מפגש לפנתאון / מנחם לס

 

 

 

names

 

איזה כיף של יום היה זה יום ששי. איזה כיף לפגוש חברים וותיקים, אנשי צוות חדשים, וגולשים ישנים וחדשים.

איזה כיף לפגוש אויבים כהייט אשבורי ולגלות שהוא כזה מזדקן חמודצ'יק בלי טיפה של רעל בכל גופו. אבל כשהוא מגיב לי? מהדיו שלו נישפך ציאניד בצבע שחור. ופתאום אתה פוגש אדם מבוגר, נראה בכושר גופני טוב, ובוודאי לא אוכל פיצות ופלפלים כל היום כמוני כי אין לו אפילו זיכרון לכרס.

ואז מופיע הגור גולן הזה. נשבע לכם שעכשיו אני יודע מה מושך אותו ללייקרס הזאת: יש לו גוף שמה זה מזכיר את אינגראם. רזה עם ידיים ארוכות, ושחקן לא רע בכלל.

לא הייתי בטוח היכן זה הספורטק אבל מידן אמר לי לבוא מרוקח, לעשות U TURN על אבן גבירול, ומה קרה? שנינו נכנסנו לאותו מגרש חנייה בדיוק באותו זמן!.

הרגשתי שאני במדינת ישראל כשבצד הדרומי של מגרש החנייה החנייה היא חופשית, וארבעה מטר ממול בצד הצפוני החנייה בתשלום. מידן היה צריך להרביץ כמה צלצולים לאובדי דרך אז אני יצאתי בדרכי לחפש את המפגש. או! פתאום אני רואה צעירה בת 28-30 חמודה לאללה ואני בטוח שזאת ג'ו-ג'ו. "היי, ג'ו-ג'ו!", אני קורא לה. היא לא מסתובבת. "ג'ו-ג'ו! זה אני! הדוק. מנחם לס!".

היא מסתובבת, תוקעת בי מבט בוחן ואומרת לי, "היי, זקן חמודי. אני לא ג'ו-ג'ו אבל בשבילך אהיה ג'ו-ג'ו או ג'ו ג'ה או צ'ה-צ'ה! רק קח אותי למקום שאתה הולך אליו!".

-את משחקת כדורסל?

ואז היא אומרת "אם לא תיקח את התחת השמן שלך תוך 10 שניות ותסתלק ממני אני מצלצלת למשטרה".

טוב. זאת לא ג'ו-ג'ו.

אני מגיע והיו שם אחד או שניים. מידן מגיע. ואז מכל קצות הארץ מגיעים חבילות חבילות של שחקנים, מאמנים, שופטים, סופרים, עורכי דין, פרופסורים. בהתחלה לא עושים כלום. רק מדביקים מדבקות עם שמות או כינויים. ומתחילים לזרוק לסל, להכיר אחד את השני. פתאום מרחוק אני רואה את אליהו הנביא. מולי בכבודו ובעצמו.

ואז מגיע פסל החרות. דדי הגדול. הפעם הוא לא רצה לשחק אבל לפני כמה שנים הוא שיחק איתנו ועמד סנטר. קיבל כדור והרים את יד ימין עם הכדור כמו ההיא מפסל החרות, וקטנים כמוני, כמו יואב 'בוב קוזי' ביטון מקרית גת, וכמו יניב קופצים, קופצים, קופצים, והוא עומד עם זרועו המושטת ורק צוחק עלינו.

מומי הוא ענק. תמיד התלהמתי איתו במסרים כי אלף הוא אוהד הלייקרס, ובית, הוא יודע יותר מדי. אז כשהוא בא פעם ראשונה למפגש לפני איזה שלוש שנים מיד ניגשתי אליו , בקשתי סליחה, ואמרתי שלא התכוונתי לכל מה שכתבתי בתגובות.

כשהוא חייך אלי ידעתי שהוא נשמה טובה ולא ירביץ לי. הוא הביג-דדי, אחד הגולשים הנאמנים והידענים ביותר באתר ובכל הארץ הזאת. רק דעתו על הלייקרס כל כך מוטעית ודפוקה שזה אפילו לא מצחיק. וואללה אם דדי נולד בארה"ב הוא יכול להיות היום טאקל בניו אינגלנד פטריוטס. הנה, תחליטו אתם, כדאי לי להתעסק עם ממותה כזאת? אבל כפי שאמרתי, אחלה חבר ואחלה חבר נאמן בקהילתנו.

meldadi

טוב, אני מצטמק עם הגיל וכבר איבדתי איזה 5 סנטי'ם.

תיכף נחזור לכדורסל.

מצאנו מין סוכה עצומה, התאספנו כולנו מסביבה ועשינו הכרה רשמית. כל אחד הציג את עצמו, ואיש לא התבייש לספר מעט על עצמו, על קבוצתו, קשריו לאתר, וחלקו בקהילה הנהדרת שיצרנו.

אבל זה היה החלק הרשמי. החלק הבלתי רשמי הוא-הוא שעשה את המפגש למיוחד כל כך. הגיעו כמה וותיקים, ביניהם יואב ביטון שחשבתי יום אחד שגיליתי איתו בוב קוזי ישראלי חדש. הוא לא מגיב הרבה כי הוא מתעסק עם יהלומים ונערות (הייתם צריכים לראות איזה חתיכה יש לו, לביטון הממזר הקטן הזה!). אבל מה? ביטון איבד מעט מהכדורסל העילאי שפעם היה לו שאפילו מכבי ת"א התלהבה ממנו.

עוד כישרון מבוזבז.

אבל גדל דור חדש. אייל ספיר הוא כמו איזה מקצוען בינינו. הוא וחיים כהן – פעם שיחק במכבי ראשון לציון – נראו לי יותר מדי מלוטשים. מסתבר שחיים כהן זה מין חבר של יואב. וואללה שיש לו כדורסל. כשהוא שיחק נגד גור גולן, גור אסף את קבוצתו ואמר שחייבים לצופף את האמצע ולמנוע מכהן לעשות טירופים תחת הסל. אז הקבוצה האלופה של יום ששי – זאת המורכבת מחיים כהן, בוב קוזי, עומר מזיג ונדמה לי עמית טבול, ויונתן (או תהל), הפסידה לקבוצה הנחותה של גור גולן 10-4. אבל 'הנחותה' לא היתה כה נחותה עם רון טחן,  יאיר זעפרני, אסי שלם, גור גולן, ואייל ספיר.

היה מה זה קטע במשחק. עמית טבול – וואללה שחקן-שחקן עם הכושר הגופני מספר אחד במפגש ואולי אפילו מלך הסלים – היה גם שחקן וגם שופט. אז מה עשו גור גולן ורון טחן? הם עשו הצגה כאילו שניהם חטפו פאולים (הם דחפו אחד את השני ושניהם נפלו). עמית ראה שגם גור גולן וגם רון נפלו, אז הוא שרק עבירת תוקף פלוס פאול טכני  נ-ג-ד   ק-ב-ו-צ-ת-ו  כי הוא חשב שהם בקבוצה הנגדית…

יונתן שגב. וואללה זאב צעיר, אורב למסירות היריב וחוטף אותן כאילו היה כריס פול. חיים כהן  זה ענק. איזה 2.08 מ' ויכול לנצח לבד אך אוהב לשתף את חבריו כשהוא עומד בפוסט ומחלק בונבונים. אבל כשבא לו הוא מתעופף ומרעיד את הרשת עם דאנק מהסרטים.

אסי שלם! איזה מוח כדורסל מבריק! הוא ורון טחן מנסים לשחק כדורסל נכון. שניהם נולדו עם נשמה של פוינט גארדים ורק מחפשים TO LOAD צד אחד ואז למסור לשחקן חופשי בצד השני. אסי זה קלאסיקה של כדורסל. רון טחן – עבורי הוא ה-MSP (ה- (MOST SURPRISING PLAYER). חשבתי איזה עורך דין מעונב ופתאום מופיע ג'אנקי של כדורסל המנסה פיק-אנד-רול, מנסה סקרין ב-WEAK SIDE ומשחק אותה כמו שמלמדים בוינגייט. הפתעה-הפתעה, כי את אסי ראיתי מרכז כמו ג'ון סטוקטון כבר לפני ארבע שנים.

עומר מזיג. ראיתי שהביומכניקה שלו טובה מאד, הכל מה שהוא עושה נכון, אבל הכדור לא רצה להיכנס היום. ניסה וניסה אבל לא בא לו יום. אבל אני ראיתו בו פוטנציאל וידע ביומכני מעולה. עומר! אל תוותר. העולם מסתובב ועוד יבוא היום.

יאיר זעפרני הוא סיפור. בכל ימי חיי לא ראיתי זריקה מוזרה כשלא. זורק את הכדור מהמותן, כאילו מהכיס. שון מריון נראה כמו סטפן קרי לעומתו. אבל מה? כדוריו של זעפרני צוללים כמו כדור בדולח בכוס זהב.

תהל ועמית? שני צעירים ללא מורא ופחד.מקריבים את גופם הקטן למען הצלת סל. וגור גולן? חולה לייקרס, שלא כמו שחקני קבוצתו המבולבלים הוא בעל מיקום מצויין ובעל שכל.

אני זוכר את הרגע בו עמית טבול עשה פוסט-אפ מצויין, קיבל כדור, ואז שרק פאול תוקף נגד עצמו.

ליואב ביטון נשארה יש שמאל קטלנית אבל הוא אוחז בכדור יותר מדי זמן.

היה גם לוב-סיטי. חצי ממנו היה יואב ביטון וחיים כהן היה החצי השני של לוב סיטי.

לאייל ספיר יש ידי תמנון. הוא היה נדב הנפלד של המפגש. אני צופה לו עתיד מזהיר בהפועל י"ם.

גיא רוזן? לא שיחק אבל תסתכלו בתמונה ותראו TIGHT END מהסרטים.

דדי ומידן? תאקל ימני ותאקל שמאלי. וואללה אם נולדו באלטונה, פנסילבניה, הם היו מרוויחים היום 13 מיליון לגופה בפיטסבורג סטילרס. הקטן עם הזקן זה הדוק, המאמן ביליצ'ק שהחליט לגדל זקן.

מולי כותב את "תולדות משחק הכדורסל בארץ הקודש" ובא לראות מה יכולה לעשות חבורת חולי הופס עם הכדור ולא רק עם ההקלדה.

אגב, הניו יורק טיימס כינה את המשחק "THE FLU GAME" כי רון טחן – למרות שפעת ו-40 חום – קלע 28 ב-56% עם 12 קרשים. תואר 'השחקן המלוכלך' מגיע לשופט עמית טבול שלא מפסיק עם הפקה-פקה, מכניס מרפקים, ומדבר טראש נון סטופ.

במפגש הבא גור גולן כבר יבוא חייל עם חצי אוטומטי, אז הדוק מבטיח לדבר רק מילים צחות על הלייקרס. וגם דדי. בא לבוש שחור כמו האנגלי שלבש  שחור כשחתך ראשים כקצב מס' 1 של דעא"ש. אני לא רוצה לקחת צ'אנס בשנה הבאה.

לא הזכרתי את כולם אבל כל אחד תרם את חלקו בדיבורים, בצחוקים, ובקליעות מהשלוש. צביק'ה קבר אותה מחצי המגרש וניצח את השלשות.

חמישיית המפגש?

קצת קשה, אבל הנה בחירתי:

*אסי שלם

*אייל ספיר

*עמית טבול

*רון טחן

*חיים כהן

שחקן ששי: יואב ביטון

מחליפים ראשונים: עומר מזיג, גור גולני, יאיר זעפרני, יונתן שגב, ותהל.

וכמובן תודה עצומה למידן (הוא לא משחק כי הוא לא רוצה להעליב את אייל ספיר וחיים כהן) שבלעדיו המפגש לא היה יכול להתקיים בהצלחה כפי שהיתה לנו!

להתראות במפגש הבא!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. תודה דוק! האמת שהייתי בקבוצה המפסידה ב10-4 ,עם גור גולן (כן,אני עם חולצה של לברון משחק עם גור,מי היה מאמין).
    לכבוד הוא לי להיות במחליפים של הדוק!
    היה מפגש מצויין והיה ממש נחמד להכיר את כולם וגם אותך דוק!

    1. בפעם הבאה אני מגיע עם נשק כמו שהדוק אמר 😀
      היה תענוג לשחק ביחד בניצחון המרשים על חיים כהן (לא הטבח) וקבוצתו.

  2. תודה דוק, היה נהדר.
    פעם הבאה צריך לעשות את המשחקים לא כל כך קרוב לשבת, יש מצב שפספנו כמה שחקנים

  3. זה המקום לספר על מפגש הופס בערים השונות.

    המפגש של מלבורן נערך בחורף האחרון (זמן מקומי) .
    רפי ואני לא הצלחנו להחליט אם לערוך את המפגש לפני כניסת השבת או במוצ"ש אז התפשרנו באמצע.
    אצלנו נהוג קודם לאכול ורק אח"כ שעשועים. אז נפגשנו לצוהריים במלזית של מנת ה M8 המופלאה , לדאבונינו שום מנה אחרת היא לא באותה רמה…
    הקפדנו לא לשתות על מנת שנוכל לנצח זה את זה ב 1VS1, אני לא בטוח שרפי לא שתה לפני זה, אני הקפדתי מאד ואכן שתיתי רק פחית אחת בבוקר ואני חושב שרק עוד אחת תוך כדיי.
    יצא שהיינו צריכים לסלק משהו שהתאמן במגרש לפנינו. זה יתרון אחד בלהיות מזרח תיכוני. החלטנו שתחרות יום הדין תהיה חיובים.
    אחרי חצי שעה התוצאה הייתה 4:4 והחלטנו לסיים את המפגש ללא הכרעה.
    בגלל שרפי חדש בעיר הוא ה MIP.

    לסיכום נראה לי שבמפגשים במלבורן היו יותר בנות מהמפגשים בישראל!

    1. פאקו בקשר למשחק של מכבי ביום חמישי קראתי שבאמת החשיכו את המשחק ביס בערוץ הרגיל 55.אני פשוט ראיתי בערוץ ה hd 59 ושם זה לא הוחשך ולכן אמרתי לך שזה משודר כרגיל

      1. כן באמת ראיתי שזה מה שהיה. בזיון מארץ הבזיונות – העובדה שהחשיכו מסך על רקע סכסוך על ערוץ הילדים בכלל (בלי קשר לעובדה שצריך לשלם אקסטרה על אותו התוכן רק ב-HD).

  4. דווקא אשתי אומרת שהיא מוצאת סימנים לכרס .
    נכון – אני שמור טוב ( ומשתדל לעבוד על זה ) . אבל יחסית לגיל , מנחם , אתה נראה יותר טוב ממני .

  5. היה תענוג של מפגש.
    כיף לראות את הפנים מאחורי השמות שמרכיבים את הקהילה הייחודית הזו, ולגלות שלמרות המנעד הרחב בגיל, בגאוגרפיה בהשכלה ובאמונה,
    מדובר בסופו של דבר באנשים טובים, עם תשוקה לספורט בכלל ול-NBA בפרט.

  6. איזה כיף לקרוא. תעשו חיים.
    שיחקתי נגד חיים כץ בטורניר דרך הלימודים נגד בר אילן. הוא שחקן שחקן.

  7. היה כיף לאללה. תענוג לפגוש את הדוק ואת כולם, בפרט את אלה שרק קוראים ולא מגיבים.
    ניתן היה להבחין שמדובר על חבר'ה ברמה גבוהה מכל המינים (חוץ מבנות) ומכל הסוגים.
    מנחם, פספסת את אמני הטראש טוק רון טחן וגור גולן שהתחילו לחמם את הגזרה כבר שבוע לפני 😉

  8. היה נחמד מאוד, ואני חולק על הטענה שהזריקות של עומר לא נכנסו. הוא היה בן השישה האחרונים שנשארו לשחק 3 על 3 ובכל המשחקים היה מצוין, כולל סל הניצחון באלי הופ במשחק האחרון

  9. בקשת עריכה.
    השמות שמוצמדים לאנשים בתמונה אינם ניתנים לקריאה.
    האם אפשר לכתוב את השמות מתחת לתמונה כמו שהיה נהוג בעיתונים.
    כלומר: למטה מימין X Y Z.
    למעלה מימין A B C.
    כך כולם יצליחו לדעת כשהם קוראים את התגובות במי מדובר.
    תודה.

  10. יופי של מפגש. נהניתי מאוד ואפילו נתתי למתן לנצח אותי ב-"5, 3, 1" (בלי ירידות לאפס). יש לו יד זהב לכדורגלן הזה…

  11. מנחם איזה טור מפרגן, יאללה.
    לא יכולתי להגיע ומסתבר שהפסדתי.
    אמרתי לכם שאייל ספיר הוא מליגת החלומות (ראו במפגש הקודם) ורון טחן, רון עוד השפיל את ליאור אליהו כשהם היו קטנים.
    "אני זוכר את הרגע בו עמית טבול עשה פוסט-אפ מצויין, קיבל כדור, ואז שרק פאול תוקף נגד עצמו." — פרייסלס!

  12. היה ממש מוצלח!
    מנחם, הראתי לאבא שמנחם לס רשם עלי כאלו דברים, הוא לא האמין!
    א. כי אני 1.98 ולא 2.08 😉 (אבל 2.06 במוטת הידיים)
    ב. כי אגדת כדורסל החמיאה ככה לילד שלו!
    שמחתי לראות את כולם! ולא הפסדנו לגור בשום שלב 😉 למרות שהוא שיחק יפה

  13. איך, איך, איך הגעתי לתמונת שער ?
    מכל המפגש הזה, אני ?
    תהיה בריא יא מנחם.

    בכל אופן היה ממש כיף לפגוש את רובכם…
    תמיד נהנה במפגשים האלה. כן ירבו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט