כמו כל שנה, ליל הדראפט כלל טריידים חשובים יותר ופחות ובחירות שישפיעו על העתיד של כל קבוצה. גם השנה הרבה קבוצות עשו מהלכים שזכו להרבה מאוד ביקורת, חלק בצדק וחלק לא. בטור זה נגן על הקבוצות שחטפו הרבה: בוסטון, אורלנדו ואטלנטה.

*
כתב הגנה #1: בוסטון

רוב הביקורת שהייתה על הסלטיקס, ובצדק על הנייר, היא על אי השימוש בבחירות שלהם. הסלטיקס לא עשו טרייד משמעותי בטווח הקרוב (אבל כן עשו טרייד, ניגע בזה בהמשך) והשתמשו ברוב הבחירות, בניגוד לציפיות שהיו מהם. הם לקחו בבחירה השלישית את ג'יילן בראון, פורוורד מוכשר ורב-גוני בן 19, רכז מחליף יעיל בבחירה נמוכה-דמטריוס ג'קסון בבחירה ה-45, ולקחו ערימה של זכויות בין לאומיות מבטיחות יותר (גרשון יאבוסלה, אנטה זיזיץ') ופחות (עבדל נדאר).

בעצם מה שבוסטון עשו בדראפט הזה היה דחיינות במובן מסויים. הסלטיקס יודעים, כמונו, ששוק השחקנים החופשיים השנה הולך להיות מטורף. יש הרבה שחקנים חופשיים טובים מאוד, כאלו שיכולים לשנות קבוצה שלמה, והסלטיקס רצו לשמור על גמישות מסויימת אבל עדיין לשמור על זמינות לטרייד. לכן הם הצליחו להגיע לשוק במצב שיש להם המון כסף מתחת לתקרה, באזור ה-60 מיליון פנויים, ועדיין הרבה קלפים מבוקשים לטרייד-יותר ויותר קבוצות מחפשות זכויות בינ"ל על שחקנים וכרגע יאבוסלה וזיזיץ' הם אולי השחקנים הטובים ביותר עם זכויות כאלו שלא יגיעו לליגה השנה (אחרי בוגדן בוגדנוביץ'). נוסף על כך שכל קבוצה יכולה להרוויח מפורוורד מגוון ומבטיח כמו בראון ומרכז מחליף כמו ג'קסון.

כל זה נותן לירוקים אפשרות לבנות את כל הסגל שלהם ורק אז להנחית כוכב. עדיין יש להם בחירות דראפט שיהיו גבוהות בעתיד, כמו הבחירה של ברוקלין שנה הבאה או הבחירה של הקליפרס ב-2019, זאת שהם השיגו תמורת דיונטה דיוויס וראדה זגוראק, מחיר קטן בהשוואה לזה שיכול להיות שתהיה בחירת לוטרי חזקה בתמורה. העיתוי של הטרייד לא משנה כל עוד הוא לפני פתיחת מחנות האימונים, מתישהו באוקטובר, ולכן הסלטיקס חיכו. הם עשו את זה גם ב-2007, כשהעבירו את גארנט לעיר השעועית רק ב-31 ביולי. עם הטלטלה הצפוייה, זה אולי הדבר החכם מבחינתם.

*
כתב הגנה #2: אורלנדו

הרבה מאוד עגבניות רקובות ומטאפוריות עפו לעבר משרדי אורלנדו אחרי שפורסם הטרייד שיעביר את ארסן אליאסובה, ויקטור אולאדיפו ודומאטס סאבוניס לאוקלהומה תמורת סרג' איבאקה. חלק מהביקורת הגיונית, אבל אורלנדו מרוויחה לא מעט מהטרייד. קודם כל, עם כל הכבוד לארון גורדון, בשנתיים האחרונות הוא לא הראה יותר מדי (מלבד תחרות הטבעות מדהימה בכל קנה מידה), והוא לא השחקן שמשלים את ניקולה ווצ'ביץ'. אם אתה מחפש שחקן שישלים מפלצת לואו-פוסט וריבאונד עם חולשה בהגנה על הטבעת, אתה תרצה רים פרוטקטור שיודע לקלוע שלשות. קיבלתם את סרג' איבאקה.

מעבר לחיזוק הזה של הקו הקדמי, צעירי אורלנדו היו טובים יותר בלי אולאדיפו. פייטון ואולאדיפו פשוט לא מתאימים אחד ליד השני, וגם סקוט סקיילס הבין את זה ובנקודה מסויימת העביר את אולאדיפו לספסל. המג'יק מאוד מחזיקים מפייטון ולכן העדיפו להעביר את אולאדיפו. הם מאמינים שמשחק שיתבסס יותר על הקליעה מבחוץ של אוון פורנייה ומריו הזוניה מאשר על הכוח המתפרץ של אולאדיפו. נוסף על כך שהם היו צריכים לשלם מחיר כבד כדי להשאירו בקיץ ועל התרומה ביחס למחיר של איבאקה (12.25 מיליון דולר) לעומת אליאסובה (7.9 מיליון דולר), ההחלטה לא נראית כל כך הזוייה. הטעות היחידה, בטווח הארוך, היא הויתור על דומאטס סאבוניס.

*
כתב הגנה #3: אטלנטה

במחשבה ראשונה הרבה מאוד אנשים, כולל הח"מ, לא הבינו למה אטלנטה העבירה את ג'ף טיג תמורת נזיד עדשים הידוע גם כבחירה ה-12 בדראפט. כשטיג בשנת חוזה, עצבני על המועדון ונותן תפוקה דומה לזאת של שרודר ב-36 דקות (טיג עם 19.8 נק' ו-7.5 אס', שרודר עם 19.5 נק' ו-7.8 אס') ושרודר יותר צעיר ב-5 שנים, אפשר להבין את זה. אבל התרומה של בחירה 12 בדראפט לא מרשימה במיוחד לאורך השנים, וכנראה שכך גם הפעם.

אבל מייק בודנהולצר יודע מה הוא עושה, והוא עשה בחירת דראפט חכמה מאוד כשלקח את טאורן פרינס. לפרינס יש מוטת ידיים טובה והוא שומר אדיר עם יד לא רעה מרחוק, שיכול תוך שנה או שנתיים להתפתח לדמארה קארול 2. הוא יכול לשחק גם כפאוור פורוורד בהרכבים נמוכים ויותר ורסטילי מקארול למרות חולשה מסויימת במיד ריינג'. הבחירה בו תחסוך לאטלנטה לשלם מיליונים על קנת' בייזמור ותאפשר להוקס לשבור את הבנק על אל הורפורד. במידה וזה יקרה, או שאטלנטה תחתים סנטר גדול אחר עם הכסף הפנוי שנוצר לה בלי הצורך לשלם השנה לבייזמור ושנה הבאה לשרודר ולטיג ביחד, אז המהלך השתלם.

מעבר לזה, ההוקס בחרו גם בדיאנדרה באמברי. באמברי הוא שחקן מהיר ואקספלוסיבי שיתן להוקס את השחקן השישי שלה ומישהו שינצל את החסימות של גבוהי הקבוצה בשביל לייצר נקודות קלות. אין לו קליעה, אבל אי אפשר לזלזל ביכולת התפקוד שלו כשחקן שמשנה מומנטום של משחקים או כשוטינג גארד בהרכב נמוך עם מילסאפ כסנטר ופרינס כפאוור פורוורד (הרכב כזה יכול להיות הגרסה המזרחית לדת' ליינאפ). יש גם את איזיאה קורדינר, שחקן מהיר עם יכולת מסירה גבוהה, אבל הוא לא צפוי להגיע לליגה השנה. כשיגיע, בשנה באה, הוא יהיה חיזוק נוסף לעמדת השוטינג גארד של ההוקס ויתאים לשיטה של בודנהולצר.