3 סיבות מדוע הת'אנדרס יכולה לעבור בקלות את הלייקרס/רועי ויינברג

תשכחו מגמר של היט נגד לייקרס. כדי שהלייקרס יגיעו לשם הם צריכים להתמודד עם המערב הקשוח. במקרה הטוב הם מקבלים גריזליס בסיבוב הראשון (מקום ראשון במערב), ספרס (או דאלאס) בסיבוב השני, ולגראנד פינאלה, את הת'אנדרס בגמר המערב. עד הת'אנדרס דרכם סלולה, אבל יש סיכוי גבוה שלא יצאו מנצחים נגד אוקלהומה. סיבות בפנים.

קובי וטד על OKC. קרדיט לדף הפייסבוק NBA HOUMR

למי שלא הבין: במהלך הסרט TED, בכיכוב אותו דובי, הדובי מתוודה על הפחד שלו מרעמים- Thunders.

***

1.גיל:

תסתכלו על החמישייה של הלייקרס:

-כל התאריכי הולדת בכל הקבוצות נכונים לכל שנת 2012, לא לאוגוסט 2012-

רכז: סטיב נאש-38

קלע: קובי בראיינט-34

סמול פורוורד: מטה וורלד פיס-32

פאוור פורוורד: פאו גאסול-32

סנטר: דוויט הווארד-27

2 שחקנים בולטים מהספסל:

ג'ודי מיקס-25

אנטואן ג'יימסון-36

ממוצע גיל של 7 השחקנים המובילים (אם הייתי רוצה להגבירו, הייתי מכניס בלייק במקום
מיקס): 32 (ללא המבוגר ביותר-31).

תסתכלו על החמישייה של הת'אנדרס:

רכז: ראסל ווסטרברוק-25

קלע: ת'אבו ספלושה-28

סמול פורוורד: קווין דוראנט-24

פאוור פורוורד: סרג' איבאקה-23

סנטר: קנדריק פרקינס-28

2 שחקנים בולטים מהספסל:

ג'יימס הארדן-23

ניק קוליסון-32

ממוצע גילאים: 26.14 (ללא קוליסון 25.16).

זה אומר, שלאחר רבע אחד הלייקרס יותשו מהמשחק המהיר של הת'אנדרס, ואוקלהומה סיטי תהיה רעננה. הבדל של 5.86 שנים בין הלייקרס לת'אנדרס, זה המון.

***

2.מאמנים.

סקוט ברוקס, מאמן הת'אנדרס, הוא אחד המאמנים הטובים בליגה. מאמן העונה לשעבר, מנוסה למרות גילו הצעיר, ובנה שיטה טובה מאוד לת'אנדרס, שמסתמכת על הקו האחורי בהתקפה, ומשתמשת בקו הקדמי כמטרייה הגנתית (2 שחקנים מעל 20 נקודות-דוראנט ו-ווסטרברוק, ואחד מעל 15 נקודות- הארדן. איבאקה עם 9.1 נקודות ואז כל שאר השחקנים, עם פחות מ-5.6 נקודות בממוצע).

בלייקרס, מייק בראון ידוע כמאמן אשר נוטה ללכת על כוכב אחד ולתת לו את הכדור, כמו קובי אשתקד בלייקרס, וכמו לברון בכל שנותיהם ביחד בקאבלירס. עם 3 כוכבי על, שיטה כזאת תהיה לו קשה (3 הקלעים המובילים בלייקרס אשתקד-קובי-27.9, ביינום-18.7, גאסול 17.4). ההבדל הוא שבלייקרס היו 4 שחקנים בדאבל פיגרס, ובת'אנדרס שלושה.

העניין הוא, שמהרגע שהם נבחרו בדראפט, נאש והווארד היו מספרי 1, והיו כך למשך כל הקריירה. קובי היה מספר 2 ב-8 שנותיו הראשונות בנבא, אבל ב-8 השנים שעברו מאז הוא מספר 1 מאוד דומיננטי. גאסול הפך רק ב-4 השנים האחרונות למספר 2, ויהיה לו קשה לעשות הסבה לשחקן הרביעי בחשיבות בקבוצה. ווסטרברוק והארדן לעולם לא היו למשך תקופה ארוכה (אפילו חודש) האופצייה המרכזית בהתקפה.

למזלו של בראון, יש לו רכז מחונן שעתיד להיות אחד המאמנים הטובים בנבא אם ירצה-סטיב נאש. נאש יכול לנצח על מקהלת הלייקרס בצד ההתקפי, ולהשאיר לבראון את המומחיות שלו-ההגנה.

***

3.גיבוש.

אוקלהומה סיטי ת'אנדרס, במתכונת הנוכחית, משחקת כבר עונה וחצי ביחד (מאז הטרייד על פרקינס ל-OKC). בעונה וחצי הזאת הם עברו לא מעט, וגם למזלם, אין להם אגו מניאק בקבוצה. הם עברו 2 מסעות פלייאוף, ומאוד מגובשים. הם רגילים לשחק ביחד כצוות, וזה ישפיע מאוד על העונה שלהם.

בניגוד מוחלט, הלייקרס משחקים בשנה הראשונה ביחד. יקח להווארד זמן ללמוד לשחק כסייד קיק, ולסטיב נאש להתרגל להיות האופציה השלישית בהתקפה. אפילו לא התחלנו לדבר על גאסול, שמהאופצייה השנייה בהתקפה הופך לאופצייה הלפני אחרונה. חוץ מזה, מבחינת אגו: קובי היה ועדיין עם אגו גדול במיוחד. סטיב נאש התרגל להיות האופצייה הראשונה בהתקפה, ויפגע לו באגו להיות האופצייה השלישית. אנטואן ג'יימסון היה שחקן פותח כל הקריירה ועכשיו הוא הופך לרול פלייר. מטה וורלד פיס, לא משנה כמה ינסה, היה ועודנו טרבל מייקר. חשוב לי להדגיש: אני לא אומר שהם לא יקחו אליפות, אני אומר שזה לא יקרה השנה. גם למיאמי זה לקח שנתיים, והשלישייה הגדולה היו ועדיין חברים מאוד טובים. במקרה של בוסטון, שלקחו בשנה אליפות, היה להם מס' 4 שהפך לאחד כוכבי הליגה, ומאמן יותר טוב מזה של הלייקרס כיום.

מסכימים איתי? לא מסכימים? תפציצו את הטוקבקים. בהצלחה ללייקרס ולכל קבוצות הליגה בעונת 2012/13. (עוד סיבה שלא הזכרתי, ולא קשורה למצ' אפ בין הלייקרס לת'אנדרס, היא לחץ: אורלנדו ופניקס קטנות משמעותית מהוליווד. המדיה והלחץ יגדלו פי 5 ממה שהיה לנאש והווארד בפניקס ואורלנדו בהתאמה).

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. נאש, מרגע שהפך להיות שחקן חמישייה, תמיד היה האופציה הראשונה, כי הוא תמיד היה רכז מאוד דומיננטי שהריץ את ההתקפה של דאלאס. מייקל פינלי כשחקן היה הרבה יותר סלאשר (שחקן שחותך לסל), מאשר קובי שצריך את הכדור בידיים שלו ומייצר לעצמו ג'אמפים. דירק נהנה מהפינוקים של נאש יותר מכל שחקן אחר. אם זאת, חשוב לזכור שסטיב נאש הוא לא שחקן שחייב ורוצה לקחת את מירב הזריקות של קבוצתו. גם בעונה האחרונה בפיניקס, על אף שברור היה שהוא השחקן בעל הקליעה הטובה בקבוצה, הוא זרק רק 9 פעמים למשחק. לנאש לא תהיה שום בעיה לוותר על הזריקה לטובת זריקה טובה יותר או זריקה של מישהו אחר. לטעמי גם לגאסול לא תהיה. מי שראה את חצי הגמר של ספרד נגד רוסיה באולימפיאדה זוכר ודאי דקות ארוכות בקמאבק של ספרד בהן גאסול ישב על הספסל, צופה באחיו הצעיר ובפליפה רייס נאבקים מתחת לסלים ומעודד ללא הרף. סטיב נאש מסוגל ליצור בלייקרס אחווה שכזו, שבה כל השחקנים אוהבים לשחק אחד עבור השני ולמען השני. אם זה יקרה, לא יהיה שחקן שלא ישמח לותר על כמה זריקות למען טובת הקבוצה.

    1. מישקה!
      כל הכבוד שאתה מצייר את הלייקרס כקבוצה של אחוות אחים, שמפי כולם נוטפות מילות אהבה וחיבה לחבריהם השחקנים. האמת היא שכל פעם שסטיב נאש יעשה מבצע עולמי, לקובי יעלה לחץ הדם לשחקים, והוא לא ייתן בשום פנים ואופן לדווייט האוארד להיות ה-א-י-ש של הקבוצה. זאת תמשיך להיות הקבוצה של קובי כשבחש הדקות האחרונות של כל משחק זה "קובי נגד 'החמישייה הנגדית'. חכה שההרס העצמי יחל!

      1. מנחם, היה אם בולט בתגובה שלי. הרי ראינו היטב איך קובי נתן ללברון להיות האלפא דוג באולימפיאדה האחרונה. לא רואה סיבה שבגילו ובמצבו הפיזי הוא לא יאפשר לחבריו לקבוצה לקחת על עצמם יותר, במיוחד כשמדובר בחבורה כל כך מוכשרת.
        ולגבי דוויט האווארד? זו באמת שאלה מעניינת. האם קובי ידע להכניס כדורים פנימה בזמן לאיש הגדול? האם הוא יאפשר לו להיות הקלעי המצטיין של הקבוצה? לא בטוח. מצד שני, בהתחשב בכך שדוויט שחקן די מוגבל התקפית (לא מתקרב בכלל לעוצמה ולמיומנות של שאקיל בימיו היפים), ייתכן שזה דווקא יהיה לטובתו של דוויט.

        1. אולימפיאדה זה לא משחק NBA!!!
          כמו שכולם חושבים שגאסול יכול להיות שחקן של 20-10 אחרי ׳הכושר׳ שהוא היה באולימפיאדה…

  2. סימן השאלה הכי גדול סביב הלייקרס הוא פציעות, יותר מכל דבר אחר. הגיל אמנם יכול להיות בעוכריהם, אבל כבר ראינו קבוצות מבוגרות יותר מצליחות לזכות בכל, גם אחרי עונות מלאות ומתישות. דאלאס הנהדרת של 2011, הצליחה לנצח למרות שהשחקן הכי צעיר בחמישייה היה בן 29, והרכז היה בן 38.
    כשאני מדבר על פציעות, אני מדבר בעיקר על דוויט האוורד. עד כה סופרמן נראה חסין, ובקושי החמיץ משחקים מאז נבחר בדראפט. זוהי הפציעה הארוכה הראשונה איתה הוא מתמודד, וכמו שמנחם ציין בעבר, בעיות גב אינן דבר שחולף. פציעת הגב הזו תלווה אותו לאורך כל הקריירה מעתה ואליך. עד כמה משמעותית היא תהיה? נגלה רק במהלך העונה.
    ודבר אחרון אחד. צפו לעונה גדולה של אנטואן ג'יימסון. ראשית, הוא ככל הנראה יפתח לפחות עד שובו של דוויט (מאמין שהוא ישחק לצידו של גאסול). שנית, אם יש דבר שסטיב נאש אוהב במיוחד, זה פורוורדים גדולים עם קליעה רכה מחצי מרחק ויכולת לקלוע מחוץ לקשת. לג'יימסון יש את שתיהן (בעיקר הקליעה מחוץ לקשת). ואם בשנים האחרונות ג'יימסון נאלץ לייצר לעצמו מצבי קליעה, השנה יהיה לצידו השחקן שמייצר את מצבי הקליעה טוב יותר מכולם. אל תצפו ממנו ל20 נק' למשחק, אבל 12 נק' ב45% מהשדה ו35% משלוש לא יפתיעו אותי בכלל.

    1. ג'יימיסון כבר גמר את הקריירה ופתאום עלה מהקבר והיה מצויין. זה לא יקרה שוב. הוא הגיע לגיל שממנו ישנה רק ירידה (ראה קרל מלון כשהגיע ללייקרס לקחת אליפות)

  3. ינון- בעשור האחרון נסכים שהוא היה האופצייה המובילה. אני לא מאמין שיהיה לו תפקיד גדול בלייקרס כמו שהיה לו בסאנס.
    מישקה- האליפות של המאבריקס הייתה חריגה. כל החמישייה שיחקה בשביל אליפות ראשונה. היום לארטסט יש 1, לפאו 2 ולקובי 5. מי שישחקו עם הכי הרבה רעב הם ג׳יימסון, שכפי שאמרת ישתפר השנה, נאש, שמת לטבעת ראשונה, וקובי, שרוצה להשתוות בטבעות לג׳ורדן.

    1. הכמיהה של לברון לטבעת שנייה בדך ל-5,6,7 היא הרבה יותר משמעותית מכל כמיהה אחרת, במיוחד של סטיב נאד וג"ניסון.

  4. טוב נו שיהיה אבל הגמר יהיה אינדיאנה או בוסטון מול לייקרס והלייקרס יקחו בחמישה משחקים בזכות דוייט:)
    מל ורועי אתם שבויים בקונספציה שדוייט יהרוס את הלייקרס ושיהו מלחמות אגו. בתכלס אני לא חושב שמה שיהרוס לליקרס יהיו המלחמות האלו.

  5. אני צופה שהלייקרס יתנו עונה מצויינת- עד הפלייאוף.
    אחת הבעיות של גיל מבוגר היא התאוששות יותר ארוכה לאחר משחק- וזה בא לידי ביטוי בסדרות הפלייאוף. וזו הסיבה שהספרס, שהיו מצויינים, גמרו עם הלשון בחוץ נגד התאנדרס.

    1. אתה צודק מאוד, אם בראון חכם(והוא לא) הוא יעשה כמו פופוביץ'. יגביל מאוד את הדקות של הכוכבים שלו(גג 28-9 למשחק) וייתן להם להתפוצץ בפלייאוף

  6. אני חושב שיורדים יותר מידי על מייק בראון.
    הבן אדם אימן רק את קליבלנד של לברון ושנה שעברה את הלייקרס.

    כל הקרירה שלו (החל מעונת 05-06) הוא לא ירד מ54.5% בעונה הרגילה
    תמיד סיים במקום ראשון או שני בבית המרכזי (ו1 באטלנטי שנה שעברה)הגיע לפחות לחצי גמר מערב / מזרח בכל שנה.
    הוא קיבל את קליבלנד בנויה סביב האגו של לברון. השחקנים והיחס של ההנהלה (כמו ההגעה של שאק) רק הגדילו את האגו הזה.

    אשמתו של בראון שלברון נחנק כל שנה בפליאוף?

    1. הבן אדם היה תלמיד של פופוביץ' ומרגיז שכל כך מעט הוא למד ממנו. אל תשכח שכל מה שבראון משחק היה בידודים, כל הדגשים שלו הם בהגנה. אלולא לברון אני מבטיח לך שהוא לא לוקח שום תואר אישי.מה גם שהיה לו את מסינה לצידו בלייקרס והעזיבה שלו מראה שהוא לא ניסה להיעזר באף אחד. תראה את פיל ג'קסון שלא התבייש ולקח את טקס ווינטר שיהיה המנטור שלו בכל הנוגע להתקפה. את כל הקרדיט על התקפת המשולש הוא נתן לו ושיקגו תמיד היתה נראית מצויין בעיקר במאניטיים!

    2. אם אתה חושב ככה על לברון, אז יש לך בעיה..
      תחפש ביוטיוב משחקים של לברון מפלייאוף 2006/07/08/09/10 ותגיד לי מה אתה חושב… (נכון שהיו לו משחקים מחרידים כמו המשחק החמישי נגד בוסטון ב-2010, אבל מה לעשות שלא כל אחד הוא מייקל….)
      אבל להגיד שלברון נחנק בפלייאוף זה המצאה של ילדים!!! והרגשה שלי, לברון הולך שנה הבאה להביא הגדרה חדשה למושג ׳שחקן קלאץ׳….

  7. אני מסכים עם כל מה שכתבת אבל לדעתי שכחת את העיקר
    הלייקרס לא יעברו את אוקלהומה פשוט כי הם פחות טובים. אין להם אף אחד שמתקרב ברמתו לדוראנט ואין מי שיעצור את ווסטברוק (מישהו אמר נאש?????). לעומת זאת לאוקלאומה יש את פרקינס מול הווארד וספלושה מול קובי (לא שאני מחזיק כל כך מקובי אבל ברור שהוא כרגיל ינסה לעשות הכל לבד ואז טוב שיש עליו שומר טוב)

  8. חברים, נחיה ונראה.
    ההערכות שלכם זה ענין אחד – לי נראה שבמציאות הלייקרס תוכיח את עליונותה.
    העובדה שמיאמי אלופה לא אומרת שהיא צריכה לקבל אוטומאטית את היתרון. צריך לבדוק את המצ' אפ והמיס – מצ' וכו.
    כבודה של מיאמי במקומו מונח ויכול להיות שהיא תעשה זאת שוב.
    השנה יש לה משוכה אדירה. נראה לי שנאש והאוורד ירצו להראות מה הם הביאו. אי אפשר לזלזל בקובי שגם אם ירד במספרים עדיין יהווה מנטור להקשחת הקבוצה ויטע בה רצון, פייטריות ותחרותיות שאין לרבים בליגה למעט דוראנט, ג'יימס, וייד והזקנים של הסלטיקס.
    בל נשכח את הערך המוסף של גאסול ובאיזה תלכידים מסויימים הוא יכול לבלוט יותר. ג'ודי מיקס הוא שחקן לא מוערך מספיק ובהחלט יכול להפתיע. ג'ורדן היל יכול להמשיך את הטרנד מהפלייאוף. נאש והאוורד ישנו את מזג חדר ההלבשה. חשוב שאמרו לביינום שלום – שחקן שלא יורד להגנה ושובת איטלקית וזורק מה- 3 ובמיוחד תינוק ללא מוסר עבודה – גם אם היותו סנטר לא רע בכלל.
    מאוקלהומה מתחילה לנשוב רוח של אי וודאות באשר להחתמתו של הארדן. נראה שאין לקבוצה עניין לשלם מס מותרות בשנים הבאות כך שכנראה השווקים הגדולים יותר יזכו בו.
    בגזרת מיאמי היתה התחזקות והיא עדיין מועמדת בכירה מאוד. התחזית שלי היא שבמפגשים בין הלייקרס למיאמי בליגה הסדירה – כוחה של הלייקרס יהיה על העליונה. יחד עם זאת, יש לציין שהמערב חזק יותר מהמזרח השנה – כך שמי שתגיע לגמר מטעם המערב תגיעה שחוקה יותר. העניין המנטאלי ינצח את הסיפור וכאן יש לנאש ולבראיינט יתרון קטן. האנשים האלה משחקים פצועים.
    חושבני שהפרק האמיתי שהאוורד ילמד השנה הוא הפרק המנטאלי. איך משחקים עד סוף המשחק. יש לו מורה טוב.
    אין ספק שחובת ההוכחה היא על בראון וכאן יש יתרון למיאמי ( ואולי גם בספסל – השאלה היא כמה הלייקרס ישתמשו בו ובאיזו רוטציה ).
    בהצלחה לכולם. תהיה ליגה מעניינת מאוד השנה.

  9. משעשע אותי מאוד רק עניין אחד.
    הפירוט של הגיל של החמישיה… כאילו שזה הפקטור היחידי.
    ניקח את הדוגמא הבולטת ביותר?
    קובי בן 34, ספולושה בן 28, זה אומר שספולושה טוב יותר באיזה שהיא צורה? די, נו, כתיבה מגמתית שמסתכלת רק על היתרונות של צד אחד ומחליטה שהוא יותר טוב "בקלות".
    זה כמו מיד אחרי הטרייד של נאש שכולם אמרו "אבל נאש לא שומר טוב, איך הם ישמרו על ווסטברוק".
    זה הסתכלות נכונה… על חצי מהתמונה, החצי השני הוא, איך אוקלהומה ישמרו על נאש? איך הם ישמרו על קו אחורי של נאש+קובי שהוא פוטנציאלית אחד הקווים האחוריים ההתקפיים הטובים בליגה כיום ובשנים האחרונות? אתה עושה דאבל על קובי ומשאיר את נאש פנוי לקליעה/שלשה? שאני אכתוב את אחוזי השדה/שלוש שלו? אולי אתה משאיר את קובי באחד על אחד? (בהתחשב בזה שהוא לא יצטרך לסחוב את הקבוצה על הגב שלושה רבעים, ויהיו לו רגליים ברבע האחרון, בהצלחה עם זה).
    ואם זה לא מספיק, איך בדיוק במקביל ללשמור על הקו האחורי הזה, ישמרו על קו קדמי של גאסול+דוויט… שוב, אתה עושה דאבל על דוויט, גאסול פנוי, אתה עושה אחד על אחד, דוויט מסוכן ברמות.
    אז יש לך חמישיה של-2 מהשחקנים שלה צריך לעשות דאבל כמעט אוטומטי (ולפעמים טריפל) ועוד 2 שחקנים שאתה לא יכול לעזוב לבד, גם אם אתה חושב שארטסט לא איום התקפי לעולם ותעזוב אותו לבד 100% מהפעמים, עדיין חסר לך שחקן אחד רק כדי לשמור על הרביעיה הזו.
    ולגבי ספסל, ג'יימסון ומיקס, 2 התוספות הבולטות לספסל, הם קלעי חוץ טובים, שוב, נאש יכול להוציא להם, גאסול יכול להוציא להם, קובי יכול להוציא להם, אחד הדברים שהיה ממש בולט שהיה חסר ללייקרס במשחק בשנתיים האחרונות זה קליעה מבחוץ (ובשנה שעברה המאמן שלה לא נתן לזה לעצור אותו מלהורות להם לזרוק 25-33% מהזריקות שלהם מבחוץ), השנה יש להם קליעה.

    אז הם עוד לא שיחקו יחד, ואנחנו לא יודעים איך זה יראה, אבל להניח בוודאות שזה יכשל ושאוקלהומה תיקח בקלות? זה לטמון את הראש בחול, גם דוראנט מודה שעל הנייר הלייקרס יותר טובים, מי הפך אתכם לנביאים שיודעים שהנייר לא יתממש? באותה מידה הוא יכול להתממש ב-100% והלייקרס ירמסו את הליגה וישברו את השיא של הבולס, לא סביר שזה יקרה, סיכוי קלוש אפילו, אבל להגיד שאין ללייקרס סיכוי זה ריאלי בדיוק כמו לנחש שהם ישברו את השיא.

    השנאה (והפחד) סובבו לכם את הראש, אתם מנסים לשכנע את עצמכם בכל צורה אפשרית שהלייקרס לא כאלה טובים כי אתם מפחדים להתמודד עם ההכרה בזה שהלייקרס כרגע הם לא אנדרדוג מול אף אחד בעונה הקרובה.

    ולבסוף, למנחם לס, הכמיהה של לברון לטבעת שנייה גבוהה מהכמיהה של נאש לראשונה? הצחקת אותי, ושתיהן מתגמדות מול הכמיהה והרעב של קובי בריאנט לטבעת השישית, או לכל טבעת, לברון לעולם לא יהיה רעב כמו קובי, גם אם ללברון לא הייתה אפילו טבעת אחת ולקובי היו 10.
    פאו אולי שבע, אבל קובי, נאש, ג'יימסון, וכמובן, דוויט הווארד מאוד רעבים, ופאו ירד להיות אופציה רביעית בחמישיה, תפקיד שיהיה לו מאוד נוח, ולשחק עם רכז שיאכיל אותו, ועם סנטר שיכפה עליו הגנתית (משהו שביינום לא עשה), גם הוא אמור לתת עונה טובה בהרבה.
    לחיות בתקווה שנאש זקן ולא יתפקד (למרות שאשתקד נתן מספרים מטורפים באחוזי קליעה ואסיסטים, וזה כשמי היה לו להאכיל? מרסין גורטאט?) שג'יימסון לא ישחזר את המספרים (הוא לא, כי הוא מספסל, אבל אין שום סיבה להניח שהוא יהיה פחות יעיל) ושאר הנחות שאתה מניח, אני מבין את הקטע, אתה אוהד מיאמי, והקבוצה של הלייקרס היא אשכרה האיום היחידי על הריפיט של ההיט, כי אוקלהומה נכשלה שנה שעברה וכנראה תיכשל שוב השנה, ואף אחד במזרח לא יהיה מסוגל עליהם, אבל הלייקרס, הלייקרס זה סיפור אחר, דוויט+גאסול+ג'יימסון מול קו קדמי של בוש ובובות עץ, קו אחורי קטלני, אז כן, יש ללייקרס מאמן רע, אבל בחיאת ראבק, יש להם את החמישיה הכי טובה שנראתה מאז בוסטון של 2008 (שלקחה אליפות) ויש להם ספסל עם עומק מספיק, ואם בראון לא יצליח להביא תוצאות מהר, הוא יהיה מובטל מהר…

  10. ערן תגובה מדהימה ומעוררת מחשבה אבל עדיין….
    1. בעיות אגו
    2. פציעות
    3. האם יצליחו להחזיק מעמד במשחק ריצה

    במידה ואתה צודק, המפתח טמון אצל נאש – אם הוא יצליח להפוך להיות המאמן (כלומר, שכולם לרבות הווארד וקובי יקבלו את הסמכות שלו) אז באמת יהיה אפשר להתגבר על סעיף 1. אז ורק אז, במידה שיהיה ניהול דקות חכם, יש לליקרס סיכוי טוב. כאמור זה אם מאוד גדול.

  11. סקייהוק היקר,

    בדיוק כמו ש- 95% מהבדיחות בסרט TED מצחיקות רק בגלל שדובי צעצוע אומר אותן (מה שאותי אישית עייף אחרי רבע שעה), כך הכתבות באתר על הלייקרס הן ענייניות רק אם אתה בא עם דעה קדומה על הלייקרס מלכתחילה.

    אף אחד, גם לא קובי, נאש או הווארד, יכול לדעת מה יהיה עם הקבוצה העונה – אם יתחברו יהיו מפחידים, אם לא יתחברו יכולים לעוף גם בסיבוב הראשון…

    קשה לי להאמין שאספת את הנתונים ואז הגעת למסקנה שהלייקרס יתקשו להוות יריב ל OKC, נראה הרבה יותר שהייתה לך דעה על הלייקרס ובנית סביבה את הטור שלך – לכן הוא יעניין רק אנשים שחולקים את אותה דעה איתך (קצת כמו גדעון לוי בהארץ, אם אתה מכיר).

    חבל, אתה צעיר והמוח שלך עוד רענן (להבדיל מכותב אחר באתר שכבר לא ילמד שום תרגיל חדש :)) – נסה לכתוב בצורה אובייקטיבית יותר, למשל טור על התסריט האפשרי במידה וכל החלקים בלייקרס 2012-13 יפלו למקומות הנכונים

  12. תומר, הכל טוב ויפה, כשאתה כותב לפני זה "אם"

    אתה לא יודע אם יהיו בעיות אגו.
    אתה לא יודע אם יהיו פציעות
    אתה לא יודע אם הם יהיו חייבים משחק ריצה, אחרי הכל: קובי בריאנט, דוויט האוורד, סטיב נאש, פאו גאסול…
    פציעות יכולות להיות בכל קבוצה, תראה את דרק רוז שנה שעברה, ואי אפשר להגיד עליו שהוא זקן…

    ניהול דקות זה חשוב, ויש כאן בעיה בכיסא המאמן שלא בטוח שיודע לנהל נכון את הדקות, אבל שוב, משפחת באס משקיעה המון כסף בקבוצה השנה, ואין מקום לטעויות, אם המאמן יכשל בתחילת העונה עם הסגל הנוכחי, הוא לא יגיע לסוף העונה כמאמן.

    אני חושב שהכתבה הזו עסוקה מאוד בלמצוא כל סיבה למה הלייקרס עלולים להיכשל, ולהציג אותן לא כ"עלולים" אלא כ"בטוח יקרו" ומתעלמת מהחסרונות שיש לקבוצה האחרת (התקפה של בדיוק 3 שחקנים) ומהיתרונות הברורים שיש ללייקרס.
    וכמו שנכתב לפני, די ברור שהכותב בא לכתוב כתבה על למה הלייקרס לא יצליחו, ואז "חיבר" לעצמו סיבות, ולא בחן את הנתונים ואז הגיע למסקנה שהם יכשלו.

    ואגב, נאש לא צריך להיות "המאמן" ולא "הסמכות" הוא צריך לנהל את ההתקפה והתרגילים שנבחרו, גאסול ודוויט יצטרכו לעשות איתו פיק אנד רול, ולקובי יהיה סוף סוף מישהו שימסור לו את הכדור איפה שנוח לקובי, והוא לא יצטרך לבשל לעצמו לבד, מה שיוריד ממנו הרבה מאוד מאמן ולחץ במשחק, נכון, הם קבוצה חדשה (כחצי מהסגל הם שחקנים חדשים בקבוצה) ויכול להיות שייקח להם זמן להתחבר בתחילת העונה, אבל כאן דובר על סדרה בינם ובין אוקלהומה, שהיא לכל הפחות סדרת סיבוב שני בפליאוף, וכנראה סדרת גמר המערב, עד אז ללייקרס יהיה מספיק זמן להתחבר וללמוד איך לנצח, בסופו של דבר, מדובר על כמה מהשחקנים הכשרוניים והחכמים בליגה, וזה קצת "ווישפול ת'ינקינג" לחשוב שאוקלהומה תיקח "בקלות".

כתיבת תגובה

סגירת תפריט