מעורב הופס ליום ראשון: סטף, בסין, סוף-סוף מדבר על ההפסד / מנחם לס

1. סטפן קרי – בסין – מדבר סוף-סוף (מעט!) על ההפסד.

סטפן קרי נמצא בסיור מטעם אנדר ארמור בסין.

הוא סוף-סוף דיבר לפני 4 שעות (1 בלילה בישראל) עם העתונאי  Darren Rovell מה-ESPN.COM על ההפסד בעונה שעברה ועל דוראנט.

הוא אמר שהוא לא היה בריא ב-100%, אבל לא יכול לתרץ את ההפסד בזאת:

"I wasn't 100 percent, but who cares? I was playing," he said. "I was out there trying to help my team win and that's all that really matters. I've taken advantage of the summer to get right and I still have a little bit of work to go."

הוא אמר שהוא סירב לחזות במשחק ה-7, ורק לאחרונה הסכים לחזות בשתי הדקות האחרונות "עבור מוטיבציה לעתיד".

"I was a little mad at myself and getting back into the grind of working out for next season," Curry said. "I think it was a good motivator to get back into the gym and keep working."

הוא אמר: 'לאנשים אין מושג תחת איזה לחץ היינו משך העונה. בסוף זה כנראה פגע בנו…':

People have no idea what kind of pressure we were under the whole season. It finally caught up with us!

הוא גם דיבר לראשונה כיצד לדעתו יתייחסו לווריורס אחרי ההחתמה של קווין דוראנט:

"I honestly don't think there could be any more pressure than we had last year," he told Rovell. "Coming off a championship, winning 73 games and being expected to win another [title], obviously it didn't happen.

"It's going to be a different vibe because it's a different team and different dynamics with different players with KD joining us. … We have probably six or seven new guys."

"אנחנו עושים מה שכל קבוצה עושה; מנסים להיות יותר טובים!", הוא אמר.

"All that narrative around our team, how people view us, doesn't really matter to us," he said. "We are who we are, and we're championship contenders going forward despite all the talk about us. We ave done what every team does – trying to improve and get better"

 

2. היכונו לדבר הבא – דבונטה גרהאם!

אחד התענוגות הגדולים שלי (היי, דוק, אין צורך להגזים, אוקיי?) הוא להציג בפניכם שחקן צעיר שאינכם מכירים, ולהצביע עליו כ"הדבר הבא".

אם זה לא קורה, אז הס מלהזכיר וכולכם תשכחו מאמר זה תוך שבוע (מקס!) . אם זה יקרה – ואני מאמין שיקרה – תשמעו על כך שוב ושוב עד שעור התוף באוזניכם יתפוצץ. אני נוהג כך כבר שנים.

אז דבונטה גרהאם – אפילו השם שלו מתאים לכוכב כדורסל – הוא הפוינט גארד של הג'ייהאוקס מקנזס. ב-2014 הוא היה רק מס' 64 בין התיכוניסטים, והיום הוא הפוינט גארד הפותח של קבוצת המכללות הטובה בנמצא, ולדעתי הטוב במכללות.

As a sophomore, he used 16.9 percent of the team’s offensive possessions and his per 40 minute numbers (13.9 points, 4.5 assists, and 4.1 rebounds) were solid, but not reflective of a dominant on-court presence. Dig a bit deeper, though, and Graham’s all-around performance becomes much more impressive. The 21-year old posted the highest effective field goal percentage (61.9) in Big 12 play last season and his Box Plus-Minus rating (9.9) suggests that he was one of the league’s top players. Only one guard in the conference — National Player of the Year winner and sixth overall pick in the 2016 draft, Buddy Hield — can boast of a better 2015-16 season based on the metric.
*
הכניסה שלו לעולם הטובים ביותר היתה דווקא נגד באדי היילד בנצחון קנזס על אוקלהומה 72-76 כשדבונטה האכיל את היילד ואוקלהומה עם 27 נקודות, כולל שלשה מנצחת בסוף – ואז פיק-אנד-רול שרק ג'ון סטוקטון עשה עם קרל מלון – שהישווה את התוצאה ל-69, והשאר, כמו שאומרים החברים שלי במוסקבה – הוא היסטוריה.
*
*
.

*

הוא היה 8 מ-13 באותו משחק וצימצם את הקלעי שהיה בעונה שעברה הטוב במכללות להיות עוד עובר אורח בפארק הירקון. אמנם היילד סיים ב-25 אבל בהצגה מביישת של 5 מ-16, וארבעה איבודי כדור, הכל בגין השמירה במלקחיים וזוג הפליירים של הגארד המדובר מקנזס.

הוא, גרהאם,  ירה 43.8% מה-3 בבטחון של לארי בירד. שימו לב ליד שלו בפולו-ת'רו של הקליפ הבא:

*

*
לא הייתי מכנה אותו "PASS FIRST" פוינט גארד, אבל כשמסירה צווחת את זמנה, הוא יודע מתי למסור ומתי להשליך את העור.יש לו  PASS RATE TO TURN OVER טוב מאד, והוא מגן הניכנס לעור המתקיף. הוא לא סתם מגן. הוא PEST. הוא קרצייה. הוא נדבק ולא עוזב. יש לו זוג זרועות מהיר ביותר ויכולתו "TO SWIPE AWAY" כדורים ולהפכם למסירות היא בין הטובות שבגארדים של השנה, אם לא היכולת המעולה ביותר. הוא גונב 1.8 כדורים ל-40 דקות בקריירה המכללתית שלו.התכוננו לפוינט גארד מעולה – טוב מאד  שיגיע לליגה אחרי הדראפט הבא.
*
*
אני מאמין שקנזס תהיה 3 או מינימום 4 בדרוג בפרה-סיסון שיתפרסם בסוף השבוע. הסיבה הראשית היא הטנדום בבק-קורט של גרהאם ופרנק מייסון. גרהאם יהיה קומבו-גארד ב-NBA, והעובדה שהוא כבר בן 21 עם שנת אקדמיה לכדורסל לפני שהחליט על קנזס היא מאד אטרקטיבית למנכ"לים.

 

3. הקשיבו (וראו) – הארדן מתעמת עם האקלר מהקהל:

 

*

*

 

4. האולמות הטובים ביותר בליגה

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 51 תגובות

  1. תודה רבה, הכל מעניין מאוד.

    הייתי נפטר מאוקאפור ומשאיר את נואל.
    בכל מקרה פילי אמורה להיות מלהיבה השנה.

    מוזר שהאורקל ארינה לא נכנס לרשימה.

    הפצע הפתוח מהגמר עדיין טרי מדי לחטט בו גם עבורינו בללל…
    ג"ס אכן שינתה פניה וזה לא יהיה לה קל להיכנס לשטף ולעוצמה שהייתה לה שנה שעברה. היא תתקשה יותר מהצפוי לדעתי ותהפוך לקבוצה "רגילה".

    1. הייתי רוצה להסכים איתך, חושש שזה לא יקרה. גולדן סטייט נעשו כ"F הרבה יותר טובים, בזכות עיוות "תקרת השכר" המגנה-כביכול, שזה עלול לעקר את התחרות.

      וזה גם העונש לכל הליגה: ה-nba ייעשה לא תחרותי, בטח ביחס לבייסבול (אף קבוצה לא מעל 60% הצלחה ולא מתחת ל-40%), לאייס-הוקי, וכמובן ל-nfl עם שיטת הנוקאאוט. ה-nba בדרך לשושלת נוסח הסלטיקס של פעם – ומי חמור להשקיע בזה את זמנו וכספו? רק כדי לראות אותן שוברים שיאי קליעה ואת גרין מתרברב? יותר משעמם מהתעמלות אמנותית – שם לפחות יש תחרות.

      קבוצות יילכו מהר מאוד לטאנקינג, ו/או הליגה תשנה את ה-cba, אבל שינוי יגיע.
      אפשר לראות לאן הרוח נושבת גם כאן:
      http://www.foxsports.com/nba/story/how-golden-states-superteam-will-show-nba-owners-true-intentions-090116

      1. אני לא חושב ששושלת סטייל הסלטיקס זה תסריט עם סיכויים גבוהים.

        בסך הכל הסיבה הגדולה שמגיע ה"עיוות" בתקרת השכר הוא בגלל שג"ס הימרו בגדול על הקרסוליים של קרי וזכו בגדול.

        המון דברים יכולים להשתבש עדיין, אם זה בריאות, אגו, בעיות שכר בהמשך (גם החוזה המדהים של סטף סופו להסתיים) וקבוצות שמתחילות להכיר את החוזקות והחולשות של ג"ס ומתאימות את עצמן.

        1. יש לי הרגשה שבעלי הקבוצות קיבלו סימן אזהרה רציני ותקרת השכר לא תקפוץ משמעותית כפי שציפו. זה ישאיר את ג"ס עם התחתונים למטה שנה הבאה כשיגיע תור סטף לקבלרת הכסף הגדול (לא שלא יתנו אבל תקרת המס לא תאפשר להם להחזיק קבוצה עמוקה).
          ואולי זה wishful thinking

          1. תקרת השכר היא אחוז מסך ההכנסות –
            עלייה בהכנסות = עלייה בתקרת השכר.

            הסיכוי היחיד שהלוחמים יפגעו זה בהסכם הקיבוצי החדש. ואני לא רואה מצב שמקשיחים את תקרת השכר (בעלי הקבוצות לא יסכימו), או שמשחררים את המגבלות על שכר מקסימום (השחקנים לא יסכימו)

      2. לכלכת עם השליליות הזאת. התעמלות אומנתית משעמם ? ראיתי את היכולת הגופנית של המתעמלות האלה, את הפיזיות , הגמישות, התנועות והקוים שהן עושות עם הגוף ? ואת היצירתיות והקוארדינציה המטורפת שלהן עם המכשירים ? משעמם בתחת שלך.

        1. בדיוק להיפך גיא – השחקנים לא יסכימו להקשחת התקרה ובעלי הקבוצות לא יסכימו לשחרור המגבלות על משכורת מקסימום…

          הרבה משתנים במשוואה הזו, וכרגע עוד אי אפשר לדעת מה יקרה באופן כללי או עם הווריורס ספציפית, אבל הנמכת התחזית של עליית התקרה בקיץ הבא עובדת לטובת הווריורס בינתיים, אם כי עוד יכול להיות שהם יצטרכו לוותר על אחד או שניים מבין שני המחליפים הכי טובים שלהם.
          נחיה ונראה.

  2. פילי חייבים לפתוח את הפקק בגבוהים, אוקפור יהיה הראשון ללכת.
    אני מופתע שטורונטו מס 26, ואיפה האורקל ארינה ברשימה?
    ולגבי נוביצקי-כדי לעבור את וילט העונה הוא יצטרך לתת 25 נק במשחק ולשחק 80 משחקים. אני מאמין שהוא ישאר עוד שנתיים כדי להגיע ל-20 עונות בדאלאס.

  3. תודה מנחם על העדכונים. אהבתי את הכנות לגבי ההימור על שחקנים לא מוכרים (בישראל, אם שכחת, קוראים לזה "שיטת מצליח").

    לא ברורה לי האמירה של קארי לגבי פחות לחץ העונה (לעומת שנה שעברה). זה אולי נכון לגביו, אבל רחוק מלהיות נכון לגבי KD, שהוא כרגע חלק משמעותי בווריירס. הלחץ האישי של KD הולך לייצר לחץ גם ברמה הקבוצתית, שיהיה לדעתי לא פחות מבעונה הקודמת.

  4. דוקטור ?
    ממתי יש לך חברים במסוקבה ?
    נהיית קומו-סוציליסטי לעת זקפה ? או שהתבלבת בין חברות לחברים ?

  5. לפילדלפיה יש כרגע פקק מתחת לסל עם סימונס, אמביד, נואלס, אוקאפור
    ואפילו סאריץ' למרות שהוא בקונוטציות מסוימות אולי יכול לשחק בעמדה 3. בהנחה שסימונס באנקר בעמדה 4 ועל אמביד לפחות מהקולות שיוצאים מפילדלפיה נראה שבונים מאוד ואפילו סאריץ' פרוספקט עתידי זה משאיר את ההחלטה ממי להיפרד בין נואלס לאוקאפור. אני הייתי נשאר עם נואלס גם בגלל היכולת ההגנתית העדיפה שלו ובעיקר בגלל האופי שלו שעושה רושם הרבה פחות בעייתי מאוקפור, פילדלפיה צריכה לחפש עליו טרייד ולמצוא שחקנים בעמדות 2-3 (D&3) , הם גם יכולים להעמיס על עצמם עוד כמה בחירות עתידיות .לגבי נוביצקי אני מצטרף לדעה של לביא מבחינתי שישחק כמה שיותר כל עוד הגוף מרשה לו- בעיניי לפחות האירופאי הכי גדול ששיחק בליגה, בפער קטן מסאבוניס וקוקוץ'. (רציתי להוסיף פטרוביץ' אבל הקריירה שלו בליגה נגדעה באיבה)

  6. תגיד מנחם, קראתי איפשהו שעומרי כספי נבחר לשחקן עם היחס הכי גבוה בין קליעות מבחוץ לקליעות מחצי מרחק, אלה שבין איזור הצבע לקשת ה-3 ושהוא לקח רק 16 כאלה בכל העונה שעברה. מעבר לכך מועלת שם טענה שהקליעה מחצי מרחק נחשבת להכי פחות יעילה כיום. בתור חובב הופס יצא לי לראות משחקים מהסבנטיס ושם נוכחתי לראות שהקליעה מחצי מרחק הייתה כלי נשק מרכזי בהתקפה של כל קבוצה(עם הקרש או בלי) וזאת כשעדיין לא הוצגה קשת ה-3. לדעתי הקליעה מחצי מרחק היא אנדרייטד מאוד וכנראה בגלל שהיא הכי פחות סקסית, הרבה פחות מדאנק או שלשה, אבל מצד שני לא דורת את המאמץ הפיזי שדאנק דורש והיא נכנסת באחוזים טובים יותר משלשה, אז למה לזנוח אותה?? מה דעתך מנחם? נגיד שחקן כמו דיאנדרה ג'ורדן יתחיל לזרוק מחצי מרחק עם הקרש (ואולי זריקת סבתא מהעונשין), הוא ישדרג את היכולות שלו משמעותית לדעתי.

    1. אמנם המידריינג' נכנס באחוזים טיפה יותר גבוהים מהשלשה אבל התמורה עבורה לא משתווה לזו של השלשה. מהסיבה הזו ממש לא משתלם לזרוק משם אלא אם כן יש לך שחקן ממש מיומן מהטווח (נגיד קווין דוראנט או אל הורפורד).
      מהסיבה הזו לא מעט קבוצות פחות או יותר הוציאו את הזריקה מהארסנל. כל שחקן שיכול להוסיף עוד כלי התקפי ליכולות שלו רק ירוויח מכך. אבל כשהרווח מלזוז עוד מטר שניים אחרוה הוא הרבה יותר גדול אז אין פלא שזו אמנות שהולכת לאיבוד.

      1. אכן דור הולך ונעלם.
        שלא במפתיע, בטקסס, מדינת המסורות הוותיקות, מחזיקה ב-2 מאחרוני המוהיקנים של המיד ריינג' – נוביצקי ואלדרידג'.

        1. צר לי לאכזב אבל אולדריג' קולע את המידריינג' שלו באחוזים לא מדהימים בכלל: 41%-42%.
          גם אצל דוראנט זה משהו שהתפתח בשנתיים האחרונות ורק מהטווח הקרוב יותר ולא זה שצמוד לקשת השלוש. אצל הורפורד זה בדיוק הפוך.

          1. תראה זה כלי חשוב בארסנל שלו. עצם האיום מאפשר לו להיות יותר אפקטיבי ליד הסל כי השומר שלו חייב להיות מוכן גם לזריקה מבחוץ. אבל באופן כללי הוא קלע מהטווח ב-40% לאורך הקריירה.
            היו שנים שהוא הגיע לדיוק של נוביצקי עם 47% ב-2011 לדוגמא.

      2. אני דיי בטוח שמהמיד ריינג' אפשר להגיע לאחוזים משמעותיים טובים יותר משלשה, לא כולם סטפן קרי, אם אתה סטפן קרי אז לך על שלשה אם לא אז תנסה מיד ריינג', אם שחקן של 30% מה-3 יכול להגיע ל-50%- 60% מחצי מרחק אז זה אומר שבמקום 9 נק' שהוא מרוויח מ-10 קליעות הוא יכול להגיע ל-10 , 12 מחצי מרחק…אני בכלל לא בטוח ששלשות זה עדיף. חוץ מזה אפשר להאריך ככה קריירה כי זאת קליעה שפחות מענישה את הגוף מכניסות לסל.

        1. הנתונים בשטח נגדך. ממוצע הליגה מהשלוש בשנה שעברה היה 35% וזה הדיוק במשך כעשור כבר. שחקן שקולע 30% משלוש לא צריך לזרוק. הדיוק במיד ריינג' הוא בערך 40%. יש יחידי סגולה שמתקרבים ל-50% מלמטה. אז כן לשחקנים שמסוגלים לקלוע במעל 45% מהטווח זה יחסית משתלם אבל כמה כאלו יש לך? אפשר לספור אותם על יד אחת מקסימום שתיים.

        2. אתה לא מכניס לשיקול שלך את הeffective percentage.
          אם שחקן קולע ב50 אחוז מה2 וב45 אחוז מה3. מה עדיף לו לזרוק?

          1. תסתכל שוב. הוא דווקא כן הכניס את זה לשיקולים שלו פשוט ההערכה שלו להבדלים בדיוק בין הטווחים רחוקה מהמציאות.

  7. דניס רודמן בחר להיות "חלש" בהתקפה והיה גאה במשחקים של 20 ריבאונדים ו-0 נקודות אם הקבוצה מנצחת. היה לו אחוז גרוע מהעונשין אבל ברבע הרביעי אם צריך היה קולע באחוזים טובים מאוד.

    תפסיקו להשתמש ברודמן כדוגמא לשחקן הגנה מעולה והתקפה גרוע כי אצלו זה היה בכוונה. לא זכור לי אי פעם שמאמן שלו אמר ברבע הרביעי פאק איט דניס אתה יושב כי אתה לא לא תורם כלום בהתקפה.

  8. מיד ריינג'- ישנם שניים כאלה, קרוב לקשת השלשות מאוד לא מומלץ לזרוק, ממש אסור. רחוק מהקשת וקרוב לסל – בסדר גמור לזרוק, מנצל חורים של ההגנה.
    דאנק זה סתם קשקוש, אותו דבר כמו לייאפ. צריך להטביע רק אם אין ברירה אחרת.

      1. אני באמת מתפלא. אני זוכר שיש הבדל גדול. יכול להיות שאני זוכר את זה לגבי שחקן ספציפי ולא כממוצע על שחקני הליגה.

        1. יש הבדלים אצל שחקנים ספציפים אבל אצל חלק זה לטובת האיזור הקרוב יותר ואצל חלק לטובת החלק הרחוק יותר.

  9. סטייפל סנטר רק חמישי? בושה…

    היה קשה ממש לקרי מההפסד, זה יצר לו כוכבית לכל הקריירה. השנה הוא רוצה לתת בראש!!
    שחקן מעניין מנחם מעניין איך יכנס לליגה בעמדה הכי חזקה…

  10. נאם אמביד ממש את הציפיות הגבוהות ממנו זה עניין של זמן ותמורה הולמת לרגע שפילי תשחרר את אוקאפור או נואל
    מה שמשחק לרעת נואל זו העובדה שהוא מסיים בעוד שנה את חוזה הרוקי ופילי יצטרכו לשלם לו הרבה כסף. בינתיים הוא לא הראה שהוא שווה את זה חוץ מניצוצות פה ושם.

    מה שאני לא מבין עדיין זה את דני איינג' שדחה לפני הדראפט הצעה של פילי של נואל או אוקאפור ( רק תבחר) + רוברט קובינגטון + בחירת דראפט תמורת הבחירה השלישית שבה קולנג'לו רצה לקחת את כריס דאן – איינג' דחה את ההצעה ולקח את בראון בבחירה השלישית

    1. איינג' חיפש הרבה זמן ספ מפלצתי מבחינה פיזית, וזו לדעתי הסיבה. הוא היה מוכן להתאבד בדראפט הקודם תמורת ווינסלו, והשמועות אומרות שחשק בבאטלר במשך זמן רב.

      אולי זה משהו שבראד המאמן רוצה, ו/או שזה שחקן שיחד עם קראודר יאפשר להם הרכב מוות של סמול בול ו/או שזה שחקן שיוכל לשמור על לברון בגמר המזרח אם וכאשר.

      בכל אופן, אם אני ג'י אם אני לוקח בכיף את ההצעה של פילי

  11. מנחם תודה רבה!

    1. אני גאה בסטף על העונה הקודמת ושום סיומת לא תשנה את גדולתו. אני לא הפסקתי לברבר כל הפלייאוף שהוא לא תקין גופנית ולא האמנתי שכולם פתאום "הבינו" איך לשמור עליו. קיירי שלא הצליח באולימפיאדה לשמור על כלום פתאום נראה גדול על קארי כשבמשחקי העונה הרגילה כשקארי בכושר הוא עשה מהקאבס צחוק. מי שפגה בהם הכי הרבה העונה שעברה הוא זה שהעלה אותם מעלה. דריימונד גרין. שבמקום להתעסק בכדורסל היה עסוק בשטויות ודחף את כל המערכת לרדוף אחרי שיא מטופש שהוציא את הווריורס לעונה של לחצים מיותרים. כולם יזכרו לו את משחק 7 המדהים (צפו שוב ותראו כמה הקאבס בחרו להשאיר אותו חופשי) אבל לא את שני הסיבובים האחרונים שהיה בינוני. בנבחרת ארה"ב שכבר לא נהנה מדאבל טים תמידי של סטף חזר למימדים האמיתיים שלו. כן הוא שחקן מיוחד במינו. סוג של אנטוני מייסון/דרק קולמן עם קליעה מבחוץ. אבל נראה לי שהמון בליגה נסחפו וטענו שהוא טוב מבלייק גריפין שחקן שזוכה לדאבל טימים קבועים. בכל מקרה גולדן סטייט שיפרו אספקט שכבר היה מצויין שנה שעברה ולא הוסיפו כלום לבעיית הפנים שלהם. שכחו כמה בוגוט היה חשוב ואקוטי לקבוצה בהרכבים מסויימים וכעת העונה שלהם תלוייה בשלושה רוקייס שאם יפרחו יתנו אויר לנשימה לקבוצה מאוד דלילה. ושם אני כן חושב שיש סיכוי. כי אני מאוד מאמין בדימיין ג׳ונס ופטריק מקקאו ויש ברדיט אנשים שנשבעים שקייוון לוני הוא שחקן.

  12. ראיתי את דיוונטה גראם וגם אני התרשמתי. לצערי ממה שעיני ראו הוא כנראה סיבוב שני או סוף ראשון אם יתן עונה טובה. נכון שהוא בן 21 אבל הוא (קצת בדומה לג׳בארי פרקר) התפתח מהר לגוף של מבוגר. אין לגוף שלו הרבה אפ סייד. המשחק שלו מאוד מפותח אבל הוא לא מדהים בשום אספקט. אני חושב שיהיה שחקן רוטציה ב NBA.

    דראפט 2017 הוא אחד העמוקים שאני זוכר מאז אי פעם. המוק דראפטים השנה מטורפים לחלוטין כששחקנים זזים עשרות מקומות מבלי לשחק משחק אחד. יש שם 10-15 שחקנים לפחות שיכולים להיות טופ 5 בשנים קודמות. הבעיה היא שאין שום כישרון כרגע שנראה כמו קארל טאונס או אנטוני דייויס (אולי הארי גיילס אםצלא יתפרק לפני שיגיע לליגה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט