נובמבר 12, 2002 ניו יורק
כל סווינג, אפילו כל החטאה, וכל TROT שהיה מיוחד רק לו כשהכדור נחבט ועף 450 רגלים – איזה 30 רגלים מהם מאחורי הגדר הגדיר את השחקן הטוב ביותר ב-NATIONAL LEAGUE, וגם ב-AMERICAN LEAGUE לא היה כמוהו, וכל פעם שהוא הופיע למשחק הוא יצק עוד מלט בפסל שניבנה עבורו והגדירו כשחקן הבייסבול הטוב ביותר בתקופתו, ואולי בין הטובים מכולם, בכיתה של בייב רות', ג'ו דמאג'יו, טד ויליאמס, איירוד, ועוד כמה.
כי זאת עליכם לדעת: בארי בונדס היה טוב בבייסבול כמו שוויין גרצקי היה בהוקי-קרח, מייקל ג'ורדן בכדורסל, או ג'ימי בראון בפוטבול.
זאת לא היתה הפתעה שבן ה-38 הזה המשחק עבור הסן פרנציסקו ג'איינטס זכה ב-MVP החמישי שלו. אלברט פוג'וס סיים שני רחוק ולאנס ברקמן מהיוסטון אסטרוס סיים אי-שם באופק במקום שלישי.בגיל 38 הוא סיים עונה עם אחוז חבטה של 370. עם 47 הום-ראנס, כסף קטן עבורו, אבל אל תשכחו את גילו. הוא הביא 110 ראנס הביתה ובגלל שהפיצ'רים סרבו לתת לו כדורים שהוא יחבוט 150 מטרים, הוא עשה באותה עונה גם שיא 'הליכות' של 198, 68 "INTENTIONAL" (הליכות בכוונה תחילה) ו-52.8 אחוזים ON BASE – כולם שיאים חדשים ששלושה היו שלו שהוא שבר, והאחרים של ווילי מקוביי וטד ויליאמס.
הכל בה שנה אחרי שבונדס קבע את שיא ההום ראן של 73.
כשנודע לו בבוקר כשהוא התעורר בטוקיו בסיור של הג'איינטס שם הוא שמח כמובן, אבל שאל את השאלה המתבקשת: "אז למה לא אוהבים ומעריכים אותי כמו את קרים עבדול ג'אבר (שהיו לו 6 MVP) או גרצקי (עם 9 MVP)?".
"I WISH I WAS LIKED LIKE THEM", הוא אמר. "זה היה עושה אותי יותר מאושר מכל ה-MVP
"". I wish I had the same form of respect that they have. They're all very admired. People really admire their achievements and accomplishments. Everyone has had their ups and downs "through the media. I wish my career could be respected as much as theirs. Unfortunately, that's never going to happen."
לי, מנחם לס, ישנן כמה תשובות עבורו:
- הסתכלו על הישגיו ושיאיו:
- 14× All-Star (1990, 1992–1998, 2000–2004, 2007)
- 7× NL MVP (1990, 1992, 1993, 2001–2004)
- 8× Gold Glove Award (1990–1994, 1996–1998)
- 12× Silver Slugger Award (1990–1994, 1996, 1997, 2000–2004)
- 3× NL Hank Aaron Award (2001, 2002, 2004)
- 2× NL batting champion (2002, 2004)
- 2× NL home run leader (1993, 2001)
- NL RBI leader (1993)
MLB records
- 762 career home runs
- 73 home runs in a season
- 2,558 career walks
- 688 career intentional walks
- אמנם יש לו שיאים שאני מאמין שלעולם לא יישברו (במיוחד ה-73 הום ראנס) והיו לו ס"ה 7 MVP, והוא היה 14 פעמים 'אול סטאר', אבל האם אתם רואים היכן שהוא "מנצח וורלד סרייס"?למייקל ג'ורדן, קרים עבדול ג'אבר, ביל ראסל, וויין גרצקי, ג'ו מונטנה, וג'ימי בראון – השחקנים העונדים טבעות – כמה מהם על כל אצבע – ולבונדס אין אף טבעת אליפות וורלד סרייס. בשנה ההיא הוא הגיע די רחוק, אבל הג'איינטס שהובילו ב-5 ראנס נגד האנהיים אנג'לס במשחק ה-6 הפסידו אותו,ואז הפסידו במשחק השביעי.
- הם – ממייקל עד גרצקי וכל האחרים – לא השתמשו למיטב ידיעתנו בסטרואידים אנבוליים להשיג את מה שהם השיגו. אבל גם הוא לא. לפחות נכון להיום הוא לא נמצא אשם והשיא במקומו עומד.
בשנת 2007 התפוצצה שערוריית השימוש בסטרואידים.
מרק אגווייר הודה בשימוש בסטרואידים. סמי סוסה הודה בשימוש בסטרואידים. בארי בונד הואשם, נישפט, ונימצא אשם גם בשקר שהוא לא השתמש, וגם נענש על השימוש (נאשם על PERJURY AND OBSTRUCTION OF JUSTICE). בשנת 2015 בית המשפט OVERTURNED (החליט נגד ההחלטה האורגינלית) את החלטת בית המשפט של 2007 והוא זוכה מכל אשמה.
כנראה שבוחרי הניכנסים 'להיכל התהילה' החליטו בעצמם מה שהחליטו לגבי בונדס – כפי שמאמין רוב רובו של עולם הבייסבול שהוא השתמש גם השתמש – וזוהי השנה הפעם הרביעית ששמו הומלץ להיכל, והוועדה דחתה אותו.
אני מאמין שיום אחד הוא ייכנס להיכל התהילה.
זוהי טבלת "קלוב ה-50" כולל רשימת השיאנים ב-HR לעונה והתפתחות השיא:
.
מה היא דעתי?
אני מאמין שבעניין חבטות בייסבול שימוש באנבוליק סטרואידס לא יכול לעזור כפי שהרוב מאמין. חבטת בייסבול היא עניין של קואורדינציה עין-יד ודיוק בריאקציה כשהמחבט עצמו לא שוקל משקל כזה כבד שהסווינג של חובט שהוא חזק מעט יותר יכול להביא שינוי. ז"א, לדעתי אתלט עליון בכושר גופני עליון מסוגל לחבוט עם האלה במהירות מקסימלית כששריר שהוא נניח ב-5% יותר עבה בחתכו לא יעזור יותר. יתרה מזו: כוח אמנם עומד ביחס ישר לחתך השריר (הנמדד ס"מ מרובע) אבל בזמן שהשריר גדל, וכן כוחו, בד בבד גדל משקלו, ומשקלו גדל באופן יחסי יותר מהגידול בחוזקו. במילים אחרות – בגדול – כשאתלט מגדיל את כוחו ע"י אימון או שימוש בסטרואידים, הגידול בכוח נימדד בסנטימטרים מרובעים, אבל בזמן שהשריר מתרחב, הוא גם נעשה כבד יותר, וכובד עומד ביחס לנפח, הנימדד בסנטימטרים מעוקבים (ס"מ בשלישית). ז"א שככל שאתה "גדול יותר" אתה גם "חזק יותר" , אבל אתה "כבד יותר" יותר מאשר אתה "חזק יותר". החוזק גדל באופן יחסי פחות מהמשקל. ז"א שבאופן יחסי למשקל, אתה חלש יותר.
לכן שלמה המלך אמר לטיפש (או העצלן) "ללכת לנמלה ולמד את זריזותה" או משהו כזה. נמלה מסוגלת לסחוב ולהזיז גרעין חמנייה השוקל פי 250-300 יותר ממשקל הנמלה. מצד שני ענק בגובה 2.60 מ' בקושי מסוגל לזוז כי משקלו – באופן יחסי – עולה בהרבה על חוזק שריריו העבים.
(הסיכויים הם רבים שהאשך שלנו (המקורי) יצליח להרים את זרועותיו מהר יותר ממיסטר יוניברס הזה בגלל היחס השלילי בין כוח למשקל. אם האשך ומיסטר העולם היו נדרשים להרים זרועותיהם ממצב תנוחה לאורך הגוף עד מחיאת כפיים מעל הראש, האשך היה מנצח. אבל אם היו נותנים לכל אחד מהם עשרה ק"ג בכל יד, האשך היה עדיין מנסה להזיז את ידיו בעוד מיסטר יוניברס היה כבר אוכל לאנץ' לצהריים.)
בכדורסל אייזיה תומאס יכול לשאת את גופו ביתר קלות משקיל אוניל, בגלל שביחס למשקלו הוא חזק יותר ולכן מהיר יותר.
הסטרואידים יכולים לעזור – והם עוזרים – במקצועות ספורט רבים ע"י שהם מגדילים את קוטר השריר ולכן את חוזקו, וכפועל יוצא את הספקו (כוח כפול מהירות הכיווץ) במקצועות שהתוספת הגדולה יותר במשקל אינה משמעותית. אני לא מאמין שבחבטת בייסבול הגדלת קוטר השריר באחוז קטן יכולה להשפיע על דיוק החבטה, ובעניין חוזק החבטה, כי כדי לחבוט הום ראן לא זקוקים לכוח כפול מהירות מקסימליים. מספיק לחבוט מעבר לגדר. אין יתרון בחבטה של 30 מטרים מאחורי הגדר. ברגע שהכדור עובד את הגדר ההום-ראן שווה בדיוק להום ראן הנחבט לאוקיאנוס, כמו במגרש של הג'איינטס בסן פרנציסקו שם מחכים משוגעים על סירות קאנו לכדורי הום ראן שייפלו למים.
הנושא הוא הרבה יותר מסובך כי ניתן להגדיל כוח (עד גבול מסויים) גם ללא גידול בקוטר סיבי השריר. כיצד? ע"י אימונים המוקדשים לשיפור והגדלת מספר הסיבים המתכווצים במאמץ אחד. ככל שיותר סיבים יתכווצו, יותר כוח ייווצר. בגדול, מספר (אחוז) הסיבים המכווץ במאמץ תלוי בכמות האצטילקולין המופרשת במה שנקרא MOTOR UNIT (סוף סיב העצב, הסינפסה -רווח – בין סוף סיב העצב, ותחילת סיב השריר). העצב נושא "פקודה מוחית" להתכווץ נושא גל גירוי הנקרא "ACTION POTENTIAL " החייב ללהיות מועבר מהעצב לשריר. זה קורה במוטור יוניט, ושם או שיש 'מעבר' או שאין (ALL OR NONE" PRINCIPLE" )וזה מכניזם של הגנה עצמית כדי שאדם שהוא לא מאומן ולא בכושר לא יוכל לכווץ אחוז סיבים גדול כזה שיכול לגרום לקריעות שריר, פגיעה במפרק, ואפילו שבר בעצמות. בוודאי שמעתם סיפורים על אם שראתה שתינוקה נמצא תחת גלגל מכונית קטנה שהיא נהגה, והאם הצליחה "להרים" את המכונית כמה סנטימטרים ולדחוף ברגלה את התינוק החוצה. התיאוריות הן שבאותה שנייה כל ה-DEFENSE MECHANISMS הפסיקו לעבוד והיא הצליחה לכווץ בעת ובעונה אחת 100% מסיבי שריריה, והפכה לסופרמן לכמה שניות. היפנוזה – לפי כמה מאמרי מחקר – הצליחה לגרום למהופנט לכווץ אחוז גדול יותר מסיביו משיכול היה במצב רגיל. ישנן חילוקי דיעות בקשר למאמרים האלה, וכן היעילות של היפנוזה בתחרות עצמה. רוב המאמרים מסכמים שהיפנוזה טובה אולי רגעית, אבל אין אף הוכחה שאיזה שהוא שיא עולם נישבר כשהאתלט היה מהופנט. להיפך. כשאתלטי-על הגיעו לתחרות אחרי היפנוזה, הם רק ירדו בתוצאותיהם, מלבד מקרים בהם היפנוזה עזרה בהתגברות על פחדים או ANXIETY.
אז מה בכל זאת עזר למגווייר, סם סוסה, ובארי בונדס? לדעתי, ההשפעה היתה בעיקר פסיכולוגית ומנטלית כי כפי שהסברתי, להשגת הום ראן אין צורך בכוח כפול מהירות מקסימליים. אולי ההוכחה הטובה ביותר היא שחקן החובט 25 הום ראנים בעונה. למה הוא לא חובט 50? הרי אם חבט 25 ז"א שיש לו את "ההספק" הדרוש ליצירת המרחק. מדוע הוא עושה זאת רק 25 פעמים ולא 73 זה כבר עניין של קואורדינציה, דיוק, ויכולת קשר עין-זרוע.
לעומת דעתי ישנה העובדה שהיו הרבה חובטי POWER מצויינים שהיו מאד "גדולים" כמו ססיל פילדר, דייויד אורטיז, פרינץ פילדר או אדם דאן – עובדה שמחזקת את הטענה ש-"גודל" ו-"חוזק" עוזרים בחבטות, אבל לעומתם היו חובטים נפלאים כקן גריפי, אלכס רודריגז (איירוד), ווילי מייז, חוזה בטיסטה, או מיקל מנטל שהיו בעלי גופות אתלטיים אבל לא גדולים במיוחד.
מתן גילור
12 נוב 2016 03:17:15תודה מנחם. המשל אינו לכוחה של הנמלה, אלא לחריצותה: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם."
מנחם לס
12 נוב 2016 09:19:17אז עוד לא ידעו שכוח הוא פרמטר מרובע ומשקל פרמטר מעוקב…(ס"מ בריבוע נגד ס"מ בשלישית ביחס לגודל)…
רועי ויינברג
12 נוב 2016 09:34:01אם השפעת הסטרואידים היא בעיקר מנטלית, לא יכלו להביא להם דברים פשוטים יותר (סוכר?) שעוברים בדיקת סמים? זאת אותה השפעה מנטלית.
מנחם לס
12 נוב 2016 10:27:28ברור שלשימוש בסטרואידים ישנה השפעה אדירה על ייצור הספק (כוח כפול מהירות), אבל לא בכל מקצועות הספורט ולא בכל SKILL. לדעתי בחבטת בייסבול, אתלט שהוא בגובה 1.90, שוקל 100 ק"ג, והוא שרירי ובכושר מצויין, יש לו את ההספק האופטימלי TO SWING THE BAT. השימוש בסטרואידים במקרה המיוחד הזה לא יעזור. אני יודע שאני במיעוט לחשוב כך, אך ההוכחות שלי הגיוניות: לחבוט כדור מאחורי הגדר זה יותר עניין של טיימינג ודיוק. רוב שחקני הבייסבול מסוגלים TO SWING במהירות שהיא אופטימלית להום ראן. הם לא צריכים יותר. "הספק". גם סוסה, גם מגווייר, וגם בונדס היו חובטי הום ראן גדולים לפני השימוש בסטרואידים. לכן אני מאמין שההשפעה איתם היתה בעיקר מנטלית.
מנחם לס
12 נוב 2016 10:33:27אבל כמובן שאני יודע שישנם שחקני בייסבול (בעיקר הקלים והקטנים שביניהם) שאינם מסוגלים ליצור "הספק" (POWER) מהיר מספיק כדי לחבוט בכדור המגיע במהירות של 104 מייל לשעה
אפלטון
12 נוב 2016 12:28:17מנחם אני חושב שאתה פשוט מסתכל על התוצאה הלא נכונה והמטרה הלא נכונה בשימוש בסטרואידים אנאבוליים.
בדיוק ראיתי ראיון עם טי מאק שאומר שבזמן הפציעות והתסכול שלו ממהלך הקריירה שלו הוא הסתכל על כוכבי הבייסבול ושקל שימוש בחומרים אלו.
לא בגלל הגדלת מסת השריר אלא בגלל התאוששות מהירה. השימוש בסטרואידים היה כדי לייצר התאוששות מואצת בשריר, וכך לאפשר משחק ברמה גבוהה גם בעונת הבייסבול המתישה. זו גם הסיבה למה שהם כל כך נפוצים בבייסבול לעומת ענפי ספורט אחרים.
זה מה שאני הבנתי לפחות, מבלי להיכנס לביומכניקה או לביוכימיה של השפעות הסטרואידים האנאבוליים
ברוך רובין
12 נוב 2016 13:12:58מנחם מאמר מצויין, אך למרות דעה מצויינת היא מנוגדת לעובדות, לא סתם רובי השיאים בביסבול התרחשו בין השנים 96-2001 (התקופה השחורה של הענף), ובייסבול השימוש בסטרואידים אנאבולים לא פוגע במרכיבים חיונים של השחקן בניגוד לענפים אחרים. רק לשם השוואה ב1995 הגיעו/עברו 4 חובטים את 40 HR בשנה, מ96-2001 84 שחקנים+ שבירת כל שיא אפשרי. צריך להוקיע את השיאים שלו שפגעו אנושות בענף.
Mbk
12 נוב 2016 14:08:24מה לגביי פיצרים ?
רוג'ר קלמנס מחוץ להיכל ,האם הסטראודים עוזרים יותר למגיש ?
הוא מסוגל לזרוק מהר יותר , ולהשאר לזמן ארוך יותר על הגבעה
מנחם לס
12 נוב 2016 16:12:50זה נכון עד גבול מסויים. אם תיקח את בונה הגוף בתמונה, גם אתה וגם אני נצליח לחבוט נגדו!
עידו גילרי
12 נוב 2016 17:28:20מנחם אני חושב שאתה מפספס ובגדול. כל הנתונים בשטח מראים שיש השפעה ברורה על ההישגים של החובטים המדוברים כתוצאה מהשימוש.
האפקט הוא בשני היבטים. הרטשון הוא היכולת להתאושש במהירות והדני השני הוא היכולת ליצר יותר מהירות בחבטה. המשמעות היא לא לגבי אותם כדורים שכבר עפו להום ראן ורק עפים רחוק יותר, אלא לגבי אילו שקודם היו פלייבולס ועכשיו יוצאים משדה המשחק.
מנחם לס
12 נוב 2016 19:04:26אף פעם לא מצאו שמהירות החבטה עלתה כתוצאה משימוש בסטרואידים. אולי אם האלה היתה כבדה יותר, אז כן היו מוצאים הבדלים
shohat
12 נוב 2016 17:58:07מנחם אתה באמת מאמין שבארי בונדס לא השתמש בסטירואידים?
תיכף תספר שדונלד טראמפ נבחר להיות נשיא ארצות הברית…
🙂
תזכורת לגבי פרטי הפרשה (balco), עובדות, עדויות והתבטאויות (גם של בונדס) שבבסיס החשד. זה מ2007. ב2015 ההרשעה בשיבוש הליכי משפט בוטלה.
http://www.espn.com/mlb/news/story?id=311312
shohat
12 נוב 2016 18:01:50את game of shadows קראת? מובאים שם הסברים לגבי השינוים הפיזיולוגיים הברורים שעבר בונדס (שהיה שחקן ענק גם לפני כן, אבל אתלט ולא power hitter מובהק כל כך) והשינוי הדרמטי בנתוני המשחק שלו.
מנחם לס
12 נוב 2016 19:20:25יש לי תמונות של בונדס לפני ואחרי הסטרואידים ואין שאלה שהוא גדול ועבה ושמן יותר. אבל זה לא אומר שהוא הצליח להניע את האלה מהר יותר, כי יחד עם האלה היה עליו להניע אל חצי גופו העליון, כתפיו, וזרועותיו, שכולם גדלו בנפחם, ולגן גדלו "יותר" מהגידול בכוח שריריו.
מנחם לס
12 נוב 2016 19:15:37אני מאמין שהוא השתמש בסטרואידים, אבל אני לא בטוח שלשימוש בסטרואידים היתה השפעה על ההום ראנס שלו. ההשפעה היחידה – שוב לדעתי, ואני מדבר מבחינה ביומכנית – היתה מנטלית. כפי שכתבתי למעלה, אילו האלה היתה כבדה פי שניים או שלוש, אז כן היו מוצאים הבדלים. היו כמה מחקרים על מהירות החבטה בגולף של שחקנים "גדולים" וכבדים (וכמובן חזקים יותר) מכל הרזים הגבוהים המשחקים גולף, והכבדים כמעט תמיד פיגרו אחרי הקלים יותר. גם מקל הגולף וגם אלת הבייסבול הם מנוף מסוג שלישי המניע התנגדות קלה מאד יחסית, ולכן אני לא מאמין שבגולף או בייסבול או טניס שולחן, או טניס, סטרואידים יכולים לעזור לאתלטים שהם גבוהים, בכובד המתאים לגובהם, ובכושר גופני מצויין.
קח את נובאק ג'קוביץ' ותאכיל אותו בסטרואידים, ואני מאמין שיכולתו רק תרד.
shohat
12 נוב 2016 19:25:59ישנם גם מאמני אתלטיקה בכירים שמתאמצים להסביר שאריתרופואיטין לא יכול לסייע לרצי העלית (למשל המאמן רנאטו קאנובה). אני קטונתי מלהתווכח. ההסבר שלך שמדגיש שהגורם המגביל/משפיע על היכולת לחבוט הומראן קשור לראיה/קואורדינציה/זיהוי (ניבוי) ההגשה וכו' ולא בכח הוא טיעון נכון. אך כאשר ננקטים כאלו מאמצים (עלויות ובעיקר סיכון), וכאשר מדובר במשחקים מדי יום ובצורך להתאושש (נושא שאותו הסביר בונדס בעצמו) וישנה עזו קורלציה בין שנות השימוש הנפוץ לבין השיאים ההיסטוריים, אז אני נוטה לחשוב שהשימוש במה שלא השתמשו (בבאלקו קראו לזה הclear) הוא חלק מההסבר. גם לא ניתן להתעלם מהשינוי הברור במבנה הגוף וסגנון המשחק של בונדס. במקור הוא היה מחוטפי הבסיס המצטיינים.
בהתייחסות ישירה לטיעון שלך, בכל זאת, השאלה היא מה קורה כאשר החבטה איננה מושלמת. נניח שבחבטה מושלמת מבחינת התזמון והזווית הכח של החובט מספיק. כעת כאשר החבטה פוגעת בשבעים אחוז אפקטיביות (ישנו הפסד אנרגיה קינטית) האם העצמה של החבטה אינה משפיעה? עלה זאת כהרהור. אני בטוח שיש כתיבה מסודרת יותר בנושא, אולי גם מחקרים/חישובים.
shohat
12 נוב 2016 19:27:41עזו = כזו. עלה = מעלה. (מקליד מהנייד, סליחה)
מנחם לס
12 נוב 2016 19:28:04אגב, בגלל שכדור הבייסבול כזה קטן וקל, לדעתי כל פיצ'ר מהמעולים ביותר שיחליט להשתמש בסטרואידים , רק יגרע ממהירות זריקתו
מנחם לס
12 נוב 2016 19:47:05אגב, אותו עקרון עובד גם בריצה. אני מאמין שאם תלעיט את יוסיין בולט בסטרואידים ותגדיל את נפח שריריו, זה רק ייאט אותו. אבל מצד שני יכול להיות שאתלטית כמו 'פלו-ג'ו לא הגיעה לגודל האופטימלי של שריריה ואז סטרואידים הגדילו את קוטר שריריה, ולכן את חוזקם והספקם, אבל לא ברמה שהתוספת במשקל הפריעה לה כמו היתרון שהיא זכתה בו.
אבל כמובן שהיא עמדה על עך כל ימי חייה שהגידול בשריריה היה כתוצאה משנת רצח של אימונים במשקולות.