מעורב הופס ליום שלישי: מחר "MAMBA DAY" באל.איי / מנחם לס

1.לוס אנג'לס החליטה שמעתה ואילך 24/8 הוא "MAMBA DAY"

מייקל ג'ורדן בוודאי משתגע. לא מספיק שאתמול קובי צילצל בפעמון לסמן את תחילת המסחר במניות בניו יורק סטוק אקסצ'יינג', העיר לוס אנג'לס החליטה שאוגוסט 24 יהיה מעתה והלאה  – "MAMBA DAY".

מייקל מעולם לא הוזמן ל-NY STOCK EXCHANGE לפתוח או לסגור את המסחר בצלצול הפעמון המפורסם, והעיר שיקגו מעולם לא החליטה לציין יום מיוחד כ-"יום מייקל ג'ורדן"!

ה-24 באוגוסט ניבחר בגלל מס' הגופיות שלו, 8 ו-24, שהוא לבש משך הקריירה שלו. שלו,

.מעתה ואילך על גור גולן, דדי, מידן, ושאר החבורה להתאסף כל 24/8 בככר דיזינגוף (האם הוא עדיין קיים?) ולרקוד הורה לצלילי

ממבה, הו ממבה

הוא חציל, הוא גמבה

הוא עצום, הוא גדול

אבל מה? הכל היה אתמול

 אתמול כמובן הוא הודיע על פתיחת קרן ההשקעות וה-"BRAIN SCIENCE" החדשה שלו בסכום התחלתי של 100 מיליון. הייתי אומר שזה שבוע לא רע לקובי בריאנט.

2. גרג פופוביץ' הוא המאמן החדש של נבחרת ארה"ב

 

אחרי 11 שנה כמאמן נבחרת ארה"ב עם רקורד מושלם באולימפיאדות, מייק ששבסקי מעביר את  הכתר לגרג פופוביץ'.

ג'קי מקמולן מה-NBA כותב שחובה להבין את פופוביץ', מאין הוא הגיע, והאכזבות שעזרו לעשות ממנו את המאמן הגדול שהוא היום:

 

Gregg Popovich graduated with a degree in Soviet Studies in 1970 and joined the U.S. Armed Forces basketball team, touring Eastern Europe and the Soviet Union, using his fluent Russian to brief his coach on helpful buzzwords.

His team won the AAU championship in 1972, and when he returned to the U.S., he learned the Olympic basketball trials would be held at the Academy. Jack Herron Jr., who was named to the 1972 U.S. Olympic selection committee, made it his charge to make certain Popovich received an invitation.

Herron, whose father Jack Sr. played for Olympic coach Hank Iba at Oklahoma A&M (later Oklahoma State), had just spent a year as an Air Force basketball assistant and recruiting coordinator. Popovich had earned rave reviews for his overseas performances, but they were neither televised nor publicized.

“It was a fight just to get him there,” says Herron. Back then the Olympic team was selected from a pool of players representing AAU, the NAIA, junior colleges, the Armed Forces, and both the university and college divisions of the NCAA. Players were split into groups of 10 to 12 and assigned a coach. Popovich played for Indiana coach Bobby Knight; one of his teammates was forward Bobby Jones.

Jones remembers that Popovich was in his group but could not recall particulars of his game, even though Popovich led all players with a .577 shooting percentage. What Jones recalls with clarity, though, was how, before the last scrimmage of the trials, Knight informed the group that only two of them had a shot at making the final Olympic squad and the rest should pass them the ball to enhance their chances.

“The two guys were Kevin Joyce and me,” says Jones. “I had never heard a coach be so honest. I don’t know how Gregg and the other players felt about it.”

Herron suspects the subtleties of Popovich’s game were lost among the other candidates who were jacking up shots and looking to put points on the board. “Gregg could have been more showy,” Herron says, “but he played the way Mr. Iba told him to play. It probably hurt him in the end.”

Herron says he attended every single Olympic selection committee meeting and that Popovich was among the top 14-16 players in each of those discussions. But as the committee began to vote on the final roster, members who hadn’t showed up at any of the previous meetings suddenly surfaced. When Herron asked why they were there, he says they told him, “We’re here to get our guys on the team.”

The process, Herron says, quickly dissolved into factions fighting for representation instead of choosing the top performers. When the final roster was announced, Popovich was left off.

“I’ve been aggravated about this for almost 50 years,” Herron says. “Gregg belonged on that team.”

Larry Brown was invited by Iba to attend the tryouts and was suitably impressed by Popovich’s moxie, so much so that he invited him to try out for his ABA team in Denver later that fall (Popovich was among the final cuts).

“Pop was real tough and tenacious, like [Cavs guard Matthew] Dellavedova, although a little more athletic,” Brown says. “But there were so many talented players there.”

3. פאו גאסול לא מוכן עדיין "TO CALL IT QUITS"

 

רועי ויינברג תיקן אותי נכון כשכתבתי על פאו, ג'ינובלי, ופרקר ששיחקו את משחקם הבינלאומי האחרון.

פאו עדיין לא מוכן להודיע שזה הסוף. בטוקיו הוא יהיה בן 40, אבל הוא אמר אתמול ש-"אם עדיין אהיה בכושר משחק, אני לא מוכן עתה לומר שזה הסוף".

אחרי הנצחון על אוסטרליה 88-89 (לדעתי בגלל שריקה גרועה מאד נגד אוסטרליה) כשגאסול קולע 31 נק' הקבוצה עשתה ערימת שחקנים צוהלים בקצה המגרש. זאת לא המדליה שהם רצו, אבל אחרי שני הפסדים בשני משחקיהם הראשונים, גם ארד הוא GOLDEN עבורם.

גאסול, שיהיה שחקן הספארס העונה, לא אמר שהוא מבטיח לשחק בטוקיו – אם יתבקש – אבל גם לא אמר שהוא לא ישחק.

“I’m getting older and at some point I’m not going to be able to play,” said the 36-year-old. “So when that day comes, I’ll accept it. It’ll be hard, but I had an incredible run. I can’t ask for anything else. Everything I gave, everything I lived as a basketball player, it’s a plus. It’s a gift.

“I’m just enjoying the ride.”

4. ג'ון וול ממשיך לתרום בדרכו-הוא

 

ג'ון וול לא היה בריו בגלל ניתוח ברך שהוחלט עליו למפרע, שהוא עבר בהצלחה לפני כחודש.

אבל במקום לבכות על מר גורלו, הוא המשיך עם הפרוייקט המוצלח ביותר שהוא החל בו, "BACK TO SCHOOL PARTY", לפני שלוש שנים. הוא סיפר שכילד הוא נאלץ ללכת לבי"ס משך 7 שנים עם אותו ילקוט (BACKPACK) קרוע שאמו ניסתה לתפור שהמחברות לא תיפולנה ממנו.

השבת הוא חילק מאות BACKPACKS לילדי בית ספר מלקולם X בוושינגטון, וה John Wall Family Foundation חילק מילגות, מתנות, וציוד לכושר גופני לבית הספר. הוא הצטלם עם הילדים שמילאו את אולם הכדורסל עם הסמרטפונים שלהם, והסיום היתה ארוחה לכולם כיד המלך.

ג'ון וול הוא אחלה שחקן, ומסתבר אחלה צעיר התורם לקהילה ולילדי הגיטו, שלא מזמן היה אחד מהם..

 

5. לברון: "אני לא בירידה. להיפך. אני ממשיך

להשתפר!

 

 

 

כך בדיוק, מילה במילה, הוא אמר אתמול לזאק הארפר מ-TALKHOOPS:

 

'I'm not going down the hill right now; I'm still climbing'

זהו. נגמרה האולימפיאדה. חוזרים לסטפן קרי ולברון ג'יימס. בן ה-31 הזה הנמצא בליגה כבר כמעט עשור וחצי, וכולם מרגישים שהוא בירידה, אמר אתמול שהוא מעולם לא הרגיש טוב יותר פיזית ומנטלית, והוא "מרגיש (שהוא) מוכן לצעד הבא בכדורסל, ולשלב הבא בו (הוא) יהפוך לשחקן טוב יותר משראיתם עד כה"

תשמעו מה הוא אמר: "אני יודע שכולם אומרים שבגיל 31 אתה מתחיל לרדת מהצד השני של הגבעה. אבל אני לא כמו האחרים. אני מרגיש שאני שונה ואני עוד לא הגעתי למעלה הגבעה, ואני ממשיך בעלייה!"

בגבעה שלי – –

. "But my hill, I'm not going down the hill right now. I'm still climbing."

לך תדע עם הבנאדם הזה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. בסדרת הפלייאוף האחרונה שלברון שיחק, הוא הגיע ל-PER של 35 .
    זו לא גבעה, זה הר…

    לתחושתי, השנה נראה יותר ויותר את לברון נח/משייט בעונה הרגילה, ואת קיירי תופס תפקיד גדול יותר בהובלת הקבוצה.
    עד הפלייאוף.
    בפלייאוף, אז נראה שוב את לברון שמוכיח שהוא השחקן מספר 1 בעולם.

    1. אני מקווה מאוד שאתה צודק. ככה קליבלנד צריכה להראות בהמשך-לברון על הילוך שני, קיירי ולאב מקבלים תפקיד גדול יותר וקבוצה של 50-55 ניצחונות בעונה. הם הראו שעדיף לשמור כוח לפלייאוף בשנתיים האחרונות

  2. ה-Durabilty של לברון זה עניין מטורף. האיש הוא סייבורג. תכלס לא היתה לו שום פציעה משמעותית, מעולם, ההיעדרויות שלו קצרצרות.
    13 עונות, קרוב ל-1000 משחקים, ברמת האינטנסיביות שלו, 39 דקות בממוצע למשחק.
    ועוד 200 משחקי פלייאוף, בלי לפספס אחד, 42 דקות בממוצע למשחק.
    לא ייאמן.

    1. אבל בגלל שהוא לא רובוט, הפציעה תגיע בסוף. למרות כל הטיפולים והגנים ומי יודע מה עוד. זה יכול להיות השנה, או רק בגיל מאוחר, כמו בראיינט למשל

      1. קארים עבדול ג'אבר, אחרי 13 עונות של 41 דקות למשחק, כמעט ללא פציעות,
        החמיץ בעונות 14- 15 – 16 – 17 , 11 משחקים.
        לא 11 משחקים בעונה, 11 משחקים במצטבר!
        כאשר ב-4 העונות הנ"ל הוא משחק 33 דקות במשחק, וקולע 22.2 נק' למשחק ב-57% מהשדה, לצד 7.5 רב' ו-2 חסימות למשחק.

        לא יודע. אולי אתה צודק, אולי ללברון יש את אותו DNA חייזרי כמו לקארים…

          1. אולי טאונס בעוד כמה שנים. דרומונד רחוק משם (16 נקודות, 52% מהשדה), גם ג'ורדן (12.7 נק', 70% מהשדה) וקאזינס (27 נקודות ב-45% מהשדה). אף אחד מהם לא בקונטנדרית אמיתית, קל וחומר קבוצה של 3 גמרים רצופים.

  3. וואי וואי וואי פסטיבל קובי לא נגמר אף פעם.
    מצד שני, הפרישה שלו תרמה ללייקרס הרבה יותר מאשר השנים האחרונות בהן הוא היה על הפרקט.

  4. אם מייקל נתן עונות פנתיאון מגיל 30 ומעלה, גם לברון תיאורטית יכול. אני לא חושב שזה יקרה אגב. במיכל שלו יש הרבה דלק אבל הוא לא עשויו מהחומרים של מייקל ("בולבול בערבית") ג'ורדן

  5. תגידו, מתי יהיה מותר לגלות שיוסיין בולט הוא לא 3 מ-3 מושלם, ולהזכיר שהוא השתתף גם באולימפיאדת אתונה 2004, ואפילו לא עלה לגמר?

    או שזה "לא נחשב", כי זה נגד הנראטיב של "הטריפל-טריפל המושלם", "האתלט הגדול בהיסטוריה שמעולם לא הפסיד" וכו'. בכל מקרה אלה העובדות. כן השתתף, כן הפסיד, לא מושלם.

    סתם עניין שנזכרתי בו. תסמיני גמילה מריו.

    1. 2008, 2012 ו-2016 זה 3 אולימפיאדות רצופות, כלומר 3 מ-3.
      לדעתי גם מייקל פלפס (ויתכן שאני טועה) ישתתף באיזו אולימפיאדה לפני שנהפך לכריש רציני…

  6. קובי לא יהיה מעורב השנה בnba בשום צורה (אימון, מנטורינג..)? יש לי תחושה שלברון השנה ממש לא יוריד הילוך אלא להפך הוא ינסה להיות עוד יותר דומיננטי אם יש דבר כזה בכלל.. בכל זאת, רודף אחרי רוחות רפאים…

  7. 1. כבוד יפה שעושים לקובי. כל הכבוד!!! ג'ורדן הוא עדיין שם שידוע בכל מקום ורק ההיסטוריה תראה אם גם קובי יהיה כזה.
    2. בחירה יפה של נבחרת ארה"ב וגם כבוד לפופוביץ' כאחד המאמנים הטובים ומוערכים שיש. אני מאמין שבגלל זה גם שחקנים מהשורה הראשונה ימשיכו להתגייס בשביל הנבחרת בשביל הכבוד של לשחק תחת פופוביץ'. בנוסף, מדובר במאמן שמכיר את הכדורסל הבינלאומי ויודע להתאים את השיטה לשחקנים שיש לו.
    3. גאסול בלי שום ספק מראה שהוא בלתי נגמר. זה מצויין לנבחרת הספרדית שיש שחקן כזה שמראה מחוייבות כזו בגיל כזה.
    4. ג'ון וול, כמו הרבה שחקני NBA, תורם את שלו לקהילה. אני מקווה מאוד שהוא סוף סוף יעמוד בציפיות שרואים בו.
    5. לברון הוא מוטציה של הטבע. שחקן אמיד בצורה בלתי רגילה שהגיע למצב שהוא יודע מתי להגביר ולהוריד עומס מהגוף שלו כדי להגיע מוכן. שיפרוש צריך ללמד על תוכנית האימונים שלו והדבקות בכך שהוא מצליח לשמור על עצמו ללא פציעה רצינית.

  8. נחמד לקרוא את המעורב מתוך כיכר דיזנגוף (עדיין קיים אבל יש תוכניות להוריד אותו בחזרה לגובה הכביש, כי… טמטום).

  9. האמת שלברון בהחלט יוכל להראות את מה שהוא טוען. לא רואה סיבה שלא. תזכרו שהשנתיים עם האליפות והMVP של קובי, שחקן שללא כל ספק פחות עמיד מלברון, היו בגיל 31-32. גם קובי התחיל את הליגה מיד אחרי התיכון.

  10. לברון לא רצה להגיד שמבחינה אתלטית הוא עדיין לא פחות טוב, כי זה לא נכון, אלא שהוא עוד ישתפר באספקטים אחרים כך שישאר באותה רמה. בינתיים הקליעה מבחוץ שלו רק הולכת ומתדרדרת. אבל מי יודע, כנראה שגיא צודק (תגובה 1)

  11. לברון יודע שאם בשנה שעברה הוא הרים את המורשת שלו, ניצחון על גס השנה ישדרג מאוד אותה עשרת המונים.
    אולי הוא חי בסרט שמתישהו יזכירו את השם שלו לפני אם ג'יי… מי יודע, אם הוא תופר עוד שתיים עם קליבלנד, אשכרה תהיה לו זכות לדרוש השוואה להוד אווירותו.

    לדעתי זה תלוי בלאב, כיוון שקיירי הראה שהוא יכול לתת פייט צמוד לסטף, טריסטן יכול להרביץ למי שצריך בצבע, ולברון נוהג לשחוט את דוראנט. קליי נותן לגס יתרון שאולי לאב יכול לאזן.

    אגב, אם איכשהו נוצר טרייר שבו קאזינס מחליף את לאבלאבית, קליבלנד משתדרגים בטירוף. מזכיר לכם שבוגי התחיל לקלוע מחוץ לקשת השנה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט