באולימפיאדה הזאת ישתתפו יותר מבוגרים בנבחרת ארה"ב מאי-פעם, ואני בטוח שאותה מגמה תהיה בכל נבחרות העולם.

הסיבות? אימון, תזונה משופרת, והאמונה של 'הזקנים' שה'טאבו' של העבר בקשר לגיל לא עובד היום. אנשים חיים יותר ויותר שנים, וזה 'מותח' את גיל הספורטאים.

הנה כמה דוגמאות:

הגראף הבא מראה את העלייה בגיל אצל בעלי מדליות בחתירה:

באץ' ג'ונסון, קשת וחץ,57

טוב. נניח שבקשת וחץ גיל לא צריך לקבוע כל כך.

אליזבט "ביזי" מדן, אקווסטריאן,50

אולי אפילו באקווסטריאן הגיל פחות קובע…

טוד רוג'רס, כדורעף חופים, 39

אבל מה בקשר לכדורעף חופים???

ברנרד לגאט, 5,000 ריצה, בן 41

בן 41 מנצח את המבחן האולימפי ב-5,000???

איימי אקוף, קפיצה לגובה, 38

וקופצת לגובה בת 38?

סו בירד, כדורסל, 36

בת 36 תשחק עם בנות 19 ו-20…

ג'סטין גטלינג, 100, 200, שליחים 34

ואצן בן 34, ב-100? גיל 34 נחשב פעם ANCIENT בריצה קצרה!

כרמלו אנטוני, כדורסל 33

לכדורסלנים בני 33 כבר התרגלנו, אבל…שחיינים???… בני…

מיכאל פלפס וריאן ליכטי – בני 31 

פעם גיל 21 היה 'ענתיקה' בשחייה. עכשיו השחיין מס' 1 בעולם בן 31!

'מב' קפלציגי בן ה-41 ייצג את ארה"ב בריצת המרתון. נצחונו של ברנרד לגאט בריצת 5,000 במבחני ארה"ב  בגיל 41 הוא לא מובן ממש. רוכב האופניים קריסטיאן ארמסטרונג – אלוף אולימפי ברוד רייס, חזר מפרישה פעמיים והוא ישתתף באולימפיאדה.

התאומים בוב ומייק בריאן הם המועמדים בטניס זוגות בגיל 38 וההולך (WALK RACE) ג'ון נאן הוא בן 43. קרי וולש ג'נינגס – שחקנית כדורעף החופים האמריקאית – בעלת 3 מדליות זהב בשלוש אולימפיאדות – חוזרת למדליה רביעית בגיל 37.

הגיל הממוצע של הנבחרת האמריקאית לאולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984 היה 25.2. בלונדון הגיל הממוצע של האמריקאים היה 27.1, ובבראזיל הוא יהיה 28.0.

הבעייה העיקרית הניצבת בפני האתלטים המבוגרים היא ה-RECOVERY. יוסיין בולט אמר שזאת הבעייה המטרידה אותו ביותר בקשר לאולימפיאדת ריו: "היום, אם אני מתאמץ 100% ב-מאה, לוקח לי שבועיים להתגבר על הכל ולהיות מוכן ל-200 מ'. באולימפיאדה אין לך שבועיים להתאושש לחלוטין. אפילו בלונדון ידעתי זאת ולכן בסוף ה-100 האטתי קצת, וכולם חושבים שסתם התבדחתי", הוא אמר השבוע לספורטס אילוסטרייטד. "בכלל לא התבדחתי; פשוט לא רציתי לרוץ ALL OUT בגלל ה-200, ואני יודע שאולי הייתי יכול לעשות שיא של 9.56".

ישנה עוד סיבה: מרק ספיץ – מנצח 7 מדליות זהב – אמר לא מזמן שאחרי מינכן הוא רצה להמשיך לשחות, "אבל לא יכולתי להרשות לעצמי; הייתי חייב לדאוג לכלכלתי. היום הספונסורים עוזרים, ולכן אתלטים יכולים להמשיך במקצועם כמה שנים טובות יותר מאשר בזמני".

יש גם את העניין הפסיכולוגי. פעם חשבו ש-4 דק' זה הגבול לריצת מייל. כשרוג'ר בניסטר שבר את ה-4 דקות, ה-4 דקות פסק מלהיות גבול מנטלי. אותו דבר בספורט. אני משוכנע שמייק פלפס יוכיח בריו שאתה יכול להיות שחיין 'זהבי' מעל גיל 30, וגיל 30 – פעם עם שולנדר הגבול היה 25 – כבר לא יהווה יותר מחסום מנטלי לשחיינים.