הטור של מל לשבת: ווילס: UTTERLY INCREDIBLE. המילים היחידות שעלו במוחי / מנחם לס

כשחזיתי בווילס הקטנה מנצחת את בלגיה 1-3, וראיתי את שחקניה רצים בשורה אחת אל שתי עשרות אלפי אוהדיה ביציע, המילים היחידות שעלו במוחי היו "UTTERLY INCREDIBLE!".

לא יאומן כי יסופר! בדקות האחרונות (לפני הגול השלישי) כוססתי בצפורני. כל כך חששתי שבלגיה תשווה מול הקבוצה האמיצה הזאת שהראתה לכל העולם מה כמה מושגים ששכחנו מהם – וישנם אפילו שלועגים להם היום – כגון "רוח קבוצתית", "אחווה קבוצתית", "מלחמה קבוצתית", ו-"משחק קבוצתי" יכולים עדיין לעשות.

כן, לווילס ישנו את השחקן היקר בעולם גארת' בייל,אבל היום הוא לא היה יותר מ-1/11 של הקבוצה. למעשה הוא היה אולי השחקן הקבוצתי ביותר שראיתי בווילס בה לא התבלט אף כוכב.

הקבוצה הזכירה לי מילים שהייתי אומר לשחקני באדלפי יוניברסיטי: מלחמה. הקרבה. העזה. אומץ-רוח. נחשוניות. הסתכנות. עזות מצח. חוסר ויתור. ווילס הזכירה לי את הקבוצה שלי באדלפי, אבל עם הרבה-הרבה יותר כשרון ושליטה בכדור, וכמובן ידע כדורגל.

אז עכשיו מחכה לנו מפגש משחקן בחצי הגמר בין גארת' ובין רונלדו, אבל אף שחקן בווילס לא מרגיש ככה. הם לא באים ככוכב אחד נגד השני אלא הם באים כקבוצה, משחקים כקבוצה, ומנצחים כקבוצה.

ווילס היא 90 דקות מגמר היורוקאפ?

אם מישהו היה מציע לך זאת כהתערבות לפני שבועיים, היית מוכן לשים נגד זה את ביתך, אשתך (או חברתך) , ואפילו את הכרטיס העונתי שלך למכבי ת"א.

משך כל המשחק בכל רגע שנראה שיש מחסום או מתרס חדש, הקבוצה הסימפטית הזאת מצאה דרך להתגבר עליו, ולשלוח אומה שלמה שכבר היתה באקסטזה, לטרוף עוד גדול יותר.

אחרי שהיא חטפה את אחד השערים היפים שראיתי לאחרונה מראדג'ה ניינגולן – פגז לחיבורים מ-25 מטרים שגם עשרה שוערים לא היו מצליחים לעצור – וחשבתי כמו כולם שזה רק התחלת הסוף – בא השוויון מראשייה טובה מאד של אשלי ויליאמס מקרן, ואז, אחרי משחק מצויין מלא ארועים כשלראשונה בכל היורופאפ הזה חששת לזוז מהטיווי לרגע שמא תחמיץ דבר גדול, בא השער השני.

אבל לפני שאכתוב עליו, לראשונה בכל הטורניר ראיתי שתי קבוצות מתקיפות ללא אחיזת כדור משעממת במרכז המגרש עם 20 מסירות מיותרות שלא מביאות לשום דבר מלבד עיניים הרוצות להיעצם. לראשונה היה משחק של אקשיון רצוף לכאן ולכאן, כדורגל גברי ואיתן בעל תוקף ונועזות, אך הוגן ביותר משתי הקבוצות.

ה-1-1 נמשך זמן די רב. לראשונה ממש נהניתי מהקצב, האירועים, ההצלות והכמעט גולים.

ואז בא השער השני, מלאכת מחשבת של האל רובסון-קאנו. הוא קיבל כדור ממש על נקודת ה-11 מטרים, מוקף בשלושה בלגים. הוא עמד עם גבו לכדור ועשה הטעייה כאילו הוא הולך ימינה, וכשהשלושה זזו-עטו ימינה, הוא העביר כדור לעצמו בעקב הרגל לאחור – זאת אומרת לכיוון השער, ובמקום לפנות ימינה כפי שמגיניו חשבו, הוא פשוט הסתובב אחורה לצד השני לכיוון השני, וכשהוא עומד לבדו מול השוער (בשעה ששלושת המגינים לא מבינים מה קרה להם), הוא קובר את הכדור לשער שייזכר הרבה-הרבה זמן, וייכנס להיילייט רבים של "רגעי הכדורגל המזהירים ביותר", או "רגעי מג'יק בכדורגל".

השער השלישי ניכבש כשבלגיה תוקפת גלים-גלים, והוולשים מגינים באשכרה בונקר, אבל בונקר גמיש המרשה פריצות לפאסט-ברייקים. לקראת הסוף אחד הברייקים האלה הביא שער שלישי מפריצה מצויינת מימין, וכדור זהב למחליף סם ווקס, שבשמאלית קלילה שם אותה בצד השמאלי של השער.

אני לא מומחה גדול בספורט של האומה הקטנה הזאת בת 3 מיליון התושבים, אבל אני בטוח שהיום הם השיגו את ההישג הגדול ביותר בספורט של האומה שהיא כמובן חלק מבריטניה. מעניין על מה מדברים היום בבארים של לונדון, נמצ'סטר, וליברפול. הייתי בווילס ונהניתי לשמוע את שפתם העתיקה (כמובן שהשפה השלטת היא אנגלית אבל הוותיקים מנסים לשמור על שפתם הוולשית העתיקה הנשמעת לי כמין הולנדית או בלגית) ולבקר בפאבים הנהדרים שלה. בקרתי גם בעיירה שלהם עם השם הארוך ביותר בעולם:

Llanfairpwllgwyngyllgogerychwyrndrobwllllantysiliogogogoch

התושבים לא מקצרים את שם העיר והם ומבטאים את שם  העיירה  במלואו lan-vire-pool-guin-gith-go-ger-u-queern-drob-ooth-clandus-ilio-gogo-goch

בוולשית הפרוש הוא "St Mary's Church in the Hollow of the White Hazel near a Rapid Whirlpool and the Church of St. Tysilio near the Red Cave"

אתם יודעים מה? מלבד הנצחון האנגלי במונדיאל שלהם ב-1966, אני חושב שאולי ההגעה לחצי הגמר היא ההישג הבריטי הגדול ביותר בכדורגל לאומות, והכל בא מווילס הקטנה. וואללה איזה נצחון. SUPERB ממש. נצחון שייכנס לפולקלור הבריטי לנצח. בא לך לצבוט בעצמך כדי לוודא שאינך חולם.

הצד של המנג'ר קולמן התעלה על הבלגים הנהדרים (שכמה מהם אני מכיר מהכדורגל הקבוע שאני רואה מאירופה) כגון אדן האזארד או קווין דה-ברוין , והמסולסל של מנצ'סטר יונייטד (תסלחו לי אם אתם כותבים את שמם אחרת; אני כותב כפי שהם נשמעים בטיווי שלנו) שהערב לא היתה להם תקווה.

 

Wales' Ashley Williams (hidden) celebrates with teammates and coaching staff

המשחק נערך רק 8 ק"מ מהגבול הבלגי, והבלגים היו הרוב הגדול באיצטדיון. אבל איזה 20,000 וולשים אדומים עשו יותר רעש ומהומה מ-80,000 הבלגים באיצטדיום (המכיל 100,000).

 

Radja Nainggola scores the opening goal
(ראז'ה ניינגולן בועט את הפגז מ-25 מטרים לחיבורים שעשה 0-1. אחד השערים הגדולים!)

אחרי השער הראשון הוולשים לא נישברו. להיפך. הם התארגנו והחלו להתקיף תוך שליטה עצמית וללא התפרעויות טפשיות כשהם TAKE THEIR TIME , וכמה מההתקפות שלהם היו MAGNIFICENT ממש ביופיין ויעילותן. לא האמנתי שניתן לראות כדורגל כזה מווילס הקטנה. מה שקצת עזר להם היתה ההגנה הדי חלשה של הבלגים בגלל שני האדומים לשחקניה ההגנה שלה שמנעו מהם לעלות למשחק.

ההתקפות באו גלים-לים עד שער המשווה בראשייה מצויינת של הסקיפר ויליאמס, מקורנר מדוייק של ממזי:

.

Williams stoops to equalise.

ואז אחרי ההפסקה השער השני שכבר תארתי, ואז שער 'סגירת הסיפור' השלישי, והטרוף ביציעים.

.יאללה. הביאו את רונלדו. הוולשים (ולפחות ישראלי-אמריקאי אחד) לא יכולים לחכות!.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 27 תגובות

    1. מומי שאוהב חציל בטחינה

      2 יול 2016 03:07:32

      הדוק היה מאמן הרבה שנים , הוביל את אדלפי לאליפות הקולג׳ים
      פספס קריירה בתור מוריניו שהעדיף ללמד באונברסיטה רפי הבנה

  3. מומי שאוהב חציל בטחינה

    2 יול 2016 03:06:08

    פוסט על הכיפאק יא דוקטור
    מומי ציפה מהבלגיות שישחקו קצת יותר קשוח , הקבוצה היותר טובה ניצחה
    וולס היו מחשבות של ישראל לתת להם בראש , באו לחיפה ונתנו 3-0 קליל על בחורותינו
    וולס סינדרלה אמיתית , הפחד של מומי שלא יהפכו פתאום לדלעת

      1. מומי שאוהב חציל בטחינה

        2 יול 2016 03:27:15

        בחייאת דוקטור
        למומי יש חברים פותחים בירה עם האף ונוגסים בבשר עוד באיטליז
        בפורטוגזים יש להם תחת ברוחב של חצי האי האיברי
        בחצי גמר בלי ניצחון אחד ב 90 דקות , על 5 תיקו רצוף

  4. גיא

    2 יול 2016 06:35:51

    לא ראיתי אפילו משחק אחד, השנה ביורו.
    אבל הפוסט שלך, מנחם, שבאמת כתוב נהדר –
    יגרום לי לצפות בוויילס בחצי הגמר.

  5. יאיר

    2 יול 2016 06:53:17

    באמת היה משחק טוב מאוד יחסית ליורו המשמים הזה.
    ווילס זה סיפור יפה מאוד אבל בלגיה היא בסה״כ נבחרת ללא ביצים שמזכירה קצת את כוח העמידה של הצבא הבלגי במלחמות העולם…

    1. תומר שור

      2 יול 2016 16:51:03

      הבלגים היו מופלאים בשתי מלחמות העולם ונתנו הכל. הבעיה הייתה באסטרגטייה הצרפתית של להילחם עד הבלגי האחרון….חוץ מזה שאסטריקס, טן-טן, הציפס והרקל פוארו שלהם. שלא לדבר על השוקולד הבלגי

  7. אפלטון

    2 יול 2016 08:16:49

    כיף של כתיבה מנחם. לא ראיתי את המשחק, והתיאור שלך באמת הרגיש כאילו היה מעניין. כמו במקרה של הספר יותר טוב מהסרט, אני בטוח שגם פה זה המקרה.

  8. Dror2

    2 יול 2016 08:19:40

    וויילס גרמה להם להיראות ככה. הם נבחרת מוכשרת מאוגץד עם שחקנים מנוסים שהצליחו ברמות הכי גבוהות. זה מה שכיף בספורט – המוכשר והיקר לא תמיד מנצח…

  10. פאקו

    2 יול 2016 09:41:19

    מעולה דוק. מחזיק אצבעות לווילס שיעיפו סוף סוף את הפרימדונה בחצי.
    ווילס אחד המקומות המגניבים ביותר. אוהב את איך שהם שומרים על שפתם המקורית כולל תמרורים (עד עכשיו זוכר ש-ARAF זה האט), ערוצי טלויזיה ועוד. אם מדברים על ערים עם שמות, אחת הערים הידועות שלהם היא עיר הנופ כלנדודנו.

  13. john

    2 יול 2016 11:10:28

    ראיתי את המשחק כשהיה לי ברור שארדם כמו שרק בעל משפחה הקורע את התחת יכול להירדם ביום שישי בערב. איזה להירדם… איזה משחק! אפילו אברהם גראנט שפירשן כאילו רופא השניים כרגע הזריק לו חומר הרדמה ללסת לא קילקל. בלגיה הייתה יצירתית ומלהיבה אבל שיחקה בחוסר יעילות משוועת וגם החמיצה. ווילס תקפה כמו יחידה צבאית מאורגנת וממושמעת אך בניגוד לאנגלים יש לה 3-4 שחקנים יצירתיים ולא צפויים.

    אני כבר חודש מנסה לזכור את מי נבחרת בלגיה מזכירה לי. ובסוף המשחק זה קרה. נבחרת ישראל של שנות ה90 המוקדמות. הרבה חילופי מקום ויצירתיות. טיפול נהדר בכדור ושחקן קטן ויצירתי שבא לקבל כדור בשביל לנהל את ההתקפה. זאת היתה נבחרת שיכלה ביום אחד לנצח את רוסיה אוסטריה או צרפת וביום אחר להפסיד 5-0 לדנמרק. משמעת טאקטית לא היה יותר מידי והסתמכו על שחקני הכרעה שלעיתים גם דרכו אחד לשני על הרגליים. בטורניר של הכל או כלום נבחרות כאלה נופלות לעיתים.

    ווילס הזכירה לי את הפועל תל אביב של הדאבל (ואירופה). יחידה צבאית קשוחה ומאומנת שיודעת מי היא אבל חשוב יותר מי היא לא. ווילס ידעה שהיא לא ברצלונה ולא בזבזה זמן על נהנעות כדור ארוכות. היא ניצלה טעויות של בלגיה כדי לצאת קדימה וחיפסה שטחים פנויים לכדורים ארוכים (כמו בשער השני) כדי לא לתת לבלגים זמן להתארגן או להשתלט על מרכז השדה.

  14. תומר שור

    2 יול 2016 16:48:11

    לדעתי עוזי דן או אחד הכותבים בארץ ראה זאת כבר מתחילת הקמפיין – למעשה הוא תיאר בדיוק את הדרך הזאת…

  15. איש הערפל

    2 יול 2016 20:55:27

    צריך לעשות פוסטר מהחיוך המתמשא והשחצני של אדון גוטמן אחרי שנודע שוויילס ישחקו במוקדמות איתנו, "אפשר לעבור אותם" כן ממש…קיבלנו הוכחה אתמול עד כמה עלוב הכדורגל הישראלי ואולי אם יכניסו את *כל* מדינות אירופה ליורו אז אולי יש לנו סיכוי להיות סוף סוף בטורניר גדול.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט