2. שחקני נבחרת ארה"ב בכדורסל היו NUTS ביציע עם נצחון פלפס

ואח"כ כולם – כל 12 השחקנים – ירדו לחדר ההלבשה להצטלם עם מנצחי ה-200 כפול 4

3. הניצחון המופלא של קייטי לדקי ב-200 מ' חתירה

לדקי לא היתה אמורה לעשות זאת ב-200 מ'. היא שחיינית שמרחקה הטוב ביותר הוא 1,500 מ' שבאולימפיאדה לא שוחים. אח"כ שליטתה בעולם השחייה יורדת מעט ב-800, יורדת עוד מעט ב-400 מ' (אבל כמה ששליטתה 'יורדת' – הווה אומר לא מנצחת ב-15 מטרים הפרש – היא זה עתה שברה שיא עולמי, לפני יומיים, ואני מוכן לשים כסף שהיא עושה שיא עולמי מדהים ב-800 '), וזהו. ב-400 שליטתה נעצרת.

ב-200 מ' היא כבר שחיינית מצויינת, אבל לא עליונה. היא שחיינית של מרחקים ארוכים ובינוניים, לא קצרים. שחיית 200 שייכת ל'קצרות' יותר מאשר ל'ארוכות'.

היה ברור שSarah Sjostrom- מהירה וטובה ממנה ב-200.

כולם חשבו כך מלבד לדקי. היא נתנה ל-50 הראשונים לעבור בשלום, ואז היא פתחה בסערה כשהיא מכה במים בכוח רב הרבה יותר מאשר ב-800 או 400, כשהיא יודעת שעם מהירות אין לה איך לנצח. מה שיש לה לנצח זה ריאות עם LUNG CAPACITY שאין לאף אחת אחרת. אז היא החליטה ללכת על יותר STROKES בתקווה שריאותיה יחזיקו מעמד, ויפצו אותה בכוח ועבודה מה שלשבדית יש במהירות. היא סיימה ב-1:53.73, תוצאה שהיא ביותר משנייה איטית מהשיא העולמי.

היא עשתה זאת כשהשבדית מצידה השמאלי בעוד שהיא נושמת ונושפת ימינה. היא לא ראתה את שרה אבל ידעה ששרה  – הרואה אותה – לא תוותר. קייטי שחתה את ה-20 מטרים האחרונים בכוח ובהתזות מים שאף פעם אחרת לא ראיתי ממנה, עד שנגעה ראשונה בקיר.

זה היה ניצחון של מלחמה, אגרסיביות, ורצון, יותר מאשר ניצחון של מהירות וכשרון.

אבל מדליית הזהב לא יודעת את ההבדל.

(אגב, את מדליית הזהב ב-800 אפשר כבר לתת לה ולשחררה מהשחייה ביום ששי, ולעשות ממנה שחייה על מדליית כסף וארד!)

מייק פלפס בן ה-31 במים. לוכטי – הרגל השלישית בשליחים – עם שערות שיבה! ככה מנצחים את המשחה החשוב ביותר בשחייה המגדיר את עליונותה של אומה בשחייה יותר מכל מקצוע אחר (השני בתור הוא 100 כפול 4 מעורב, ושלישי 100 כפול 4 חופשי שארה"ב כבר ניצחה)

*האמת? קצת חששתי שאחרי המאמץ הלא יאומן והעל-אנושי ממש של מייקל פלפס ב-200 פרפר הוא עלול לשבוק ב-200 החתירה שלו, שעה ועשר דקות אחרי הגמר בפרפר. ז"א ששעה ועשר דקות אחרי שגופו היה מלא בחומצה לקטית בשיאה, סיבי שריריו היו ב-EDEMA, והוא הגיע למצב של  עייפות פיזיולוגית מחלטת הוא הולך לקפוץ ל-200 מ' חתירה נגד טובי השחיינים בעולם שכל מה שעשו היום היה לנוח?

*האמת? בסתר לבי קיויתי שמייקל פלפס יוותר על מקומו ויתן לאחד מהשחיינים ששחו את חצי הגמר יום לפני לשחות במקומו.

אבל לא. הוא לא יוותר על השליחים.

פעם היה מאמר בספורטס אילוסטרייטד בו רואיינו אלופי עולם בריצה ושחייה, וכולם ללא יוצא מין הכלל אמרו שהכיף בלזכות מקצוע 'שליחים' תמיד נתן להם יותר סיפוק ממקצוע יחידים. הם גם טענו שבשליחים הם מתאמצים אפילו יותר מאשר במקצוע יחיד "כי פוחדים לקלקל" וכן "לא מוכנים לבייש בשום אופן".

למקצוע השליחים יש מקום חשוב מאד בלב וב-PSYCHIC של האתלט האמריקאי.

לאמריקאים יש UNBELIEVABLE STREAK ב-200 כפול 4, והם לא ייתנו לאף אחד לנצח אותם. האחרונים שעשו זאת היו אוסטרלים ב-2000 בסידני.

אז לא רק שמייקל פלפס לא ויתר על מקומו. הוא אפילו שחה אחרון!

למזלו שלושת הראשונים נתנו לו יתרון של 5 מטרים שהוא שמר עליו. היאנקים סיימו בזמן 7:00.66 דק'. לפלפס המשחה הביא מדליה מס' 21.

קונור דווייר המצויין שחה ראשון ונתן הובלה מיידית קטנטונת. טאונלי האס היה הטוב ברביעייה כשהוא יוצר הפרש של 3-4 מטרים, שהשחיין השלישי – ריאן לוכטי, שיער שיבה והכל, פתח לחמישה מטרים.

בחדר ההלבשה החל טרוף שלם כששחקני ה-NBA הגיעו.

5. האמריקאית עשו מה שהכי קשה להוכיח: שאתה באמת הכי טוב!

חמשת האמריקאיות עשו דבר שאף פעם לא נעשה כשהן זוכות במדליית הזהב בהפרש שיא, כשהן מנצחות אפילו לפני שהמתעמלת האחרונה יצאה לתרגיל הקרקע שלה.

הן עשו דבר שהן היו אמורות לעשות: לנצח את ההתעמלות הקבוצתית, 5 מתעמלות בכל תרגיל. אבל תמיד הדבר הקשה ביותר לעשייה הוא הדבר שאתה אמור לעשות, והן לא סתם עשו אותו, אלא עשו אותו טוב יותר מאשר קיוו או ציפו.

הן היו כה טובות שהן גרמו למנהלת הקבוצה מרטה קרולי לבכות.

הן גם קראו לעצמן "THE FINAL FIVE", גם לאמור "חמש האחרונות של מרטה", וגם לומר "האחרונות בעולם לנצח 5 מדליות זהב" כי מטוקיו 2020 רק 4 בנות תשתתפנה בכל מקצוע עבור הקבוצה.

קרולי אמרה: "עם ילדותי וחינוכי ברומניה אני לא אדם רגשני. לפחות לא אחת שמראה את רגשותיה.. “I’m well known for being very tough so I felt like, 'Oh! What’s happening to me? What is this?’”

ואז היא ענתה לעצמה: "זאת קבוצת ההתעמלות הטובה ביותר שנראתה אי-פעם, וגם הקבוצה הנעימה ביותר כשכל המתעמלות אוהבות ומכבדות אחת את השנייה. אני אוהבת אותן כאילו היו בנותי!".

האמריקאיות סיימו יותר מ-8 נקודות לפני הרוסיות, דבר שהוא לא יאומן בספורט בו הנצחון הוא במאיות של נקודה.

עלי רייזמן, המתעמלת היהודייה בין ה-5 אמרה: היינו הפעם הקבוצה עם הבטחון העצמי הגבוה ביותר אבל לא בגלל ארוגנטיות, אלא בגלל עבודה קשה. כל אחת מאיתנו מסוגלת לעשות כל תרגיל בעיניים עצומות.

בשעה שקבוצות אחרות התנדנדו, וטולטלו, וניסו לשמור על שיווי משקל, האמריקאיות נחתו באוטוריות, התעופפו בדיוק, והתנוענעו כאילו היו רובוטיות ממוכנות. לא היתה אפילו שאלה הכי קטנה משך התחרות. כבר מהמקצוע הראשון ה-VAULT – רייזמן, ביילס, ואחריהן גבי דוגלאס, לאורי הרננדז, ומדיסון קוקיאן עפו, הסתובבו, הסתלסלו, ונחתו כאילו הרוטינות שלהן היו דברים שהן נולדו איתן. ולאורי הרננדז הצעירה מכולן, נראתה כתקווה אדירה לטוקיו כשהיא כבר היום אולי הטובה מכולן על הקורה.

“יו אס איי טודיי כתב עליה הרגע ממש (אצלכם 8:30 בבוקר):

And Laurie Hernandez, the youngster of the group, looked like a steely veteran. She brought the house down with her electric floor routine, flashing a dazzling smile as the crowd clapped along to her music.