מעורב הופס ליום חמישי בערב: לברון לנשיאות ארה"ב? / מנחם לס

 1.  NBA בוחר את "השחקנים המעניינים ביותר" לפתיחת העונה: למי יהיה ה-"COMEBACK STORY" של העונה

(כאלה שחזרו מפציעות; כאלה שנמאס להם מקבוצותיהם הישנות; כאלה שאולי בעונה שעברה סרחו בגלל המקום בו שיחקו והעונה הציפיות בשמיים בגלל 'משנה מקום-משנה מזל', וכאלה שסתם מעניינים כי…הם תמיד מעניינים מה יכול לפרוץ מהם פתאום!)

 

We're looking at star players on the mend from injuries, veterans trying to hold on and young names that haven't yetpanned out.

So our next stop on our annual Summer Dreaming series, where we pick the award winners for the 2016-17 season way ahead of time, are those gritty candidates for Comeback Player of the Year. Here's a look at our top 10 picks (and you can send us your picks here):

Joakim Noah, New York Knicks: You know what they say: If you can come back here, you can come back anywhere. Nobody needs to prove they've still got it more than Noah. He was benched, injured, confused, angry and eventually out the door in Chicago, where he'd been part of the fabric until coach Fred Holberg ripped him out. The big question is whether all those years of hellbent play have taken a toll on Noah's body. If he can stay healthy and deliver that old attitude and edge, he'll have the masses at Madison Square Garden eating out of his hand.

Michael Kidd-Gilchrist, Charlotte Hornets: He's young to be making a comeback at 22. But he played only seven games last season due to a recurring shoulder injury at a time when his promising career was ready to take off. There's a good chance the Hornets win that first-round playoff series against the Miami Heat with him. The athletic forward is just the kind of player the Hornets need following a summer that saw Al Jefferson leave for the Indiana Pacers,Courtney Lee head to the New York Knicks and Jeremy Lin depart for the Brooklyn Nets. He could become a regular on the NBA's All-Defensive team.

Anthony Davis, New Orleans Pelicans: Do you need a comeback when you averaged 24.3 points, 10.3 rebounds and 2.0 blocks per game? Yes, if you're the 23-year-old that a lot of folks had painted in the MVP race before the season started. Davis was less forceful and less imposing in his first season under coach Alvin Gentry. And he had to be shut down early for surgery on his left knee and must still prove he can go the distance. Davis has missed at least 14 games in each of his first four seasons.

Bradley Beal, Washington Wizards: It was one heck of an offseason for the fourth-year guard, getting a maximum contract worth $128 million. Now Beal's got to show that he can stay healthy and stay on the floor more as John Wall's sidekick that averages 17.4 points per game. Leg and ankle injuries sidelined Beal for another 27 games last season as the Wizards missed the playoffs. He's only played more than 63 games once in his career.

Derrick Rose, New York Knicks: It's one thing to show you can come back and play in the league, but quite another to prove that you can reach the MVP form of 2011. That's kinda what Rose hinted at upon arrival in New York when he talked about the Knicks joining the Warriors as a "super team." One step at a time, there. Rose and fellow Chicago refugee Noah have to stay healthy, for one. Rose also has to regain more of his old swagger and explosiveness in order to run the offense, make buckets and have anybody using the word "super" in connection with the Knicks.

Pau Gasol, San Antonio Spurs: His two seasons in Chicago didn't quite work out like he expected and now, Gasol moves to Texas in an attempt to prove that he's not on a downward spiral to the end of his career. He'll fit perfectly in the middle of the Spurs' passing game and coach Gregg Popovich will manage his minutes scrupulously. This is a perfect landing spot for Gasol to have a last hurrah.

Chandler Parsons, Memphis Grizzlies: It was two years ago when Parsons and Dallas Mavericks owner Mark Cuban were posting photos on social media of their partying after he signed in Dallas. Both seasons ended with Parsons on the shelf, unavailable for playoff duty. He moves on to the Grizzlies for $95 million as the perimeter scorer they need … if he can stay healthy.

Blake Griffin, Los Angeles Clippers: He was on his way to another All-Star berth and perhaps the best season of his career until Griffin suffered a torn quad that put him on the shelf for months. He then punched out an assistant equipment manager that led to him breaking his hand and drawing a four-game suspension from the team for the incident. A bizarre season ended with Griffin injuring his quad again as the Clips lost to the Portland Trail Blazers in the first round of the playoffs. He's very talented, but he's also constantly in the middle of trade rumors. It's time for him to get serious about his career.

Dion Waiters, Miami Heat: It seems like he's been trying every year to come back from the mistake the Cleveland Cavaliers made when they took him with No. 4 overall pick in the 2012 Draft. He certainly doesn't lack in supreme confidence, which is one of the biggest things that has held him back.

Serge Ibaka, Orlando Magic: A new city and a new start for the athletic leaper who at one time figured to be a permanent fixture in OKC. Ibaka wasn't happy with being asked to move farther out on the floor with the arrival ofSteven Adams and then Enes Kanter. So he pouted and it showed on the court. He says he's ready to go back to bring a defensive monster in Orlando.

2. מה אתם אומרים על הארדן? אירגן בעצמו "PLAYERS ONLY CAMP!

 

ג'יימס הארדן החליט שעכשיו זה זמנו לקחת את ההנהגה בידיו, ולעשות מהרוקטס קבוצה שאפלטון לא יצטרך להיעלב ממנה יותר.

הוא החליט – על דעת עצמו – לארגן "מחנה אימון לשחקנים אונלי"

מה אומרים השחקנים?

 Corey Brewer, Rockets guard/forward. “He is showing he wants to be a leader.

“He’s the franchise player. He signed the extension. So it’s his team, and he’s doing all the right things to do what we need to do to have a chance to win championships.”

הארדן החליט לארגן את המיני-קמפ במיאמי, אבל הוריקן 'פייזל' מגיע העירה והוא כנראה ייאלץ להחליף מקום, אולי הכפר המכסיקני לוס אנג'לס.

ברואר לא יכול לחכות:

 

“I’ve got to go down there with the fellas,” Brewer said. “It’s a good thing. We got to get together. Get to know each other, team camaraderie. You need that, especially now days the way the NBA is. A lot of good players, but you got to be a team.

“We want to send a message that we’re ready to go. We’re going to work our butts off. All the guys have been working hard this summer. Last year was a year that we didn’t like. Everybody has a bitter taste in their mouth. So we can’t wait to get started.”

לי ישנה הרגשה טובה לגבי הרוקטס כפי שמזמן לא הרגשתי כלפיהם.

3. באינדיאנה יודעים מי הטובה ביותר בארה"ב נשים 

טמיקה קטשינג (9.5 לפחות!) חזרה הביתה. 12,000 צופים באו לאולם סתם לחגוג איתה את מדליית הזהב.

אינדיאנה פיבר, לטס גו.

היא היתה השחקנית האמריקאית הטובה ביותר בטורניר, ותרמה המון לנצחון בגמר על ספרד 72-101, ניצחון שהיה יכול להיות על 50 הפרש אילולא ארה"ב ממש בירברה את 5 הדקות האחרונות.

היא, סו בירד, דיאנה טאורסי, טרסה אדווארדס וליסה לסלי הן היחידות עם 4 מדליות זהב.

הן עוזבות את הנבחרת  הטובה ביותר ששיחקה אי-פעם בנשים. היא אמרה לקהל:

““To be among that group, select individuals that have represented the game so well on and off the court, and to be one of those, I’m blessed for all the opportunities I’ve had and all the lives that I’ve been able to impact by using the platform of basketball.”

“It’s been quite the journey –  “This is just an amazing group of ladies. I had such a good time, getting to know them and playing with them, to the practices to the games. It’s just been fun.”

ג'ינו אאוריימה, מאמן יוקון והנבחרת חיבק את דיאנה טאורסי חיבוק ארוך. גם הוא וגם היא לא רצו שייפסק. הוא ידע שהקבוצה שלו שיחקה FLAWLESS BASKETBALL, ורוב השחקניות – כמו קצ'ינג – באו מבית היוצר שלו.

יוקון תמשיך להיות "בית היולדות" של נבחרת ארה"ב לנשים, אם כי ישנה לי הרגשה שג'ינו יחליט שהגיע הזמן להעביר את השרביט למישהו אחר.

הוא ימשיך ליצור שחקניות לנבחרת, אבל יש לי רושם שכבר לא כמאמן.

4. מתנה לגור גולן על תרומתו לאתר באולימפיאדה: 10 ה-PLAYS הגדולים של קובי (8 מיליון צופים ב-24 השעות האחרונות)

 

5. הערב ב-10 ב-CNBC נפתחת הסידרה של לברון  "CLEVELAND HUSTLES"

(אשך, אתה קולט מה קורה כאן? סידרת טיווי של לברון ג'יימס בערוץ CNBC, אחד המייג'ור ערוצים בכבלים!!! אם אתה מעוניין, אקליט את הסידרה ואביא לך אותה בטייפ כמתנה כשאגיע ארצה בנובמבר אי"ה. מה עוד אפשר לצפות שיקרה עם הלברון הזה בעולמנו הקטן? הוא כובש ה-כ-ל. כל חלקה טובה שנותרה, ולא אתפלא אם ב-2036 הוא ייבחר לנשיא ארה"ב. יש סיכוי של 1 ל-169 שעדיין אהיה כאן לחזות בזוועה הזאת:" LEBRON JAMES IS THE NEW USA PRESIDENT"!)

ראיתי הקדמה לסידרה שלברון הוא היצרן שלה.

מה אגיד לכם? "בינוני במקרה הטוב" זאת מחמאה. זאת מן תחרות, מן ניסיון לתאר איזו שכונת עוני בקליבלנד, מן ניסיון להחזיר את GORDON SQUARE לגדולתו, ומן גניבה מהתכנית SHARK TANK.

זהו ניסיון להראות כיצד ניתן להחיות מחדש שכונות נופלות, ולשם כך לברון הביא 4 "מצליחנים" מהעיר הבוחרים שני משקיענים פוטנציאלים בשכונת גטו, וכיצד ניתן גם לעזור לשכונה וגם לעשות כסף. אבל בינינו, אם תסתכלו בסידרה תראו מן מאבק בין שני "משקיענים שחורים" נגד "שני משקיענים לבנים", והמלחמה ביניהם.

הנה, למי שמעוניין:

Each of the four investors selects two potential entrepreneurs and tasks them with readying a one-day pop-up storefront within 48 hours with a specific goal. The investor then selects whom he or she wishes to go into business with, giving the entrepreneur a permanent storefront in Gordon Square.

The businesses featured are already established to some degree, so the prize up for grabs here is the storefront along with an infusion of cash in exchange, of course, for a percentage of the business.

Leading off as the first two competitors are Cleveland Bagel Co., a joint partnership between Geoff Hardman and Dan Herbst, and Styles of Success, a hair salon run by Chareen Fountain.

Both competitors are seeking a $100,000 investment, with both offering different levels of ownership. To call them competitors feels a bit unfair, as their business models are both wildly different and their end products are also not remotely the same. It's this difference that honestly presents itself as problematic as the episode continues.

As a food producer, Cleveland Bagel reaches a much broader yet specific market with an immediate need: Everyone who loves bagels will eat them. As a salon, Styles of Success, which, if successful, would be known as Torch Lofts, has a less immediate need, since most of the business is not only appointment-based, but is also dependent on renting out workspaces for independently contracting stylists.

Both competitors were given the task of producing results based on a one-day pop-up, with Cleveland Bagel needing to earn $400 in sales and Styles of Success needing to sign up 12 stylists. Here is where things become interesting.

Hardman and Herbst were rather lackadaisical in their effort to open, opting for evening hours… for a bagel shop. Their reasoning had to do with being preoccupied with their business, as if growing said business via this competition wasn't a part of that. They also frowned on much of the solid advice they were given, particularly the main piece of advice having to do with opening during morning hours.

By contrast, Fountain was nothing less than grateful every step of the way, accepting the investor's suggestions and open to the proposed changes, such as giving the salon an entirely new name and identity, something that, strangely enough, was never once asked of Cleveland Bagel — but more on that shortly.

As the preparation and planning continued, both businesses opened up on time; each achieved the goals set forth by the investor, so the drama that usually comes from these sorts of competitions was virtually nonexistent. To be honest, this is refreshing, as it's clear the real goal is to help actual businesses, not solely manufacture TV moments.

But then something happened that, in a sense, soured the whole thing.

When it came time to select the business he would back, investor Alan Glazen was understandably conflicted. His choice, however, was even more conflicting, and it inadvertently tells a larger tale of how community revitalization, or rather, gentrification, actually works.

While the goal set forth from the very beginning of the episode by LeBron was to revitalize the community, with the welcome side effect of bringing needed jobs, Glazen's selection actually flies in the face of that, and it's genuinely hard not to be cynical about how Cleveland Hustles will actually help a community, even with its lofty goals.

Looking at the preview for the following episode, something else mildly disturbing is coming to the forefront: The show is pitting black-owned businesses against white-owned businesses. While given the pool of applicants it was bound to happen, the owners of Cleveland Bagel are white, with the owner of Styles of Success black. That's two consecutive episodes of a four-episode series featuring black owners versus white owners for the right to revitalize or gentrify a struggling (or maybe not-so-struggling) community.

Moreover, why was Fountain, the black owner, asked to change her branding and image to fit the new storefront? Of course, there's a reason for everything, and Fountain was receptive, so it's more an issue of optics than anything else.

When it comes down to it, Cleveland Hustles is a decent concept in a limited package, but the subtext is troubling, which could end up being a turn-off for audiences and at worst a slight tarnish to the good efforts of LeBron James.

Cleveland Hustles premieres tonight at 10 p.m. ET on CNBC.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. 1. מסכים בגדול, הייתי מוריד את MKG ודיון וויטרס ושם במקומם את גארנט (farewell season עם עצירות מסקרנות בסן אנטוניו, LA ובוסטון) ואת אריק בלדסו שנתן עונה טובה מאוד עד שנפצע וסיים אותה. אולי גם אקסום יכול להכנס.

    2. דבר חכם מאוד שמראה שהוא המנהיג עכשיו, יש לא מעט שחקנים שעושים את זה (שנה שעברה, בין היתר, עשו את זה לברון וג'מיר נלסון). לא יודע מי התחיל את זה, אבל יוזמה מבורכת.

    3. אוראימה מאמן ענק, אבל לא משנה אם הוא יאמן או לא ואת מי. הן יקחו זהב גם בטוקיו

    1. מסכים איתך. את אקסום הייתי משאיר בחוץ לעונה הקרובה, השנה שלאחר מכן תהיה המבחן בשבילו במידה ולא יתעלה השנה.
      אריק בלדסו מאוד מסקרן, לדעתי הוא או נייט יעזבו עד פגרת האול סטאר.

  2. הקריירה של לברון הגיעה לשלב הקומי. השנה צפויות לנו פנינים רבות, מעללים, תפניות ושיאי שפל מופלאים!

      1. אם דונאלד טראמפ יכול אז גם לברון יכול.ב2036 אני מקווה שלא נהיה תחת הaid האמריקאי שמצד אחד עוזר אבל פוגע לא מעט במדינת ישראל[תעשיות ביטחוניות ישראליות התערבות אמריקאית בוטה בכל מה שנעשה כאן בלי שום הבנה של הסיטואציה במזרח התיכון-כל נשיא אמריקאי בתקופת חיי לא משנה דמוקרטי או רפובליקני היה דיי טמבל בנוגע למזרח התיכון וכולם בלי יוצא מן הכלל גרמו נזק בלתי ישוער]עם השינויים הדמוגרפים בארצות הברית אני חושב שב2036 ישראל כבר לא תהיה תחת חסותאמריקאית ואמריקה כבר לא תהיה אימפריה אלא מדינה רגילה כמו בריטניה שהייתה אימפריה והפכה למדינה רגילה

        1. עידן אלא דברים חסרי ביסוס ואפילו שטויות. להגיד שכל נשיא אמריקאי עשה נזק לישראל זה לא יודע אפילו איך להגדיר את זה. סתם רק שתדע שבלי וטו אמריקאי ביום למשל מזמן כבר היו מתקבלות החלטות נגד מדינת ישראל והייתה קמה מדינה פלסטינאית שאת הגבולות שלה יקבעו אחרים ולא אנחנו. עכשיו אתה יכול לבוא ולהגיד אום שמום וזה מתחבר לכך שלא צריך עזרה אמריקאית ואנחנו יכולים לבד. כן בטח.

          1. עכשיו שאני חושב על זה כל המלחמות הטיפשיות שלהם במזרח התיכון וההתערבויות שלהם במשטרים יצאו דווקא לטובת ישראל.לא נעים להודות אבל דעאש זה הדבר הכי טוב שקרה לישראל.בכל הכאוס שהאמריקאים יצרו הערבים עסוקים במלחמות אחד בשני בהיעדר דיקטטורים [סונים-שיעים].אפילו חיזבאלה עסןוק בשנים האחרונות בקרבותבסוריה וספג לא מעט מהלומות. מי שאכל אותה זו אירופה עם כל הפליטים שנוהרים אליה .ההסכם שעומד להחתם עם האמריקאים יש בו הרבה חסרונות אחד מהם הוא שמעכשיו לישראל יהיה אסור יותר להשתמש יותר בכסף לתעשיות הביטחוניות שלנו שייצרו למשל את כיפת ברזל אלא רק בתעשיות האמריקאיות[בהסכמים הקודמים היה אחוז מסוים שאיפשר השקעה בתעשיות הישראליות]מה שאומר מכת מוות לתעשיות הישראליות במקרה הרע ופיטורים המוניים במקרה הטוב.עוד עניין זה אובאמה והקשרים שהעלו את האחים המוסלמים במצרים.מזל גדול שהייתה הפיכה וסיסי לקח את השלטון.[עוד היינו מוצאים את עצמנו במלחמה עם מצריים אם האחים המוסלמים היו נשארים עוד קצת בשלטון]האמריקאים נתנו המון לישראל אני לא מתכחש לה ועל כך צריך להכיר תודה.אבל כל הדוקטרינה שלהם במזרח התיכון שגויה מיסודה.דווקא הדיקטטור פוטין מבין מצויין את המזרח התיכון והרבה מדינות שנבגדו על ידי אובאמה כמו מצרים טורקיה חוברות לרוסיה.כאחד שרוצה שלום, אם האמריקאים ינהלו את המשא ומתן אין סיכוי אפילו של פרומיל לשלוםכי אין להם את ההבנה הבסיסית של האזור.הם חושבים כמערבים במזרח התיכון.אם תיתן לפוטין לנהל את המשא ומתן יהיה לך שלום אפילו עם אירן שהיא בת ברית קרובה של רוסיה[לא תומך במעשיו של פוטין בתוך מדינתו אבל בתור מנהיג לענייני חוץ מעריך אותו על הנאמנות שלו לבנות ברית שלו].עוד טעויות למשל בוש הפרו הישראלי דרש בחירות ברשות הפלסטיניות שבסיומן לראשונה חמאס עלה לשלטון ויש עוד לא מעט דוגמאות.האמריקאים גם מאד מגבילים אותנו בלחימה מה שלא קרה ב67 שהיינו עם מיראזים ובלי סיוע אמריקאי או לא סיוע משמעותי

    1. אשך, ברצינות שנייה, אתה לא חושב שהוא אחד מה-5 שחקנים הכי טובים בליגה היום? (לדעתי הכי טוב, בפער מטורף, אבל ברור לי שלא תסכים)

          1. רועי בלי לברון קליבלנד בהחלט יכלה להגיע לגמר המזרח. היא הייתה קבוצה באותה רמה של טורונטו,בוסטון וכל השאר. קבוצה שיש לה שחקנים כמו יקירי אירווינג קווין לא(0שתהיה בטוח שבלי לברון הוא היה הרבה יותר טוב). תומפסון סמית וכל שאר הסגל(׳להזכירך עדיין הכי יקר בליגה) בהחלט מגיע לגמר המזרח לפחות

  3. כל סיפורי הקאמבק מסקרנים כמובן, אבל באמת, החידה הכי גדולה, ומי שיכול לעשות עונה גדולה לקבוצה עם קהל עצום, בעצם לכל המזרח, הוא דריק רוז. אני אגב משוכנע שהם עושים פלייאוף לפחות.

    ולברון ירוץ לנשיאות. שאלה של זמן. האיש בונה את עצמו מלמטה למעלה.

  4. רשימה מעניינת.
    אני מפחד שקיד-גילכריסט כבר לא יהיה חצי ממה שקיוו ממנו.

    אם הבחירות הנוכחיות בארה״ב הוכיחו משהו זה שטלוויזיית ריאליטי משחקת חזק במירוץ לנשיאות.
    מצד שני גם קניה ווסט אמר שהוא הולך להיות נשיא.

  5. 1. כל שחקן כאן בהחלט מעניין:
    ג'ואקים נואה – שחקן שהיה בדרך למעלה ופציעה אחת ששינתה את הכל, ומאז לא מצליח לחזור. הלוחם האולטימטיבי, אבל כנראה שמוטיבציה זה לא הכל וצריך בעיקר גוף בריא.
    מייקל קיד גילכריסט – שחקן שניבאו לו עתיד מזהיר, פוטנציאל גדול עם מכניקת זריקה מהמכוערות שנראו. עדיין חי על הפוטנציאל שלו כי אף אחד לא באמת יודע למה הוא מסוגל (וכי במכללות היה דיויס ליד).
    אנטוני דיויס – שנה האחרונה היה צעד אחורה לשחקן שנתן סטטיסטיקה של אול סטאר. צריך להמשיך את העליה מלפני שנתיים, לא בטוח שזה יעזור (אבל עם דאוסון שם ערוץ הספורט יראה אותו הרבה).
    בראדלי ביל – חייב להצדיק את החוזה העצום שלו. נתן פלייאוף חלומי לפני שנתיים ומאז רק נפצע.
    דריק רוז – אין כבר מה להגיד על האיש שעתידו כנראה הרחק בעברו.
    פאו גאסול – כולם מחכים לראות מתי תבוא הנפילה, כנראה לא יקרה בספרס עם פופוביץ שמנהל את הדקות בצורה מושלמת. אם כי נראה כי ההגעה שלו באה שנתיים-שלוש מאוחר מדי.
    צ'נדלר פארסונס – שחקן שחי על עונה טובהיחסית לחוזה גרושים. מאז בעיקר מבלה עם החוזים הגדולים שקיבל. חייב להצליח לסיים עונה ולשחק בפלייאוף כדי להצדיק את קיומו שגבול שחקן דרג א' (אול סטאר?).
    בלייק גריפין – שחקן אחד עולה לי בראש – וינס קרטר – שחקן היילייט מטורף שלא עשה הרבה בפלייאוף או לקח הצליח לקחת מאוד רחוק את קבוצתו (קרטר לפחות הוביל למדליית זהב בסידני 2000).
    דיון וויטרס – שחקן שרק רוצה להצדיק את קיומו וקבוצות פשוט מוותרות עליו. כשרון יש אבל חסרים ברגים ואינטלגנציית משחק. עדיין לא מצא את מקומו בליגה. אולי צריך להבין שהוא שחקן ספסל ולסגל מנטליות של שחקן שישי שהוא סקורר מהספסל.
    סרג' איבקה – סיטואציה חדשה. יזכר כזה ש-OKC הימרה עליו במקום הארדן. הוא יהיה טוב אבל לא יהפוך לסופרסטאר כמו הארדן.
    2. הארדן צריך דבר ראשון לקחת אחריות בהגנה. זה לא עוזר הרבה שאתה מארגן מחנה אימונים לקבוצתך אבל א במשחק הם צריכים לשמור בשבילך ולחסות את החורים בהגנה שהיא גובלת בשערורייה.
    3. טמיקה קאצ'ינג שיחקה במכללת טנסי (שלדעתי גם אחותו של פרקר שיחקה שם), אולי המכללה השנייה הטובה אחרי קונטיקט.
    קונטיקט בכדורסל מכללות נשים זו אימפריה מטורפת – כל שחקנית שם הופכת לכוכבת ותמיד (אולי בדרך כלל) משחקות שם 2-3 הכוכבות הבאות בכדורסל הנשים. יכולת הגיוס מהמשובחות בענף, כמות שחקניות שיצאו משם היא עצומה.

    1. לגבי הסיוע אז אתה יכול להאשים רק את ראש הממשלה הנצחי שלנו שחשב שהוא יודע יותר טוב מכולם. ובמקום לסגור על הסכם מיד אחרי ההסכם עם איראן שבו לפחות לפי מה שכתוב הוא כלל סכום יותר גדול וכסף שנוכל להשתמש פה בארץ. עכשיו האמריקאים לא מוכנים לסעיף הזה

  6. מנחם, הבעיה ביוסטון שהם players camp only כבר יותר מדי זמן. עכשיו הביאו את דאנת'וני שיאמן אותם? הלוואי שהיתה לי את האופטימיות שלך.

  7. אותי ממש מעניין ג'ואל אמביד , הוא עדיין נחשב פרוספקט שיכול להפתיע , וטכנית , לדעתי הוא גם יכול לזכות בROTY

  8. הייתי מוסיף עוד קאמבק-
    קצת מצחיק כשמדובר ב-mvp המכהן אשר נבחר בפעם הראשונה פה אחד, ועדיין..
    יש לסטף הרבה מאוד להוכיח העונה, ובעיקר בסופה, בשביל שהוא יתמקם בתודעה (שלי, הייט-אשבורי, רק שלי) כמישהו שמתפקד בעיתות משבר, לחץ וציפייה. הוא צריך להשיב את אפקט ההרתעה ולהוריד מכתפיו את הקוף שהתיישב עליהן (האשך יאמר שזה לברון).
    לגבי המירוץ ל-mvp. לא ברור מי יזכה ב-race אבל כן ברור מאיזה race הוא יהיה (רמז- לא צ'נדלר פרסונס).

  9. מנחם תודה על הסרטון של קובי
    רק שתדע שלפני יומיים היה משחק של הפועל באר שבע במוקדמות בליגת האלופןת (כולם צפו בזה) ובערוץ המקביל שידרו את המשחק האחרון של קובי עם ה60 נקודות. כמובן שצפיתי בקובי וכמובן שצרחתי כאילו זו פעם ראשונה שאני צופה!
    עכשיו זה יצר בעיה… אני צועק ישששש וההורים שלי והשכנים לא מבינים למה אני צועק יששש כשהפועל באר שהע מחטיאה פנדל 😀

    1. למרות הפיגור של טראמפ בסקרים כרגע וזה שהוא לא בדיוק יציב נפשית זה לא מופרך שיהיה בסופו של דבר נשיא

      https://www.yahoo.com/news/assange-says-wikileaks-release-significant-clinton-campaign-data-023226471.html

      אתמול הוא התראיין ואמר שישחרר את כל החומרים על הילארי קלינטון לפני הבחירות

  10. 2 למה לא אם השחקנים יפגינו מחויבות היוסטון יכולים להיראות כמו קבוצה כישרון יש שם .
    הבעיה שלהם. היא האין שיטה אין הגנה אין מחויבות .
    הארדן יכול לטפל בשני הדברים האחרונים. לגבי הבעיה הראשונה הם צריכים מאמן והנהלה ….שני דברים שלפי עולם המושגיםנשלי לא קיימים שם .
    לגבי 1 3 אני לא מתיחס לדברים לא מענינים הכתובים בשפה זרה ….
    את הראיון בלועזית עם לברון התחלתי לקרא ומאחר והיה משעמם כמו. צנון ….דילגתי …
    נא לתרגם להבא לעברית ספרדית קצואה או סוהילית …..
    ובברכה בסוהילית או אה פנדה קניה אני אוהב את קניה המיצגת כבוד לשפות זרות שאינן אנגלית שפה שאני לא אוהב במיוחד …ניפרד.

    1. אפשר גם לתרגם לפורטוגזית….סינית או יפנית לדברים הכתובים בשפות הללו שבחלק מהן פורטוגזית אני שולט ובשתי האחרות.אני מוצא אתגר אני לא מותר לעצמי לפני שאני מסים לקרא…
      לילה טוב!

  11. תודה על המעורב. יהיה מעניין כמובן לראות את כל השחקנים שציינת אך במיוחד את בראדלי ביל שקיבל חוזה מקסימום בקיץ האחרון והשמועות אומרת שהוא וג׳ון וול לא מסתדרים טוב, במידה והוויזארדס לא יצליחו השנה יש סיכוי שיפרקו שם את החבילה ויבנו מחדש.
    עוד שחקן שמעניין אותי מאוד לראות מה יעלה בגורלו זה בלייק גריפין. אחרי עונה מוזרה עם פציעות מוזרות ולא יותר מדי משחקים, זוהי סוג של שנת מבחן לגריפין. המידה ולא יעמוד בה, לא אהיה מופתע אם ימצא עצמו בקבוצה אחרת. אולי בקבוצה השנייה של לוס אנג׳לס.

  12. איך יודעים שהעונה קרבה ובאה ????
    הדוק מתחיל לפמפם על הסמארק לברונית ,
    טוב נו ,עשינו אפגרייד למעבדה ,אספנו את הנפיחות שברחו מכל מי שמתעב את הנעלול לברונית.
    אנו מכינים בתהליך סודי,מעבר מגזים לממרח בצקי צהבהב,שאותו נחדיר למי השתיה של הלברונית.
    היושב ראש אשך, ועין היושב ראש גור גולן,אנו פותחים במבצע
    "הלברונית לא מסריחה מהראש ,הא מסריחה מכל עבר"

  13. מגיע הביתה והנה חגיגה של דיבור, מנחם פונה לאשך בגדול
    הפניות לאשך דדי קיי ועוד היא מיוחדת בכתיבה של מנחם.
    אפלטון מציב דילמה קורעת מול האשך,
    סמיילי בתגובה עניינית,
    נו פאני סטף תמיד טוב,
    הקיצר חגיגה של מעורב ותגובות כולל הפומות (הבן השחור?)
    והעידנים וכולם.

  14. וואי וואי….
    אם לקובי ולשאקיל היה פחות אגו הם היו שולטים בליגה.
    היה אפשר לסגור ולחכות שהם יפרשו.
    השילוב ביניהם היה מדהים כשעבד….

  15. נראה לי שהארון הולך בעקבות המנהיג לברון ומתחיל לעשות דברים שלא החלטתי האם הם נובעים פשוט מרצון ליחסי ציבור או כמו לברון לקחת מנהיגות בכוח..אני במקום הארדן קודם כל הולך וקורע את הצורה לשפר את המשחק שלי ורק אחר כך מארגן עאלק מחנות אימון

  16. לא יודע לגבי נשיאות ארה"ב, אבל MAYOR של אקרון הוא בטוח יהיה! השנה אני מאמין שגם ג'בארי פארקר (אם לא ייפצע שוב) ימשיך את היכולת מהחצי השני של העונה שהוא הביא מספרים מדהימים..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט