שוק קטן, שוק גדול. שוק הכרמל / מנחם לס

"SMALL MARKET"…"BIG MARKET"…לא מדובר על שוק בצלאל, שוק הכרמל, או שוק תלפיות (מי ששמע על שוק תלפיות הוא חיפאי גזעי!). מדובר על שווקי TV לשידורי ספורט. אחד המשתנים הקובעים במכירת קבוצה או מעברה לעיר אחרת הוא "גודל השוק". הגיע הזמן לדסקס את העניין כי הוא לא פשוט כפי שזה נשמע.

כשדווייט האוארד חתם עם הלייקרס, ה-UPROAR הגיע השמיימה. למה? כי סופרמן הגיע לשוק "גדול". הזעקה היתה זעקת שמחה של חולי המגה-קבוצות המאמינים שכוכבים עילאיים חייבים לשחק בשווקים עליונים. זעקות הייאוש היו של אוהדי קבוצות מ-'שווקים קטנים' הבוכים שלא משנה מה יעשו, לא משנה כמה ייבנו מהיסודות ע"י דראפטים מעולים, תמיד יבוא הכריש הגדול כמו לוס אנג'לס, שיקגו, ניו יורק, או מיאמי, ויבלע את הקבוצה הקטנה ע"י החתמת עוד סופר-כוכב. כי – עליכם לדעת – כוכבים של ממש רוצים לשחק רק בשווקים גדולים. לכן כרמלו אנטוני ואמארה סטודמאייר עברו דרך ארוכה אבל הם מסיימים אותה בשוק הגדול בעולם – 'התפוח הגדול'. כריס פאול, דווייט האוארד, סטיב נאש – היכן חתמו לסיום הקריירה? בשוק הגדול של לוס אנג'לס. מהיכן עברו כריס פאול ודווייט האוארד? מהשווקים הקטנים ביותר – אורלנדו וניו-אורלינס. היכולים אתם לתאר לעצמכם את קובי משחק בממפיס, השוק השני מהסוף בגודלו (ניו אורלינס היא השוק הקטן ביותר, מס' 28 בליגה – אל תשכחו שניו יורק ולוס אנגלס הן בתים לשתי קבוצות כ"א), השוק מס' 27 ב-NBA? אגב, בין כל ערי ארה"ב ממפיס היא השוק מס' 48 בגודלו וניו אורלינס השוק מס' 52 בגודלו.

ניו יורק מובילה את כולן במקום ראשון עם 7.515 'בתי אב' עם טלוויזיות. לוס אנג'לס שנייה עם 5.667 מיליון. שדיקגו מס' 3 עם 3.503. אחריה פילדלפיה עם 3.016, דאלאס – 2.595, סן-פרנציסקו/אוקלנד – 2.524, בוסטון – 2.406, אטלנטה – 2.460, וושינגטון די.סי – 2.3, יוסטון 2.2, דטרויט 1.89, פיניקס – 1.88, מיניאפוליס/סנט פאול – 1.76, מיאמי/פורט לאודרדייל – 1.59, דנבר – 1.57, קליבלנד/אקרון – 1.52, אורלנדו/דייטונה – 1.43, סקרמנטו/מודסטו – 1.4, פורטלנד – 1.2, שרלוט – 1.16, אינדיאנאפוליס 1.1, סולט לייק סיטי 954 אלף, מילווקי – 901 אלף, סאן אנטוניו – 845 אלף, אוקלהומה סיטי – 705 אלף, ממפיס – 694 אלף, וניו אורלינס – 636 אלף.

(הערה: ההפתעה הגדולה ביותר היא מיקומה הנמוך של סאן אנטוניו שאני יודע שהיא כיום המטרופוליטן הששי בגודלו בארה"ב, אך כל המקורות שבדקתי מציבים אותה כ-SMALL MARKET, למשל:

http://nbahoopsonline.com/generalinfo/Smallestmarkets.html

(את מספרי גודל השוק לקחתי מטבלה אחרת, דומה לזאת, אך יותר מדוייקת ישר מדו"ח נילסן שהופיע ביו אס איי טודיי)

אז מה תגידו על גרין-ביי פקרס, עיר בת 103,986 תושבים עם TV MARKET שהוא מס' אחד בפוטבול? לא בעיר עצמה. בעיר כמעט לא חוזים בפוטבול בטיווי כי כל העיר באיצטדיון…במשחקי חוץ אחוז הציפייה בגרין-ביי הוא הגדול בארה"ב (91% מבתי האב חוזים במשחק). ה-TV MARKET שלה היא הרפיוטציה שלה, והעובדה שמכל קבוצות ה-NFL היא-היא הבוסטון סלטיקס והלוס-אנג'לס לייקרס של ה-NFL. הקבוצה הזאת מעיר השדה הקטנטונת היא הידועה ביותר, המנצחת ביותר, ובעלת המסורת הנעלה ביותר מכל קבוצות ה-NFL האחרות.

מה כל זה אומר? ש-"שוק" יעיל הוא לא מספר בתי האב, אלא מספר הטלוויזיות שבחרו במשחק מסויים. לכן התחילו לדבר על מושג אחר: "EFFECTIVE MARKET". את מי מעניין כמה גדולה פילדלפיה אם תושביה לא חוזים בסיקסרס (סתם כתבתי כדוגמה). בעייה נוספת: בניו יורק ישנו שוק עצום, אבל לשוק העצום יש 6 ערוצים מקומיים, ובנוסף לצופה ישנה בחירה בין הניקס, הנטס, הג'איינטס, הג'טס, היאנקיס, המטס, הריינג'רס, הדווילס, והאיילנדרס, שלא לדבר על האוניברסיטאות הרבות במטרופוליטן. בסאן אנטוניו מנגד, יש לך רק את הספארס, ועוד כמה ערוצים המשדרים כדורגל ממכסיקו.

גם תקופת השנה קובעת. עד הסופרבול הניקס יכולה לעשות שמיניות באוויר. כל מה שמעניין הייתי אומר 80% מאוהדי הספורט בעיר הן הג'איינטס והג'טס. רק אחרי האול-סטאר כדורסל מתחיל לעניין חלק מהקהל. כל מה שאני מנסה לומר הוא שגודל השוק הוא דבר מרכב מאד, גמיש מאד, משתנה כל הזמן.

מלבד גודל השוק ישנו גורם נוסף שאין מניעה ממנו: ישנו עוד מושג הנקרא "GLAMOUR MARKET". כמה SEX APPEAL ישנה לקבוצה. כמה זוהר וקסם יש בה? כמה הילה היא משדרת? אני מדבר על קבוצה כמו מיאמי היט, שכל שחקן מרגיש היום רוממות, צלהבת, ואורה רק ללבוש את גופייתה. אותו דבר – ואפילו יותר – הלייקרס והסלטיקס. אפילו לניו-יורק ניקס יש את הזוהר הזה, גם בגלל העבר, גפם בגלל העובדה שזה מה שהמדיסון סקוור גארדן גורם לך, וגם בגלל שאתה משחק בלב של העולם, בתפוח הגדול. ה-GLAMOUR הזה של הקבוצה גורם לאנשים לחזות בה אפילו שהם לא אוהדים. לא משנה איזה עונה טובה או חלשה יש לסלטיקס, חובב ספורט ממוצע בהוצ'יקוקי, אילינוי, תמיד יעדיף לחזות בה מאשדר ביוטה ג'אז. ה-GLAMOUR הזה וכיצד להשיגו הוא דבר מטמורפוזי שלא ניתן להגדרה. לסאן אנטוניו אין את זה, ולא משנה שהיא אלופה גדולה. לחזות בטים דנקן זה לא הדבר המרגש בעולם. היא גם משחקת משחק ללא קסם והשראה, ולא משנה כמה 'נכון' או 'קבוצתי' הוא משחקה. הדבר האחרון שתייר מליטא ירצה לעשות זה לחזות במשחק הספארס. לקבל כרטיס לסטפל סנטר הוא דבר אחר לחלוטין.

אז ה-GLAMOUR של הקבוצה הוא גורם חשוב במוניטין שלה וב-'ערך' שלה. ה-NOTION ששחקני-על מעדיפים תמיד BIG MARKERT על SMALL MARKET היא לא נכונה, כי מינסוטה היא שוק גדול יותר ממיאמי, ובכל זאת לשחק שם זה כמו להיות נידון למוות איטי.

עוד דבר מעניין: אחוז הנצחונות ב-2011 של 5 השווקים הגדולים ביותר (ניו יורק, ל.א, שיקגו, פילדלפיה, ודאלאס) היה 557. לעומת אחוז הנצחונות של השווקים הקטנים ביותר 0מילווקי, סאן אנטוניו, אוקלהומה-סיטי, ממפיס, וניו אורלינס) שהיה 591., הווה אומר שקבוצות 'גדולות' משווקים גדולים אינן בהכרח טובות מקבוצות משווקים קטנים. ישנה עוד מיסקונספציה שיש הבדלים גדולים בין 'שווקים גדולים' ו-'שווקים קטנים'.,כי למעשה ישנם רק 3 שווקים גדולים. כל השאר אפשר להכניס כמיקשה אחת לקבוצת שווקים אחרת: ההבדל בין "בתי TV" של ניו יורק הראשונה, ודאלאס החמישית, הוא 187%. זה אותו הבדל מה-188% הבדל בין בתי ה-TV בדאלאס שהיא מס' 5 ומילווקי שהיא מספר 35 ברשימת השווקים. במילים אחרות, ברגע שאתה יוצא מניו-יורק, ל.א, שיקגו, ונניח גם פילדלפיה, ההבדלים בין כל שאר 26 ערי הכדורסל הוא מזערי.

לכן ללא ה-GLAMOUR קשה לאנשים להאמין שמיאמי היא למעשה שוק קטן יותר מדטרויט, מינסוטה, ורק בטיפונת גדול יותר מדנבר, סקרמנטו, קליבלנד, או אורלנדו. לכן אם שחקן מועבר בטרייד ממיאמי לקליבלנד, הוא חושב שהשמיים נפלו. כמובן שלמזג האוויר ישנה השפעה, אך לעיר כמו ניו-אורלינס יש מזג אוויר כלל לא רע. הזכרתי כבר את העובדה הנוספת שלעיר כמו דטרויט ישנן 4 קבוצות מקצועיות. היא ממוקמת מס' 11 בין השווקים. לעומתה אוקלהומה סיטי היא לא רק הקבוצה המקצועית היחידה בעיר, היא גם קבוצת הכדורסל היחידה במדינה!!! אז כמובן שלשחקן ישנן יותר הזדמנויות לפרסומות, חסויות, זמן TV, ומה לא, באוקלהומה סיטי מאשר בדטרויט, בסמיוחלד כשבדטרויט הפיסטונס מדדה הרבה אחרי הליונס בפוטבול, הטייגרס בבייסבול, והרד ווינגס בהוקי קרח. בדטרויט הפיסטונס הם הזנב לךאריות; באוקלהומה סיטי הת'אנדרס הם הנמר היחידי!

ועל משחקי המכללות והשפעתם על השווקים הגדולים והקטנים אפילו לא התחלתי לדבר!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. אני חושב שהעובדה שהפייקרס למרות שמגיעים מעיר קטנה כל כך אהודה ונצפית זו עדות לניהול מדהים של הפרנצ'ייז בדיוק כמו שמנצ'סטר יונייטד מגיעה ממנצ'סטר העיר האפורה שיש בה אולי 4 ימים של שמש בכל השנה, עיר של מעמד הפועלים ביחס ללונדון וניו יורק היא כמו מוסד סגור או בית אבוד מטקסס ועדיין יונייטד היא הקבוצה האהודה מס' בכל העולם עם שווי שורק מספר אחת בעולם הודות לניהול מדהים, פריצת השוק האסייתי(ראשונה בין כל קבוצות העולם שפרצה בכזו תודעה את השוק הזה), פריצה לשוק האמריקאי עם בעלים אמריקאים יהודים וכמובן על הניצוח אחראי גם המנג'ר הגדול בהיסטוריה של הכדורגל שדואג שבמשך 26 שנה שהוא שם היא תהיה אטרקטיבית כל שנה ושנה ובלי קשר לזהות היריבות.

    ניהול נכון, שחקנים טובים מעל את ערך השוק ומושכים את הקהל.

    אגב, מה שיפה בעיני בספורט האמריקאי שכמעט תמיד זה יהיה ככה.
    קבוצות משווקים גדולים לא פוזלים לעבר הדראפטים, הם תמיד יכוונו להשיג את השחקנים הכי טובים בפיק שלהם, קבוצות קטנות יחיו על הדראפט בידיעה שבכל רגע הטורף הגדול יהיה רעב…ממש כמו בטבע, ממש כמו התיאוריות של דארווין.
    שום דבר שונה וגם ב2012.

  2. ישנו מרכיב חשוב נוסף שלא ניתן לו משקל וזה כוח קנייה.
    כמו שעדיף טלוויזיה אחת של 55 אינטץ' עם HD וכו' מאשר שתי טלוויזיות שחור לבן בגודל של מסך מחשב, כך שווי הקניה של כל צופה (במשחק ובפרסומות) בניו-יורק עולה פי כמה וכמה על זה בפרבר עלום.
    די אף בהשוואת השכר הממוצע בין השווקים כדי להבחין בכך.
    אותו דבר עם אולמות ומספר הצופים שיכולים להיכנס. ג'ק ניקולסון אחד (או להבדיל, ספייק לי) משלם על כרטיס יותר מחמישים אוהדי קליבלנד גם יחד, אם לא יותר.
    זו גם אחת הסיבות הגדולות לעלייתו המטאורית של הכדורגל האנגלי (הליגות, לא הנבחרת). זהו שוק כלכלי עצום מאין כמוהו ולמעשה, מחוץ לארה"ב, אין עיר שיכולה להשתוות ללונדון בהיבט הכלכלי/פיננסי.
    הכסף מדבר.
    וזו לא רק לונדון כמובן, תושב מנצ'סטר מרוויח (ומוציא, שזה יותר חשוב) הרבה יותר מהאיטלקי הממוצע ובטח יותר מהטורכי או הפורטוגלי, שלא לדבר אפילו על היווני.

    מה שאני רוצה לציין זה בעצם, שזו לא רק הכמות, אלא גם האיכות ולשמעשה גם הכמות משקרת, כי לעתים כמות קטנה של 100 X שווה יותר מכמות גדולה של אלף Y.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט