היכולת לנצח!

אמיגוס, מה היה קורא לו האינדיאנים לא היו מביאים תירס ותרנגולות הודו למתיישבים הרעבים? האם יכול להיות שהתיישבים היו מתים מרעב או מתיישרים על פי קווי החיים של האינדיאנים והטבח הנורא בתושבים המקומיים היה נפסק? או אולי המחווה הזאת היא הפעולה ששימרה את התרבות האינדיאנים על מול הפולשנות האירופאית? האם האינדיאינים לוזרים או ווינרים??

נעבור ל NBA.. למה מיניסוטה לא מפסיקה להפסיד? למה שיקגו מנצחת? ולמה ממפיס כל משחק צמוד מנצחת??? מה גורם לנטס למרות חוסר נוראי בכשרון האישי להיות מעל דאלאס קבוצה עם הרבה יותר כשרון?

הסיבה לדעתי היא השורש של ווינר לעומת לוזר ואני מדבר על משהו יותר עמוק מכשרון אישי לשחק טוב יותר בקלאץ', אני מדבר על היכולת של קבוצה לנצח משחקים צמודים. ויותר נכון היכול של אינדבדואל להשפיע על הקבוצה על מנת שתתן את האנרגייה הנחוצה לשים W על הלוח.

בואו ננתח את אחד השחקנים היותר מושמצים במשחק. קובי בריאנט.

קובי לקח הרבה יותר מידי זריקות, אבל, אם תשאלו אותו לכל אחת ואחת מהן היתה סיבה וסיכוי אמיתי לנקודות, זאת לא הסיבה האמיתי שקובי הוא אגדה ומחזיק כל כך הרבה טבעות. לקובי יש את היכולת לגרום לכל הקבוצה להעלות מאמץ ולסגור משחקים, אפילו כאילו שנראים אבודים לגמרי. שחקנים שעברו ליד קובי, לדוגמא גאסול, בריאה, מאטה, ניק יאנג הם כאלו שיכולים ללכת עד הסוף ואין להם את הפחד מכשלון. את השיעור הזה למדו כמה הנהלות. מעבר לכשרון האישי והסטטיסטיקה יש את הענין האישי של איזה שחקן מתעלה ברגעי האמת ואיזה שחקן לא מפחד לקחת זריקה כי הוא כבר דמיין אותה בפנים. לגבי לוס אנג'לס השנתיים האחרונות של קובי היו הבסיס לאמונה של הדור הנוכחי שהם טובים לא פחות מלברון והארדן. אם זה נכון? זה לא משנה! שחקן NBA לא יכול להרגיש נחות לשום שחקן אחר שמשחק מולו. תראו את ניקו יאנג. חומר מנטלי של אלוף (וכשרון של שחקן ספסל…).

בתמונה: ווינר!!
בתמונה: אח של ווינר!

 

פורטלנד לדוגמא, הראתה עמידות מנטלית בריצה הסופית לפלייאוף של שנה שעברה. חבורה של שחקנים שנחותים מבחינת הכשרון כמעט מכל קבוצה אחרת (לילארד הוא 9 מקולום הוא 7.5 כל השאר הם בקושי 5) , אבל, כאשר המגף על הצוואר שלהם הם מרימים את העיניים ורואים את לילארד, שחקן שלא מפחד מכשלון ומדמיינים את עצמם כאילו הם בעצמם סטפן קארי . פורטלנד היא קבוצה שמנצחת את רוב המשחקים הצמודים שלה. הדור הקודם שלהם עם מתיוס ולמרכוס… תראו בעצמכם.. איך הם מאבדים אמונה במשחקים צמודים.
זאת כנראה הסיבה למה ההנהלה בחרה לפתוח את הארנק ע"מ לשמר את מקבץ הכשרון העלוב הזה, אבל, את הקילר אינסטינקט המוכח על פני לנסות תבלינים אחרים במרק.

בתמונה: ווינר!
בתמונה: ווינר!

שחקנים שיש להם את היכולת להרים את שאר הקבוצה הם לא בהכרח הכוכבים. כל מי ששאל את עצמו למה ג'ינובלי שווה מליונים בגיל 39? זה בגלל שג'ינובלי גורם לספרס לנצח משחקים צמודים. לנארד? הוא כשרון אישי ענק אבל לא אחד שמשנה גישה של קבוצה. למה שיקגו התאבדו על וייד? תראו כמה משחקים צמודים שיקגו מנצחת ואיך מיאמי שינתה את ה DNA שלה לקבוצה שעל מנת לנצח משחק צריכה להגיע לרבע ברביעי ב 20 הפרש… אבל ג'ינובלי ווייד עוד היו פעם כוכבים.
מייק קונלי קיבל השנה חוזה של 120M$… למה? כי מייק קונלי גורם לממפיס לנצח משחקים צמודים. מייק קונלי הוא ווינר!

סטיבן אדאמס מ OKC הוא אי של ווינריות בארגון שבא לשרת כוכב קפריזי. וכמובן הדוגמא הכי טובה: בלי ג'רו הולידיי לניו אולינס אין נצחונות… עוד כמה שחקנים שיש להם את החיידק שגורם לשאר הקבוצה לנצח הם (לדעתי האישית בלבד): סטוטקס מפילדלפיה, מילסאפ, ווקר,דיאנג'לו וכמובן לברון והארדן.

אני חושב שהשנה, מלבד 3 קבוצות הליגה היא פחות או יותר שווה בכשרון  כש 90% מהקבוצות משחקות את ה 4+1 . קבוצות כמו אינדיאנה ושארלוט שוות ברמתן, רק שלשרלוט יש את קמבה ווקר להנהיג אותם ברגעי הקלאץ' ואת הגדול מכולם שמנהל את הארגון בעוד שלאינדיאנה יש את…. מונטה אליס. זה למה הלייקרס ושארלוט למעלה ומילוויקי ומיניסוטה למטה.

נסיים את הדיון בפיל שבפינת החדר. הקליפרס. השנה הם עשו החלטה שמתחשבת בחוסר היכולת שלהם להשתלט על משחקים צמודים. הם זורקים את כל מה שיש להם ברבע הראשון וסוגרים את המשחק. במידה ולא עשו כן, והמשחק יגיע לקלאץ' צמוד.. כנראה יפסידו אותו… , למרות שאם תשאלו אותי בדיוק בשביל זה יש להם את ג'יי ג'יי!

בתמונה השחקן הכי חשוב בג"ס. כי הוא ווינר בנשמה.
בתמונה השחקן הכי חשוב בג"ס. כי הוא ווינר בנשמה.

איזה שחקן לדעתכם הוא הג'וקר שמושך את הקבוצה שלו לנצחונות במשחקים צמודים? !

הווינר הכי גדול, בכל ספורט
בתמונה הווינר הכי גדול. בכל ספורט

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. Mbk

    25 נוב 2016 12:05:35

    בשנים האחרונות לפלופר ג׳ייימס מנצח משחקים
    הווינר שהייתי רוצה לשים לו את הכדור ביד כיום הוא דווקא חברו לקבוצה קיירי איוורינג
    הבן אדם ווינר וממתפקד כמו רוצח קר רוח במאני טיים

    השחקן האחרון שהייתי רוצה לשים לו כדור ביד הוא ראסל ווסטברוק לטוב או לרע זה יגמר בהתקפת לב

    דוראנט וקארי צריכים להחליט מי מהם ישים סל ניצחון בבוא היום ובמידת הצורך

    1. IDO

      25 נוב 2016 12:11:54

      מידן – אני מדבר על משהו יותר רחב מזריקה אחרונה. אני מדבר על 2 דקות לסיום הקבוצה שלך ב 6- . מי מהשחקנים משתלט על המשחק ומנצח להם את המשחק?

      כמו משחק 7 של קובי נגד בוסטון…. או משחק 7 של הגמר שנה שעברה.

    3. חגי

      25 נוב 2016 13:47:41

      ולדעתי השחקן הכי ווינר היום בליגה הוא לילארד, מעבר לקלאץ המפחיד (והטוב בליגה קצת לפני קיירי) הוא פשוט יודע לסחוב את הקבוצה כשצריך

  3. מתן גילור

    25 נוב 2016 12:23:45

    יפה עידו. אני מתחבר להגדרה שלך שווינר הוא לאו דווקא מי שיקלע את הבאזר ביטר, אלא יותר זה שיגרום לכל הקבוצה להאמין שאפשר לחזור מבור, להתמודד עם כל אחד ולנצח משחקים צמודים.
    ואם נמשיל לכדורגל הישראלי, אז שחקן כמו ברדה עונה להגדרה הזו. הוא הצליח לגרום למועדון שלם לחשוב בגדול, וזה היה הצעד הראשון ואחד החשובים בדרך שלהם באמת להפוך לאחד כזה.

  4. עידו גילרי

    25 נוב 2016 12:52:39

    מוריה יקירי, רוב הדברים האלו הם בעיקר בראד שלנו. אתה מוזמן לקרוא את הפוסטים הנהדרים של גרשון רוקח בנושא. יש לנו נטייה לראות מה שאנחנו רוצים לראות.
    ההיסטוריה ( או אם תרצה הסטטיסטיקה הנוראית) מראה שתוצאות משחקים צמודים נתונות להרבה מאד אקראיות. הקבוצות הטובות באמת הם אלו שמביסות את היריבות שלהן.
    קח את הדוגמא שאתה כל אוהב של פורטלנד בעונה שעברה. במשחקים שנגמרו ב 3 הפרש ומטה הם היו עם 2 ניצחונות ו 7 הפסדים. זה "מנצחים את רוב המשחקים הצמודים"? אתה יודי איזה קבוצות ניצחו בעונה שעברה הכי הרבה משחקים כאלו? שיקגו ודנבר. אז אלה הווינרים?

    1. IDO

      25 נוב 2016 13:09:10

      פורטלנד בכלל צריכה להיות קבוצת תחתית על פי הכשרון. ומשחק צמוד בספר שלי זה 6+- שלוש דקות לסיום.

      התוצאה הסופית היא פונקציה של זריקות עונשין בד"כ

      אני לא רואה מספיק דנבר, אבל שאני רואה האיש שלי שם הוא מודייה, משהו באנרגייה של הבחור.

      1. עידו גילרי

        25 נוב 2016 13:20:59

        זה לא משנה מה הם אמורים להיות. אפשר למצוא מלא הגדרות אבל בשבילך: 17 ניצחונות 19 הפסדים. זה לא קרוב למנצחת את רוב המשחקים הצמודים שלה.
        ואם מודאיי זה הגו טו גאי שלך שיהיה לך בהצלחה.

  5. גיא

    25 נוב 2016 13:30:18

    עידו צודק.
    יש פער עצום בין הזיכרון שלנו, לבין המציאות.
    אנחנו ממהרים להכתיר כתרים, אנחנו ממהרים באותה מידה להדביק תוויות.
    בדיקה מדוקדקת תגלה שבדרך כלל אנחנו טועים.
    (חוץ מהסאנס. אפשר אמפירית להוכיח שהם לוזרים!)

  6. אפלטון

    25 נוב 2016 13:52:02

    אה מוריה, אני מת על הפוסטים שלך אבל הפעם יצא לך וואחד שטחי כמו פיתה דרוזית על הטאבון.
    כמה קראו ללאולג'ואן לוזר? כמה קראו לנוביצקי לוזר? זה תוויות שאנחנו מדביקים בשביל הפאן וכמובן תמיד ברטרוספקט.
    תמיד שאני אראה את לילארד אני אראה את החץ שתקע מול הקבוצה שלי ולכן תמיד יתכווץ לי הלב במשחק צמוד מולו. זה לא אומר שום דבר עליו, רק עליי.

  7. מנחם לס

    25 נוב 2016 14:19:53

    ישנם מחקרים רבים על "ווינריות" ומה שנקרא "לוזריות" ואף פעם לא נמצא גורם או פקטור הגורם ל'וינריות' או 'לוזריות'. אלה מושגים שהמדיה והקהל המציאו, ושאין מאחוריהם כל הוכחה מדעית (רגשית, מנטלית, או פיזית).

    1. IDO

      26 נוב 2016 00:04:34

      אתה מדבר על הזריקה האחרונה אני מדבר על סט תכונות כמו של ג'ימי קונורס שפשוט מונע ממנו להפסיד (או לםפחות לנצח את מרבית ה 50/50) .

    1. IDO

      26 נוב 2016 00:02:14

      דרמונד גרין בברכייה לבייצים שנתן לאדאמס הביא את ג"ס לגמר. לברון ג'יימס בצעד שהלך מעל גרין נתן לקאבס את האליפות.
      יש מעט מאד שחקנים אם הקילר אינסטינקט שיודעים לעשות את הפעולות בשביל לנצח משחק. גם אם זה לא לשים את הכדור האחרון בסל.

    1. IDO

      26 נוב 2016 00:19:09

      זה האבסורד בקליפרס. יש להם 2 קילרים בדמות ג'מא וג'יי ג'יי אבל הם לא הכוכבים המוצהרים של הקבוצה. סוג של טרגדייה יוונית

  12. עידו גילרי

    26 נוב 2016 00:01:48

    אני רוצה לקחת את קיירי אירווינג שהובא כאן בתור דוגמא לשחקן עם קילר אינסטינקט שסוגר משחקים כדי להראות את הבעיתיות בתפיסות האלה.
    בשביל הדיון נשים לרגע את הזריקות בשניות הסיום בצד (שם לאירווינג יש דווקא נתונים יחסית מרשימים) ונסתכל על ההגדרה הנפוצה של 5 דקות אחרונות כשההפרש קטן או שווה ל-5 נקודות לכאן או לכאן. אני אפריד בכוונה לשתי תקופות- לפני ואחרי לברון.
    בשלוש השנים הראשונות שלו בליגה קיירי שיחק 332 דקות קלאץ' בהן קלע 1.11 נקודות לדקה. הוא דייק ב-43.8% מהשדה ו-33.9% מחוץ לקשת המסתכמים לדיוק אפקטיבי של 47.7%. לשם השוואה אחוז הדיוק שלו לאורך כל המשחק עמד על כ-50% (הממוצע בליגה). עכשיו זה נראה לא טוב כי קיירי קולע פחות טוב בקלאץ'. הענין הוא שזה נכון פחות או יותר לגבי כולם ובאופן יחסי 47% אפקטיבי זה לא רע לרגעים הנ"ל.
    עכשיו איך השפיעה העובדה שקיירי לקח את הקבוצה על הגב ברגעים הנ"ל על הצלחת הקבוצה? לא ממש. הקאבס סיימו במאזן 55-39 במשחקים האלה השווים ל-41.5% הצלחה לא רחוק מה-34% הצלחה הכלליים של הקבוצה בשנים האלה.
    מה עשתה ההגעה של לברון לתפקוד של קיירי בקלאץ'? בשלוש השנים האחרונות (כולל העונה) אירווינג שיחק 226 דקות קלאץ' בהם קלע 0.62 נקודות לדקה. הדיוק שלו מהשדה ירד ל-36.3% מחוץ לקשת ל-30.8%. סה"כ דיוק אפקטיבי די מזעזע של 42.2%. אבל למרות כל זה המאזן של הקאבס במשחקים האלה עמד על 18-32 64% הצלחה הדומים ל68% הצלחה בסך הכללי.
    אז מה אני מנסה להגיד? התדמית של רוצח קר שהורג קבוצות בקלאץ' רחוקה מאד מהמציאות. זה לא שקיירי לא מתפקד בקלאץ והוא בהחלט לא חושש לקחת את האחריות עליו. אבל התוצאה בפועל רחוקה מאד מהתדמית ובסופו של דבר קבוצות טובות ינצחו יותר מקבוצות גרועות.
    אין ספק שיש שחקנים שרוצים לקחת את המשחק עליהם ויש כאלו שחוששים מכך. די ברור לי שיש גם כאלו שמצליחים יותר מאחרים ברגעים האלו רק שאני לגמרי לא בטוח שזה מתחבר לתדמית שיש לגבי כל שחקן. למה? כי בסופו של דבר ברגע שהתגבשה לנו תדמית על שחקן אנחנו נזכור מה שאנחנו רוצים. אם הוא ווינר בעינינו נזכור את הקליעות החשובות ונשכח את ההחטאות. אם שמנו תווית לוזר אז נזכור בעיקר את ההחטאות ונדחיק את ההצלחות.

    1. IDO

      26 נוב 2016 00:18:09

      אני מבין את זה שאתה אוהב מספרים, וזה סבבה. אבל את הקילר אינסטינקט ואת ההשפעה על הקבוצה אתה לא מוצא במספרים האלו אלא בדינמיות של הקבוצה. אם הכדור ייכנס או לא זה ביכולת האישית של השחקן ןמספרי קריירה..

      ממפיס או ס"א שחונקות את היריב ב-5 דקות האחרונות. לברון שעובד על גרין שייתן לו קטנה ויעוף מהמשחק. לילארד ששם יד על השעון וכל הקבוצה מתחילה לרוץ כמו מטורפת, אלו הדברים שאני מחפש. לא תמיד יגיעו נצחונות אבל המאמץ הלב והנשמה שמה.

      קיירי וסטף הם 2 דוגמאות לשחקנים שלא מפחדים לקחת אחריות, אבל הם מעלים את האינטנסיביות האישית. לא הקבוצתית.

      אני אישית בא מהעולם העיסקי שם אתה רואה את הקילר אינסטינקט כל יום. (עסקה שצריך לסגור, יריב עסקי שצריך להפיל) אז הדברים האלו קיימים. בטח ובטח שבכדורסל.
      ובטח שלקבוצה כמו הפניקס שנשדדה בגלל מהומה שלא קשורה לכדורסל … (בואן והורי כמדומני, 2 קילרים אמיתיים) אלא רק בגלל דרייב לנציון של יריב עיקש ממנה.

      2. עידו גילרי

        26 נוב 2016 01:01:17

        אתה מדבר על קילר אינסטינקט ובאותה מידה יכולת לדבר על מידיכלורידים. אני לא מטיל ספק בהבדלים בדרייב וברצון של שחקנים לנצח או במידה בה הם חושבים הם יכולים לקחת את המשחק על עצמם. אבל בסופו של דבר זה צריך להתבטא בתוצאות. אתה חוזר כל הזמן לדוגמא של לילארד ואני כבר הראיתי לך שהוא לא גורם להם לנצח יותר משחקים צמודים (לפי ההגדרה שלך). אתה מדבר על העולם העסקי אבל אני מקווה מאד שאתה לא מסתמך בהחלטות שלך על מי שנראה לך בעל הקילר אינסטנקט הכי גדול. בסופו של יום אתה תסכם ותראה מי עשה הכי הרבה עסקאות. הרבה פעמים תופתע לגלות שזה לא מי שיודע לנפח את החזה שלו הכי חזק.
        אתה רוצה להגדיר קילר אינסטניקט .בבקשה בוא תגיד לי במה זה יבוא לידי ביטוי (ובעיטה באשכים/דחיפה על שולחן מזכירות זה לא ביטוי לזה – זה טיפשות שבמקרה לא הובילה לתוצאות גרועות). ברגע שתגדיר קריטריון נוכל לבדוק למי יש את זה ולמי אין את זה. עד אז אתה מוזמן לבחור את אבירי הג'די שלך לפי מי שה"כח" חזק סביבו.

  13. IDO

    26 נוב 2016 01:21:00

    SUGAR IT UP BRO אין לי מושג מה זה מידיכולרסטי..

    אני (ושאר המגיבים) מזכיר את לילארד בגלל שהכשרון שמסביבו שווה מאזן של 30 נצחונות ובכל זאת הם מגרדים את ה 50-55 נצחונות בעונה.

    וכשמשהו מתחיל מריבה, בעולם האקדמי זו טפשות אבל בעולם הספורט אתה יכול להוציא ככה שחקן משלוות הנפש שלו ולגרום לו לעשות טעויות, שלא לדבר על להלחיץ שופטים ואלף ואחד דברים שלא קשורים למשחק.
    המשחק בפיניקס היה יכול ליפול ל-2 הכיוונים אבל כיוום שממילא פיניקס היתה אמורה לנצח בואן לא ממש היה יכול להפסיד …. מבין?

    1. עידו גילרי

      26 נוב 2016 01:43:28

      זה שאנשים חושבים שזה מה שהקבוצה שווה לא אומר שזה מה שהיא שווה באמת (וזה 44 ניצחונות לא 50-55). הדרך היחידה לבדוק את זה תהיה להוציא משם את לילארד ולהכניס שחקן אחר. בעונה שעברה דרך אגב הם היו 3-4 בלעדיו אז כנראה שזה לא סגל כל כך גרוע כמו שכולם חשבו.
      אבל אתה מדבר על משהו אחר על היכולת לסחוב את הקבוצה ברגעי ההכרעה. אתה מתעקש להתעלם מכך שהראיתי לך שזה פשוט לא קורה במקרה של לילארד. אז או שתגדיר במדויק למה אתה מתכוון ואז נספור ניצחונות או מה שלא יהיה ונראה מי באמת עומד בסטנדרנטים שהצבת או שפשוט נחיה לפי האמונה או ההרגשה.
      לגבי החלק השני – להיות פרובקטור זה לא להיות ווינר. הדחיפה של הורי על נאש לא שינתה את הניצחון של הסאנס במשחק והוא בטח לא היה יכול לחזות את ההרחקה של סטודומאייר ודיאו. הוא כן היה יכול לנחש את ההרחקה שהוא יקבל אז זה לגמרי צעד טפשי. הברך של בואן לביצים של נאש הייתה במשחק 3 המפורסם אותו שפט טים דונהי ונחשב בעיני רבים למכור. אז הדבר היחיד שבואן היה יכול להשיג בברך הזו זה הרחקה. על נאש זה בטוח לא השפיע.

  14. ido

    26 נוב 2016 02:26:48

    הוא בהחלט גלגל את הקוביות. …

    את לילארד לא נוציא מפורטלנד אבל ויד יצא ממיאמי לשיקגו ותראה לבד איך משחקת קבוצה בלי ראש.

    1. עידו גילרי

      26 נוב 2016 02:39:04

      זה טיעון לא ענייני. הוצאת את ווייד ולא הכנסת מישהו מאותה סקלה במקום. כל קבוצה שתיקח ממנה את השחקן הכי טוב תדרדר. חוץ מזה ההיט איבדו גם את בוש, ג'ו ג'ונסון, ולואול דנג. זו קבוצה הרבה יותר חלשה מהעונה שעברה איך שלא תהפוך את זה.

      1. IDO

        26 נוב 2016 02:42:27

        איך קוראים לסלובני? רק שלוייד יש קילר אינסטניקט מפותח ולדרגיץ' אין את זה… אולי זה חלק מהסיבה שמיאמי בתחתית הבור ביחד עם עוד קבוצות בלי יכולת לסגור עננינים.

        1. עידו גילרי

          26 נוב 2016 02:47:07

          נו, אתה רציני? הם איבדו 4 מ-6 השחקנים הכי חשובים שלהם והביאו המקום את דיון וויטרס. למה בדיוק אתה מצפה אחרי כזה שינוי?

  15. סומסום

    26 נוב 2016 14:08:42

    אני מציע שלפעמים ננסה להתעלם מפוזות ודיבורים ונעמת אותם מול מעשים.
    וזה קשה, בעולם של טראמפ ושל מירי רגב ושל "הייפ" ושל "אריזה".

    דריימונד גרין ווינר? כי הוא צועק ומלא שופוני? "אני רוצה להשמיד את קליבלנד"? כן – בגלל שהוא יודע איזה לוזר הוא, ואם לא במעשים, מנסה לפצות בדיבורים.

    האיש – לפחות לפי דבריו, ובתור התירוץ הרשמי של כל אוהדי גולדן סטייט – הביא במו ידיו את האליפות לקליבלנד, אחראי עיקרי (שוב: לא אני אמרתי) לצ'וק הכי גדול בהיסטוריית הגמר באנ.בי.איי, וחורבן האגדה של הקבוצה הטובה בהיסטוריה.

    דריימונד גרין ווינר? האבא של כל הלוזרים.

      1. סומסום

        27 נוב 2016 04:26:05

        מכיר את המשחק בעל פה. missed my point.
        האיש הכניס אותם לבור – ממנו הם לא יצאו. איזה ווינר הוא יכול להיות? בזכות משחק 7 מרשים כשלעצמו – שגם הסתיים בהפסד? כולל שלשה פנויה לגמרי של גרין בסוף, שהוחטאה?
        דריימונד הוא לוזר. ענק.

  16. אשך טמיר המקורי

    26 נוב 2016 18:33:25

    מסכים עם כל מילה של OZZY MAN שלנו.
    לילארד חזק בצמרת, קארי גם, תומפסון נכנס חזק במהלך העונה שעברה, גם דריימונד.
    דרק שארפ ורוברט הורי (ובירד מבין הכוכבים) הם האבטיפוס.

    2. גיא

      26 נוב 2016 19:11:13

      רוברט הורי באמת היה משהו מיוחד.

      ב-2 הדקות האחרונות במשחקי פלייאוף צמודים (הפרש 5 או פחות) יש לו בקריירה 54% מדהימים מהשדה (13 מ-24)

      לגבי לילארד, גרין, וקליי –
      לגביהם עוד מוקדם לקבוע.
      קליי: 2 מ-13
      גרין: 4 מ-11
      לילארד: 6 מ-19

      מבין השחקנים הצעירים (יחסית), לקיירי פתיחה לא רעה:
      4 מ-10

      ובגלל שאני משוכנע שאתה ממש, אבל ממש רוצה לדעת –
      לברון ג'יימס: 58 מ-144 (40.2% , אחוז גבוה משל כל מי שמופיע ברשימה הנ"ל, למעט הורי האדיר)

  17. צביקה

    27 נוב 2016 10:48:10

    טור נחמד על נושא שניתן לקשקש עליו בלי סוף. בלי באמת לשכנע אף אחד. זה אחד הדברים הכי סובייקטיבים שיש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט