אתה לא מייקל, וגם לא תהיה. \ עידן עופר

 

 

 

יש לי סימפטיה רבה ללברון אם לומר את האמת. התמונות שלו ממשחק 7 נחקקו לי בזיכרון. החסימה, הנפילה על הרצפה אחרי הבאזר, פרץ הרגשות בטקס הענקה. בשביל זה אני מתעורר בשעה לא הגיונית יום אחר יום, סדרה אחר סדרה, עונה אחר עונה.

היה לי ויכוח עם חבר לפני מספר ימים על גדולתו של ג'יימס. לטענתו, בעוד שבע שנים, כשלברון יסיים את הקריירה הוא יזכר כיותר גדול מג'ורדן, משמע הגדול בהסטוריה. אני כמובן לא הסכמתי איתו. ג'ורדן ככל הנראה יזכר כשחקן הטוב ביותר שדרך במגרש כדורסל, אבל זה כבר לפוסט אחר. אנחנו לא פה לדבר על כמה ולמה ג'ורדן כזה גדול.

אליפויות הן אכן מדד חשוב לגדולתו של שחקן, אך לפעמים זו לא מה שקובע. 5 אליפויות יש לקובי, 5 למג'יק, 11 טבעות לביל ראסל, יותר מלכל אחד אחר, ועדיין אף אחד מהם לא באמת מתקרב להוד אווירותו. עם כל היחסי שנאה – אהבה לקובי, אי אפשר שלא להעריך את התחרותיות שבו, את מה שהוא נתן למשחק, ועל זה יזכרו אותו. כנ"ל לגבי ראסל שיצר היסטוריה אדירה והוסיף מימד חדש לליגה שעד היום יודעת להעריך אותו ( תואר ה- MVP של הגמר הוא על שמו ).

"מייקל לעולם לא הגיע משחק 7 בגמר", " אחזור לספרה 23 על מנת לכבד את מייקל". אלו הם רק חלק מהציטוטים של לברון שקשורים בג'ורדן. אני לא זוכר את קובי משחק עם הספרה 23 על הגב, ואם יש שחקן שניסה לחקות את מייקל יותר מכולם זה הוא. נכון, מייקל לא ניצח משחק 7 בגמר, אבל זה כי הוא מעולם לא היה צריך להגיע לשם.

ג'יימס נותן לך את ההרגשה שהוא רוצה להידמות למייקל ואף להוכיח שהוא טוב ממנו. זה בסדר ואפילו רצוי, אבל מייקל יש רק אחד, ולברון חייב להשלים עם זה.

תוצאת תמונה עבור ‪lebron james vs michael jordan‬‏
הגדולים ביותר. כל אחד בדרכו.

אגלוש לרגע להשוואה בין השניים, לאו דווקא המקצועית.

עם כל ההערכה והערצה ליכולות המקצועיות של MJ, הוא לקה ביחסי אנוש. תגרות עם חברים לקבוצה, בעיות אגו לא נגמרות והרבה פחות אנושיות מאשר לברון. גם ללברון יש אגו, אך שומעים עליו הרבה פחות. רואים איך שחקנים באים לשחק איתו שנה אחר שנה שומעים בעיקר על התרומה שלו לקהילה, על קרנות סטודנטים לילדים, ובעיקר על מנהיג שגדל מיום ליום.

הגיע הזמן שלברון יבין שהוא צריך להיזכר בזכות עצמו, ששנים לאחר פרישתו יזכרו לו את החזרה המרגשת לקליבלנד, שיזכרו אותו כשחקן עם חוכמת משחק אדירה, כוח מתפרץ שעוד לא נראה בליגה, חוסר האנוכיות, ואפילו את העריקה למיאמי שפרצה את מחסום האליפויות שלו ושינתה את יחסי הכוחות בליגה עד היום כאשר אין אף קבוצה עם שאיפות לאליפות ללא BIG 3 כמו שהוא יצר. אלו דברים שלא בהכרח היו למייקל, או לאף אחד אחר לצורך העניין.

"הילד מאקרון אוהיו", כמו שהוא אוהב לכנות את עצמו, הוא לא מייקל, לא מג'יק ולא אף אחד אחר, הוא לברון ג'יימס, וככה הוא צריך שיזכרו אותו.

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. ido

    28 אוג 2016 14:43:31

    לא מבין מה כבודו מנסה להגיד…. ששחקן נבא שם את השם שלו ליד מייקל זה יותר בעניין של דומיננטיות בליגה ודומינניטיות באליפויות.
    דווקא ללברון יש קייס לא רע לשליטה בעשור השני של המילניום.
    יש לו את אותם מספר אליפויות שיש למייקל כשהיה בגילו של לברון ואותו מספר מויפי ומויפי פינל. זה המספרים היבשים. בכדורסל אף אחד לא משתווה למייקל.

    אבל למה לברון לא יכול להיות הפנים של הדור הנוכחי כמו שקובע היה לפני עשור ומחיקה היה לפני 20 שנה?

    1. עידן עופר

      28 אוג 2016 14:59:16

      שלברון מנסה להיזכר כמו מייקל או יותר גדול ממנו, והוא לא. הוא שונה ממנו. בדיוק מה שאמרת, יזכרו אותו כמי ששלט בעשור הנוכחי , אבל לא כגדול בהסטוריה. יזכרו אותו על פע מה שהוא עשה ולא בהשוואה לאחרים.

  3. מתן גילור

    28 אוג 2016 15:07:33

    תודה עידן. השאלה היא מה המשמעות הפרקטית של השלמה כזו? ואם אין כזו האם אנחנו רק מדברים על מזור לנפשו הדואבת של לברון?
    גדולה היא פיקציה שמתקיימת בזיכרון הקולקטיבי. זה כבר לא משנה מה לברון יעשה, אין תרחיש שאפילו מתקרב לקלוש שהוא שהזיכרון הקולקטיבי יזכור אותו כגדול ממיכאל ירדן.
    לענ"ד, בזיכרון הקולקטיבי עוד עשרים-שלושים שנים הוא ינוע בין מקום שני (המגזימים לחסד) ולבין מקום שמיני, אולי אפילו עשירי (המגזימים לשבט).

  4. עידן עופר

    28 אוג 2016 15:15:14

    נכון, מאוד מאוד מסכים איתך. זה בדיוק מה שאמרתי, ואני מתנצל אם לא היית מספיק ברור. מייקל תמיד יהיה מספר אחת, אבל זה לא זה, זה לא מספר האליפויות שלך, זה מה שעשית, זה איך אתה היית שונה מכל השאר. לא חיפשתי לדרג את לברון בין הגדולים ביותר. באתי להגיד שלברון צריך להיזכר על מעשיו והישגיו ולא על פי מספרו בדירוג של הטובים ביותר.

  5. סומסום

    28 אוג 2016 15:28:44

    זה בהמשך לפוסט מאתמול, על הצורך הכמעט-כפייתי להגיד, "מי גדול ממי", מי מספר 1 ומי 2 וכו'. בזמן שמדובר על שחקנים שונים, זמנים שונים, נסיבות אחרות.

    קשה לפקפק על גדולתו של ג'ורדן. מצד שני, אף אחד, לפחות עד עכשיו, לא נתן סדרת גמר גדולה יותר מזו שאך הסתיימה, של לברון. כולל הובלה בכל 5 הקטגוריות הסטטיסטיות. בספק אם אי פעם זה ישוחזר, קל וחומר בגמר. דבר שגם מייקל לא היה יכול לחלום עליו.

  7. Berch

    28 אוג 2016 15:38:49

    כל אחד מהגדולים באמת עומד בפני עצמו עם יתרונותיו וחסרונותיו.

    מישהו משווה את אלג'ואן למייקל ?
    את ווסט ?

    היחיד שהושווה למייקל עם איזושהי מידה של הגיון היה קובי. האישיות שלהם דומה, הקילר אינסטינקט והחובה לנצח בכל מחיר.
    אבל פה זה נגמר.
    אתה יכול להשוות גם את לברון למג'יק באותה מידה, או לבירד או לרג'י מילר או אפילו לשרון מילר, רחמנא ליצלן.
    זה לא משנה.
    לברון יזכר כאחד הגדולים. אבל בלי קשר למייקל.

  9. רנדי אורטון

    28 אוג 2016 15:42:01

    מייקל חזר מפיגור 3-1 בסידרת גמר פלייאוף? מייקל שיחק עם נגרים ומאמן ישראלי?,אתה צודק לברון הוא שונה מכולם וגם יהיה הגדול מכולם אחריי שיסיים לשחק.

  10. מנחם לס

    28 אוג 2016 15:51:37

    כבר מזמן טענתי (והוכחתי במספרים) שאין טעם להשוות אף שחקן למייקל הוא יחיד במינו, וחייבים להשלים עם הקביעה הזאת (אני חושב שלברון עצמו אמר זאת)

      1. ברוך רובין

        28 אוג 2016 16:56:42

        מסכים, ההישגים שמייקל עשה הם לא הגיוניים ויחשב כנראה לעד לשחקן הכדורסל הטוב ביותר שהיה מעז ומעולם אך מבחינת תרומה לקהילה התערבות בפולטיקה, אישיות, אי פחד להביע דעה… אני שמח שהרבה כוכבים עקפו אותו.

  11. Mbk

    28 אוג 2016 16:00:27

    לברון פוטנציאל להיות שם
    אופי מבחיל יוריד אותו להיות תחת נעליו של ג'ורדן חזק תחת הלוגו של אייר ג'ורדן
    יש אספקטים במשחק של לברון שהוא יותר טוב ממייקל אבל כמכלול מייקל טוב יותר
    לברון לא יחזיק 7 שנים ברמות האלו , אני נותן לו 1-3 שנים בטופ

    1. ברוך רובין

      28 אוג 2016 17:01:47

      מיידן היקר מבחינת רמה אישית לברון עקף מזמן את גורדן כמו כך גם הכוכבים של היום (אבולציה של המשחק), השחקנים היום הרבה יותר טכניים אתלטים,זריקה יותר טובה,הגנה והתקפות הרבה יותר חכמות, שיטות אימון תזונה … מה שהופך את מייקל וישאיר אותו לגדול ביותר הוא השגיו ההיסטוריים והדומננטיות בשנות ה90 אבל מבחינה של רמה אנחנו התקדמנו בהרבה.

      1. MBK

        28 אוג 2016 17:26:54

        מסכים לגביי האבולצייה של המשחק
        לברון מבחינה פיזית + אתלטיות הוא יצור נדיר
        ג'ורדן היה ווינר אולטימטיבי והיו לו מעלות רבות

  12. עידן עופר

    28 אוג 2016 16:17:56

    שוב פעם, אני מסכים. השתדלתי מאוד שלא להיכנס להשוואה, כי אני חושב שעם כמה שאנשים אוהבים להשוות אין מה להשוות. כל אחד מהם מרגש בצורה אחרת במשחקו, האחד ווינר מוחלט והשני פחות.
    בסופו של דבר כל אחד מהם יזכר בגלל הדברים שהוא עשה למשחק והזיכרונות הקולקטיביים שנחקקו אצלנו.

  13. נתן

    28 אוג 2016 16:26:32

    בעיני הפוסט הזה שייך יותר לציד המכשפות שנעשה פה ללברון כל כמה חודשים באיזה פוסט ובאופן קבוע בתגובות. מה אתה רוצה מהבנאדם?
    לא חושב שיש ללברון אובססיה עם מייקל ג'ורדן, אלא אובססיה די בריאה של להיות הכי טוב שהוא יכול והכי טוב בכלל. כל השאר שייך לרצון ולאובססיה שלנו להגדיר מי הטוב ביותר, כמו שכתבו יפה בפוסט על זה, ובכלל, מה הטעם בזה? בטח כשהקריירה שלו עוד לא בסופה.
    מה זה משנה אם קרי לדוגמא הוא הקלע הטוב בהיסטוריה או לא? בטח כאשר פציעה אחת יכולה להוריד אותו למטה.
    כשמייקל פרש מג'יק אמר עליו: מה שבטוח שאחד בדיוק כזה לא יהיה עוד פעם, וזה מה שחשוב, ליהנות ממה שיש.

    1. עידן עופר

      28 אוג 2016 16:37:24

      וזה בדיוק מה שאני אומר. אני לא מנסה לתקוף את לברון. אני מנסה להסביר שהוא באמת אחד בדורו וצריך להנות ממנו. אני חוזר, הכוונה היא לא להשוות את לברון למייקל ולא לתקוף את לברון.
      כמו שציינתי, יש לי סימפטיה רבה כלפיו.

    2. ניר

      28 אוג 2016 18:46:42

      ציד המכשפות זה קצת הגזמה. הוא יהיר ונוטה להתבטאויות מקוממות ולכן אינו אהוד על רבים ואני ביניהם.
      מעדיף טיפוסים צנועים ונעימים או משוגעים לגמרי ולא אנשים שסבורים שהם מרכז היקום.
      אני מחזיק בדעה שהמשחק שלו מכוער ואיש לא ישכנעני אחרת. הוא כמו סרט פעולה של האייטיז, צפוי, כוחני, מוגזם אבל עושה את העבודה

        1. ניר

          28 אוג 2016 20:20:40

          גבלס באמת? מכל הדימויים בעולם דווקא את זה בחרת לעניין לברון? כי יש המון קווי דימיון בין תעמולה נאצית לבין שחקן כדורסל.

  15. זיו

    28 אוג 2016 16:34:27

    גואל אמביד! השחקן הכי מוכשר שהגיע לליגה בשנים האחרונות
    אה הוא בפילי…
    אני הולך על ראסל
    לדעתי לוקח לו זמן להסתגל אבל הוא עושה צעדים בדרך להיות מנהיג של הקבוצה. ללא קובי הוא האיש.

  17. amitlahev

    28 אוג 2016 16:48:18

    אנסה לתמצת זאת במספר מילים: קארמה/הילה/כריזמה/שלמות (6 מ-6) /קלאסה/מנהיגות/קילר.
    ג'ורדן משלב את כל אלה ולכן אף נתון סטטיסטי לא יגרום למכדרר אחר, טוב ככל שיהיה, להשתוות אליו.

  18. יובל שלו

    28 אוג 2016 17:19:59

    מאוד מסכים עם הכתבה. לברון לא מייקל לברון הוא לברון לטוב ולרע.
    מיקל מעולם לא היה צריך להגיע למשחק 7. אבל עם הוא היה מגיע והכדור היה אצל הקבוצה שלו בהתקפה האחרונה, הוא היה זורק אותו לא קיירי.
    הניסיון להיות ג'ורדן זה קצת מובן. מי מאיתנו לא מנסה להיות הכי גדול? מי לא היה רוצה שישוו אותו לדבר הכי גדול בכדורסל. לברון הוא סוג של ״מעריץ״ והוא גם אמר את זה כמה פעמים.
    הוא לא מייקל והוא לא יהיה. הוא לברון ג'יימס.

  19. איתי

    28 אוג 2016 17:55:56

    ההשוואות האלה הן כל כך מהנות וכל כך מיותרות בו זמנית. את ג'ורדן ולברון ראיתי משחקים "במו עיני" (דרך הטלוויזיה כמובן) אז מילא, אבל איך אפשר להשוות בין שחקנים שראיתי במו עיני משחקים לבין כאלה שלא? הרי ברור שיש דברים שהם יותר מסטטיסטיקה, אבל אותם קשה לשמר בזיכרון. כשג'ורדן שיחק הייתה תחושה שאי אפשר לנצח אותו, אבל בדפי ההיסטוריה יירשמו המספרים שלו, ובמבחן הזה יש גדולים ממנו (ה6/6 שלו יישאר נתון יוצא דופן). עוד 50 שנה נניח, כאשר ינהלו את הדיון הזה אנשים שלא ראו את ג'ורדן משחק, אלא מקסימום צפו בקליפים שלו ביו-טיוב, אני לא בטוח בכלל שהוא ייחשב לגדול מכולם, כי התחושה תחסר שם.

  20. צביקה

    28 אוג 2016 17:59:23

    מסכים עם הגישה של עידן. ונראה לי שלברון כבר בדיוק פועל ככה. בטח אחרי השנה הזאת. הוא הוריד את כל הקופים מגבו, הוא עשה הסטוריה, וכל מה שיעשה מעכשיו זה בונוס, ובונוס אדיר כי יש לו קבוצה מעולה בשיא הכושר, ואין סיבה שלא יעשו לפחות ריפיט (לפחות יגיעו עד הגמר כדי לנסות). הוא עכשיו מבחינתו בעידן השיא של לברון. ואת המיוחדות של לברון, בטח מבחינה פיזית, עוד לא בחננו. אף אחד עוד לא יודע למה עוד הוא מסוגל מבחינת שמירה על הכושר שלו, שיפור אלמנטים במשחק, גיוון, כי הוא גם ככה החבילה המושלמת. אבל כמו גדולים אחרים, די ברור שיש לו את היכולת להפתיע בעניין הזה. בקיצור – לברון הולך להיות לברון הכי טוב שהוא יכול, ואחרי זה בעוד עשור נעשה סיכומים.

  23. ישראל קרמר

    28 אוג 2016 23:52:30

    ממייקל עולה על לברון במכלול היכולות והתכונות והיה מנהיג ווינר גדול יותר. מייקל הוא הכדורסלן הטוב ביותר בכל הזמנים ללא כל ערעור ופקפוק כל שהם.

  24. מוש השור

    29 אוג 2016 06:10:42

    יש כמה תופעות ג'ורדן ייחודיות ומרתקות בעיני:
    1. ככל שהזמן עובר אגדת Mj מתעצמת, נראה לי שחברה צעירים בטוחים שמעולם לא היו לא משחקים רעים ואפילו איומים. היו לו, תאמינו לי, ראיתי. החיים זה לא הייליטס ביוטיוב.
    2. התעלמות מוחלטת מהעובדה שהייתה סביבו קבוצה מדהימה, ושהוא אומן על ידי המאמן המעוטר בהיסטוריה.. רק כדי להזכיר בשנות הבייסבול כמדומני, שיקגו הגיעו לחצי גמר המזרח או גמר המזרח ללא מייקל ג'ורדן.
    3. אמונה מוחלטת בהיותו הגדול מכולם ללא כל ערעור או פקפוק, בוא נשים את לברון בצד לרגע, האם לכארים אין Case להיחשב ל GOAT?
    4. אמונה מוחלטת בהיותו הגדול מכולם בכל סוג ספורט שהוא אישי או קבוצתי, בספורט קבוצתי האם הוא עולה על וויין גרצקי לדוגמא ואם כן, במה בדיוק? באישי האם הוא עולה על פלפס?
    5. אמנזיה מוחלטת וטוטאלית של כל מה שקרה לפני ה 6/6, של כל השנים לפני פיל ג'קסון, בהן שיקגו עפו בסיבובים הראשונים של הפליאוף.
    לגבי סוגיית לברון, השוואה בין דורית, בין תקופתית ובין תפקידית היא בעיני בלתי אפשרית – על אף שהיא מענגת מאוד. בתור מישהו שראה המון כדורסל משני השחקנים האלה אני חושב שזה פוטו פיניש.. לזכות לברון עומדות שתי הופעות גמר אפיות ובלתי נשכחות והעובדה שהוא שיחק כל הקרירה בקבוצות הנעות בין רעות למחורבנות – ההוכחה לזה נעוצה בעובדה שכאשר עזב את שתיהן, ללא עזיבה של שחקנים משמעותיים נוספים, הן אפילו לא חלמו על פליאוף גם בקונפרנס חלש עד גיחוך. עוד דבר הוא העובדה שהוא שיחק עם מאמנים הנעים בין גרועים במיוחד לממוצעים במקרה הטוב. אני אסיר תודה שיצא לי לראות שתי אגדות כאלה בימי חיי (אני מכניס לרשימה הזאת גם את קובי, שאק, אלאג'ואן ועוד כמה) , כדאי להנות מכל אחד מהם ולתת לו את הכבוד הראוי לו.. גם ככה בחיים לא תהיה תשובה מוחלטת לזה.

    1. ישראל קרמר

      29 אוג 2016 11:02:15

      כל שחקן גדול ככל שיהיה צריך שחקנים איכותיים לצדו כדי להוביל את קבוצתו לאליפות ולכן לפני שהיה למייקל צוות איכותי לצדו הוא לא הגיע לאליפות וכן צריך גם מאמן רציני מהיותר טובים. גם קבוצה מצוינת לא ברמה של אליפות לא תזכה בה ללא מאמן רציני.

      מייקל עולה על כולם כולל כארים ולברון וכל השאר במכלול היכולות והתכונות ובשילוב הגנה והתקפה והיה המנהיג והוויר והתחרותי הגדול ביותר. וכמו שאמר מג'יק: "יש את מײַקל ויש את כל השאר".

      לא כל מי שאומר ובצדק שמייקל הוא הכדורסלן הטוב בכל הזמנים אומר שהוא הספורטאי הטוב ביותר ואף לא בהכרח הטוב ביותר בענפים הקבוצתיים.
      נתת כדוגמה את גרצקי בהוקי קרח. כשהוא פרש כל הליגה תלתה את חולצתו והוא נכנס מיד להיכל התהילה.
      ואם הזכרננו אותו אז אנקדוטה מצחיקה לגביו: הוא זכה שמונה פעמים בתואר שחקן העונה אך נבחר שבעה פעמים בנבחרת העונה. בהוקי קרח בחירת שחקן העונה ובחירת נבחרת העונה נעשים בידי גורמים שונים ויצא פעם אחת שגרצקי נבחר לשחקן העונה ולא נבחר לנבחרת העונה!!! הוא זכה בארבע אליפויות עם שתי בחירות למצטיין הגמר. הוא ראשון בבכל הזמנים בנירוד משולב של שערים ואסיסטים ועוד שיאים בעונה הסדירה ובפלייאוף וסה"כ עשרות שיאים.ר הגמ

  25. a.f

    29 אוג 2016 06:31:15

    תראו מה פוסט ותסלחו לי לא הכי ברור מוציא מהגולשים.
    לברון הוא השחקן השלם ביותר ומעורר האנטיגוניזם הגדול בהיסטוריה.
    מחר אכתוב כותרת באתר "לונג ליב לברון" ופתאום 300 תגובות

  26. אוהד ס"א

    29 אוג 2016 18:41:02

    כמו שאמרו קודמיי: לא ניתן / מיותר להשוות.
    במיוחד כאשר הפרמטרים הם שונים:
    – אובייקטיבים (טבעות, נקודות, מדדי יעילות)
    – סובייקטיבים (תארי MVP, נבחרות, מידת ההשפעה וכו')
    והכל כמובן בעולם משתנה של כדורסל אחר, חוקים אחרים, אתלטיות אחרת, אמצעים מדעיים אחרים, יריבים אחרים ועוד.

    אחת הדרכים המעניינות אולי לנטרל זאת היא להשוות כל עשור לגופו:
    אם הייתי צריך לבחור 2-3 שחקנים בכל עשור, אז הרשימה שלי היתה:
    ה- 60' – ביל ראסל, וולט צ'מברלין וג'רי ווסט
    ה- 70' – קארים והדוקטור
    ה- 80' – מג'יק ולארי
    ה- 90' – מייקל ואולג'ואן
    ה- 00 – דאנקן, שאק, קובי
    ה- 10' – לברון, סטף, ….

    2. ישראל קרמר

      30 אוג 2016 14:32:01

      בשנות ה-60 למשל א"א בלי קוזי, הבליצ'ק, סם ג'ונס, אוסקאר, בלאמי וביילור וג'רי לוקאס.
      בשנות ה-70 א"א למשל בלי פרייזר, מונרו, דה-בושר, ריד, לנײַר, וולטון וקאונס.
      בשנות ה-80 א"א למשל בלי דרקסלר, גרווין, דייב ת'ומפסון, אייזיאה, דומארס, דאנטלי, אגוואייר, ד"ר ג'יי, וורת'י, קינג, מקהייל, פאריש, טים הארדווי, מולין, נאנס, מוזס מלון, דוהארטי.
      בשנות ה-90 א"א למשל בלי סטוק, מלון, בארקלי, פייטון, קמפ, רובינסון הציר, רייס, מורנינג, מוטומבו.
      בשנות האלפיים א"א למשל בלי גארנט, פירס, אייברסון, ועוד

  27. ארז

    30 אוג 2016 11:14:49

    מוש השור, אמרת כל כך הרבה דברים מדהימים מבחינתי.
    תמצתת רבות מטענותי בנוגע להשוואה הנל.
    מדברים על 6 מ6.
    מה עם הגמר של לברון עם אילגסקאס ופאקינג דוניאל מארשל כעגלה זקנה ולא מתפקדת, עם וורז'או הצעיר יחסית נגד סאן אנטוניו בשיא כושרה?
    מה נגיד על זה ?
    חבל שלברון עלה כי אז לא היו סופרים לו הפסד בגמר כלוזר.
    ומה לגבי גמר שנה שעברה עם חמישיה וספסל שלא היו ראויים לפיינל פור ואף למטה מכך, של היורוליג בלי לברון?
    חבל כי גם את זה ספרו לו.
    ומה עם קבוצת ההגנה אחת מהטובות בהיסטוריה שהייתה לשיקאגו???
    פיפן, מייקל, רודמן?!?!??!!?
    מי יש ללברון בהגנה? קיירי? קווין? אלוהים ישמור!
    ומה לגבי חולשת הליגה והמזרח בפרט בתקופת שיקאגו הגדולה?
    מי היה להם שם?
    יש כל כך הרבה קבוצות במזרח החלש של היום שהיו טוחנות את הקבוצות הללו עד דק.
    כמו שאמרת, האגדה איבדה כל צלם של הגיון.
    לברון מספר אחד בכל הזמנים בנקודות במשחקי 7. איך לוזר יכול להוביל את כל היסטוריית הנ.ב.א בקטגוריה כזו?
    לברון זרק לפחות 4 זריקות פחות למשחק ממייקל (אם מוציאים את השנים הזקנות שלו בוויזראדס זה אף יותר) , קלע באחוזים טובים יותר מכל הטווחים, נתן משחקי פלייאוף לפנתאון של עולם הכדורסל לדורותיו.
    מסר, כבר היום, מעל 1000 אסיסטים ממייקל. הזוי!

    אז מה הבעיה? שהוא לא היה מספיק אגואיסט?
    שלא משרבב לשון בחוץ כל הזמן?
    שאין לו את הריחוף של מייקל?

    ציינת גם את הנתונים של הקבוצות של כל אחד מהם ומה קרה להן לאחר עזיבתו.

    לברון, מבחינתי, לא נופל ממנו בשום דרך וצורה ואף עולה עליו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט