למה אנחנו 'אוהדים'?
לבני האדם יש תכונה מאוד מיוחדת שאין אותה לשום יצור אחר על כדור הארץ – אהדה.
האהדה מתבטאת בהרבה תחומים אצלנו בחיים: מוזיקה , פוליטיקה , ספורט וכו' .
אבל למה אנחנו כל כך צריכים את תחושת האהדה הזו? למה אנחנו חשים בה? או רוצים לחוש בה?
מאז ומתמיד בני האדם רצו להיות שייכים למשהו, להיות חלק מקבוצה, שיש לה ערכים ואמונה משותפת.
רצון זה מתבטא אפילו בדת שלנו, שגורמת לכל כך הרבה ריבים ומלחמות רק בגלל שאנחנו לא תמיד מאמינים באותם דברים.
לאן אני חותר? ובכן, יצא לי לחשוב בזמן האחרון איך מתחילים לאהוד קבוצה. מה זה "נותן" לאהוד קבוצה.
מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהד שתי קבוצות: מנצ'סטר יונייטד והסלטיקס .
למנצ'סטר יונייטד אני לא אכנס – זה סיפור אהבה רב שנים , שתפס חלק ענק מהחיים שלי.
באתי לדבר על הסלטיקס .
איך אדם שלא גר בארה"ב (או קנדה אם אתם אוהדי הראפטורס), שלא מרגיש שייך לשום עיר ותרבות, יכול להתחיל לאהוד קבוצה ב-NBA ?
הנה כמה סיבות שאנחנו אוהדים קבוצה בNBA :
"מדור לדור"
אהדת קבוצה בדרך כלל עוברת מן האבא לבן, כשאתה מתעורר בבוקר לבית הספר, מצחצח שיניים ובא לסלון לאכול את הקורנפלקס שאתה כל כך אוהב, ואז רואה את אבא שלך צועק על קובי שימסור, ומקלל את פיל ג'קסון מול הטלוויזיה, כששקיות מתחת לעיניים שלו.
זה עושה לך משהו. הרי כשאתה ילד, החינוך שאתה מקבל מההורים שלך משפיע על מי שתהיה בעתיד. אתה מעתיק את מה שאתה רואה בבית – כי אתה ילד. כאשר אתה גדל בבית ירוק מלא תלתנים שמעליהם כתוב "בוסטון סלטיקס", אתה מקבל מסרים למוח שזה מה שצריך לאהוד, שזה מה שטוב, זה מה שנכון. כי אם אבא אוהד את הקבוצה הזו – סימן שהם הכי טובים (במקרה שלי זה נכון , אם אבא שלכם אוהד ניקס – אתם בבעיה).
אבל שורה תחתונה, קבוצה עוברת בגנים, אין מה לעשות.
יש לציין שאם אתם אוהדי לייקרס, חשוב להביא ילדים עם אוהדת בוסטון כדי שילדכם לא יתאכזב במשך כל חייו (זה קטע שמתאים למנחם לס להוסיף, אז הוספתי בעצמי לפני שהוא יוסיף).
היסטוריה
היסטוריה. היסטוריה תמיד משכה אותי כשמדובר בקבוצות. זה לא מקרה שאני אוהד את שתי הקבוצות הכי מעוטרות בליגה שלהן. אימפריות, קבוצות שהיו מורכבות מכוכבים (שעל זה נדבר בהמשך), קבוצות שנמצאות בפסגת רשימת התארים, קבוצות שליד השם שלהן כתוב הצלחה. ומי אם לא בוסטון סלטיקס ומנצ'סטר יונייטד יותר מתאימות לTITLE הזה ?
בכלל, היום בעידן של האינטרנט, הרבה יותר קל להיסחף אחרי קבוצות הגדולות. אתה נכנס לוויקיפדיה – ורואה את המספר 17 ליד המילה "אליפויות. אין ספק שזה עושה לך משהו .
קבוצות שזכו בהרבה אליפויות הן בדרך כלל קבוצות עם המשכיות, עם ווינריות. הרי לא סתם הן זכו בכל כל הרבה תארים. כנראה שיש משהו באמת מיוחד אצל הקבוצות האלו. בין אם זו הנהלה מצויינת (דני איינג') מאמנים מוצלחים (אאורבך , סר אלכס , סר מאט באזבי), שחקנים אגדיים (לארי לג'נד , ביל ראסל, אריק קאנטונה, ראיין גיגס). אותי אישית משהו מאוד מושך בהיסטוריה של הקבוצה.
"הצלחה עכשיוית"
זה משהו טיפה פחות נהוג בספורט, אבל יש כאלו – הם מכונים "אוהדי הצלחות" – כאלו שמחליטים יום אחד שהם אוהדים גולדן סטייט, ואז שלברון נותן את הצ'ייסדאון בלוק לאיגי , הם פתאום אומרים לעצמם:"טוב , אולי באמת עדיף לאהוד את קליבלנד". אוהדים מהסוג הזה הם הגרועים ביותר , וזאת סיבה ממש שלילית להתחיל לאהוד קבוצה , אבל יש גם כאלה , יש כאלה …
"אוהדי שחקנים"
אוהדי שחקנים הם אוהדים שאוהדים את הקבוצות שהשחקנים האהובים עליהם משחקים בהן. זה יותר נפוץ בNBA מאשר בכדורגל. האהדה הזו נובעת מכך שכל הסיבות הקודמות שציינתי הן לא באות בחשבון אצל אותו אדם, אז הוא אוהד את קליבלנד כי לברון שם, ומה קורה שהוא חותם במיאמי? אז אוהדים את מיאמי. אני אישית מתקשה לאהוד קבוצה בגלל ששחקן שאני אוהב בה , אולי זה רק אני .
לסיכום , אני רוצה לציין שבאמת אין צורך לחפש קבוצה בכוח. אפשר להנות מליגת ה-NBA עצמה, גם אם אין לכם פייבוריטית.
מנחם לס
25 אוג 2016 18:43:04טוב לדעת שבארץ תיכוניסטים גם חושבים, ולא רק תקועים עם הסמארטפונים שלהם.
כמובן שישנן עוד סיבות לאהדה, והראשונה בהן היא גיאוגרפיה.
אם אתה גר בנצרת, ולנצרת תהיה קבוצה רצינית, אתה תאהד אותה ולא אחרת
ואז יש נם הטרמפיסטים שאוהבים להתגאות שהם אוהדי הטובה ביותר והם הופכים לאוהדיה (כפי שקרה לאוהדי ברצלונה ברחבי העולם*
ואז ישנה "שייכות": ערבי בישראל יהיה אוהד סכנין ולא בי"תר י"ם
וישנן עוד סיבות אך אשאיר אותן לגולשים אחרים!
Tahel Baron
25 אוג 2016 18:51:33תודה 🙂
יש עוד הרבה סיבות שפחות נוגעות בnba
כמו למשל קבוצות כמו ביתר והפועל שמאופיינות בצד פוליטי
או למשל ברצלונה שהיא קבוצה של הקטאלונים שהם חותרים לעצמאות במדינתם .
ניר
25 אוג 2016 18:43:30אחלה פוסט! משמח לראות עוד כותבים צעירים מצטרפים למעגל הכותבים באתר.
אני אוהד שחקנים.
אפלטון
25 אוג 2016 18:55:36שכחת את סוג האוהדים הנערץ ביותר. המזוכיסטים.
אוהדי האנדרדוגס. אוהדי פיניקס, ניקס וכו'
קבוצות שתמיד יעניינו ולעולם לא יזכו בכלום.
אוהדים אלו נהנים לחבוט ראשם בקירות, חובבי הערות ציניות ושוקולד מריר. פלייאוף בשבילם הוא שיא ההצלחה, גג העולם והתגלמות האושר. הפסד בסיבוב הראשון הוא מובן מאליו ויזוכה בחיוך של מנצחים ופיינט של בירה (מרה כמובן, עם הרבה קישוט). לחיי השנה הבאה!
צביקה
26 אוג 2016 01:15:42כשות
אלעד אייל
25 אוג 2016 18:58:25תענוג לקרוא פוסט של בחור צעיר שכותב כך. כל הכבוד תהל👏
מנחם כיף לראות כמה צעירים מוכשרים מקבלים במה באתר שלך ויכולים לצמוח ולפתח את יכולות הכתיבה שלהם.
הייתי מוסיף שיש גם הרבה סיבות שקשורות לתת מודע ולמבנה האישיות, הציפיות שאיפות ודרישות שלנו מעצמנו ומסביבתנו שבאים לידי ביטוי באופנים שונים דרך ההזדהות שלנו עם קבוצות שמספקות מאוויים כמוסים שלעיתים לא באחל לידי ביטוי בחיי היוםיןם
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:02:35תודה רבה !
אלעד אייל
25 אוג 2016 19:28:43כמובן החיסרון היחיד הוא שאתה אוהד של השדים האדומים ממנצסטר ולא של המייטי רדס מליברפול😄
אני חייב להודות שלמרות היותי אוהד ליברפול, אני חיבבתי מאד את מנצ'סטר של סר אלכס. קבוצה שתמיד שיחקה כדורגל חיובי ושמח, והכי חשוב סיפקה את הדרמה הכי גדולה בתולדות ליגת האלופות בניצחון הלא יאומן על באיירן בגמר 99.
בכל אופן לאור פוסט הבכורה המצוין אני מוכן להעלים עין 😉
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:33:30קשה לי להמשיך איתך באותו קו , לי יותר קשה להעלים עין , לקבוצה צרת העין הזו , שמקדישה את השנים האחרונות בלהחפיש את שמנו הטוב (לא כל כך עוזר לכם) ולהוריד מערכנו .הייתי רוצה להגיד מילה טובה על המרססייד , אבל אין לי , מצטער 🙂
אבל שמח שאהבת ותודה 🙂
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:34:23תיקון : להכפיש
אלעד אייל
25 אוג 2016 19:45:43כמו שאמרת לא תמיד יש היגיון לאהדה שלנו. אבל אני חושב שליברפול חזקה ותחרותית חשובה לפרמייר ליג
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:48:51אין ספק שהיא חלק בלתי נפרד מהליגה
אלעד אייל
25 אוג 2016 18:58:59תיקון טעות: באחל=באים
המשגיח
25 אוג 2016 19:10:13יופי תהל! מצוין.
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:15:09תודה !
Ata98
25 אוג 2016 19:23:26גורם משפיע די רציני במיוחד היום; שנאה (עע ללל). אני מאמין שהמאבס, הספרס והלוחמים הרוויחו הרבה אוהדים בזכות לברון, מי שלא ראה שמחה לאיד לא ראה שמחה מימיו.
גם לאישיות השחקנים יש השפעה, אוהדי ס"א לרוב לא אוהבים שחקנים מוחצנים (קובי), אוהדי לייקרס לא יכולים לסבול אפרוריות (דאנקן), ואוהדי סאנס פשוט לא יכולים לסבול ווינרים… (דאנקן וקובי)
אשך טמיר המקורי
25 אוג 2016 19:54:111+
מולי
25 אוג 2016 19:31:16ברוך בואך,תהל, לשורת הכותבים.
אני מאוד אוהב את כתיבתך ואפילו יותר את הסקרנות והניסיון להבין כיצד דברים פועלים שמעטרים אותה כה יפה.
מקווה שתמשיך לתרום להופס מפרי עטך.
ולסיבות לאהדה, לעתים ישנו מה שאני מכנה "אירוע מכונן" שגורם לאהדה שחוצה חינוך, מקום מגורים או כל סיבה אחרת..
הדוגמה המוחלטת והמחרידה לכך היא אסון התרסקות המטוס ובו שחקני מנצ'סטר יונייטד שגרם לגל אהדה עולמי לקבוצה.ואני מצטט מויקיפדיה:
,אחד המשחקים שנחרט בהיכל התהילה של המועדון היה ב-1 בפברואר 1958, באצטדיון ארסנל כאשר היונייטד נצחה אז 4:5 משערים של כוכב הקבוצה דאנקן אדוארדס, טיילור, בובי צ'רלטון ודניס ויולט. מלונדון הקבוצה נסעה לשחק בבלגרד נגד הכוכב האדום בלגרד המקומית. היונייטד נצחה אז 4:5. ב-6 בפברואר 1958, בדרכם חזרה מאותו משחק, התרסק מטוס הקבוצה, מה שהביא למותם של 22 בני אדם, מתוכם 8 שחקנים: בירן, קולמן, ג'ונס, פג, טיילור, בנט, וליאם ווילן. דנקן אדוארדס היה השחקן השמיני שנהרג לאחר שמת כתוצאה מפצעיו בבית החולים 15 יום לאחר ההתרסקות במינכן. הקבוצה, העיר מנצ'סטר וכל אנגליה נכנסה לתקופה ארוכה של אבל וזה היה נראה בלתי אפשרי בזמנו למועדון להתאושש מטרגדיה נוראה שכזאת. בעוד באזבי החלים מפצעיו, היה זה ג'ימי מרפי אשר הדריך את הקבוצה. מרפי הוביל את הקבוצה לגמר הגביע בו הפסידה לבולטון וונדררס. מאט באזבי נאלץ להתחיל לבנות מחדש את המועדון."
מאט באזבי היה כמובן המאמן האגדי של מנצ'סטר יונייטד, לטעמי גדול אפילו יותר מאלכס פרגוסון…
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:43:18ראשית , תודה רבה . אני מעריך את הביקורת החיובית
שנית , כן , אירוע זה חקוק בלב של כל שד אדום , והמקרה הזה מראה כמה המועדון הזה חזק , שאחרי אירוע כזה שיכול לגרום לקריסת כל מועדון או לפחות להבטיח שלא יניף שום תואר אחריו . המועדון הביא 15 אליפויות אנגליה , 3 גביעי אלופות , 10 גביעי אנגליה ועוד שלל תארים .
הרשה לי לצטט משפט שאמרו על סר אלכס אם כבר הזכרת את שמו:
"He came to build a team – and finish with EMPIRE"
אלעד אייל
25 אוג 2016 19:48:23אגב סר אלכס, לא הרבה זוכרים אבל בעונה הראשונה הוא כמעט הלך הביתה אחרי עונה לא טובה
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:58:24לקח את יונייטד שהייתה במקום ה21 , למקום ה11 . (1987)
עונה לאחר מכן סיים במקום ה-2 (מיד אחרי ליברפול שלך 🙂 ) (88)
עונה אחר כך שוב חזר למקום ה11 (89)
עונה אחר כך 13 (90)
מקום שני (91)
וב1992 , אחרי 26 שנים ללא אליפות – היא הגיעה !
אלעד אייל
25 אוג 2016 19:50:24נשלחה לי ההודעה לפני סיומה.
פרגוסון כמעט הלך הביתה, אבל רצה הגורל והוא נצליצ לזכות בגביע וקיבל הזדמנות נוספת והשאר באמת היסטוריה. לקח חשוב לכל מי שממהר להסיק מסקנות
אשך טמיר המקורי
25 אוג 2016 19:55:16מעולה!
הלחצת אותי לרגע עם השם משפחה
Tahel Baron
25 אוג 2016 19:59:22תודה רבה ! איך בידיוק ?
no funny shtuff
26 אוג 2016 10:37:16אה..
לרגע חשבתי שאתה חושש שהוא ממשפחת אביב הברון (ראה חלק 4 בסדרתו של מנחם).
יופי של פוסט ילד. תהיתי בתחילת הפוסט האם מדובר בבן או בת, אני מכיר כמה תהל וכולן בנות.
אשך טמיר המקורי
25 אוג 2016 20:15:52מה קפץ לעיניי בהתחלה זה "כל מה שרציתם לדעת על אהדה ללברון"
Tahel Baron
25 אוג 2016 20:21:41אתה יכול להרגע
למרות שהוא השחקן האהוב עלי בליגה
(אל תהרגו אולי ל.ל.ל)
ניר
25 אוג 2016 20:38:18חחחח.. אתה בלתי נלאה
אשך טמיר המקורי
25 אוג 2016 21:18:40זה גם מה שהן אומרות 🙂
רועי ויינברג
25 אוג 2016 21:19:34יופי של פוסט. לנסות להגדיר אהדת ספורט זאת משימה כמעט בלתי אפשרית והצלחת לתת הרבה סיבות טובות. עדיין לא הבנתי למה לא בחרת בסלטיקס, מניח שזה קשור לזה שהם היו הצלחה מטורפת כשהיינו בני 9-10, הגיל שבו בערך בוחרים קבוצת ספורט (אני הלכתי על מיאמי בגלל האליפות של שאק ו-D-Wade).
Tahel Baron
25 אוג 2016 21:50:34האמת שנחשפתי לnba רק בגיל 11 , כך שלא יצא לי לחזות באליפות ב2008 . אך מה שמשך אותי בסלטיקס זה השחקנים , המסורת , הסיפורים המרתקים .
מנחם לס
25 אוג 2016 21:31:27תהל, אני בכוונה כותב זאת בפני קהל רב ועידה כדי שקצת תיעלב, ואולי זה יגרום לך לשים לב (או לחזור לכיתה ב' בעממי וללמוד):
האם אתה יודע את ההבדל בין "אם" ו-"עם"? לא ערכתי את כתבתך בכוונה (ואני לא יודע אם מולי עשה זאת) אבל את ה-"אם" החלפתי ב="עם" לפחות 3-4 פעמים, ולהיפך כי לא יכולתי להרשות לעצמי שככה זה ייכנס לאתר (ואולי אפילו החמצתי כמה).
אז אם אתה לא יודע את ההבדל, מולי ישמח לתת לך שעור פרטי!
Tahel Baron
25 אוג 2016 21:49:15כתבתי את המאמר ב3 בלילה , יכול להיות שטיפה פיקששתי . אבל אין צורך , תודה דוק .
בשבילך:
אם-התניה
עם-צירוף
ניר
25 אוג 2016 21:56:18אתה שוב עושה שיימינג לפני כולם. זה פשוט דוחה. שמעשהו מהמוות ימחק הזה.
כל השבוע אתה זוכה לתשבוחות מהקוראים ואז אתה בא ועושה משהו כזה. כאילן שאתה לא טועה בעברית כל הזמן.
בודה שאתה מוציא לילד את הרוח מהמפרשים.
ניר
25 אוג 2016 21:56:56צוות, לא מוות…
המשגיח
26 אוג 2016 01:37:39מנחם – אני ערכתי (פלוס תמונות), בעיקר כדי לאפשר לאנשים להנות מהתוכן הנהדר.
בכל מקרה, כולנו טועים פה ושם, זה חלק מכל עניין הכתיבה
תהל – אני שמח לראות שאתה מקבל הכל ברוח טובה. תמשיך לכתוב, ואני מאחל לך שיונייטד תגיע בקרוב לארץ ותחסוך לך כרטיס טיסה לאנגליה.
Tahel Baron
26 אוג 2016 10:14:48תודה רבה , כן גם אני מקווה – בשעה 2 נדע !
נחזיק אצבעות .
ספלאש
25 אוג 2016 22:24:46חח אני גם הייתי בטוח שזה פוסט אהדה ללברון.. עם שם כזה אין לך הרבה ברירות 😉
תגידו הרבה פעמים ברצף, תהל-ברון-תהל-ברון ויצא תהל (כמו תהילה) ללברון!
אורי אביב
26 אוג 2016 00:04:07אני רק אניח את זה כאן #זקן
אורי אביב אחר
26 אוג 2016 00:48:22אחלה כתבה מנוסחת יפה ואחלה ממים
אוהד הרצליה מודאג
26 אוג 2016 00:58:53אם אתה מהרצליה איך אתה לא אוהד את בני הרצליה? אני כבר עכשיו אומר את זה: שנה הבאה הם עולים ליגה לNBA. אתה מדבר על היסטוריה? על הזכייה האגדית בגביע בשנת 95 אתה לא זוכר?
#זליקוביץ_למשחק_האולסטאר
#אפי_הנמר_הכסף_מדבר
גיא
26 אוג 2016 03:23:14אפלטון הרגת אותי, האמת שיש לי חבר כזה והוא אוהד את הפועל פ"ת
באמת קשה לראות את המזוכיזם הזה מהצד
בכל אופן תהל אתה תותח על
Tahel Baron
26 אוג 2016 10:02:23תודה רבה
Berch
26 אוג 2016 07:21:36כתבה מצויינת
והתגובות הרגו אותי 🙂
Tahel Baron
26 אוג 2016 10:02:32תודה