היום לפני 28 שנים (הייתי שם!): גרג לוגניס פוגע בקרש הקפיצה בראשו / מנחם לס

9/19/1988                                                                      Seoul Olympics

 

אני זוכר את קול הרעם. אני זוכר עד היום את הקול שהשמיעה פדחתו כשגרג לוגניס פגע בראשו בקרש הקפיצה במוקדמות התחרות האולימפית לקפיצות מ-3 מטרים. הקול העמום הזה מרעיד אותי עד היום כי באותו רגע לא ידענו מה גודל הנזק.

הקפיצה היתה REVERSE S SOMERSAULT, קפיצה שהוא ביצע "לפחות 10,000 פעמים בחיי", כפי שאמר לנו במסיבת העתונאים אחרי שניצח את הגמר.

זרם דם שהיה ברור לצופה כמוני ממושבי ליד שולחן העיתונאים ממרחק של איזה 20 מטרים.

רק שנים אחרי התברר שגרג היה הומוסכסואל שאף פעם לא לקח בדיקות HIV.

עד היום, בכל מספרה, הספר מתפלא, "אלוהים, הצלקת עדיין ישנה, הא?".

הוא נחבש, המשיך לקפוץ, וכמה שעות אחרי זכה במדליית הזהב בסידרת קפיצות שהגדירו אותו אז כקופץ המים הגדול מאז ומעולם (הוא זכה גם במדליית הזהב בקפיצה מהמגדל של ה-10 מטרים).

*

 

 

מה עוד קרה היום לפני…?

2002: ברטולו קולון מהאקספוס מנצח את ניצחונו ה-10, אחרי שניצח בתחילת העונה 10 משחקים עבור קליבלנד, הפיצ'ר השני בהסטוריה לנצח 10 משחקים באותה עונה ם ב-NL וגם ב-AL!

2001: הרוקי אלברט פוהולס משיג את ה-RBI מס' 120, שיא רוקי שעמד 70 שנה.

2001 Rookie Albert Pujols gets his 120th RBI of the season – breaks a 70 year old NL rookie mark

2000: קן גריפי חובט את ה-HR מס' 400

1998: אלנטה ברייבס מנצחת את המשחק מס' 100 שלה, הראשונה ב-25 שנה לנצח שתי עונות רצופות 100 משחקים לפחות.

1986: ג'ו קראולי מנצח NO HITTER (הוליך 7 ועשה SACRIFICE FLY) בניצחון 1-7. היה זה ניצחונו האחרון במיי'ורס.

1985  וינס קולמן גונב את הבסיס ה-100 שלו. יסיים קריירה עם 111 גניבות.

1982: הפטריוטס מפסידה לג'טס 7-31 עם טוטאל של 57 יארדס כל המשחק!

1976: קטפיש האנטר מנצח את משחקו ה-200. יסיים קריירה עם 224 נצחונות.

1968: דני מקלין מנצח את משחקו ה-31 העונה, אבל מיקי מנטל חובט HR , מס' 535 של מנטל ששם אותו שלישי בהסטוריה ב-HR.

1968 Denny McLain wins his 31st of the season, but Mickey Mantle gets his 535th HR to put him into 3rd all time

1955: שחקן הקאבס ארני בנקס עושה את הגראנד סלאם ה-5 שלו בעונה, שיא MLB. השיא נשבר מאז עם 6 כאלה ע"י דון מטינגלי ב-1987 וטרוויס הופמן, ב-2006.

 

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 14 תגובות

        1. צודק אני אחדד.
          כתבת שהוא זכה כמה שעות מאוחר יותר בזהב. מכיוון שזה היה המוקדמות הוא היה צריך להשלים רק עוד קפיצה אחת (מה שהוא באמת עשה בצורה מרשימה). אבל הגמר לא היה באותו היום אלא יום או יומיים אחר כך. מה שאומר שהיה לו מספיק זמן להתאושש.

  1. התאונה שבה הוא דפק את הראש בבטון בקפיצה מגובה 10 מטר הייתה הרבה יותר מחרידה. יש לו מזל גדול שהוא נשאר בחיים לזכות בכל המדליות אחריה. כאן הוא יצא מהמים בכוחות עצמו – רק זעזוע מוח "קטן", אבל גם לי זה זכור כרגע מאד מפחיד.

      1. לא. זה היה באיזה תחרות משנית. התאונות בקפיצה מהפלטפורמה הם הקטלניות. הוא איבד את ההכרה לאיזה חצי שעה והיו צריכים לחלץ אותו מהמים.

  2. זוכר את האירוע (דובי אם אני לא טועה ראיתי את האולימפיאדה בערד בחופשה משפחתית !!!), היה מפחיד לראות בתור ילד.

    הסירטון שלו יצר אצלי ביו-טיוב תגובת שרשרת נוראה – מהסירטון שלו חיפשתי את מה שקרה לו ב-79, ומשם התגלגלתי למקרה מוות של קופץ רוסי מ-83', מקרי מוות בספורט שתועדו במצלמה, מקרי מוות בכלל שתועדו במצלמה, אנשים שנאכלים ע"י כרישים, תנינים ודובים, ומשם זה רק הלך והתדרדר (הסירטון האחרון שראיתי היה על אדם שמת כתוצאה מקיום יחסי מין עם סוס).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט