1. סטפן קרי – בסין – מדבר סוף-סוף (מעט!) על ההפסד.
סטפן קרי נמצא בסיור מטעם אנדר ארמור בסין.
הוא סוף-סוף דיבר לפני 4 שעות (1 בלילה בישראל) עם העתונאי Darren Rovell מה-ESPN.COM על ההפסד בעונה שעברה ועל דוראנט.
הוא אמר שהוא לא היה בריא ב-100%, אבל לא יכול לתרץ את ההפסד בזאת:
"I wasn't 100 percent, but who cares? I was playing," he said. "I was out there trying to help my team win and that's all that really matters. I've taken advantage of the summer to get right and I still have a little bit of work to go."
הוא אמר שהוא סירב לחזות במשחק ה-7, ורק לאחרונה הסכים לחזות בשתי הדקות האחרונות "עבור מוטיבציה לעתיד".
"I was a little mad at myself and getting back into the grind of working out for next season," Curry said. "I think it was a good motivator to get back into the gym and keep working."
הוא אמר: 'לאנשים אין מושג תחת איזה לחץ היינו משך העונה. בסוף זה כנראה פגע בנו…':
People have no idea what kind of pressure we were under the whole season. It finally caught up with us!
הוא גם דיבר לראשונה כיצד לדעתו יתייחסו לווריורס אחרי ההחתמה של קווין דוראנט:
"I honestly don't think there could be any more pressure than we had last year," he told Rovell. "Coming off a championship, winning 73 games and being expected to win another [title], obviously it didn't happen.
"It's going to bea different vibe because it's a different team and different dynamics with different players with KD joining us. … We have probably six or seven new guys."
"אנחנו עושים מה שכל קבוצה עושה; מנסים להיות יותר טובים!", הוא אמר.
"All that narrative around our team, how people view us, doesn't really matter to us," he said. "We are who we are, and we're championship contenders going forward despite all the talk about us. We ave done what every team does – trying to improve and get better"
2. היכונו לדבר הבא – דבונטה גרהאם!
אחד התענוגות הגדולים שלי (היי, דוק, אין צורך להגזים, אוקיי?) הוא להציג בפניכם שחקן צעיר שאינכם מכירים, ולהצביע עליו כ"הדבר הבא".
אם זה לא קורה, אז הס מלהזכיר וכולכם תשכחו מאמר זה תוך שבוע (מקס!) . אם זה יקרה – ואני מאמין שיקרה – תשמעו על כך שוב ושוב עד שעור התוף באוזניכם יתפוצץ. אני נוהג כך כבר שנים.
אז דבונטה גרהאם – אפילו השם שלו מתאים לכוכב כדורסל – הוא הפוינט גארד של הג'ייהאוקס מקנזס. ב-2014 הוא היה רק מס' 64 בין התיכוניסטים, והיום הוא הפוינט גארד הפותח של קבוצת המכללות הטובה בנמצא, ולדעתי הטוב במכללות.
As a sophomore, he used 16.9 percent of the team’s offensive possessions and his per 40 minute numbers (13.9 points, 4.5 assists, and 4.1 rebounds) were solid, but not reflective of a dominant on-court presence. Dig a bit deeper, though, and Graham’s all-around performance becomes much more impressive. The 21-year old posted the highest effective field goal percentage (61.9) in Big 12 play last season and his Box Plus-Minus rating (9.9) suggests that he was one of the league’s top players. Only one guard in the conference — National Player of the Year winner and sixth overall pick in the 2016 draft, Buddy Hield — can boast of a better 2015-16 season based on the metric.*הכניסה שלו לעולם הטובים ביותר היתה דווקא נגד באדי היילד בנצחון קנזס על אוקלהומה 72-76 כשדבונטה האכיל את היילד ואוקלהומה עם 27 נקודות, כולל שלשה מנצחת בסוף – ואז פיק-אנד-רול שרק ג'ון סטוקטון עשה עם קרל מלון – שהישווה את התוצאה ל-69, והשאר, כמו שאומרים החברים שלי במוסקבה – הוא היסטוריה.**.
*
הוא היה 8 מ-13 באותו משחק וצימצם את הקלעי שהיה בעונה שעברה הטוב במכללות להיות עוד עובר אורח בפארק הירקון. אמנם היילד סיים ב-25 אבל בהצגה מביישת של 5 מ-16, וארבעה איבודי כדור, הכל בגין השמירה במלקחיים וזוג הפליירים של הגארד המדובר מקנזס.
הוא, גרהאם, ירה 43.8% מה-3 בבטחון של לארי בירד. שימו לב ליד שלו בפולו-ת'רו של הקליפ הבא:
*
*לא הייתי מכנה אותו "PASS FIRST" פוינט גארד, אבל כשמסירה צווחת את זמנה, הוא יודע מתי למסור ומתי להשליך את העור.יש לו PASS RATE TO TURN OVER טוב מאד, והוא מגן הניכנס לעור המתקיף. הוא לא סתם מגן. הוא PEST. הוא קרצייה. הוא נדבק ולא עוזב. יש לו זוג זרועות מהיר ביותר ויכולתו "TO SWIPE AWAY" כדורים ולהפכם למסירות היא בין הטובות שבגארדים של השנה, אם לא היכולת המעולה ביותר. הוא גונב 1.8 כדורים ל-40 דקות בקריירה המכללתית שלו.התכוננו לפוינט גארד מעולה – טוב מאד שיגיע לליגה אחרי הדראפט הבא.**אני מאמין שקנזס תהיה 3 או מינימום 4 בדרוג בפרה-סיסון שיתפרסם בסוף השבוע. הסיבה הראשית היא הטנדום בבק-קורט של גרהאם ופרנק מייסון. גרהאם יהיה קומבו-גארד ב-NBA, והעובדה שהוא כבר בן 21 עם שנת אקדמיה לכדורסל לפני שהחליט על קנזס היא מאד אטרקטיבית למנכ"לים.
3. הקשיבו (וראו) – הארדן מתעמת עם האקלר מהקהל:
*
*
4. האולמות הטובים ביותר בליגה
אתר פאנבסקטבול.קום דורג את כל אולמות הכדורסל בליגה.
הדרוג כולל הכל: אווירה…צופים…תחבורה למקום…יידע הקהל…הסביבה מסביב האולם (מסעדות, בארים, מוניות)…יופי האולם…מיקום…הסטוריה…חשיבות…הכל.
הנה חמשת הטובים ביותר:
#5 – Staples Center – Los Angeles Clippers/Lakers
The Name: The name Staples Center sounds grandiose and important, but that has less to do with the power of the name and more to do with the grandiosity of the teams. Context provides the power. Otherwise, this is a pedestrian name for a stadium; it ends up slightly above average because of alliteration. 6/10
The Aesthetics: These are great for Lakers fans, who have one of the best looking courts in the NBA (gotta love the stars at center court representing the championships) and a series of classic banners hanging from the ceiling. For Clippers fans, this is contrasted with a disgusting, over-black court and those same Lakers banners. The theater lighting gives the game a sense of high drama.
The Experience: The Staples Center is one of the busiest arenas in sports, housing the Lakers, Clippers and the NHL’s Los Angeles Kings. It makes sense that they know what they’re doing, as the seats are always comfortable, the food is decently priced and at least one of the teams is generally relevant.
Overview: This is the best casual game experience, mostly because you are doing something wrong if you are a Lakers or Clippers fan living outside of Southern California.
#4 – Bankers Life Fieldhouse – Indiana Pacers
The Name: Because the “Smoothie King FroYo Free Throw Fieldhouse” hasn’t come into fruition, this is the only fieldhouse in the NBA. The whole point of Indiana basketball is to romanticize amatuerism, so calling it a “fieldhouse” like a high school track works in that direction. That provides a smidgen of interest to an otherwise overcrowded stadium name. Most troublesome is the lack of an apostrophe in “Bankers.” 5/10
The Aesthetics: Every seat in the arena provides an excellent view of the game. The two-tone court is subtle, with the lighter tone along the sideline and baseline, a move that thankfully moves the Pacers away from too much use of their navy blue. The smaller feel of the stadium continues the “high school” motif.
The Experience: Bankers Life Fieldhouse is clean, comfortable and intimate, and the atmosphere the Pacers cultivate harkens to college basketball: intense, loud and vibrant. Even so, the Pacers experience is welcoming and easy to access, with parking and close public transit.
Overview: Bankers Life Fieldhouse provides the most underrated NBA experience out there, from the atmosphere to the convenience.
#3 – Moda Center Rose Garden – Portland Trail Blazers
The TRUE Name: I refuse to recognize the authority of the Moda Center. The Portland Trail Blazers will always play in the Rose Garden, a picturesque name that relates to the city of Portland, a.k.a. “Rose City”. This is perhaps the worst rebranding in NBA arena history. 0/10 for Moda Center; 10/10 for Rose Garden
The Aesthetics: This is the Rose Garden’s weakest aspect, which is a shame considering that it’s called the Rose Garden. The two-tone floor is too dark outside the three-point arc and the lighting is fluorescent and sterile. The arena’s look is rescued by the classic Blazers logo, the abstract “5 v 5” waves.
The Experience: Portland’s only major sports team is their basketball team, and as a result the Trail Blazers inspire an electrifying atmosphere. Certainly the prices for food and drink are obscene, but the Garden is well located across the river from the Pearl District and near good food.
Overview: The Rose Garden is an energizing, vibrant NBA arena. and the best in the NBA at
#2 – United Center – Chicago Bulls
The Name: The best arena sponsorships are ones that you forget are sponsorships. The name “United Center” has a galvanizing effect, creating a groundswell of unified support from the fans. The words are simultaneously fluid and inspiring, and so thank you to United Airlines for not calling it the “United Airlines Center.” 10/10
The Aesthetics: The court is great, with the killer Bulls logo at the center and FOUR logos complement the best use of black and red in the NBA. The six championship banners are all prominent, and the shared color scheme with the Blackhawks allows the symbolism for both teams to never clash. The court design is intimidating, and it makes up for the fact that the rest of the arena is an eyesore with limited views of the action on the floor.
The Experience: The Bulls have been the leaders in NBA attendance for a long time, with the success of the 90s sustaining an intense fanbase that stretches well beyond the limits of Chicagoland. The pregame introductions at the UC are the most famous in the NBA, and have kept the Alan Parsons intro since the Jordan days.
Overview: The United Center is the perfect intersection of a major metropolitan stage and localized, rabid fandom.
#1 – Madison Square Garden – New York Knicks
The Name: The oldest arena in the NBA remains iconic in every aspect, especially with a name that imparts a certain regal magnificence. The added history – the name, if not the building, has been in use since 1879 – contributes to the power as well. Even the abbreviated “MSG” rolls gently off the tongue. Too bad it’s round. 7/10
The Aesthetics: With the court’s theater lighting, the design on the court gets full exposure, which is why it’s perfect that the Knicks chose to emphasize the blue and not overdo the designs. Like the Staples Center, there is an element of high drama with that theater lighting.
The Experience: Madison Square Garden has one of the best assets at its disposal: New York City. The wide range of food choices, the professional and efficient staff and the non-stop entertainment (even in between the quarters) reflects the city in which it is located.
Overview: Madison Square Garden is a classic stadium, filled with enough rich history and entertainment that it’s a better reason to go than the Knicks themselves.
הייתי נפטר מאוקאפור ומשאיר את נואל.
בכל מקרה פילי אמורה להיות מלהיבה השנה.
מוזר שהאורקל ארינה לא נכנס לרשימה.
הפצע הפתוח מהגמר עדיין טרי מדי לחטט בו גם עבורינו בללל…
ג"ס אכן שינתה פניה וזה לא יהיה לה קל להיכנס לשטף ולעוצמה שהייתה לה שנה שעברה. היא תתקשה יותר מהצפוי לדעתי ותהפוך לקבוצה "רגילה".
הייתי רוצה להסכים איתך, חושש שזה לא יקרה. גולדן סטייט נעשו כ"F הרבה יותר טובים, בזכות עיוות "תקרת השכר" המגנה-כביכול, שזה עלול לעקר את התחרות.
וזה גם העונש לכל הליגה: ה-nba ייעשה לא תחרותי, בטח ביחס לבייסבול (אף קבוצה לא מעל 60% הצלחה ולא מתחת ל-40%), לאייס-הוקי, וכמובן ל-nfl עם שיטת הנוקאאוט. ה-nba בדרך לשושלת נוסח הסלטיקס של פעם – ומי חמור להשקיע בזה את זמנו וכספו? רק כדי לראות אותן שוברים שיאי קליעה ואת גרין מתרברב? יותר משעמם מהתעמלות אמנותית – שם לפחות יש תחרות.
אני לא חושב ששושלת סטייל הסלטיקס זה תסריט עם סיכויים גבוהים.
בסך הכל הסיבה הגדולה שמגיע ה"עיוות" בתקרת השכר הוא בגלל שג"ס הימרו בגדול על הקרסוליים של קרי וזכו בגדול.
המון דברים יכולים להשתבש עדיין, אם זה בריאות, אגו, בעיות שכר בהמשך (גם החוזה המדהים של סטף סופו להסתיים) וקבוצות שמתחילות להכיר את החוזקות והחולשות של ג"ס ומתאימות את עצמן.
יש לי הרגשה שבעלי הקבוצות קיבלו סימן אזהרה רציני ותקרת השכר לא תקפוץ משמעותית כפי שציפו. זה ישאיר את ג"ס עם התחתונים למטה שנה הבאה כשיגיע תור סטף לקבלרת הכסף הגדול (לא שלא יתנו אבל תקרת המס לא תאפשר להם להחזיק קבוצה עמוקה).
ואולי זה wishful thinking
תקרת השכר היא אחוז מסך ההכנסות –
עלייה בהכנסות = עלייה בתקרת השכר.
הסיכוי היחיד שהלוחמים יפגעו זה בהסכם הקיבוצי החדש. ואני לא רואה מצב שמקשיחים את תקרת השכר (בעלי הקבוצות לא יסכימו), או שמשחררים את המגבלות על שכר מקסימום (השחקנים לא יסכימו)
לכלכת עם השליליות הזאת. התעמלות אומנתית משעמם ? ראיתי את היכולת הגופנית של המתעמלות האלה, את הפיזיות , הגמישות, התנועות והקוים שהן עושות עם הגוף ? ואת היצירתיות והקוארדינציה המטורפת שלהן עם המכשירים ? משעמם בתחת שלך.
בדיוק להיפך גיא – השחקנים לא יסכימו להקשחת התקרה ובעלי הקבוצות לא יסכימו לשחרור המגבלות על משכורת מקסימום…
הרבה משתנים במשוואה הזו, וכרגע עוד אי אפשר לדעת מה יקרה באופן כללי או עם הווריורס ספציפית, אבל הנמכת התחזית של עליית התקרה בקיץ הבא עובדת לטובת הווריורס בינתיים, אם כי עוד יכול להיות שהם יצטרכו לוותר על אחד או שניים מבין שני המחליפים הכי טובים שלהם.
נחיה ונראה.
פילי חייבים לפתוח את הפקק בגבוהים, אוקפור יהיה הראשון ללכת.
אני מופתע שטורונטו מס 26, ואיפה האורקל ארינה ברשימה?
ולגבי נוביצקי-כדי לעבור את וילט העונה הוא יצטרך לתת 25 נק במשחק ולשחק 80 משחקים. אני מאמין שהוא ישאר עוד שנתיים כדי להגיע ל-20 עונות בדאלאס.
תודה מנחם על העדכונים. אהבתי את הכנות לגבי ההימור על שחקנים לא מוכרים (בישראל, אם שכחת, קוראים לזה "שיטת מצליח").
לא ברורה לי האמירה של קארי לגבי פחות לחץ העונה (לעומת שנה שעברה). זה אולי נכון לגביו, אבל רחוק מלהיות נכון לגבי KD, שהוא כרגע חלק משמעותי בווריירס. הלחץ האישי של KD הולך לייצר לחץ גם ברמה הקבוצתית, שיהיה לדעתי לא פחות מבעונה הקודמת.
לפילדלפיה יש כרגע פקק מתחת לסל עם סימונס, אמביד, נואלס, אוקאפור
ואפילו סאריץ' למרות שהוא בקונוטציות מסוימות אולי יכול לשחק בעמדה 3. בהנחה שסימונס באנקר בעמדה 4 ועל אמביד לפחות מהקולות שיוצאים מפילדלפיה נראה שבונים מאוד ואפילו סאריץ' פרוספקט עתידי זה משאיר את ההחלטה ממי להיפרד בין נואלס לאוקאפור. אני הייתי נשאר עם נואלס גם בגלל היכולת ההגנתית העדיפה שלו ובעיקר בגלל האופי שלו שעושה רושם הרבה פחות בעייתי מאוקפור, פילדלפיה צריכה לחפש עליו טרייד ולמצוא שחקנים בעמדות 2-3 (D&3) , הם גם יכולים להעמיס על עצמם עוד כמה בחירות עתידיות .לגבי נוביצקי אני מצטרף לדעה של לביא מבחינתי שישחק כמה שיותר כל עוד הגוף מרשה לו- בעיניי לפחות האירופאי הכי גדול ששיחק בליגה, בפער קטן מסאבוניס וקוקוץ'. (רציתי להוסיף פטרוביץ' אבל הקריירה שלו בליגה נגדעה באיבה)
תגיד מנחם, קראתי איפשהו שעומרי כספי נבחר לשחקן עם היחס הכי גבוה בין קליעות מבחוץ לקליעות מחצי מרחק, אלה שבין איזור הצבע לקשת ה-3 ושהוא לקח רק 16 כאלה בכל העונה שעברה. מעבר לכך מועלת שם טענה שהקליעה מחצי מרחק נחשבת להכי פחות יעילה כיום. בתור חובב הופס יצא לי לראות משחקים מהסבנטיס ושם נוכחתי לראות שהקליעה מחצי מרחק הייתה כלי נשק מרכזי בהתקפה של כל קבוצה(עם הקרש או בלי) וזאת כשעדיין לא הוצגה קשת ה-3. לדעתי הקליעה מחצי מרחק היא אנדרייטד מאוד וכנראה בגלל שהיא הכי פחות סקסית, הרבה פחות מדאנק או שלשה, אבל מצד שני לא דורת את המאמץ הפיזי שדאנק דורש והיא נכנסת באחוזים טובים יותר משלשה, אז למה לזנוח אותה?? מה דעתך מנחם? נגיד שחקן כמו דיאנדרה ג'ורדן יתחיל לזרוק מחצי מרחק עם הקרש (ואולי זריקת סבתא מהעונשין), הוא ישדרג את היכולות שלו משמעותית לדעתי.
אמנם המידריינג' נכנס באחוזים טיפה יותר גבוהים מהשלשה אבל התמורה עבורה לא משתווה לזו של השלשה. מהסיבה הזו ממש לא משתלם לזרוק משם אלא אם כן יש לך שחקן ממש מיומן מהטווח (נגיד קווין דוראנט או אל הורפורד).
מהסיבה הזו לא מעט קבוצות פחות או יותר הוציאו את הזריקה מהארסנל. כל שחקן שיכול להוסיף עוד כלי התקפי ליכולות שלו רק ירוויח מכך. אבל כשהרווח מלזוז עוד מטר שניים אחרוה הוא הרבה יותר גדול אז אין פלא שזו אמנות שהולכת לאיבוד.
צר לי לאכזב אבל אולדריג' קולע את המידריינג' שלו באחוזים לא מדהימים בכלל: 41%-42%.
גם אצל דוראנט זה משהו שהתפתח בשנתיים האחרונות ורק מהטווח הקרוב יותר ולא זה שצמוד לקשת השלוש. אצל הורפורד זה בדיוק הפוך.
תראה זה כלי חשוב בארסנל שלו. עצם האיום מאפשר לו להיות יותר אפקטיבי ליד הסל כי השומר שלו חייב להיות מוכן גם לזריקה מבחוץ. אבל באופן כללי הוא קלע מהטווח ב-40% לאורך הקריירה.
היו שנים שהוא הגיע לדיוק של נוביצקי עם 47% ב-2011 לדוגמא.
אני דיי בטוח שמהמיד ריינג' אפשר להגיע לאחוזים משמעותיים טובים יותר משלשה, לא כולם סטפן קרי, אם אתה סטפן קרי אז לך על שלשה אם לא אז תנסה מיד ריינג', אם שחקן של 30% מה-3 יכול להגיע ל-50%- 60% מחצי מרחק אז זה אומר שבמקום 9 נק' שהוא מרוויח מ-10 קליעות הוא יכול להגיע ל-10 , 12 מחצי מרחק…אני בכלל לא בטוח ששלשות זה עדיף. חוץ מזה אפשר להאריך ככה קריירה כי זאת קליעה שפחות מענישה את הגוף מכניסות לסל.
הנתונים בשטח נגדך. ממוצע הליגה מהשלוש בשנה שעברה היה 35% וזה הדיוק במשך כעשור כבר. שחקן שקולע 30% משלוש לא צריך לזרוק. הדיוק במיד ריינג' הוא בערך 40%. יש יחידי סגולה שמתקרבים ל-50% מלמטה. אז כן לשחקנים שמסוגלים לקלוע במעל 45% מהטווח זה יחסית משתלם אבל כמה כאלו יש לך? אפשר לספור אותם על יד אחת מקסימום שתיים.
דניס רודמן בחר להיות "חלש" בהתקפה והיה גאה במשחקים של 20 ריבאונדים ו-0 נקודות אם הקבוצה מנצחת. היה לו אחוז גרוע מהעונשין אבל ברבע הרביעי אם צריך היה קולע באחוזים טובים מאוד.
תפסיקו להשתמש ברודמן כדוגמא לשחקן הגנה מעולה והתקפה גרוע כי אצלו זה היה בכוונה. לא זכור לי אי פעם שמאמן שלו אמר ברבע הרביעי פאק איט דניס אתה יושב כי אתה לא לא תורם כלום בהתקפה.
מיד ריינג'- ישנם שניים כאלה, קרוב לקשת השלשות מאוד לא מומלץ לזרוק, ממש אסור. רחוק מהקשת וקרוב לסל – בסדר גמור לזרוק, מנצל חורים של ההגנה.
דאנק זה סתם קשקוש, אותו דבר כמו לייאפ. צריך להטביע רק אם אין ברירה אחרת.
נאם אמביד ממש את הציפיות הגבוהות ממנו זה עניין של זמן ותמורה הולמת לרגע שפילי תשחרר את אוקאפור או נואל
מה שמשחק לרעת נואל זו העובדה שהוא מסיים בעוד שנה את חוזה הרוקי ופילי יצטרכו לשלם לו הרבה כסף. בינתיים הוא לא הראה שהוא שווה את זה חוץ מניצוצות פה ושם.
מה שאני לא מבין עדיין זה את דני איינג' שדחה לפני הדראפט הצעה של פילי של נואל או אוקאפור ( רק תבחר) + רוברט קובינגטון + בחירת דראפט תמורת הבחירה השלישית שבה קולנג'לו רצה לקחת את כריס דאן – איינג' דחה את ההצעה ולקח את בראון בבחירה השלישית
1. אני גאה בסטף על העונה הקודמת ושום סיומת לא תשנה את גדולתו. אני לא הפסקתי לברבר כל הפלייאוף שהוא לא תקין גופנית ולא האמנתי שכולם פתאום "הבינו" איך לשמור עליו. קיירי שלא הצליח באולימפיאדה לשמור על כלום פתאום נראה גדול על קארי כשבמשחקי העונה הרגילה כשקארי בכושר הוא עשה מהקאבס צחוק. מי שפגה בהם הכי הרבה העונה שעברה הוא זה שהעלה אותם מעלה. דריימונד גרין. שבמקום להתעסק בכדורסל היה עסוק בשטויות ודחף את כל המערכת לרדוף אחרי שיא מטופש שהוציא את הווריורס לעונה של לחצים מיותרים. כולם יזכרו לו את משחק 7 המדהים (צפו שוב ותראו כמה הקאבס בחרו להשאיר אותו חופשי) אבל לא את שני הסיבובים האחרונים שהיה בינוני. בנבחרת ארה"ב שכבר לא נהנה מדאבל טים תמידי של סטף חזר למימדים האמיתיים שלו. כן הוא שחקן מיוחד במינו. סוג של אנטוני מייסון/דרק קולמן עם קליעה מבחוץ. אבל נראה לי שהמון בליגה נסחפו וטענו שהוא טוב מבלייק גריפין שחקן שזוכה לדאבל טימים קבועים. בכל מקרה גולדן סטייט שיפרו אספקט שכבר היה מצויין שנה שעברה ולא הוסיפו כלום לבעיית הפנים שלהם. שכחו כמה בוגוט היה חשוב ואקוטי לקבוצה בהרכבים מסויימים וכעת העונה שלהם תלוייה בשלושה רוקייס שאם יפרחו יתנו אויר לנשימה לקבוצה מאוד דלילה. ושם אני כן חושב שיש סיכוי. כי אני מאוד מאמין בדימיין ג׳ונס ופטריק מקקאו ויש ברדיט אנשים שנשבעים שקייוון לוני הוא שחקן.
ראיתי את דיוונטה גראם וגם אני התרשמתי. לצערי ממה שעיני ראו הוא כנראה סיבוב שני או סוף ראשון אם יתן עונה טובה. נכון שהוא בן 21 אבל הוא (קצת בדומה לג׳בארי פרקר) התפתח מהר לגוף של מבוגר. אין לגוף שלו הרבה אפ סייד. המשחק שלו מאוד מפותח אבל הוא לא מדהים בשום אספקט. אני חושב שיהיה שחקן רוטציה ב NBA.
דראפט 2017 הוא אחד העמוקים שאני זוכר מאז אי פעם. המוק דראפטים השנה מטורפים לחלוטין כששחקנים זזים עשרות מקומות מבלי לשחק משחק אחד. יש שם 10-15 שחקנים לפחות שיכולים להיות טופ 5 בשנים קודמות. הבעיה היא שאין שום כישרון כרגע שנראה כמו קארל טאונס או אנטוני דייויס (אולי הארי גיילס אםצלא יתפרק לפני שיגיע לליגה)
אשך טמיר המקורי
4 ספט 2016 07:30:01תודה רבה, הכל מעניין מאוד.
הייתי נפטר מאוקאפור ומשאיר את נואל.
בכל מקרה פילי אמורה להיות מלהיבה השנה.
מוזר שהאורקל ארינה לא נכנס לרשימה.
הפצע הפתוח מהגמר עדיין טרי מדי לחטט בו גם עבורינו בללל…
ג"ס אכן שינתה פניה וזה לא יהיה לה קל להיכנס לשטף ולעוצמה שהייתה לה שנה שעברה. היא תתקשה יותר מהצפוי לדעתי ותהפוך לקבוצה "רגילה".
סומסום
4 ספט 2016 08:03:05הייתי רוצה להסכים איתך, חושש שזה לא יקרה. גולדן סטייט נעשו כ"F הרבה יותר טובים, בזכות עיוות "תקרת השכר" המגנה-כביכול, שזה עלול לעקר את התחרות.
וזה גם העונש לכל הליגה: ה-nba ייעשה לא תחרותי, בטח ביחס לבייסבול (אף קבוצה לא מעל 60% הצלחה ולא מתחת ל-40%), לאייס-הוקי, וכמובן ל-nfl עם שיטת הנוקאאוט. ה-nba בדרך לשושלת נוסח הסלטיקס של פעם – ומי חמור להשקיע בזה את זמנו וכספו? רק כדי לראות אותן שוברים שיאי קליעה ואת גרין מתרברב? יותר משעמם מהתעמלות אמנותית – שם לפחות יש תחרות.
קבוצות יילכו מהר מאוד לטאנקינג, ו/או הליגה תשנה את ה-cba, אבל שינוי יגיע.
אפשר לראות לאן הרוח נושבת גם כאן:
http://www.foxsports.com/nba/story/how-golden-states-superteam-will-show-nba-owners-true-intentions-090116
צ'ומפי
4 ספט 2016 10:33:06אני לא חושב ששושלת סטייל הסלטיקס זה תסריט עם סיכויים גבוהים.
בסך הכל הסיבה הגדולה שמגיע ה"עיוות" בתקרת השכר הוא בגלל שג"ס הימרו בגדול על הקרסוליים של קרי וזכו בגדול.
המון דברים יכולים להשתבש עדיין, אם זה בריאות, אגו, בעיות שכר בהמשך (גם החוזה המדהים של סטף סופו להסתיים) וקבוצות שמתחילות להכיר את החוזקות והחולשות של ג"ס ומתאימות את עצמן.
אפלטון
4 ספט 2016 10:46:19יש לי הרגשה שבעלי הקבוצות קיבלו סימן אזהרה רציני ותקרת השכר לא תקפוץ משמעותית כפי שציפו. זה ישאיר את ג"ס עם התחתונים למטה שנה הבאה כשיגיע תור סטף לקבלרת הכסף הגדול (לא שלא יתנו אבל תקרת המס לא תאפשר להם להחזיק קבוצה עמוקה).
ואולי זה wishful thinking
גיא
4 ספט 2016 10:55:56תקרת השכר היא אחוז מסך ההכנסות –
עלייה בהכנסות = עלייה בתקרת השכר.
הסיכוי היחיד שהלוחמים יפגעו זה בהסכם הקיבוצי החדש. ואני לא רואה מצב שמקשיחים את תקרת השכר (בעלי הקבוצות לא יסכימו), או שמשחררים את המגבלות על שכר מקסימום (השחקנים לא יסכימו)
השרת
4 ספט 2016 20:27:25לכלכת עם השליליות הזאת. התעמלות אומנתית משעמם ? ראיתי את היכולת הגופנית של המתעמלות האלה, את הפיזיות , הגמישות, התנועות והקוים שהן עושות עם הגוף ? ואת היצירתיות והקוארדינציה המטורפת שלהן עם המכשירים ? משעמם בתחת שלך.
דדי
4 ספט 2016 22:53:57בדיוק להיפך גיא – השחקנים לא יסכימו להקשחת התקרה ובעלי הקבוצות לא יסכימו לשחרור המגבלות על משכורת מקסימום…
הרבה משתנים במשוואה הזו, וכרגע עוד אי אפשר לדעת מה יקרה באופן כללי או עם הווריורס ספציפית, אבל הנמכת התחזית של עליית התקרה בקיץ הבא עובדת לטובת הווריורס בינתיים, אם כי עוד יכול להיות שהם יצטרכו לוותר על אחד או שניים מבין שני המחליפים הכי טובים שלהם.
נחיה ונראה.
מומי שאוהב חציל בטחינה
4 ספט 2016 09:55:49מומי אם היה נודלס היה זורק את הספר שלו קיבינמט
יניב
4 ספט 2016 11:45:281+ על הללל
גור גולן
4 ספט 2016 17:14:36+1
Berch
4 ספט 2016 08:13:14מעורב משובח
פילדלפיה לאליפות 🙂
(השנע זה לפחות נשמע מצחיק. שנה שעברה זה היה נשמע עצוב)
ולדי קוגן
4 ספט 2016 08:32:15פילי חייבים לפתוח את הפקק בגבוהים, אוקפור יהיה הראשון ללכת.
אני מופתע שטורונטו מס 26, ואיפה האורקל ארינה ברשימה?
ולגבי נוביצקי-כדי לעבור את וילט העונה הוא יצטרך לתת 25 נק במשחק ולשחק 80 משחקים. אני מאמין שהוא ישאר עוד שנתיים כדי להגיע ל-20 עונות בדאלאס.
אשך טמיר המקורי
4 ספט 2016 09:49:49צודק, בטורונטו אחד הקהלים הטובים. אולי הטוב ביותר
yamani1000
4 ספט 2016 08:35:22תודה מנחם על העדכונים. אהבתי את הכנות לגבי ההימור על שחקנים לא מוכרים (בישראל, אם שכחת, קוראים לזה "שיטת מצליח").
לא ברורה לי האמירה של קארי לגבי פחות לחץ העונה (לעומת שנה שעברה). זה אולי נכון לגביו, אבל רחוק מלהיות נכון לגבי KD, שהוא כרגע חלק משמעותי בווריירס. הלחץ האישי של KD הולך לייצר לחץ גם ברמה הקבוצתית, שיהיה לדעתי לא פחות מבעונה הקודמת.
Etayle
4 ספט 2016 09:44:47תודה רבה דוק
מומי שאוהב חציל בטחינה
4 ספט 2016 09:55:11דוקטור ?
ממתי יש לך חברים במסוקבה ?
נהיית קומו-סוציליסטי לעת זקפה ? או שהתבלבת בין חברות לחברים ?
עגל
4 ספט 2016 13:52:08גם אותי הוא הפתיע
גור גולן
4 ספט 2016 17:14:55😂
לביא
4 ספט 2016 09:56:42הייתי שמח מאוד לראות את נוביצקי משחק עוד עונה וסוגר 20 שנה. עוד פרידה הולכת ומתקרבת 🙁
אסף
4 ספט 2016 10:44:54לפילדלפיה יש כרגע פקק מתחת לסל עם סימונס, אמביד, נואלס, אוקאפור
ואפילו סאריץ' למרות שהוא בקונוטציות מסוימות אולי יכול לשחק בעמדה 3. בהנחה שסימונס באנקר בעמדה 4 ועל אמביד לפחות מהקולות שיוצאים מפילדלפיה נראה שבונים מאוד ואפילו סאריץ' פרוספקט עתידי זה משאיר את ההחלטה ממי להיפרד בין נואלס לאוקאפור. אני הייתי נשאר עם נואלס גם בגלל היכולת ההגנתית העדיפה שלו ובעיקר בגלל האופי שלו שעושה רושם הרבה פחות בעייתי מאוקפור, פילדלפיה צריכה לחפש עליו טרייד ולמצוא שחקנים בעמדות 2-3 (D&3) , הם גם יכולים להעמיס על עצמם עוד כמה בחירות עתידיות .לגבי נוביצקי אני מצטרף לדעה של לביא מבחינתי שישחק כמה שיותר כל עוד הגוף מרשה לו- בעיניי לפחות האירופאי הכי גדול ששיחק בליגה, בפער קטן מסאבוניס וקוקוץ'. (רציתי להוסיף פטרוביץ' אבל הקריירה שלו בליגה נגדעה באיבה)
שמייקל
4 ספט 2016 11:32:00תגיד מנחם, קראתי איפשהו שעומרי כספי נבחר לשחקן עם היחס הכי גבוה בין קליעות מבחוץ לקליעות מחצי מרחק, אלה שבין איזור הצבע לקשת ה-3 ושהוא לקח רק 16 כאלה בכל העונה שעברה. מעבר לכך מועלת שם טענה שהקליעה מחצי מרחק נחשבת להכי פחות יעילה כיום. בתור חובב הופס יצא לי לראות משחקים מהסבנטיס ושם נוכחתי לראות שהקליעה מחצי מרחק הייתה כלי נשק מרכזי בהתקפה של כל קבוצה(עם הקרש או בלי) וזאת כשעדיין לא הוצגה קשת ה-3. לדעתי הקליעה מחצי מרחק היא אנדרייטד מאוד וכנראה בגלל שהיא הכי פחות סקסית, הרבה פחות מדאנק או שלשה, אבל מצד שני לא דורת את המאמץ הפיזי שדאנק דורש והיא נכנסת באחוזים טובים יותר משלשה, אז למה לזנוח אותה?? מה דעתך מנחם? נגיד שחקן כמו דיאנדרה ג'ורדן יתחיל לזרוק מחצי מרחק עם הקרש (ואולי זריקת סבתא מהעונשין), הוא ישדרג את היכולות שלו משמעותית לדעתי.
עידו גילרי
4 ספט 2016 11:56:23אמנם המידריינג' נכנס באחוזים טיפה יותר גבוהים מהשלשה אבל התמורה עבורה לא משתווה לזו של השלשה. מהסיבה הזו ממש לא משתלם לזרוק משם אלא אם כן יש לך שחקן ממש מיומן מהטווח (נגיד קווין דוראנט או אל הורפורד).
מהסיבה הזו לא מעט קבוצות פחות או יותר הוציאו את הזריקה מהארסנל. כל שחקן שיכול להוסיף עוד כלי התקפי ליכולות שלו רק ירוויח מכך. אבל כשהרווח מלזוז עוד מטר שניים אחרוה הוא הרבה יותר גדול אז אין פלא שזו אמנות שהולכת לאיבוד.
גיא
4 ספט 2016 12:04:40אכן דור הולך ונעלם.
שלא במפתיע, בטקסס, מדינת המסורות הוותיקות, מחזיקה ב-2 מאחרוני המוהיקנים של המיד ריינג' – נוביצקי ואלדרידג'.
עידו גילרי
4 ספט 2016 12:21:53נוביצקי עשה מהמידריינג' קריירה.
אסף
4 ספט 2016 14:12:09כל כך נכון , גם לדאנקן הייתה את קליעת המיד ריינג׳ הקטלנית שלו עם הלוח
עידו גילרי
4 ספט 2016 14:15:48גם כאן בניגוד למיתוס דאנקן היה יחסית ממוצע (היו תקופות שטיפה מעל) מהטווח הנ"ל.
יניב
4 ספט 2016 12:05:27שכחת את השחקן מספר אחד מהמיד ריינג'-למרקוס אולדריג
עידו גילרי
4 ספט 2016 12:20:26צר לי לאכזב אבל אולדריג' קולע את המידריינג' שלו באחוזים לא מדהימים בכלל: 41%-42%.
גם אצל דוראנט זה משהו שהתפתח בשנתיים האחרונות ורק מהטווח הקרוב יותר ולא זה שצמוד לקשת השלוש. אצל הורפורד זה בדיוק הפוך.
יניב
4 ספט 2016 13:32:27האמת הפתעת אותי,הייתי בטוח שהוא מעולה מהטווח הזה
עידו גילרי
4 ספט 2016 13:59:06הוא מעל הממוצע.
אסף
4 ספט 2016 14:40:30השכלתי עידו בעניין דאנקן, מיתוסים מטיבם להשבר
עידו גילרי
4 ספט 2016 14:48:12תראה זה כלי חשוב בארסנל שלו. עצם האיום מאפשר לו להיות יותר אפקטיבי ליד הסל כי השומר שלו חייב להיות מוכן גם לזריקה מבחוץ. אבל באופן כללי הוא קלע מהטווח ב-40% לאורך הקריירה.
היו שנים שהוא הגיע לדיוק של נוביצקי עם 47% ב-2011 לדוגמא.
שמייקל
4 ספט 2016 12:40:31אני דיי בטוח שמהמיד ריינג' אפשר להגיע לאחוזים משמעותיים טובים יותר משלשה, לא כולם סטפן קרי, אם אתה סטפן קרי אז לך על שלשה אם לא אז תנסה מיד ריינג', אם שחקן של 30% מה-3 יכול להגיע ל-50%- 60% מחצי מרחק אז זה אומר שבמקום 9 נק' שהוא מרוויח מ-10 קליעות הוא יכול להגיע ל-10 , 12 מחצי מרחק…אני בכלל לא בטוח ששלשות זה עדיף. חוץ מזה אפשר להאריך ככה קריירה כי זאת קליעה שפחות מענישה את הגוף מכניסות לסל.
עידו גילרי
4 ספט 2016 13:12:55הנתונים בשטח נגדך. ממוצע הליגה מהשלוש בשנה שעברה היה 35% וזה הדיוק במשך כעשור כבר. שחקן שקולע 30% משלוש לא צריך לזרוק. הדיוק במיד ריינג' הוא בערך 40%. יש יחידי סגולה שמתקרבים ל-50% מלמטה. אז כן לשחקנים שמסוגלים לקלוע במעל 45% מהטווח זה יחסית משתלם אבל כמה כאלו יש לך? אפשר לספור אותם על יד אחת מקסימום שתיים.
יואש בן טולילה
4 ספט 2016 13:32:35אתה לא מכניס לשיקול שלך את הeffective percentage.
אם שחקן קולע ב50 אחוז מה2 וב45 אחוז מה3. מה עדיף לו לזרוק?
עידו גילרי
4 ספט 2016 13:58:45תסתכל שוב. הוא דווקא כן הכניס את זה לשיקולים שלו פשוט ההערכה שלו להבדלים בדיוק בין הטווחים רחוקה מהמציאות.
MJ234523
5 ספט 2016 00:04:08שמייקל קראת את זה :
http://sports.walla.co.il/item/2993181
חמי
4 ספט 2016 12:19:08דניס רודמן בחר להיות "חלש" בהתקפה והיה גאה במשחקים של 20 ריבאונדים ו-0 נקודות אם הקבוצה מנצחת. היה לו אחוז גרוע מהעונשין אבל ברבע הרביעי אם צריך היה קולע באחוזים טובים מאוד.
תפסיקו להשתמש ברודמן כדוגמא לשחקן הגנה מעולה והתקפה גרוע כי אצלו זה היה בכוונה. לא זכור לי אי פעם שמאמן שלו אמר ברבע הרביעי פאק איט דניס אתה יושב כי אתה לא לא תורם כלום בהתקפה.
עגל
4 ספט 2016 13:49:58חשבתי שסקרמנט נחשב לאולם טוב, איך הוא דורג אחרון? הדרוגים האלה מאוד סוביקטיביים.
עגל
4 ספט 2016 13:55:44מיד ריינג'- ישנם שניים כאלה, קרוב לקשת השלשות מאוד לא מומלץ לזרוק, ממש אסור. רחוק מהקשת וקרוב לסל – בסדר גמור לזרוק, מנצל חורים של ההגנה.
דאנק זה סתם קשקוש, אותו דבר כמו לייאפ. צריך להטביע רק אם אין ברירה אחרת.
עידו גילרי
4 ספט 2016 13:57:22תתפלא לדעת שבאופן כללי אין כמעט הבדל באחוזים בין שני טווחי המיד ריינג' שאתה מציין.
עגל
4 ספט 2016 18:13:38אני באמת מתפלא. אני זוכר שיש הבדל גדול. יכול להיות שאני זוכר את זה לגבי שחקן ספציפי ולא כממוצע על שחקני הליגה.
עידו גילרי
4 ספט 2016 18:40:00יש הבדלים אצל שחקנים ספציפים אבל אצל חלק זה לטובת האיזור הקרוב יותר ואצל חלק לטובת החלק הרחוק יותר.
MJ234523
4 ספט 2016 14:24:55מישהו? – ת – ר -ג -ו-מממממממממממממממממממממם
גור גולן
4 ספט 2016 17:13:26סטייפל סנטר רק חמישי? בושה…
היה קשה ממש לקרי מההפסד, זה יצר לו כוכבית לכל הקריירה. השנה הוא רוצה לתת בראש!!
שחקן מעניין מנחם מעניין איך יכנס לליגה בעמדה הכי חזקה…
MJ234523
4 ספט 2016 17:52:05חצי נחמה
http://sports.walla.co.il/item/2994034
רפי
4 ספט 2016 20:15:58נאם אמביד ממש את הציפיות הגבוהות ממנו זה עניין של זמן ותמורה הולמת לרגע שפילי תשחרר את אוקאפור או נואל
מה שמשחק לרעת נואל זו העובדה שהוא מסיים בעוד שנה את חוזה הרוקי ופילי יצטרכו לשלם לו הרבה כסף. בינתיים הוא לא הראה שהוא שווה את זה חוץ מניצוצות פה ושם.
מה שאני לא מבין עדיין זה את דני איינג' שדחה לפני הדראפט הצעה של פילי של נואל או אוקאפור ( רק תבחר) + רוברט קובינגטון + בחירת דראפט תמורת הבחירה השלישית שבה קולנג'לו רצה לקחת את כריס דאן – איינג' דחה את ההצעה ולקח את בראון בבחירה השלישית
אבו ראסברוק
4 ספט 2016 21:56:10איינג' חיפש הרבה זמן ספ מפלצתי מבחינה פיזית, וזו לדעתי הסיבה. הוא היה מוכן להתאבד בדראפט הקודם תמורת ווינסלו, והשמועות אומרות שחשק בבאטלר במשך זמן רב.
אולי זה משהו שבראד המאמן רוצה, ו/או שזה שחקן שיחד עם קראודר יאפשר להם הרכב מוות של סמול בול ו/או שזה שחקן שיוכל לשמור על לברון בגמר המזרח אם וכאשר.
בכל אופן, אם אני ג'י אם אני לוקח בכיף את ההצעה של פילי
john
4 ספט 2016 21:55:11מנחם תודה רבה!
1. אני גאה בסטף על העונה הקודמת ושום סיומת לא תשנה את גדולתו. אני לא הפסקתי לברבר כל הפלייאוף שהוא לא תקין גופנית ולא האמנתי שכולם פתאום "הבינו" איך לשמור עליו. קיירי שלא הצליח באולימפיאדה לשמור על כלום פתאום נראה גדול על קארי כשבמשחקי העונה הרגילה כשקארי בכושר הוא עשה מהקאבס צחוק. מי שפגה בהם הכי הרבה העונה שעברה הוא זה שהעלה אותם מעלה. דריימונד גרין. שבמקום להתעסק בכדורסל היה עסוק בשטויות ודחף את כל המערכת לרדוף אחרי שיא מטופש שהוציא את הווריורס לעונה של לחצים מיותרים. כולם יזכרו לו את משחק 7 המדהים (צפו שוב ותראו כמה הקאבס בחרו להשאיר אותו חופשי) אבל לא את שני הסיבובים האחרונים שהיה בינוני. בנבחרת ארה"ב שכבר לא נהנה מדאבל טים תמידי של סטף חזר למימדים האמיתיים שלו. כן הוא שחקן מיוחד במינו. סוג של אנטוני מייסון/דרק קולמן עם קליעה מבחוץ. אבל נראה לי שהמון בליגה נסחפו וטענו שהוא טוב מבלייק גריפין שחקן שזוכה לדאבל טימים קבועים. בכל מקרה גולדן סטייט שיפרו אספקט שכבר היה מצויין שנה שעברה ולא הוסיפו כלום לבעיית הפנים שלהם. שכחו כמה בוגוט היה חשוב ואקוטי לקבוצה בהרכבים מסויימים וכעת העונה שלהם תלוייה בשלושה רוקייס שאם יפרחו יתנו אויר לנשימה לקבוצה מאוד דלילה. ושם אני כן חושב שיש סיכוי. כי אני מאוד מאמין בדימיין ג׳ונס ופטריק מקקאו ויש ברדיט אנשים שנשבעים שקייוון לוני הוא שחקן.
john
4 ספט 2016 22:16:35ראיתי את דיוונטה גראם וגם אני התרשמתי. לצערי ממה שעיני ראו הוא כנראה סיבוב שני או סוף ראשון אם יתן עונה טובה. נכון שהוא בן 21 אבל הוא (קצת בדומה לג׳בארי פרקר) התפתח מהר לגוף של מבוגר. אין לגוף שלו הרבה אפ סייד. המשחק שלו מאוד מפותח אבל הוא לא מדהים בשום אספקט. אני חושב שיהיה שחקן רוטציה ב NBA.
דראפט 2017 הוא אחד העמוקים שאני זוכר מאז אי פעם. המוק דראפטים השנה מטורפים לחלוטין כששחקנים זזים עשרות מקומות מבלי לשחק משחק אחד. יש שם 10-15 שחקנים לפחות שיכולים להיות טופ 5 בשנים קודמות. הבעיה היא שאין שום כישרון כרגע שנראה כמו קארל טאונס או אנטוני דייויס (אולי הארי גיילס אםצלא יתפרק לפני שיגיע לליגה)
ישראל קרמר
5 ספט 2016 00:43:28מה עם האולם של הסלטיקס?