יומן האשך (8) – מפגש עם מעריצים + המלצת אכילה / אשך טמיר המקורי

שלום לכם!
בפעם שעברה נעזרתי בכם להתניע מחדש את יומני, לאחר זמן רב שלא כתבתי בו. מסתבר שהסכר נפרץ ואתמול כתבתי בו שוב.
ללא הקדמות ושהיות מיותרות נעבור לרשומה החדשה שכתבתי בו אתמול, על מפגשים מעניינים שחוויתי עם מעריצים, ונקנח בהמלצת אכילה באיזור יקנעם והסביבה.

4.9.16 – מפגש אקראי עם מעריצים

יומני היקר,

היום היה יום מיוחד. סיימתי את יום העבודה שלי בטבעון בסביבות 13 ובדרך חזרה החלטתי לנסות את החומוס שהגננת המליצה לי מאוד עליו, חומוס אליהו בתחנת הדלק של יקנעם ליד צומת התשבי.

כשנכנסתי המקום היה מפוצץ לחלוטין והומה ולמזלי היה מקום אחד בלבד פנוי, בשולחן בפינה ליד מקרר המשקאות.
התיישבתי דחוק בין שני אנשים זרים (המקום עבד בשיטת הדחיסה. כמו כן היה שלט תלוי על הקיר מעלי שדחק בסועדים להתחפף כשהם מסיימים כדי לפנות מקום לרעבים אחרים).
כבר הרגשתי שזה יום המזל שלי.
הזמנתי כהרגלי מסבחה עם ביצה (אחת), ולא יכולתי שלא לשים לב שלמרות שהמלצרית הייתה עסוקה מאוד היא בחנה אותי היטב בעיניה כשלקחה את ההזמנה.
בעוד אני ממתין שלפתי את הפלאפון מהתיק וכמובן שנכנסתי מייד להופס לראות מה חדש ולהתעדכן בעניינים.
האוכל הגיע במהרה וגם שכניי לשולחן התחלפו במהרה – מימיני קם האדם השמן שישב לידי ודחק אותי ובמקומו התיישב בחור צעיר עם כיפה סרוגה.
התחלתי לאכול (מצוין!) ותוך שאני מעיין בתגובות החדשות לפוסט האחרון של מנחם הרגשתי את התחושה שמישהו מתבונן בי. הרמתי את עיניי מהפוסט וסקרתי את החדר ואז שמתי לב שהמלצרית מגניבה בי מבטים כשהיא עברה באיזור. היא בטח מעוניינת, חשבתי, אבל מכיוון שאני איש-אשת (כרטיס השחקן שלי מוחזק במלואו ע"י הגננת משדה יעקב), החלטתי לטמון ידי בצלחת ופשוט להמשיך לאכול.
לפתע שמתי לב שאני מושך תשומת לב גם מהבחור שהתיישב לימיני.

"חריף?" הצעתי, אבל הוא הצביע על הפלאפון שלי בתגובה.
"אתה קורא הופס?" הוא שאל.
"בטח! האתר הכי טוב בעולם! אתר הבית שלי!" אמרתי בשמחה.
"גם אני!" הוא התלהב ושנינו שמחנו לגלות את אהבתנו לאתר זה.
"אתה נכנס הרבה?" שאלתי אותו, "מגיב?"
"נכנס, כן, אבל לא מגיב." הוא אמר. "הייתי רוצה להיכנס יותר אבל לצערי יש שם, בנוסף לפוסטים הנפלאים בכדורסל, גם המון תועבה," אמר בעצבות ובתוכחה.

הנהנתי בהסכמה, ברור שהתכוון לפוסטים השונים שמדברים בשבחו של לברון.

"למעשה, אני כותב שם לפעמים," אמרתי לו.
"תגובות?" הוא שאל בעניין.
"גם, וגם פוסטים לפעמים." אמרתי לו.
הוא מייד זינק על רגליו.
"אתה מנחם לס האגדי !!!"
"השתגעת?! בן כמה אני נראה לך?! אני יודע שיש לי מפרצים אבל זה כבר מוגזם. וחוץ מזה – מייקל ג'ורדן יש רק אחד."
הוא נראה מאוכזב והתיישב חזרה.
"בוא אני אתן לך רמז," ניסיתי לעזור, "מה אני אוכל?"
הוא העיף מבט על מנת המסבחה שלי.
"אתה מומי שאוהב חציל בחומוס !!!"
"התחרפנת?! אני נראה לך קווקזי?! וחוץ מזה – מג'יק יש רק אחד."
הוא נראה מאוכזב בשנית ופניו נפלו.
"תסתכל טוב!" ניסיתי לכוון אותו.
הוא הסתכל טוב אבל לא על המנה, עיניו החלו לשוטט על הקיר שמאחורי. ראיתי אותו מתמקד באישור הכשרות התלוי עליו. שמעתי אותו ממלמל.
"כשר… כשרות… בהשגחת הבד"ץ… אתה רון טחן מלך הפייסבוק! המשגיח !!!"
"אני נראה לך טכנולוגי וחברתי?! וחוץ מזה, לארי בירד יש רק אחד."
הוא התבאס. המסבחה שלי כבר התחילה להתקרר אז החלטתי לתת לו רמז ענק שיפיל לו את האסימון.
"זה קשור בלברון."
פניו אורו.
"אתה מתן גילור !! אני מעריץ גדול שלך!! יומן האבטיח !!!"
"אני נראה לך כמו פקיד שומה?!" הייתי עם זיפים של חודש ועדיין עם בגדי הכלבייה הקרועים והמצחינים, מלאים בהמון כתמים לא מזוהים אשר מכולם ללא יוצא מן הכלל נדף ריח של קקי.
רוחו נפלה וראיתי שהוא התייאש.
"בוא נגיד שגם ליימביר יש רק אחד," נתתי לו את הרמז המכריע.
"אתה האשך?!" קולו עלה אוקטבה ופניו לפתע התעוותו בהבעה של זעם ובחילה קיצונית. "אתה הגורם לתועבה!! אני לא מאמין שחלקתי איתך שולחן! אני אאלץ להיטהר במקווה עוד היום !!!"

הוא קם בזעם, ירק מעבר לכתפו, זנח את המנה שלו שלמה כמעט לחלוטין ושעט החוצה בזעם. נדמה לי שהוא אפילו לא שילם.
משכתי בכתפיי. מה אתה יכול לעשות. You can't win them all.
אכלתי בהנאה רבה את המנה שלי ונהניתי גם משלו (חומוס פול. הגננת תרצח אותי הלילה).
להפתעתי הרבה גיליתי שעם הקפה של הסוף מגישים שם גם 2 ערגליות תות! סטארט-אפ אדיר!!
כשסיימתי הלכתי לשלם בקופה והשארתי טיפ נכבד למלצרית החמודה שלא הפסיקה לבחון אותי, גם כשבאה לאסוף את הצלחת.
"תגיד, היא ככה עם כל אחד?" שאלתי, מחוייך, את בעל המקום שעבד בדלפק, כשאני מצביע על המעריצה החדשה שלי.
"מי, הפוזלת?" הוא ענה.

יצאתי מהמקום שבע וטוב לב, למרות הכל.
You can't win them all.

היה אחלה חומוס! מומלץ מאוד! 🙂

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 82 תגובות

  1. אין על ימים כאלה….. אין.
    בסוף קהילת הופס הקטנה תהפוך למפלצת…. כמו שקרה עם 9gag
    כבר עכשיו אנחנו בינ"ל (אני ומנחם זה כבר שתי מדינות :- )

    אם בביקור אקראי בתחנת דלק נמצא גם כותב וגם קורא קבוע אז אם נכפיל את זה במספר תחנות הדלק (או החומוסיות) בארץ נגיע למספרים מטורפים…. רק בישראל.
    ובכלל לא ספרתי את הזמן שהם נפגשו.
    נכפיל במספר פרקי הזמן ביממה והמספרים הופכים להיות כמעט מפחידים.

    מסקנה…
    תחייכו לאנשים בתחנות דלק, חומוסיות וסתם ברחוב.
    יש סיכוי די גדול שגם הם חובבי הופס 🙂

  2. האשך "עובד בטבעון"???
    בטבעון אין אף מקום עבודה מלבד גננים של המועצה המקומית ואוספי זבל. אלא אם כן הוא רופא. בוודאי גניקולוג.

  3. מסתבר שכמה מהמנהיגים של הופס הם עם שורשים בטבעון ובסביבה. הגיס שלי עדיין גר ברחוב החורש. בת דודתי בבה (בת שבע) גרה ברח' משה דיין, בשכונה החדשה שבנו מול סמינר הקיבוצים מעל אלרועי. אני נמצא בקרית טבעון שליש מהזמן כשאני בישראל כי כמה מחברי הטובים ביותר הם מטבעון (שם חייתי מגיל 12 עד 24). האשך עובד בגינון בטבעון. גיא גר בנשר

    1. צודק, וזה בדר"כ פחות טוב מהמסבחה שאני מכיר מהמרכז.
      אבל אמרתי למלצרית מסבחה והיא הבינה (למרות שהסתכלה עלי במבט מוזר 🙂 )

    2. מישהו פעם אמר לי (לא חותם על זה) שמשאושה זה איך שהערבים קוראים לזה באמת, ומסבחה זה איך שהיהודים חושבים שהערבים קוראים לזה, ובסוף זה גם תפס אצל הערבים.

      1. חחח גדול
        לפעמים כשאני אוכל "משאושה" בצפון זה איזה מין העתק חיוור למקור, לא חם ומעפן. מצד שני, אולי זה פשוט החומוסייה (לכ"א יש את הגירסא שלו למאכל הזה).

        ותודה

  4. האשך! בפעם הבאה בסביבה, אבו-עלי בכניסה לפורידיס – השווארמה הכי טובה באיזור. נקי בצלחת, לא צריך כלום יותר. ולקינוח סיח אחד של קבב. בוכה רק מהזכרון. רעבבבבב.

  5. חחח…. ה'איש-אשת' שלי כשרוני להפליא! התגובות של כולכם מוסיפות לחגיגה ולמרבה הצער מעוררות בי רעב עצבני- בתשע וחצי בלילה! מי שמע על דבר כזה…
    מוסיפה המלצה על ה'מומוס' בית התה והחומוס בטבעון- מקום לפגוש בו היפים/אנטרופוסופים/טבעונים מקוריים!

    (אחלו לי בהלצחה עם החומוס-פול…)

  6. אסף חפץ מפכל המשטרה לשעבר נהג לצנוח מהמוחרקה….
    אני נהנה מהעובדה שאני בעילום שם ישר למסעדת אליהו .
    לדעתי המסעדה נקראת על שמו האדם המודרני הקרוב ביותר לאליהו היום !

  7. ובענין טבעון בילדותי קיבלתי אופניים מהדוד ונסעתי מחיפה לטבעון באופניים מלווה בחבר שנסע על הזוג הישן שלי.
    נסיעות לטבעון בית שערים ונסיעות לנעמן כדי לראות את הסברס הליגה המקצוענית האירופאית בכדורסל קןרעים את אירופה.
    מאז אני רוכב אופניים….

  8. אין מסבחה טעימה בצפון? זו בדיחה?
    ההיפך במרכז לא יודעים להכין אחת טובה וחמימה,
    נסהאת אבו מארון מתחת למסגד סמוך לשוק הפשפשים בחיפה, נסה אצל סוהילה בעכו,
    בכלל חומוס טוב באמת יש רק בתפון הארץ ויש בירושלים בעתיקה עוד כמה מתמודדים,
    אבל במרכז הארץ?
    מוזר כל אחד והטעם שלו

  9. לקחתי לתשומת ליבי את כל ההמלצות. הבעייה העיקרית עם חומוס שומר כשרות זה שזמני הביקור שלי חופפים את פסח..

    איזה מן דוס עובר על מצוות ניגוב חומוס על פני יריקה על אשך טמא?

  10. מעולה. אבל ממש.
    כקורא קבוע עם כיפה סרוגה המשפט
    :הנהנתי בהסכמה, ברור שהתכוון לפוסטים השונים שמדברים בשבחו של לברון" הפיל אותי מהכיסא.

  11. ועכשיו ברצינות – עוד שתי המלצות על חומוסיות נפלאות באיזור:

    המסבחה הכי טובה שיש נמצאת בזיכרון. חומוס יוסקו. דתי ושומר כשרות לכל מי שחשוב להם.
    יוסקו איש נחמד מאוד ופשוט עושה מסבחה אלוהית (אולי בגלל הקשר הישיר עם השם).

    עוד חומוס ממש טעים (לא דווקא מסבחה) הוא חומוס רייצ'ל בכניסה לעין כרמל – בעלת המקום שהיא גם הטבחית היא בחורה חמודה בשם דנה (המסעדה על שם סבתא שלה) – מקום נחמד מאוד ופצצה של חומוס.

  12. הפוסט הוא טיול שלקחת אותנו איתך,
    זה מה שכיף כאן, הברקה וזה הכי טוב שלך אחרי הענק
    של ניתוח מגיבי ההופס.
    גם עפ פחות מיניות יוצא פוסט מבריק ומצחיק.

  13. שאני עובר ביוקנעם אני חייב להכנס לחומוס אליהו וגם לקחת
    הביתה, המלצות על חומוסיות כמו רייצל יוסקו.. מתקבלות
    בברכה, תודה.

  14. אשך, הפוסט היה נפלא ומיוחד.
    לגבי החומוסיות, חשבתי שאני מומחה, וחידשו לי מאד החבר'ה כאן. אבדוק את כולן !

    תודה רבה על הפוסט

  15. פוסט מצויין. אמנם אשך אחד, וטמיר, אבל רואים שאתה לא יורה סרק. כל מאמר.
    למגיעים למרכז, בואו לחליל ברמלה. עדיין טובים מהמתחרים בכמה רמות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט