8 משחקים הלילה באנ.בי.איי, כשבמשחק המרכזי קליבלנד ניצחה את טורונטו בקנדה בשחזור גמר המזרח. ווסטברוק נתן את משחקו הטוב בקריירה, ברוקלין ניצחה את אינדיאנה ודוראנט ניצח לראשונה עם גולדן סטייט.
לאורך הסיקור ישנם קישורים ל-Box Scores של המשחקים. לא מדובר בקישורים מאזור החדש של המשחקים באתר האנ.בי.איי, אלא מאזור אחר באתר. כל רשימות הקלעים הנ"ל דומות יותר למבנה הישן שלהן, עקב הבעיות הרבות שהתעוררו עם המעבר לבוקס סקורס החדשים.
*
אוקלהומה סיטי ת'אנדר (0-2) 113-פניקס סאנס (2-0) 110 (הארכה)
51 נקודות, 13 ריבאונדים ו-10 אסיסטים של ראסל ווסטברוק הביאו לאוקלהומה ניצחון שני ברציפות.
הרבע הראשון נפתח במעמד קבוצה אחת. פניקס קלעה 31 נקודות בלי הפרעה (69.6% מהשדה) כשבאוקלהומה ווסטברוק עם 2 מ-7 מהשדה ואדאמס כלל לא זרק. ההפרש הגיע ל-18 נקודות בשלב מסויים, 31-13, והרבע נגמר ב-40-25 לשמשות. ברבע השני, לעומת זאת, ראינו אוקלהומה שונה לגמרי. עם ווסטברוק, אולאדיפו, סינגלר, סמאז' קריסטון וסטיבן אדאמס על המגרש אוקלהומה הציגה יחידה הגנתית פשוט מפחידה שעצרה את פניקס על 13 נקודות ב-20% מהשדה ואסיסט בודד. ההגנה החזקה הזאת, יחד עם משחק אול-אוראונד של ווסטברוק (8 אסיסטים ו-7 ריבאונדים במחצית, לצד 4 מ-16 רע מהשדה) הובילו לכך שהם פיגרו ב-4 נקודות בלבד עם הירידה לחדרי ההלבשה, 53-49.
בתחילת הרבע הת'אנדר הצליחו להשוות ל-59-59. אז פניקס התחילה לברוח ובעזרת טי ג'יי וורן הנהדר עלתה ל-76-63 (ריצת 17-4). הם חזרו לכדורסל הקבוצתי והשוטף שלהם מהרבע הראשון ונראה, שוב, שבדרך לסיים עם המשחק הזה. הם לא ידעו שבאותו רגע הם פתחו בטעות את הכלוב של הצ'יטה. 14 נקודות (מתוך 23 ברבע הזה בלבד) בפחות מ-2 דקות של ווסטברוק השאירו את אוקלהומה בתמונה כשהוא משחק לבדו, והורידו את ההפרש ל-81-77.
הסאנס עלו בתחילת הרבע הסוגר ל-89-81 (8:50 לסיום). פסק זמן של בילי דונובן, מאמן הת'אנדר, ואחריו עולים למגרש ווסטברוק, ויקטור אולאדיפו, אנדרה רוברסון, קייל סינגלר וסטיבן אדאמס. ההרכב הזה חונק את ההתקפה של פניקס ומצליח להוריד את ההפרש למרחק נקודה, 96-95, למרות המשך היעילות הגבוהה, הפעם במאני טיים, של וורן. רצף החטאות מ-2 צדדי המגרש וריבאונד של אדאמס. הכדור מגיע, איך לא, לווסטברוק, שקולע ונותן לאוקלהומה יתרון ראשון במשחק, 4:49 דקות לסיום.
נייט ואולאדיפו קולעים 2 נקודות כל אחד וההפרש נשאר על נקודה לת'אנדר. זמן קצר לאחר מכן, רוברסון מקבל כדור מווסטברוק כשהוא על קו השלוש, זורק וסוויש. 98-102 אוקלהומה, 2:40 לסיום. הקהל בטירוף אבל פניקס לא מאבדת את הראש, קולעת מהעונשין וחוטפת את הכדור (ניצחה בג'אמפ בול). 1:11 לסיום קליעה מדוייקת של בוקר משווה את התוצאה, ובזמן שנותר אף אחד מהשחקנים לא מצליח לנצח את המשחק. הארכה.
בתחילת הארכה ווסטברוק איבד פעמיים ונראה שנגמר לו הכוח אחרי הריצה הפנטסטית שלו ו-33 נקודות במחצית השנייה. דווין בוקר, כצפוי, הוא האיש של ארל ווטסון במאני טיים ו-4 נקודות שלו מעלות את האורחת ל-106-102. הת'אנדר ממשיכים להלחם ומשווים ל-106-106 הודות לאסיסט וסל של ווסטברוק. בוקר מחזיר את היתרון לפניקס רק כדי שהוא ילקח מקבוצתו הודות למהלך 3 נקודות של אדאמס. 19.8 שניות לסיום ההארכה בלדסו זורק ליי-אפ וקולע. 110-109 פניקס.
טיים-אאוט של אוקלהומה ובחזרה ממנו ווסטברוק רץ ומסיים בסל, מה שמחזיר את היתרון למארחת. לסאנס יש 7.6 שניות לנצח את המשחק. בוקר מנסה לעשות זאת וזורק, אבל אנדרה רוברסון חוסם אותו ואת התקוות של הסאנס ומשלים משחק טוב מאוד בהגנה. ווסטברוק עוד קולע פעמיים מהעונשין ומסיים את אחד המשחקים הטובים בחייו עם ניצחון.
באוקלהומה, ווסטברוק עם 51 נקודות (17 מ-44 מהשדה, 15 מ-20 מהעונשין), 13 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-2 חטיפות. הוא קבע שיא קריירה בכמות הזריקות שזרק. אולאדיפו קלע 21 נקודות, אדאמס (10 ריב') ורוברסון (11 ריב', 5 חט') 9 כל אחד. קייל סינגלר סיים עם +/- של 21+ מהספסל.
בפניקס, טי ג'יי וורן קלע שיא קריירה של 30 נקודות עם 13 מ-18 מהשדה, 9 ריבאונדים ו-3 חטיפות. בוקר קלע 21 נקודות ובלדסו 17 כשהשניים עם 2 מ-15 משותף מהשלוש, וברנדון נייט הוסיף 19 נק' מהספסל.
*
טורונטו ראפטורס (1-1) 91-קליבלנד קאבלירס (0-2) 94
65 נקודות משותפות של לברון, לאב ואירווינג הביאו לקליבלנד ניצחון חוץ בשחזור גמר המזרח.
קליבלנד שלטה ברבע הראשון מתחילתו והגיעה ל-28 נקודות, כשבצד השני ג'ונאס ואלניוצ'אס מתקשה לבוא לידי ביטוי עם 2 מ-7 ברבע הזה. הם שמרו על היתרון לכל אורך הרבע השני, בו שילוב ריצ'רד ג'פרסון על המגרש סייע לקאבס מאוד בהגנה והם ירדו לחדר ההלבשה עם יתרון דו ספרתי, 50-40, כשהם עם 10 אסיסטים ל-19 קליעות מהשדה לעומת 6 ל-16 של הראפטורס.
ברבע השלישי דרוזן עם 16 נקודות, אבל טורונטו עדיין לא מצליחה לקחת את היתרון מקליבלנד. הם מתקרבים ומגיעים למרחק נקודה, 1:20 לסיום הרבע, אבל קליבלנד רצה 10-4 בחזרה לחוף מבטחים. הקאבלירס מגיעים ל-83-77, 6:57 לסיום, וטורונטו נותנת ריצה שמביאה לה את היתרון (6-12). מאותו רגע MVP הגמר האחרון, לברון ג'יימס, לוקח על עצמו את המשחק. הוא קולע 3 פעמים מהעונשין ומעלה את קבוצתו ל-91-89.
דרוזן, במשחק מצויין נוסף (32 נקודות), משווה דקה לסיום. אירווינג מחטיא בצד אחד, לאורי ו-ואלניוצ'אס בצד השני, ובהתקפה הבאה לברון מוסר לקיירי לשלשה. רק רשת ו-94-91. הראפטורס מפספסים שלוש הזדמנויות להשוות את המשחק והוא נגמר בהפסד ראשון העונה עבור סגנית אלופת המזרח.
בקליבלנד, אירווינג עם 26 נקודות, 6 ריב', 6 אס' ו-7 איבודים. לברון קלע 21 עם 8 ריב' ו-7 אס', לאב 18 עם 10 ריבאונדים ותומפסון 11 (5 מ-5 מהשדה) ו-10 כדורים חוזרים. קליבלנד שיתפה 9 שחקנים בלבד במשחק.
בטורונטו, דרוזן קלע 32 נקודות עם 7 ריב', לאורי 17 ו-ואלניוצ'אס 10 (5 מ-15 מהשדה) עם 17 ריבאונדים. שאר הקבוצה קלעה 32 נקודות.
*
דאלאס מאבריקס (2-0) 98-יוסטון רוקטס (1-1) 106
בניצחון הראשון של מייק ד'אנטוני עם יוסטון, הרוקטס ספגו כמות דו ספרתית של נקודות. מי היה מאמין?
דאלאס שיחקה בלי נוביצקי החולה ופתחה עם בריאה לצד וויליאמס, כשמת'יוס ובארנס בעמדות הפורוורד. זה שחרר את HB שקלע 12 נקודות ברבע הראשון (מתוך 31 במשחק כולו). בצד השני אריזה קלע 11 והיו שינויי הובלה מרובים כבר מההתחלה למרות פתיחה רעה (0 מ-5) של הארדן. ברבע השני המזוקן חזר לקלוע וקלע 10 נקודות בזמן שבארנס כמעט לא זרק. המשחק ההפכפך המשיך והגענו ל-17 שינויי הובלה עם החצי, שנגמר ביתרון קל, 52-50, ליוסטון.
ברבע השלישי יוסטון שמרה טוב מאוד ועצרה את דאלאס על 36.4% מהשדה, ובסוף הרבע, עם הארדן, מקדניאלס, ברואר, ננה ודקר, התחילה לרוץ. ריצת ה-7-0 הזאת ביססה את היתרון של הטילים. דאלאס, מן הסתם, ניסו לחזור, אבל ריצת 21-12 נוספת של יוסטון חתמה את המשחק (15 הפרש, 2:51 דקות לסיום). המחליפים של דאלאס הורידו להפרש חד ספרתי, אבל לא איימו כלל על הרוקטס בזמן שנשאר.
ביוסטון, אריזה (8 מ-12 מהשדה, 5 מ-7 מהשלוש) היה הקלע המוביל עם 27 נקודות. הארדן קלע 26 עם 8 אס' ו-7 ריב' וגורדון הוסיף 18.
בדאלאס בארנס קלע שיא קריירה של 31 נקודות (13 מ-23 מהשדה). וויליאמס קלע 14, מת'יוס 13 ובריאה 10. בוגוט לקח 12 ריב' והוסיף 4 נקודות.
*
ברוקלין נטס (1-1) 103-אינדיאנה פייסרס (1-1) 94
ניצחון ראשון של קני אטקינסון כמאמן ראשי ועוד מול אחת הקבוצות השאפתניות במזרח.
ברבע הראשון הנטס התקשו למצוא את הגרוב שלהם וקלעו 20 נקודות בלבד בזמן שאינדי קולעת 27 ועולה ליתרון קל (יאנג, אליס, טרנר וג'ורג' עם 23 מה-27 הללו). ברוק לופז קולע 8 נקודות ברבע השני אבל השינוי מגיע כשהוא על הספסל והנטס עם לין, שין קילפטריק, רונדה הוליס ג'פרסון, טרבור בוקר וג'סטין המילטון על המגרש. החמישייה האלמונית הזאת מראה משחק קבוצתי טוב מאוד עם 13 מ-21 מהשדה (61.9%), כש-10 מתוך ה-13 קליעות באות מאסיסטים. זה מספיק בשביל 32 נקודות ומתן היתרון למארחת אחרי לא מעט שינויי הובלה.
ברבע השלישי נראה שפערי הרמות שוב יעשו את שלהם כשאינדיאנה עולה ל-61-56 ומאוחר יותר ל-76-67. ברוקלין נעצרה על 35% מהשדה ו-20 נקודות ברבע. ב-12 הדקות האחרונות של המשחק, עם המילטון וקילפטריק על המגרש (הפעם לצד ברוק לופז, בוגדנוביץ' ולין), הנטס משתקים את אינדיאנה לחלוטין ומסיימים ריצת 4-20 גדולה מהחיים. 85-94 נטס, 4:02 דקות לסיום. הפייסרס לא מצליחים לייצר נקודות באופן עקבי, יורדים לפיגור 89-103 ומפסידים לראשונה העונה. סנסציה.
בברוקלין, ברוק (לופז) עם 25 נקודות ולין עם 21, 9 אסיסטים ו-9 ריבאונדים. קילפטריק קלע 18 מהספסל ב-7 מ-11 מהשדה ובוקר הוסיף 10 עם 11 ריבאונדים.
באינדיאנה, ג'ורג' קלע 22 נקודות עם 9 ריבאונדים, יאנג 19 עם 8 ריב', מיילס 15, טרנר 13 עם 11 כדורים חוזרים ואליס 11. ג'ף טיג סיים עם 2 מ-13 מהשדה.
*
ניו אורלינס פליקנס (2-0) 114-גולדן סטייט ווריורס (1-1) 122
45 נקודות ו-17 ריבאונדים של אנטוני דיוויס לא הספיקו ודוראנט ניצח לראשונה כשחקן גולדן סטייט.
גולדן סטייט פתחה את המשחק כקבוצה שנורתה מלוע תותח וקלעו 32 נקודות (לעומת 22 של הפליקנס). ברבע השני ניו אורלינס קלעה 28 נקודות, 21 מתוכן של דיוויס ודאנטה קנינגהאם, אבל עדיין לא הצליחה לחתוך בצורה משמעותית את ההובלה. ברבע השלישי זה השתנה כשהם רצו, 9-24, ועלו ליתרון על סגנית האלופה. באותו רגע ה-MVP עשה מה שהוא יודע וקלע 8 נקודות תוך 84 שניות.
הריצה של קרי החזירה את השליטה במשחק לווריורס והעניקה להם יתרון דו-ספרתי, 92-81, עם סיום הרבע. משם המשחק נגמר, כש-99 מתוך 122 הנקודות של הווריורס (81.1%) נקלעות על ידי החמישייה.
בגולדן סטייט, דוראנט היה הקלע המוביל עם 30 נקודות והוסיף 17 ריבאונדים (כולם בהגנה) ו-6 אסיסטים. תומפסון (2 מ-9 מהשלוש) קלע 28, קרי קלע 23 (4 מ-10 מחוץ לקשת), פאצ'ואליה קלע 10 עם 11 ריב' וגרין הוסיף 8 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים.
בניו אורלינס הגבה קלע 45 נקודות ב-17 מ-31 מהשדה לצד 17 ריבאונדים, טים פרייזר קלע 21 נקודות עם 10 אסיסטים ו-6 ריב', סטיבנסון (8 ריב', 6 אס') וקנינגהאם קלעו 15 כל אחד.
*
מיאמי היט (1-1) 91-שרלוט הורנטס (0-2) 97
שרלוט חזרה מפיגור 19 לניצחון חוץ.
ההורנטס היו צריכים להסתדר בלי רוי היברט משלב מוקדם במשחק לאחר שהביג-מן נפצע 4:29 דקות לתוך הרבע הראשון. מיאמי ניצלה את העדרו כדי לעלות ליתרון 9 נקודות כשאין אף אחד שיעצור את וויטסייד בצבע. ברבע השני הסנטר של מיאמי זוכה למנוחה והקבוצה מעלה, לצד דראגיץ', את רודני מקגרוגר, ג'יימס ג'ונסון, ג'סטיס ווינסלו ו-ווילי ריד. ההרכב הזה מוביל את מיאמי ל-34 נקודות ברבע עם 8 אסיסטים ל-12 סלי שדה, מה שמסייע להיט לעלות ליתרון 46-57 24 דקות מפתיחת המשחק.
לאחר מכן, מיאמי עלתה ליתרון 19 נקודות במהלך הרבע השלישי. שרלוט השתלטה, החל מרגע זה, על המשחק ורצה 27-9. זה הוריד את ההפרש לנקודה ופתח מחדש את המשחק הודות להגנה ששיבשה לחלוטין את המשחק של ההיט. מיאמי עוד עלתה ל-73-79, אבל שרלוט רצה עוד פעם, הפעם 19-5. זה יצר פער דו ספרתי שמיאמי לא יכלה לסגור, כששוב ההגנה החזקה של ההורנטס באה לידי ביטוי (לצד ההתקפה של ווקר, באטום, לאמב, קיד-גילטריסט והאווס, בהרכב שמשלב לא מעט ריווח).
בשרלוט, קמבה קלע 24 נקודות, לאמב 16 עם 8 ריבאונדים, באטום (6 ריב', 4 אס') ובלינלי 12 כ"א, זלר והאווס (9 ריב') 10 כ"א.
במיאמי, וויטסייד קלע 20 נקודות עם 15 ריבאונדים ו-2 חסימות, דראגיץ' קלע 14 עם 9 אסיסטים, וויטרס 13 עם 7 ריב', ג'ונסון 12 ו-ווינסלו (4 מ-14 מהשדה) קלע 10 עם 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.
*
יוטה ג'אז (1-1) 96-לוס אנג'לס לייקרס (1-1) 89
יוטה, כמו יוטה, ניצחה דרך ההגנה.
הרבע הראשון היה צמוד במיוחד וכלל 10 שינויי הובלה. חוסר הודאות המדובר המשיך גם בתחילת הרבע השני, אבל ההגנה של יוטה התחילה ללחוץ בסיומו (ועצרה את הלייקרס על 3 נקודות ב-3 הדקות האחרונות של הרבע). זה יצר פער קטן ומשמעותי לטובת יוטה, 5 נקודות בחצי. הג'אז המשיכו להוביל והגיעו ליתרון 11 נקודות ברבע, אבל ריצת 3-15 של האורחים נתנה להם את היתרון ופתחה מחדש את המשחק.
ברבע האחרון נכנסה לפעולה ההגנה של הג'אז. הלייקרס נעצרו על 36.4% מהשדה ו-24 נקודות בזמן שיוטה קלעה 31 ועלתה ליתרון עליו שמרה בבטחה עד הסיום. זה נגמר בניצחון של הג'אז אחרי משחק צמוד במיוחד.
ביוטה, היל קלע 23 נקודות, הוד ופייבורס (9 ריב') קלעו 15 כ"א, גובר 13 עם 13 ריב' ו-4 חסימות וג'ו ג'ונסון הוסיף 15. ב-8:16 דקות, ג'ו אינגלס הורסטילי סיים עם אסיסט וריבאונד.
בלייקרס, לו וויליאמס קלע 17 נקודות מהספסל, יאנג קלע 13, דנג 12 עם 12 ריב' וראסל 9 עם 5 ריב' ו-5 אס' (3 מ-14 מהשדה). ברנדון אינגרם שיחק 4 דקות לפני שנפצע.
*
דטרויט פיסטונס (1-1) 108-אורלנדו מג'יק (2-0) 82
בלואו-אאוט. במהלך המשחק דטרויט הובילו ב-35.
בתחילת המשחק הסיפור היה צמוד כשדטרויט לא הצליחה לייצר פער, אבל ברבע השני אורלנדו נעצרה על 9 נקודות ב-4 מ-22 מהשדה, אחת הכמויות הנמוכות בהיסטוריה (הכמות הנמוכה ביותר היא 2 נקודות. דאלאס עשו זאת ב-1997 וגולדן סטייט ב-2004). שילובם המוצלח של סטנלי ג'ונסון וג'ון לוייר לצד איש סמית', מרקוס מוריס ודרומונד עשה את שלו ב-2 צדדי המגרש וההפרש הגיע ל-22 נקודות בחצי. שם המשחק נגמר, ואין באמת צורך להוסיף יותר מדי.
בדטרויט, טוביאס האריס קלע 18 נקודות, מוריס קלע 17 עם 8 ריב', סמית' קלע 16 עם 8 אס', ביינס ואודריך קלעו 13 נק' כ"א ודרומונד קטף 20 ריבאונדים לצד 12 נקודות.
באורלנדו, ארון גורדון קלע 17 נקודות עם 7 ריב', פייטון 15 עם 6 אס' ו-5 ריב', הזוניה 13 וגרין 10. בבכורה שלו כשחקן מג'יק, ביסמק ביומבו קלע 2 נקודות ב-1 מ-5 מהשדה ולקח 3 ריבאונדים.
*
51 נקודות של ווסטברוק אבל הקבוצה שלו מנצחת בהארכה בבית את פיניקס. אני לא אופטימי לגבי התאנדר שהולכת להיות השנה וואן מאן שואו בדרך לפגרה באמצע אפריל
הלוואי שדיוויס יעבור לאוקלהומה. השילוב שלו, של ווסטברוק ושל אדאמס יכול ליצור קבוצה מפחידה. מתבזבז בניו אורלינס
מצטרף לחלום.
הוא בסוף יעבור לגולדן סטייט.
אוי ואבוי….
1+
לא יעבוד לדעתי.
ווסטברוק צריך קלעים ממושמעים וסבלניים (כמו לי, אפללו או היטמן 47) כדי להוציא את המיטב ממנו ולא פורוורד גדול שרגיל להחזיק משחק לבד.
דייוויס לעומתו צריך רק מישהו שהוא יכול לסמוך עליו ולמסור לו. גורדון הייוורד יכול להיות שילוב טוב.
אני חושב שדיוויס יותר יעדיף להתמקד בהגנה מאשר להיות השחקן המרכזי בכל קבוצה שלו, קצת כמו גארנט. ווסטברוק ימסור לו (שחקן של 10 אסיסטים במשחק) אבל גם יקח את המשחק עליו כשיצטרך.
אם KG ירד מ-22.4 נקודות למשחק בעונה האחרונה במינסוטה ל-18.8 בעונה הראשונה בבוסטון (כשהאחוזים שלו מזנקים) גם דיוויס יכול. אני לא חושב שהוא שחקן של 30 זריקות בערב.
אני פחות דואג מדייוויס. ראס הוא זה שמפחיד אותי.
הוא ימסור, אבל בעיקר אחרי שיעשה כמה תנועות פנימה (הוא לא שחקן שמוסר כי הוא רוצה, אלא כי הוא חייב) ואם תשים לידו שחקן פנים שלא למד מספיק איך לשחק אוף בול, יהיה קשה לשניהם.
די כבר עם הדיוייס הזה הוא חוגג עליי בפנטזי! 218 נקודות מתוך 600
תודה רבה על סיקור מושקע ומהיר רועי!
בדומה ליאיר, גם אני לא מתרגש מהניצחון של אוקלהומה בהארכה על פיניקס. מצד שני, צריך לתת משקל לעובדה שהם נקלעו לפיגור גדול והצליחו לחזור ממנו.
שימו לב שהלילה, דווקא בהפסד של הלייקרס, הקלעים הבולטים הם הווטרנים. האם זה בגלל שהגנה קשוחה (לא כמו של הרוקטס) לא נתנה לצעירים להיכנס למשחק? או שוולטון לא נתן לצעירים מספיק קרדיט? (אשמח לתשובה ממישהו שצפה במשחק).
לא ראיתי את המשחק ואשמח לשמוע את הדעה של דדי, גור, מידן, דקסטר, אלי או כל אוהד לייקרס אחר (וסליחה מראש ממי שלא הזכרתי), אבל:
דיאנג'לו ראסל עם 3 מ-14 מהשדה ו-32 דקות.
ג'ורדן קלארקסון עם 2 מ-9 מהשדה ו-26 דקות.
ג'וליוס רנדל עם 3 מ-7 מהשדה, 4 עבירות ו-27 דקות.
אינגרם נפצע אחרי 4 דקות.
לדעתי האופציה הראשונה יותר נכונה.
דיאנג'לו ראסל אגואיסט מניאק וילד כאפות מעצבן.
אתה לא יכול שילד כאפות מעצבן שמאוהב בעצמו יוביל לך את הקבוצה מעמדת הרכז.
טוב יעשו הלייקרס אם יטרידו אותו לאיזה קבוצה גרועה שיירקב שם וינפח לעצמו סטטיסטיקות בתמורה לאיזה רכז אמיתי ולעניין.
לצערי הלייקרס עונה על ההגדרה של קבוצה גרועה
לאן יילך מכאן ?!
צודק
אולי קפצנו קצת מהר מדי אחרי משחק אחד מול יוסטון. הצעירים עוד צעירים וצריכים זמן, קרדיט ודקות משחק בשביל להשתפשף אבל מי שכבר מסמן אותם לפלייאוף כנראה קצת מקדים את המאוחר.
סולט לייק סיטי זה אולם קשה
לדעתי צריך לתת לפחות ל 20 משחקים לפני שמסיקים מסקנות
הלוח של הלייקרס לא קל
לא חשבתי שירוצו לאליפות בעקבות הניצחון על יוסטון ואני לא חושב שיסימו אחרונים בליגה בעקבות ההפסד ליוטה.
קבוצות צעירות צריכות זמן , מדובר בתהליך ארוך
כרגע מבחינת פוטנציאל , פילי , מינסוטה והלייקרס צריכות ללכת עם מה שיש להן ולא להתפתות לאיזה כוכב בן 28-30
מסכים. זאת המטרה של העונה הזאת מבחינת הלייקרס, לתת לשחקנים להתפתח. ישתלם מאוד בטווח הארוך.
+1
אני צפיתי במשחק ומה שקרה לדעתי –
ראסל היה ביום מאוד חלש ופשוט לא הצליח להיכנס למשחק בלי קשר לרמת הקושי של הזריקות, רנדל באמת התקשה מול ההגנה של יוטה..
בתחילת הרבע השלישי החמישייה לא הצליחה לעצור את יוטה וגם לא לקלוע ולכן העיף את כל החמישייה בשביל החמישייה השנייה שהחזירה את הלייקרס למשחק.
אני חושב שזה פשוט יום חלש של הצעירים ומבחן ראשון גם מול קבוצה טובה. אבל עדיין הקבוצה הצליחה להגיע למשחק צמוד וכמעט לנצח אבל הקרדיט הוא בעיקר לוולטון על ניהול משחק נכוןזס
תודה רבה על הסיקור. התצוגה של ווסטברוק רק מדגישה באור חיובי מדוע דוראנט עזב.
האידיוט (ווסטברוק) אף פעם לא יבין שכדורסל זה משחק קבוצתי, ושהנקודות יכולות וצריכות להגיע מחבריו.
חס וחלילה שדיוויס לא יעבור לאוק', מעונש אחד לעונש אחר? מגיע לו טוב יותר.
כל כך נכון וברור .
מוזר שמדברים על שחקנים הורסים כמו ווסטברוק וקובי בהערצה .
קובי עם כל המשחק הסוליסטי והבעייתי שלו הצליח להביא 5 טבעות כמספר 1 או 2 בקבוצה אז הנזק שלו היה קטן מהתועלת לפחות רוב הקריירה (נשים בצד את עונת הפרישה ההזויה ).
ווסטברוק עוד צריך להוכיח את התועלת שלו פרט לסטטיסטיקה מטורפת
מה הטעם לקלוע כמויות מטורפות כאלה של נקודות? במיוחד ווסטברוק שלוקח המון זריקות, אי אפשר לשחק ככה 82 משחקים, בטח לא לנצח בפלייאוף. הם מבזבזים אנרגיה ומסתכנים בפציעה, וממילא מול קבוצות טובות זה לא מספיק.
(מעתיק מפוסט הלייב)
כאוהד nba בכלל, שמח עבור פיניקס וברוקלין. כל קבוצה נוספת ולא סמרטוט טובה לכולנו. למתוח את בוסטון בחוץ לוואן פוזשן, לנצח את אינדיאנה במשחק משכנע – סחתן על הנטס. ופיניקס פשוט בעטה בדלי, בדרך לאול-סטאר מסתבר שדווין בוקר צריך להשלים שכר לימוד. הת'אנדר, אגב, לא יגיעו לפלייאוף, רק לשיאי סטטיסטיקה חולניים של ווסטברוק. כמו ניו אורלינס, שני סופר-סופר-סטארים בקבוצות מתסכלות.
קיירי ארווינג צעיר – שכחנו את העובדה הזו. ומסתבר שהוא רק הולך ומשתפר, הקלאצ' שלו נעשה עוד יותר קלאצ'י, ואחרי הרגע ההוא בגיים 7, גם ללברון אין ספק למי יילך הכדור האחרון. בום.
מיאמי מאבדת 19 הפרש במשהו כמו אמצע השלישי ל-10 לשרלוט. אין וויד, אין בוש, אין ג'ו ג'ונסון – אין מבוגר אחראי, וזו התוצאה.
שיא קריירה להאריסון בארנס, אבל דאלאס בלי נוביצקי היא לא משהו שיכול לסכן מישהו. גם איתו, הפלייאוף לא נראה סביר, אבל עם קרלייל אין לדעת אף פעם.
וגולדן סטייט – היה צמוד לתוך הרביעי בערך, בזמן שכבר נצמדתי רק לבייסבול. ובזפזופ הבא 15 הפרש. אפשר לנחש איך נראה המשחק.
1+
שכר לימוד של החבר'ה הצעירים של מיאמי. מתסכל, אבל כל העונה תהיה ככה. אני מקווה לראות יותר דקות של ג'יימס ג'ונסון, וינסלו, וויטסייד, דראגיץ' וטיילר ג'ונסון/וויטרס ביחד. חמישייה שיכולה לנצח הרבה משחקים.
טוב, זה מחייב התייחסות 🙂
1. הבדל גדול בין שניהם. לראסל יש צוות מסייע סביר לכל הפחות ולדיוויס אין. ראסל כבר התנסה בקבוצת על, דיוויס לא.
2. הבדל גדול גם פה. בגיים 7 הוא לקח את זה על הפנים של שחקן. הפעם לברון לקח את כל ההגנה ונתן לו ווייד אופן. א. בשני המקרים זה לא היה הכדור האחרון. ב. הפעם דווקא לברון לקח את הכדור וכשהיו עליו שלושה הוא מסר. אני דווקא מעריך שהכדור האחרון ימשיך ללכת ללברון, אבל כל משחק שאינו ראש בראש עם כוכב על אחר בו לברון ירצה להוכיח שהוא לא כבר צריך להוכיח, קיירי יזרוק יותר. לברון יפלרטט עם ה-TD, אבל ירד מ-25 נק' למשחק, לראשונה מאז עונת הרוקי. הוא מתרכז יותר בהגנה ובניהול המשחק ונראה לי שקיירי ולאב מאד מרוצים מהעניין.
3. מזלם של היט שיש פילי וברוקלין. יסיימו 13 במזרח לדעתי.
4. לגמרי. דאלאס לא נראית קבוצה לפלייאוף, אבל בארנס מראה שיש עם מה לעבוד.
5. כרגע הם צריכים זמן. עדיף שבדרך יהיו ניצחונות.
הכישרון לזרוק ניצחונות בטוחים לפח היה קיים אצל מיאמי גם בעונה שעברה. שספולסטרה ייתן להם שתי סטירות אם צריך, ירידות המתח האלה לא הגיוניות.
תודה רועי.
המשחק של הרעמים והשמשות היה ברמה נמוכה. קצת קווץ' הגנתי של רוברסון ואדאמס בשילוב עם ראסל בטורבו תמידי יספיק נגד 2-3 קבוצות בליגה ותו לאו.
וואו איזה סיקור מושקע. כל הכבוד רועי. ואם כבר מדברים אז בעזרת השם דיוויס עוד שנתיים בלייקרס הבנויה
תודה על הסיקור
כמה דברים ששווה לשים אליהם לב מהלילה:
* קליבלנד עם רוטציה של 9 שחקנים. זה כנראה ישתנה לאורך העונה, אבל לא משהו חכם, במיוחד לפני בק-טו-בק.
* משחק שני ברציפות שג'סטין המילטון עולה מהספסל ומשנה את המומנטום של המשחק עבור הנטס. הוא יופי של החתמה במחיר נמוך (כ-2 מיליון דולר) שמתאים מאוד לשיטה של אטקינסון כשחקן שיכול לרווח את המשחק ומשתלב טוב עם לין.
* הלייקרס עלו עם ניק יאנג במקום לו וויליאמס בחמישייה. אני לא חושב שהם סגורים על מי הקלע הפותח שלהם ויכול להיות שזה יהיה אינגרם כשיחזור.
* MKG נתן היום הגנה מעולה על הטבעת (3 מ-10 עליו מתחת לסל). שימשיך ככה ואולי יוכל לשחק אפילו כסנטר בדקות מסויימות ליד וויליאמס, באטום, לאמב וקמבה.
* דאלאס מסתבכת מול קבוצות עם גבוהים שיכולים לשחק גם בחוץ. קרה מול טרנר ואינדיאנה והיום מול ננה בריצה של יוסטון. עלה להם ב-2 הפסדים.
פחות חשוב אבל: 7 מ-8 בקבוצות. בהפרשים פחות טוב עם 2 מ-8, יש מה לשפר.
8 שחקנים ולא 9 (עם כל הכבוד ל-19 שניות שלמות), אבל צריך לזכור שפריי לא היה בסגל ושמפארט חזר מזעזוע מוח ואולי היה במגבלת דקות.
הבעיה היא יותר כמה משחקים הכוכבים פחות מספר השחקנים ברוטציה (למרות שגם זו עלולה להיות בעיה, אבל במשחק הראשון שולבו 13 שחקנים). מהבחינה הזו, במשחק צמוד מול קבוצה מצוינת כולם שיחקו מתחת ל-40. מהבחינה הזו הם בסדר.
זה נכון, אבל עם שניהם זה היה 9 (עם כל הכבוד לדיאנדרה ליגינס). לפני בק-טו-בק יכול להיות ששווה לשחק יותר עם השחקנים האחרים בסגל, אני מקווה שהם יקבלו קרדיט מול אורלנדו.
נכון שבמשחק הראשון שולבו 13 שחקנים, אבל כמה משחקים יסתיימו ב-29 הפרש?
עיקר שכחתי.
משחק מצוין של הפיסטונז, האריס ומוריס הם קומבו 3-4 חזק, שמשלים עם דרה פרונט-קורט מהטובים בליגה (וביום נתון, הטוב בליגה). איש סמית היה משוחרר, אודריך נתן לו גיבוי מצוין, ואפילו בובאן קלע למצהלות הקהל. מי שעדיין לא הגיעו לליגה הם kcp וסטנלי ג'ונסון. יש עכשיו 3 משחקי בית נוחים יחסית – מילווקי, ניקס ודנבר, הזדמנות לרוץ.
אמן
מה הולך עם אודריך? מעבר לתספורת המדהימה הוא גם נראה בכושר אדיר!
מיילי סיירוס מודל 2011:
חזרתי לעניינים אחרי 4 ימים במדבר ומה אני מקבל… מדבר. טוב לא בדיוק מדבר אבל כבר פיתחתי תקוות ואז זרקו הכל לפח. הסאנס מסתמכים על בוקר כאילו הוא הג'ורדן הבא. זה ממש מוגזם, ןחייבים להוריד את השימוש בו לרמה שתאפשר לו להיות אפקטיבי.
וולקם בק 🙂
ה-Usage Rate שלו לא כל כך גבוה (30.4%, כרגע זה מקום 17 בין השחקנים ששיחקו לפחות 20 דקות) אבל בכל מקרה, אני לא יודע כמה זה דבר רע. כרגע פניקס רוצה לפתח שחקנים יותר מלנצח וזאת הדרך הכי טובה לפתח שחקן – לזרוק אותו למים.
בטווח הרחוק הוא לא ישחק ככה, אבל עכשיו אני חושב שזה יחשל אותו הכי טוב שאפשר. כרגע במקום אוהדי הסאנס הייתי מאוד אופטימי בקשר להופעות שלו ושל טי.ג'יי וורן.
הוא שוטינג גארד וזה לא הענין. הוא פשוט זורק יותר מדי ויותר מדי זריקות שהוא לא צריך לקחת. זה לא מפתח שחקן, זה מפתח בעיה. וורן תמיד היה כישרון התקפי דהגיע הזמן שיבוא לידי ביטוין באופן יציב. הצד השני של המגרש הוא הבעיה שלו.
אוקיי, אז מי יקח את הזריקות האלה במקומו? דאדלי? צ'נדלר?
בלדסו כבר עכשיו זורק לא מעט, גם וורן.
דרך אגב – לדעתי כריס (או בנדר) צריכים להחליף את דאדלי בחמישייה וכמה שיותר מהר
אל תסתכל רק על שני המשחקים האלו תלך גם לסוף העונה שעברה. הוא צריך לזרוק פחות ולאו דווקא "להעביר"את הזריקות האלו למישהו אחר. זה מן סתם יתחלק על כל שחקני הקבוצה
פניקס של סוף השנה שעברה ושל השנה זאת לא בדיוק אותה קבוצה – רק צ'נדלר ובוקר נשארו מהשחקנים הבולטים (גם טאקר ששיחק היום 5 דקות ונייט בדיוק חזר מפציעה, אבל הם לא היו כ"כ רלוונטיים).
קצב המסקנות פה מסחרר
אני אומר זאת שוב – המסקנה שלי מהערב עוד מוקדם להסיק מסקנות
דוויס לא יגמור עונה עם 47.5 למשחק וגם ווסטברוק לא עם 40 בממוצע
סבלנות עם זה
+1000
מישהו יודע מי האחרון שפתח עונה עם שני משחקים עם מעל 45?
אקח הימור על ווילט 1962 (50, 56).
ואתה צודק.
כמה הארדן קלע בבכורה ביוסטון? משהו בסגנון לא?
כן. 37+45
איזה מנג'ר, באיזה עולם, ובאיזה דיל בכלל, יחליף את אנתוני דיוויס? פחות הגיוני מטרייד על לברון או סטף. ובאיזו תמורה?
סאם הינקי פנוי.
קודם כל, אני חושב שדל דמפס מסוגל לזה
חוץ מזה, הוא ידרוש טרייד אם לא יגיע חיזוק כלשהו. שאלה של "מתי", לא של "אם"
אין שום סיכוי לטריים על דיוויס. הסיכוי היחידי כשגם הוא קלוש זה בשנה האחרונה של החוזה. עד אז אין שום סיכוי שבעולם. אני מסכים עם סומסום יש מספר מועט של שחקנים שאתה לא עושה טרייד עליהם ואתה פשוט צריך להתפלל ולהתנהל נכון ולקוות שהם יחתמו איתך הארכת חוזה
תודה על הסיקור.
לייקרס היו במשחק חלש מבחינת קליעה ולא הצליחו להיכנס למשחק נגד ההגנה הטובה של יוטה. אבל בזכות וולטון וניהול משחק מצוין שכלל החלפה של כל החמישייה תוך 3 דקות במחצית השנייה כמעט ובלייקרס ניצחו.
הצעירים היו במשחק פחות טוב וזה קורה כמו שסה קורה לכולם ולכן אני לא מתרגש מזה.
מאיפה האומץ לקחת 44 זריקות ולהחטיא 27 מתוכן? הוא אשכרה זרק פעמיים פחות מקובי במשחק ה81 שלו.
שאלה היפוטתית – נניח דיוויס ממשיך עם המספרים המטורפים האלו (לא סביר )וניו אורלינס ממשיכה להפסיד (מאוד סביר ), מגיע לו MVP?
יש תקדים היסטורי לכך.
קארים זכה ב-MVP ב-76', למרות שלא העפיל לפלייאוף.
הוא היה שני בנק' למשחק (באחוזים מצוינים), ראשון ברב' למשחק, ראשון בחסימות למשחק.
לדעתי, לא. איזה ערך נותן שחקן לקבוצה אם היא לא מגיעה לפלייאוף? אין הגדרה מדויקת למהו MVP, אבל לדעתי זה השקלול של יכולת השחקן עם הישגי הקבוצה. שחקנים בקבוצות שאינן בפלייאוף וכן שחקנים בקבוצות אנדראצ'בריות באופן מובהק, לדעתי, לא ראויים לתואר.
למה לא? אם נניח קבוצה ברמה של תחתית יורוליג, או פילדלפיה/ברוקלין של השנים האחרונות, מגיעה למקום תשיעי בזכות שחקן אחד בלבד, אין לזה יותר משמעות מלקיחת סגל של מקום רביעי למקום שני?
לא, כי אין לזה משמעות. פרקטית אין לזה שום משמעות. מקום 9 דינו כמקום 15. ברור שעדיף לסיים 9 (נשים רגע בצד שיקולי לוטורי) על 15, אבל הרכיב הקבוצתי אפסי. לעומת זאת, שחקו=ן ששדרג מ-4 ל-2, פרקטית, נתן 2 דברים: מפגש עם קבוצות פחות טובות ועוד סיבוב/י של ביתיות (לכאורה).
בטח שיש לזה משמעות. הוא לקח קבוצה איומה והשיג איתה משהו.
אין לי דרך להגיד באמת עד כמה אני לא אוהב את הגישה הזו, הפרקטיות בכל מחיר, הישגים שרירותיים כמצג יחיד והרדיפה אחרי השורה התחתונה. אבל אני יודע שהיא קיימת ולגיטימית (גם אם פוגעת בסופו של דבר), אז אעזוב את הנושא.
אל תעזוב, בשם כל הגבות בעולם. העמדה שלך לא פחות לגיטימית. הסגל שדיוויס משחק איתו כרגע הוא מגוחך ואם הוא יביא אותם למקום תשיעי ביכולת כזו הוא ללא ספק מועמד ראוי בעיני.
אני בטוח שהיא לגיטימית, ושמח שאנחנו מסכימים, אבל אני לא חושב שיש לי את הזמן כרגע לדיון כזה.
אני מבין את האנשים שמבחינתם המשוואה MVP=השחקן המצטיין. כל עוד אין הגדרה אחרת, אני פשוט לא מסכים איתה. אבל כל עוד אין הגדרה אחרת, דעתכם טובה כדעתי או כדעתו של כל אחד אחר, ולכן פלוני יכול לחשוב שרק מקום ראשון תופס ואלמוני שגם אחרון בליגה.
היפותטית –
נגיד ודייויס יסיים ראשון בליגה בנק', רב', וחסימות. אבל הפליקנס יסיימו את העונה עם 41 ניצחונות, וללא מקום בפלייאוף.
מגיע לו, או לא מגיע לו, תואר MVP?
לדעתי לא. רכיב קבוצתי אפסי.
להביא את הסגל של ניו אורלינס (שחוץ ממנו בספק אם יגרד 15 ניצחונות) ל41 ניצחונות מבחינתי זה הישג קבוצתי הירואי
מסכים עם מתן שזה לא יקרה בשום מצב, גם אם יעמיד ממוצע של 40 נק' למשחק.
ההפך, היום מגזימים לכיוון השני שיש מין תמימות דעים שמביאים רק לשחקן לקבוצה הממוקמת טופ 2 בקונפרנס שלה, שזה כמובן טיפשי לחלוטין.
אם דייויס או ווסטברוק יעמידו ממוצעים היסטוריים ויקחו קבוצה למקום השישי בפלייאוף, האם אז תשתנה הדוגמה? זו שאלה מעניינת.
בדיוק. לדעתי תשתנה מהותית. ברור שזה יהיה יותר קשה, כי הרכיב הקבוצתי קטן יותר, אבל קיים, וזה לגמרי סביר מבחינתי שיהיה MVP ממקום 6.
תודה על הסיקור המושקע.
יש 0 מקום להשוואה בין ווסטברוק לדייויס.
ווסטברוק עם הראש בקיר, פעם אחר פעם.
דייויס ענק גם בהתקפה , וגם בהגנה. אחוזים מצוינים, למרות שהוא זוכה למרב תשומת הלב מההגנה.
מספיק להשוות את השחקנים לצד כל אחד מהשחקנים בשביל להבין את ההבדל.
כל מה שכתבו על בוקר, קצת עלה לו לראש. עידו צודק – הוא חייב לחזור לגודלו הטבעי.
פעם ראשונה מזה הרבה זמן שאני צופה בשידור חוזר של משחק של ברוקלין. (לא הייתי מאמין לפני נעונה שהם יתנו לי סיבה טובה) ג'רמי לין – הפתעה אדירה, הוא היה טוב מטיג בכמה רמות.
אם אני זוכר נכון, קליבלנד החטיאו משהו כמו 15 שלשות פנויות.
ועדיין הם קלעו 12 שלשות ב-37.5% , וניצחו בטורונטו.
קבוצה מפחידה.
הכי משעשע?
המאניה דיפרסיה של אוהדי הלייקרס.
אנחנו, אוהדי הסאנס, מודעים לכך שהקבוצה שלנו מסריחה –
אוהדי הלייקרס?
הם היו משוכנעים אחרי המשחק הראשון של העונה שהם בדרך לפלייאוף…
זה ממש לא נכון… אוהדי לייקרס היו מבסוטים אבל הם ממש לא חשבו שהם בדרך לפלייאוף לפחות לא אני.
אני אוהד את אחת הקבוצות הגרועות בליגה. אפילו ברוקלין טובה יותר!
אז את ההנאה היחידה שנשארה – לצחוק קצת על חשבונם של אוהדי הלייקרס, גם את זה אתה לוקח לי???
😂
צודק
לא קל לראות את ראסל קולע 51 אמרי הובלה ענקית
100+
אחלה סקירה רועי, אתה מציב רף גבוה שאני לא מתחייב לעמוד בו.
שוב אני אם הייתי אוהד לייקרס הייתי מרוצה. יום קליעה חלש של כל הצעירים (כמו שאמרו, קורה ויקרה) ועדיין היו קרובים מאוד לניצחון אם לא הוותיקים של יוטה ג'וג'ו והיל שתקעו כמה חיצים בקלאצ'.
בסך הכל עבודה יפה של וולטון. הלייקרס לא קבוצה שתעשה או תתקרב לפלייאוף אבל נראה שהם בדרך לעונה יפה.
מי יודע מה קרה עם אינגראם? נפצע ולא חזר?
לגבי ווסטברוק- אוקלהומה יכולים להגיד תודה לאלוהי הלו'ז שסידר להם את פילי ופיניקס בפתיחה.
ברוקלין כבר עושה רושם של הקבוצה המפתיעה שמנחם חזה. 30 ניצחונות זה אפשרי. משחקים ביחד, חבורה של מיספיטס שמחוייבים למטרה זה תמיד מסוכן. גם אומרים ש-10 מתוך ה-12 שחקנים גרים בברוקלין ויש ממש אווירה טובה מסביב לקבוצה הזו.
יוסטון- הגנה הרבה יותר טובה. כמובן דאלאס קבוצה מוגבלת יחסית אבל עדיין לא הרבה סלים קלים וזריקות חופשיות כמו שקיבלו הלייקרס. כמה תרגילים יפים ביציאה מפסקי זמן זה דבר שלא ראו ברוקטס מאז ימי אדלמן. אהבתי שהארדן נתן למשחק לזרום ונכנס אליו מבלי לכפות אותו למרות פתיחה חלשה מהשלוש (6-0 במחצית הראשונה). אריזה הציל את היום ואנדרסון עדיין לא הופיע לעונה. שיגיע בקרוב כי אחרת אנחנו בבעיה.
פעם שניה שרוברסון מנצח משחק עם בלוק קריטי בהגנה על זריקה אחרונה. הבעייה המדאיגה ביותר מבחינת ווסטברוק היא ריבוי הדקות (ולוא דווקא הזריקות). בקצב הזה הוא עלול להיפצע. אוק' שומרים על האופי המתפוצץ שלהם וזה יפה לראות. אולדיפו מתאקלם, דוראנט חסר מאוד גם בהגנה. בינתיים הם רחוקים מההגנה שחנקה את ס"א ואת ג"ס בשנה שעברה.
אפרופו דוראנט – איזה שחקן מדהים ! רמה מעל כולם.
רוברסון שוב עם בלוק מנצח משחק במהלך האחרון של היריב. אוק' עדיין מחפשים את ההגנה שחנקה את ס"א ו-ג"ס בשנה שעברה. דוראנט חסר, גם בהגנה. מעבר לבחירת הזריקות המטורפת, הבעייה המדאיגה יותר מבחינת ווסטברוק היא כמות הדקות. בקצב הזה הוא עלול להיפצע.
אוק' שומרים על האופי המתפוצץ שלהם. אולדיפו מתאקלם. יהיה מעניין שם.
אפרופו דוראנט – איזה שחקן מדהים ! גבוה מעל כולם…
נכון, 17 ריבאונדים, פאקינג איי. אחרי ההופעות של ווסטברוק ודייויס זה נעלם איכשהו מתחת לרדאר
כי אף אחד לא באמת יכול להתרשם מסופר-טים, ומהישגים גם בזכות קארי מימין ותומפסון משמאל. אני לפחות, עבורי גולדן סטייט היא קוריוז, בד"כ האחרונה שאני משלים משחקים שלה.
קשה לא לכעוס על דוראנט – אבל אל תעניש את עצמך בגלל זה. תענוג צרוף לראות את השחקן הזה. לך תציץ על הרבע הראשון נגד ס"א, לא תצטער…
הגזמתי, לא מעניש, זו קבוצת גלידה, שני קוסמים במשרה מלאה. אבל הם נדחקים אצלי (בינתיים) הצידה, למעט אולי המפגשים עם סן אנטוניו והקאבס.
אה, ומול אוקלהומה גם. שם אשב בשורה הראשונה 🙂
הם ספגו 114 נקודות מניו אורלינס. ממתי זה שווה מחמאות?
צודק. עם 31 נקודות. השנה הוא יהיה משוחרר מ-"הירו בול" וזה יהיה מפחיד.
צודק אפלטון…
כולם D (לא שאני מזלזל)
צודק לגמרי לגבי הצ׳יטה , אגב גם לדעתי יצטרכו לווסת את הדקות שלו אבל התאנדר ממש לא הולכים להיות וואן מן שואו. אולדיפו מתאקלם, אדאמס ממשיך לבסס עצמו כגבוה יעיל בשני צידי המגרש, רוברטסון זה סטופר הגנתי נפלא, אפילו סאבוניס ג׳וניור הראה ניצוצות במשחק הזה.
לדעתי מקומות 5-6 ריאלי לגמרי עבורם עם סיכוי להפתעה בסיבוב הראשון
שתי הערות קטנות:
1 דרוזן – הוא הפך את יכולת החדירה שלו למפחידה – אני חושב שאם לא יום נוראי של לאורי הם היו מנצחים די בקלות את הקאבס.
2 זאזא – הוא אמנם לא מתקרב ליכולת החסימה של בוגוט אבל בהתקפה לעומתו הוא הרבה יותר תורם והרבה פחות תוקע את העסק.
מסכים בקשר ל-1. הוא הגיע בגדול לעונה. לאורי ממש לא.
אבל 2? בוגוט עושה תנועה בלי כדור יותר טוב מפאצ'וליה, והוא יכול לקלוע כשצריך (בגולדן סטייט בקושי זרק, באולימפיאדה הפציץ).
מודה ומתוודה שלא עקבתי אחרי האוליפאידה. כרגע אל תתייחס לתנועה כמו גם להגנה היות ובאמת זוהי התחלה ואלו דברים שבעיקר דורשים תיאום. אני חושב שביכולת האישית שלו לפחות ממה שראיתי עד עכשיו הוא עולה על בוגוט בהרבה – בכל מה שקשור לכדרור ניצול של מיסמאצ' וקליעה שהיא לא קרש סל.
לגבי לאורי – אחרי הפלייאוף שהוא עשה התחלתי להאמין בו מקווה שהוא יגיע.
טורנטו הבוקר הזכירו למי ששכח שגם השנה נצטרך לספור אותם
איזה כיף לראות את ברוקלין 🙂 ראיתי את ההקלטה של המשחק בשביל לעקוב אחרי אינדיאנה וטרנר והוקסמתי מהם (גם הפסידו הפרש נמוך מול בוסטון). השנה, למרות כל ההתעסקות בגולדן סטייט, תהיה עונה רגילה תחרותית מאוד – לאף קבוצה/ מאמן במבחן/ שחקנים עם חוזה אין אינטרס אמיתי להפסיד במחצית הראשונה של העונה, גם הקבוצות הגרועות חייבות להראות שיפור להנהלה מסיבות שונות. וברוקלין, שבמצב רגיל היתה עושה טאנקינג, ללא בחירות דראפט.
פשוט נהדר לראות שחקנים על חוזים נמוכים, עם מאמן טרי עם מוטיבציה להוכיח שהוא ענק, יעשו עונה שתפרנס בהמשך את הנכדים והנינים שלהם מבחינת החוזים שיצאו להם עוד שנה ועוד שנתיים. קבוצת יורוליג מחוזקת (על הנייר) שתקח נצחונות ותהיה מאוד סימפטית וכייפית לצפיה.
הכותרות זועקות "ווסטברוק!!!" נוכח הממוצעים הפסיכיים.
המציאות כמובן שונה, אוק' בקושי גברה על נמושה אמיתית.
מלבד יעילות התקפית לא מרשימה, ווסטברוק בתור "רכז" לא מאפשר לאף חבר "קבוצה" להיכנס למשחק.
לא נראה לי ששחקני כדורסל ברמות האלה נהנים להיות סטטיסטים במופע של הצ'יטה.
בקיצור, למרות סגל טוב, לא בטוח שיעשו את הפלייאוף.
לא ייאמן. לא משנה מה הוא יעשה אנשים ימשיכו לזרוק את השטויות האלה.
יעילות התקפית לא מרשימה? איך 51 נק' ב-40% זה דבר לא מרשים? בטח בהתחשב בזה שאת רוב הסלים הוא יוצר לעצמו..ואת רוב הסלים של חבריו לקבוצה גם הוא יצר..אנשים הזוים.
38.5%, זרק יותר מכל שאר הקבוצה שלו ביחד, איבוד על כל 2 אסיסטים, USAGE RATE חולני. כל הכעס הוא על זה שאת רוב הסלים של הקבוצה ושלו הוא יוצר, הוא תוקע לחלוטין את המשחק הקבוצתי והיחיד שאפשר להאשים בזה הוא עצמו.
40% זה לא מרשים, זה חרא
ראית את המשחק?
אולדיפו לא פגע (7-17)
סינגלר משחק מעל חצי שעה וכמובן שלא פוגע 2-6 (שני לייאפים) והיתר החטאות מה3
קנטר בקושי 12 דק'
אפילו אדאמס התקשה עם 37%
אין רכז מחליף – פיין עם שבר ג'ונס (מתנה מKD?) והמחליף הוא רוקי שנבחר בסוף דראפט 14(!)
וכמובן חזרה ממינוס 18 (כמה עשו זאת בעונה שעברה?)
יכולת טובה במאני טיים (בשני המשחקים העונה) שהוא קיבל עליה ביקורת
אבל מה זה משנה אם הדעות נקבעו עוד לפני הג'אמפ הראשון אז למה שטריפל דאבל ו50 נק' ישנו זאת
ממש משעשע לראות את אלו שמגיבים מבורות
תודה על הסיקור האיכותי.
רועי, פתיחת עונה חלומית, המשך כך!
קודם כל אני חייב לציין שהעונה נפתחה נהדר. בניגוד לחשש שגולדן סטייט יהרגו את הליגה נראה כי השד אינו כל כך נורא ויש על מה לשחק. יש הרבה שחקנים חדשים, כולל שחקני עונה שניה, שחיזקו את הליגה.
ראיתי ב-espn דיון מעניין שעד לפני זמן מה יכל להיחשב כבלתי סביר בעליל- האם ה-nba יכול להחליף את ה-nfl כספורט הכי פופולרי במדינה. אז גם אם אין סיכוי שזה יקרה (על אף שישנה ירידה ברייטינג של הפוטבול מכל מיני סיבות, אחת מהן היא רמת משחק ירודה ביחס לשנים עברו), עדיין מעניין לראות עד כמה התחזק מעמדו של ה-nba בשנים האחרונות.
באופן אישי ראיתי את שני משחקיה הראשונים של הספרס מול הלוחמים והמלכים ומאוד נהניתי.
גם אני ראיתי את הדיון והוא לגיטימי. מן הסתם לא יעברו את ממוצעי הצפייה בסופרבול אבל זה בהחלט אפשרי. הפוטבול לא מתנהל נכון, גם עם כוכבים שיוצרים משליטה ולא מהווים מודל לחיקוי, גם עם כל פרשיות הפגיעות המוחיות, גם הסכומים העצומים שמושכים את האתלטים המובחרים הצעירים לבחור בכדורסל על פני ענפי ספורט אחרים. ה-nba באמת משווקים את הכוכבים שלהם ואת המשחק בצורה הרבה יותר טובה. לדעתי בעוד 5 שנים יהיה הספורט המוביל בארה"ב.
השאלה הגדולה לגבי התחרותיות (גם הטנקינג וגם מעבר ל2 קבוצות השולטות בליגה), הליגה צריכה להידרש דחוף בנושא הזה
אתה צודק בהכל,
חוץ מהעובדה שהליגה בשיא הפופולריות שלה דווקא בתקופות הכי פחות תחרותיות.
(לייקרס/סלטיקס של שנות ה-80', בולס שנות ה-90')
גולדן סטטיט – קליבלנד 3.0 יעשה פלאים לפופולריות של הליגה.
ה-nba לא יכול לעבור את הפוטבול. אבל מה שיוריד את הפוטבול הוא הפוטבול עצמו, וההגבלות שייכנסו מתישהו. במציאות הפי.סי החדשה, זה בלתי נמנע, הקטל ההמוני והנזקים המטורפים לשחקנים ירוסנו והמשחק ייראה אחרת.
אז אני לא מבין. אם הnba לא יעבור את הפוטבול והפוטבול יוריד את עצמו אז הnba יתקע במקום? או שההבדל בפופולריות של שני הספורטים הוא כל כך בלתי עביר?
הדבר היחיד שה-nba עדיין לא הצליח לייצר הוא יום מיוחד שהוא שלהם שיהפוך למסורת. ימי חמישי מתקרבים לשם אבל זה עדיין לא מובהק כמו ראשון לפוטבול ושבת לכדורסל מכללות.
לפי המאמר הזה: http://www.cnbc.com/2015/07/12/baseballs-advertising-worries-linger.html
מעריץ אנ.בי.איי ממוצע הוא בן 37. בפוטבול זה 47. בייסבול עם 53. אני חושב שהנבא לא תעבור את האן.אף.אל, אבל כן את האם.אל.בי.
מסורת בצד, ה-nba עבר את ה-mlb מבחינת אחוזי צפיה בטלויזיה במשחקי עונה רגילה ופיינאלס ומבחינת צופים ביחס לתכולת האולם/איצטדיון.
מול ה-nfl אין ל-nba שום סיכוי בגלל הקונספט והתצורה של ליגת הפוטבול אל מול הכדורסל אבל יש לו סיכוי לעבור מבחינת הפאן של הצפיה- ה-nfl סובל מאובר קולינג (הדגלים הצהובים נזרקים בתדירות גבוהה מדי) ומרמה ירודה יחסית, גם בין הקבוצות הנחשבות לטובות (ראה סיאטל-אריזונה, איגלס-ויקינגס שבוע שעבר).
כן אבל כל הטנקינג שמנקינג והסתמיות של ה-NBA בעונה הרגילה, ההעדפה המוגזמת של יכולת אישית בסופו של דבר זה ישעמם.
דברי כפירה באתר כדורסל, אבל בלונג ראן כדורגל ינצח את הכל, כשאמצעי התחבורה ישתפרו עוד יותר ויהיה אפשר ליצור ליגת אלופות שתכלול קבוצות מסין, אירופה, ארה"ב ודרום אמריקה.
יש לגולדן סטייט בעיה רצינית מאוד בהגנה.
הם הולכים לספוג בסביבות ה110 נקודות בממוצע למשחק,
נראה אם ההתקפה שלהם תעמוד בקצב ( מבחינת כישרון בקלות אבל זה לא כל כך פשוט מול קבוצות הגנה טובות+ יהיה להם בעיה רצינית בפלייאוף במצב הזה).
תבינו דבר אחד. תאהבו את זה או תשנאו את זה, אם קובי לא היה אנוכי בן *ונה הלייקרס לא היו זוכים בשתי האליפויות האחרונות שלהם. אם ווסטברוק לא יהיה ווסטברוק, באוקלהומה ינסו לשחק "כדורסל" נורמלי הם יסיימו במקרה הטוב במקום 12. הסיכוי היחיד שלהם לפלייאוף השנה הוא בשיטת המשחק הזו. אני בוחר ליהנות מה משחקים הפסיכיים לווסטברוק יציג השנה.
לין מראה שהוא מספיק טוב לפתוח בקבוצה באנבייאי. משחק טוב ואחראי, הרבה אסיסטים בלי סתם זריקות. מאוד יעיל. ראיתי חלק מהמשחק של ברוקלין והם מאוד הפתיעו אותי, גם קילפאטריק שחקן טוב מאוד, ולברוקלין יש ספסל לא רע. לא שהם יעלו לפלייאוף אבל נראה שהם לא כל כך גרועים.
אצל יוטה נראה שההגנה נשמרה, שמרו את הלייקרס על פחות מ 90 נקודות. הם גם בלי השחקן הכי טוב שלהם, אם הם ממשיכים לשמור כמו שנה שעברה וגובר בריא, הם עולים לפלייאוף בטוח.
אוקלהומה ניצחו אבל בגלל ששיחקו נגד פיניקס. כמות הזריקות שראס לוקח היא לא נורמלית, ובניגוד לדייויס, לראסל כן יש בקבוצה עם מי לשחק. אם הוא לא יזרוק פחות וישתף את שאר הקבוצה, אוקלהומה לא תגיע לשום מקום.
עד שאני מתעורר כבר כותבים על הכל (הלכתי לישון ב-4. היתה בעייה עם הסרסר שלנו בגלל כמות התגובות והייתי צריך לעבוד נעם האנגלים מחזיקי האתר עד לפנות בוקר כדי לסדר את העניין).
שח=ימו לב לקילפטריק מברוקלין, ולקייל סינגלר מהתאנדר. שניהם בעלייה מתמדת.
תודה על סיקור מושקע ויעיל כל כך!
אני לא יודע אם הזיתי ואם זה היה ערב חד פעמי, אבל ראיתי את המשחק של הקאבס מןל טורונטו, וקווין לאב נראה כמו אחד משחקני ההגנה הכי טובים בעמדה שלו. פשוט ככה. עשה מהלכים מצויינים בהגנה, כולל על גארדים.