היום לפני 17 שנה: ווילט "THE STILT" נפטר בגיל 63 / מנחם לס

 

(אצלנו עדיין לא החל יום כיפור)

היום לפני 17 שנה נפטר שחקן הכדורסל שכששיחק היה הדומיננטי ביותר מכולם. עד היום לא היה שחקן דומיננטי ברמה שלו. ווילט צ'מברליין שיחק בפילדלפיה ובסן פרנציסקו ווריורס, וכן בלוס אנג'לס לייקרס, ולפני כן באונ' קנזס ובהארלם גלוב טרוטרס.

הוא מחזיק ביותר שיאי NBA מכל שחקן אחר, ביניהם כמה שכנראה לא יישברו לעולם כגון 50.4 נק' ממוצע למשחק, ו-55 ריבאונדים למשחק. הוא היה שחקן כזה מיוחד במינו שעונה אחת קלע במשחק 100 נקודות, ועונה אחת הוביל את הליגה באסיסטים.

הוא זכה בשתי אליפויות NBA, תואר MVP, וכן  הובלות ליגה בקטגוריות שונות.

הוא אף פעם לא זכה בחיבת האוהדים, ומכאן אימרתו הידועה "אף אחד אינו אוהד של גוליית".

ספרו בו הוא טוען ששכב עם 20,000 נשים גרם למהומה רבתי, ובתשובה הוא טען שהוא "לא הובן כהלכה". גם מאמר שספורטס אילוסטרייטד שהיה למעשה ריאיון איתו תחת הכותרת "MY LIFE IN A BUSH LEAGUE" בו הוא מבקר שחקנים, מאמנים, עיתונאים, ומה לא, לא עשה לו טוב.

צ'מברליין לא היה אדם בריא. היו לו בעיות לב והוא סבל משך רוב שנותיו מ-INSOMNIA – חוסר שינה – וחבריו טוענים שלפעמים עברו ימים שלמים בהם לא ישן. בלוס אנג'לס הוא בנה לו "PLAYBOY MANSION" בו הוא גר, ושם ערך מסיבות סוערות עם מין חופשי על מיטות מים מכוסות פרווה.

הוא חי לבדו, ולא היו לו ילדים. לפחות לא כאלה שידועים כילדיו. אבל היו לו שני חתולים – זיפ וזאפ – שהוא החשיב כילדיו, ואותם לקח הוא לכל מקום על שתי מכוניותיו – פרארי ובנטלי. הוא היה עשיר, אבל היו שחקני כדורסל עשירים הרבה ממנו. כשהוא נפטר ה-ESTATE שלו הוערך ב-25 מיליון דולארים.

הוא השאיר את רכושו בצוואתו לשתי אחיותיו ושני אחיו.

היתה לו אובססיה לנשים. אולי לא 20,000 שונות שהוא שכב מאיתן, אבל הוא תמיד היה עם נקבה. עורך דינו סימור 'סיי' גולדברג אמר עליו: "ישנם אנשים האוספים בולים. ווילט אסף נשים".

בקשר ל-20,000:

According to Rod Roddewig, a contemporary of Wilt's, Chamberlain documented his love life using a Day-Timer. Every time Chamberlain went to bed with a different woman, he put a check in his Day-Timer. Over a 10-day period, there were 23 checks in the book, which would be a rate of 2.3 women per day. Chamberlain divided that number in half, to be conservative and to correct for degrees of variation. He then multiplied that number by the number of days he had been alive at the time minus 15 years. That was how the 20,000 number came into existence.[156] In response to public backlash regarding his promiscuity, Chamberlain later emphasized that "the point of using the number was to show that sex was a great part of my life as basketball was a great part of my life. That's the reason why I was single."[157] In a 1999 interview shortly before his death, Chamberlain regretted not having explained the sexual climate at the time of his escapades, and warned other men who admired him for it, closing with the words: "With all of you men out there who think that having a thousand different ladies is pretty cool, I have learned in my life I've found out that having one woman a thousand different times is much more satisfying."[85] Chamberlain also acknowledged that he never came close to marrying and had no intention of raising any children.[35]

יחסיו עם ביל ראסל היו מסובכים. בגמר 1969 – אחרי שלראסל היו כבר כמעט טבעת  על כל אצבע – הוא האשים את צ'מברליין ב-"COPPING OFF" במשחק ה-7. צ'מברליין – שהיה די PUSSY CAT באופיו – נעלב, והשניים לא דיברו משך שנים. גם בין צ'מברליין וקרים עבדול ג'אבר היו יחסים קרים ולא נעימים. ווילט האשימו בחוסר נקודות וריבאונדים, וקרים האשימו שהוא "בוגד בגזע השחור". בספרו, זה מה שקרים כתב על צ'מברליין:

Now that I am done playing, history will remember me as someone who helped teammates to win, while you will be remembered as a crybaby, a loser, and a quitter." Their relationship remained mostly strained until the end.[162]

20 שנה אחרי ההאשמה של ביל ראסל שווילט מוצא רק תירוצים בהפסדיו, ביל ראסל התנצל, ובין השניים נוצרה חברות מוזרה בשנותיו האחרונות של ווילט.

בהלווייתו ביל ראסל נאם את הנאום המרגש ביותר. בין השאר הוא אמר:"the fierceness of our competition bonded us together for eternity"

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. טור מצויין
    גם אם לא ראיתי אותו משחק יותר מדי הבחור אניגמטי לגמרי.
    יכולת פנומנאלית
    כמעט בלי אליפויות

    דוגמא להוכחה למה כדורסל זה משחק קבוצתי….

    1. לדעתי, 2 אליפויות זה לא "כמעט בלי אליפויות."

      לבירד יש 3, והוא נחשב לאחד הווינרים הגדולים של המשחק,
      ובצדק – הוא שיחק נגד יריבות אדירות (לייקרס, סיקסרס)

      ווילט שיחק בשנות ה-60' נגד הסלטיקס של ראסל,
      ובשנות ה-70' נגד הניקס של ריד, הבאקס של קארים, והסלטיקס של האבליצ'ק.

      "הבעיה" שלו היא שהוא הציב לעצמו רף בלתי אפשרי:
      להפסיד לסלטיקס של ראסל בסדרה של 7 משחקים, ולסיים את הסדרה עם 33 נק' למשחק – זה מרשים.
      הבעיה היא שבעונה המדוברת (1963) ווילט קלע בעונה הרגילה 50.4 נק' למשחק.
      כך שסדרה שעבור כל בן אנוש אחר היא מדהימה, עבור ווילט היא נפילה.

  2. ראיתי פעם בראיון עם ראסל שלדבריו ה"יריבות" ביניהם היתה המצאה של המדיה כדי למכור כרטיסים. הוא ממש תיאר כיצד אחרי משחקים היה מתגנב לבית של ווילט ואמא שלו היתה מכינה לשניהם חביתות

      1. זה יותר מורכב. הם התחילו כידידים אבל אז היה הקטע שראסל לכלך עליו בפומבי והם לא דיברו 20 שנה. אז הם השלימו וראסל אפילו התנצל פומבית ואז הוא מת.

  3. אני לא מצליח להבין את כל השיאים שיש לו לדוגמה הפער הממוצע העונתי. ג׳ורדן יחשב לשחקן הטוב ביותר, בירד ומג׳יק היו גדולים, ועוד הרבה שהם שחקנים גדולים, למה שחקנים היום לא יכולים אפילו להתקרב לשיאים האלה? ובכלל כל השיאים של נקודות אסיסטים וריבאונד…

    1. ב-63', לווילט היו בממוצע למשחק 39.5 זריקות לסל.
      לכל הקבוצה היו 111.6 זריקות לסל במשחק.
      (ווילט שיחק 48.5 דקות במשחק,הוא זרק 35.4% מהזריקות של קבוצתו, קלע TS%53.6)

      ב-88', ג'ורדן זרק 24.4 זריקות למשחק,
      לכל הבולס היו 85.5 זריקות לסל במשחק.
      (ג'ורדן שיחק 40.4 דקות במשחק, הוא זרק 28.5% מהזריקות של קבוצתו, קלע TS%60.3)

      אם "מנרמלים" את דקות המשחק של 2 השחקנים, ואת קצב המשחק,
      אז הנתונים של ג'ורדן שווים ל- (בערך) 55 נק' במשחק.
      (יחס הדקות כפול יחס הקצב כפול נק' למשחק)

  4. איך אפשר להעמיד 50.4 נקודות בממוצע לעונה זה פשוט לא הגיוני בעונה האחרונה דוראנט ו-ווסטברוק ביחד קלעו 51, קרי ותומפסון ה"ספלאש ברודרס" קלעו ביחד 52 בעונת שיא של קרי. הוא גם מחזיק בשיא של מספר המשחקים המועט ביותר להגיע ל-20000 נקודות שהוא 499, בחישוב מהיר זה יוצא ממוצע של 40.1 נקד בממוצע למשחק… לא נתפס

  5. הוא וראסל שני המוסרים הטובים ביותר בין הסנטרים כשלוילט שיא הממוצע בעונה הסדירה ולראסל בפלייאוף כשביחס למספר הדקות. יש יתרון לראסל גם בעונה הסדירה.
    לוילט הממוצע העונתי הגבוה ביותר לשחקן שאינו גארד עם 8.56 ובעונה צמודה 7.78 ובפלייאוף אותה עונה השיג 9 אסיסטים למשחק באליפות. הראשונה שלו וזה שיא לשחקן שאינו רכז.

  6. לא ברור לי איך הוא לא מדורג כמספר 1 מכל הסנטרים. אף אחד לא מתקרב לסטטיסטיקות שלו ובטח לא היה מסוגל לעצור אותי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט