בס"ד
יא"ק 1 – אי של יציבות / אסי שלם
הגיע הזמן ליומן היחידי שמבטיח אליפות וגם מקיים.
המסקנה שלי למה שעושה את הקבוצות האלופות בנוסף לכישרון, צוות מקצועי ובריאות שחקנים הוא:
המשכיות.
נראה שלאחר הקיץ עמוס הטריידים וסימני השאלה הרבים סביב קבוצות חדשות כמו שיקגו וניו יורק נראה שקליבלנד עשתה את המהלכים החשובים של הקיץ כששמרה על הרכיבים החשובים בריקוד המכונה- סוויש נשאר, לאב פה למרות השמועות ותוספות מינוריות של שחקנים לשמור על רמה טובה של הספסל. המאמן ממשיך לעונה נוספת(הכוונה לא ללברון אשך, למרות שגם הוא ממשיך) ונראה שמה שנותר לשחקנים זה רק להמשיך מאותה הנקודה בה סיימו את השנה שעברה: המקום הראשון.
התקפה:
ההתקפה של הקאבס ממשיכה להתבסס על מתפרצות וקליעת שלשות במעבר. הם מגיעים לזה אחרי לחץ מאסיבי על הכדור(סוויש ושומפארט), ניסיון לחטוף מסירות (Deflections) של קיירי, לברון וג'פרסון, ושליטה בריבאונד של TT, לאב ולברון.
לברון עולה על פסי הרכבת בדרך לסל, סוויש ודן לוין (דאנליבי לקוראים החדשים) יתפסו את הפינות לזרוק כמו באימון וTT יגיע כטריילר להטביע את השאריות אם הגבוה שמנגד מתעצל לרדת להגנה.
בהתקפה עומדת (Set game) נראה מס' תנועות חדשות ישנות כשלברון יקבל את הכדור עם הגב לסל על שומר נמוך, אולי Pick & Roll בין קיירי לTT, אבל בעיקר את הבידודים של המלך וקיירי.
לפני שכל מאמני הכדורסל קופצים לזלזל בטיירון לו צריך לזכור שגם כשמשחקים בידודים (ISO בעגה המקצועית שהוא קיצור של Isolation game) יש לשמור על ריווחים בין השחקנים על מנת ליצור מרחב פעולה לשחקן, וכן להיות מוכנים לפעולה השניה שכן שחקני העל ב1X1 קיירי ולברון גורמים להגנה להתקפל ולהשאיר שחקנים פנויים לקליעה או למהלך שני של חדירה והוצאה.
הגנה:
אין ספק שהציוות של פריי-TT-שומפארט-ג'פרסון שווה הרבה מאוד הגנתית ויחד עם אחד מהשניים-לברון או קיירי ניתן לתת דק' מצויינות בהגנה. בכל זאת, התרומה הנהדרת של הכלבלב בהתקפה והחיפוי הקבוצתי סביבו כשהוא על המגרש מאפשרת לסקוררים דקות מנוחה כשלאב יספק את הנקודות וברכי הזכוכית של קיירי יקבלו מנוחה (הנתונים מתוך Basketball reference).
שימו לב לשלישייה הפוריה ביותר של הקאבס העונה: קיירי+לאב+TT. בדקות שהמלך נח- לאב וקיירי יספקו נק', TT יספק הגנה אווירית והקאבס רצים קדימה ללא בעיות מיוחדות.
שלישיית הכוכבים עם המלך רק במקום ה9. זה נתון יחסי אבל נותן עוד קנה מידה להבנה של ההתקדמות של הקאבס ומציאות ההיררכיה בקבוצה.
יציבות:
היתרון הגדול של הקאבס, בעיקר בשלבים הראשונים של העונה, הוא הבסיס הגדול של השחקנים שרץ כבר שנה שלישית יחד. הכימיה כבר שם ונשאר רק להריץ את הכדור והוא ימצא את דרכו לרשת. ההיררכיה ברורה ולו הולך עם לאב כסקורר מוביל עם המחליפים בזמן שהכוכבים נחים. לאב צובר ביטחון וניסיונות זריקה וגם העובדה שהוא אופציה ראשונה בהתקפה בזמן הזה מאפשרת לו להגיע "חם" למאני טיים.
שימו לב להשוואה בין שני השחקנים שבחרתי: לאב מול הורפורד. שני שחקנים מוכשרים בעמדה 4, שניהם משחקים בקבוצות המובילות של המזרח שכנראה ויפגשו גם בשלבים המאוחרים של הפלייאוף. האחד משחק כבר עונה שלישית, השני הצטרף העונה.
צריך לציין בהסתייגות את כמות המשחקים הדלה של הורפורד(5 משחקים סה"כ) לעומת לאב(12), אבל עדיין ניתן לראות את ההבדלים במספרים בעיקר לאו העובדה ששיחקו כמות דק' כמעט זהה למשחק(כל אחד מעל 32 דק' למשחק). אני בטוח שהמספרים של הורפורד יעלו בהמשך אבל המסר בשלב הזה של העונה הוא שהחיבור של הקאבס מאפשר ללאב את המספרים האלה ביתר זרימה וקלילות כאשר בוסטון עדיין מחפשת את הקצב שלה.
כתבתי בקדימון לעונה שהקאבס יפגשו עם גולדן סטייט בשנים הקרובות בגמרי הNBA הקרובים ויזכירו את מאבקי הסלטיקס-לייקרס של שנות ה80'. היתרון הגדול של האלופים הוא האזור הנוח לעומת המערב שממשיך להיות קשה עם הקליפרס, קבוצה מחוברת שרצה שנים יחד מועמדת רצינית להגיע לשלבים הסופיים של הפלייאוף, הספרס המנוסים ואולי נראה קבוצה נוספת שתנשוף בעורפי הווריורס(ממפיס?). הכוחות העולים במזרח כמו אטלנטה, שיקגו, אינדיאנה ובוסטון עדיין מעט חורקים ורק לקראת הפלייאוף נוכל לראות סימנים של חיבור ויציבות שיצביעו על קוראת התיגר על האלופה באזור המזרחי.
IDO
24 נוב 2016 12:11:08אלו יהיו הרד נקס מג'ורג'ייה. או הפרוגרסיבים מטורנרטו
עידו גילרי
24 נוב 2016 12:40:01מסכים כמעט עם כל הדגשים שלך (למעט ההשוואה בין לאב להורפורד). ההמשכיות מאד בולטת בקאבס השנה.
יש נקודה שאני תוהה אם לא תפריע להם בהמשך. הם הולכים הרבה פחות פנימה.
עוד הערה קטנה. הנקודה לגבי ההסתדרות בלי שהשלישיה הגדולה על הפארקט מדוייקת אבל הטבלה מתייחסת למשחקים בודדים בלבד ולא לכלל העונה (אולי כדאי להחליף).
שייקה
24 נוב 2016 13:00:21אני מסכים עם התהיה, אבל בכל זאת:
יכול להיות שהקאבס (לא הראשונים לעשות זאת, אבל כרגע הטובים ביותר בזה) פשוט משחקים את הגרסה המודרנית של ללכת פנימה? במקום להכניס כדור לגבוה שאו ינצל גובה ומסה ויילך לסל, או ינצל ראיית משחק חכמה ויוציא לזריקה פנויה אחרי כיווץ הגנה – פשוט עושים אותו דבר עם לברון וקיירי. תחליף "גובה" ו"מסה" בזריזות ושליטה בכדור (או אצל לברון נתונים פיסיים עילאיים), ותחליף ראיית משחק חכמה ב… ראיית משחק חכמה (מאוד, אצל לברון) וקיבלת את הגרסה הנוכחית.
עידו גילרי
24 נוב 2016 13:09:36הם עושים את זה אבל לא כל כך הרבה. כלומר בערך כמו בעונה שעברה.
אני אחדד את השאלה. אין ספק שההתכווצות על קיירי ולברון מובילה להמון זריקות פתוחות מבחוץ של השחקנים האחקים. השאלה היא אם בסופו של יום מיעוט הזריקות בצבע (כולל של לברון וקיירי) לא יפגע בהם אם הזריקות יפסיקו ליפול.
גיא
24 נוב 2016 13:19:12אם משווים את הנתונים של הפלייאוף, לנתונים של השנה –
אז רואים שלא הרבה השתנה.
"הסנטר" האמתי של הקבוצה זה לברון, שמנצל מיס מאצ' על שחקנים נמוכים –
רק שזה לא תמיד מופיע בסטטיסטיקה. אחרי חסימה, כאשר הוא נשאר עם שומר נמוך, הוא בדרך כלל באזור קו ה-3, אחרי כדרור או 2, הוא מוליך את השומר הנמוך עם הגב לסל, ואז או שהוא מנצל את ההגנה שמתקפלת, או שהוא מגיע למצב זריקה.
אסי תיאר את ההתקפה של הקבוצה מצוין – גם התקפת הבידודים של הקבוצה נועדה לנצל מיס מאצ'ים, וריווח מצוין מאפשר להם להגיע לזיקות פנויות.
נתנאל
24 נוב 2016 15:11:44+1 לגבי הטבלה
asi
24 נוב 2016 13:15:26זה לא רחוק מגרסת ה-BIG3 במיאמי. בוש כמעט ולא שיחק עם הגב לסל ולברון וווייד היו עושים את זה. הגבוהים מטרתם לתרום בהגנה ולהיות אפקטיביים בחילופי הגנות מול גארדים כמו TT. זה שלאב סקורר נהדר זה בונוס רציני.
עידו גילרי
24 נוב 2016 13:19:02הם מאד מזכירים לי את הקבוצה שהייתה במיאמי אבל אני חושב שהעונה ספציפית הם מסתמכים יותר מדי על הזריקה מבחוץ.
גיא
24 נוב 2016 13:25:20זה היה נכון אם הם היו זורקים המון פול אפס,
השנה הם דווקא זורקים פחות פול אפס (וגם קולעים אותם באחוזים פחות טובים).
שייקה
24 נוב 2016 13:30:40ראוי לציון בקטגורית השיפור הזו הוא שאמפרט. אני משוכנע שהמספרים יראו שמידת היעילות שלו היא גבוהה משמעותית משנה שעברה. הוא לוקח פחות זריקות טפשיות, כמעט תמיד מרבע את עצמו לפני שלשה – והאחוזים עולים בהתאם.
עידו גילרי
24 נוב 2016 13:41:19הוא דוגמא לחששות שלי. הוא הרבה מעל אחוזי הקריירה שלו מחות לקשת. אין מצב שהוא יחזיק ככה לאורך עונה שלמה. גם בעונה שעברה רוב הזריקות שלו היו כאלו.
asi
24 נוב 2016 13:16:22עובדתית לשאלתך עידו זה לא פוגע בהם כי יש שטף להתקפה ומשחק פנים הוא איטי הרבה יותר ראה ערך ממפיס. הקאבס מעדיפים לרוץ ולזרוק שלשות
עידו גילרי
24 נוב 2016 13:21:00לא התכוונתי "פנים" רק במובן של הגבוהים אלא גם חדירות לסל. נראה שהשנה הם משתמשים בחדירות הרבה יותר כדי למצוא זריקות לקלעים מאשר ממש לעשות סלים קלים.
שייקה
24 נוב 2016 13:27:29אולי הם סתם מנצלים את מה שנותנים להם. לפני שנתיים, וגם שנה שעברה (אם כי פחות) כאשר קלעי החוץ היו מכוסים היטב לברון וקיירי סיימו בצבע הרבה, ובאחוזים גבוהים (לא בדקתי מספרים, זה לפי תחושה של מישהו שצפה כמעט בכל משחק). אתה מסכים איתי שבשלב זה אנחנו יכולים להיות בטוחים שיכולת הסיום של לברון בצבע, ואולי של קיירי אפילו יותר, היא מהמרשימות ביותר בליגה…?
גיא
24 נוב 2016 13:32:38צודק.
pick your poison
עידו גילרי
24 נוב 2016 13:34:28ללא ספק.
ואני גם חושב שהם מגיעים לטבעת במידה דומה. העניין הוא שבשנתיים הקודמות ראינו איך הם מיצרים הרבה סלים קלים לאחרים ליד הסל. השנה זה מרגיש שזה הופך בעיקר לסלים קלים רחוק מהסל.
שוב זו רק תהיה האם זה לא הרגל שכדאי להיגמל ממנו ולראות שחקנים חותכים יותר לסל כדי לעשות נקודות קלות ולא להסתמך רק על הקליעה מבחוץ.
שייקה
24 נוב 2016 13:38:01אני חושב שירדתי לסוף דעתך. ואני מסכים, אי אפשר לדעת בשלב זה. אולי באמת העובדה שיש להם כמות קלעים מרשימה היא ההוכחה לכך שכשהסטטיסטיקה מתיישרת לשחקן אחד – היא מדהימה לשחקן אחר, וכו'…
מה שכן, כשסר צ'ארלס אמר שאליפות לא לוקחים בשלשות – הוא טעה. (ועונה אחר כך חצי צדק, אבל לא נהיה קטנוניים…)
עידו גילרי
24 נוב 2016 13:40:15כמו שאתה רואה השנה קליבלנד מתבססת על קליעה מבחוץ לא פחות מהווריורס.
עגל
24 נוב 2016 13:48:32אני מצטרף לתהיה, או לחשש, של גילרי מהסתמכות מוגזמת על השלשות. זה משהו שבברור הם החליטו עליו בתחילת העונה.
אל הורפורד שחקן יוצר הרבה יותר טוב מקווין לאב ורואים את זה באסיסטים שלו. בבוסטון אין את לברון אז התפקיד של הורפורד יותר משמעותי (בהתקפה).
גיא
24 נוב 2016 14:31:2710.4 שלשות במשחק. זה המספר של השלשות שקליבלנד קולעת אחרי מבט פנוי (השומר הכי קרוב מרחק לפחות 4 פיט)
רק לרוקטס (10.9) יש יותר.
היום זה שומפארט שקולע מעל הממוצע, מחר זה ג'יי אר, יום אחר כך זה לאב או פריי.
תקיף שחקנים יוצרים כמו לברון או קיירי (או הארדן, במקרה של הרוקטס) בקלעים מוכשרים, ותתכנן תכנית משחק בה שחקנים יודעים לאן לאן להגיע בשביל לקבל מסירה –
ותקבל המון שלשות.
ראינו בפלייאוף האחרון מה קורה כשקבוצה מנסה לסגור לקליבלנד את האופצייה מבחוץ –
מקבלים את לברון עם 30 נק' למשחק, ואת תומפסון עם המון סלים קלים.
כאמור – pick your poison
עידו גילרי
24 נוב 2016 14:55:17גיא, אין שום ויכוח שמדובר בזריקות טובות.
השאלה היחידה האם הם לא מבטלים לעצמם מימד. זה נראה כאילו הם מציעים רעל אחד פחות לבחירה ואצלי לפחות זה מעלה חשש קל. אין עוד קבוצה בליגה שאחוז הנקודות שהיא עושה מסלים מבחוץ (מיד ריינג'+ שלוש) הוא גבוה כל כך. אם אחוזי הקליעה יתחילו להתיישר האם הם ידעו לווסת את עצמם בחזרה?
גיא
24 נוב 2016 15:24:49הם משחקים את אותו הכדורסל, רק יותר ביעילות.
יש ירידה קטנה בכמות הסלים מחת לסל, ועלייה תואמת בכמות הקאצ' אנד שוט.
במאני טיים, אין לי ספק שנראה הילוך נוסף, גם של קיירי, וגם של לברון.
לתקוף את הטבעת בכול הכוח, זה כדורסל הרבה יותר שוחק.
עכשיו, הם משייטים.
עידו גילרי
24 נוב 2016 15:45:29שוב, אין ויכוח על היעילות או סגנון הכדורסל אלא על בחירת הזריקות.
העובדה שיש ירידה קטנה בכמות הסלים מתחת לסל מטעה מכיוון שכמו שאסי ציין במרומז הם גם משחקים בקצב הרבה יותר מהיר השנה (כ-4.5 פוזשנס למשחק). בשנה שעברה 45% מהנקודות שלהם הגיעו מבחוץ והשנה יש קפיצה ל-51%. זה בהחלט משמעותי. זה במיוחד לאור העובדה שכמעט כולם שם קולעים מעל אחוזי הקריירה שלהם מ-3. במיוחד שאמפרט ופריי שנמצאים 10% מעל הממוצע שלהם לכן לא סביר בעיני שהם ימשיכו להיות כל כך יעילים מבחוץ . נכון הם לוקחים זריקות טובות אבל גם בשנה שעברה הם לקחו זריקות טובות.
יניב
24 נוב 2016 15:42:13הנה ההבדל בינינו במילה אחת אצלך זה חשש אצלי זאת תקווה 🙂
עידו גילרי
24 נוב 2016 15:48:01אני מרשה לך לחשוש מהמפגש איתם.
אבל קודם עדיף שתחשוש מהמשחק הבא.
יניב
24 נוב 2016 16:00:30המפגש הבא לא מעניין בכלל,מבחינתי הדבר היחידי שמעניין זה גמר הפיינלס וחייב לציין שהם נראים ומתנהגים באמת כמו אלופים,הכל דופק,הכל נראה נכון וטוב וזה שהם אפילו לא מתאמצים.ואז העלת את הנקודה הזאת שגם אני כמו אחרים חושב שהיא תהיה לא רלוונטית בפליאוף כי אז קיירי ולברון יסיימו בעצמם את החדירות לסל.אבל בכל מקרה נתת נתון מעודד קצת אז התעודדתי 🙂
אפלטון
24 נוב 2016 14:37:00אסי יומן נהדר.
קודם כל מסכים לגמרי לגבי נקודת הפתיחה- המשכיות מביאה הצלחה. רואים את זה שוב ושוב.
מצחיק להגיד אבל קליבלנד אולי נכנסו טוב מדי לעונה. הכל הולך להם קל מדי, במין קרוז קונטרול שיכול להביא למין אפאטיות מסויימת דווקא ברגעים שהעונה מתחילה להיכנס לקצב.
לדעתי יצטרכו לייצר שם סוג של משברון אמצע עונה כדי להחזיר קצת תשוקה למשחק אחרת יהיו בבעיה מנטלית בפלייאוף.
יותם פלדהיים
24 נוב 2016 14:52:13אני סומך על לברון שהתבגר מספיק כדי לדעת מתי להכניס את הקבוצה לפוקוס
asi
24 נוב 2016 15:35:43תודה, קצת קשה לייצר משברים במזרח. אבל פציעות ישנו את המשוואה
שייקה
24 נוב 2016 16:11:23מה הבעיה?
מביאים מאמן ישראלי/מחזירים את ראשיד/מסתלבטים על רונדו
כל אחד מהנ"ל עשוי להיות יעיל.
שייקה
24 נוב 2016 15:41:07שנה שעברה אמרנו את זה על הפלייאוף של הקאבס, וראה זה פלא.
אני די מסכים עם יותם – לברון, בניגוד לסטף של לפני שנה (ותכלס גם שנתיים) לדוגמא, עבר כבר כמה משברים בליגה. אחד היתרונות המובהקים של המנהיגות שלו הוא היכולת לקחת דברים בפרופורציה וכן להכניס את השחקנים "שלו" לתלם.
אני דווקא חושב שהשנה יהיה להם יותר קשה בפלייאוף, וזה ייצור בדיוק את הקשיחות שהם צריכים – בדיוק כמו שהיה עם בלאט והפצועים.
מנחם לס
24 נוב 2016 17:12:47הקאבס ניכנסה לקלות כזאת בגלל לאב, ושום דבר אחד. הכל שם אותו דבר מלבד לאב שהשתפר מאד, ועל כך כתבתי טור שלם.
Berch
24 נוב 2016 17:28:52ניתוח מצויין למרות שזה בד"כ ככה. לקבוצה שרצה שנה הייתה שנה ללמוד האחד את השני ולשמן איפה שחורק.
תודה בכל מקרה 🙂
סומסום
24 נוב 2016 20:26:23הדרך עוד ארוכה עד לגמר, ועד לשחזור הגמר.
אבל אם כן – יש דבר אחד שהשתנה בצורה יסודית, והוא מקדם הפחד והביתיות.
קליבלנד owns the oracle. קליבלנד פגעה ומוטטה את קודש הקודשים של גולדן סטייט, הבית הבלתי מנוצח, במשחקים 5 ו-7, והדבר הזה מהדהד. בזמן שהבית של קליבלנד נראה כמו מבצר.
זה כאמור לונג שוט היסטרי – יש עוד 80 משחקים בערך עד שנגיע לשם – אבל נדמה לי שנטל ההוכחה השתנה.
MBK
24 נוב 2016 23:32:54קליבלנד נראית מעולה השנה
בשורה התחתונה היא מנייה בטוחה בגמר ,יותר מקליבלנד
מי במזרח תעצור אותם ? ההוקס ? טורונטו ? לא יקרה
אוהד ס"א
25 נוב 2016 02:12:47לאב הוא שחקו חדש לגמרי. הקוף ירד לו מהגב והחיוך לא לא יורד מהפרצוף. הקאבס קיבלו את הלאב שהם חיכו לו שנתיים. וזה מכפיל כוח רציני.
כמו במיאמי וכמו קבוצות אחרות, הקבוצה מגיעה לשיאה במשך השנה השלישיתץ כולם מכירים את כולםת סומכים יותר וסובלנים יותר.. זה ייגמר באליפות המזרח ואלי גם בטבעת נוספת
אופיר נ.
25 נוב 2016 07:34:11ברוך שובך Coach Assi!
לפי פתיחת העונה במזרח, הסיכוי של הקאבס לחזור לסדרת הגמר הוא מעל 90%.
פינגבק: 15 משחקים. יום שישי אחד / רועי ויינברג | Hoops