קצת באחור, הוידיאו של פופוביץ' על הפרידה מדאנקן

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. אי אפשר שלא להעריך את פופ אחרי ששומעים את ההתרגשות בקולו כשהוא מדבר על דנקן.
    "אמתי" היא מילת המפתח. דנקן, ופופ.

    כמעט וגורם לי לסלוח על 2007. רק כמעט…

      1. לא כל מה שאתה חושב צריך להגיד
        לא כל מה שאתה אומר צריך לכתוב
        ובכלל יש רגעים שכדאי להקשיב ולא להגיב תגובות קטנות.

  2. הפרישה של דאנקן אופיינית להתנהלות שלו לכל אורך הקריירה שלו.
    בלי טקסים, תרועות של קהל וכו'. פשוט מהלך נקי ללא "רעשי רקע".
    אם יש משפט שמשקף את הפרישה בצורה הטובה ביותר הרי זו אמרתו של גנרל דאגלס מקארתור:
    "חיילים ותיקים אף פעם אינם מתים, הם רק נמוגים"

  3. גיא רוזן, מה היה נגד פיניקס ב2007?
    לא ראיתי אז את הליגה. הבנתי סוג של גניבה, איך ומי.

    אולי תכתוב טור על הגניבות הגדולות ביותר, סתם רעיון

    1. הספרס בשיאם עם ההגנה הכי חזקה בליגה,לבחור רכרוכי כמו נאש לא היה סיכוי.

      הסאנס היו השק חבטות של דאנקן והספרס כמו שהג'אז היו של ג'ורדן והבולס.

    2. לדעתי היה פעם טור כזה או משהו מאוד דומה אבל יכול להיות.שאני ממציא.
      בכל מקרה סקרמנטו מול הלייקרס מספר אחד, פיניקס מול סן אנטוניו מספר 2 וכל המשחקים של מייקל ג'ורדן בשלוש

    3. לא גניבה ולא נעליים. פשוט מהלך מלוכלך של רוברט הורי שפירק את נאש עם הכתף, להבדיל מגרין השנה הליגה לא ממש התערבה, והספרס עברו את פיניקס (מזועזעי המוח…)

    4. במשחק 4 (2-1 לסאנס) רוברט הורי נכנס בסטיב נאש בצורה מוגזמת ומעיף אותו על הספסל (ונראה לי גם שובר לו את האף, אבל יכול להיות שאני מבלבל עם מקרה אחר).
      השחקנים של הסאנס לא מרוצים וקמים מהספסל, ומקבלים על זה טכנית לגיטימית לחלוטין, אבל בנוסף אמארה סטודאמייר ובוריס דיאו מושהים מהמשחק הבא (על זה שקמו מהספסל!)
      הספרס מנצחים את המשחק הזה ואת השניים שאחריו, ואחת הקבוצות המלהיבות בהיסטוריה נעלמת בלי טבעת.
      חשוב לציין שסטאט היה השחקן השני הכי חשוב של הסאנס וספק הנקודות העיקרי עם בערך 25 למשחק (מה שמשחק ליד סטיב נאש עושה לאנשים…)

      דרך אגב, נראה לי שזאת הייתה גם הסדרה שברוס לי בואן נתן ברכייה לביצים של נאש.
      בכללי, לא סדרה שנאש ירצה לזכור…

  4. הגידו כן לדאנקן!

    כדורסל מושלם ויסודי,
    התקפי והגנתי,
    והכול בשקט מופתי.

    הגידו כן לדאנקן!

    מנהיג ווינר גדול
    בלי לקרוא כתרנגול,
    היסוד הגדול
    בלי להשמיע קול.

    הגידו כן לדאנקן!

    הענק הלוחש
    את פעולותיו עשה באופן הטוב ביותר שיש
    ומדויק כמו במדע,
    ואנו זועקים: תודה לך אגדה!!!

    הגידו כן לדאנקן!

  5. 2007
    מה שהיה ב-2007 זה זו סדרה בין 2 קבוצות אדירות,
    שהליגה החליטה להשפיע על תוצאת הסדרה משיקולים זרים.

    קודם כל יש את משחק מס' 3.
    הסאנס היו צריכים לנצח, אבל הם לא שיחקו נגד הספרס,
    הם שיחקו נגד טים דונהי, השופט המושחת, שאחר כך ישב בכלא על הטיית משחקים.
    באותו משחק עדיין לא היה ידוע שדונהי מושחת, אבל השיפוט היה איום.
    הספרס פוצצו, בואן והורי קיבלו "פאס" לבצע עבירות כאוות נפשם.
    ועדיין הסאנס היו בעמדת ניצחון.
    אבל יש רמת התערבות של השופטים שכבר אי אפשר לנצח.
    אחרי המשחק (ושוב, זה היה לפני שהיה ידוע שדונהי מושחת) ביל סימונס כתב אחרי המשחק שזה היה המשחק עם השיפוט הכי גרוע שהוא ראה. גרוע כמו לייקרס – קינגס.
    זה היה משחק שבו בואן פגש את המפשעה של נאש.
    (וכמובן שלא הורחק)

    משחק 4 היה מותח ועצבני לא פחות. אחרי שהספרס עלו ליתרון מוקדם, הסאנס בראשותו של נאש עשתה קאמבק מדהים ועלתה ליתרון בדרך לניצחון.
    ממש לפני סיום המשחק רוברט הורי תיקל את נאש עם הכתף, תיקול שגם בפוטבול הוא אסור. במהומה שפרצה, סטודמאייר ובוריס דיאו כמו מהספסל. הם לא הרימו יד על אף אח. למעשה לא עשו משהו מיוחד חוץ מלהתרחק מהספסל.
    כמובן שבאותו הרגע הורי הורחק עם פלגרנט 2.

    אבל הבלגן האמתי הגיע אחרי המשחק. הליגה הכריזה שאמרה ודיאו מורחקים מהמשחק הקרוב בגלל שעברו על חוקי הליגה כשהתרחקו מאזור הספסל בזמן "מהומה".

    מסתבר שאכן יש חוק כזה. אבל:
    הפרשנות של מה זה "מהומה" ומה זה "התרחקו מהספסל" היא גמישה במיוחד.

    עד כמה גמישה?
    בערעור להחלטה ציינו הסאנס שבאותו משחק, דנקן ובואן גם כן קפצו מהספסל למגרש אחרי פאול מלוכלך של פרנסיסקו אלסון על שחקן הסאנס.
    סטו ג'קסון אמר אחר כך שבהמקרה הזה, פשוט לא הייתה מהומה!
    (אז אם ג'יימס ג'ונס היה בוחר להחזיר אגרוף במקום להבליג, דנקן היה מורחק…)

    באותו הרגע הסדרה נגמרה. משחק 5 בלי הקלע המוביל של הסאנס,
    משחק 6 בחוץ.

    אם הייתה ל-NBA הגינות מינימלית, הסאנס היו מגיעים למשחק 5 עם הרכב מלא.
    אם לא היו שופטים מושחתים במשחק 3,
    הם היו מגיעים למשחק 5 ביתרון 3 – 1.

    אלו העובדות.
    הן לא קשורות לדנקן ולפופ.

    הבעיה שלי עם פופ?
    קודם כל שהוא אפשר לקבוצתו לחרוד את הגבולות לשחק אלים.
    ואחר כך, מסיבת העיתונאים של אחרי המשחק, שם הוא מביע כעם ואכזבה על שופטי המשחק על שהרחיקו את הורי.

  6. מדהים לשמוע את פופוביץ׳ שלא מדבר שתי דקות רצוף מדבר על דאנקן בכזו התרגשות וההערכה במשך 15 דק׳. מדהים לראות את מאמן ושחקן שהולכים ידי ביד שני עשורים וגדלים יחד, מדהים לראות איזה תרומה יש לשניים האלה לארגון הספורט שנקרא סאן אנטוניו ספרס

  7. סוף סוף הסכר של פופוביץ' נפתח קצת. חבל שזה קורה רק כשאחד מהגדוילים פורש, ועדיין – לשמוע אותו מדבר בכזו תבונה והשלמה זו חוויה נדירה ומרגשת. איזה מענטש. ואגב, מהרפנרנסים התרבותיים (גור וידאל?? איזה מאמן אחר יודע בכלל במי מדובר??) ומהניסוחים המסובכים יש לי רק מסקנה אחת להסיק – מדובר באחד האנשים החריפים והאינטליגנטים שאי פעם עמדו על הקווים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט