הטור של מנחם לס ליום ראשון אחה"צ: 5 דברי חובה לספארס בריסוק הווריורס

הסן אנטוניו ספארס יכולה לנצח את המערב, בתנאי שחמשת הדברים הללו יתקיימו:

1. הספארס חייבים דני גרין מלפני שנתיים

השאלה הגדולה שאני שואל (ואני מתפלא שאף אחד אחר לא שואל) היא אם "הנפילה הגדולה" של דני גרין נגרמה בעיקרה בגלל בעיית ראייה. ז"א בעייה רפואית ולא יותר.

עשו מנפילתו סוף העולם, ואם תקראו את הקטע הזה במלואו תבינו – כמוני – שאולי לא היתה כאן כל בעייה מנטלית/פסיכולוגית/ניאורולוגית/ אלא סתם בעייה של משקפיים.

עונת 2015-16 היתה הרת אסון עבור הגארד של הספארס דני גרין. אחוז הקליעה מהפארקט צנח ב-6.1% ומדאונטאון ב-8.6%. אם גרין לא  היה מצליח לחזור לעצמו, הקבוצה היתה צריכה כנראה למצוא מישהו אחד שיוכל לעשות זאת.

מה שראינו בשנה שעברה זה את הקבוצה המעבירה כדור מהפרימטר פנימה לאחד השחקנים בפרונטליין ואז הכדור יוצא החוצה, עד שזה שפנוי לזריקה נוחה – זורק. מאחר ודני גרין היה קלעי הפרימטר הטוב ביותר בקבוצה, הפלח ביקש שלרוב יהיה זה דני גרין שיהיה האחרון הנוגע בכדור לפני שהוא מושלך לטבעת.

הכל השתנה כשכדוריו של דני החלו להפוך לקלינגים במקום סווישים. משל שלוש עונות גרין קלע 439 שלשות כש-93.7% מהשלשות – אחוז עצום – באות מאסיסטים (בסקטבול רפרנס). הווה אומר שהוא לא ידע איך, או לא מצא לנכון, צורך להשתחרר בעצמו לשלשה. למעשה מה זה משנה 'איך', כל זמן שזה קרה.

ופתאום זה הפסיק לקרות. משחקן שהיה בין ה-13 בליגה להתגאות ב-% קליעה של >40 הוא נפל לקבוצה השלישית של הקלעים, אלה שקולעים פחות מ-35% מה-3.

 הנה וידיאו כשהשלשות של גרין עשו שיאים בפלייאוף:

*

 

הגארד, 6'6 (1.96 מ') נפל ל-33.2% כשממוצע הליגה כולה היה 35.4%. הוא ירד ב-75 שלשות מהקרייר-היי שלו 191 עונה לפני. לא רק בשלשות באה ירידה: הוא ירד בדיוק מהארקט כפי שכבר הזכרתי, והוא נפל גם מהקו ב13.5% – ירידה לא מובנת כלל. בנוסף, הוא עלה בחמישייה 79 פעם בעונה שעברה ועשה רק 46 הליכות לקו. בכך הוא הפך לשחקן הששי ס"ה בהסטוריה ללכת לקו פחות מ-50 פעם עבור שחקנים עם לפחות 75 עליות בחמישייה.

מה זה אומר?

  1. חוסר נסיונות חדירה
  2. חוסר אגרסיביות
  3. איטיות התקפית

עונת 2015-16 הביאה עימה ירידה לאורך ולרוחב עבור גרין: נקודות, אחוזים מהפארקט, אחוזים מה-3, אחוזים מהקו, ריבאונדים, אסיסטים, גניבות, וחסימות. כתוצאה מהירידה (שלא נעלמה לרגע מעיניו של הפלח) מספר דקותיו ירד ב-250 מעונת 2014-15

 

עונה לפני כן כשהוא קבר מאחורי הקשת ב-50% דיוק, הוא היה השני בליגה אחרי סטפן קרי עם 50% מבין השחקנים שקלעו יותר מ-20 שלשות..

הנפילה בעונה שעברה נחשבה לגדולה מדי מכדי להסבירה בירידה ביכולת, אז חיפשו סיבה רפואית. הוא עבר ניתוח עין הנקרא (LASIK (laser-assisted in situ keratomileusis וראו זה פלא: בפלייאוף הטאץ' חזר אליו בצורת 24 מ-48 מאחורי הקשת!!!

 

אני מחבב את דני גרין, ואני מקווה שהבעייה באמת היתה בעיית ראייה ולא יותר.

 

2. פאו גאסול חייב להיות טים דאנקן (עד כמה שאפשר)

אפילו כשטימי דאנקן כבר לא היה טימי של פעם, עצם נוכחותו על הפארקט גרמה לשחקני הספארס להרגיש כמו OLD TIME. תרומתו היתה ונשארה יותר מהמספרים שנרשמים לצד שמו בסיום המשחק. כמה שהוא היה בשנתו האחרונה הוא עדיין הצליח לתקתק יותר דקות ממאנו ג'ינובלי וטוני פרקר, השניים האחרים מ'השלישייה הגדולה'.

בהגנה עצם עמידתו בצבע עשתה מההגנה של הספארס טובה יותר, והוא עדיין היה שחקן של 15-20 נקודות למשחק אם היו מחליטים לשחק יותר עליו. כשהיו צריכים אותו – כפי שהוא היה בפלייאוף נגד הקליפרס ב-2015, הוא עדיין היה שחקן של >20 נק'. הביג פונדמנטל ידע היכן כל אחד נמצא (או צריך להיות) ועצם היותו שם עשתה ממשחק הספארס "SPURS BASKETBALL".

לפאו גאסול תהיה משימה קשה ביותר: בנוסף לנקודות וריבאונדים, גם לנסות למלא את חסרונו של דנקן מבחינה הסטורית, פסיכולוגית, ומנהיגותית. אבל פאו גאסול צעיר יותר, ובריו הוא הוכיח שעדיין לא נס ליחו. פאו גאסול היה טוב בבולס, אבל כדי לנצח את הווריורס עליו להיות טוב יותר!

 

3. צריכים את קאווי לינרד יותר התקפי וברמת MVP

קאווי לינארד צריך להיות טוב יותר משהיה בעונת 2015-16, ולי זה אומר לשחק ברמה כזאת שתספיק לו לזכות ב-MVP השנה.

למי שחושב שהוא לא מספיק טוב, אז לי ישנן חדשות עבור הלא מאמינים: אין דרך בעולם שקווין דוראנט לא ייקח נקודות – גם בלוח התוצאות וגם נקודות ברשימת הבוחרים ל-MVP – מסטפן קרי, ואין דרך שקרי לא ייקח נקודות מקווין דוראנט. הווה אומר שכוועדה, אין להם כנראה יריב. אבל קאווי לבדו נגד כל אחד מהם לבדם זה "FAIR GAME", וקאווי יכול לנצח את שניהם.

עבור זאת הוא חייב להיות שחקן התקפי טוב יותר, ולהעלות את תפוקת הנקודות שלו ב-5-7 למשחק. ז"א להיות יותר אנוכי, לחדור יותר, ולזרוק יותר מהפרימטר. בגלל חוזקו, אורכו, והאתלטיות שלו הוא יכול להסתדר עם נמוכים ממנו וגבוהים ממנו. אבל הוא – ושאר שחקני הספארס – חייבים להבין שהוא שחקן התקפי הרבה יותר טוב כשהוא בתנועה, ומקבל כדור לזריקה. כשהוא נייח והכדור אצלו, הוא כמובן לא רע בפיידאוויי, אבל לא ברמת MVP.

מאמני הספארס חייבים לבנות תרגילים על קאווי המקבל כדור בתנועה, ואז הוא מגיע בצעד נוסף עד פי הטבעת בקלות נדירה. החולשה של לינארד היא כידרור. הוא לא טוב בלכדרר ולחדור, אז חובה לזכור זאת בכל התרגילים המכינים לו, ואז יקרו שני דברים: קאווי יזכה ב-MVP, והספארס יסיימו ראשונים במערב לפני הווריורס.

4. טוני פרקר חייב להתעורר ולחזור לעצמו

טוני פרקר הוא רק בן 34. בארבע העונות האחרונות תפוקתו (וה-PER) שלו ירדו בהתמדה. אם נסתכל על נקודותיו, הוא ירד מ-20.3 נק' ל-16.7 נק', ל-14.4 נק', ל-11.9 נק' למשחק בעונת 2015-16.

טוני הוא שחקן של 20 נק' למשחק. הוא צריך לחזור לכושר גופני ולדרוש מהפלח לחזור לשחק 32-35 דקות, מה-27.5 דק' שהוא ירד אליהן בעונה שעברה. הפלח צריך לאחוז אותו בצוואר ולומר לו שהוא עדיין המנהיג, הוא עדיין הכוכב, והוא עדיין האיש. קרה משהו לטוני והוא כאילו איבד את התעוזה והדינמיות שהיו לו. אני בטוח שזה רק עניין מנטלי שמשום מה הוא לא מרגיש יותר כאלפה דוג של הקבוצה. טוני פרקר הוא לא שחקן של PER=16.2. הוא חייב להיות לפחות 18 אם לא 20. הוא קולע 49.7%. הוא חייב לזרוק הרבה יותר, לחדור הרבה יותר, ולחזור לנ=היות הטוני הפעיל מלפני שנתיים-שלוש.

5. צריכים יותר עזרה מכולם

בעונה שעברה הפלח איבד את בטחונו בבוריס דיאו, ומאנו ג'ינובלי וטוני פרקר היו מהצד השני של גבעתם. אני עדיין מאמין שלפרקר נשארו שתי עונות טובות מאד במחסנית, אבל ג'ינובלי גמר, וזאת אני אומר כבר שנתיים.

מה זאת אומרת? שמלבד קאווי לינרד, דני גרין, ופאו גאסול, למרכוס אולדרידג' צריך לתת >25 נק' למשחק; הפלח חייב להשתמש בדייויד לי הרבה יותר משהוא השתמש בדייויד ווסט; פאטי מילס חייב להפוך לסקורר מפחיד ולא אחד שקולע 6-8 נקודות למשחק, וקייל אנדרסון חייב להתבגר ולהפוך לשחקן רציני מיד, כבר מההתחלה.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. אחלה כתיבה, דוק!

    לא נראה לי שאפילו חצי מהתנאים האלה יתקיימו וגם אם כן – לא בטוח שזה יספיק נגד הסופר-טים מהמפרץ.

  2. לדני גרין הייתה בעונה שעברה את עונתו הגרועה בקריירה.
    הוא בהחלט יכול לחזור לעצמו.

    פאו גאסול שיחק בשנתיים האחרונות ב-2 רמות לפחות, טוב יותר מדנקן של התקופה המקבילה.
    שדרוג ברור.

    קאווי לאנרד רק בן 25 . הוא הראה שיפור מטאורי מעונה לעונה, מהרגע שהגיע לליגה.

    כשלוקחים בחשבון את העובדה שאלדרידג' סיים את שנת ההתאקלמות שלו בקבוצה, אז סביר להניח שנזכה לתרומה גדולה יותר שלו בעונה הקרובה.

    רק פרקר, עבורי, הוא סימן שאלה גדול.
    את פרקר של 2007 כבר לא נראה,
    אבל את פרקר של 2014,
    אותו בהחלט יכול להיות שנפגוש.

    אני עדיין מאמין שהספרס מנצחים (בהפרש קטן) בקרב המאצ' אפ מול גולדן סטייט.

    1. גם מבחינת האופי אם יש מישהו שמתאים להחליף את דאנקן זה גאסול.
      השאלה הכי גדולה כלפי לאונרד היא לא ביכולת כי היא ללא ספק קיימת אלא ביכולת שלו להפנים שהוא המנהיג והקבוצה הזו בידיים שלו מעכשיו.
      (יש לו את פרקר,מאנו וגאסול שיחנכו אותו אבל התפקיד על כתפיו)
      אין ספק כי פרקר הוא נק' המפתח, הספרס יצטרכו מאוד לתזמן את הדק' שלו לאורך העונה וכשיש להם את מילס וגם מורי הרוקי כגיבוי הוא לא צריך לראות יותר מ-25 דק' בעונה הסדירה כדי לשמר אותו כמה שיותר טרי לפלייאוף אם שם כמו שציינת גיא נראה את פרקר של 2014 יש על מה לדבר- לדעתי גם פופוביץ' קונה את זה בשתי ידיים.

  3. הקרדיט לנקודה הראשונה לברנדן גללה:
    https://hoopshabit.com/2016/10/07/san-antonio-spurs-need-increased-production-danny-green/

    מה גם שחלק מהדברים שהובאו שם עוותו:
    גרין עשה את הניתוח אחרי שנגמרה העונה ולא לפני הפלייאוף.
    הוא לא קלע ב-50% מעבר לקשת לפני שנתיים (הוא כן מחזיק ב-40% קריירה ל-3)
    ה-50% ל-3 מתייחס דווקא לפלייאוף האחרון (לפני הניתוח). מה שמראה שזה יותר עניין מנטלי.

    1. הפוסט הזה לא שווה כלום את הרעיון שעומד מאחוריו בכלל לא מגובה בנתונים נכונים לא שווה קריאה, מזכיר לי נורא את הסטטיסטיקות שקואץ ניק מביא שלרוב לא קרובות למציאות ומנסות להצדיק את הטיעון שלו.

      1. לא הייתי אומר לא שווה כלום, כי לגרין באמת הייתה עונה התקפית גרועה. הוא גם לא ניסה להעביר איזשהי אג'נדה אלא באמת להראות את הירידה בתפוקה. נכון שהיו היבטים שהוא לא התייחס אליהם אבל בגדול הוא נגע בנקודות המרכזיות. הוא גם לא העלים את נתוני הפלייאוף שם היה שיפור עצום (זה למשל משהו שמתאים לקואץ' ניק לעשות).
        הסיבה היחידה שהבאתי את זה היא שמגיע לו קרדיט על מה שכתב.

        1. לכל כותב מגיע קרדיט על המאמר שלו זה מובן ואני שמח שהבאת אך ברגע שהרעיון לא מגובה בנתונים אמיתיים אין מה להתייחס אליו.

  4. להגיד שדאנקן עונה שעברה יכל להיות שחקן של 20 נקודות ךערב זה פשוט להתנתק מהמציאות דאנקן לא יכל להמשיך ברמות הגבוהות ביותר ולכן פרש, לגבי פארקר אותו סיפור בדיוק הוא לא יכול להיות הסקורר שהיה ( איבד המון מהזריזות שלו,יתרה מכך הוא לא מתאים להיות רכז פותח בקבוצה שאמורה להתמודד על התואר , אם בעבר התרומה ההתקפית חיפתה על החור ההגנתי שיצר כיום כבר לא להגיד שיש לו 2 עונות בקנון , יחזור להיות שחקן של 20 נק' זה פשוט לא נכון. עונה שעברה הזהרתי מהבעיית ריווח שקיימת שם עם דני גרין (פופ נאלץ לסמוך עליו עוד עונה וחבל).0

  5. הספרס ילכו לאן שהבק קורט שלהם יקח אותם.
    ואני לא בטוח שהוא יקח אותם אפילו יותר רחוק מהקליפרס, בטח בעונה הרגילה.

  6. מסכים לחלוטין. הם צריכים יותר בהגנה ופה שווה ללכת עם דווין דדמון שהראה הגנת טבעת לא רעה כששיחק באורלנדו וקפיצה ביכולת משנה לשנה. שחקן מהסוג שפופוביץ' יודע לשבח והיטב.

    למרות זאת, החולשה בפוינט גארד (עם כמה שאני אוהב את טוני) בעוכריהם. זאת נקודת התורפה המרכזית.

      1. לדעתי יש לו את זה בהתקפה. הוא יוכל להיות שחקן שישי מעולה ב-2017/18 אחרי שמאנו יפרוש, בשאיפה עם כריס פול בחמישייה (פול, גרין, לנארד, אולדרידג' ופאו לוקחים אליפות).

        הגנתית אני לא חושב שהוא מסוגל לעצור את השחקנים הטובים ביותר, ויהיה קשה להחביא אותו מול גולדן סטייט או קליבלנד.

  7. הבעיה בפוינט היא אקוטית ואני מתפלא שלא נדרשו אליה בקיץ. אלא אם כן פופוביץ' סומך על פאטי מילס שיתן תפוקה עקבית שמתאימה לרמות הגבוהות. פרקר בן 34, זה זקן לרכז שהתבסס על מהירות וצעד ראשון כנשק העיקרי.
    כך או כך, השיטה של הספרס תביא אותם למקום השני בליגה.
    בפלייאוף אולדריג' וגאסול יתנו את הטון. אני מאוד מחזיק מהספרס השנה. יתנו פייט רציני לגולדן סטייט

  8. כולנו מתכנסים לאותה נקודה: טוני פרקר. ואולי כגבוי פאטי מילס. וזאת בהנחה שדני חוזר לצלוף (אפשרי בהחלט, זה כנראה החלק היותר קל). כי ללא קו אחויר ראוי מאיים ומספק נקודות, לא יעזור הקו הקדמי הפנטסטי. כן גאסול, אולרידג' ולנארד זה ללא שום ספק קומבינציה 3-4-5 הכי קטלנית בליגה, אבל כרגע התחושה ש1-2 זה ירידה רצינית של כמה דרגות אחורה, וללא זה לא יהיה אפשרי לעבור את ג"ס, ולא בטוח שאת הקליפרס.

  9. ראיתי עכשיו קמצוץ מקדם עונה קאבס מול סיקסרס.
    לא ברור הדבר הבא וזה נכון לשאר משחקי קדם העונה-
    הכוכבים הגדולים לא ממש משחקים או משחקים בערך והאולמות מפוצצים. מה נסגר??

    1. שיווק של "בואו לראות את לברון ג'יימס מול ג'ואל אמביד" וגעגוע לאנ.בי.איי, כנראה יחד עם מחירים זולים יחסית.

      הם לא משחקים הרבה, אבל זאת עדיין חוויה. חוץ מזה, משחקי קדם העונה לרוב לא באולמות הרגילים של הקבוצות אלא בערים שונות מה שמושך עוד קהל.

  10. טוני כבר לא יחזור להיות מה שהיה, הירידה שלו עקבית מדי ומתמשכת. לעומת זאת לדני גרין עוד יש סיכוי כי הנפילה שלו היתה גדולה מדי. בעית ראיה? מי יודע, הלוואי.
    לצערי אני לא רואה את ס"א מתמודדים שווה בשווה מול ג"ס. גם בשנה שעברה הם היו נחותים מהם ונראה לי שהם נשארו באותה רמה בעוד ג"ס קפצה מעלה. אני לא פסיכולוג אבל נדמה לי שמנחם החליף villain במערב, עכשיו זו ג"ס ופתאום הוא בעד הפלאח וצאן מרעיתו 🙂

    1. לא יודע אם קורי ג'וזף היה עושה את ההבדל. בלי רכז בטופ 10 אי אפשר לקחת אליפות כיום, ופרקר כבר שנתיים לא שם לצערי. קורי ג'וזף לא יהיה שם. כריס פול לספרס? הלוואי. אולי זה יהפוך אותם שוב לכאלה שיכולים באמת להתמודד עם ג"ס. לא יודע אם עד אז פאו גאסול עדיין יהיה רלוונטי

      1. אוקיי, אל תיתן לי להפריע לליגת הפנטזי שאתה מנהל בראש.

        הם לא צריכים רכז טופ 10 יותר משכל קבוצה אחרת צריכה שחקן טופ 10 בכל עמדה שרירותית.
        הם צריכים מישהו שיכול לשמור, לשחק חכם, לקלוע זריקות פתוחות, ולאפשר לפארקר ומילס הרבה מנוחה בעונה הרגילה.
        והיה להם מישהו כזה.

        1. קורי ג'וזף אולי התאים לתפקיד לפני שנתיים-שלוש כשפרקר עוד היה בטופ, עכשיו כבר לא.
          כריס פול זה באמת אוברקיל ולדעתי גם עם חוזה לשנתיים הקרובות, אבל בין ג'וזף לפול יש טווח די רחב של שחקנים שיכלו להתאים, וחבל שלא הלכו על אחד מהם.

  11. הבאת כאן כמה נקודות מעניינות.

    גאסול יוכל להביא תפוקה סטטיסטית יותר טובה משל דאנקן, אבל בצד המנהיגותי הוא לא זה שימלא את החלל.
    זה כנראה יהיה התפקיד של מאנו (ואולי פארקר).

    ואם כבר פארקר, הסיכוי שהוא יחזור להיות מה שהיה לפני 3-4 שנים קלוש.
    מפליא אותי שביופורד ופופ לא הביאו גיבוי יותר מסיבי לעמדות הגארד, בייחוד כשרואים שגם מאנו כבר לא יכול לתת יותר מ15 דק' אפקטיביות למשחק.
    גם אם גרין חוזר לעצמו (הלוואי…) יש להם עדיין בעיה רצינית בקו האחורי.

  12. הלכתי ישר לתגובות כתובות יפה .
    אין לי מושג מה מנחם כתב אני לא קורא אותו …
    מהתגובות ברור שבלי חיזוק משמעותי בקו האחורי לספרס ילך קשה מאד.

  13. מנחם אני מתפלא עליך, כבר בפסוטסיזין של שנה שעברה אמרת שפארקר לא יכול לספק את הסחורה ברמה הנדרשת ואכן הוא לא סיפק – איך עכשיו אתה אופטימי לגביו?

  14. פעם שלישית שאני כותב תגובה ונמחקת לי (באשמתי):

    זה מצחיק שדווקא מנחם כותב כמו אוהד (של הפלאח?), בזמן שאני פה כדי להרגיע את ההתלהבות.

    לגבי גרין עוד אפשר לקוות שניתוח העין יסדר לו את השלשות חזרה למקום. אין ספק שזה באמת תירוץ נהדר.
    אני דווקא מטיל ספק בכך. הקליעה ל- 3 מורכבת מהרבה מאד פרמטרים שכוללים: מעט מאד ראייה (יש זריקות שנעשות בכלל בלי לראות את הטבעת), אלא בקשר עין-מח- יד. כולל הרבה מאד משקל לביטחון עצמי, פסיכולוגיה ואמונה בעצמך. המוח האנושי יודע לנקות הרבה מאד מסיחי דעת והפרעות ראייה ועדיין לתת לנו תמונה מושלמת, והקשר בין המוח ליד הוא קשר מדהים בעיני ברגישויות שלו ובכיוון העוצמות שלו. מנחם יודע הרבה יותר טוב ממני ביומכניקה של הגוף, אבל אני נדהם בכל פעם מחדש עד כמה כל המערכות הממוחשבות והרובוטיות המתקדמות ביותר לא מצליחות להתקרב ליכולות של זריקה ל- 3 (ושוב לעין יש את התפקיד הכי פחות חשוב בסיפור).
    שימו לב שהספרס הכינו תחליף לגרין בדמות בריאן פורבס, קלע שלשות אדיר (ותו לא?) וג'ונתן סימונס אמור לחזור ולהראות במה ובכמה הוא השתדרג לקראת השנה השנייה שלו.
    גרין יקבל אולי הזדמנות ב- 20 המשחקים הראשונים – לא יותר.

    לגבי פארקר, צר לי (עוד הרבה יותר ממכם), אבל מדובר במקרה אבוד.
    אין לספרס מה לחפש בקרבות האליפות כשהמאץ אפ הוא פארקר מול פול, ווסט, סטף או אירווינג. במקרה הטוב ביותר, אפשר להחביא אותו. אבל בחיאת כמה אפשר להחביא.
    הספרס חייבים להחליט למי נותנים את המפתחות ולהתחיל לתרגל אותו 30 דקות לערב. בין אם יהיה פאטי מילס הותיק או מוריי הצעיר.
    אני מאמין גדול שמוריי יכול להיות גארד פותח נפלא לספרס, אבל ברור לכולם שהוא יחזיר את ההשקעה רק בעוד 2-3 עונות.

    הספרס הביאו 50,000 גארדים להרכב, מה שלא מבשר טובות.
    צריכה להיות רוטציה מסודרת, להחליט על מי מהמרים ואת השאר לשלוח בטריידים (בראש ובראשונה את גרין)

    לגבי קאווי,
    אין ספק שהוא הפנים והמנהיג של הספרס בעשור הקרוב. אני לא יודע אם לצפות ממנו לעוד 6-7 נקודות למשחק. אם הוא יתיצב על 22 נקודות וייקח את המנהיגות השקטה בסגנון דאנקן, דיינו.

    לגבי פאו, כמו שאמרתי, על הנייר זה השחקן הכי קרוב לדאנקן מבחינת חוכמת משחק, ניסיון, מנהיגות. אני רק טוען שגם הוא יתחיל לרדת השנה במדרון. הוא לא רים פרוטקטור טוב כמו דאנקן ומה שחשוב זה לשמור אותו בריא לקראת אפריל – מאי. הוא לא נח החופש וזה לא טוב.

    יש לספרס כמה מתנות קטנות מאד מוצלחות שיפתיעו לטובה (אני מקווה): מוריי, פורבס, דיוויד בארטנס ואולי אפילו דווין דדמון, אבל אני מתקשה לראות את הספרס מתמודדים מול גולדן סטייט, אולי אפילו מתקשים מול הקליפרס.

  15. טוני פארקר זה לא סימן שאלה אלא סימן קריאה!!!
    ובכיוון אחד. הספרס לא יכולים ללכת עד לסוף. מקום טוב למעלה זה משהו שהיה מספק הרבה קבוצות אחרות. אבל לא את הספרס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט