לילה של הפתעות – סיקור משחקי הלילה / עידן עופר

 

 

איזה לילה היה לנו.  6 משחקים שנגמרו בניצחון לטובת האנדרדוג, הצגה של הגריק פריק, דטרויט מוכיחה שאפשר גם בלי דראמונד, שון קליפטריק יוצא מהאנונימיות ומופיע בעמוד הראשי של הופס והקליפרס עם הפסד שלישי רצוף.

תוצאת תמונה עבור ‪sean kilpatrick‬‏
קליפטריק. הצגה שלו הלילה.

שארלוט הורנטס 89 ( 8-10 ) – דטרויט פיסטונס 112 ( 10-9 )

על פניו המוקש היחיד שהיה הלילה התברר כאחד מני רבים אך הראה שוב פעם את הפוטנציאל הגדול של הקבוצה עם המאמן והשפם, סטן ואן גנדי. המחצית הראשונה הלכה לכיוון של דטרויט, עד שחמש דקות לסוף המחצית הצמד ווקר את באטום התעורר והחזיר את הצרעות לתמונה. כמה שלשות של שארלוט ומרפק אחד של דראמונד לספנסר האוס גרמו לנו לחשוב שהנה, המשחק הולך עם הפייבוריטית, אז זהו שלא.

ריצה של 14-5 מצד הפיסטונס חמש דקות לסיום הביאו אותם ליתרון שיא בסוף הרבע השלישי, 84-74. הרבע הרביעי נמשך באותה המגמה שהאריס ו-KCP ממשיכים ביכולת הטובה כשגם ג'ון לואר עוזר להם מהספסל, 23 הפרש לדטרויט בסיום. דטרויט היו נהדרים וקלעו ב-48.9% מהשדה בניגוד לשארלוט שקלעה מאותו הטוח רק ב-39.7%. בדטרויט האריס היה מעולה עם 24 נקודות ו-7 ריבאונדים, KCP סיים עם 18, 7 ו-7 בנקודות, אסיסטים וריבאונדים וג'ון לואר הוסיף 12 נקודות מהספסל. בהורנטס רק קמבה ווקר המעולה היה טוב עם 23 נקודות באחוזים גבוהים.

לבוקס סקור של המשחק

ברוקלין נטס 127 ( 12-5 ) – לוס אנג'לס קליפרס 122 ( 5-14 ) לאחר 2 הארכות

ה-מותחן של הלילה שהיה תחת שליטה של קבוצה אחת עד הרבע הרביעי שוב פעם הראה לנו שברוקלין לא הולכת להגיע לפלייאוף העונה אבל היא תעשה הכל על מנת להפריע למי שכן רוצה להגיע לשם. מהצד השני הוא הראה שהקליפרס נשארים הקליפרס והפסידו במשחק שהיו צריכים לנצח, גם בלי בלייק גריפין הפצוע. לאחר שהמשחק התנהל בשליטה המלאה של כריס פול ושות' הגיע הרבע הרביעי, רבע שנגמר ב-34-21 לטובת הנטס ובשלשה בשנייה האחרונה של מי אם לא כריס פול שהביאה לשוויון. ההארכה הראשונה הלכה צמוד כשהיתרון נמצא בצד של הנטס עד ש-10 שניות לסיום פול מצא את ג'מאל קרופורד לשלשה שהשוותה את המשחק, שוויון 118, הארכה שנייה. 13 שניות לסיום שון קילפטריק שהיה במשחק חייו תפר את ה"דאגר" עם עוד 2 נקודות מתוך ה-38 שלו, כריס פול עוד ניסה לעשות משהו עם שלשה שלא צלחה, הקליפרס עם הפסד 3 רצוף. בברוקלין חוץ מקילפטריק שהיה בזון אליו הוא גם הוסיף 14 ריבאונדים, ברוק לופז היה טוב כהרגלו בקודש עם 27 נקודות ושמונה ריבאונדים, טרבור בוקר עם דאבל דאבל של 15 ו-11 וג'ו האריס היה האקס פאקטור מהספסל עם 15 נקודות. בקליפרס אלו היו בעיקר כריס פול שסיים עם טריפל דאבל של 26 נקודות, 13 אסיסטים ו-10 ריבאונדים ודיאנדרה ג'ורדן שבהיעדרו של גריפין התעלה וקלע 21 נקודות אליהן הוסיף 23 ! ריבאונדים.

לבוקס סקור של המשחק

https://www.youtube.com/watch?v=xARUnlfV_c4

מילווקי באקס 118 ( 8-8 ) – קליבלנד קאבלירס 101 ( 3-13 ) 

הפתעה, אבל לא כזו שתפיל אתכם מהרגליים, בטח בהתחשב בעובדה שבמילווקי משחק אחד היהלומים הטובים בליגה, הגריק פריק. אותו יווני הוביל את הבאקס לרבע שלישי של 34-20 במה שגמר משחק שהיה צמוד לאורך כל המחצית הראשונה. הסיפור של המחצית הראשונה הוא אולי הסיפור של המשחק כולו, מייקל ביזלי. ביזלי פגש את חברו לשעבר מימי ההיט, לברון ג'יימס, והחליט שיש לו מה להוכיח. 17 נקודות ב-25 דקות היו לפאוור פורוורד שממשיך להראות שהפוטנציאל שלו גדול מדי בשביל להמשיך ולשחק בליגה הסינית ולא ב-NBA. מעבר לביזלי, הבאקס שלטו בכל קטגוריה אפשרית כשהם מסיימים עם 27 אסיסטים לעומת 17 של קליבלנד, 43 ריבאונדים קבוצתיים לעומת 35 של לברון וחבריו ובעיקר 53% מהשדה מול 42% בלבד של האדומים. מלבד ביזלי, היווני היה אדיר עם 34 נקודות, 12 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, פארקר הוסיף 18 נקודות ואקס קליבלנד דלדובה מסר 7 אסיסטים. בקליבלנד לברון סיים עם 22 נקודות, קיירי עם 20 ולאב עם דאבל דאבל של 13 ו-13 במשחק שהוא לא ירצה לזכור.

לבוקס סקור של המשחק

https://www.youtube.com/watch?v=HxkeE3eKavM

ניו אורלינס פליקנס 105 ( 12-7 ) – לוס אנג'לס לייקרס 88 ( 10-9 )

ג'רו הולידיי עלה בחמישייה לראשונה העונה, הלייקרס חזרו למאזן שלילי ואנטוני דיוויס המשיך בקמפיין ה-MVP שלו. המשחק עצמו לא התעלה לרמה גבוהה ואחרי מחצית ראשונה גדולה של ניו אורלינס, התוצאה הייתה 65-41 למקומיים במה שסגר את הסיפור. 2 הקבוצות הסריחו את הפרקט מטווח ה-3 עם 16.7% מצד הלייקרס ו-25.8% מצד הפליקנס. הלייקרס פשוט לא הופיעו היום עם 50% מקו העונשין ו-42.5% מהשדה. אנטוני דיוויס היה ענק עם 41 נקודות, 16 ריבאונדים ו-4 חטיפות, ג'רו הולידיי עזר לו עם 22 נקודות ו-5 אסיסטים. בלייקרס לו וויליאמס סיים עם 16 נקודות וג'וליוס רנדל ניסה לעזור לו עם 12 נקודות ו-10 ריבאונדים.

לבוקס סקור של המשחק

https://www.youtube.com/watch?v=k13hK7eUwQw

סן אנטוניו ספרס 83 ( 4-14 ) – אורלנדו מג'יק 95 ( 7 – 11 )

רבע שני ושלישי שהסתיימו בהפרש כולל של 15 נקודות גרמו להפתעה הזו, וגם העובדה שטוני פארקר, דני גרין ופאו גאסול קלעו ביחד רק 10 נקודות עזרה במעט. אורלנדו היו טובים מאוד 25 אסיסטים לעומת 19 של הספרס, 40% לשלוש נקודות לעומת 25% בלבד של הספרסו-45% מהשדה לעומת 36% בלבד של הקבוצה של פופ. באורלנדו סרג' איבקה המשיך להיות טוב עם 18 נקודות ו-7 ריבאונדים, ניקולה ווצ'וויץ' עלה עוד פעם מהספסל וקלע 12 נקודות להן הוסיף 10 ריבאונדים ואוון פורנייה סיים עם 13 נקודות ו-7 אסיסטים. בספרס קוואי קלע 21 נקודות באחוזים לא טובים ( 37.5% ) ולמרקוס אולדריג' עזר לו עם 16 נקודות ושישה ריבאונדים.

לבוקס סקור של המשחק

https://www.youtube.com/watch?v=4lQM6KKqssY

יוטה ג'אז 120 ( 8-11 ) – יוסטון רוקטס 101  ( 7-11 )

בלילה שרק אריק גורדון וג'יימס הארדן עוברים את ה-20 נקודות, כשהקבוצה זורקת 91 פעמים מהשדה וקולעת רק ב-40% אז קשה לנצח את הג'אז, במיוחד שגורדון הייוורד מגיע לשחק. הרבע הראשון והאחרון הסתיימו בהפרש גדול לטובת הג'אז, כאשר בתחילת הרבע הרביעי ההפרש עמד על 9 נקודות. גורדון הייוורד עזר לסגור את הסיפור עם 31 נקודות, 7 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, רודי גובר עזר לו עם 16 נקודות ו-14 קטיפות כשגם רודני הוד קולע 19נקודות ב-20 דקות בלבד. את הרוקטס הארדן הוביל כהרגלו עם 26 נקודות, 7 אסיסטים ו-5 ריבאונדים אך כאמור רק אריק גורדון עזר לו עם 24 נקודות.

לבוקס סקור של המשחק

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. בדיוק סיימתי את המשחק של מילווקי. הרושם שלי הוא שאין מה להתרגש. זה משהו סטייל הלייקרס ומיניסוטה שניצחו את גולדן סטייט. קליבלנד בקרוז קונטרול כבר 2 משחקים וכמו שבמשחק גרוע הם הוציאו את הניצחון בפילי כך הם גם באו הלילה. הם עלו ליתרון והלכו לישון. מילווקי שיחקה יוצא דופן ונתנה הגנה של משחק פלייאוף. הגריק פריק קיבל מטר עד מטר וחצי כביכול למנוע חדירה. רק שוכחים שהוא מןסר נפלא כשאין עלי לחץ ושמטר וחצי מיותר כי זה נותן לו תנופה לעקוף שחקנים עם צעדים ולא עם כדרור. מילווקי קבוצה שיכולה להפתיע ביום נתון אבל בסדרת פלייאוף החסרונות שלהם יבלטו. אין להם קליעה יציבה מבחוץ והגריק פריק פחות טוב כשיש עליו לחץ ומונעים ממנו כדור. אינטנסיביות או הילוך למישי זה נחמד כשאתה משחק בעונה הרגילה. זה עלול להכניס אותם לפלייאוף אבל כמו שטורונטו גילתה שנה שעברה בפלייאוף לכולם יש הילוך 5 ואז הכל קשה יותר.

    לפי התגובה של טיירון שהוציא את כל החמישייה הראשונה לפני שהמשחק היה גמור הוא מנסה לגרום למשבר בכוח. זה חשוב לגרום למשברים מבוקרים בעונה ארוכה בטח שרמת המתח יורדת. פופ ופיל ג'קסון היו עושים את זה כל הזמן. אין סכנה למאזן ולעיתים צריך לשחרר שסתום לחץ ולגדול מתוך המשבר. אני צופה התפוצצות של הקאבס מול הקליפרס סוג של בלוו אווט קשה. המשבר של הקליפרס בטח אם גריפין ימשיך להיות בחוץ יצטרך לחכות.

  2. סרג' איבאקה קיבל מינוי רשמי כמנחוס הרשמי של סן אנטוניו.

    ההפסד של קליבלנד היה צפוי כמו שמש ביום שחזאים בישראל צופים גשם. החבר'ה האלה לא ממש בקטע של להתאמץ לאחרונה והגריק פריק הוא בדיוק השחקן שיודע להצר את צעדי הלברון.

    מילווקי היא קבוצה של משחקים גדולים רק חבל שהיא לא מנצחת מספיק משחקים קטנים בשביל שיהיו לה עוד כמה משחקים גדולים באביב…

  3. תודה על הסיקור המשובח. כמה נקודות על המשחק במילווקי:

    – פריי חסר מאוד בשני המשחקים האחרונים. לקאבס של תחילת העונה היה איזון בימים שאחד או יותר מקלעי השלשות שלהם לא פוגע. בשני המשחקים האחרונים לא היה מי שיחפה על ג'יי אר או דאנליבי, שאמפ היה בחוץ משחק שעבר ובמשחק הנוכחי הוא מתחיל ליישר סטטייסטיקה, וכן הלאה.

    – הגיע הזמן שדאנליבי יגיע לקאבס. ההססנות שלו מתחילה להזכיר יותר את לאב של העונות הראשונות, וזה אומר שהיא נובעת מתחושת חוסק ביטחון ואולי אפילו חוסר שייכות מקצועית – דהיינו, חוסר תיאום (עדיין, לפחות) עם השיטה ההתקפית וההגנתית.

    – כל הכבוד לטיי לו על ניהול הבכי-רים שלו במשחק הזה. גם הרוויח את לחמו, גם העביר את המסר ובעיקר כנראה רנה להם את הניצחון במשחק הבא – ואולי אפילו את הבולס בבאק טו באק.

    – למרות הכוונה הברורה של הקאבס להתכונן לסדרה מול הלוחמים, הם חייבים עוד גבוה אחד נורמלי לפחות. בירדמן עבר זמנו בטל קורבנו, ו TT הוא יותר מדי רול פלייר וזה ברור כשמש. חייבים איש גדול, עדיף עם ותק, רק שיוכל לתת פייט לגבוה דומיננטי (מישהו אמר מוזגוב?) ולהאט אותו קצת.

    – צריך להודות על האמת. כפי שגיא כתב מוקדם יותר, ההגנה של הקאבס חורקת והיא בבחינת פיקציה זה כמה משחקים. במיוחד בצבע אבל בכללי יש יותר מדי weak side cuts, השחקנים נראים שבעים. הלו! זה עדיין פאקינג נובמבר! מישהו צריך לנער את הקבוצה קצת ויכול להיות שההפסד הזה עשה את זה. אחרת המשחק בחג המולד יהיה שחיטה חריפה יותר מבשנה שעברה.

    – וואו איזה פוט באק של שאמפרט!

    – ועדיין, כמובן שכל זה לא משנה דבר. כמה מוזר לחשוב את זה לפעמים.

      1. צודק, הכוונה הייתה לרמיסה של השנה שעברה. נכון, הייתה איזו חצי-שביתה של השחקנים והם בהחלט באו דיוויד לגרש, אבל הבדלי הרמות היו ברורים בשלב ההוא של העונה וזה מתחיל להיראות ככה גם עכשיו בעיקר מבחינה הגנתית.

        בעוד הלוחמים לומדים לשפר את ההגנה שלהם שהתחילה חלש, הפרשים לוקחים שני צעדים אחורה על כל צעד קדימה וחבל. הפוטנציאל שם ואנחנו יודעים את זה. אולי הם סתם בשאנטי ומנסים כל מיני דברים, אבל אם הם לא לוקחים לפחות ניצחון אחד בסופ"ש… טוב, בוא נודה על האמת – לא יקרה כלום.

  4. הפרשים גנבו אליפות בשנה שעברה (ותודה לאדם סילבר שבמקום להעניש את לברון על פרובוקציה זולה, העניש את גרין על מכה-לא-מכה שבימי הבאד בוייז הייתה נחשבת ללחיצת יד לשלום) ולכן מרשים לעצמם לנהוג בשאננות שלא לומר שחצנות, כזו ששמורה רק לאלופים. אבל – וזכרו את שאמרתי – הם לא אלופים אמיתיים, הם נהנים ממזרח שנוטה לרמת יציבות של יורוליג (ברצלונה ?) וישלמו מחיר יקר על שאננותם כשיגיעו לרגע האמת, אי שם במאי-יוני. לברון, גדול ככל שיהיה, לא נהיה צעיר, וכל המנוחות היזומות שנותנים לו במהלך העונה (אצל מייקל לא היו דברים כאלה) לא יעזרו מול קבוצה מהירה ששומרת חזק. במזרח אין כאלו, במערב יש לפחות שתיים, אם לא ארבע.

    1. חושב שזה מעט מוקצן.

      הקאבס לא גנבו אליפות, הם הרוויחו אותה ביושר כשהם בתוך תהליך של התגבשות והתמודדות עם משברים וציפיות מטורפות. להודות לאדם סילבר זה מגוחך בעיניי אבל זו דעתך ואני מכבד אותה.

      מה שכן, הם בהחלט אלופים אמיתיים. ואגב המנוחות ללברון, אכן לא היו למייקל אבל אם אני לא טועה לברון סוחב קילומטראז מעט יותר מטורף בשלב זה (ועדיין רק בשנה שעברה הגיע למספר דקות הנמוך בקריירה) ולא היו לו 3 שנות פרישה לשחק גולף ולנוח.

    2. למתן : בעיני, פציעה או פרישה זמנית הן לגיטימיות יותר ממנוחה יזומה או משחקים של חצי-מאמץ. מייקל לא הכיר מושגים כאלו (לא לשחק בהגנה ?! אפילו לא באימון בוקר). מסכים שלברון צבר קילומטרז' רציני ולכן אני לא מלין יותר מדי על המנוחות היזומות (פופ המציא את זה, לא ?)

      לשייקה : אליפות ביושר ? לא בטוח. הם היו בדרך להפסיד 4:1 מול קבוצה גמורה ושחוקה בפוסט טראומה (אח… משחק 6 משחק 6…) והדרך היחידה שהייתה להם להפוך את הגלגל הייתה בלתי ספורטיבית – לברון ידע מה הוא עושה כשעבר מעל גרין, הוא הכיר את דף ההרשעות הקודמות שלו וצפה את תגובתו. לגרום להרחקה של השחקן השני הכי חשוב אצל היריבה במשחק הכי חשוב, זה לא בדיוק "יושר".

      הקאבס מתנהגים בשחצנות מתחילת העונה. הם נישאים על גלי האליפות המדומה שלהם – לא שומרים, זורקים הרבה משלוש, שוברים שיאים ומספקים הרבה היילייטס. גם הספסול ההפגנתי של החמישייה יכול להיתפס כמהלך יהיר מצד לו. ההתנהגות של סמית' (פרחח) היא המשך ישיר וביטוי קיצוני להלך הרוח בקליבלנד.
      אני מאמין גדול בקארמה. היא הענישה את פופ על שחצנותו, הענישה את ג"ס על שחצנותם בשנה שעברה (נושא לדיון נפרד), ולדעתי – תעניש גם את הפרשים. בהפסדים במגרש – כמובן – לא בדרכים אחרות.

      1. אין שום דבר מדומה באליפות של הקאבס. הם אכן נישאים על גלי שאננות אבל זו זכותם אם הם מוכנים לשלם את המחיר.

      2. מסכים עם עידו לגבי השאננות. ואני חושב גם שיש לעשות הפרדה בין שאננות העונה ובין האליפות של העונה שעברה.

        נכון, הם שאננים ומתנהגים מעט בשחצנות. ביג פאקינג דיל. הם שחקני כדורסל מקצועיים, אלופי עולם, מולטי מיליונרים וההישג שלהם היה סנסציוני בכל קנה מידה. זה עדיין לא מבטל את הלגיטימיות של האליפות שלהם. היה להם פלייאוף מעולה בסך הכל והם התעלו על עצמם מול אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה. קבוצה שגם ללא גרין הייתה צריכה להשיג עוד ניצחון אחד בסך הכל ונכשלה.

        להגיד שהאליפות של הקאבס היא מדומה זה כמו להגיד שהאליפות של הלוחמים לא שווה כלום כי הם בעטו בדלי בעונה שלאחר מכן. אמירה שבעיניי היא שטות ואי אפשר לבסס או להוכיח אותה.

        מאוד מוקדם להסיק מסקנות מרחיקות לכת או לקבוע קביעות דטרמיניסטיות כפי שהבנתי מדבריך. לפני (ואחרי) ההפסד הזה הקאבס עדיין קבוצה מעולה, שעד לפני שניה הייתה עם הפתיחה הטובה בתולדות המועדון אחרי 15 משחקים. הם גם בתוך תהליך וזה בסדר להפסיד או להיות שאנן כל עוד אתה יודע לקחת את עצמך בידיים. לדעתי הם מסוגלים לזה וגם יעשו את זה, ופה נכנס המאמן, שבעיניי הוא המתאים ביותר לקבוצה בהרכבה ומנטליותה הנוכחיים. ואגב, להגיד על לו שהוא יהיר זה הכי רחוק לטעמי מהאמת. הרושם שאני קיבלתי ממנו (מרחוק, כמובן) הוא של אדם די צנוע, מקצועי ויותר של אנשים מאשר בשביל אנשים.

        בעניין הקארמה, נחכה ונראה.

    3. בהסתכלות לאחור הקאבס נהנו מהרבה דברים שהלכו לכיוונם בסדרה. השיפוט, ואת זה אני אומר הרבה אחרי הרוגז של אז, במבט מפוכח לחלוטין בהחלט עזר לקאבס. לאו דווקא בשריקות לא נכונות או מפוספסות (כאלה היו בהמוניהם לשני הצדדים) אלא בתיזמון שלהם (משחק ה6 עבירות של קארי במשחק 6 שחצי מהם מומצאים) ובהחלטה במשחקים 5-7 לאפשר יותר מגע בשני הצדדים, סוג שיפוט כביכול הוגן שעזר לקאבס החזקים והפיזיים יותר. למי שישר פוסל ממליץ לראות את הסדרה שוב ממרחק. לעקוב אחרי הטיפול הפיזי שאפשרו בשמירה על קארי החל ממשחק 5. ברור שבקרב פיזי לקאבס היה יותר מה למכור.

      וגם היה את נושא בוגט שהיה מגן טבעת נהדר ונפצע במשחק 4 וכמובן את חסרונו של גרין וההתמוטטות של בארנס.

      בקיצור הקאבס לקחו את מה שנתנו להם ולכן הם אלופים פר אנד סקוויר. אבל באותה מידה ישנו עוול היסטורי בו את האליפות של הווריוורס מ2015 אוהדים רבים ואפילו שחקנים ביטלו מההיסטוריה. כאילו הווריורס אשמים בפציעות של קליבלנד או בהתמוטטות של הקליפרס וההפסד של הספרס. או שאליפות היא אליפות או ששמים כוכביות.

      1. מוסכם עלי כמעט כל מה שאתה אומר. עדיף לא לשים כוכביות. יש עם זאת הבדל עקרוני בין שתי הכוכביות :
        הלוחמים נהנו מפציעות של אחרים, שאכן סללו עבורם את הדרך אבל לא הייתה "יד" שכיוונה את הדברים.
        הפרשים נהנו מיתרונות משמעותיים שבהחלט ניתן לראות בהם פרי של פעולת "יד מכוונת" – ראשית, השינוי דה-פקטו של החוקים בנוגע למגע ולטיפול בגארדים במשחקים 5-7 (דבר שבלט מאוד לעין וציינת אותו יפה); שנית, כמובן, ההרחקה של גרין על ליטוף מגוחך בגארבג'-טיים של משחק 5. בתור אוהד אוק' סיטי, שאדאמס היקר שלנו ספג מגרין הרבה יותר מליטוף לאגוזים, כעסתי על ההתערבות הבוטה של הליגה בתחומים כל כך עדינים.
        יש תחושה שהליגה כולה התגייסה לטובת אגדת "הבן האובד", שהיא לא פחות מהתגלמותו של האתוס האמריקאי.
        סליחה על המלו-דרמטיות…
        🙂

        1. גם לא לתת לגרין פלגרנט 2 (שהיתה מובילה להרחקה מ-2 משחקים מול OKC ואולי להפסד בסדרה כולה) היא סוג של התערבות.
          הספקולציה שלי (שלא נדע את התשובה עליה לעולם) היא שבמשחק ליגה חסר חשיבות בין דאלאס לממפיס (סתם לצורך העניין) שחקן פלוני שאינו כותב היה מקבל על עבירה כזו פלגרנט 2.

        2. היחידה שקופחה בפלייאוף הזה היא אוקלהומה, עם ההרחקה של גרין מצחיק אותי ששום אוהד של הלוחמים לא מדבר על השמירה הפיזית על הארדן בתחילת הפלייאוף שכמעט ולא קיבל מגע על חדירות שבכל העונה מקבל ומזכירים את הפיזיות בגמר, אני אספר חדשות לכל מי שלא יודע בפלייאוף האינטנזיביות והפיזיות עולה.

          1. אתה רוצה לטעון שOKC קופחה סבבה. two wrongs don't make a right. הליגה רצתה גמר של קארי מול לברון והיא רצתה 7 משחקים. אין כאן מכירת משחקים אלא תרבות שיפוט מושרשת שבה שופטים חלק מתפקידם הוא לוודא שהמשחק/סדרה מבדרים. התרבות הזו השתרשה גם באוהדים רבים שכשבזמן אמת טענתי שיש כאן יד מכוונת בשיפוט ושצריך חוקה ברורה ואכיפה אמרו לי שתפקיד השופט הוא ל"אפשר" למשחק לזרום. סליחה מה המשמעות של זה אם לא יד מכוונת? מי מחליט מה זה "איפשור" ומתי להפעיל אותו? הרי אתמול כשהקאבס ומילווקי שיחקו הייתה שם פיזיות לא נורמאלית. האם מילווקי הייתה מצחת או לפחות לא מביסה את הקאבס אם הקאבס היו מקבלים את השריקות הרגילות שלהם? לא יודע. וזה במשחק שלא היו בו הטיות.

          2. אני הסכמתי איתך בזמן אמת על הדבר הזה אך להאשים את גולדן סטייט שקופחה שבפירוש שנה אחר שנה הפיזיות עולה בפלייאוף ובמיוחד בגמר זה פשוט מגוכח. הארדן נפגע מהשיפוט הזה קשות בסדרה נגד גולדן סטייט ולא שמעתי ציוץ (בפירוש הוא לא קיבל את השריקות הרגילות שלו).לשני הקבוצות כמו בכל גמר איפשרו יותר מגע אך ההשפעה על תוצאת הסדרה הייתה הרבה יותר של לברון מאשר כל האשמה מגוכחת על שיפוט, אני גם חושב שמגזימים בהשפעה של גרין על תוצאת הסדרה הוא בהחלט שיחק במשחקים 6 ו7.

      2. מצחיק אותי שמאשימים את השיפוט, השיפוט היה פיזי לשני הצדדים וכך בכל פלייאוף מאז ומתמיד במשחקי גמר הפיזיות והאגרסיביות עולים, גון אתה מזכיר את בתגובה על מילווקי יש גורם אחד בלבד שהשפי על זהות האלופה הרבה יותר מכל בכי על שיפוט וזה לברון,שהתעלה על עצמו והוכיח נכון להיום שהוא השחקן היחיד שיש לו הילוך נוסף מעל הליגה. כל האשמת השופטים וסימון כוכבית זה פשוט מגוכח, האליפות היחידה שאצלי מסומנת בכובית זה האליפות של הספרס שנגנבה על ידי השופטים והליגה בצורה בזוייה מפיניקס (שהם אצלי האלופה).

        1. ממש לא זכור לי קיפוח של הארדן בסדרה. הארדן מרוב הצגות לעיתים מבלבל את השופטים על כל כמה פאולים שהוא גונב על ידי שטיקים וזריקת ידיים לכל כיוון כשהוא יוצר את המגע עם המגן השופטים מעלימים עין. השופטים במשחק ראו שקליי שמר עם הרגליים ושמר את הידיים באיזור נקי. אני ממש זוכר בהתפעלות את השמירה של קליי עליו בסדרה. אשמח אם תיתן לי דוגמאות (ואולי אצפה במשחקים בהזדמנות כדי לראות אם אני טועה)

          בשאר התגובה בעיני אתה עושה פה סלקטיביות. בסדרה של ג"ס פורטלנד ממש לא איפשרו פיזיות כזאת. קבוצות מבינות את זה מהר כשהם מתחילות להחליף קליעות עונשין בהתחלה. הסדרות של קליבלנד בסיבוב הראשון והשני ממש לא היו פיזיות. להזכיר לך את כמות העבירות שנשרקו שם על כל שטות? מול טורונטו במשחקים 3 ו4 אפשרו לטורונטו להרביץ ללברון חופשי והוא אכן קופח מבחינת שריקות בסדרה.

          וחוץ מזה הסדרה של ג"ס מול קליבלנד ממש לא הייתה פיזית מידי עד משחק 5. וזה כלל את משחק מספר 3 שקליבלנד הביסו לג"ס את הצורה. עוד פעם אם אתה חושב שאני הוזה צפה במשחקים שוב כשיהיה לך זמן.

          שוב, אין לי עניין בג"ס כמו שלא היה לי עניין בסקרמנטו שקופחה ב2002 ודאלאס ב2006 ואכן גם פיניקס בסדרה מול סן אנטוניו. בנוסף למרות שאני מעריץ די גדול של MJ בעונותיו האחרונות נהנה משיפוט שערורייתי קבוע. העניין שלי הוא לא אם לברון שחקן ענק או לא בסיפור הזה. העניין שלי היא שרק עשרה אנשים על המגרש צריכים להשפיע על התוצאה ולא גחמה או החלטה של שופטים לכוון את מה שנעשה. זה מתחיל באיך החוקים מנוסחים ואיך הם נאכפים.

        2. אני אצפה בסדרות שוב וימפה אותו שוב במהלך השבוע הזה, בסדרה מול תומפסון לא אחת ולא פעמיים הארדן סבל מהשיפוט. מייקל גורדן נהנה משיפוט מגוכח. לגבי המסקנה האחרונה אני מסכים איתך בהחלט לא אמור להיות שיפוט שונה בין הפלייאוף לעונה הרגילה, מבחינה ספורטיבית צריך להחליט על סט חוקים שיהיה קבוע ותמידי, אך עם זאת מבחינה שיווקית לעצור את המשחק כל שנייה יכול להוביל את הליגה לאסון NBA היום הרבה יותר שואו וזיקוקים ממשחק. באותה נשימה להאשים את השיפוט בתוצאת הסדרה זה כמו רקדן שמאשים את הרצפה שהיא עקומה, שני הקבוצות לא קיבלו שריקות שהיו מקבלות בעונה הרגילה אך אני אדגיש שוב שמה שהכריע את זהות האלופה היה לברון מאשר כל בכי על שיפוט .

          1. מסכים עד הפיסקה האחרונה. מה זה שריקות שהתרגלו לקבל? אתה לא חושב שאם אני בונה קבוצה פיזית מאוד שמתאימה לחוקים העכשוויים ופתאום בסדרה שורקים על כל מגע עבירה אני נפגע יותר מקבוצה שהיא יותר פינס והשופטים בדרך כלל שומרים שהמגנים לא יגיעו ליותר מידי מגע?

            והפוך אתה לא מסכים שאם בקבוצה שלי יש את אירווינג (פיזי), שאמפ (פיזי) לברון (האמא של הפיזי) לאב (הכי פינס לכן היה בגמר עלוב) ותומפסון (הסופר פיזי בעצמו) ואתה מאפשר מגע מול קבוצה שהיחידים שהם פיזיים הם איגי (היה פצוע בגב), גרין (נהנה אישית מהמעבר לסדרה פיזית) ובוגוט (לא היה שם להנות מזה…) אז אתה מעביר יתרון לקליבלנד?

          2. שריקות שהתרגלו לקבל זה הכוונה לשריקות שהיו נשרקות בעונה הרגילה ונדמוו בפלייאוף, כמובן שקליבלנד "נהנתה" מהשיפוט הפיזי יותר אבל לא הוא זה שהכריע את תוצאת הסדרה, יש גבול עצום על השפעת הסדרה בין הטיית סדרה בצורה בוטה כמו במקרה של ספרס פיניקס (שיפוט חד צדדי) לשיפוט פיזי כמו בסדרה הנוכחית (השיפוט היה פיזי לשני הצדדים דבר שקורה כמעט בכל סדרת גמר) ,עדיין זה לא מסביר ובטח לא מתרץ את העילמות של סטף וקליי בסדרה הנוכחית, את קבלת ההחלטות הנוראה של קר בסדרה (למען השם אני עד היום לא מבין למה הוא התעקש על אזילי),ויתרה מכך אני אציין בפעם העשירית שלברון גיימס הכריע את הסדרה יותר מכל האשמה על שיפוט. לאב היה גרוע בגמר ממש לא בגלל השיפוט פשוט כי הוא אינו מתאים למאץ אפ מול גולדן סטייט, אין לו את היכולת ההגנתית הדרושה אם תזכור גם בעונה הרגילה גרין פשוט עשה ממנו צחוק.

          3. קארי יכול היה להגיש תלונה במשטרה על הטרדה מינית עם מה שהלך בפיינל. והכול מצולם. הנד צ'ק עם שתי ידיים לאורך כל הסדרה.

            הכדורסל והאן בי איי נהיה ספורט מגוחך. מאוד כיף לצפייה, אבל לאף אחד כולל השופטים, לא באמת ברורים החוקים או איך ומתי לאכוף אותם.

          4. סיימתי לראות את משחק 5 שוב אני ממש לא רואה הנד צק כל המשחק בהחלט היה שני עבירות גבוליות שקרי היה מקבל, אך אותו סיפור בדיוק לקליבלנד.

          5. יואו די כבר יא בכיינים!! האוהדים הכי מאוסים בליגה. יאללה שחררו, ניצחו אתכם.
            הקבוצה שחיה וגדלה על חסימות נעות בלי הפסקה קיבלה קצת שיפוט שהוא לא ב-100% לטובתה? באמת שחררו מהסיפור ותהנו מהקבוצה שלכם, כי היא באמת משהו מיוחד.

          6. זה בגלל שאתה רגיל לראות את הרכז שלך על הקו כל התקפה שניה, אז אז אתה לא יודע איך זה מרגיש הפוך.. זר לא יבין

          7. ואני גם לא מתבכיין כשבפלייאוף הוא לא מקבל את השריקות שמגיעות לו. כל היללות האלה מאוהדי גולדן סטייט גורמים לחפש בובות של מיניונים ולהטיח אותם בקיר. בחיאת grow a pair (חוץ מהאשך, לא נעים)

          8. הבכי של אוהדי ג"ס היה מובן בלייב כשהיה עוד אפשר ללחוץ על הליגה אבל עכשיו?! תרגעו חברה, זה נשמע כמו "המיועדת לגדולה" שלקחו לה את מה ששייך לה בטאבו. וגרין? הקוזאק הנגזל

    4. גנבו לי את המדינה!
      ניפצו את אגדת הקבוצה הטובה בהיסטוריה!
      בחלומי – סטפן קארי קולע את שלשת הניצחון מעל קיירי אירווינג!

      נו אופנס, אבל יש לתגובה שלך ודומיך הסבר. שלבי התמודדות עם אבל. מודל קובלר רוס:

      https://he.m.wikipedia.org/wiki/מודל_קובלר-רוס

        1. מצוין.

          אבל… אבל אדם סילבר… נייקי… גיים 5… דאב ניישן… רוראקל… ווה-ריורז, ווה-ריורז… גיים 7… 89-89…

  5. ג'יי אר סמית' על סמים או משהו? מילא הקטע הטפשי במשחק עצמו אבל התגובה שלו בראיון אחר כך פשוט הזויה.

      1. שהא אפילו לא ידע שהוא היה במשחק. הוא גם התראיין עם בגד שכיסה חצי מהפנים שלו וטען שזה האלטר-אגו שלו.

        1. שמע, אחד הרגעים השערורייתיים עם ג'ייסון טרי.

          כאילו, סמית' קיבל את החוזה שלו ועכשיו הוא מתחיל לזרוק? דווקא אחרי שמיצב את עצמו כאחד השמורים הטובים של הקאבס מאז שהגיע… חבל.

  6. תודה על הסיקור
    הקליפרס מבישה עד עכשיו במסע המשחקים שלה למזרח
    ברוקלין הוציאה קבוצות ממשבר והייתה W אוטמטי
    הספרס עם הפסד 4 רביעי העונה בבית אחרי שהפסידה פעם אחת בכל העונה שעברה + פעמיים בפלייאוף
    מוזר מאוד

  7. אני חייב לציין שהלילה השופטים היו הוגנים במשחק של קליבלנד. נכון שאני שונא את חוסר העקביות בה במשחק אחד שורקים על כל מגע ובאחר פתאום לא. אבל השיפוט לא היה מוטה כמו המשחק המזעזע בפילי. הקאבס הרביצו אבל גם חטפו הרבה מגע

  8. תודה על הסיקור.

    אני שמח שקליבלנד קבלו בראש, ומקווה שיחטפו גם מהקליפרס.
    הם מתחילת העונה משייטים בנינוחות, מפציצים מ-3 , עם מעט מאוד אגרסיביות בהתקפה, ו-0 אגרסיביות בהגנה.
    הם צריכים ללחוץ על הגז, למרות שאנחנו רק בסוף נובמבר, בגלל שהרגלים הגנתיים לוקח זמן להטמיע.

      1. אני לא יודע מה איתכם אבל סמית העלה לי חיוך על הפנים בליגה שהשחקנים בה כה משעממים, הראיונות שלו ושל גרין מוצאים בעיני הרבה יותר חן מאשר של לברון קרי ….

    1. בשביל מה לילחוץ על הגז? כדי שווסטבוק לא יקח את האמויפי? או שקמה לה איזה קבוצה מפחידה במיזרח שתיגנוב את המקום.

  9. בכל קבוצה צריך סמית כזה.
    איזה דפוק בשכל שמביאים אותו במשאית סגורה קשור בשרשאות.

    הוא לא יהיה השחקן הכי טוב שלך, אבל הוא יהיה זה שיסביר ליריב שלך שאנחנו לא בוחלים באמצעים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט