היי לכולם,

זוהי הפעם האחרונה שתשמעו ממני לפני שאחזור לכתוב, והפעם הבאה תהיה רק ביום חמישי מהוד- השרון. נוסעים לבת ולנכדות באטלנטה, ומשם לבנה של אשתי גייל בחווה שקנה בסביבות שרלוט לבלות יום עם הנכדים והנינים שגרים בסביבה, ואז טסים משרלוט ביום שלישי ומגיעים ארצה ביום רביעי.

מדי כמה חודשים אני פונה לגולשים בנימה יותר אישית, לדבר מעט על האתר ומה קורה בו – – מין "STATE OF THE UNION ADDRESS".

אז במכתב פתוח זה ברצוני לומר כמה מילים על הבחירות לנשיאות, על שיא ישראלי (ואולי עולמי) שהאתר שבר, ועל 'מפגש הופס.

1. הבחירות לנשיאות

אז אם כבר מדברים  על ה-"STATE OF THE UNION ADDRESS", הרי שזה מין יום חג בארה"ב בו הנשיא מגיע לקפיטול לדווח לסנט ובית הנבחרים על מצב האומה. למעשה הוא מדבר על מצב האומה לאומה כולה, ומאז שהגעתי לארה"ב ב-1961 עוד לא היה "STATE OF THE UNION ADDRESS" אחד ששמה של ישראל לא הוזכר בו (שבדיה, ארגנטינה, או דנמרק אף פעם לא הוזכרו…), מה שמראה את חשיבות ישראל לארה"ב, ולא משנה מי הנשיא.

בצד ימין יושבים הדמוקרטים ובצד שמאל הרפובליקנים. ישנם משפטים שהנשיא אומר על גדולת ארה"ב והאמריקאים (וכאלה) ואז כל הבית כולו נעמד ומוחה כפיים – FRIEND OR FOE. ישנן הצהרות שרק הדמוקרטים קמים ומוחאים להן כף – אם הנשיא הוא דמוקרט – או רק הרפובליקאים אם הנשיא הוא ג'ורג' בוש או רונלד רייגן.

היום פתאום חשבתי מה יקרה אם חס וחלילה דונלד טראמפ ייבחר נשיא – אדם שהקונגרס כולו – גם 'הבית' וגם 'הסנט'  – שונא…כיצד הוא מסוגל בכלל לשאת נאום לאומה? המצב כאן כה מתוח כפי שלא היה אף פעם. אם חס וחלילה טראמפ ייבחר הוא יהפוך את עצמו יותר ויותר, בצעדים קטנים, לדיקטטור עם נטיות פשיסטיות שה-GENERAL ATTORNEY  שלו יהיה כנראה כריס כריסטי מושל ניו ג'רסי הקרימינלי, וה-SECRETARY OF STATE יהיה קרוב לוודאי הרודן רודי ג'וליאני (ראש העיר ניו יורק לשעבר שחיסל פושעים ואת המאפיה בצורות מאד חשודות).

טראמפ גם הפך (לצורך הבחירות כמובן) למין מאמין ביישו, הלא-הוא 'בן אלוהים' שהיהודים שלחו לרומאים שייצלבו אותו. לישראל טוב הוא לא יהיה. שמעתי אותו שוב הערב ברינו נבאדה ואני אומר לכם שהבנאדם מסוכן ביותר. אבל בארה"ב ישנם מספיק דתיים, רדנקים, שונאי שחורים ולטינים, ושונאי אובמה שלמטורף הזה ישנו ממש סכוי להיבחר, ואז אוי ואבוי לארה"ב, לישראל, ולשאר העולם.

אני לא אדע מי הנשיא עד הנחיתה בישראל ביום רביעי אלא אם-כן יודיעו באינטרקום של המטוס מי ניצח בבחירות.

אגב, אם הוא יפסיד הוא כבר אמר שהוא ימשיך להילחם עד שיצליח להשיג "הוכחות" מה-FBI ל-"TO LOCK HER UP", ואז TO IMPEACH HER , וכך ישנו את תוצאות הבחירות והוא יהיה הנשיא אחרי הכל. הוא "הבטיח" הערב שהוא לא בוחל בשום אמצעים עד שהוא ייבחר לנשיא.

אף פעם לא חששתי פוליטית ממה שהולך כאן. זאת הפעם הראשונה!

2. השיא הנפלא שלדעתי האתר שבר

שמתם לה ששלשום, תוך 24 שעות, האתר נהנה משלושה כתבים שייצגו אותו בשלושה משחקי NBA ברחבי ארה"ב?

"הברון מקרית אקרון" היה ב-QUICKEN LOANS ARENA – הבניין הידוע בקליבלנד כ-"THE Q" ודיווח לנו על המשחק נגד הבוסטון סלטיקס. מחוץ לאולם לא היתה שמחה רבה כי בצמוד אליו השיקגו קאבס חבטה בקליבלנד אינדיאנס וזכתה בוורלס-סרייס.

בשיקגו, כתבנו החדש גיא א. ראה מעשרים מטרים את הניקס המצויינת שנראתה כקבוצה חדשה לחלוטין שניצחה במשחק מצויין את השיקגו בולס למרות משחק שמיימי של דוויין ווייד שקלע 35 נק'. כמה שעות לפני המשחק התאספו כמיליון איש (ככה מדווחים) בפארק לחגוג עם הקבוצה את הוורלס-סרייס שהקבוצה ניצחה אחרי…108 שנה!  הוא שלח לנו פוסט מצויין עם תמונות מחדר ההלבשה, ונתן הרגשה של "היינו שם".

באותו זמן, בצד השני של ארה"ב, כתב שלישי של הופס – יוסי בארקלי – חזה אף הוא אישית, וממרחק יריקה ממש מהאקשיון, את הווריורס מרסקת את ראסל ווסטברוק והת'אנדר. מי האמין ש-24 שעות אח"כ הקבוצה תושפל ע"י קבוצה צעירה שיכולתה בליגה היא "בינונית ביותר" – הלייקרס בכבודה ובעצמה.

כל אוהדי הלייקרס, ובראשם דדי וגור גולן, יצאו במחולות ודיברו על "הנס שצומח באנגלווד". דדי – הדיג'יי המקצוען – אפילו שם מוסיקת "קרקוביאק" רוסית והכריח את כל הפטרונים שלו לצאת בריקודים. טוב שיש לנו באתר צעיר מוכשר ביותר בשם יואב מודעי שהזכיר לכולנו שבמרץ השנה בדיוק אותו סיפור קרה: הווריורס הגדולה הגיעה לעיר המלאכים, והלייקרס (בלי קובי בריאנט!) הורידה להם את המכנסיים באותו הפרש כמעט (פחות שתיים או שלוש נקודות), וללא המאמן שדדי כבר שם ב'היכל התהילה' – לוק וולטון, שאני שם כסף שאין לו מושג מה זה "בוקס אנד וואן" – אלא עם …עם…עם…ביירון סקוט כמאמן.

ללוק וולטון היה קשר להשפלה של הווריורס כמו שלדדי ישנה השפעה על הצונמי המתארגן עכשיו באוקיאנוס הפסיפי, אבל בואו נעזוב את זה. דדי הוא אחד הגולשים האהובים עלי ביותר באתר (וזאת האמת לאמיתה!), ואני מקווה שנתראה במיפגש.

אז מה השיא שלדעתי שברנו? אני לא מכיר או יודע על אף עתון, אתר, או גוף מדיה אחר בארה"ב או בעולם כולו (מלבד 2-3 סוכניות ידיעות כ-AP או רויטר) שאי פעם היו לו שלושה עתונאים שבתוך 24 שעות ביקרו ודיווחו בכתב ותמונות על שלושה משחקי NBA בכדורסל משלושה אולמות שונים. אני מודיע לכם ששברנו שיא עולמי, ואני מאתגר מישהו להוכיח שאני טועה במסקנתי, וזה כולל את עידו ג. בישראל זה FIRST שאף אחד אפילו לא חלם על אחד כמוהו.

אני שמח להודיע שמספר הכניסות לאתר גדל משמעותית, ואיתו מספר התגובות והדיונים באתר. ולחשוב שהכל קורה אצלנו בהתנדבות וללא כל בקשות לתרומות מהגולשים או כל מעורבות מסחרית אחרת הוא הדבר הגורם לכולנו להרגיש גאווה, ולהרגיש כקהילה העושה משהו מאד טוב ומאד נכון!

3. מפגש הופס

מפגש הופס המסורתי (זהו המפגש השמיני שאני משתתף בו) ייערך ביום ששי, ה-18 לנובמבר, בשעה 11:00 בספורטק שבפארק הירקון בצפון ת"א. אחרי שהוא נערך בשנתיים האחרונות בפ"ת ובירושלים, החלטנו הפעם על מקום מרכזי שהתחבורה הציבורית אליו יעילה ונוחה.

מטרת 'מפגש הופס'  היא להציג את עצמנו,  TO SHOOT THE BREEZE, לחבר פרצוף לשמות מוכרים (אני מביא NAME TAGS ישר מ-OFFICE DEPO שבגרינוויל…), להכיר את אנשי הצוות והגולשים, לקשקש הופס, לשחק קצת כדורסל (כולל אליפות שלשות), ואז – מי שיש לו זמן וחשק – או שנלך ברגל או ניסע במכוניות את הקילומטר או שניים עד נמל ת"א לאחת המסעדות שם, אך זה עדיין לא בטוח. מידן יכתוב פרטים יותר מדוייקים על המפגש, המיקום, התחבורה, בקשה להבאת כדורי סל, והלאנץ' אחרי הכדורסל והקישקושים.

ייתכן מאד שנארגן מיפגש נוסף באחד הערבים בערב בו תהיה הקרנת משחק.

להתראות בקרוב, ואני מת לפגוש שוב את הגולשים הוותיקים, ולהכיר את החדשים, וכמובן את אנשי הצוות הוותיקים, והחדשים שהצטרפו בשנה וחצי האחרונות.