צעד וחצי לפני \ עידן עופר

 

 

 

סוני ווימס, קווינסי מילר, דונטה סמית', טיילר האניקט, סונדייטה גיינס, אמאדי אנג'אי, מרקיז טיג, ג'יימס אנדרסון, ועוד רבים וטובים. אתם שואלים מה משותף להם? ניחשתם נכון, כולם שיחקו \ משחקים \ ישחקו בליגת העל שלנו ( חוץ ממילר אבל בכל זאת ) או בליגה אחרת באירופה. אך לא זו הנקודה. כל השמות  האלו הם שחקני NBA שלא קיבלו את ההזדמנות או לא מימשו את הפוטנציאל שלהם. חלק מהם לעומת זאת כן הוכיח שהוא שייך לליגה אך עדיין נפלט ממנה.

שלא תבינו לא נכון, יש שחקנים שהגיעו לקבוצות הגדולות של אירופה היישר מה – NBA כמו אנטוני רנדולף ואקפה אודו המעולים לדוגמא, אך זה לא מספיק.

לא ברור למה, אבל קבוצות \ סקאוטים מפחדים להביא שחקנים שעונים להגדרה הזו.

סוני ווימס התחיל בז'לגיריס קובנה הקטנה, מילר בפרטיזן בלגרד, דונטה בחיפה, האניקט בנס ציונה.. אתם מבינים את הרעיון. קבוצות גדולות באירופה ובארץ נוטות שלא "להמר" על שחקנים עם עבר ב – NBA  אך מוכנות "להמר" על שחקנים מקבוצות קטנות מאירופה.

איך זה הגיוני ששחקן כמו מרקיז טיג, אחיו של ג'ף טיג ( לא שזה עוזר לו ), הבחירה מס' 29 בדראפט 2012, שחקן ששימש כרכז מחליף למשך שליש עונה בשביל הבולס, שקולע 8.9 נקודות בממוצע ל – 36 דקות מגיע לקבוצה כמו נהריה ( מבלי לזלזל ) ולא לאחת מאריות הליגה שלנו או באירופה. נכון שטיג הוא הימור ולא הוכיח את עצמו בארה"ב אבל הפוטנציאל שלו לבטח הרבה יותר גבוה משל קרטיס ג'רלס. שלא תבינו לא נכון, ג'רלס שחקן מעולה ומוכח באירופה, אבל לפי מה שהוא השיג עד עכשיו באירופה, לא בטוח שהוא זה שיוביל את ירושלים לאן שהיא רוצה. התקרה של טיג פשוט יותר גבוהה.

 

מרקיז טיג, האח של. בעונה הבאה בנהריה.

 

לא ברור איך שחקן של 9.2 נקודות למשחק בעונה מגיע לאירופה ועוד לז'לגיריס קובנה הקטנה. עונה אחת בז'לגיריס הספיקה לסוני ווימס להראות שהוא מספיק טוב בשביל להיות הכוכב של צסק"א בעונה שאחרי. אז נכון, מכבי הצליחה לשים עליו את ידה הקיץ, באחת ההחתמות המפתיעות והטובות שלה, אך היה עדיף 4 שנים לפני.

2.03 של אתלטיות, וורסטיליות ופוטנציאל יש בטיילר האניקט. השחקן המושלם להחליף את ליאור אליהו במכבי בזמנו. אבל במקום מכבי הוא סיים בעירוני..עירוני נס ציונה. בעונה הקרובה הוא יתעופף לדאנקים באנאדולו אפס הטורקית למקרה ששאלתם את עצמכם.

 

אני יכול להבין שקבוצות שמחפשות הישגים מעדיפות ללכת על בטוח. אבל לפעמים שחקן שהיה טוב בקבוצה בינונית באירופה זה לא יותר בטוח משחקן שלא הצליח להטביע את חותמו ב – NBA. את התשובה לשאלה הזו כנראה שלא נקבל, אלא אם כן אבי אבן קורא את הכתבה הזו. אז במקום לחפש את התשובה אצל הקבוצות והסקאוטים שלהן, החלטתי למצוא לקבוצות הגדולות של אירופה ושל הליגה שלנו מס' שחקנים שחבל שיתפספסו.

 

 נתחיל עם הקלעי הפחות מחונן ממה שכולם חשבו שיהיה, ג'ימר פרדט. הבחירה ה – 10 בדראפט 2011. הועבר לסקרמנטו מהבאקס בטרייד ( מי היה מאמין שהשחקן שעבר תמורתו, ביומבו, יתגלה כשחקן המוצלח בטרייד הזה ) ומאז בעיקר ניסה למצוא את הרשת ב – 4 קבוצות שונות. פרדט, בן 27, 2'6, מחזיק בממוצע קריירה של 6.03 נקודות למשחק ו – 38.1% לשלוש. מי שהיה אמור להיות סטפן קרי 2.0 הוא טווינר, לא רכז ולא קלעי. בדיוק מה שיתאים לאירופה. ג'ימר מתקשה למצוא את מקומו בליגה ומלבד חוזים של 10 ימים בהם לא הצליח להרשים יותר מדי הוא לא עשה הרבה בשנים האחרונות. הקלעי המעולה הזה נמצא בצומת דרכים בה הוא יצטרך להחליט אם להמשיך לחפש חוזים של 10 ימים או לעבור לאירופה ולהוכיח את עצמו מחדש. אז אם יש קבוצה שמחפשת את ג'ייסי קארול בגרסה הנמוכה יותר, הנה הוא.

 

פרדט בעונה האחרונה במדי הפליקנס. יגיע לאירופה?

 

בן 34, רכז בגובה 3'6 שנבחר ע"י הספרס בבחירה ה – 28 בדראפט 2004. ועוד דבר, הוא גם שיחק בליגה הישראלית. ניחשתם נכון, מדובר ב – בנו אודריך הסלובני. הרכז, ששיחק בזמנו במכבי אך לא השפיע ( בעיקר בשל חוסר הסבלנות לשחקנים הצעירים בארץ ), חוזר מפציעה ברגל שהשביתה אותו מאמצע העונה שעברה, בה שיחק במיאמי. אודריך שייך לליגה הטובה בעולם, אך לא בטוח שיצליח להשיג חוזה מובטח לעונה הקרובה, בטח שלא מעל המינימום, סכום שהוא יכול לקבל באירופה ( אם לא גבוה ממנו ). אודריך כבר לא צעיר, ואחרי קריירה ארוכה שבמהלכה הוא קלע 8.5 נקודות ב – 22.3 דקות למשחק בממוצע, הוא צריך לקבל את ההחלטה אם לחכות להזדמנות בליגה בה הוא שיחק 12 עונות או לחזור לאיפה שהכל התחיל ולהראות שהפציעה מאחוריו.

עם ממוצע קריירה של 5.9 נקודות למשחק ב – 159 משחקים ובעיקר פוטנציאל מעולה להפוך לרול פלייר טוב בליגה אפשר להבין למה ג'ורדן המילטון עוד לא הגיע לאירופה. המילטון הוא סמול פורוורד בגובה 7'6 שהיה הבחירה ה – 26 בדראפט 2011. ג'ורדן הוא סווינגמן מעולה שקלע 11.4 נקודות בממוצע בעונה האחרונה במדי ניו אורלינס, אך הוא עשה זאת ב – 25 משחקים בלבד. המילטון יכול להיות 3 \ 4 מעולה באירופה שמרווח את המשחק. גם הוא, כמו השחקן הראשון ברשימה נמצא בצומת דרכים בקריירה שלו, כאשר הוא בעיקר משחק בדי – ליג או חותם על חוזים של 10 ימים. לטובת הקריירה האישית שלו, עונה או שתיים באירופה לא יזיקו.

השחקן האחרון ברשימה הוא שם שקצת יפתיע את חלקכם. אני מדבר על או ג'יי מאיו. עם ממוצעי קריירה של 13.8 נקודות ב – 30.9 דקות למשחק, מאיו הוא לא השם שהייתם מצפים לראות פה. זה מה שקורה שמשתמשים בסמים ב – NBA. מאיו הושעה לאחרונה לשנתיים מהליגה על שימוש בסמים והוא "מחוסר עבודה" נכון לעכשיו. השחקן שהושווה לקובי בראיינט עוד שהיה בתיכון, מעולם לא מימש את הפוטנציאל שכולם חשבו שיש לו. הוא מסוג השחקנים שאוהבים את הכסף הגדול בסין, אבל אולי המקרה ראש הקשה הזה יחליט שבא לו להוכיח לאנשים שהוא רוצה לחזור לשחק בליגה הטובה בעולם, ועל מנת לעשות את זה הוא יצטרך להגיע לאירופה. מעניין לראות אם תגיע קבוצה שתרים את הכפפה ותנסה להחתים אותו.

* שחקנים נוספים ששווים אזכור: אליוט וויליאמס, טוני רוטן, פיל פרסי, אריק גרין ועוד.

 

אין ספק שקבוצות מפחדות להמר על שחקנים שלא הוכיחו את עצמם ב – NBA, אך שחקנים שהוכיחו את עצמם באירופה לא בהכרח יותר טובים. וזה משהו שקבוצות מרכזיות באירופה חייבות להבין ולפעול בהתאם לכך ( בעיקר מערך הסקאוטינג ).

 

 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. להפועל תל אביב זה הצליח ביג טיים עם נייט רובינסון
    זה עניין של סיטוציאית וסיום הדד ליין של הטריידים ב NBA אז אפשר להנחית שמות גדולים בכסף קטן יחסית
    פראג׳ט לאירופה זה מעניין אבל לדוגמא גם אדם מוריסון סיפק חצי עונה מצוינת בכוכב האדום בלגרד אבל העדיף לפרוש
    לא בטוח שזה מתאים באופי לכל שחקן לשחק ב״חורים״ של אירופה אחרי התהילה של ה NBA
    אם שחקן מסודר כלכלית הוא לא יבחר באירופה וצריך לזכור את הליגה הסינית שמתגמלת בגדול ומאפשרת ניפוח מספרים
    העלת נקודות מענינות בפוסט,תודה

  2. קיבלתי מנחם, תודה. MBK, התכוונתי לקבוצות גדולות יותר, זה ברור שקבוצות קטנות או במעמד הביניים יהמרו על שחקנים כמו נייט רובינסון זה אין להם סיבה שלא. השאלה אם קבוצה כמו הפועל ירושלים או כל קבוצת יורוליג לצורך העניין הייתה מוכנה להמר עליו וזה בכלל לא בטוח.

      1. זה מה שאני אומר. קבוצות כמו ירושלים או גדולות יותר לא מוכנות להמר עליהם. לדוגמא הסגל שלהם לעונה הקרובה שלא מכיל בתוכו שחקנים עם התקרה של שחקנים כמו רובינסון.

      2. אני לא בטוח שרובינסון הוא דוגמא כל כך טובה. הוא באמת הד קייס רציני, ואולי לקבוצה כמו הפועל ת"א מתאים להמר עליו כי היא הייתה במצב גרוע והרווח הפוטנציאלי היה גדול בהרבה מההפסד, אבל קבוצה ששואפת ליציבות ולהצלחה לא יכולה לבנות על שחקן שבאמצע פסק זמן או בעקבות חילוף מחליט שהוא יורד מהמגרש.
        אז נכון שלירושלים היה את דונטה סמית שבאימונים שיחק עם שרוכים פתוחים, אבל במשחקים הוא כמעט תמיד היה מחויב ב100% להצלחת הקבוצה.

        באופן כללי קבוצות בארץ מתחלקות לשתי סוגים. כמו שמתן אלו עם תקציב מוגבל במושגים של הליגה ואין להן הרבה מה להפסיד ומוכנות להמר על צעירים פוטנציאלים כמו בני השרון בעבר (לי ניילון לדוגמא), או נס ציונה ולהרוויח בגדול לעתים עם עונות מצוינות. הסוג השני הוא הקבוצות הגדולות שאין להן סבלנות להבשלת צעירים מוכשרים או הסתגלות למשחק האירופי, והן מעדיפות בד"כ ללכת על שחקנים מוכחים גם אם המשמעות היא תקרה נמוכה יותר.

        1. אני מסכים לגבי רובינסון. הדוגמאות שנתתי פה הן בעיקר של שחקנים מעל גיל 25 מה שמוריד את הסיכון. כמו כן השחקנים האלה למעט מאיו הם לא הד קייסים קשים. וגם מאיו, שווה את הסיכון.

  3. תודה על הטור.
    לדעתי יש עוד 2 היבטים שצריך לקחת בחשבון:
    1. שחקן מוביל באירופה הוכיח עצמו כשחקן מוביל, לעומת שחקן משלים ב-NBA שלא הוכיח עצמו כשחקן שיכול להוביל קבוצה. זה לא אומר שהפוטנציאל לא נמצא שם, אבל יש ספק לגבי קיומו. לפיכך, קבוצות שמחפשות שחקן מוביל לעתים יעדיפו גם אחת שייתכן והוא פחות מוכשר, אך הוכיח יכולות הובלה. מהבחינה הזו, נייט דווקא כן הוכיח ב-NBA יכולות הובלה (לא שבמקרה של הפועל ת"א היתה אלטרנטיבה אחרת באותו סדר גדול, אך אני מציין פה את יוצא הדופן במקרה שלו, שאינו מעיד על הכלל).
    2. חלק מהשחקנים שנפלטים מה-NBA רואים עצמם שייכים לשם. השינוי המנטלי הנדרש גדול. הן מבחינת ה"ירידה לקרקע" והן מבחינת התרומה לקבוצה ע"ח מספרים אישיים שיחזירו אותו ל-NBA.

  4. מאיו יגיע לאירופה בגלל חוסר ברירה.
    הסיבה שלדעתי לוקחים שחקנים צעירים ולא מוכחים הוא הכסף-שחקן עם עבר בנבא ידרוש משכורת גבוהה, צעיר עם פוטנציאל יתפשר על גרושים.

  5. מעניין מאוד.
    מעבר לעניין המנטלי שכרוך במעבר לשחק ביבשת הישנה יש העניין שמבחינת השחקנים מעבר לאירופה הוא בעצם כמו וויתור על החלום.
    כמו שראינו בסיפור של לאנס תומאס ואיך שהוא מתייחס למעבר לאירופה.
    לגבי מאיו- דווקא בשבילו שזה עניין של חוקיות בלבד לעבור לשחק בקבוצה בעיר מעניינת דוגמת ברצלונה, ולו רק כדי לשמור על כושר משחק יכול להיות יופי של פיתרון לתסבוכת.
    אולי גם לארי סנדרס יגיע לעונה כדי להראות שהברגים שלו הורכבובחזרה

  6. אחלה פוסט עידן.

    אני הייתי רוצה להמשיך את הקו של מידן ומתן. הרבה פעמים השחקנים האלה מגיעים לאירופה מאוחר בגלל שהם עוד מאמינים שתהיה איזה קבוצה בNBA שתחתים אותם ואז כשזה לא קורה אז הקבוצות הגדולות של היבשת כבר סגורות מבחינת הסגלים ומה שנשאר זה קבוצות כמו נס ציונה ונהריה.

  7. אחלה כתבה עידן.

    אני מניח שהקבוצות הגדולות פשוט מעדיפות גם לחכות ולתת לשחקנים האלה להתגלח על חשבון קבוצות קטנות יותר, שלא תהיה בעיה לקחת להן את אותן שחקנים אחרי שנה.

    על כל מרכוס טיג שמבחינת פוטנציאל יכול להיות שחקן נהדר באירופה, יש כנראה כמה וכמה מרשון ברוקסים שעל הנייר אמורים להיות כאן כוכבים, ולא מצליחים.
    תאר מצב בו קבוצה אירופאית תהיה תקועה עם חוזה למיליונים לשחקן רק על סמך השם שלו? בעייתי.

    1. אני מבין את הטענה שלך, אבל תאר לך שירושלים היו מביאים את טיג במחיר שנהריה היו מביאים אותו. אז הדברים נראים אחרת ממרשון ברוקס.

      1. נכון, אבל אני לא רואה את זה קורה.
        הסוכנים של השחקנים יודעים שמקבוצות כמו ירושלים ומכבי אפשר לדרוש (ולקבל) סכומים הרבה יותר גבוהים.

        הם כנראה מצליחים לשכנע את אותם שחקנים להגיע לארץ בסכומים נמוכים, על סמך אינספור תקדימים של שחקנים שהצטיינו בישראל ועברו למקום אחר בו קיבלו משכורת גבוהה בהרבה.

        1. אולי. הלוואי וזה כן יקרה. זה טוב למועדונים שיקבלו שחקנים מעולים במחיר טוב וזה טוב לשחקנים שיקבלו חשיפה החל מהשנה הראשונה ולא לאחר מכן שיעברו לקבוצה גדולה וכך הם יוכלו לחזור ל -NBA יותר מהר.

  8. מעניין מאוד, תודה.
    גם אני חושב שישנה בעית מנטאליות רצינית לשחקני נבא שמגיעים לאירופה. הקבוצות הגדולות מעדיפות לקחת שחקן מפוקח שכבר התרגל לאירופה והוכיח יכולת הובלה. עדיין, כל כוכב נבא מזדקן שירצה להגיע לאירופה יתקבל בקבוצת טופ-5 בזרועות פתוחות (ע"ע דומיניק ווילקינס וטום צ'מברס), חבל שכוכבי נבא כאלה לא מגיעים יותר.

    1. מזכיר לי בהייטק, שהחברות מעדיפות לקחת עובד עם ניסיון מאשר סטודנט, גם אם לסטודנט יש פוטנציאל גבוהה על הנייר.

  9. אחרי הרבה זמן בחו"ל,
    זאת הכתבה הראשונה שקראתי.
    מסכים שיש קצת פחד מלקחת שחקן שלא הצליח שם,
    אבל אני חושב שזה גם הפחד מזה שרוב השחקנים שהזכרת, אולי מלבד בנו אודריך, הם גם לא אירופאיים.
    והשאיפות של רוב הקבוצות הגדולות הן גם להיות כמה שיותר קרובות לnba,ואם הוא לא הצליח בnba גם בקבוצת תחתית, אולי הוא גם לא יצליח בקבוצת צמרת באירופה? מכבי תל אביב נוטה בזמן האחרון להחתים שחקנים לא מוכרים מהליגות השניות באיטליה ובגרמניה גם על פני שחקנים כאלה. אבל ההתנהלות הכללית של מכבי תל אביב אינה מובנת בשנים האחרונות. גם מקרה דונטה סמית', אם אני לא טועה שיחק באטלנטה ולא היה רע מאוד, אבל בכל זאת לא הימרו עליו אז, דרך אגב הוא לא שחקן שהייתי לוקח לnba.
    אבל אז אתה רואה שחקן כמו גל מקל, שלא הצליח בnba.
    וישר טרפו אותו, מכבי הציעה לו חוזה הוא בחר בכוכב האדום בטח כי האמין שמישראל לא יחזור לnba. אבל מכבי נחשבת טופ אירופה. האמינו בו כי הוא מכיר את המשחק האירופאי שזה משפיע על חלק ממחלקות הסקאוט כנראה.

    1. גל מקל גם נחשב מצרך יקר בגלל החוק הרוסי שמחייב שני ישראלים על המגרש בכל רגע נתון.
      בנו אודריך הוא דוגמא לשחקן שהגיע בוסרי מדי ולמכבי לא הייתה סבלנות לגדול יחד אתו. הוא עשה קריירה יפה בסך הכל, וגם היום אם יחזור לאירופה אני מאמין שיהיו עליו קופצים

    2. גל מקל גם נחשב מצרך יקר בגלל החוק הרוסי שמחייב שני ישראלים על המגרש בכל רגע נתון.
      בנו אודריך הוא דוגמא לשחקן שהגיע בוסרי מדי ולמכבי לא הייתה סבלנות לגדול יחד אתו. הוא עשה קריירה יפה בסך הכל, וגם היום אם יחזור לאירופה אני מאמין שיהיו עליו קופצים

  10. כתבה יפה ונכונה מאוד.
    אני חושב שהפחד של הקבוצות נובע מכמה דברים.
    1) אין סבלנות למאמנים (בארץ בעיקר) אין למאמנים ביטחון כמו שהיה אז לפיני שאחרי עונה פחות טובה יכל לקחת הימורים של חברה צעירים ולתת להם קצת זמן. גם דיוויד בלאט שלקח ״הימור״ על טיריס רייס כמעט פוטר באמצע העונה אחרי ההפסד בדרבי ובסוף ההימור שלו זכה ביורוליג. אין זמן להתחיל לבנות משהו חדש כי כולם רוצים עכשיו.

    2) יש מין תפיסה של לא שווה לשלם למשהו לא מוכח. הרי דיאור פישר קיבל 650 אלף לעונה בגלל ״קבלות מהעבר״ קבוצות מפחדות לתת כסף ואת הכלים לשחקן שאולי עם השקעה/טיפוח יהיה שחקן גדול ומשמעותי אבל שלא יתן תוצאות עכשיו.

    3) הרבה פעמים זה גם נוח לשחקנים אני חושב שלהגיע לקבוצה סבירה בישראל שאין מקום להיכשל בה. כי הרי הקבוצות החזקות ברור שעונה חלשה באירופה/ עונה בלי אף תואר יפול הרבה על השחקן הזה. בקבוצה כמו נהריה שאתם חותם אתה יכול רק להצליח כי לא משנה איך הקבוצה תסיים בסוף הכל מתרכז בך ואיך שיחקת כי עם נהריה לא תזכה שנה הבאה באליפות זה לא אשמתו של טיג ואם היא תזכה זה הרבה בזכותו.
    מצד שני רוצסטי בדיוק ההפך.

  11. עכשיו פורסם בספורט 5 שטודמאייר פורש מהאן בי טיי ומגיע לשחק בירושלים! זו חתיכת פצצה שנפלה פה. זו חדשה מסקרנת מאד.

  12. עוד שחקן שממש מתאים לאזכור הזה- סת' קרי. הוא מקבל חוזים נמוכים בליגה ושם המשפחה המחייב לא מזיק לזה, אבל לא נראה שהוא מוצא תפקיד של מעבר לרכז 3-4 ברוטציה. אם אני לא טועה הוא ניסה תקופה בגרמניה אבל לדעתי כיום הוא יכול להיות אחלה של רכזה באירופה בקבוצות מהדרג הבינוני/גבוה ולהיות אחד מהטופ של הגארדים באירופה. חתם השנה בדלאס אבל עדין לדעתי היה יכול להיות בתפקיד הרבה יותר משמעותי ביבשת הישנה.

    1. אני חייב שלא להסכים איתך לגביו. קרי עשה כמה משחקים טובים במדי הקינגס השנה ובעקבות זה הוא קיבל חוזה לשנתיים הקרובות מדאלאס. אני מאמין שהוא יהיה הרכז המחליף שלהם מכיוון שריימונד פלטון לא חזר אליהם הקיץ. הכתבה מדברת על שחקנים שניסו מספר שנים להצליח ולא הצליחו או על שחקנים בסיטאציה בעייתית ( מאיו המושעה ואודריך המבוגר שחוזר מפציעה ) ככה שקרי עוד לא עונה להגדרה של שחקן כזה. במידה ולא יצליח בשנה שנתיים הקרובות אז יש על מה לדבר.

  13. ברור שהוא לא הפרופיל של השחקנים שדיברת עליהם. אבל אני טיפה מרחיב את העניין לשחקנים שאולי מוצאים את עצמם כל שנה בחוזים כאלה ואחרים בליגה אבל לא באמת כשחקנים משמעותיים. וחלק מהם אולי היו מוציאים מעצמם יותר באירופה גם מקצועית וגם כלכלית. אבל זה בדיוק המשמעות של ראש לשועלים או זנב לאריות..
    השחקנים שנפלטים לאירופה הם בדרך כלל בעלי שני פרופילים- או שלא מצאו את עצמם בסיטואציה מתאימה בכלל כמו טיג (שלדעתי יש לו מקום בליגה) או טווינרים למניהם שפשוט קטנים/חלשים מדי לעמדה שלהם בNBA (כמו ג'ימר שבאמת הייתי מת לראות אותו מגיע לאיזה קבוצה ספרדית)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט