למה אנחנו 'אוהדים'?

לבני האדם יש תכונה מאוד מיוחדת שאין אותה לשום יצור אחר על כדור הארץ –  אהדה.
האהדה מתבטאת בהרבה תחומים אצלנו בחיים: מוזיקה , פוליטיקה , ספורט וכו' .

אבל למה אנחנו כל כך צריכים את תחושת האהדה הזו? למה אנחנו חשים בה? או רוצים לחוש בה?

מאז ומתמיד בני האדם רצו להיות שייכים למשהו, להיות חלק מקבוצה, שיש לה ערכים ואמונה משותפת.
רצון זה מתבטא אפילו בדת שלנו, שגורמת לכל כך הרבה ריבים ומלחמות רק בגלל שאנחנו לא תמיד מאמינים באותם דברים.

לאן אני חותר? ובכן, יצא לי לחשוב בזמן האחרון איך מתחילים לאהוד קבוצה. מה זה "נותן" לאהוד קבוצה.

מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהד שתי קבוצות: מנצ'סטר יונייטד והסלטיקס .
למנצ'סטר יונייטד אני לא אכנס – זה סיפור אהבה רב שנים , שתפס חלק ענק מהחיים שלי.

באתי לדבר על הסלטיקס .

איך אדם שלא גר בארה"ב (או קנדה אם אתם אוהדי הראפטורס), שלא מרגיש שייך לשום עיר ותרבות, יכול להתחיל לאהוד קבוצה ב-NBA ?

הנה כמה סיבות שאנחנו אוהדים קבוצה בNBA :

"מדור לדור"

אהדת קבוצה בדרך כלל עוברת מן האבא לבן, כשאתה מתעורר בבוקר לבית הספר, מצחצח שיניים ובא לסלון לאכול את הקורנפלקס שאתה כל כך אוהב, ואז רואה את אבא שלך צועק על קובי שימסור, ומקלל את פיל ג'קסון מול הטלוויזיה, כששקיות מתחת לעיניים שלו.
זה עושה לך משהו. הרי כשאתה ילד, החינוך שאתה מקבל מההורים שלך משפיע על מי שתהיה בעתיד. אתה מעתיק את מה שאתה רואה בבית – כי אתה ילד. כאשר אתה גדל בבית ירוק מלא תלתנים שמעליהם כתוב "בוסטון סלטיקס", אתה מקבל מסרים למוח שזה מה שצריך לאהוד, שזה מה שטוב, זה מה שנכון. כי אם אבא אוהד את הקבוצה הזו – סימן שהם הכי טובים (במקרה שלי זה נכון , אם אבא שלכם אוהד ניקס – אתם בבעיה).

אבל שורה תחתונה, קבוצה עוברת בגנים, אין מה לעשות.
יש לציין שאם אתם אוהדי לייקרס, חשוב להביא ילדים עם אוהדת בוסטון כדי שילדכם לא יתאכזב במשך כל חייו (זה קטע שמתאים למנחם לס להוסיף, אז הוספתי בעצמי לפני שהוא יוסיף).

היסטוריה

היסטוריה. היסטוריה תמיד משכה אותי כשמדובר בקבוצות. זה לא מקרה שאני אוהד את שתי הקבוצות הכי מעוטרות בליגה שלהן. אימפריות, קבוצות שהיו מורכבות מכוכבים (שעל זה נדבר בהמשך), קבוצות שנמצאות בפסגת רשימת התארים, קבוצות שליד השם שלהן כתוב הצלחה. ומי אם לא בוסטון סלטיקס ומנצ'סטר יונייטד יותר מתאימות לTITLE הזה ?

בכלל, היום בעידן של האינטרנט, הרבה יותר קל להיסחף אחרי קבוצות הגדולות. אתה נכנס לוויקיפדיה – ורואה את המספר 17 ליד המילה "אליפויות. אין ספק שזה עושה לך משהו .

קבוצות שזכו בהרבה אליפויות הן בדרך כלל קבוצות עם המשכיות, עם ווינריות. הרי לא סתם הן זכו בכל כל הרבה תארים. כנראה שיש משהו באמת מיוחד אצל הקבוצות האלו. בין אם זו הנהלה מצויינת (דני איינג') מאמנים מוצלחים (אאורבך , סר אלכס , סר מאט באזבי), שחקנים אגדיים (לארי לג'נד , ביל ראסל, אריק קאנטונה, ראיין גיגס). אותי אישית משהו מאוד מושך בהיסטוריה של הקבוצה.

"הצלחה עכשיוית"

זה משהו טיפה פחות נהוג בספורט, אבל יש כאלו  – הם מכונים "אוהדי הצלחות"  – כאלו שמחליטים יום אחד שהם אוהדים גולדן סטייט, ואז שלברון נותן את הצ'ייסדאון בלוק לאיגי , הם פתאום אומרים לעצמם:"טוב , אולי באמת עדיף לאהוד את קליבלנד". אוהדים מהסוג הזה הם הגרועים ביותר , וזאת סיבה ממש שלילית להתחיל לאהוד קבוצה , אבל יש גם כאלה , יש כאלה …

"אוהדי שחקנים"

אוהדי שחקנים הם אוהדים שאוהדים את הקבוצות שהשחקנים האהובים עליהם משחקים בהן. זה יותר נפוץ בNBA מאשר בכדורגל. האהדה הזו נובעת מכך שכל הסיבות הקודמות שציינתי הן לא באות בחשבון אצל אותו אדם, אז הוא אוהד את קליבלנד כי לברון שם, ומה קורה שהוא חותם במיאמי? אז אוהדים את מיאמי. אני אישית מתקשה לאהוד קבוצה בגלל ששחקן שאני אוהב בה , אולי זה רק אני .

לסיכום , אני רוצה לציין שבאמת אין צורך לחפש קבוצה בכוח. אפשר להנות מליגת ה-NBA עצמה, גם אם אין לכם פייבוריטית.