה שבוע אחרי שאינדיאנה גברה על קנזס, ושבוע וחצי אחרי שהיא גברה על צפון קרולינה. אבל את שחקני פורט וויין דבר לא עניין. אני בכל שנותי כאן לא ראיתי אף פעם מכללה הבאה להפסיד. כל מכללה – ותהיה היא הפיצפונת ביותר – מאמינה באמת ובתמים שהיא מסוגלת לעשות זאת. פלורידה גולף קוסט יוניברסיטי הראתה לכולם כיצד אלמונית מגיעה לריקוד הגדול ומרעידה את כל הטורניר.

קולג' בסקטבול הוא הספורט הנפלא ביותר כי הוא הבלתי ניתן לנבואה ביותר. בכל ערב נתון, משך חמישה חודשים, כל חמישה שחקנים מסוגלים לנצח במשחק אחד כל חמישה שחקנים אחרים, וזה קורה כל הזמן. אפילו לדוק, שהתחילה את העונה מס' 1, והיום היא מס' 5.

ההפסד האחרון שלה היה לקנזס בשתי נקודות. אף אחד לא אוהב את דוק כי היא עשירה מדי, טובה מדי, וסנובית מדי. היא מצויינת לא רק בספורט אלא גם באקדמיה, והיא עושה זאת לרוב עם ספורטאים מבתים עשירים שבילו את כל חייהם בבתי ספר פרטיים, באקדמיות לספורט, ועם מורים ומאמנים פרטיים. אפילו רוב השחורים שלה באים לרוב מהמעמד הבינוני/עליון והם סטודנטים די טובים עד מצויינים.

אז כמובן שכולם שמחו שדוק הפסידה. גם אני שמחתי כששמעתי על ההפסד בישראל. אבל אז הסתבר לי שכבר שבועיים היא משחקת עם 'נבחרת ב'. הפרשמן המצויין (2.10 מ') הארי גיילס – בחירת לוטרי בטוחה – עדיין לא שיחק דקה בדוק בגלל פציעה מהקיץ. חברו, עוד פרשמן, ועוד בחירה בחמשת הראשונים ג'ייסון טאטום, החמיץ את 8 משחקי דוק הראשונים, כמו הסנטר (2.14 מ')  הפרשמן מרקיז בולדן, בחירת סיבוב ראשון 20-30. כשדוק תהיה מלאה היא תהיה קשה ביותר לפיצוח.

מישיגן סטייט מתכוננת להגיע לריקוד הגדול בפעם ה-21 ברציפות. תכנית המשחקים של מישיגן סטייט היא רצחנית, אבל המאמן תום איזו יודע שככה זה כל עונה, שחקניו רק מתחשלים בשני-שליש העונה הראשון ואז הם מוכנים לטורניר. יש לאיזו סופר-אתלט עם הפרשמן סווינגמן בגובה 2.00 מ' מייקס ברידג'ס שאיזו כבר אמר שהחשש הגדול ביותר שלו הוא שהוא יפצח את ראשו בטבעת באחד הדאנקים שלו. הם טובים אך הם צעירים וחסר להם מעט בשר תחת הסל. הם בקושי ניצחו את פלורידה קוסט גולף, אבל ככה זה תמיד עם מישיגן סטייט – סימן שאלה בדמצמבר וינואר, וסימן קריאה במרץ ואפריל.

ה"צ'מפיונס קלאסיקס" בחג המולד עם MSU, דוק, קנזס, וקנטקי, יתן לנו מושג על מה בדיוק קורה עם הטובות ביותר. כמובן שישנן עוד 7-8 מכללות באותה רמת כדורסל ממש כגון ביילור, גונזגה, ויסקונסין, אורגון, UCLA, סיינט מרי, לואיוויל, וירג'יניה, ועוד. לא חסר, ולעולם זה לא נגמר.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. תודה מנחם.
    לדעתי, אם האולסטאר היה היום, הרכז של המזרח היה צריך להיות קייל לאורי או קאמבה ווקר. כמו כן, ישנם מספר שחקנים שלדעתי יותר ראויים מלאב.

    1. חמישייה (בשליפה – אולי אם אחשוב עוד אשנה את דעתי): כריס דאן, ג'אמל מוריי, ג'יליאן בראון, דומנטס סבוניס (פאסקל סיאקם), ג'ואל אמביד.
    2. רוקי העונה – ג'ואל אמביד.

  2. את רוקי העונה אפשר להכריע מעכשיו.
    החמישייה עודמלא סגורה, כשפרט לאמביד, מורי וסבוניס אין שחקנים מרשימים במיוחד. בטח בהשוואה לשנה שעברה עם פורזינגיס וקאט

  3. האתגר:

    רוקי העונה: אמביד. מבחינת מספרים הוא הכי מרשים (18.2 נקודות, 1.3 שלשות ב-44.2%, 7.6 ריב' ו-2.5 חסימות ב-23 וחצי דקות במשחק) וזה מה שנותנים עליו את הפרס בדרך כלל.

    חמישיית הרוקיז:

    גארד – מלקולם ברוגדון (מילווקי באקס)
    גארד – ג'מאל מוריי (דנבר נאגטס)
    פורוורד – ברנדון אינגרם (לוס אנג'לס לייקרס)
    פורוורד – דומאטס סאבוניס (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)
    סנטר – ג'ואל אמביד (פילדלפיה 76')

    החלוקה לעמדות לא משנה, כי אין הגבלה כלשהי בחמישיית הרוקיז על כך.

    שלושת הרוקיז הטובים ביותר היום, בסדר הזה: אמביד, מוריי, סאבוניס.

    1. חמישייה מעולה
      מסכים. לפי דעתי אם אני מעלה את חמישיית הקולג הטובה ביותר כרגע זו השפלה לטובת הקולג!

  4. חמישייה – דאן, מורי, סאבוניס, אינגרם ואמביד.

    ROY – ברור שאמביד, ולא רק כי השאר לא מדהימים (או פצועים), יש לו את המספרים והפוטנציאל, ובעיקר המון כריזמה חיובית.

    3 המובילים – אמביד, בפער גדול. אינגרם, בעיקר בגלל השלווה שהוא לוקח את LA וכל מה שבא איתה, נדיר מאוד אצל רוקי. סאבוניס, נותן דקות אמיתיות בקבוצה מנצחת.

    1. אמביד, סבוניס וג'מאל מוריי.
      הוא בוודאי לפני אינגרם, שאולי עוד יהיה כוכב, אבל תחילת העונה שלו היא, במקרה הטוב, מדשדשת, למרות ה-מון מרחב וזמן שנותנים לו.
      מוריי נהדר, מאוד מרשים בפיקחות, מתנהג כמו שחקן אנ.בי.איי ותיק, עם נתונים לגמרי לא רעים. בחירה מוצלחת מאוד של דנבר.

  5. מעורב נפלא לשבת בבוקר
    אמביד מעל כולם בכמה דרגות המספרים שלו עם הגבלת דקות לא הגיוניים
    אחריו מורי מדנבר שמסתמן כגניבה רצינית
    סאריץ ואינגרם משלימים את החמישייה כשגם סאבוניס ראוי
    בעמדת הפוינט גארד שום רוקי לא הרשים עד כה

  6. אמביד רוקי העונה בלי שאלות. מורי הוא מס 2, אני עד עכשיו לא מבין איך הוא נפל לדנבר בבחירה 7, ניו אורלינס בטח בועטים בעצמם עכשיו. יש התלבטות בין סאריץ לסבוניס, ניתן לסבוניס כי הוא משחק בקבוצה מנצחת.

  7. מישהוא קונה את הלכאורה אדישות של ווסטברוק לגבי הטריפל דאבלים?
    אם לא היה אכפת לו הוא לא היה קופץ על כל ריבאונד הגנה מת כאילו חייו תלויים בכך רק שאדאמס או דיפו לא ייקחו אותם.
    ווסטברוק במרדף ברור אחרי סטטיסטיקה ושיהיה לו בכיף. אולי הוא יזכה בMVP אבל הוא לא יגיע לשום מקום מבחינה קבוצתית אם הוא לא מאפשר לשחקנים שלידו להתפתח.
    בעיניי עם כל הכבוד לווסטברוק הוא אפילו לא בטופ 5 שלי שלא לדבר על הMVP. ואם הייתי מנהל קבוצה היו לי המון שחקנים שהייתי בוחר לפניו.

    1. אני מאמין לווסטברוק ואני לגמרי מעריץ שלו, אבל כמוך, אם הייתי GM הייתי בוחר לפניו 4-5 שחקנים. הדרישות שלי: שחקן בלי יותר מדי אגו, אולסטאר גם בהגנה וגם בהתקפה, ניתן לאימון, משפר את שאר השחקנים – יש רק אחד כזה בליגה, קוואי לנארד

  8. לגבי הרוקים, אין ספק שאמביד זוכה ברוקי העונה. מלבדו ואולי קצת סאריץ או מוריי אף רוקי עדיין לא הרשים אותי.
    חמישיית המערב שלי לאולסטאר: ווסטברוק, הארדן, לנארד, דוראנט ודייויס
    חמישיית המזרח: ווקר, דהרוזן, כרמלו, לברון, לאב.

  9. חמישיית המזרח לאולסטאר
    קיירי איירוינג
    דמאר דרוזן
    גימי באטלר
    לברון גיימס
    קריסטפס פורזינגיז

    7 המחליפים-
    קמבה ווקר
    אייזיה תומאס
    גיאניס אנטטונקומפו
    פול גורג
    כרמלו אנתוני
    קווין לאב
    אנדרה דארמונד.

    חמישיית המערב
    סטפן קארי
    ראסל ווסטברוק
    קווין דוראנט
    קוואי לאונרד
    אנטוני דיוויס[אתמול שאמרתי מרק גאסול שכחתי מדייויס]

    7 המחליפים
    דמיאן לילארד
    גיימס הארדן
    סי.גיי מקאלום
    קליי תומפסון
    בלייק גריפין
    מרק גאסול
    דמרכוס קאזינס

    כריס פול בחוץ וגם טאונס שיחכה עוד שנה או שהייתי מכניס אותו כעוד גבוה במקום גארד[מקאלום]

      1. אין הרבה סטאר קואליטי במזרח.דרוזן ובאטלר לא היו מועמדים בכלל ל סגל של ה12 אם היו משחקים במערב ובמזרח הם יהיו בחמישייה.במערב יש סופרסטארים שלא יכנסו ל12 בגלל ריבוי כוכבים.אני מעדיף את פורזינגיס שהוא הוא 4 שיכול לשחק 5 כמו דייויס במערב מאשר הסנטרים שנמצאים במזרח-דארמונד האוורד לופז או וויטסייד

    1. לא סתם שכחת את דיוויס, עידן – הוא בעצמו שכוח בתחתית המסריחה ושכוחת האל של הליגה. גאסול יותר מרשים אותי. שים את גאסול בפליקנס במקום דיווייס – אני חושב שהם עם שניים שלושה נצחונות יותר ועם תפוקה יותר טובה משאר השחקנים

  10. אם קוואי יכנס לחמישיית האולסטאר ולא קרי זה יהיה די מבאס… קוואי זה לא שחקן של משחק אולסטאר …

    הקטע עם מגי הרג אותי מצחוק! הבנאדם קוקו.
    רוקי העונה עד כה הוא ללא ספק אמביד. אם הקליעה של אינגראם תשתפר אז הוא יהיה שחקן מצוין.

    המחזור רוקי שהולך להגיע הוא פשוט פגזזזזז מרקל פולטס זה אולסטאר בעונה השלישית בליגה. הבנאדם מפלצת

  11. לגבי הטריפל דאבלים- בדרך כל לא קונה את ההצהרות של שחקנים לגבי זה שלא אכפת להם מהסטטיסטיקה. אבל אתה יודע מה?
    אני מאמין לווסטברוק. כל הקבוצה עוזרת לו, זה ברור אבל הוא לא שם בשביל המספרים – הוא שם כדי להוכיח נקודה.
    לא יודע איך יש מישהו שלא נהנה מהתופעה הזאת. פשוט נותן את כל הלב בכל שנייה שהוא על המגרש. מרגיש לי שהוא חוזר הביתה מעולף כל יום.
    לגבי דקר, הבן אדם מפתיע אותי באתלטיות שלו, לא חשבתי שמה שעבד בקולג' יעבוד גם ב-nba איתו אבל הוא לגמרי הרוויח את המקום שלו ברוטציה כשזו למעשה שנת הרוקי שלו (החמיץ את העונה שעברה עקב ניתוח בגב).
    אבל עם כל הכבוד זה הסרטון הכי טוב מהמשחק אתמול:
    https://youtu.be/FRXDPJQZ3k0

    1. יש בהם משהו, ביוסטון של השנה. הם נראים מחוברים יותר, שמחים יותר.
      עם השיפור שלהם בהגנה, פתאום מקום 3 או אפילו מקום 2 נראים יותר מאפשריים.

      1. וסחטיין עליך שהיית הכי אופטימי מכולם לגביהם. אני הייתי ספקן בטירוף. יותר ממה שהייתי בכל שנה מאז שהארדן הגיע לקבוצה.

        1. דווקא אפלטון המשחק הזה הוציא אותי מאוכזב מאוד משני הקבוצות, אחד המשחקים הרעים ביותר שראיתי בדקות האחרונות זה 1 על 1 אין לי מושג מדוע משלמים למאמנים? שני קבוצות שלא יגיעו לשום מקום.

  12. כמה תיקונים לגבי הקטע עם ווסטברוק.
    אף אחד מהציטוטים שלו שם לא נאמרו על ידו. למעט I just go for the ball.
    לא כל 11 הטריפל דאבלים הושגו כבר ברבע השלישי זה יותר קרוב לחצי.
    לצספרים שמיוחסים שם לרוברטסון אין קשר למה שהיה במציאות.

  13. למרות מה שווסטברוק אומר ואומרים עליו בהחלא אכפת לו מהמספרים. בשנים שעברו היו מקרים שהוא היה על המגרש במפורש כדי להשיג את החסר לטריפל דאבל.

    1. אני מסכים איתך אך היום במשחק, לאחר שהשיג את הטריפל דאבל (היה 11 הפרש ליוסטון) ישב על שולחן השדרנים כפקעת עצבים,היום היה אכפת לו רק מהנצחון. לגבי מה שהלך במשחק זה עצוב שעל כזה דבר מאמני NBA מקבלים כסף בדקות האחרונות לא היה משחק אלא 1 על 1 בין ווסטברוק להארדן, כתבתי את זה בערב המאמנים דונבון ודאונתני פשוט מביכים. לגבי הקטע של גבל מגיי ציינתי את זה לפני כמה ימים במשחק. לגבי הרוקיס פרט לאמביד כל הבחירות הראשונות מאכזבות נכון להיום (סימונס לא שיחק אז הוא עדיין לא במשוואה).
      כדורסל מכללות זה הספורט המהנה ביותר רק לשמוע ולראות את הקהל לעומת הקהל האנמי בNBA זה מטריף חושים, דיוק פעם אחר פעם לא מצליחת להעמיד קבוצת הגנה נורמלית וזה חסרון שיש לקבוצות של ששבסקי הרבה שנים, הוא מוציא שנה אחרי שנה מוצר עלוב מאוד ביחס לחומר+ שחקנים לא מוכנים (פרט לארווינג). גייסון טיטום נכון להיום מדהים, ציינתי אותו לפני כמה שבועות שזה רוקי ששווה מעקב אך אפילו אותי הוא הפתיע.

        1. מסכים ומחזק, בתרבות שלנו אין שחקן שלא מודע למספרים שלו, מעניין אותי מתי תיבודי ילך הביתה, יש כל כך הרבה בעיות בקבוצה שרובם אשמת המאמן בתור מאמן הגנה, ההגנה שם פשוט מביכה (ביחס לחומר והפוטנציאל). בלייקרס גם לא שמעו על החלק האפור של המגרש לא הגיוני שמאפשרים לפיניקס לקלוע 120 נקודות, המהלך של הערב בשבילי בתור אוהד הלייקרס היה כשמוזגוב לקח 2 ריבאונד התקפה, כל העונה לא ציפיתי ממנו לדבר כזה סנטר פשוט רך, עוד דבר שהשופטים לא שמים אליו לב כנראה בגלל שגם זה לא עוזר לו להגן על הטבעת או לקחת ריבאונד הוא הזמן שהוא נשאר בצבע בהגנה.

  14. חמישיית אולסטאר בלי קרי? מה אנחנו, במזרח?

    לא מאמין שלא אכפת לווסטברוק מהטריפלים שלו. הוא בוודאות רודף אחרי אסיסטים וריבאונדים יותר ברבעים הראשונים ואז שוכח לגמרי שיש עוד שחקנים (אפילו לא בתפקידם הרגיל כמשיגי סטטיסטיקה) ורודף אחרי הנקודות.
    ואיך אני יכול ליהנות מזה? כל הזמן אני זוכר שיש עוד שחקנים, ואף אחד מהם הוא לא ג'אבל מגי – אלו שחקנים שמסוגלים וצריכים לקבל החלטות. אני רואה איך שחקן אחד מכניס את עצמו למיליון מצבים בלתי אפשריים, ובדרך כלל לא מצליח לצאת מהם, במקום לשחק חכם יותר יחד עם חברי הקבוצה. אני זוכר שהוא אחת הסיבות שדוראנט ברח מהקבוצה – לראות את הדוראנטולה העונה ולבכות ממה שהיה יכול להיות, לו רק ראסל היה קצת פחות הבול הוגר שלי, היינו רואים מי הקבוצה הכי מפותחת העונה.

    אין לי מושג איך זה להיות במשחק מכללות, אבל האלימות בספורט הישראלי מאוד מפריעה.

  15. חמישיית מזרח

    לברון+קיירי+לאב+דרוזן – ג'יאניס

    מערב

    קארי+ טומפסון+ KD + דיוויס + הארדן

    רוקיס:

    של מילויקי+אמביד+ סבוניס של OKC+ של דנבר ומאקיי של ג"ס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט