כמה מהבחירות תיראנה מוזרות בעינכם, אבל היו לכם 47 בחירות קודמות להבין את הלך המחשבה של כמעט 17,000 'אינסיידרים' של ה-NBA!
מי מכם ניצח?
12. Julius Erving, 1972
The next few picks will feature some of the greatest players in NBA history. Some will be at the top of statistical leaderboards, while others will have earned their reputation as all-time greats.
At No. 12, it’s Philadelphia 76ers legend Julius Erving.
It’s admittedly possible for Erving not to be considered the best No. 12 pick considering he didn’t end up playing for the team that chose him in the Milwaukee Bucks. The reality is, there aren’t many players who can compare to Erving’s career.
That’s even true without taking Dr. J’s glorious ABA career into account.
Erving won NBA MVP in 1981, made five All-NBA First Team appearances and helped Philadelphia reach the NBA Finals four times. He’s an iconic figure who often transcends sports.
It didn’t work out well for the team that chose him, but there’s been no better player to emerge from the No. 12 spot than Erving.
11. Reggie Miller, 1987
Robert Horry punched his ticket to seven championships and his legacy as a clutch hero at No. 11 overall. Lafayette Lever began his triple-double fiasco at the same spot.
The No. 1 find in the history of the No. 11 pick, however, is Hall of Fame sharpshooter Reggie Miller.
The Indiana Pacers struck gold with Miller. He put them on the map as a nationally recognized NBA organization—to that point, they were mainly recognized as an ABA sensation—and took them to new heights.
The five-time All-Star and three-time All-NBA honoree helped Indiana reach the Conference Finals six times and the NBA Finals in 2000. Individually, he was the 3-point field goals king until Ray Allen unseated him.
Miller is one of the true gems in NBA Draft history.
10. Paul Pierce, 1998
The No. 10 overall selection has provided the NBA with All-Star wings Paul George and Joe Johnson. It briefly gave the association a premier interior force in Andrew Bynum.
As has become a common theme, however, the greatest player at this spot is a Boston Celtics legend: Paul Pierce.
Pierce, also known as, “The Truth,” is one of the greatest scorers and clutch maestros in NBA history. The 10-time All-Star is No. 16 on the all-time scoring list and is just 1,047 points away from cracking the Top 10.
For perspective, Pierce would need to average 12.8 points in an 82-game season or 15.0 points in a 70-game campaign to tie or pass Hakeem Olajuwon at No. 10. He tallied 11.9 in 2014-15, but anything is possible for the 37-year-old.
Whether or not he reaches the Top 10, Pierce is safe as an NBA champion, a Finals MVP and a sure-fire Hall of Famer.
9. Dirk Nowitzki, 1998
Dale Ellis, Charles Oakley and Reggie Theus were all excellent finds at No. 9. Tracy McGrady and Amar’e Stoudemire were truly dominant forces, and both Mel Daniels and Jo Jo White are in the Hall of Fame.
The greatest No. 9 overall selection in NBA history, however, is a German fellow named, “Dirk.”
Dirk Nowitzki is a true revolutionary, taking the power forward position and turning it into his own offensive playground. He sinks 3s like guards, dominates the post like traditional big men and attacked off-the-bounce in his prime.
If that isn’t enough, Nowitzki’s turnaround, knee-up jumper is the most unstoppable shot this side of the Sky Hook.
Winning a championship, a Finals MVP and almost an afterthought, at this point. The definition of Nowitzki’s career is innovation, as evidenced by his being the only 7’0″ or taller player in the Top 20 on the NBA’s all-time 3-point field goals made list.
8. Willis Reed, 1964
In 1964, the New York Knicks embarked upon creating their legacy as one of the most recognizable teams in professional sports. They took a blue collar player whose work ethic and commitment helped the team reach championship heights.
The greatest player in the history of the No. 8 selection is Willis Reed.
Reed led the Knicks to titles in 1970 and 1973, winning Finals MVP on both occasions. That includes a legendary 1969-70 season, during which Reed won regular season, Finals and All-Star Game MVP.
For what it’s worth, Reed also received an All-Defensive First Team nod that season. That was the icing on the cake for the man who brought New York its only two NBA championships.
Tom Chambers, Sam Jones, Robert Parish and Detlef Schrempf all have cases, but not quite as strong as Reed’s.
7. John Havlicek, 1962
The No. 7 overall selection has enabled the Golden State Warriors to find two of the greatest shooters in NBA history: Stephen Curry and Chris Mullin. It also provided the New York Knicks with the chance to take Bernard King.
The greatest player in the history of this selection, however, is Boston Celtics legend John Havlicek.
Havlicek, not Larry Bird, is the Celtics’ all-time leading scorer. He won eight NBA championships, a Finals MVP award, was a 13-time All-Star and made 11 All-NBA teams, including four First Team nods.
Playing with Bill Russell certainly helped, but Hondo is something of a forgotten icon. He was a 6’5″ wing who could truly do it all at a time when 3-point shooting and defensive statistics weren’t recorded.
Curry’s regular season MVP award puts him in the discussion, but eight titles and a Finals MVP award squash one and zero.
6. Larry Bird, 1978
The No. 6 overall selection is a fun one, but the top player to go at this point in the draft is clear. Not only is he one of the greatest players of all-time, but he may be the biggest steal ever.
Hard as it may be to believe in hindsight, Larry Bird went No. 6 overall in the 1978 NBA Draft.
Bird won three titles, two Finals MVP and three regular season MVP awards for the Boston Celtics. He also made nine All-NBA First Team appearances and was a two-time member of the 50-40-90 club.
Bird is also recognized as the player, along with Magic Johnson, who saved and elevated the NBA’s popularity. If that isn’t enough, check the numbers.
According to Basketball-Reference.com, Bird is the only player in NBA history to boast career averages of at least 24.0 points, 10.0 rebounds and 6.0 assists.
5. Scottie Pippen, 1987
The No. 5 pick is flush with options. Most notably, a combination of Ray Allen, Charles Barkley, Vince Carter, Kevin Garnett, Bobby Jones, Sidney Moncrief, Mitch Richmond and Dwyane Wade.
The competition for being the greatest No. 5 overall selection ever, however, comes down to two men: Walt Frazier and Scottie Pippen.
Frazier is one of the greatest point guards ever, combining offensive creativity and defensive dominance like few ever have. He helped deliver the only two titles in New York Knicks history, made four All-NBA First Team appearances and was All-Defensive First Team seven times.
Pippen is generally recognized as one of, if not the greatest No. 2 option in NBA history. He won six championships, 10 All-Defense Teams, seven All-NBA squads and was named to the All-Defensive First team eight times.
This one is painfully close, but Pippen gets the nod for helping create the Chicago Bulls’ 1990s dynasty and also flourishing with the Portland Trail Blazers.
4. Dave Cowens, 1970
A number of big-name players have been selected at No. 4 overall. That list includes Chris Bosh, Dave Cowens, Lou Hudson, Antawn Jamison, Stephon Marbury, Dikembe Mutombo, Lamar Odom, Chris Paul, Glen Rice, Rasheed Wallace and Russell Westbrook.
This debate comes down to two players: Cowens and Paul.
Paul is one of the greatest point guards in NBA history, possessing every skill in the book. He’s led the league in assists on four different occasions and in steals in six separate seasons.
Cowens won a pair of NBA titles and an MVP award in 1973. While Paul may have a more complete resume as an individual player, Cowens has won multiple titles and CP3 has yet to make it past the second round in the NBA Playoffs.
That, coupled with an incredibly valuable MVP award, gives Cowens the edge.
3. Michael Jordan, 1984
So the story goes, two players were selected before Chicago Bulls star Michael Jordan in the famed 1984 NBA Draft. With three Hall of Famers selected in the Top 5 and another, John Stockton, selected at No. 16, 1986 is commonly regarded as one of the greatest drafts ever.
Jordan is quite easily the greatest No. 3 overall selection in NBA history.
Jordan has transcended the status of an all-time athlete, becoming a cultural icon for many a reason. Before his shoes and commercials stole headlines, however, it was his play on the court.
Jordan was a six-time NBA champion with six Finals MVP awards. He won five regular season MVP awards, made 14 All-Star Game appearances, was the 1988 Defensive Player of the Year and won an all-time record 10 scoring titles.
Considering Chicago has no titles before and or since the Jordan era, it’s safe to say he was the right pick at No. 3.
2. Bill Russell, 1956
In recent years, the No. 2 overall selection has become something of a cautionary tale. With a recent string of busts, it’s become possible to forget that three legends were selected at No. 2: Bob Pettit, Bill Russell and Jerry West.
Pettit and West are iconic players, but it’s Russell who earns the distinction of being the greatest No. 2 overall selection.
Russell is often recognized as the most decorated champion in NBA history. He won 11 titles with the Boston Celtics, and also taking home five regular season MVP awards.
While West has the extraordinary distinction of being the logo, Russell is the man whom the NBA Finals MVP award has been named after.
One can only wonder how man Finals MVP and Defensive Player of the Year awards Russell would’ve won had they existed. It’s also worth noting that blocks and steals were not recorded when Russell played.
Nevertheless, Russell is the clear selection for the greatest No. 2 pick ever.
1. Kareem Abdul-Jabbar, 1969
The No. 1 overall draft pick has a mountain of competition. Active players Tim Duncan and LeBron James, as well as retired greats such as Hakeem Olajuwon, Shaquille O’Neal and Oscar Robertson, all have powerful cases.
The greatest No. 1 overall selection in NBA Draft history, however, comes down to two former teammates: Kareem Abdul-Jabbar and Magic Johnson.
Abdul-Jabbar was a six-time NBA champion, two-time Finals MVP, six-time league MVP and 19-time All-Star. Johnson took home five titles with three Finals MVP awards, three regular season MVP honors and 12-time All-Star Game appearances.
The resumes are both tremendous, but Abdul-Jabbar gets the nod—barely.
Abdul-Jabbar’s resume is highlighted by 20 seasons of extraordinary play and the incomparable efficiency of the Sky Hook. He’s also the NBA’s all-time leading scorer with 38,387 career points scored.
Johnson has a powerful case for No. 1, but the greatest top pick was Abdul-Jabbar.
אם סם בואי היה שחקן הרבה הרבה הרבה יותר טוב ובלי פציעות וגם ממציא זריקה בלתי עצירה אז גם הוא יכל להיות פה. לא ביג דיל….
🙂
Dror2
02/09/2016 7:53:42
קארים היה ענק, אבל הלייקרס היו הקבוצה של מג'יק. לדעתי המקום הראשון מגיע (בתחרות צמודה מאוד) לו.
גם פיפן במקום בארקלי זו בחירה לגיטימית אבל אני לא מסכים איתה. בסוף צ'אק הוביל קבוצה לגמר וזכה בmvp, מה שפיפן לא עשה.
אני ממש לא מסכים. עד 85', הלייקרס היו של קארים.
אחד הדברים שהפכו את הקבוצה לכל כך גדולה, זה שהם ידעו לעבור תהליך של חילופי דורות בדרך חלקה, כאשר מג'יק עם אותו בייבי הוק שוט נגד הסלטיקס ב-87' ,הופך סופית למלך החדש של הלייקרס.
בנוסף, צריך לזכור שקארים זה לא רק הלייקרס. קארים היה במשך עשור שלם (שנות ה-70') השחקן מס' 1 ב-NBA, ובהפרש. 6 זכיות ב-MVP במדי 2 קבוצות שונות, 6 אליפויות, 2 פיינלס MVP.
לצורך העניין – לדעתי' "המאבק" של קארים הוא בכלל עם ג'ורדן על תואר ה-G.O.A.T
מג'יק נתן משחק 6 מדהים, ואחלה סדרה,
אבל זכה ב-MVP של הפיינלס בגלל החיוך הגדול שלו.
באותה שנה לא הייתה בכלל שאלה של מי הקבוצה.
בחצי הראשון של שנות ה-80' , הסמל האמתי של ה-NBA, ואולי הדבר שהפחיד ביותר את כל מי שלא אהד את הלייקרס היה קארים והסקייהוק.
מילא HOF , מילא 50 הגדולים . זה אני עוד יכול להבין . כאן זה שעשועון חסר משקל והשוואות חסרות משמעות . תקופות שונות , יריבויות שונות , דראפטים שונים זה מזה .
דירוג מטומטם ביותר, הבחירות פשוט הזויות, אם לא קארים (השחקן היחידי שיכול לתת פייט על הG O.A.T) לברון כנראה היה נבחר, לדעתי הוא עקף את מגיק, זה לא רק הסטיסטיקות (שבהם הוא כמה רמות מעל מגיק , למרות השפעה העצומה של מגיק על המשחק), אלא יותר הזמן המדהים שהוא בטוף (והשחקן הטוב בעולם מ2009), ההופעה האחרונה בפלייאוף הכריעה את הכף לטובת לברון. ההחלטות פה באו לפי מספר טבעות יותר מאשר טיב השחקן והשפעתו על המשחק (אין מצב שקרי,ובארקלי לא ברשימה) עם כל הכבוד להאבלציק ופיפן.
באותה מידה היו יכולים לתת לסלטיקס את התואר של השנה שעברה. הקהל בוחר!
תודה על ההסבר
9/12 סביר בהחלט
אם סם בואי היה שחקן הרבה הרבה הרבה יותר טוב ובלי פציעות וגם ממציא זריקה בלתי עצירה אז גם הוא יכל להיות פה. לא ביג דיל….
🙂
קארים היה ענק, אבל הלייקרס היו הקבוצה של מג'יק. לדעתי המקום הראשון מגיע (בתחרות צמודה מאוד) לו.
גם פיפן במקום בארקלי זו בחירה לגיטימית אבל אני לא מסכים איתה. בסוף צ'אק הוביל קבוצה לגמר וזכה בmvp, מה שפיפן לא עשה.
אני ממש לא מסכים. עד 85', הלייקרס היו של קארים.
אחד הדברים שהפכו את הקבוצה לכל כך גדולה, זה שהם ידעו לעבור תהליך של חילופי דורות בדרך חלקה, כאשר מג'יק עם אותו בייבי הוק שוט נגד הסלטיקס ב-87' ,הופך סופית למלך החדש של הלייקרס.
בנוסף, צריך לזכור שקארים זה לא רק הלייקרס. קארים היה במשך עשור שלם (שנות ה-70') השחקן מס' 1 ב-NBA, ובהפרש. 6 זכיות ב-MVP במדי 2 קבוצות שונות, 6 אליפויות, 2 פיינלס MVP.
לצורך העניין – לדעתי' "המאבק" של קארים הוא בכלל עם ג'ורדן על תואר ה-G.O.A.T
מסכים, 2 אמ וי פי גמר ב-2 מועדונים שונים זה לא פחות ממדהים (גם הפער של ה-14 שנה ביניהם, משהו שלא ישבר)
מה שעשה במילווקי מדהים לכשעצמו.
עונת רוקי של 28.7 נקודות.
עונה שניה של 31+ (לא זוכר במדויק)
עונה שלישית של 34 +
גמר אזורי, גמר, אליפות.
מטורף!!
גיא
מג'יק כבר ב 1980 במשחק 6 בפילי הוכיח של מי הקבוצה
מג'יק נתן משחק 6 מדהים, ואחלה סדרה,
אבל זכה ב-MVP של הפיינלס בגלל החיוך הגדול שלו.
באותה שנה לא הייתה בכלל שאלה של מי הקבוצה.
בחצי הראשון של שנות ה-80' , הסמל האמתי של ה-NBA, ואולי הדבר שהפחיד ביותר את כל מי שלא אהד את הלייקרס היה קארים והסקייהוק.
מג'יק, פיינלס 80': 21.5 נק', 11.2 רב', 8.7 אס', 2.7 חט'.
קארים, פיינלס 80': 33.4 נק', 13.6 רב', 3.2 אס', 4.6 חס'.
גיא צודק
להעדיף את פיפן על בארקלי זה לא יפה…
מילא HOF , מילא 50 הגדולים . זה אני עוד יכול להבין . כאן זה שעשועון חסר משקל והשוואות חסרות משמעות . תקופות שונות , יריבויות שונות , דראפטים שונים זה מזה .
בחירה 7 חייבת להיות של קרי.
עוד 5 שנים– או שכן או שלא.
בטח לא כרגע.
נכון מאוד !!
האינסיידר מעצבנים
אין סרט כזה שפיפן גדול מבארקלי
בארקלי > פיפן
שוכחים בקלות עד כמה פיפן היה טוב
איזו מכונת על הגנתית הוא שימש לקבוצה שלו
איך ג'ורדן לא זכה בכלום לפניו וגם אחריו
נכון הוא מכוער
אבל בארקלי שמן 🙂
1+
דירוג בלי לברון איזה כיףףףףף😜
דירוג מטומטם ביותר, הבחירות פשוט הזויות, אם לא קארים (השחקן היחידי שיכול לתת פייט על הG O.A.T) לברון כנראה היה נבחר, לדעתי הוא עקף את מגיק, זה לא רק הסטיסטיקות (שבהם הוא כמה רמות מעל מגיק , למרות השפעה העצומה של מגיק על המשחק), אלא יותר הזמן המדהים שהוא בטוף (והשחקן הטוב בעולם מ2009), ההופעה האחרונה בפלייאוף הכריעה את הכף לטובת לברון. ההחלטות פה באו לפי מספר טבעות יותר מאשר טיב השחקן והשפעתו על המשחק (אין מצב שקרי,ובארקלי לא ברשימה) עם כל הכבוד להאבלציק ופיפן.
גם גראנט יכול ללא ספק להיכנס למספר 5.
ג'ריאן גראנט עוד לא הוכיח את עצמו מספיק
להבליצ'ק היו מספיק טבעות, והוא אחד מהגדולים, בכל הזמנים.
👎👎👎
הללו-יה!
שכחת לקחת היום את התרופות