לפני כמעט 34 שנים נולד אמארה סטודמאייר בפלורידה. כאשר היה בן 12, אביו מת עקב התקף לב, ואמו (שהתגרשה מאביו לפני מותו ונישאה לגבר אחר) החלה לצאת ולהיכנס מבתי הסוהר בעקבות ניסיונותיה לפרנס את ילדיה בדרכים לא חוקיות (כגון גניבה).

כתוצאה, אחיו הגדול של אמארה, הייזל ג'וניור (שהתנשא לגובה של 2.06 מ', שקל כ-105 קילו), שנחשב לספורטאי מבטיח, איבד את דרכו והחל להסתבך בפלילים, ואילו אמארה ואחיו למחצה מארוואן עברו להתגורר בטריילר של שוטר מקומי.

אותו שוטר שכנע את אמארה, שירש את נתוניו הפיזיים מאביו, כי כדאי לו לוותר על קריירת הפוטבול הצעירה שלו ולהתמקד בכדורסל, והצעיר המוכשר והגבוה הקשיב לעצתו.

וכך, אמארה המשיך לעבוד על משחקו בדרך לקריירת תיכונים אישית מצוינת, במהלכה הספיק להתגורר אצל מאמנו, וכן בביתו של כומר (עד שזה נעצר ונשלח לכלא עקב לקיחת שוחד). בשלב זה אחד ממכריו של אותו כומר מושחת נכנס לעניינים, והסביר לאמארה שהגיע הזמן להניח לעבר, בדרך "לעשות כסף" מכשרונו.

אחת מעצותיו של אותו מקורב (מארק ליטל) לאמארה הייתה לבטל את השתתפותו במחנה קיץ מטעם אדידס לטובת זה של נייקי. החלטה שהתבררה כמוצלחת לאור יכולתו הגבוהה במחנה שמשכה את תשומת לבם של סקאוטרים רבים.

לקראת סיום קריירת התיכונים, אמארה שקל להצטרף למכללת ממפיס (אותה אימן דאז מגייס הכשרונות/המאמן ג'ון קליפארי), אך לבסוף הוא החליט להירשם לדראפט  של שנת 2002 (שלימים יתגלה כמחזור חלש במיוחד).

לאחר שיוסטון בחרה ראשונה וכצפוי בענק מסין מינג יאו, שבע קבוצות דילגו על סטודמאייר, עד שפיניקס הגיעה והחליטה להמר על השחקן היחיד במחזור שנבחר היישר מהתיכונים.

https://www.youtube.com/watch?v=r4HAEiDtmbI

זמן קצר לאחר תחילת העונה, אנשי פיניקס הבינו שבחרו מצוין, החליטו לתת לאמארה הזדמנות בחמישייה, וראו אותו מתחיל לפרוע שטרות מוקדם מן הצפוי בדרך לזכייה בתואר רוקי העונה עם 13.5 נק' ו-8.8 נק' למשחק.

בעונתו השנייה אמארה השתפר משמעותית כשקלע 20.6 נק' למשחק בתוספת 9 ריב', אך הקבוצה עצמה פחות הצליחה, כשגם הגעתו של המאמן מייק ד'אנטוני וההיפרדות בטרייד מסטפן מארבורי ופני הארדוואי לא סייעה להשיג עוד ניצחונות.

ואז הגיע נאש…

בקיץ של שנת 2004 פיניקס החתימה את שחקנה לשעבר, סטיב נאש הקנדי בן ה-30 שחזר לאריזונה לאחר שש שנים בדאלאס. הגעתו של נאש הובילה למהפך אדיר, במהלכו הפכה פיניקס לאחת הקבוצות המהנות בהיסטוריה של המשחק, בדרך למאזן הטוב בליגה.

הנהנה העיקרי מהגעתו של נאש (מלבדנו ומלבד אוהדיה) היה ככל הנראה אמארה, שהפך לאחד הקלעים המובילים בליגה עם 26 נק' למשחק ב-55.9% מרשימים משדה.

בפלייאוף, פיניקס הגיעה עד לגמר המערב, שם אמארה סיפק סדרה אגדית מול סן אנטוניו וטים דאנקן בשיאו, כשקלע בממוצע לא פחות מ-37 נק' בתוספת 9.8 ריב' למשחק.

הסדרה אמנם הסתיימה בהפסד לאחר חמישה משחקים, אבל בשלב זה המשפט האחרון שאמר לאמארה אביו: "השמיים הם הגבול", נראה הגיוני ביותר. הרי, אם זה מה שאמארה עשה בגיל 22 בלבד, מה יהיה כשיגיע לשיאו המקצועי?

הפציעות, והקאמבק  

בעונה הבאה, ולאחר שעבר ניתוח לתיקון בעיה בברך, אמארה החלים מהר מהצפוי וחזר לשחק, אך לאחר שלושה משחקים בלבד התברר שהוא סובל מבעיה רצינית, והוא הושבת ליתר העונה.

פיניקס הסתדרה בלעדיו מצוין והגיעה פעם נוספת לגמר המערב (כדי להפסיד לדאלאס), אך שמחה מאוד כאשר קיבלה חזרה את "סטאט", שהצליח לחזור ליכולתו שלפני הפציעה. ואולם, לאחר שנתיים רצופות בהן הודחו בפלייאוף על ידי סן אנטוניו, מאמנו האהוב (מייק ד'אנטוני) החליט לעזוב את הקבוצה.

עונת 2008-09 הייתה לא טובה עבור הסאנס, שלא הגיעה לפלייאוף, ואיבדה את אמארה מוקדם מדי (שיחק רק 53 משחקים) עקב פציעה בעיניו (כאשר סירובו לשחק עם משקפי מגן לא סייע למצבו).

אלא שגם הפעם, אמארה החלים בצורה נהדרת, בדרך לעונה בה שיחק בכל משחקי הקבוצה, והוביל אותה ביחד עם נאש עד לגמר המערב (שם הפסידה ללייקרס), כשעל הדרך היא מטאטאת את הספרס עם 0-4.

המעבר לניקס

אל הקיץ של שנת 2010 חיכו קבוצות רבות, שחפצו בשירותיו של לברון ג'יימס. אחת מאותן קבוצות הייתה הניקס, שאוהדיה כבר הזמינו מראש חולצות של האליל הפוטנציאלי החדש.
לבסוף, ג'יימס בחר במיאמי, אך הניקס לא נשארה ללא כוכב חדש ליותר מדי זמן, כשהצליחה להשיג את אמארה (שהספיק לקפוץ לאחר המעבר לישראל, וסיפר על הקשר שלו ליהדות).

ההתחלה של אמארה בניקס הייתה הצלחה מסחררת, כאשר לראשונה בקריירה הוא היה ה-כוכב של הקבוצה, וגילה יכולת פנטסטית תחת מאמנו מימי פיניקס, מייק ד'אנטוני.

למרות יכולתו הגבוהה, הניקס עדיין לא נראתה מספיק טוב, ולכן ראשי הקבוצה הנחיתו במגה טרייד את כרמלו אנטוני. הציפיות מצמד הכוכבים החדש היו גבוהות, אך הגעתו של מלו יותר פגעה בסטודמאייר מאשר עזרה לקבוצה, שהובסה 4-0 על ידי בוסטון בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

פציעות, רק בלי קאמבק

מנקודה זו, הקריירה של סטודמאייר החלה להידרדר, בין היתר, בעקבות פציעות (כאשר אחת מהן התרחשה לאחר שאמארה החליט לתקוף מטף כיבוי חף מפשע), כשבמקביל הוא נאלץ להתמודד עם טרגדיה אישית, לאחר שאחיו הייזל מת בתאונת דרכים.

בעקבות מצבו הרפואי, בעונת 2012-13, וכשהוא בן 30 בלבד, סטודמאייר הפך לשחקן ספסל, והושבת עקב פציעות לאחר 29 משחקים בלבד (כשהניקס מסתדרת נפלא בלעדיו בדרך לעונה מצוינת).

גם כשניסה לחזור בעונה הבאה, ובזאת שאחריה, הוא לא הצליח להפגין יכולת גבוהה במיוחד, עד שנחתך מהקבוצה.

בשלב זה, אמארה החל בחיפושיו אחר קבוצה בה יוכל להתחרות ברמה הגבוהה ביותר, וחתם בדאלאס, בה הפגין יכולת לא רעה במספר דק' מוגבל. לעומת זאת, בעונה האחרונה סטודמאייר שיחק במיאמי (בה חתם על חוזה מינימום), אך היה רחוק מלהרשים.

אז מה עכשיו?

כאמור, אמארה כבר כמעט בן 34, ויביא עמו לא מעט ניסיון לכל קבוצה בה יחתום. לפי הצהרותיו האחרונות (בהן לא פסל חזרה לניקס, ודיבר על כך שרצה לשחק יותר דקות במיאמי), ניתן ללמוד שהוא עדיין לא מוכן לעזוב את הליגה לטובת הרפתקאות מעבר לים (בין אם בהפועל ירושלים, או בקבוצות מסין שישמחו לקלוט עוד שם עבר גדול).

כמו כן, למרות טירוף המשכורות הנוכחי בליגה, אמארה ככל הנראה יסכים לחתום פעם נוספת על חוזה מינימום בקבוצה בה יוכל להתחרות על אליפות.

כעת, השאלה העיקרית היא: מי מעוניינת בפאוורד סנטר מתבגר ופצוע, שלא מצטיין בהגנה, ולא ברור עד כמה אפקטיבי הוא יכול להיות בהתקפה.

עם עזיבתו של וויד והשאלות לגבי עתידו המקצועי של כריס בוש, בוא נסכים שלמיאמי הוא לא חוזר. הניקס? הצחקתם את הצוות הרפואי של הקבוצה. סליחה, הדאגתם (עוד יותר) את הצוות הרפואי של הקבוצה.

אל דאלאס (אקסית נוספת) אין כל סיבה שיחזור, וכשאני חושב על האקסית הרביעית שלו, פיניקס, אני מתקשה להאמין שבשלב זה הוא יעשה "קווין גארנט" ויחזור כדי לחנוך את הצעירים.

אז לאן כן? האם הוא ינסה למצוא איכשהו מקום בסן אנטוניו על תקן מחליפו של דיוויד ווסט, האם ינסה להשתחל איכשהו לקליפרס? האם יחתום באחת הקבוצות המתפתחות במזרח, או שמא ינסה להתאחד פעם נוספת עם מייק ד'אנטוני, הפעם ביוסטון (שדווקא יכולה להיעזר בו)?

האמת היא שקשה מאוד לדעת מה יקרה עם אמארה, מה גם שהתסריט בו לא יקבל אף הצעה אינו מופרך לחלוטין (ראו מקרה קרלוס בוזר שישב שנה שלמה בבית ועדיין מנסה לחזור). לכן, כנראה שאין לנו ברירה אלא לחכות ולראות מה יקרה עם אמארה, ולקוות בשבילו שיזכה לקצת נחת לקראת סוף הקריירה.