יומן דטרויט פיסטונס (1) – מתחילים מחדש / אריק חשין

מהרגע שלקחתי על עצמי / קיבלתי את הכבוד – להכין עוד יומן של הפיסטונס, חוץ מלעקוב אחרי הקבוצה מעיר המכוניות מקרוב בדריכות כמו שאני עושה אוטומטית כל שנה מזה המון שנים, גם כתבתי הערות שאוכל לציין ביומן. אז להלן חלק מהערות שהתחלתי לכתוב בזמן צפייה ומעקב אחרי 22 המשחקים הראשונים של העונה.

אז כתבתי שהפיסטונס שומרים על הארמון (בעונה האחרונה שם) אבל לא מצליחים לנצח מחוצה לו. ואז הגיעו 3 ניצחונות חוץ רצופים והמאזן של 8-4 כבר נראה קצת יותר סביר מ- 8-1 ואולי מעיד על שיפור במשחקים בשדות זרים.

וכתבתי ש-KCP לוקח על עצמו יותר מידי בהתקפה ושלא פוגע (משחק ראשון 4 נק', משחק שני 5 נק'), ואז פתאום מהמשחק השלישי המגן הקשוח של הקבוצה מתחיל לפגוע! ולא סתם: האחוזים שלו ל-3 לא רעים (38.7% נכון לכתיבת שורות אלו)!

גם ברמת הקבוצה כתבתי שהם לא מצליחים לפגוע מאחורי הקשת – אבל האמת שגם שם יש שיפור גדול לעומת השנה שעברה והם איפשהו במרכז הטבלה של הליגה.

כתבתי שאיש סמית לא משחזר יכולת מעונה שעברה (בפילדלפיה), ובעיקר שציפיתי ממנו לקלוע יותר מ-3. כתבתי שהוא נכנס לנעלים גדולות מדי ושאני סופר את הימים שרג'י כבר יחזור, ואז הוא התחיל לתת הצגות ואין ספק שהוא מתחבר יפה לקבוצה ועוזר לייצר התקפה מאוד מאוזנת.

 

 

ואחרי כל התהפוכות שקרו ברבע הראשון של העונה, הנה כמה דברים שכן רואים שנשארו יחסית עקביים.

השיפור בהגנה!

לעומת שנה שעברה רואים הגנה קבוצתית טובה יותר ושיפור גדול בתקשורת. בשנה שעברה הם קיבלו 101.5 נק' למשחק (מקום 12) והשנה הם מקום שני בליגה עם 97 בלבד. והכי חשוב: ההגנה שלהם משתפרת במאני טיים והם סופגים הכי מעט בליגה ברבע הרביעי (21.8). בעצם נכון להיום הם מקום שני בליגה בהגנה! מתחילים לקבל אופי של דטרויט בסקטבוווול.

האיזון בהתקפה והחולשה היחסית של דראמונד.

שנה שעברה התאפיינה בקפיצת מדרגה של אנדרה עם משחקים של 20 ו- 20 ושליטה בלתי מעורערת בצבע. השנה דראמונד בינתיים לא עומד בציפיות. שנה שעברה כמעט כל התקפה היתה פיק אנד רול של אנדרה שנגמר באלי אופ או בסל של רג'י. השנה זה בקושי קורה. ההתקפה מאוד מגוונת ושחקנים לא מפחדים לקחת זריקות, מה שמוריד במקצת את התרומה של אנדרה.

אז כן, הרגשות מעורבים כי כשכל אחד מהחמישייה קולע 15+ אז וואלה לא צריך 20 של אנדרה. אבל משהו נראה בו שונה. יש משחקים שהוא נראה כבוי ולא ממש במשחק. חסרה התלהבות, יציבות וגם מנהיגות. ציפיתי ממנו ליותר. יותר משיפור בקליעה מהקו. עדיין – 45.1% הרבה יותר טוב מ- 35.5%. אני רוצה לראות את דראמונד מנהיג את הפיסטונס וכרגע זה לא קורה.

 

 

השיפור בספסל

לא קשה להשתפר כשהספסל בשנה שעברה לא ממש היה קיים, אבל זה בהחלט ראוי לציון. לואר מתאקלם בצורה נהדרת ונותן דקות יפות. בנו אודריך משתלב נהדר. ביינס ממשיך ביכולת הטובה משנה שעברה (פחות או יותר) ועכשיו כשאיש סמית' עובר לספסל, זה בהחלט נראה לא רע. מי שבולט בהיעדרותו הוא סטנלי ג'ונסון…

ועכשיו רג'י חזר. ונראה שהעונה מתחילה מחדש. הפיסטונס במאזן מאוזן. הצמד מוריס את האריס יציב וחזק, KCP בעונת שיא, ודראמונד – אני מקווה שר'גי יחזור לגרום לו להרעיד את הטבעות. אף אחד לא מצפה שהעונה האחרונה בארמון תיגמר עם כתר, אבל כל דבר מלבד שיפור מהעונה שעברה יהיה כישלון.

 

im-back

 

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. סומסום

    8 דצמ 2016 12:49:02

    סיכום מדויק, תודה.

    עד כמה ההגנה של דטרויט טובה? מקום ראשון באחוז קליעה של היריב (כלומר, הכי נמוך), מקום שני בנקודות לפוזשן של היריב, מקום שלישי באחוז ל-3 של היריב (8 מ-24.5 קליעות בממוצע – נמוך מאוד), ועוד ועוד – הקבוצה סופגת הכי מעט בליגה אחרי יוטה, ובבית – ממש מבצר. אף אחת לא הגיעה ל-100 נקודות, מעט עברו את ה-90, וזה נהדר.

    לפיסטונז גם היה הלו"ז אולי הכי קשה במזרח עד עכשיו, מה שממלא אותנו באופטימיות רבה, כמובן עם ההגעה של רג'י, שאמור לשפר יותר את הקשר לאנדרה הלא-יציב.

    האריס-מוריס-kcp, הספסל, ביינס, ג'ון לואר הנהדר (הגניבה של הקיץ) – הכל יופי. ורק סטנלי ג'ונסון, במפתיע, הוא הנעלם הגדול. יכול להיות שהוא שומר את הכוחות לפלייאוף, להיכנס מתחת לעור של לברון. בינתיים הוא ממש חלש עד לא קיים, במשבצת ההכרחית של סמול-פורוורד שני.

    דטרויט יכולה לסיים בכל מקום בין 3-6, ולטעמי – ברביעיה העליונה. בהנחה שהקאבס וטורונטו מעלינו, זה יהיה מאבק עם הבולס, שרלוט וכנראה בוסטון. כשבקומה מתחת (7-8) ייאבקו על כניסה לפלייאוף הניקס, אינדיאנה, אטלנטה, אולי-אולי אורלנדו וושינגטון.

      1. סומסום

        8 דצמ 2016 14:32:37

        אוף, אתה צודק.
        האמת שלא ראיתי את מילווקי בכלל מתמודדת העונה, בוודאי אחרי הפציעה של כריס מידלטון. וזו קקבוצה מפתיעה לאללה – בגלל קפיצת הנחשון של הפריק. לברון מיני צומח לנו.

    3. אריק

      9 דצמ 2016 07:50:36

      סטנלי VS ואן גנדי… או להפך. לפי הבנתי ואן גנדי לא מרוצה מההשקעה באימונים… זה נכון ללפני כשבועיים… אני מקווה מאוד שהם יתחלו לשתף פועלה כמו שנה שעברה כי אין ספק שלסטנלי יש יכולת אבל עוד יותר ברור שיש לו אישיות.

      מאמין שכל הבעיה זה אישיות וקרב עם ואן גנדי… אם זה לא יסתדר סטנלי יעבור למקום אחר בקרוב.

  2. amitlahev

    8 דצמ 2016 12:49:32

    יומן מצוין!
    רואים שנכתב על ידי אוהד אמיתי.
    הספסל שלהם בהחלט השתפר העונה. מעניין איך סמית יתרגל למעמדו החדש-ישן.
    בהפסד האחרון נגד שארלוט שוב חזרה בעיית הקליעה מבחוץ.

  3. אפלטון

    8 דצמ 2016 12:59:58

    מעולה. הקבוצה שהכי הפתיעה אותי במזרח לצד מילווקי.
    שתי קבוצות שעברו פציעות קשות של השחקנים שהניעו את ההתקפה שלהם. ציפיתי שיכנסו לבור רציני כבר בהתחלה עם הלו'ז הלא פשוט שלהם, וציפיתי שאיש סמית' יוכיח שהוא לא באמת רכז ראוי בליגה. אבל איכשהו הם הצליחו לשמור על איזון מדהים בחמישייה ואיש סמית' החזיק את שלו עד שג'קסון חזר.
    אם הייתי אוהד הפיסטונס הייתי מאוד אופטימי לגבי הכיוון של העונה הזאת.

    2. אריק

      9 דצמ 2016 07:52:38

      אין ספק שאני אופטימי אבל לא בטוח שלשנה הזאת… הם קבוצה צעירה מאוד. וואן גנדי בהחלט מראה שכדאי לתת לו את המשוכות. אני קונה שיפור הדרגתי. כל דבר מעל מקום 8 יהיה שיפור. ניצחון אחד לפחות בפלייאוף יהיה גם כן שיפור. בעוד 2-3-4 שנים הם בטופ של המזרח בוודאות.

    1. אריק

      9 דצמ 2016 07:58:36

      אז העונה מתחילה היום. המאזן מאוזן… ורג'י חזר. הספסל התחמם והשתפר. יש כימיה יפה בין השחקנים. חמישיה מאוזנת אם פוטנציאל פריחה של אנדרה (הוא מסוגל להעמיד ממוצע של 16 16 בכיף).

  9. חגי

    8 דצמ 2016 16:43:08

    באמת הזוי מה שעובג השנה על סטנלי גונסון, היה שחקן סגל רחב נהדר והעונה הוא בקושי מקבל דקות ודי בצדק הוא מסריח את הפרקט.
    אבל דטרויט השנה נפלאה ועם רגי גקסון האדיר והלא מספיק מוערך לטעמי הם צריכים להיות אדירים.
    אגב, היום דראמונד חזר לתת 20 ו20, משהו בשילוב שלו עם רגי עובד פנטסטי

    1. אריק

      9 דצמ 2016 08:02:27

      סטנלי זה מקרה של אגו וראש. אם הוא וואן גנדי ישדרו על אותו הגל יש לו פוטנציאל עצום! מקווה שזה עוד יקרה.

      מקווה שאכן אנדרה יחזור לביצועים משנה שעברה + שיפור מהקו עכשיו שרג'י חזר. ורג'י חזר מוכן מתמיד. אין ספק שהם יותר טובים שהוא משחק.

  10. bobby

    8 דצמ 2016 16:53:54

    אהבתי, תודה רבה על היומן.
    מקווה שהחזרה של רג׳י אכן תמשיך את מגמת השיפור. כמו שרשמת, זה בהחלט יחזק את הספסל עכשיו כשאיש סמית׳ יחזור אליו ויעלה ממנו כדיי להריץ את החמישייה השנייה.

  11. מנחם לס

    8 דצמ 2016 17:33:18

    תודה אריק על אחלה יומן. אני אוהב את דטרויט עוד מימי הבדבויז., ולפעמים אני רואה ניצוצות של תקווה. אני מקווה מאד שהם יעלו על דרך המלך סוף סוף.

    1. אריק

      9 דצמ 2016 08:06:10

      תודה דוק.
      אני הכרתי את הNBA בזכות הבד-בויז בתור ילד. אין ספק שמאז שסטן הגיע הם משתפרים ונראה שהם בדרך הנכונה. הם עוזבים את הארמון אבל נשארים על דרך המלך 😉

  12. עידן

    8 דצמ 2016 17:55:35

    הקבוצה היחידה שאני אוהב מהמזרח.חמישייה מצויינת עם שחקן טוב בכל עמדה ועם התוספת של סמית ולואר גם הספסל נראה טוב.רק מה יהיה עם סטנלי גונסון?

  13. גיא

    8 דצמ 2016 17:57:17

    אחלה יומן.

    אני חושב שצריך לתת לרג'י ג'קסון 2 – 3 משחקים להרצה, ואז נדע איך דטרויט האמתית נראית.
    השמחק הלילה הוא לא אינדקציה לכלום.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט