המשחק שיפגיש הערב את מכבי ת"א והפועל ירושלים (21:00, היכל הספורט ביגאל אלון 51, יד אליהו) לא מפגיש את שתי הקבוצות הטובות ביותר בליגה על פי טבלת הליגה, הוא גם לא הולך לקבוע הרבה להמשך דרכן העונה והוא בטח לא מוצא את שתי הקבוצות בכושר הכי טוב שלהן ובכל זאת, בכדורסל הישראלי יש מעט מאוד מפגשים שמעוררים כל-כך הרבה עניין כמו המפגש בין האדומים מהבירה לצהובים מהבירה האלטרנטיבית. ובהתחשב בכך, כמו גם בהתחשב בעובדה שמדובר במשחק הכי 'יקר' בתולדות הכדורסל הישראלי (שתי הקבוצות שיחד מרכיבות את התקציב הגבוהה אי-פעם), הבה נקדיש לו פריוויו ונזמין אתכם לבלוג החי – הערב בשעה 21:00, כאן באתר (את השידור ניתן לתפוס בערוץ הספורט הרגיל).

*

מכבי. לכאורה, מכבי תל אביב מגיעה למשחק הערב אחרי שבוע די מוצלח שעבר עליה. אם נתעלם  לרגע מההפסד להרצליה שממילא היה כל-כך מזמן, מכבי תל אביב הצליחה בשבוע שעבר לזכות בשני ניצחונות חשובים ביורוליג, בבית ובחוץ, שמעלים את הקבוצה על דרך המלך, חודש מפתיחת העונה.

אלא שכאן המקום להזכיר לכם שהמכבי הזאת שאתם רואים באירופה היא לא בהכרח מכבי ת"א שאתם רואים בליגה. בעוד ביורוליג, רמי הדר והצוות המקצועי שלו, יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בנוגע להרכב, להתאים את הסגל שלהם ליריבה ולהלביש בגופיות צהובות כל חמישייה שהם רק ימצאו לנכון (מה שנקרא 'טוטאל קפיטליזם'), בליגה הישראלית מכבי מוגבלת בחוק הרוסי שמחייב להעמיד שני ישראלים על המגרש בכל רגע נתון וצריכה גם לבחור רק חמישה זרים מבין השביעיה שלה.

הערב תעלה מכבי ת"א עם גאודלוק, ווימס, איברסון, ראד וסילי ותקווה ליצור התאמה מושלמת להפועל ירושלים שהגבוהים שלה בינתיים לא ממש קוטלי קנים עד כה. היכולת של תל-אביב להעמיד קו קדמי מוצלח שכולל לכל הפחות את אחד מהשניים – אלכסנדר ופניני – היא אחד המפתחות הבולטים במשחק שלה היום. מעבר לזה, מכבי זקוקה לתרומה נכבדה מאחד מהגארדים הישראלים שלה – אוחיון / מקל (יבזורי? אשרי המאמין), בטח בהתקפה אבל לא פחות חשוב בהגנה על הקו האחורי המוצלח של ירושלים.

מעבר לענייני הסגל ובחירתו, מכבי שיחקה ביורוליג בשבוע שעבר ללא אנדרו גאודלוק ששיתוף הפעולה בינו לבין סוני ווימס נראה חורק משהו במשחק מול ההרצליינים. הקרב על תואר האלפא-דוג במכבי עלול להיות בעוכרי הקבוצה וכדאי לשים לב לנושא הזה, בטח בהיעדר הגיבור האמיתי של מכבי ת"א לאחרונה, דווין סמית', שלא משחק בליגה.

מכבי תשמור על המקום הראשון בליגה גם אם תפסיד אבל לאור העובדה שהצהובים מתל אביב מחזיקים בבצורת הניצחונות הכי ארוכה של המועדון מאז הפעם האחרונה שהיא גברה על ירושלים (בגמר גביע המדינה בפברואר 2015, מאז ב4 מפגשי ליגה וגמר גביע ווינר אחד ניצחו הירושלמים), החבורה של רמי הדר תרצה להוריד את הקוף הזה מהגב.

ירושלים. בשקט, בשקט, גם ירושלים חווה סוג של משבר בזמן האחרון. שלושה הפסדים רצופים, שניים מהם בליגה וכולם בהפרש דו-ספרתי, הזכירו לנו שלמרות האופטימיות בירושלים מפתיחת העונה, לקבוצה של פיאנג'יאני יש עוד הרבה עבודה.

את הקשיים של ירושלים אפשר לחלק לכמה קטגוריות. זה מתחיל בקטגוריה המינהלתית – כמו מכבי גם הירושלמים סובלים מאוד מהחוק הישראלי. לירושלים אין כרגע שחקן ראוי שיכול לשחק גם גארד וגם גבוה (סמול פורוורד / כלבויניק / מתן נאור. תקראו לזה איך שבא לכם), רפי מנקו, כרגע לא מספק את הסחורה, הלפרין ובר טימור הם גארדים ובזה נסתפק וליאור אליהו ורוזפלט משחקים (מי יותר מי פחות) בפנים. זה אומר שירושלים חסרה מאוד את האיזון בהרכב שלה. בהנחה שטימור או הלפרין צריכים להיות על המגרש, ירושלים צריכה לשחק רק עם אחד הזרים המצטיינים שלה (דייסון וג'רלס) או לשחק עם שלושה גארדים. שני הפתרונות לא ממש עובדים נכון להיום (בטח לא כל עוד יותם הלפרין לא פוגע).

הבעיה השנייה של ירושלים היא מקצועית. למרות שבירושלים מתחבא אחד הזרים היקרים בתולדות המועדון, אמרה סטודמאייר, הוא כמעט לא מקבל כדורים. יתרה מזאת, ירושלים משחקת מעט מאוד פנימה, לא עושה תרגילים לגבוהים ובהתאם מקבלת מהם פחות מ-30 נקודות למשחק. ירושלים היא קבוצת הריבאונד החלשה בליגה והאחוזים שלה מטווח שתי הנקודות גבוהים רק מאלו של הפועל חולון, אלא שבניגוד לחבורה של דן שמיר, ההגנה שלה לא מצדיקה נתונים כאלה, מה שהופך את ירושלים לקבוצה עם בעיה די רצינית. וכשמוסיפים למדורה הזו את היעדרו של טרנס קינזי, השחקן היחיד בסגל הירושלמי שמאזן בין הגבוהים לגארדים, הולך לאדומים להיות לא פשוט הערב.

היתרון שירושלים כן מגיעה אותו לערב הזה הוא רעננות שכן, הירושלמים שמשחקים ביורוקאפ המגוחך בו יש חמש קבוצות בבית אחד, זכו לשבוע מנוחה בשבוע שעבר והיה להם מספיק זמן להתכונן למשחק מול המכבים המותשים שחזרו מטטריסטן.

אז מה יהיה? קודם כל נקווה שיהיה מעניין. מכבי תרצה לשלוט מתחת לסלים, להאיט את קצב המשחק של ירושלים, ולקוות ליום טוב של אחד הישראלים + סוני ווימס / אנדרו גאולדוק או אפילו שניהם.

ירושלים תקווה ליום קליעה טוב (כשאין לה אחד כזה, כמו מול אשדוד, אז חבל על הזמן של כולנו), לשוויון בריבאונד (לכל הפחות), לאווירה שונה מאשר האפאתיה שראינו ממנה במשחקים האחרונים ולרגליים רעננות.

כדאי ורצוי לעקוב אחרי המצ'-אפ בין הישראלים של שתי הקבוצות, שנכון להיום, די מאכזבים ובין שני המאמנים, זה עם הפאסון והניסיון של ירושלים וזה שמראה לנו בשבועות האחרונים, שגם לו יש לא מעט טריקים בשרוול.

ואם צריך להמר: ירושלים הפתיעה אותי כמה פעמים העונה, לטובה ולרעה. גם מכבי תל-אביב בעצם. מכבי תל-אביב פייבוריטית וניצחון הערב ישפר את המוראל של שמעון מזרחי עשרות מונים וירגיע את האווירה. מצד שני, אלוהים יודע מה הכינו לנו פיאנג'יאני וחבריו בשבוע חופש שעבר עליהם.

בקיצור, קשה-קשה, אבל מכיוון שבמכבי יש מנהג בשנתיים האחרונות לאמץ את הכלל ש'כל מה שיכול להשתבש – משתבש' ומכיוון שהמשחק בכל מקרה מתקיים בליגת העל שלנו, המכונה ליגת ווינר כי היא מכה למהמרים, אני אלך עם האדומים. ירושלים ב-5.