שחקן גדול. אבל מטורף אמיתי או פוסי קאט עם מסיכה? / מנחם לס

 

1. NBA ללא קווין גארנט (וללא דנקן וללא קובי)

גארנט הודיע בדף האינסטרגם שלו שהוא החליט לפרוש מה-NBA נכון לעכשיו. יהיה מוזר מאד להתחיל ליגה ללא קווין גארנט, קובי בריאט, וטים דנקן.

הליגה תהיה פחות טובה בלעדיהם.

אבל בלי גארנט הליגה תהיה, על בטוח,  יותר "נורמלית". יותר "SANE".

קווין גארנט היה שחקן שהביא איתו ליכלוך. הוא עיצבן. רצית לפעמים לתקוע לו כדור במצח.

על כך שהוא היה שחקן גדול עם שער פתוח להיכל התהילה אין בכלל ויכוח.

קווין, גארנט, השחקן הכל כך מיוחד במינו, החליט אחרי 21 שנות משחק בנבא – TO CALL IT QUITS. השחקן בן ה-40 שבילה את כל העונה האחרונה יותר כמאמן-שחקן של צעירי ממינסוטה מאשר תורם ממשי לקבוצה, הודיע על פרישתו בעמוד האינסטגראם שלו.

הוא היה שחקן כדורסל מצויין, אם כי לדעתי לא ייכנס להסטוריה כאחד מהגדולים ביותר. ז"א שחקן גדול, אבל לא עם זכות העלייה להר רשמור.

הוא הגיע כשחקן שעדיין לא מלאו לו 19 ישר מהתיכון לליגה הגדולה ב-1995, עלה בחמישייה ב-43 משחקים, וסיים עם 10 נק' ו-6 ריב' בפחות מ-30 דקות למשחק. בסיום העונה השנייה בה הוא תקע 17 חיצים, קטף 8 רימונים, וחסם 2 פגזים למשחק היה ברור לכולם שהענק הרזה הזה הוא כוח דומיננטי שיישאר בליגה לשנים רבות מאד.

החלטתו לוותר על לימודי מכללה, וההכנה שהמכללה מציעה לשחקן צעיר נחשבה בתחילה לאבסורדית. משהו שנחשב ל-NONSENSICAL. אבל הצלחתו לקפוץ ל-NBA ולהצליח מיד הורידה אסימון ליותר מדי שחקנים שסכוייהם להצליח לא היו גבוהים כשלו, עד שה-NBA החליטה מה שהחליטה עם דרישה לשנת לימודים אחת לפחות. אין בכלל שאלה שקווין גארנט היה הגורם לכך.

הוא שיחק את רוב הקריירה במינסוטה כשמ-1997 עד 2007 הוא היה אחד הביג-מן הטובים ביותר בליגה עם בחירות קבועות לאול-סטאר, וסטטיסטיקה מצויינת של 21 חיצים ב-49%, 12 קטיפות, 1.7 חסימות, ו-1.4 גניבות למשחק, אבל 0 אליפויות. אפילו לא קרוב לאליפות. אחזור לזה עוד רגע.

הוא הביא למשחק מין פראות. מין אכזריות. למעשה לא זה ולא זה, אלא מילה אנגלית בין השתיים והיא "FEROCITY". מין ברוטליות וגסות שלא נראתה לפניו. לכן שנאו אותו.
*
השחקנים שנאו אותו כי לא היתה לו כל בעייה להרוס לשחקן קריירה שלמה על מנת לקלוע עוד סל. מין בהמתיות של "אני לא שם זין עליך, או על כל אחד כמוך כי אתה אוייב, ותפקידי למגר אותך, ואם כתוצאה מכך תזדקק לכריתת זרוע, זה פשוט עניין של BAD LUCK. הכל כתוב בשמיים יא בנזונה קטן".
*
זה היה קווין גארנט. לא שם, ולא עשה חשבון לאף אחד.
*
ההגנה שלו על הטבעת תמיד – אבל תמיד – כללה מרפקים חדים, רצון להרע, ושמחה לאיד. עבורו לקיחת ריבאונד היתה עניין של חיים ומוות, לא פחות ולא יותר. זריקת הג'אמפ שלו מחצי מרחק היתה בלתי ניתנת לעצירה, ומהשנייה הראשונה עד האחרונה כששיחק, פרצופו היה פרצוף של רוצח סדרתי שלעולם – אף פעם – לא חייך במשך המשחק, ולעולם לא לחץ יד.
*

אבל אליפויות לא באו – אפילו קרוב לזה – כי אף פעם לא היו לו מספיק שחקנים משלימים לאליפות.

אז הוא הגיע לבוסטון. והוא לקח אליפות ב-2008 שנוספה ל-MVP שלו מ-2004, ול-15 הופעות האול-סטאר שלו.

אבל…

תמיד חשבתי שלא היה הרבה BITE (נשיכה) מאחורי כל ה-BARKKING (נביחות), כפי שמראה הוידיאו הבא:

*

*

היו עוד מקרים בהם אנשים שאלו "מדוע הוא לא בוחר אנשים בגודלו להתעסק איתם (הוא 2.12 מ')?

האמת היא שמה שאני באמת מאמין זה שקווין גארנט הוא, אחרי הכל, פוסי קאט. לא פחדן ולא שאר השטויות הללו, אלא פשוט 'פוסי קאט' שניסה כל הקריירה לשחק אותו כ-"רע".

אתם יודעים מה?

עתה שהוא הודיע על פרישתו למה שלא נגדיר אותו פשוט כקצת דפוק בראש, וזהו? מה, נלך לעשות עליו דיאגנוזה פסיכואנליטית? היי, הוא נתן לנו רגעי צחוק, FUN, והשראה, אז בואו נעזוב את זאת כך: האדם, בחייו הפרטיים, הוא אחלה בנאדם. על הפארקט הכדור עושה ממנו קצת טושטוש. מישיגנר. ביידיש זה לא נשמע רע כל כך. אז על הפארקט הוא היה מניאק מופרע, אבל עבור כך ישנם שופטים.

בליגה ישנם שחקנים גדולים וישנם שחקנים מטורפים מהסוג של מטה וורלד פיס, ריק מהורן, ג'ון סטארקס, ביל למבייר, כריס וושבורן, סטפן ג'קסון, ראשיד וואלאס, ג'ייסון ויליאמס, רובן פטרסון, או ריקי דייויס. להם הייתי מצרף את קווין גארנט, עם הבדל אחד: הוא גם שייך ל'גדולים', יותר מכל אחד מהמטורפים האלה.

 

עוד וידיאו שיסביר מה אני מנסה לומר:

*

*

הוא היה גדול בהכנת שחקנים צעירים, בהכנתם פסיכולוגית למשחק, ובלהראות להם את ה-INTRICATE PARTS [החלקים המורכבים] של להפוך לשחקן גדול.

אני אף פעם לא אהבתי אותו, מלבד התקופה כשהיה בסלטיקס וגבר על הלייקרס.

אבל אני יודע בדיוק כמו כל אחד אחר איזה שחקן גדול הוא היה!

********

 2. דרוש מתנדב לתרגום מאמר מצויין

 

בפעם הראשונה בלייק גריפין כותב לאוהדי הקליפרס על בעיות העונה שעברה, ובעיות אחרות בקליפרס, וכמובן על מעמדו והרגשותיו.

מאמר אישי לא ארוך ונוגע בנשמה.

http://www.theplayerstribune.com/blake-griffin-message-to-clippers-fans/?utm_medium=email&utm_campaign=Sept%2024%20AM&utm_content=Sept%2024%20AM+CID_8167ed98d8c0a5774d2c443bff1548a7&utm_source=newsletter&utm_term=To%20Clippers%20Fans

מי שמעוניין לתרגמו שיענה ראשון בתגובה והמאמר שלו. אם תראה שאתה ראשון, כתוב לי ל-

sefersheli@hotmail.com

ואענה לך שהמאמר שלך.

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. בסלנג צה"לי מכנים אדם כמותו – "שרוט".

    הוא גם הרוויח מילה נוספת מהסלנג הצה"לי שמתארת את אישיותו:
    "מורעל".

  2. הריב עם דוויט הווארד, מוכיח לפחות לי 1 ולתמיד שהוא לא פוסי קט, הוא גרם לגלן דיוויס לבכות, אחד השחקנים האוהבים עלי ביותר הוא הוסיף רוע לליגה שהדם הרע והטראש טוק נעלם בה מזמן (למרות שלא פעם ולא פעמיים עבר אצ הגבול כמו במקרה עם דאנקן שביניהם יש שנאה יוקדת עד היום), אך עם זאת לא הוא לא קובי ולא דאנקן יהיו חסרים לליגה (העונות האחרונות שלהם ביזו את עצמם), דאנקן וגראנט היו חייבים לפרוש לפני שנתיים(גראנט כבר לפני 3), ב93 אחרי הפרישה של גורדן הליגה איבדה את 2 כוכביה העיקריים ושרדה אז 3 ששיאם בעבר?

    1. ברור שהליגה תשרוד.גם קובי גם טימי וגם גארנט היו הרחק משיאם בשנים האחרונות ולא היוו פקטור מקצועי בליגה.לא חסר סטאר פאוור בליגה כמו לברון קרי דוראנט ווסטברוק פול ועוד רבים וטובים אחרים.גארנט בעשור של 2000-2010 היה הפאוור פוורד הכי טוב בליגה.היו עוד מלא תקריות איתו 2 שזכורות לי במיוחד היו עם כרמלו אנתוני[על אשתו] ועם דאנקן[על אמא שלו שנפטרה]

  3. שום דבר ממה שעשה, און אנד אוף דה קורט, לא גרם לי לפתוח טלוויזיה במיוחד עבורו. דבר שאני יכול להגיד על, לפחות, 10 שחקנים שיש רק בליגה היום.

    1. זה יותר מהסיבות שללא היה השחקן הטוב בעולםאף פעם, ששיחק בעיר מינוסטה ובמיוחד בקבוצה כמו הזאבים (תאמין לי שאם הוא היה משחק בערים כמו ניו יורק וLA לא הייתה מפסיק לשמוע אליו), שסגנון המשחק שלו לא היה מרהיב כמו של השאר.

  4. פוסט מדוייק
    הוא שחקן בסדר גמור , קצת אוברייטד
    כל הסיבוב לברוקלין לא עשה לא טוב , היא צריך לפרוש כבר לפני 3 עונות
    למרות שהוא PF מצויין לא חסרות לו מגרעות
    אם לא מק׳הייל ואיינג׳ הירוקים יכול להיות שהיה נוחת בלייקרס ואז השילוב שלו עם קובי יכל ליצור משהו מאוד מיוחד
    בכל מקרה הוא לא יותר טוב ממלון , באקלי , טימי ואולי אפילו נוביצקי

  5. הרעיון של "לא מוכן להתעסק עם אנשים בגודל שלו" מגיע גם בעמדה שלו. כל חייב הוא בחר לשחק בפאוור פורוורד, בעוד דאנקן התפשר פעמים רבות והלך לשחק סנטר בעוד גארנט לא הסכים. אבל לא הייתי נותן לו את התואר "פוסי קאט".. הוא קצת מתלהב ומאוד מעצבן, אבל לא פחדן… הוא גם לקח קרבות שהוא לא יכול לקחת רק על מנת לעצבן את היריב (דיוויד ווסט לדוגמה היה מפרק אותו…) ומה לעשות? אנחנו צריכים גם אנשים כאלה, לוחמה פסיכולוגית היא חוקית ואפילו "מבורכת" כל עוד היא בגבול הטעם הטוב.

  6. שחקן גדול, איש קטן.

    הפרישה שלו הרבה פחות משמעותית מאלו של קובי ודאנקן בעיקר בגלל שכבר 3-4 שנים הוא לא באמת רלוונטי.
    ייזכר כPF גדול, אבל לא כאחד הגדולים באמת.

  7. מישהו זוכר מיהו השחקן (גארד לבן) שגארנט ניסה להקניט בכך שירד על ברכיו והלך אחריו כמו כלב במהלך המשחק?
    אני אנסה למצוא את הקטע..

  8. אותי הוא איבד כשקרא לוילאנובה "חולה סרטן". זה חורג בהרבה מתחום הספורט, וגורם לי להאמין ש KG הוא חלאה של ממש, כבן-אדם, במובן הרחב ביותר של המילה.

    שמח שפורש, קצת חבל לי שלא ספג פציעה חמורה

      1. לא, זה לא ספורט. ובחיים האמיתיים כשאני רואה מישהו מתעלל באחר מתוך רוע לשמו, אז כן אני מאחל לו דברים רעים.

  9. איש דוחה אבל שורה תחונה אחד הטובים אי פעם בתפקיד שלו.
    אפילו יש לו קייס לגיטימי לפוואר פורוורד מספר 2 בכל הזמנים.

      1. לפניו לפי איזה קריטריון ?
        "שחקנים שאני אוהב במיוחד" ?
        "שחקנים שעשו אחלה מספרים ואפס הישגים" ?
        רק שניים מהרשימה שלך הובילו קבוצה לאליפות, והפער ביכולת ההגנתית בין נוביצקי לגארנט שהיה שחקן ההגנה הכי טוב בליגה, הוא קיצוני ברמות פסיכיות.

        סוף הוויכוח ? רחוק מזה.
        קייס לגיטימי + ? בלי שום ספק.

        1. נשים לרגע את ההשוואה לנוביצקי בצד –
          מאלון ובארקלי אולי לא זכו בטבעת, אבל ההבדל הוא שהם עברו לקבוצת כוכבים מאוחר מדי בקריירה, בעוד שגארנט עוד היה בכושר טוב, וגם הקבוצה שמסביבו.
          כוכבי הרוקטס 97 והלייקרס 2004 שהיו מסביב לבארקלי ולמאלון, היו או זקנים (האקים, דרקסלר, פייטון), או מסוכסכים (שאקובי).
          האליפות של גארנט עם בוסטון הייתה הרבה בזכות הקבוצה כמכלול, אי אפשר להגיד שגארנט סחב אותה לאליפות לבד או משהו.

          ככה שמבחינת הובלת קבוצה לאליפות גארנט, לדעתי, לא מתעלה יל בארקלי ומטלון, ובוודאות יורד מנוביצקי.

      2. לא נכון…הוא הוביל במשך שנים את הליגה במדד היעילות והיה אולאראונד מושלם, עדיף מהבחינה הזאת יותר מדאנקן(מסר יותר אס' בשיאו ויותר חטיפות) וחוץ מזה הוא היה שחקן הגנה מצויין ולכן הוא עדיף על בארקלי ונוביצקי, מלון היה היד הארוכה של ג'ון סטוקטון ולא יותר מזה. חוץ מזה עם כל הכבוד לכל הפאוורים הטובים והגדולים אני בוחר לפני כולם את רודמן.

  10. שחקן גדול, מחויבות טוטלית, ריכוז יוצא מן הכלל בהגנה, מנהיג של הקבוצות שלו ומצמיח של שחקנים צעירים מסביבו, הכרה לעומק של ההיסטוריה של המשחק ואיך משחקים אותו.

  11. ההבדל בינו לבין מישהו כמו דאנקן הוא שהפיק שלו היה לטווח קצר ועצם זה שהוא היה צריך את פירס ואלן לידו גם לא עוזר לו בהשוואות לגדולים אחרים.

    1. זה נראה לך קצר כי הוא שיחק 700 שנה….הוא נתן 9 עונות עם מעל 20 נק' וסט' מדהימות. סתם לפרופוציות אז יאו מינג שנכנס להיכל התהילה שיחק 8 עונות………..

  12. שחקן אדיר ואישיות אדירה אך זמנו של כל אחד מגיע, מבחינה אישית האליפות של בוסטון הכי ריגשה אותי בעיקר בשבילו. יום עצוב.

  13. מסכים שחקן גדול לא ענק .
    לקח אליפות …אבל לא בקבוצה שבחרה בו בדראפט …חיסרון גדול על פי מדד שדה😊 …..למרות שבניגוד ללברון עבר בטרייד ובגיל מבוגר יחסית.
    לא מתווכח עם דדי כי איני ברמתו בכל הקשור לנ.ב.א אך לתחושתי נוביצקי גם בלי הגנה היה גדול ממנו .
    גם מלון .
    על דאנקן אין על מה לדבר בכלל ( גם לשיטת דדי להבנתי ).
    אני הייתי מעדיף עליו גם את בארקלי .

    1. לא טענתי שהוא הפאוור פורוורד מס' 2 בהסטוריה ללא וויכוח או אפילו בהכרח לדעתי, אלא רק שיש קייס מאד מאד לגיטימי לטענה הזו.

  14. רציתי לשאול:
    עד היום לא הבנתי איזו פציעה בדיוק היתה לגארנט ב2009 שהוא החמיץ כמעט את כל העונה אחרי שבוסטון עמדה לשבור את שיא כל הזמנים?
    הרגיש כאילו מאז הפציעה ההיא הוא לא חזר למה שהיה ודי השתיקו מה היא הייתה.
    תודה

      1. עונה אחרי שבוסטון זכו באליפות הם פתחו בטירוף ואז גארנט נפצע וגמר את העונה ובסופו של דבר הם הפסידו לאורלנדו והלייקרס זכו באותה עונה באליפות.

  15. גם אני אתגעגע אליו מאוד, שחקן הגנה יוצא מן הכלל, מאוד מכיר את קובי ברעל שלו ובראש השרוט. שניהם עשו את כל מה שצריך כדי לנצח. קבוצה שהוא שיחק בה לא היתה יכולה לנוח, לא כל שכן לעשות טאנקינג.

  16. חבר׳ה מי הגדולים הבאים שצפויים לפרוש?? מתבאס של אצליח לראות את קובי, דאנקן וגארנט הייתי כל כך קרוב …

    1. פול פירס[כנראה בסוך העונה] דירק נוביצקי[כהראה עוד שנתיים] פאו גאסול גם עוד שנתייםשלוש.גינובילי כנראה בסוף השנה.

  17. שחקן אדיר ובתור טראש טוק אני מעריץ את היכולות שלו.. יכל להוציא משלווה כל אדם על הפלנטה וכל הלפלפים פה שמאחלים לו פציעות לא מבינים כמה חסרים אנשים כמוהו (מזכיר את ג'ורדן בנחישות ובאיך שהוא רוצה נצחון ולא ייבחל בשום אמצעי..) מצד שני הוא גם מזכיר את פניני בחומרה של הדברים שאמר…
    בקיצור שחקן אדיר ומחוץ למגרש גם בן אדם לא רע ויש לי רק הערכה לשחקנים שעולים לשחק ונותנים הכול על המגרש. תתביישו לכם כל המלעיזים והשונאים

  18. כשאתה משחק במינסוטה אתה חייב להשתמש בכל מה שיש לך כדי להגיע לאיזשהו הישג….
    חבל שמארבורי לא נשאר אתו במינסוטה…. יש מצב שהיו מעיפים את הקבוצה מהליגה 🙂

  19. משחקי כאילו:
    מה היה קורה עם גארנט היה מגיע לספרס של דיוויד רובינסון ודאנקן למיני?
    אילו שחקנים הם היו הופכים להיות?
    אלו בני אדם? וכמה טבעות היו לכל אחד?

    1. סביר להניח שלמיני עדיין היו 0 תארים ואילו הספרס הייתה קונטנדרית אם אפשרות להילחם על התואר כל שנה(המצב הקיים פחות או יותר).

  20. מי שטוען שגארנט לא מהגדולים ביותר אינו מבין כדורסל. גארנט היה מגדולי שחקני ההגנה בכל הזמנים ומהשחקנים המגוונים ביותר בכל הזמנים ומנהיג עליון.
    וכן הטענה שזה שהיה צריך את פירס ואלן מוריד ממנו זה כמו לטעון שזה שבירד היה צריך את מקהייל. ופאריש מוריד ממנו וזה שמג'יק היה צריך את כארים וורת'י מוריד ממנו וזה שמייקל היה צריך את פיפן ומצוינים כמו קוקוץ' וגראנט מוריד ממנו.
    גארנט היה ללא כל פקפוק מהגדולים ביותר והוא הפאוור השלישי בכל הזמנים ברשימותיי אחרי בארקלי ודאנקן ובוודאי שהוא טוב מנוביצקי במכלול היכולות והתכונות.

  21. גארנט לא היה שחקן ענק כמו קובי או דאנקן. והאליפות שלו עם בוסטון הייתה בעיקר בזכות פול פירס. (בוסטון כקבוצה נתנה שם את אחת ההופעות הגדולות שראיתי בגמר, וזה גם בזכות ריי אלן וגארנט.)

  22. אף פעם לא הייתי משוגע עליו, אבל אי אפשר שלא להעריך אותו. ואני אומר את זה בתור סלטיק שרוף….
    עם כל הכבוד לריי ריי ובטח שלאהוב נפשי 'האמת', גארנט אחראי יותר מכל אחד אחר לחזרה של הסלטיקס למרכז הבמה. הוא הביא איתו את האש ששינתה את כל תרבות המועדון. השילוב שלו עם טיבודו הפך את הסלטיקס למפלצת הגנתית בתוך שנייה.
    אני גם לא קניתי את ה'טירוף' שלו. גם לי זה הרגיש יותר פיצוי על חוסר ביטחון מאשר כל דבר אחר. אפילו ההתבטאות ברגע השיא של הקריירה שלו "הכל אפשרי" מעוררת ספקות לגביי האותנתיות שלו כשנזכרים שזה הסלוגן של החברה המאמצת שלו (אדידס).
    מצד שני, אין ספק שבשיאו הדומיננטיות שלו בשני צידי המגרש היתה שניה רק לשאק.
    דבר אחד שלו שכן גרם לי לחבב אותו היה הנוהג לחסום זריקות סתמיות של יריבים אחריי שריקות. כאילו אומר 'זו הטבעת שלי ואף אחד לא ישחק איתה'.
    שחקן גדול – כן, יחסר לי – לא

כתיבת תגובה

סגירת תפריט