היום לפני 80 שנה: ג'סי אובנס עושה זאת לעיני הפהירר / מנחם לס

(ג'סי אובנס בברלין)

ג'סי אובנס מקלקל לפיהרר את החגיגה. היטלר ואנשי השלטון רצו שהאולימפיאדה תהיה "ARYAN PARAE” שם הגזע הלבן 'הטהור' יוכיח את עליונותו, והנה הגיעו כמה שחורים אמריקאים וקילקלו את כל החגיגה.

זה היה אחר הצהריים באולימפיאדת ברלין שהכל היה מוכן לחגיגה רמנית גדולה. הנאצים כבר שלטו בגרמניה, והיטלר כבר הפך לדיקקור ולשליט הכל יכול. ההערצה אליו בגרמניה הפכה קנאית ברמה רלוגיוזיונית/אלוהית.

היה זה היום השלישי באולימפיאדה, ה-4 באוגוסט, שבת אחה"צ במגז אוויר  מושלם.

היטלר וכל  ההיארכיה הגרמנית היתה באיצטדיון 'הרייך' בברלין על110,000 צופיו. מאות דגלי צלב קרס, ההמנון הרמני, מרשים צבאיים.

כל הפרופוגנדה הכינה את הקהל לנצחונות רמנים 'מדהימים' כי השמועות שהגיעו מהאימונים והתחרויות המוקדמות  כולן הורו על "נצחונות גרמנים". (שנים אח"כ נודע שבתחרויות אימון "קיצרו" את המסלול, והוסיפו סנטימרים לסרטי מדידה, הכל כדי 'לרצות' את  הפוהרר. מה הם חשבו? שבתחרויות הרשמיות ההגזמות לא תתגלינה?

אחר הצהריים התחיל עם נצחונו של ג'סי אובנס עם שיא אולימפי של 8.06 מטרים. ואז הלן סטיבנס קבעה שיא עולמי ב-100 מ' בנצחון מצויין.  גלן הרדינג המשיך בנצחון ב-400 משוכות,, ואז פרשמן שחור מאונ' פטסבורג ג'ון וודרוף, הביא לארה"ב נצחון  רביעי בריצת 800, נצחון ראשון לאמריקאים במרחק הזה ב-24 שנים.

אגב, כמה חושים לפני האולימפיאדה הוא קבע שיא עולמי בקפיצה לרוחק – 8.13 מ', שיא שהחזיק מעמד 25 שנה עד שרלף בוסטון שבר אותו באולימפיאדת רומא, 1960. ג'סי אובנס ישב ביציע כשבוסטון שבר את שיאו.

ואז הקצפת: שיא עולמי של ג'סי אובנס בריצת 20 מטרים בזמן 21.1 שנ'. (יום לפני, הוא זכה במדליית זהב בריצת 100 מ' בזמן 10.3 שנ' (שני הגיע חברו ראלף מטקלף). ב-9 לאוגוסט הוא זכה בזהב רביעי עם נבחרת ארה"ס ב-4 כפול 100 מ'.

חמש מדליות זהב אמריקניות, והכל לעיני הפהירר היטלר.

(אובנס מנצח את ה-100 מ' באולימפיאדת ברלין):

*

*

משום מה 'הבטיחו' להיטלר שלוץ לונג, יריבו של ג'סי אובנס בקפיצה חרוחק, הוא "מנצח בטוח". היטלר נשאר עד סוף התחרות רק לראות את אובנס מנצח, ולוץ לונג יורד איתו מחובק מבור הקפיצה.

היטלר ירד ללחוץ ידיהם של רק אתלטים לבנים. כשנאמר לו שלפי האתיקה האולימפית עליו ללחוץ את ידיהם של כל המנצחים, או אף אחד.

הוא העדיף לא ללחוץ ידיהם של כל המנצחים הבאים אחרי היום הראשון של התחרויות.

שנים אח"כ התברר שכל הסיפור על היטלר  שסרב ללחוץ את ידו של אובנס לא היה נכון. אובנס טען את מהרגע הראשון, והיתה לו תמונה להוכחה. אך עם כל הסיפורים הסותרים, הכל התבלבל בין מה שבאמת קרה או לא קרה.

הנה:

.

In a 2009 interview, Siegfried Mischner, a German journalist, claimed that Owens carried around a photograph in his wallet of the Führer shaking his hand before the latter left the stadium. Owens, who felt the newspapers of the day reported 'unfairly' on Hitler's attitude towards him, tried to get Mischner and his journalist colleagues to change the accepted version of history in the 1960s. Mischner claimed Owens showed him the photograph and told him: "That was one of my most beautiful moments." Mischner added "(the picture) was taken behind the honour stand and so not captured by the world's press. But I saw it, I saw him shaking Hitler's hand!" According to Mischner, "the predominating opinion in post-war Germany was that Hitler had ignored Owens, so we therefore decided not to report on the photo. The consensus was that Hitler had to continue to be painted in a bad light in relation to Owens." [22]

(אובנס מנצח את הקפיצה לרוחק)

 

For some time, Mischner's assertion was not confirmed independently of his own account,[23] and Mischner himself admitted in Mail Online that "All my colleagues are dead, Owens is dead. I thought this was the last chance to set the record straight. I have no idea where the photo is or even if it exists still."[24]

However, in 2014, Eric Brown, British fighter pilot and test pilot, the Fleet Air Arm's most decorated living pilot,[25] independently stated in a BBC documentary "I actually witnessed Hitler shaking hands with Jesse Owens and congratulating him on what he had achieved."[26] Additionally, an article in The Baltimore Sun in August 1936 reported that Hitler sent Owens a commemorative inscribed cabinet photograph of himself.[27]

In Germany, Owens was allowed to travel with and stay in the same hotels as whites, while at the time African Americans in many parts of the United States had to stay in segregated hotels.[28] During a Manhattan ticker-tape parade along Broadway's Canyon of Heroes in his honor, someone handed Owens a paper bag. Owens paid it little mind until the parade concluded. When he opened it up, he found the bag contained $10,000 in cash. Owens's wife Ruth later said, "And he [Owens] didn't know who was good enough to do a thing like that. And with all the excitement around, he didn't pick it up right away. He didn't pick it up until he got ready to get out of the car."[29] After the parade, Owens was not permitted to enter through the main doors of the Waldorf Astoria New York and instead forced to travel up to the event in a freight elevator to reach the reception honoring him.[28][30] President Franklin D. Roosevelt (FDR) never invited Jesse Owens to the White House following his triumphs at the Olympics games.[31] While the Democrats had bid for the support of Owens, Owens rejected those overtures: as a staunch Republican, he endorsed Roosevelt's Republican opponent, Alf Landon, in the 1936 presidential race.[32]

Owens, who joined the Republican Party after returning from Europe, was paid to campaign for African American votes for the Republican presidential nominee Alf Landon in the 1936 presidential election.[33][34] Speaking at a Republican rally held in Baltimore on October 9, 1936, Owens said "Some people say Hitler snubbed me. But I tell you, Hitler did not snub me. I am not knocking the President. Remember, I am not a politician, but remember that the President did not send me a message of congratulations because people said, he was too busy."[35] Later, on October 15, 1936 Owens repeated this allegation when he addressed an audience of African American at a Republican rally in Kansas City remarking that "Hitler didn't snub me – it was our president who snubbed me. The president didn't even send me a telegram."[36][37]

('גסי אובנס על בימת המנצחים)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. תודה מנחם.
    יש סיפור מוכר שJC אוונס פסל בשתי הקפיצות הראשונות בשלב המוקדמות ואז לוץ לונג שיסמן לו עם מגבת לפני הקרש (או אמר לו לקחת צעד אחורה בהרצה – לא באמת משנה), כדי שלא יפסול ורק יעפיל לגמר. מעשה אצילי, קל וחמר כשמדובר על המתמודד העיקרי שלו על התואר (מה שהוכח כשJC זכה בזהב) וכן על הסכנה שנשקפה לו בביצוע פעולה כזו בגרמניה הנאצית.

    1. לונג הפגין אומץ רב לפני הנאצים כשירד שלוב זרוע עם אואנס לאחר התחרות . הוא נהרג ב-1943 כחייל בוורמאכט בפלישת האמריקאים והבריטים לסיציליה .
      וחייבים לציין גם את התנהגותו הפחדנית ( יש שטענו שהיה אנטישמי ) של אייורי בראנדיג" , נשיא המשלחת האולימפית של ארה"ב למשחקי ברלין ולימים נשיא הועד האולימפי הבינ"ל , שהיה אחראי להוצאת 2 רצי השליחים היהודים מריצת השליחים 4X100 , בגלל לחץ של הנאצים ( וכך זכב אואנס , שלא היה אמור להשתתף בריצה , במדלית הזהב הרביעית שלו ) .
      אנעי ממליץ לצפות בסרט THE RACE שמספר את סיפורו של ג'סי אואנס ועלה השנה לאקרנים .

        1. סרט לא רע THE RACE. אהבתי. בהחלט מומלץ.

          אבל אם כבר סרט על הרוח האולימפית אני ממליץ בחום לראות את
          Eddie the Eagle
          עם יקיר המדור יו ג'קמן

          מצחיק, מרגש, מותח ומבוסס על סיפור אמיתי

  2. אם אני לא טועה אוונס גמר את חייו חסר כל
    הסיפור שלו עם ה 4 מדליות יוצא דופן , קרל לואיס שחזר את ההישג שלו ב 1984 באל איי
    תודה על הפוסט

  3. סיפור נהדר. תודה, אוונס פשט רגל לאחר שחזר ונתקל בהגבלות שהיו דאז על שחורים באמריקה. הוא נאלץ לעבוד בעבודות כפיים ואפילו התפרנס לתקופה במירוצים נגד סוסים. עולם מורכב

  4. די הופתעתי מהכתבה, ציפיתי לקרוא שוב דברים שחשבתי שמבחינתי הם ברורים.
    מסתבר שהיטלר כן לחץ יד לאוונס. מסתבר שיחס הלבנים לאוונס היה אף גרוע יותר מהיחס של הגרמנים.
    אבל חייבים לזכור מדובר ב 1936 ההקצנה הנאצית רק החריפה במהלך השנים הבאות. והגיעה למימדים מפלצתיים.
    אוונס לו חי בגרמניה לא היה שורד זמן רב.

    1. אילו קראת את הכתבה (ולא רק מסתכל על התמונות) היית קורא שכתבתי ששנים אח"כ הסתבר שהיטלר כן לחץ לו את היד

  5. לפני שנתיים עשיתי עבודת בגרות על ג׳סי אונס בתור אחד שהלך כנגד הזרם. למדתי את כל הסיפור שלו, כולל אחרי האולימפיאדה. היחסים שלו עם לוץ פונג היו מדהימים! הם היו יריבים חברים.
    לוץ לומד בעצם עזר לו בקפיצה לרוחק כמו שאמר מתן ובזכותו הוא זכה בזכות הסימון עם המגבת. לפני כמה שנים היה מפגש בין הבנות שלהם (אנסה למצוא את זה – כתבתי על זה בעבודה.)

    אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה של האולימפיאדות! מה שהוא כשה שם אל מול הקהל הגרמני ששנא את השחורים היה מדהים. בהתחלה אפילו לא הסכימו להם להגיע אבל בסוף הם הגיעו משלחת מצומצמת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט