הטור של לס ליום שני: הכירו את הדפוקים בראש

"Baddest" of the bad!

בכל ליגה, בכל ספורט, ישנם כמה שחקנים שההגדרה הטובה ביותר עבורם היא HEAD CASES

אז מי הם ה-HEAD CASES ב-NBA? לא בדקתי את ראשם. לא נתתי להם IQ TESTS, ובכלל, אין בד"כ קורלציה גבוהה בין אינטיליגנציה לברגים משוחררים. להיפך, הרבה פעמים כמה שהם חכמים יותר הם גם דפוקים יותר. בהרבה מקרים ההד-קייסס לא פוגעים בקבוצה. אבל הרבה פעמים פוגעים גם פוגעים. הנה הם, עומדים בתור ל-"קליניקה לבריאות הנפש של דוקטור לס" בסדר הפוך, "מהקל לכבד":

1. דמרכוס קאזן

הוא הדוגמא הקלאסית לילד שלא התבגר, והוא כבר מיליונר ב-NBA. אחרי המקרה עם קית' סמארט שבעקבותיו הוא הושעה מהקינגס היה ברור לי שהוא לא הרבה יותר מ-"PUNK" רגיל, שהברגים המשוחררים בראשו עלולים לפגוע בו ברצינות בהמשך עתידו ב-NBA. אני לא יודע אם מאמן מהסוג של הפלח יהיה מסוגל להשתלט עליו, או שהברגים כל כך משוחררים שרק ניתוח-ראש אמיתי יצליח להדקם מחדש. לוק רידנאור דחף אותו במשחק בעונה שעברה והוא ניכנס לאמוק והחל לדחוף כל שחקן שעמד בדרכו, כולל שחקני קבוצתו. בתחילת העונה הוא הכניס מכה לאו.ג'יי מאיו בגרון, מקרה שגרם למאיו לומר אחרי המשחק ש-"נראה לי שלקאזן ישנן בעיות נפשיות הדורשות טיפול מקצועי". כשג'רי קולנג'לו אמר לו שעליו "TO GROW UP", הוא נגח את ג'רי בראש, אבל ביקש סליחה וטען שזאת היתה 'תאונה'.

2. אנדרו ביינום

בזמנו עם הלייקרס, ומשחקיו איתה, הוא התנהג רוב הזמן כ-IMMATURE BABY הזקוק שיורידו לו את המכנסיים ויכו אותו בתחת. לא בטוסיק. אמרתי בתחת הגדול שלו. אתם זוכרים את הפאול המלוכלך בפלייאוף על השחקן הקטן ביותר ב-NBA ג'יי ג'יי בריאה? וכאילו שהפאול לא הספיק, הוא עוד קרע את גופייתו לפני שעזב את הפארקט כשניזרק ע"י הזיברות כ-'אות מחאה' יעני. הוא ניזרק גם בגלל הפאול המלוכלך על מייקל ביזלי, ועוד אחרים שברחו מזכרוני. ומה עם השלשה שפתאום החליט לקחת מדאונטאון? ואז הוא פוצע את עצמו במשחק באולינג. אומרים עליו שהוא "רק בן 25". כן? במרינס יש מפקדי גדודים בגילו (ובישראל אולי אפילו מפקדי חטיבות). אם הוא לא התבגר עד גיל 25 הוא כנראה מקרה אבוד שלא יתבגר לעולם.

3. ג'בייל מגי

כן, השחקן האהוב עלי. הוא לא דפוק בראש מהסוג של ביינום. הוא "דפוק בראש בעל לב טוב". אין לו כל כוונות להרע, אבל הוא סתם משחק ככה כמו מופרע לפעמים שלמאמן יש חשק לשחוט אותו. כאילו שלא איכפת לו מה קורה על הפארקט. כאילו שאם הוא רוצה ובאמת בא לו, הוא יכול לקלוע 50 ולקטוף 23 ריב' עם 9 חסימות (הוא קולע 20.8 נק', 9.5 ריב', ו-3.8 חסימות ל-36 דקות משחק, אבל הוא אף פעם לא משחק 36 דקות כי אחרי 6-8 דקות לג'ורג' קרל הזקן נמאס ממנו והוא מוציאו עד החצי השני, לעוד 6-8 דקות שמוציאות את ג'ורג' קרל שוב מדעתו!). אבל בין "יכול" לבין "קולע" קיים עולם שלם של אפשרויות. הוא בחור פיקח. אני יודע זאת לפי ה-SAT שלו (1,245, מכובד מאד, ומספיק להתקבל לכל אוניברסיטה בינונית אפילו ללא מילגת כדורסל, ועם כדורסל, אפילו למכללות טובות כאוהיו סטייט או לואיוויל). אז למה הוא כל כך מטומטם בהחלטותיו על הפארקט? אולי הוא לא מטומטום בכלל. אולי הוא סתם מלגלג על כולנו שמשלמים לו מיליונים להכניס כדור בחור ולנתר לריבאונד.

 

A good "bad"!

4. סטפן ג'קסון

השחקן המבוגר מאד הזה (בן 34) הוא אחד התינוקות המגודלים ביותר בליגה. עם מעט יותר MATURITY הוא יכול היה להיות – בקלות – מין קלייד דרקסלר שני. לא מייקל ג'ורדן, אבל רק דרגה אחת מתחת. במקום זה הוא היה מין JOURNEY-MAN בכל הקריירה הארוכה שלו בליגה, ואולי המזל שלו הוא שעתה הוא קשור במושכות לפלח. אחרת אני בטוח שהוא היה כבר נעלם מהליגה. כל הקריירה שלו מלאה 'מקרים', והידוע והמוכר מכולם הוא כמובן ה-"MALICE IN THE PALACE" בדטרויט, כשאנשים זוכרים בעיקר את רון ארטסט, אבל שוכחים שהיה זה ג'קסון שהיכה את אחד הצופים בשורה השביעית. ואז המקרה ב-2006 כשהוא רוקן מחסנית של אקדח ליד 'סטריפ' קלאב (טוב, זה היה 'להגנה עצמית'), וההתקפה על איבקה בטוויטר שלו כשהוא מכנה את האפריקאי "FAKE TOUGH GUY". אני שאלתי אז את עצמי אם הוא עצמו לא "FAKE TOUGH GUY", אחרת למה פחד לומר זאת ישר לפנים של סרג'יי איבקה ו-'אמר' זאת דרך טוויטר? זה עלה לו עוד 25 'גדולים' (סך כל הקנסות שלו, כולל ההשעיות, מגיע ל-4 מיליון דולארים!). אני מודה שעתה תחת השפעת הפלח הוא נראה מעט יותר רגוע.

 

Immature baby 34 years old!

5. דווייט האווארד

אני לא יודע אם לכנות את סופרמן "דפוק בראש" או, פשוט, "PHONEY". המקרה שלא אשכח היא התמונה של דווייט האווארד מחבק את מאמנו סטאן ואן-גנדי וטוען שהוא "האיש שלי", וזה יום או יומיים לפני שסטן פוטר, ומי דרש את פיטוריו? כמובן שכולנו יודעים: אותו האוארד 'המחבק' (כל הכחשותיו מאז – היום ידועות כהזויות!). וכמובן כיצד החליט לבלבל לכל העולם את הראש עם חוסר החלטתו לאן הוא הולך "להביא את הטלנט שלו" (שהיום ברור שהרבה ממנו – אני מתכוון ל-'טלנט' – הוא סתם פוטו-מורגנה של אוהדי לייקרס מתוסכלים), בשעה שהוא ידע כל הזמן שהוא נוחת בלייקרס, אבל בא לו לשחק קצת עם הנטס ועם המבריקס. למה לא? העיקר להרתיח את הסיר. תודה לאל שה-"DWIGHTMARE IS OVER". שיישאר בלייקרס כמה שהוא רוצה. לנו – לא ממסמפטי הלייקרס הגדולים – ככל שיישאר שם  יותר, כך יותר טוב לנו!

6. ראז'ון רונדו

הוא אחד מהילדים הללו שהיו TOUGH GUYS בשכונה ובבית ספר העממי. מכים את כולם, רבים עם כולם, עושים בלגנים, ולא שמים קצוץ מה תגיד המורה, ואיך יעניש המנהל.  הוא גדל כזה ולא השתנה כהוא-זה. יכול להיות שהוא הפוינט גארד הטוב ביותר בליגה – או השני או שלישי בטיבו, אבל בוודאי בין הטובים ביותר – אבל הוא גם הדפוק ביותר בראש מכולם. HEAD CASE EXCELLANCE! קחו לדוגמא את ה-BRAWL בין הסלטיקס והנטס. האמפריס עשה פאול די קשה (אבל לא מלוכלך בשום פנים ואופן!) על KG, שעשה הצגה של 'אני מסכן, ניפגעתי!' מה עשה רונדו? התקיף את האמפריס, וניזרק מהמשחק. בדרך החוצה הוא גם דחף שופט. הדחיפה עלתה לו 50 גדולים. לפני שנה באסיפת קבוצה הוא זרק בקבוק מים וקרע את מסך הוידיאו בעת התפרצות על עוזרי המאמנים. מדוע אתם חושבים הסלטיקס מחפשים לו קונה, בגלל היכולת הלא מספקת שלו? היכולת שלו היא אדירה. הראש שלו דפוק!

7. ראשיד וולאס

יכול להיות שהוא אלוף. יכול להיות שהוא 4 פעמים 'אול סטאר' (זה לא 'יכול להיות'. זה ידוע ובדוק!), אבל הוא אחד הנפשות החופשיות והפראיות ביותר שאי פעם לבשו מדי קבוצת NBA. בעוד ג'ביל מגי הוא "דפוק טוב", 'שיד' יכול להיות "דפוק רע". אפילו רע מאד. יש לו STREAK מפחיד באישיות, ואני לא הייתי בוחר להתעסק איתו. הוא מספר אחד בכל תולדות הליגה עם 319 פאולים טכניים. מהכסף ששילם עבור הטכניים שלו אפשר לבנות היכל כדורסל בעפולה. איתו זה בעיקר פיו המפיק מרגליות לעבר השופטים, ומבטיו מלאי השנאה. הוא בטוח שכל השופטים הם אויביו, ושהם שונאים אותו יותר מכל שחקן אחר. בתפוח הגדול הוא התקבל כמשיח, ולהפתעתי במקום שזה יחמם אותו אפילו יותר כ-"שחקן העיר הגדולה", הוא דווקא די רגוע עתה בהשוואה לימיו בדטרויט.

 

A "bad" bad!

8. רון ארטסט, סליחה, "שלום עולמי"

רון-רון  הוא אולי ממציא ה-"CRAZY" בליגה. עלי לציין שלאחרונה בלייקרס הוא עושה את כל מה שהוא יכול כדי לתקן את תדמיתו, אבל פעם? שלא נדע. תראו, הוא בן קווינס, ניו יורקי טיפוסי שלא עושה חשבון לאף אחד, ולא פוחד מאף אחד. הוא ללא ספק ה-"TOUGH GUY" מספר 1 בליגה, ואין אחר שהייתי מעדיף שיהיה ידידי בסימטה חשוכה. הטרוף הראשון שלו החל כבר ב-2001 כשהתקיף את גלן רובינסון, התקפה שעלתה לו את ה-$7,500 הראשונים ממאות אלפי הדולארים שעלו לו קנסותיו בכל הקריירה. הוא שילם עוד עשרה גדולים ב-2002 על זריקת ראז'ה בל לפארקט – וזה היה בימים שהעונשים היו יחסית קטנים. ב-2003 הוא פוצץ מצלמות טלוויזיה במדיסון סקוור גארדן – עוד 35 גדולים והשעייה. ההשעיות עולות הון כי בימי ההשעייה אין משכורת. הוא שילם עוד 85 'גדולים' אחרי שדחף והתעסק עם פט ריילי במיאמי. בקליבלנד הוא הראה אצבע אמצעית לעבר 18,000 צופים – עוד 65 גדולים. ב-2004 ה-"מאליס אין דה פאלאס" כשהתקיף צופה שזרק עליו כוס פסטיק עם בירה, התקפה שעלתה לו בהשעיית 73 משחקים, ואיזה 5-4 מיליון דולארים. ב-2007 הוא נאסר על חוסר טיפול בכלבו, ועל "DOMESTIC VIOLENCE", שבעברית פשוטה פרושה "הכאת הנקבה – אשתו – שהיתה איתו בדירה". הוא הושעה ע"י הקינגס ונאסר עליו ע"י בית המשפט להתקרב לאשתו וילדיו (נידמה לי שהרדיוס הוא מייל אחד). טוב, היה מרפק לג'יימס הארדן בפלייאוף, אבל על זה ניסלח לו. מאז ששינה את שמו, נראה גם ששינה את התנהגותו לטובה.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. מנחם אחלה פוסט.

    תקשיב זו הופעה שלישית (מבחינת דקות רציניות) של הארל קלארק, פעם שנייה בחמישייה, הוא מתגלה ככוכב אמיתי.

    סתם לא כוכב אבל בלי ספק הפוורד הכי מתאים בסגל שלנו לשחק ליד האוורד.
    הוא מהיר מאוד, ידיים ארוכות, ריבאונדר טוב ליד הבסקט והוא בעיקר עוד גופה שיכולה להתפנות בפרימטר לזריקות חופשיות של נאש בדיוק מה שדאנטוני אוהב.

    כמו שאומרים זכינו מן ההפקר, גילינו אותו מאוחר אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם.

  2. אבל מנחם תצפה בארל קלארק הוא באמת פלא אמיתי לא מאמין איך דאנטוני רק עכשיו גילה אותו. ועוד איך לא שם לב באימונים שזה הפוורד שהכי מתאים לשיטה שלו.

  3. חחחחח אני במקביל. לא להאמין ששוב ההומלנד הזה לוקח את הפרסים על השחקן והשחקנית.

    בחיי שנמאס לי מהפרצופים שלה והאירי הזה דמיאן לואיס משחק כמו אוטיסט שחזר מהשבי.

  4. יגנוב בטקס היא הייתה ג'ינג'ית.

    איך הסרט הזה? לוקש או משהו טוב??

    אגב, קלארק לא נרגע,
    מי שחקן שמשחק 9 דק' פעם ב50 משחקים דאנטוני גילה אותו ופשוט לא מוריד אותו מהפרקט, הוא כבר 34 דק' על המגרש, 13 נק', 9 ריבאונדים, 3 חסימות 4 אסיסטים.

    אבל הדבר הכי מפתיע אותי אצלו זה היד, הוא לא מפסיק לקבור ג'אמפ שוטים ממרחק כמו למרכוס אולדריג', תחת דאנטוני השחקן הזה יכול להראות נוצץ.

  5. אני אומר לכם הארל קלארק הזה שגדל אצל פטינו הולך לשחק מעתה ועד סוף העונה 30 דק' למשחק ואם לדאנטוני יש מעט שכל בראש אז הוא פותח בחמישייה בכל ערב על חשבון גאסול שצריך להתחיל לעלות מהספסל אבל כסנטר!!!!

    נגמרו ימיו של גאסול כפאוור פוורד בליגה הוא צריך לשחק סנטר.

  6. עוד דבר,

    מנחם אני חושב שאנחנו האתר שכותב הכי הרבה מילים על ג'אבל מגי בכל הרשת.

    בדוק מנחם, תעשה חיפוש בגוגל, עברית, אנגלית או אמהרית.
    והכל באשמתך כשהתחלת לספר לנו בפלייאוף של העונה שעברה שהוא הגבוה הכי טוב במערב ושיהיה אולסטאר השנה.

    מאז נכתבו פה דפים על גבי דפים על מגי,
    נראה לי שאנחנו המשוגעים.

  7. אגב מנחם המרפק להארדן לא היה בפלייאוף אלא שבועיים לפני באותו משחק שניצחנו אחרי 2 הארכות, היה אחלה משחק ראיתי אותו בקיבוץ בערבה עם איזו זקנה בת 55 ניו יורקית שקפצה מאושר כי זה היה משחק הNBA הראשון שהיא רואה בארץ מאז שהייתה ילדה.

    טוב יאללה עפתי לישון

    1. לפי שלום עולם ג'זוס היה זה שבגללו אנחנו מאבדים את שיני התינוק. ז"ע שעד לפני 2000 שנה, כל אנשי העולם גדלו עם ה-BABY TEETH…

  8. חחחחח
    פוסט באמת ענק.
    מסכים עם כל מילה על רונדו ועל שלום ולא להתראות רון.
    מה שקורה עם ביינום הזוי ברמות!!!!

  9. אדי קרי עוד יושב על איזה ספסל בליגה? כי הוא באמת דפוק,חוץ מזה קובי בראייטנט עם כל סיפור האונס היה דיי דפוק אבל חבל שלא הזכרת היסטוריה עם הגדולים מכולם רודמן וביל ליימביר!

  10. חבל – הטור התחיל מצויין, אבל לשים שם את סטיבן ג'קסון וראשיד זה להעלות מהקבר דברים שכבר לא קיימים היום, וההוספה של הווארד כבר ממש מגוחכת ולמרות שנעשתה סתם כפרובוקציה היא די מורידה את כל הערך של הטור.

    חסר לי דלונטה ווסט.

    1. פרובוקציה? ללטף את הקרחת (המזיעה!) של סטן ואן גנדי ולומר לו "HERE IS MY MAN" כשהוא יודע כבר מהבוקר שבגלל הדרישה שלו ואן גנדי מפוטר, הוא רק עוד לא יודע זאת? טוב, לא דפוק: PHONY!!! (כבר עדיף להיות דפוק בראש!(

      1. אפשר להתווכח על מה בדיוק היה שם.
        בוא נגיד שזה שהוא וסטן ביחסים טובים היום אומר שאולי זה לא מה שכולם כולל אתה חושבים.

        בכל אופן, אין לזה קשר לרשימה הזו לדעתי.
        לרשימת פוניס אני חושב שהיה אפשר להכניס את רוב הכוכבים בליגה וראשון בין כולם יהיה אהובך לברון וכל מה שהוא העביר את קליבלנד כשהוא ווייד ובוש מתכננים כבר מאז האולימפיאדה להתאחד במיאמי…

  11. מייקל ביסלי ודלונטה ווסט ( שכבר לא בליגה)דפוקים על באמת. הם מטופלים בכדורים
    והסיפור שלהם קצת עצוב .
    אם הסיפור על ווסט ואמא של לברון נכון זה הדבר הכי מגעיל שזכור לי בתולדות הליגה.
    גם ג׳יי אר סמית וקווין גארנט שנדפק לעת זקנתו. די דפוקים בראש.
    נראה לי שאם ראשיד לא היה פסיכי הוא יכל להיות אחד מהpf 4 הטובים ביותר. הקליעה משלוש , חצי מרחק יכל להיות אחד הגדולים.

  12. ומה עם רוייס ווייט? הסיפור שלו אולי הכי עצוב משל כולם, שחקן כל כך ורסטילי שכנראה קרוב להודיע על פרישה בעונת רוקי.

    1. טוב, רוייס ווייט, דלונטה ווסט, ואולי גם ביזלי, סובלים מ-GRAND ANXIETY שהיא מין מחלת נפש. לא הייתי מכנה אותם "דפוקים בראש".

כתיבת תגובה

סגירת תפריט