מספר תובנות מההפסד לאיטליה:

1. אפשר כמובן להעביר ביקורת על ההרכב איתו בחר אלישע לוי לפתוח. אני סמוך ובטוח שבמדינת כל מאמניה ימצא מי שיעשה זאת. אני לא אתיימר לכתוב מה היה צריך לעשות אחרת, אלא אנסה להסביר מדוע לדעתי אלישע לוי בחר בהרכב הזה. מבחינת החוליה האחורית הוא התבסס על שחקני קבוצת ההגנה הטובה בישראל, לפחות לפני נתוני העונה הקודמת, הלוא היא האלופה, הפועל באר שבע. הואיל ושאר חברי החוליה האחורית בקבוצה הם זרים (בלם וקשרים אחוריים) הוא שיבץ שחקנים אחרים במקומם. בעצם היו לו שוער, מגנים ובלם שמאלי. לפיכך, הוא העדיף לשחק עם בלם שרגל ימין היא הרגל החזקה שלו, ולכן איתן טיבי הועדף על פני רמי גרשון. שרן ייני הורכב בשל הרבגוניות שלו. הן למלא את תפקידו בתור קשר אחורי, הן לסייע כמעין בלם שלישי והן לחפות על המגנים כשהם עולים למעלה. שני הקשרים האחוריים הורכבו בשל ההתמודדות הסדירה שלהם עם שחקנים פיזיים והיכולת שלהם לתרום הן בהגנה והן בהתקפה. בחולית ההתקפה הוא שיבץ בשפיץ את השחקן היחיד שמסוגל להתמודד פיזית עם הבלים האיטלקיים, תומר חמד, ולהזין את טל בן חיים (מהירות) וערן זהבי (תנועה לשטח מת).
2. גם מאחורי החילופים היה היגיון. טיבי נפצע והוחלף בגרשון ועל זה באמת אין מה להתעכב. שני החילופים הבאים העבירו אותנו ממערך של 4:3:3 הגנתי ל-4:2:3:1. במערך כזה, קהת יכול להביא את סט היכולות שלו לידי ביטוי באופן הטוב ביותר. רק הערה אחת – הואיל ואיטליה צופפה במרכז, אולי היה כדאי לשקול שאצילי ישחק בשמאל וזהבי בימין, וכך כל אחד מהם היה נוטה לרוץ על הקו במקום להיכנס לאמצע.
3. שיבוץ המשחק הזה בתחילת הקמפיין הכי נכון מבחינת הנבחרת. מראש הסיכוי לעלות לנוכח ההגרלה והעובדה שרק הראשונה מעפילה אוטומטית והשניה הולכת לפלייאוף (אלא אם היא השניה הגרועה ביותר) היה פחות מקלוש. משחק כזה בפתיחה אומר ש: תוצאה טובה – הולכים על הקמפיין בכל הכוח. תוצאה רעה – אפשר להתכונן לקמפיין הבא. המצב הזה עדיף מאשר ניצחונות בפתיחה על מקדוניה בבית וליכטנשטיין בחוץ ואשליה כאילו יש לנו סיכוי. אם היה מדובר על מוקדמות היורו, הקמפיין עדיין היה פתוח מבחינת הנבחרת. דה עקא? שהמינוי של אלישע לוי הוא לשנתיים בלבד, ולכן, במקום להשתמש בקמפיין הנוכחי כהכנה לקמפיין הבא, ממנו יש סיכוי גבוה יותר להעפיל, הוא יעשה הכל כדי לשמור על המשרה. מראש מינוי של מאמן נבחרת לשנתיים הוא בעייתי, אך לנוכח ההגרלה ותוצאת המשחק מול איטליה, ראשי ההתאחדות לכדורגל חייבים להאריך את כהונתו של אלישע לוי כבר אתמול בערב.
4. מומלץ לא להתרגש מה(לכאורה)שליטה של נבחרת ישראל בכר הדשא. מהבחינה הזו, איטליה היא מלכודת דבש. נבחרות קטנות רבות נראות טוב נגדה ואז חוזרות למציאות בהמשך. איטליה עושה מה שהיא צריכה כדי לנצח. אחרי השער השני הם פשוט פינו את מרכז השדה לנבחרת הישראלית, מה שיצר את האשליה שהמשחק מאוזן ואף נוטה לטובת ישראל. נכון, אחרי ההרחקה היו כמה דקות בהן ההגנה האיטלקית טרם התארגנה מחדש ובהן ישראל הגיעה לשני מצבים, אבל אחריהם השאלה היתה לא האם ישראל תצליח לפרוץ את המבצור האיטלקי, אלא האם היא תצליח לא לספוג במתפרצת. התשובה הגיעה באופן הברור ביותר – שער שכולו עליונות פיזית. ואולי גם קצת נחישות – אפרורו הקריאה "ישראל מלחמה".